נראלי תמחקי  תכפרה עליהם.. רדוד מדי

לומדים כל היום תורה, מתפללים שלוש תפילות במניין...

אכן ברוך ה! איזה טוב השם!! ושמחה לראות שיש פירגונונים ותמיכה אחד 

בשני פה.. כנ"ל מה שאמרת מסכימה איתך על כול מילה

אנחנו מתלוננות אבל לכם יש הרבה יותר מצוות!

שמעריכים אותנו ואת הצניעות שלנו

אבל תכלס, עליכם עומד העולם!!!

תוסיפו:

ענייני צניעות ושמירת העיניים.

ציצית.

שלוש תפילות ביום.

(בנים עם בגדים ארוכים - בקיץ זה נורא ואיום [אני כמובן מתכוון לביינישים - אני יותר צנוע מאחותי! @מתנחלת)

וכו'

וכן, מעריכים אתכם גם על כל אלה.

רוב בחורי הישיבות לובשים מכנסיים ארוכים ויש כמות נכבדה שלובשים חולצה עם שרוול ארוך.

אגב, אנשים נהנים להתלהב על ציצית צמר זה לא הבדל כ"כ משמעותי, במיוחד לא הבדים החדשים (הישנים אכן היו לא נחמדים).

ואני אומר שיש בנושא הזה הרבה מן הפוזה.

אני אישית מקפל כשחם לי.. לא חושב שיש בזה בעיה..

מה שכן, לכאורה אכן מכנס זה יותר חם מחצאית...

תן לי לנחש שאתה מסתובב עם חולצה מכופתרת? חוץ מזה שבתפילה אני משתדל לא לקפל, מה שכן יוצר בעיה (במיוחד בימים האלו שמתפללים בחוץ).

אני אכן עם מכופתרת, אבל למה אתה מניח שיותר שייך לקפל אותה מאשר טריקו?

כי זה יושב צמוד לעור , בניגוד למכופתרת שלרוב מקפלי שני קיפולים וזה משוחרר וגם זה פחות קפיל כי זה מתכוצ'ץ' לעומת מכופתרת שבגלל החלק בקדמת השרוול אפשר לקפל בקלות, מה שכן אפשר לעשות עם טריקו זה למשוך את השרוולים למעלה (החולצה שלי לא טריקו אבל היא מבד דומה).

איזה הסבר מפולפל... נהניתי ממנו....

יפה יפה את זה לא שמעתי... אבל קצת ראיתי כאלה עם שרוולים ארוכים..

את מה לא שמעת?

בתכל'ס, אין עליכם- לומדי התורה.

אתם דואגים לקיומו של העולם שלנו, הוא נברא בשבילכם.

אני מעריכה אתכם על כל המאמץ שבלימוד התורה וקיומה, על ההקפדה על 3 תפילות ביום (הלוואי עלי...), על שמירת עיניים.

שתדעו שאנחנו הבנות היינו רוצות את כל הידע התורני והרוחני שיש לכם, את המדרגות שזכיתם להגיע אליהם לאחר שנפלתם וקמתם ולא התייאשתם...

אתם ליגה, חיילים בצבאו של ה'-  ה' אוהב אתכם ומעריך את כל השעות שהקדשתם ללימוד תורתו וקיום מצוותיו.

לימוד תורה, וקיומה הלכה למעשה מוערכות ביותר...

בהצלחה! מעריכות!

(אין לי הרשאה לתקן- יודעים למה?)

באמת כל הכבוד להם.

זה הכי מגיע לכם ערכה!!

למה כתבת שאתה מתכוון רק לביינישים? הם היחידים שהולכים עם בגדים ארוכים?

תוסיף לבנות - טייץ וחצאית (שלכם זה רק מכנסיים)  ויש בנות עם גרביים ומקסי וחצאית וחולצת בסיס.

אבל באמת כל הכבוד לכם אני סתם נהנית לצחוק

מעריכות (במיוחד שרואים את הסוג שפחות מקפיד בעניינים כאלה ואחרים)!!

רק אני חושבת מה היו אומרים על זה בתקשורת וכל מעוזי הפמיניזם:

איך אישה מעזה להעריך גברים?

נשים צריכות להיות מוערכות על זה שהן נושמות וגברים צריכים להיות מואשמים על זה שהם נושמים ולוקחים לנשים את האוויר.

ועוד היא מעריכה אותם על קיום מצוות? מצוות עשה שהזמן גרמה נחשבות רק כשנשים עושות אותן, עדיפות לטליתות וורודות עם ציורי פרחים כדי להדגיש את הנשיות הזאת!

או פחות מצחיק, יגידו שאת שבויה של "הפטריארכיה" ולא "אישה אמיתית".

(שזה גם מצחיק אם חושבים על זה, אישה היא אישה רק אם היא מסכימה עם הדעה שלכם? יש רק דרך אחת שבה מותר לנשים להתנהג?)

@צדיק יסוד עולם!

@מאן דאמר

זה סוג של החזר נראלי...

חיזוק קטן לכן - נוער וגיל ההתבגרות

 היה הטריגר...

אבל חוץ מזה אני תמיד הערכתי אתכם...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...