כְּשֶׁאַתְּ עֲיֵפָה
וּשְׂמִיכָה שֶׁל עַצְבוּת
מְכַסָּה אֶת עוֹרֵךְ.
כְּשֶׁעֵינַיִךְ דּוֹמְעוֹת,
וְקִטְעֵי שִׁיר נוּגִים צָפִים בְּמוֹחֵךְ.
כְּשֶׁלִּבְּךָ מְפֹרָק,
וּשְׁבָרָיו נָחִים עַל מִטָּה מְסֻדֶּרֶת.
בְּחֶדֶר רֵיק, חֲסַר אֹפִי
אַתְּ בּוֹהָה בַּתְּמוּנוֹת
מְחַפֶּשֶׂת מִסְגֶּרֶת.
וְהֵם יְשַׂחֲקוּ תּוֹפֶסֶת
בֵּין עֲלֵי שַׁלֶּכֶת וְרוּחַ שֶׁל סְתָיו.
יַחְלְפוּ עַל פָּנַיִךְ
כִּבְדֶרֶךְ אַגַּב.
הֵם יָרוּצוּ בָּרְחוֹב
לַמִּשְׁפָּחָה וַאֲרוּחַת צָהֳרַיִם.
הֵם יֵשְׁבוּ עַל סַפְסָל
יְשׂוֹחֲחוּ שָׁעָה וְאוּלַי שעתיים.
הֵם יַחְזְרוּ מִקְּנִיּוֹת
אוֹ יִקְּחוּ אֶת הַיֶּלֶד לַגַּן.
אֲנָשִׁים כָּאֵלּוּ, שֶׁיֵּשׁ לָהֶם בַּיִת
לֹא דִּירָה רֵיקָה בְּבִנְיָן מְבֻלְגָּן.
וְאַתְּ תָּמִיד שָׁם,
מַבִּיטָה בְּעֶרְגָּה בְּשִׁגְרָה מְבֹרֶכֶת
מְחַפֶּשֶׂת לִהְיוֹת, מְחַפֶּשֶׂת מָקוֹם,
כָּל רְצוֹנְךָ הוּא לִהְיוֹת קְצָת שַׁיֶּכֶת.
כְּבָר שָׁנִים אַתְּ עוֹבֶרֶת
מִמָּקוֹם אֶחָד לְאַחֵר
מֵאָדָם לָאָדָם מִלֵּב אֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ
אוֹצֶרֶת רְגָעִים שֶׁאִישׁ לֹא זוֹכֵר.
(וּכְשֶׁאַתְּ עֲיֵפָה
וּשְׂמִיכַת יָגוֹן מְכַסָּה אֶת אוֹשְׁרֵךְ
עִצְמִי עֵינַיִם, נִשְׁמִי עָמֹק
יֵשׁ תְּמוּנָה אַחַת מְמֻסְגֶּרֶת
שֶׁהִיא רַק בִּשְׁבִילְךָ)
