אשמח לעצה.. המצב קצת מורכב..נטע פלג
היי, אשמח לשמוע מנסיונכם.. אני די לא יודעת מה לעשות ומה לחשוב.. אני מקווה שזה בכלל בסדר שאני כותבת את זה כאן.. הלוואי שכן, אין לי אף אחד אחר להתייעץ איתו כי העניין מאוד רגיש.

ב"ה אני נשואה פחות משנה לבחור מקסים עם לב ענק.
לפני כמה חודשים עברנו הפלה, זה היה לא קל אבל ב"ה לאט לאט אנחנו מתחזקים וממשיכים קדימה.

הפנייה שלי מחולקת לשני חלקים שקשורים זה לזה.
1. בפעמיים האחרונות שהיינו יחד, הרגשתי שבעלי בעניין, אבל שנייה לפני החדירה ממש ירד לו.

האם זה דבר טבעי? הוא התייעץ עם אדם קרוב אליו שהמליץ לו לפנות לאורולוג (עד הפעמיים האחרונות הכל היה ב"ה בסדר ותקין)
כשניסינו להבין מה קרה הוא אמר שני דברים
א. לא היו לו מספיק גירויים
ב. כשאנחנו יחד עולות לו תמונות מרגע ההפלה (העובר נפל בהפלה טבעית בבית, זאת הייתה חוויה של מעין כמו לידה, כי יש התכווצויות של הרחם. מאוד לא נעים ובעז"ה שיוולדו לכולם רק תינוקות בריאים)

2. מאז הפעמיים האלה יצא שלא היינו יחד כבר כמעט שבועיים.
שנינו התחלנו עבודות חדשות. העבודה שלו מאוד תובענית והיא בכל הארץ אז יש פעמים שהוא נשאר לישון מחוץ לבית וגם כשהוא חוזר הביתה אז הוא מאוד עייף ככה שלא יוצא לנו להיות יחד.
היו הזדמנויות שהוא ניסה ליזום אבל לא היה לי חשק, או שהייתי עייפה. בנוסף לזה יש בי חרדה שמה שקרה בפעמיים הקודמות יקרה גם הפעם.

אני מרגישה תסכול ומבוכה, אני לא מרגישה כמו אשת איש ויש בי פחד גדול שהעניין הזה יחזור שוב ושוב וזה גורם לי לחשוש מאוד מהקרבה איתו.

אני לא יכולה לברוח מהמחשבה שאני לא מושכת אותו, אפילו שדיברנו על זה והוא אמר לי שהוא ממש בעניין שלי ושאני אפסיק לחשוש.

אנחנו ממש מדברים פתוח אבל אני לא יכולה ורוצה להגיד לו שאני רוצה שנהיה יחד כי אני מפחדת שאגיד וזה יעשה לנו בעיות..

עכשיו ניסיתי ליצור אווירה של יחד כי ידעתי שבערב נרדם תוך שנייה אבל הוא אמר שהוא בדיוק אכל וזה לא בא לו בטוב.
נעלבתי ממש, כל הזמן יש תירוצים ומניעות, גם מצידי, ללמה לא להיות יחד. אני יודעת שגם לי יש חלק בזה אבל בשורה התחתונה לא היינו יחד הרבה זמן, עוד רגע אנחנו נאסרים ופשוט בא לי לבכות.

סליחה שיצא ארוך.. הלוואי שיש למישהו פה משהו חכם לומר לי, אפילו משהו שרק ישנה אצלי את החשיבה וירגיע אותי..

תודה מראש ושבת שלום
היי יקרהמשמעת עצמית
יש לי מלא מה לכתוב לך,
אבל שבת בפתח...
אשתדל להתייחס במוצ"ש
ועד אז,
רק תדעי שזה בסדר גמור משברונים כאלו.
אתם זוג טרי, והספקתם לעבור חוויה קשה ומשמעותית יחד.
תנסי לעשות לכם שבת יפה, של קרבה,
לאו דוקא שמובילה למיטה.
תזכרי מה את אוהבת בו ומה הוא בך
וקחי ארגז של סבלנות...
גם אם תיאסרו עוד רגע, זה מבאס, אבל לעומת חיים שלמים ויפים שיהיו לכם בעז"ה...
לא בלחץ. יגיע...

שבת שלום!🤗
שלום יקרהנגמרו לי השמות

קודם כל ודבר ראשון - גם את, גם בעלך, גם מה שאתם עוברים וגם הזוגיות שלכם - כל אחד מכם לחוד וכולכם ביחד בסדר

 

כפי שאמרת, אתם נשואים טריים (מזל טוב )

והספקתם לעבור בפחות משנה - גם את השנה הראשונה לנישואין וכל מה שהיא טומנת בחובה (הרבה מאוד מורכבויות והתמודדויות לצד האהבה שיש),

גם הריון ראשון

גם הפלה מצערת מאוד

גם אובדן גדול

שינוי של הגוף, כאב של הגוף

שינוי של הנפש, כאב של הנפש

עבודות חדשות

מרחק

נסיעות

עייפות גדולה

תסכול

 

ועוד הרבה מאוד דברים.

 

אז גם לזוג הכי מדהים, ושגם זוגית הכל מעולה אצלו וגם בתחום המיני הכל מעולה אצלו - כמובן וכמובן שיכולים לקרות גם מקרים בדיוק כמו שתיארת!

אנחנו אנשים לא מכונות

קורה גם לגבר הכי חושק שיש והכי תקין והכי בריא וחזק שכוחו במותניו שיש שיש מקרים כאלה מדי פעם

או שיש שפיכה מאוחרת / או שיש שפיכה מוקדמת / או שהזיקפה יורדת / או שהוא לא מצליח לגמור אפילו תוך כדי קיום היחסים.

כל עוד זה לא קורה באופן רצוף תקופה ארוכה של למשל יותר מחודשיים פלוס, וכל עוד את רואה שהכל היה טוב ורק בחודש האחרון יש את כל הנ"ל, בתוספת של הדברים שמאוד הגיוניים שגורמים לכך (הרי שוב - אנחנו אנשים ולא מכונות, וכמו שאת אומרת לבעלך "אני עייפה או אין לי חשק עכשיו" גם הוא לפעמים עייף או עצוב או באבל על האובדן או טרוד/לחוץ/עייף וכו' - זה לגמרי טבעי ולתקין)

 

וכל אחד מהדברים ממש ממש נורמליים,

במיוחד שכתבת שעד לפני חודש הכל היה תקין

ועוד יותר במיוחד שתיארת שעברתם הפלה

ועוד יותר עוד יותר במיוחד שאמרת שאפילו בעלך אמר שהוא נזכר ברגע ההפלה ובעובר באותו רגע בדיוק (כמובן שצריך לעבוד על זה לאט לאט שינתק את המחשבות דווקא על זה ודווקא בזמן הזה...)

