קודם כול אשריך שנכנסת להדרכה!! את יכולה להציל ולבנות עולמות שלמים!!

אני חושבת שבאמת אין לך ממה לחשוש. ב"ה בכול מקום יהיה עליות וירידות.

את יכולה לעשות להם כזה משחק, שכול אחד כותב פתק מה מצפה שיהיה השנה,

וזה עוזר לך לדעת מה לעשות ומה הם אוהבים. ולגבי האמא הזאת שהעירה לך תדברי על זה עם הקומונרית.

ב"ה שתצליחי בכול מה שאת עושה וירבו ממך רק נחת!! בהצלחה אחותי!!

(אם יש לך שאלות מוזמנת לאישי).

מההורים - אל תתרגשי.. את יכולה לשוחח ולהסביר, בעדינות אבל בבהירות. לא יקח הרב זמן עד שהם יקלטו שאת מוצלחת ומעילה לילדים שלהם....  זה נשמע שזו האמת, ואי בטוח שהם יקלטו את זה....

אשרייך שאת בתפקיד החשוב הזה, תפקיד עם המון פוטנציאל, וכמובן - אחריות לא פחות.. את יודעת מה שמסבירים בפסוק "כחיצים ביד גיבור כן בני הנעורים" - חץ - אם תהיה לו סטיה של מילמטר בשעת השחרור מהקשת, זו תהיה סטיה של קילומטר בשעת ההגעה ל"מטרה"... וכן הפסוק "בניך כשתילי זיתים" - שתיל, כשהוא עדיין שתיל צעיר ורענן, אפשר להטות אותו לכאן ולכאן, איך שתעצבי אותו - ככה הוא יגדל ויתקשה ויתקבע על הצורה הזו....

כל עולם התורה הציוני דתי שאנחנו מכירים היום - מגיע מכוחו של מדריך אחד צעיר בת"א, שהדריך את שבט איתנים לפני שבעים שנה, חיימק'ה דרוקמן קראו לו, וחיימקה הזה, החדיר בחניכיו הצעירים, זלמן מלמד, צפניה דרורי, ועוד.. רוח עצומה של אהבת תורה ויראת שמים, ותעצומות עוז של שליחות, הפיח בהם אמונה עמוקה בדרך התורה ותחושת שליחות עצומה... ומשם הכל היסטוריה..

כל אחד ואחת מאיתנו צריך לחשוב - איך הוא גם יעשה מעצמו חיימק'ה דרוקמן קטן.. מה הולכים להיות תוצאות השפעתו...

את יכולה ממש להפוך את העולם...

טוב, סטיתי מהנושא שלך.. לא התאפקתי....

חזרה לעצם הנושא, זה נשמע שאת מדריכה מעולה, אם שעה ושלושת רבעי הצלחת להוביל את השבט של ההיפראקטיביים שאף אחת לא רצתה לקחת - מגיע לך רק שאפו ענק!!! 

בע"ה תעשי פעולות יפות, תתחברי אליהם, הן יחבבו ויעריכו אותך... את תחדירי בהם בע"ה המון ערכים ורוח גדולה ויהיה לך מלא הצלחה!! ההורים מאוד יודו לך בסוף.. וגם עמישראל... 

ולא להבהל מרגעי קושי, לכל מחנך טוב יש רגעי שבר, לפעמים זה נראה שהעמל הולך לטמיון... אבל אל תדאגי.. זה מהר עובר.. מתרוממים וממשיכים הלאה... לא להתייאש, את מסוגלת ויכולה, תאמיני בכוחות שלך. גם אם יש רגעים זשזה נראה שלא באמת את מצליחה להשפיע, זה רק אשליה, דעה שמתגבשת סביב מקרה אחד של אכזבה.. תסתכלי על התמונה בפרספקטיבה הכוללת - ותראי כמה את מוצלחת ומצליחה...

וגם אם יש להורים תלונות.. על כל מחנך טוב יש תלונות, ויש לצערינו הורים אההמ.. פחות נוחים.. אידבר, תלמדי להתמודד איתם ולהסביר להם.. אף אחד לא יעף אותך מהדרכה! לא לחינם קיבלו אותך.. את יכולה להתייעץ עם הקומונרית מה לעשות ואיך להגיב, ואולי באמת היא גם תעיר לך על תגובה כזו או אחרת שהגבת לילד, לא קרה כלום, ככה לומדים ומשתפשפים במקצוע...

כדאי גם שתשבי עם המד"שית ותסכמו יחד מה אתן עושות ומה התוכניות, לתאם ציפיות ותכנונים, זה יעיל והכרחי!

מלא בהצלחה! שתזכי באמת להרבות תורה וחכמה ויראת שמים, לגדל לדור הבא דמויות הוד!

שיהיה מלאא הצלחה, 

ותזכי וכו'...

ממש פויה....

אז מה כן יש פה?

טיפ אולי בפעם הבאה תעשי פעולה של להוציא להם את כל האנרגיות...

בכל מקרה סוגדת לך.... 

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....