תדעי שכל התחלה היא קשה!
זה פרק חדש בחיים שלך שלא היית רגילה אליו לפני,
וזה מאוד הגיוני שיהיה לך קשה.
בדיוק מישהי שאלה אותי היום איך היו לי הפעולות שעשיתי לחניכות שלי, אז אמרתי לה חלק טובות וחלק לא כל כך.
והיא אמרה שזה נשמע טוב,למה?כי אם כל הפעולות היו הולכות לי מעולה, אז זה היה מחשיד.
משמע שאם לא היה לך קשה והכל היה עובר חלק חלק כמו שרצית שיהיה, וכמו שכל בן אדם רוצה שיהיה לו,אז זה היה מחשיד,כי כל התחלה קשה,והיא אמורה להיות מקפצה לעליה.
אז קודם כל-
אל תיקחי קשה, זה פרק חדש בחיים, זה לחיות עם בנות שאת לא מכירה, להיות עצמאית בהמון מובנים, אין לאף אחד כל כך שליטה עליך ואת אחראית לעצמך.
אז זה בסדר גמור שקשה לך,ואני בטוחה בטוחה שגם לאחרות שאיתך בדירה, אפילו אם כלפי חוץ הן משדרות לך שהכל מעולה להן.
תאמיני לי, בתקופה עכשיו אני רואה בנות שמראות שהכל הולך להן מעולה בשירות, ומאחורי הגב הן נשברות,ובוכות וקשה להן.
אז מה שנראה כלפי חוץ לא מחייב שזה מה שהולך להן בפנים בלב,לפעמים זו דרך התגוננות והדחקה(לא תמיד...)
ודבר שני-
תנסי ליצור חברויות,אין מנוס מזה.
איך יוצרים?
בעיקר לגלות התעניינות איך עובר עליהן היום, ללכת לדבר איתן בהפסקות, להגיד מילה טובה כשצריך ולחייך!!כמה שחיוך זה דבר כובש,באמת...
להציע להן להכין ארוחת ערב שווה, לצאת לאיזה סיבוב בעיר או סתם בפארק, או להציע להן לשבת וללמוד ביחד, זו דרך מאוד נכונה ויעילה להתקרב לבנות!
ובעיקר לעשות מה שהלב שלך אומר לך לעשות, תהיי מי שאת, זה הכי הכי חשוב!!אנשים לא אוהבים הצגות ופוזות.
תנסי גם ליצור איתן קשר באולפנה עצמה,להיות איתן כמה שיותר, ולגלות התעניינות.
מאחלת לך מלא מלא בהצלחה
ובטוחה שבעז"ה הכל הכל יסתדר ויהיה טוב!!