ועוד עוד יותר שאמרת שהתחלתם עבודות חדשות

ועוד יותר שאמרתם שהוא חוזר עייף ומותש אחרי ימים ארוכים

ועוד יותר שאמרת שגם את וגם הוא בלחץ מזה, ושאת מפחדת שיקרה שוב (הוא מרגיש את הפחד והלחץ הזה וגם את - ורק זה לכשעצמו יכול לעצור כל תפקוד הכי תקין שיש לגבר הכי בריא שיש...)

 

לכן קודם כל - לנשום!!!

אתם בסדר, באמת באמת שאתם בסדר גמור

נורמליים

זוג אוהב

זוג שבהחלט גם נמשך אחד לשנייה (הוכחה כל הפעמים שהייתם יחד בטוב ובהנאה )

זוג שעבר אובדן מאוד גדול

זוג שעבר את כל השינויים שציינתי למעלה

והוא בסך הכל מנסה להמשיך הלאה.

וזה לוקח זמן.

והתמודדות.

לאט לאט.

 

תתחילי דבר ראשון שלנרמל את המצב גם לעצמך ועל עצמך וגם לבעלך ועל עצמו.

אח"כ תתחילו להוריד כל לחץ שהוא!!!

 

המטרה היא אף פעם (לא בשנה הראשונה ולא אחרי 20 שנים) לא ה"חדירה" הוא ה"שיא" או כל "מטרה" או "יעד" אחרים

אלא המטרה בקיום יחסי אישות היא הקירבה!!!

המטרה היא הקירבה, ההנאה, הביחד

וז-ה-ו-

לא משנה מה ולאן ואיך וכמה קורה - כל עוד אתם ביחד, באהבה- עשיתם את המטרה הכי טובה ונכונה שיש!

 

תתחילו בלהוריד לחצים

לא משנה אם הוא "יגמור"

או את

לא משנה אם תהיה זיקפה או לא,

לא משנה כלום - מה שמשנה זה שתרגישו את הקירבה אחד עם השנייה. זהו!!!

 

אח"כ ולאט לאט אתם תחזרו לעצמכם

גם הזמן יעבור

גם הלחץ ירד

גם הנורמליות שלכם תהדהד לכם כל הזמן בראש

גם תתקרבו ותאהבו

גם תדברו על הדברים

 

תתני לבעלך הרגשה שהוא הדבר הכי טוב שיש לך בחיים, גם בחיים וגם במיטה.

וכנ"ל הוא אלייך.

 

תקבעו זמן *קבוע מראש* לביחד שלכם

כמו שיש ליל טבילה - אז תכתבו ביומן יום/לילה בשבוע שבו אתם יחד - תפנו מרחב לארוטיקה שלכם וגם לזוגיות שלכם.

זה לא נכון שמיניות חייבת וצריכה להיות "ספונטנית" - ממש ממש לא,

אפשר לקבוע זמן מראש

להתכונן

להתגעגע

להתרגש

להמתין

לנוח לפני

לדעת ולכוונן את המחשבות וכל היום לזה

 

ואז אם רוצים עוד - כמובן שאפשר ובשמחה, אבל שלפחות יהיה קבוע מראש הפעם/כמה פעמים שתרצו האלה מראש.

 

תזכרי יקרה שתשוקה וגם אהבה הם דבר אקטיבי לגמרי.

תשוקה זו יצירה.

היא לא מגיעה יש מאין.

היא לא פסיבית - אלא אקטיבית לגמרי ואפשר ליצור אותה.

 

שולחת לך, בתקווה שתספיקי לקרוא לפני שבת, וב"ה אם תרצי אוכל לשלוח לך בהמשך עוד כמה דגשים חשובים מאוד על הנושא של חיי האישות בכלל 

 

שבת שלום ומבורך,

הכל הכל בסדר יקרה! באמת שהכל תקין, כל מילה ממה שתיארת

מוסיפה עוד כמה דברים חשובים מאוד:נגמרו לי השמות

 1. עניין החרדה - כתבת שאת חרדה שזה יקרה גם בפעמים הבאות,

וכל החרדה גם אומרת לך דברים ממש לא נכונים כמו "אני לא אשת איש" או כל מיני הגזמות ושקרים אחרים 

היא גורמת לך להרגיש תסכול

להרגיש מבוכה

לפחד ולחשוש מאוד מאוד מהפעם/ים הבאות שתהיו יחד כי הפחד שזה יקרה גם אז.

היא אפילו דורמת לך לחשוב שאתלא מושכת אותו1

 

תראי כמה הפחד והחרדה מציפים את כל כולך ומשקרים לך שקר על גבי שקר!

 

אז בואי ננסה טיפה להרגיע את הפחדים האלה, מעבר למה שכתבתי קודם-

אם בעלך אומר לך שהוא נמשך אלייך - הוא נמשך אלייך! אין כאן שום פירוש רש"י, הכל הכל בסדר!אתם יחד שנה שלמה כמעט והייתם יחד כ"כ הרבה פעמים בהמון תשוקה ומשיכה שהכל באמת בסדר ואת יכולה להריגע.

 

התסכול, המסוכה, הלפחד מהפעם הבאה - פשוט לשים אותם בצד או לזרוק אותם לפח יותר טוב כפי שכתבתי קודם, זה תקין לגמרי, זה קורה מדי פעם לכולם, במיוחד במצבים כמו שתיארת. הכל בסדר! תסתכלי על הסך הכללי ולא על כמה פעמים בודדות. כאמור - טבעי לגמרי וקורה לכולם מדי פעם!

 

לכן אין לך מה לחשוש מהפעם הבאה וכל הפעמים הבאות - כי אין כאן שום "יעד" שאת צריכה להציב לעצמך/ם לכבוש.

אתם בסך הכל צריכים להיות בקירבה ואהבה, זה הכל

כפי שפירטתי בהודעה הקודמת - להרודי את המטרה מלהגיע לחדירה וכדומה אלא המטרה היא עצם הקירבה באמת ובתמים. זה השורש והבסיס הנכון של חיי האישות אצל כולם כולל כולם.

 

ואותו כנ"ל לגבי אשת איש - את אשת איש

בעלך הוא גבר גבר

את אישה מדהימה

הכל בסדר!

זה קורה

קרה, יקרה, לכולם, הכל טוב!!!

 

2. הדיבור הפתוח ביניכם, התקשורת הלא פחות ממדהימה שיש לכם - היא פשוט מתנה עצומה!

וכ"כ כ"כ לא מובנית מאליה!

