היי אז ככה, יש לבעלי אחות שבאופן כללי הוא מאוד מעריך
וסוג של מעריץ אותה. את הדרך חיים שלה, גידול ילדים וכו.
הבעיה שמהצד שלה, אין יחסים של הדדיות,
היא בקושי מדברת איתו, או מרימה טלפון לדאוג לשלומו.
הדבר הכי מתבקש מאחות גדולה,
שלא נדבר על זה, שביקשנו ממנה כמה פעמים להגיע להתארח אצלה. והיא סירבה ונתנה כל מיני תירוצים שזה לא תלוי בה.
ואז הייתה שולחת תמונה שאירחה אחרים,
אפילו לא הציעה לחפש דירה, אומשהו. או תאריך אחר לשבת.
יש לציין שהיא מרגישה הכי בנוח לבקש מאיתנו דברים,
אם זה לשמור על הילדים שלה (ויש לה כמות מכובדת ברוך ה)
להוציא אותם, לסרט וכו. שפעם בתחילת הנישואין הייתי מתביישת לסרב. פעם אחת שלושה חודשים אחרי החתונה,
היא ביקשה מאיתנו לשמור לה על הבנות לכמה ימים.
וביום שהיא הייתה אמורה לקחת אותן, היא אמרה שהיא לא יכולה
להגיע כי צץ משהו.
תארו לעצמכן זוג צעיר!!!! בלי רגע של פרטיות.
בעלי כל כך מעריך אותה שלא יכול להגיד לה לא.
ולא הפסקנו לריב בימים שהם היו.
הייתי לבד, והוא הוציא אותן.היו לנו כרטיסים להופעה והלכתי אליה לבד.
כל ההופעה רק בכיתי.
עבר הרבה זמן מאז, ושוב אין יחסים טובים איתה
אני מאוד מנסה ושולחת הודעות חמימות, אבל היא מגיבה רק שהנושא הוא עליה.
אם לרגע אדבר על עצמי או על בעלי, היא תסנן.
כן היא עסוקה, אבל בחייאת להרים טלפון לאחיך
או לשלוח הודעה מה שלומך? זה ככ קשה?
היא יוצרת איתו קשר רק כשהיא רוצה ממנו משהו,
וזה כל כך פוגע בי. ברמות.
אני מרגישה שמנצלים אותו, שאין מערכת יחסים של הדדיות.
שהיא לא תהיה שם בשבילו כשהוא יצטרך.
עוד כשהיינו יוצאים, היא אמרה לי כשהוא הלך לבית הכנסת
שאדע שרוב הסיכויים שנפרד, כי הוא בטח מבולבל.
התארסנו אחרי חודש.
אני מרגישה שהמערכת יחסים שלה איתו מבוססת על אינטרסים,
אם תעשה עבורי
תקבל.
היא ביקשה ממנו שוב טובה, די ענקית! שעולה המון,
זה חלק מהמקצוע שלו.
דורש ממנו לא להיות בבית כמה ימים, לחזור די מאוחר
וכל זאת שהוא עובד בעוד עבודה.
כואב לי בתוך הנשמה, כואב לי
יש לו לב כל כך טוב, אז למה לנצל אותו?
את הטוב לב שלו?
אני כועסת על עצמי ששבוע לפני ראש השנה אני מסכסכת בינהם.
אבל כואב לי,
למה האיש היקר שלי? החצי שלי, לא מקבל הערכה?
למה היא יוצרת איתו קשר רק כשצריכה ממנו משהו?
אני מילא, לא אכפת לי. אבל הוא!
אשמח לעצות.
וסוג של מעריץ אותה. את הדרך חיים שלה, גידול ילדים וכו.
הבעיה שמהצד שלה, אין יחסים של הדדיות,
היא בקושי מדברת איתו, או מרימה טלפון לדאוג לשלומו.
הדבר הכי מתבקש מאחות גדולה,
שלא נדבר על זה, שביקשנו ממנה כמה פעמים להגיע להתארח אצלה. והיא סירבה ונתנה כל מיני תירוצים שזה לא תלוי בה.
ואז הייתה שולחת תמונה שאירחה אחרים,
אפילו לא הציעה לחפש דירה, אומשהו. או תאריך אחר לשבת.
יש לציין שהיא מרגישה הכי בנוח לבקש מאיתנו דברים,
אם זה לשמור על הילדים שלה (ויש לה כמות מכובדת ברוך ה)
להוציא אותם, לסרט וכו. שפעם בתחילת הנישואין הייתי מתביישת לסרב. פעם אחת שלושה חודשים אחרי החתונה,
היא ביקשה מאיתנו לשמור לה על הבנות לכמה ימים.
וביום שהיא הייתה אמורה לקחת אותן, היא אמרה שהיא לא יכולה
להגיע כי צץ משהו.
תארו לעצמכן זוג צעיר!!!! בלי רגע של פרטיות.
בעלי כל כך מעריך אותה שלא יכול להגיד לה לא.
ולא הפסקנו לריב בימים שהם היו.
הייתי לבד, והוא הוציא אותן.היו לנו כרטיסים להופעה והלכתי אליה לבד.
כל ההופעה רק בכיתי.
עבר הרבה זמן מאז, ושוב אין יחסים טובים איתה
אני מאוד מנסה ושולחת הודעות חמימות, אבל היא מגיבה רק שהנושא הוא עליה.
אם לרגע אדבר על עצמי או על בעלי, היא תסנן.
כן היא עסוקה, אבל בחייאת להרים טלפון לאחיך
או לשלוח הודעה מה שלומך? זה ככ קשה?
היא יוצרת איתו קשר רק כשהיא רוצה ממנו משהו,
וזה כל כך פוגע בי. ברמות.
אני מרגישה שמנצלים אותו, שאין מערכת יחסים של הדדיות.
שהיא לא תהיה שם בשבילו כשהוא יצטרך.
עוד כשהיינו יוצאים, היא אמרה לי כשהוא הלך לבית הכנסת
שאדע שרוב הסיכויים שנפרד, כי הוא בטח מבולבל.
התארסנו אחרי חודש.
אני מרגישה שהמערכת יחסים שלה איתו מבוססת על אינטרסים,
אם תעשה עבורי
תקבל.
היא ביקשה ממנו שוב טובה, די ענקית! שעולה המון,
זה חלק מהמקצוע שלו.
דורש ממנו לא להיות בבית כמה ימים, לחזור די מאוחר
וכל זאת שהוא עובד בעוד עבודה.
כואב לי בתוך הנשמה, כואב לי
יש לו לב כל כך טוב, אז למה לנצל אותו?
את הטוב לב שלו?
אני כועסת על עצמי ששבוע לפני ראש השנה אני מסכסכת בינהם.
אבל כואב לי,
למה האיש היקר שלי? החצי שלי, לא מקבל הערכה?
למה היא יוצרת איתו קשר רק כשצריכה ממנו משהו?
אני מילא, לא אכפת לי. אבל הוא!
אשמח לעצות.
