אני חתומה באיפשהו
פורום ריק ומוסתר
בהנהלת: מבולבלת מאדדדד
מכתב פתיחה
הצום מתקרבxmasterx
היום בערב
לא מפריע לי ההפסקה המבורכת מכל תעשיית המזון לכמה שעות
בלי בלבולי מוח על חלבון
מספרים
חלב נטול חלב
חופש מהעבודה שמחובר לסוף שבוע ארוך ושבת
שם את בוצר שמדקלם בטעמים שאנחנו דור של פוסט טראומה
אני לא נמנע משירים ומוזיקה אבל השאפל החליט להחמיר
רואה ושומע את נשות הHR שנואות ליבי רוחשות כל מיני רעיונות מעוררי אימה
על גיבוש העובדים בארגון
שצריך לארגן יום שלם
טיולים
ארוחה מפנקת של כולם יחד
צריך להתחשב בכשרויות
למצוא מקום מתאים
אולי גם סדנת שזירת פרחים
רק קללות עולות לי בראש
אהבת חינםxmasterxאחרונה
אז אני חושב קצת על מהות היום שמתקרב
אהבת חינם
אז זה לא בחינם השנאה כלפיהן וגם לא אישית
אני לא הולך לשזור פרחים
או בכלל להגיע
לא גיי ובכללי מעדיף להימנע
ואז אני נזכר באהבת חינם כשהלכתי לא מזמן בעיר
והיו הפגנות
ועבודות
וחפירות
והכל היה חסום ופקוק
אז צעדתי כמה קילומטרים והיה חם
חם למות סחינה של החיים
כמו ללכת במדבר ארבעים שנה
בלי מים ובלי אוכל ובלי כיוון
ניגשת אלי דתיה צעירה עם עגלה עם תינוק שרק נולד ושואלת אותי איך היא תצליח להגיע לצד השני למכללה מסוימת כי הקורס
והמבחן
והנוכחות
והיא כבר מזיעה וחלשה ועייפה
ולי בראש עובר שיש לה לחצות את כל החרא עד התחנות בקצה השני ורק משם תצליח
אפילו מונית אין כאן כי הכל סגור
הייתי משלם לה עליה צדקה מהסוג האהוב עלי
דיברתי איתה מה האופציות והיא מתלבטת בין ייאוש
חורבן
בכי
לבין פרץ אנרגיה אחרון של להתחיל לרוץ עם העגלה.
הצעתי לה שאבוא איתה
אקח את העגלה היא תכתיב את הקצב ונחצה את המרחק הזה בקלות יחסית.
ככה במציאות סוריאליסטית מצאתי את עצמי סוחב עגלה עם תינוק שלא מבין על מה הסיפור
עד התחנה בקצה השני
מקווה שהיא הגיעה
אין סוף לזה אני משלים אותו בראש שלי
אהבת חינם
פשוטה
מלאה מאמץ
מלאה איחורים
מלאה בכל מיני פשלות
אבל מלאה בכוונה פשוטה
סתם מפגש אקראי של בני אדם
תשעה באב לפני שלוש שניםקפיץ
היה הפעם הראשונה שמישהו האמין לי
לא שזה עזר. אבל לפחות לא לבד בעולם יותר
לא נגמרהמפוזר מהכפר
למה הכל כל כך קשה ומסובך
ולמה גם אחרי כל כך הרבה שנים המחשבות האלו לא עוזבות אותי
ותמיד יושעות לחזור ברגעי משבר
קשה קשה קשה
מחכה לשקט
מרגיש בתוך ים סוער והגלים מעיפים אותי ממקום למקום
חייב עזרה!!!
מרגיש שאני נופל למטה מהר מידי
...המפוזר מהכפר
ימינה
שמאלה
ימינה
שמאלה
ימינה
שמאלה
....המפוזר מהכפר
הכל מרגיש תקוע כל כך
אין שום יאוש בעולם כלל
מפחד שהם כל החיים ירדפו אותי .
הן לא עוזבות אותי
מטורףףףףף כמה שטעות של רגע נישארת איתך כל החיים
ותוסיף לזה את כל הטעויות שכולן רודפות אותך כל לילה מגיעות ולא מרפות
...המפוזר מהכפר
איך יוצאים מיזה
HELP!!!!!!
..מבולבלת מאדדדד
(ביצוע ווקאלי. מהמם. שמעתי המון ובכיתי. תשמע אותו.)