בתוספת זה שכתבת שיש לך איש מקסים ועם לב ענק

וכל הפעמים הקודמות היו גם טובות

וזה שאת יכולה לתקשר לו את עצמך

והוא לך, אפילו בפחדים הכי גדולים שלו - זה וואו!!! ו-א-ו-!

כל הכבוד לכם

תמשיכו ככה ותגיעו רחוק

 

3. שוב - להוריד לחץ.

בעלך אמר לך שהוא לא יכול עכשיו כי הרגע אכל - אז הוא לא יכול עכשיו *כי כרגע אכל*!!!

לא כי את לא מושכת אותו

לא כי לא בא לו עלייך

לא כי הוא לא גבר

אלא כי פשוט הוא אכל הרגע! ואין אפשרות פיזית להרגיש חשק ולתפ]קד שנייה אחרי ארוחה...

לפחות אצל חלק מהאנשים!

 

בגלל המצב הרגיש

בתוספת החרדות מסעיף 1 - כל דבר שבעלך עושה - את ישר מפרשת כמשהו נגדך או כנגד הביחד שלכם והאינטימיות שלכם

ולא כך היא.

הוא באמת לפעמים עייף.

כך גם את.

הוא באמת לפעמים טרוד ולחות וכו'

כך גם את

הוא באמת לא מסוגל אחרי ארוחה, הוא מרגיש כבד.

 

כמו שכתבתי - אפשר ורצוי לקבוע זמן מראש ואז להתכונן בהתאם,

וכל מה שבין לבין - להוריד לחצים וכאשר זה יתאים לשניכם אתם כבר תדעו ושיהיה בכיף והנאה וקירבה.

 

4. לחשוב לעבד את כל מה שקרה לכם עם ההפלה וכו' עם איש מקצוע אם צריך - או את או בעלך או שניכם.

לראות שלא מתפתח חלילה דיכאון או הרגשה אחרת לא טובה שנמשכת.

לוודא שישנים טוב, שיש תיאבון, שיש מצב רוח כללי טוב לחיים.

להיות עם יד על הדופק שלא חלילה נשאבים לתוך דיכאון של מצב וחוסר תפקוד בחיים בכללי חלילה.

 

5. מעתיקה לך כמה דברים שכתבתי בעבר באופן כללי על חיי האישות:

 

מיניות טובה ובריאה:

 

התפיסה של המיניות וחיי האישות בין בעל לאשתו ביהדות – היא שזה דבר הכי מבורך, הכי קדוש, הכי טוב ומדהים שיש!

הקב"ה לקח את המראות הצובאות כדי לבנות מהן את הכיור למשכן, שבו הכהן הגדול מיטהר!

בקודש הקודשים יש דמות שני כרובים כדמות גבר ואשתו מעורים זה בזה!

שיר השירים, שמדמה את אהבת הקב"ה לכנסת ישראל לאהבת איש לאישה נקרא קודש הקודשים בשירים!

לכל אורך התורה, החיבור בין בני הזוג נקרא "ידיעה", "וידע אדם את חווה אשתו", "יצחק מצחק את רבקה", וכו' – יחס חיובי ומואר לחיי האישות בין בני הזוג.

להוציא מהראש תפיסות נוצריות ששם האישה והמיניות היא חטא –

ולהכניס תפיסה יהודית ששם האישה היא תפארת הבריאה והיחס בין בני זוג נשואים כדת וכדין הוא לא פחות מקדוש!

 

- אם יש יובש בנרתיק – צריך לשים ג'ל סיכה, וגם לדאוג שהאישה תהיה מגורה מספיק, לחכות בסבלנות את הזמן שדרוש לאישה כדי להגיע לכך ולא למהר מדי, כי אז האיזור של האישה עדיין יבש ועלולים להיות כאבים.

 

-לברר מה סוג המגע הנעים לבן/בת זוגי, ללמוד עוד על סוגי מגע נעימים, למשל ע"י המשחק "1-5" שבו אחד מבני הזוג בתורו "מטייל" על גופו של בן הזוג השני כל פעם במגע אחר: מגע מרפרף, מגע מסיבי יותר, עם קצות הציפורניים, עם כריות האצבעות, כמו מסאז' וכן הלאה, כל פעם באזור אחר בגוף, ובן הזוג השני רק אומר עד כמה נעים לו מ1-5.

מה שנעים – ממשיכים, מה שלא – עוצרים מיד.

 

-כדי להגיע לאורגזמה נשית (גם גברית בגדול), צריך שלא יהיו הפרעות טרדות, מחשבות ודאגות במוח – כי אז האמיגדלה במוח פעילה ואי אפשר להפריש הורמונים של חשק מיני.

לכן לדאוג לפנות את המוח מטרדות, לדחות אותן לאח"כ, לנעול את הדלת עם מפתח, לשים מאוורר אם צריך, לנתק פלאפונים, לא לחשוב כל הזמן: "מה בן הזוג חושב עליי? איך אני נראית? אני שקטה מדי? קולנית מדי? הוא עושה טוב? אני עושה טוב?

פשוט לא לחשוב אלא להתרכז רק בהנאה וברגע בשלווה ובנחת.

 

להכיר את הדגדגן, איזה מגע נעים, התמדה, סבלנות, קצב, אזור מדויק,

"טיזינג" – להתקרב – ולסגת, להתקרב ולסגת כדי ליצור תשוקה רבה יותר, תנוחות שונות שיכולות לגוון וגם ליצור מגע נעים יותר,

להוריד תחושת חובה מלהגיע לשיא – המטרה היא ההנאה והביחד לא ההגעה לשיא!

 

-היכרות וירטואלית מחדש בכאילו עם בן הזוג שלנו, יכול ליצור עניין וחשק

 

-חסמי חשק: דברים שיכולים לחסום את החשק וצריך לשחרר אותם:

גלולות,

תרופות (ללחץ דם, כולסטרול, דיכאון וחרדה),

תזונה לא מאוזנת

אלכוהול וסמים

חוסר פעילות גופנית

עייפות

לחץ וטרדות

הדחקת תחושות (כתוצאה מחינוך, או ביישנות או חוויות עבר)

ריצוי יתר (אישה שמרגישה שמיניות בשבילה היא שירות לבן הזוג – חייבים להפסיק עם זה! ולהיות יחד רק שרוצים ובוחרים!)

דימוי עצמי נמוך

קושי לקבל

חרדת ביצוע

חרדת דחייה

חשש מקירבה

רשימת מטלות

חסמים זוגיים

משבר ההורות

 

-2 דרכים להעמיק תשוקה:

1. לחדש, לגוון

2. להעמיק מה שכבר קיים.

 

-איך לסרב מבלי לפגוע (להוסיף חיזוק לאחר הסירוב, סירוב עם פתח- אולי מחר כן, סירוב עם פיצוי וכו')

 

-חשק מיני ותשוקה זה לא דבר ספונטני ופאסיבי!

זה דבר אקטיבי לגמרי שאפשר לעורר!

לא מחכים לו שיבוא מהשמים,

אלא פועלים כדי ליצור אותו – להסיר חסמי חשק וחבלני חשק,

ליצור מרחב אירוטי (זמן פניות ומקום לאירוטיקה),

להשקיע בחידוש וגיוון ודברים טובים, כיפיים ורומנטיים,

להשקיע בהעמקת מה שכבר קיים

לטפל במה שדרוש טיפול – כמו דימוי עצמי נמוך או חסמים ממגע אינטימי.

 

-לדעת לתת ולדעת לקבל

 

-אינטימיות טובה ואינטימיות מרירה – חשוב לשתף

 

-התפתחות אישית טובה – בריאות הגוף, העצמה אישית, שמחה, יצירתיות, ביטוי עצמי.

 

-אווירה תומכת חשק- מגע פיזי, שחרור לחצים, זמן בלי הילדים, דיבור נעים ומפרגן, חיבוקים ונשיקות.

 

-חימום האווירה: חיבוק בבוקר, יום ללא הערות, הודעות חביבות במהלך היום, שנת צהריים, לחישות באוזן, חיבוק ארוך במשך היום, הפתעות נעימות, בגדים יפים, ארוחה קלה ומפנקת, שתייה חריפה, דיבור פתוח, שוקולד, מוזיקה, רחצה משותפת, ריח טוב, עמעום אורות, נר, לעשות עניין והתרגשות מההתפשטות, ללבוש לבנים יפים, מילים חמות, תאורה מחמיאה, ביגוד חלקי מחמיא.

 

-לצאת מהספונטניות – לקבוע זמם מראש. וחוץ מזה אפשר עוד בלי לחץ אם רוצים.

לתכנן זמן לרומנטיקה.

 

-שימוש בפנטזיות כדי לקרב בין בני הזוג- מימוש פנטזיות בזוגיות עצמה בטוב כמובן.

 

-תשוקה זו יצירה.

יוצרים תשוקה ע"י מרחב אירוטי, הסרת חסמים, עיסוק בזה, לימוד על זה, לא לחכות לתשוקה שתגיע משמים, אלא להתמיד עד שתהיה יצירה של תשוקה.

 

7 עקרונות ליצירת תשוקה:

א. יצירת מרחב אירוטי

ב. הסרת חסמי התשוקה

ג. בחירה- אני בוחר בך! אני בוחרת בך! לבטא זאת בפני בן הזוג.

ד. פנטזיות- להשתמש בפנטזיות ודימיונות מיניים כדלק לזוגיות.

ה. יצירת שיגרה של יחסים – כדי לתת להם מקום גם ללא תלות ב"מוזה".

ו. רגעים – שאיפה לרגעים של שיא ושיגרה טובה ולא שגרה של שיא.

ז. והעיקר – אינטימיות ואינטימיות מרירה -לשתף לשתף לשתף.

 

סיכום הדרכים להתמודדות עם פערים בתשוקה:

1.לצמצם את הפער –

א. כדי לעורר תשוקה הזוגיות זקוקה לתנאים בסיסיים כדי להתקיים: מרחב זוגי, מרחב אישי, זמן, אני משוקף מקבל מחמאות ומשוב חיובי, שפות האהבה השונות שנותנות מסר: "אני זקוק לך, נמשך אליך, רוצה אותך, אתה מיוחד!"

ב. לשחרר את חסמי התשוקה

ג. חשק הוא תכונה שקשורה בשמחה ובבריאות – העצמה אישית כמו לימוד, יצירה וכו'.

ד. לעורר חשק – להכניס לחיים דברים שמעוררים חשק כמו: פנאי, משחק, בית מסודר, זמן בלי מטלות/הערות, פינוק, אהבה, זמן, פרגון, מגע אוהב ורומנטי, חיבוקים, נשיקות, כיסוי חובות, זמן בלי הילדים, לבוש יפה לגבר ולאישה, פינוקים לגוף כמו מסאז', אמבטיה, דיבור נעים, סרטים רומנטיים, יציאה משותפת, חופשה, בילויים משותפים.

2.לגשר על הפער – להיות שמחים ומסופקים על אף הפער

א. מין "במתנה" – זה שרוצה פחות יכול לבחור לתת "מתנה" כי הוא בוחר ורוצה לשמח את בן הזוג וממש לא בכפייה!

ב. להרוג את הספונטניות – להגדיר זמן קבוע באופן אקטיבי ולקבוע אותו ביומן. (כמובן שבנוסף אפשר עוד אם רוצים).

 

3. דימוי עצמי חיובי במערכת יחסים –

אני פנימי יציב – זהות פנימית יציבה וטובה

ואני פנימי משוקף – זהות חיצונית טובה

שולח חיזוקיםor1900
קודם כל זה טיבעי וקורה לכל כך הרבה אנשים.
כל הכבוד שאכפת לכם זה נהדר וזה חלק חשוב בטיפול!
קודם כל נשימה עמוקה .
שתפי אותו . דברו על זה תגידי לו שאת אוהבת ומתגעגעת ושחשוב שיילך לאורולוג למען שניכם.
את לגמרי לא אשמה במה שקורה לו פיזית..
אני מצרף מאמר מקצועי בנושא וכולל את כל מה שתיארת לפרטי פרטים תיאור הבעייה ופתרונות

bewell איכילוב


הוא נמשך אלייך ומה שעובר עליו כרגע לא תלוי בך

לגבי הביחד שלכם אל תוותרו על מפגש וקריבה גם קירבה של חיבוק ונשיקה היא חשובה .. הביחד שלכם..
המפגשים המשותפים שלכם דוחים הכל וזה תלוי בשניכם יחד!
מפגשים משותפים
יציאות לבילויים
בילויים בתוך הבית
שיח מקרב
פרגון

אל תתנו לבעייה המינית שתיפתר בקרוב ב"ה על ידי אורולוג להרחיק ביניכם.
תיצרו קירבה ואל תוותרו על זה לעולם .

אני בטוח שתצליחו להתגבר על המשברון הזה יחד עם אורולוג

ב ה צ ל ח ה
וואוו תודה גדולה על כל מה שכתבתם!נטע פלג
חיזקתם אותי ממש!!!
מעריכה כל מילה ומילה שנכתבה.
אתם לא מבינים אפילו כמה שימחתם ועודדתם אותי.
בגלל לחץ השבת קראתי את הכל במהירות, אבל בעז"ה בהמשך אעיין בדברים לעומק. ממש לגזור ולשמור.