🥹המפוזר מהכפר
תודה
ממש ככה
...המפוזר מהכפר
מצד שאני אני מרגיש כל כך כבוי
שאני כבר לא מצליח להתרגש
..מבולבלת מאדדדד
בסוף זה מחלחל.
ותזכור שהיצר הרע הוא זה שמונע ממך להרגיש
...המפוזר מהכפראחרונה
נכון מאד
את צודקת לגמרי
יותר מידי מניעות לצערי 
(((((((
...המפוזר מהכפר
תודה לך השם על שכל פעם מחדש אתה שולח לי את התזכורות הקטנות שאתה איתי בכל מצב
קשה לי אבא, קשה לי מאד
מרגיש שהכל תקוע, לא מצליח לראות איך הלאה
המצב הולך ומסלים
כואב לי בלב
מבחוץ אפחד לא רואה, אבל מפבנים...
משדרים עסקים כרגיל
יעקב אבינו ביקש לשבת בשלווה, וקפץ עליו רוגזו של יוסף
נווה תלאות, כל העולם הזה נווה תלאות
פה זה לא עולם של שקט ושלווה
עולם העשיה, עבודה יומיומית
יסורים של אהבה
פפפפפהמפוזר מהכפראחרונה
קשה ככ
חזרתי משם אחרCan you hear me
לא יודע למה הפסתי לכתוב
האנשים הקשרים הקשיים בשבתות
יש לי יותר תירוצים מאמת תשובות
כואב לי? חד משמעית! קשה? גם כן.
אז למה? אני באמת לא מצליח להבין למה אני כבר לא משחרר את כל החרא שיש לי על הדף, הגיטרה, הפסנתר או אפילו סתם על קיר או שק אגרוף.
הלב שלי מוצף ברמה לא שפויה וקשה לי אלוהים אוי כמה שקשה לי, אבל אני לא לבד אני בטוח אתה כאן איתי ואיתה ועם כולנו יחד, רק תן לי יד לכתוב עוד שיר, עוד לחן, עוד מנגינה אחת שרק תשאב אותי פנימה. שאני אחזור לכתוב כמו שלא שמע איש מעולם, אבל שישמעו אותי, שיראו אותי, שירגישו כל מילה כמו פעם, מילה אחת מול עשר לבבות שבורים ובכל זאת המילה תנצח עם כל הכח של לבשבור
--מחכה לרחמים~
את בדרך הנכונה
את בדרך הנכונה
את בדרך הנכונה
זה המעשה הנכון
וזה מפחיד נורא
אבל זה יהיה שווה את זה
בעז"ה
יהיה לך טוב
--מחכה לרחמים~אחרונה
הבטן מתהפכת
כואבת נורא
הלב על 250 או 300
מרגישה כל חלק בגוף
הכל כואב
הכל צורח הצילו
איך אפשר להשתכנע שזה המעשה הנכון
..דף תלוש
אבל למה ההתשה הזאת
אני לא מצליחה להישאר עם עיניים פקוחות
באלי לישון שנתיים
וכאילו מה עשיתי היום
אין לי כח.
הולך להיות שבוע מורכב
וסופש עוד יותר מורכב
ושיהיה לנו בהצלחה כמו שאומרים.
רציתי לבכות אבל הדמעות לא ירדו הן רק נשארו בזווית העין
מה נעשה
באלי לבכות מלא מלא ולישון מלא מלא
הכל איכ.
למרות שיש התקדמות
עכשיו הכל איכ.
למה כי ככה.
אני אמורה לשמוח
ולא מצליחה.
חרא דודה אה
חרא אחות
חושבת על עצמי במקום לשמוח בשבילם
פאק מי.
איי ניד א האג
מה ללכת לישון?
כאילו שאני אצליח באמת להירדם
אופ.
הכל אופ.
החיים מאוד כיפיים.
נכון?
פף.
פאק מיי לייף
--מחכה לרחמים~
Note to self:
אם זה מרגיש לך לא נכון
וכולם אומרים לך שזה לא נכון
אז זה באמת לא נכון
אל תשכנעי את עצמך שכן
זה טוב
ואת נהנית
ואת צריכה את זה
אבל זה שקר
זו מלכודת
ואת רק מסתבכת בה יותר ויותר
תיזהרי
חיימשלי, תשמרי על עצמך
--מחכה לרחמים~
בבקשה אל תוותרי לעצמך
אל תוותרי על עצמך
--מחכה לרחמים~אחרונה
הכי חשוב:
אל תפסיקי להאמין