שוב תודה!
המון כוחות וחיזוקים -תרבו באהבה והכל יהיה מצוייןor1900
הכל בסדר וגבול הסביר+. ברכה והצלחההעני ממעש
הרב בירךמופאסה
נקודה פשוטה וברורה, שמשום מה לא אמרו כאןק"ש
קודם כל, כמו ש @נגמרו לי השמות אמרה בצדק - בתקופה קצרה עברתם כל כך הרבה, פשוט שזה לא פשוט.

הנקודה הפשוטה שעלתה לי - נפלאות הטראוומה!

בעלך (סביר שגם את, אבל כל אחד לוקח את זה שונה) בטרוואמה. טרוומאה גורמת כל מיני תופעות. אצל בעלך, כנראה שממש כשמנסה להתקרב אלייך - זאת הנקודה שמעוררת אצלו את הטראוומה. ממילא 'אין מספיק גרויים' - לא כי אובייקטיבית אין, אלא כי הוא 'קופא רגשית', בנקודה שמשום מה מעוררת אצלו את הטראוומה.

כך שקודם כל - את בסדר גמור, זה ממש לא שיש איזשהי בעיה אצלך, זה פשוט 'מנגנון הגנה' נפשי אצלו.

שנית - כדאי שהוא ילך לעיבוד של הטראומה אצל מטפל (פסיכולוג/עו"ס קליני) המומחה בעיבוד טראומה. אפשר שילך לבד חאולי כדאי שתלכו בזוג, סוף סוף הפלה, בוודאי בשלב כל כך התחלתי של החיים - היא טראומה זוגית, גם אם אצל כל אחד מכם התגובות שונות.

בעז"ה עוד תראו ילדים, נכדים ונינים ויהיו לכם חיים טובים ושמחים ביחד.
מסכימה מאד. הבעיה נפשית ולא פיזיתסודית
זה סוג של פוסט טראומה
אורולןג לא שייך
מה שכן, חשוב לדעת: כדאי להתחיל לטפל בפוסט טראומה ***מוקדם***
^^^^ק"ש
יקרה את מקסימה !שקדיה#
כתבת בצורה כל כך כמה ואמיתית, ממש אפשר לראות את העוצמות שלך דרך הפוסט. עברתם הפלה שזה דבר מאוד מאוד קשה בפן הזוגי במיוחד שמדובר בזוג ללא ילדים ( גם אני עברתי הפלה טבעית של שני עוברים בהריון הראשון וזה היה איום ונורא)
כל אחד מתמודד עם המשבר בדרכים שונות. יהיו זוגות שיתכנסו ביחד בתוך עצמם יהיו ביחד הרבה, ידברו ויבכו .. יהיו זוגות שכל אחד צריך קצת ספייס לעצמו ואחרי עיבוד אישי הם יתחילו עיבוד זוגי, וגם יש זוגות בדרך כלל טריים שהקשר עדיין לא בנוי לגמרי ולכן העיבוד נעשה בצורה אישית בלבד וגורם לעיתים לריחוק ואולי זה המקרה שלכם.

דבר ראשון שתדעי זה שהזמן עושה את שלו. אם לא עבר מספיק זמן מההפלה האובדן עדיין גדול וצריך עוד לעכל. אז סבלנות זה חשוב מאוד

2. כדאי לדבר על זה ביחד, למרות הכאב בלהזכיר שוב ושוב את מה שקרה זה יכול לגרום לכאב להיות זוגי ולקרב בניכם

3. אם את רואה שקשה לכם עדיין אני ממליצה ללכת בנפרד וביחד למטפלת של עיבוד לידה או דומיהם.

בהצלחה!
הזמן יעשה את שלו אל חששהלוי מא
לא כשמדובר בפוסט-טראומה!ק"ש
היית צודק כנראה, אם זה היה קושי רגיל, של חתן צעיר, שצריך להתרגל למציאות החדשה. כאן זה משהו אחר.

בפוסט טראומה צריך לטפל, התעלמות רק נותנת לזה מקום חזק יותר ויותר וכל אירוע נוסף של כישלון, יעצים (אצל שניהם) את הקושי.
הכל בסדרמופאסה
יכול להיות שבגלל שקרה ולא הצלחתם פעם פעמיים, יש לו מעין פחד מלהיכשל שוב (חרדת הביצוע בלעז) ויש מצב שזה מביא תירוצים.
זה מאוד מצוי שמחשבה קטנה יכול להרוס את הזקפה כל שכן אחרי מה שעברתם.
אומרים העם שאחרי ההפלה בא הריון בריא וטוב. אז שיהיה במזל טוב
ואז מה עושים?כוחה של מילה
אפשר להיות ביחדמופאסה
אפשר לסכם מראש שזה לא מכוונן חדירה (אני חייב להגיד שאני ממש לא אוהב את המונח הזה) אם זה יבוא זורמים ואם לא אין שום הרגשת כישלון.
נראה לי שזה עובד רק כשיש תקשורת מעולה ואינטמיות חזקהכוחה של מילה
כמו תמיד...
נשמע לי שיש פתיחות ביניהםמופאסה
את בהחלט צודקת.
זה חשוב ביותר בכל מפגש אבל דורש הבנה עמוקה של זוגיותor1900
עבר עריכה על ידי or1900 בתאריך כ"ד באלול תש"פ 17:07
חשובה הבנה זוגית משותפת שמטרת המפגש היא הנאה זוגית
שמטרת המפגש היא הנאה משותפת
שהמפגש הוא שיא של הזוגיות
ולא שאחד בלבד מגיע ליהנות
ואז מה שאתה כותב יכול להתבצע וכמובן חשוב שיתבצע בכל אופן בכל מפגש " כמשחק מקדים" ( לפני המעשה עצמו שנישמר לסוף)
וכל המפגש מקבל מהות אחרת וסגנון זוגי שלם ומיוחד .
יש פה כמה נושאים חשוביםהיום הוא היום
זה מאד הגיוני שקשה לכם. זה מאד לא פשוט.

הסיפור עם העבודה הרחוקה והעייפות שלך הוא טבעי וחשוב למצוא לו פתרון טכני טוב.

לגבי פחדים וכדומה כדאי לעשות עבודה רגשית קצרה שלכם כזוג עם איש מקצוע. כמה פגישות יכולות להספיק הרבה פעמים
הי נשמהאמא וגםאחרונה
עברתם משהו קשה יחד.
האם דיברתם על זה ביניכם? עיבדתם מה שהיה?
נראה לי שזה מאד חשוב. וגם להבין את עצמכם שחויתם דבר קשה שיש לו השפעה ולתת קצת לזמן לחלוף... ולדברים להגליד....

דבר נוסף- אם זה השם האמיתי שלך כדאי לבקש מהמנהלים לשנות לך את הניק,
אלא אם כן מתאים לך שזה מה שיעלה בחיפוש שלך בגוגל או שמכרים יזהו...

שולחת הרבה כח וברכה לישועה מהרה.
אחריות הורית לוקה בחסרלביטה

מה אפשר לעשות כשהאחריות ההורית של ההורה השני לוקה בחסר?

אסביר,

הוא איש טוב ואבא טוב.

לא משנה המצב בינינו, הוא לא רלוונטי.

מתייחסת רק להתנהגות שלו כהורה.


כשהילדים בבית איתו, יש כאוס.

הוא לא מחזיק. לא מקפיד על דברים שצריכים להיות בשגרה.

הכל מרגיש כמו אווירת עלא באב עלא.

חוזרת למגבות על הספה, בגדים מלוכלכים על הרצפה שני ס"מ מהסל, וילדים חצופים ומשתוללים שצריך פלוגה כדי להרגיע אותם.  


כשהילדים איתי, יש רוגע והרמוניה.

מקפידה איתם על חוקים, סדר, זמנים.

הכל ברוגע ושלווה. אין חיכוכים. כל אחד תופס את הפינה שלו ויש אווירה של קסם בבית.

עד שהוא נכנס הביתה.

הילדים פשוט מריחים את הפשרנות שלו לדעתי.

על הכל הוא מוותר.

מעניש, ומוותר. מאיים. לא מקיים שיח.

עכשיו, כמובן שאני לא מושלמת. אבל מפה ועד הורה שהילדים איתו בכאוס מוחלט יש פער רציני.


פרקטית, להיות הורה 24/7 מבחינתי לא אופציונלי.

אני גם ככה איתם המון שעות לבד. באהבה ושמחה.

ויש לי כמובן דברים שאני מחויבת אליהם מול עצמי.

מעבר לעובדה שאם אתמסר ככה, בוודאות אשחק עד היסוד.


ניסיתי לומר לו, לרמוז, לבקש על דברים ספציפיים.

עדיין הכל נותר על כנו.

מה כן אפשר לעשות? 

למה אתה חושב שזו הסיבה לגירושים?לאחדשה
אשכרה עברו 5 שנים מאז? לא יאומן. עברנו מגפה עולמיתדי שרוט

ומלחמת קיום מאז. יש צורך בעוד אחד כזה? פעם הייתי מצחיק.


 

יאללה בואו נצחק קצת על עצמנו. מקווה שאצליח להעלות חיוך - נשואים טריים

 

עוד אחד דחוף ממשלאחדשה
אמאל'ה הזמן טסססספשוט אני..אחרונה

וכן, פעם היית מאוד מצחיק 😝

אבל גם היום ❤️

relationship solutionIsabellaElij78

נפרדתי מבעלי לפני שלוש שנים. לא הייתה תקשורת בינינו. משפחות וחברים יעצו לי לשחרר ולשכוח מהנישואים ולהמשיך הלאה בחיי. לא רציתי להתחתן עם מישהו אחר כי עמוק בפנים אני עדיין אוהבת את בעלי. סבלתי כל כך מכאב ובלבול שקראתי המלצה באינטרנט על איך ד"ר אפטה איחד נישואים שבורים בעזרת כוחותיו הרוחניים. המשכתי לקרוא כל כך הרבה עדויות על איך הוא עזר לשים קץ לגירושין ולשקם את יקיריהם לשעבר של אנשים, והאמונה שלי חודשה. יצרתי קשר עם ד"ר אפאטה מיד, מספר דקות לאחר מכן הוא ענה לי ונתן לי הוראות מה לעשות. לאחר שעמדתי בדרישות הנדרשות יומיים לאחר הטקס, הכישוף שינה את חיי סביב בעלי, שאסור לדבר איתי. יומיים הוא התקשר אליי באמצע הלילה בוכה והתנצל שזו עבודת השדים, אז אני עדיין נדהמת מהנס הזה אז אני סולחת לו. עכשיו הנישואים שלי מאוזנים. הטקס של ד"ר אפאטה עבד מצוין והנישואים שלי חזקים יותר מבעבר, ושום דבר לא יכול להפריד בינינו שוב. ביקרתי בכל כך הרבה אתרים שחיפשתי עזרה, זה היה חסר סיכוי עד שהתחברתי לד"ר אפאטה, האיש האמיתי שעזר לי לשקם את נישואיי השבורים. אם יש לך בעיה דומה בנישואיך, אתה רוצה שבעלך או אשתך יאהבו אותך שוב. יש לך מישהו שאת אוהבת ואת רוצה שהוא או היא יאהבו אותך בחזרה, יש לך אתגר בחייך, תבנית הכישוף של ד"ר אפטה היא הפתרון והתשובה לבעיה שלך, שלחו וואטסאפ/וייבר עם מספר הטלפון שלו: (+447307347648), צרי איתו קשר עוד היום על ידי שליחת דוא"ל לכתובת drapata4@gmail.com. אל תתנו לאף אחד לקחת את בן/בת הזוג שלכם מכם.

ממש משכנע🤦‍♀️😅יעל מהדרוםאחרונה
איני יודעת מה לעשות?אורית יעל

ממד אחד חושבת על גירושין מצד שני על הילד שיוולד.

בעלי עוזר לחבר שלו " בן 60" עבר ניכור הורי חי במקלט אדם רווק.

הולך איתו לקניות,מתקשר אליו , מבשל לו (מה שבבית הוא לא עושה) ואומר לי שהוא לוקח ממנו כסף על הבישול כי זה חשמל ומים.

הבנאדם נדבק לבעלי כל הזמן מתקשר , תבוא איתי לאירוע.

הגעתי מהעבודה אחרי שעתיים וחצי של פקקים וקניות בעלי ביקש שאבשל

בישלתי , גם בשביל אותו אדם.

בעלי חוזר ב3-4 לפנות בוקר כל הזמן מסתובב איתו.

עובד רק בעבודה אחת שהכסף לא מספיק , מתבטל.

התייעצתי עם רב מקובל שאמר לי שאותו אדם לא יעזוב את בעלך הוא נדבק אליו ורק יהיה יותר גרוע.

אפילו יש לי אוכל של אותו אחד כדי שנבשל לו.

חוץ מזה שבעלי רב איתי שהלכתי לבת מצוה של אחיינית שלי

ואחותי והוא לא מדברים יש קצר במשפחה.לחמותי היא לא אמרה שלום וחברותי אומרות שהיא דיברה עלי בחתונה שלי ואמרה " אחותי סתומה שהתחתנה".

היה לי ויכוח עם חמותי ובעלי ופתחתי בפניה את עניי הגירושים

אמרתי לה קחי את הבן שלך תחנכי אותו וקחי אותו.

היא ענתה לי שאין לה שליטה עליו ושאני צודקת שאנשים מתגרשים בגלל זה.

ואמרה לו תעזוב את אותו חבר.

אחיות שלו רבו איתו שגר יעזוב וזה לא עוזר.

אין לי את מי לספר ולשתף רק חברה אחת שיודעת

אבל אני מרגישה שנמאס לי מהניצול הזה

אפילו ההורים של בעלי אין להם מה להגיד ומה לעשות- רבו איתו ומה לא...

כן אומרת שבעלי לא מדבר גם עם אחיות האחרות שלי.


 

מרגישה שנמאס לי מהנישואים האלה

ולגבי שם של  גרושה עדיף

אבל לחיות בנחת ובשלווה .

נ.ב - יש סיפור במשפחתי שאני גילתי בשבעה של אימי ע"ה - שהיא היתה מבשלת פעם בשבוע אוכל ושולחת בקופסאות לאדם ערירי ניצול שואה וכך כל שבוע.

אבא שלי ידע מזה והאחים שלי היו מביאים לו 

הם סיפרו שהם היו ילדים קטנים והיו שותפים לזה

 

 

יש פה כמה דבריםכל היופי

א. העזרה של בעלך לאדם בודד

ב. חוסר בגבולות בעזרה

ג. חוסר בתקשורת בינך ובין בעלך ותחושה שהוא לא רואה אותך ואת הצרכים שלך, או אולי לא נפל לו האסימון שהוא בזוגיות וצריך לשנות פאזה

ד. מעורבות גבוהה של המשפחה שלך ושלו


אתחיל מההתחלה.

בעלך עוזר לאדם בודד, זה מאוד יפה. הוא עושה איתו חסד.

גם אמא שלך עשתה חסד דומה וזה מקסים. חיובי, ומעיד על נפש טובה.


הבעיה מתחילה במינונים... כאשר זה נמשך המון שעות, חוזר הביתה בשעות לא שעות, מצפה גם ממך להיות שותפה למרות שזה לא מתאים לך, זה כבר הופך להיות עוול ולא חסד.

כי זה חסד על חשבונך וגם חוסר הגבולות הזה מטריד, גם אצל בעלך כלפי עצמו זה ברמה חריגה ומשהו בקשר הזה מאוד מוזר.

ברור לי שאת מנסה להסביר לו את זה והוא לא מבין.


השאלה היא מה יש לכם בזוגיות מעבר לדינמיקה הזו, האם יש לכם מכנה משותף? שיחות? מחוות הדדיות?

למשל, האם את חושבת מה יפנק אותו ומה חשוב לו?

האם את מרגישה שאכפת לו ממך?

האם אתם יוצאים מדי פעם, מפטפטים, מתחבקים וכל מה שמעבר?

ומה היה לפני החתונה, היה לו את הקשר עם האיש הזה?


האם דיברת איתו על זה פעם בנחת או רק בעצבים או רק דרך קרובי משפחה?

תקשורת זוגית אמיתית לא אמורה לעבור דרך חמותך או האחיות שלך או שלו, אם הוא מדבר עם אמא שלו על להתגרש ממך וגם את פונה אליה ככתובת "קחי אותו תחנכי אותו" שניכם צריכים לעשות איזה סוויצ' בראש.

להפנים שהקשר הזה הוא אך ורק שלכם ולא קשור לסביבה, אתם שני אנשים בוגרים שנחליטו להתחתן וזה שלכם.

שימי גבול מאוד ברור מה את מוכנה ולא מוכנה לעשות בשותפות שלך במצווה הגדולה שבעלך עושה.

למשל - שיעזור לו רק בשעות שהוא לא בעבודה ואת כן בעבודה (אם יש כאלה). או רק יום בשבוע. או רק לבשל לו אבל לא להסתובב איתו. וכו'.

מה שמתאים לך, מתוך ראיית הטוב.

יכול להיות שכמה מפגשים בודדים עם יועצ/ת זוגי/ת יעשו לכם טוב ויאפשרו לכם לדבר על זה בנחת כי נשמע שמשהו בתקשורת ביניכם לא 100%, לפחות ממה שאת כותבת.


מהניסיון שלי זה ממש יכול לעזור להציל את הנישואים.


בהצלחה יקרה!


וואו, כואבהסטורי
יותר מהכל, כואב שאינכם מצליחים לתקשר. בבסיס נשמע שבעלך אדם טוב עם רצון טוב, אבל בלי פרופורציות נכונות.


מציע לנסות ללכת ביחד לטיפול זוגי ופשוט להעזר במטפל/ת לתקשר. תשמעי איך בעלך רואה את הדברים ואת חלוקת המשימות, הוא ישמע אותך ותראו ביחד איך מסדרים את החיים עם פרופורציות.

ממש בשולי הדבריםפשוט אני..

לוקח כסף על הבישול כי... חשמל ומים?


אלה שני הרכיבים הכי זולים בבישול.

החלקים העיקריים זה זמן עבודה וחומרי גלם. 

ממש לא הדבר היחיד שמוזר בשרשור...לאחדשה
לא נשמע שזה רק חסדנעמי28

או שהוא מצא חבר שהוא נהנה איתו והוא יכול להתנהג כמו רווק

או ללכת למחוזות רחוקים יותר כמו קשר של ניצול.


הקשר עם המשפחה שלך לא רלוונטי למקרה הספציפי אבל רלוונטי לתקשורת ביניכם, גם איתך אין תקשורת?

לחזור כל הזמן ב3-4 זה לא תקין.

נשמע מוזר קיצונילביטה
נשמעתהילה 3>

שיש כל מיני מורכבויות,

מה שלי בלט זה שאת מדברת עם הרבה אנשים אבל ביניכם שיח כן וקרוב שראוי לבני זוג.


ממליצה לך מאד לא להסתפק בעצה של המקובל, כבודו במקומו מונח. (גם כי יש כל מיני שרלטנים,

וגם כי לא מבינה איך המידע הזה מקדם את המצב)

אלא ללכת לקבל עזרה אמיתית: ללכת יחד שניכם לטיפול זוגי, או לחילופין אם זה לא מצליח ללכת בעצמך לטיפול ולקבל מענה מה לעשות ואיך.


קורה שיש מצבים מורכבים או קשרים בתקשורת.

יש דברים בסיפור שתיארת שיכולים להתפרש בכל מיני אופנים.

בשורה התחתונה לא ניתן להבין דרך הודעה את המצב לאשורו, וודאי שכדאי לנסות לתקן מה שאפשר

(בזוגיות או אצל כל אחד מכם בפני עצמו, זה אף פעם לא רק "הצד השני").

מאחלת לכם שתמצאו שליחים טובים.


לבעלך יש לב רגיש זה טוב בשבילךאדם פרו+

ברור שהוא אמור להפנות אותו אלייך

ובפרט כשאת בהריון


 

תעצרי אותו לשיחה

ותגיד לו שאת רוצה שהוא יהיה איתך.

בצורה ברורה.

אולי אפילו כדאי לדבר עם רב סביר

לא מקובל וכאלה

רב הלכתי, רב שכונה או מי שיכול להשפיע

ולא לדפדף את המקרה

 

כי ברור שהסדר עדיפויות הנכון

הוא להיות עם האשה שלו, ובפרט כשהיא בהריון.

זו טעות שיכולה לקרות להרבה, ובפרט כשמגיע אדם

מבוגר, אולי אפילו חולה, ומצווה ענקית לעזור לו.


 הכל טוב ואושר לעזור לבן אדם,

ולהאכיל אותו זה מצוה רצינית וטוב שעשית

לפעמים האנשים האלה סבירים

יודעים לא להפריע.

ולפעמים הם חסרי גבולות וטקט או לא מודעים לנזק שהם גורמים, כי נותנים להם את התחושה שבכיף והכל סבבה.

ואולי זה מה שהולך מרגיש שזה דיי בכיף מבחינתי

תפקידך להבהיר לבעלך, שאת מעוניינת ביחס שלו עכשיו, ושיתעדף אותך ביחס ובזמן.

אפשר לעזור לו, אבל מהצד כזה בלי לתת לו

נתח מהזמן, שישים לב.

 

רפרוף קצר על כל ההודעות שלך כאן...השתדלות !

בכולן את כותבת שאת לא יודעת מה לעשות, את רוצה להתגרש. עוד לפני שהתחתנת איתו! ורגע אחרי החתונה! ושנה אחרי, ושנה וחצי אחרי!

למה את עדיין איתו בכלל? אני שואלת באמת, זה לא שאלה רטורית. לא מכירה אותך.

את יודעת מה את רוצה בחיים? זה נכון הילד וכו'... אבל עדיף ילד שגדל עם הורים שטוב להם בנפרד מאשר ילד שנמצא בבית אחד מפורק ורואה ריבים ותסכולים כל הזמן, ואמא שלא פנויה אליו רגשית כי היא מתעסקת בזה שלא טוב לה בזוגיות.

 

תעצרי שנייה את הכול. תחשבי על עצמך- טוב לך עכשיו? יהיה לך טוב בשנה הבאה ובעוד כמה שנים? מה יעשה לך טוב? מה את יכולה לעשות שיעשה לך טוב? לא לצפות שאחרים יעשו דברים שאולי ישפיעו עלייך. תשני דברים בעצמך.

אשכרה לכל שרשור פה צריך "בפרקים הקודמים"נעמי28
כל החיים שלנו זהמתלבט34
מה היה בפרקים הקודמים... 
רק רוצה להאירעוד מעט פסחאחרונה

שיכול להיות שהבעיה היא לאו דווקא באדם הספציפי, אלא שזה דפוס מסוים של הפותחת, חוסר יכולת להתחייב ולהשלים עם הבחירה שלה.

כך שייתכן שהפתרון הוא מציאת בן זוג אחר, אבל ייתכן גם שהפתרון הוא בשינוי פנימי אצלה (לא קראתי את הפרקים הקודמים, רק מה שכתבת כאן).

נר איש וביתו ✨🏡נגמרו לי השמות

נר איש וביתו

דווקא בחג הזה, חג החנוכה, כשאנחנו מוצאים עצמינו מארחים או מתארחים,

מוקפים בסביבת המון אנשים, משפחה, חברים

דווקא אז חשוב שנזכור את הבסיס שלנו.

שנר איש וביתו.

"ואישתו היא ביתו"

איש ואישתו.

בבית.

פנימה.

כשטוב לנו יחד - מי יכול עלינו

רק מהתנועה *הזו*, מבפנים - החוצה - רק כך נוכל להתעלות.

נתרכז בביתנו פנימה.

נמצא את הכמה רגעים בין לבין, ניצור אותם, ניזום אותם, 

נעלה אותם לראש סדרי העדיפויות, מעל הכל.

גם במחיר "ביטול" מפגש משפחתי כזה או אחר,

גם במחיר אחר.

כמה שנצטרך.

עד שנרגיש שאנו מלאים.

וממילא בהתמלאות ובטוב שלנו - נוכל להיות עוד יותר בטוב ועוד יותר להשפיע גם החוצה.

 

נר ה' נשמת אדם

ה', הקב"ה -

אתה שאמרת שתמחה את שמך מעל המים כדי להשכין שלום בין איש לאשתו

שימכר ספר תורה ובלבד שיהיה שלום בית בין איש לאישתו

ששמך שלום וכמה חשוב השלום. ובראש ובראשונה בין איש לאשתו.

 

נשמת אדם -

נשמה שנתת בי טהורה היא.

ונשמה שנתת באשתי טהורה היא.

ונשמה שנתת בבעלי טהורה היא.

טהורים הם.

כוונותיה של אישתי טהורות הן, נשמתה טהורה היא, גם אם בטעות פגעה בי.

כוונותיו של בעלי טהורות הן, נשמתו טהורה היא, גם אם בטעות פגע בי.
 

וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן

כוונותיהם טהורות.

וגם אם מעשיהם לעיתים לא מיטיבים - נלמדם איך.

נלמד גם אנחנו יחד.

נלבן. נברר. נתקרב.

נגדל מזה. נתעצם.

 

נזכור שמי שאמר "ו*כל* זה אינו שווה לי" - היה המן הרשע,

בעוד מרדכי היהודי מלמדנו כי הוא "רצוי *לרוב* אחיו".

והרוב טוב.

ולא צריך לחפש את ה"כל".

נדבק ברוב. ברוב הטוב.

נגדיל אותו.

נמשיך ללמוד אחד את השנייה.

נמשיך ללמוד את עצמינו.

"מוסיף והולך"

נמשיך להוסיף לטוב הזה, כל פעם עוד ועוד

עוד תובנה,

עוד קירבה,

עוד אהבה,

עוד כלים,

עוד תקשורת,

עוד גדילה זוגית ואישית.

 

8 נרות 

8 - מעל הטבע.

נס.

ימים של ניסים, הלל והודיה.

*מעל* הטבע.

וה' מוחה שמו *מעל* המים כדי להשכין שלום בין איש לאישתו

וגם אנחנו, נתבונן *מעל*.

נתבונן ב*מבט על* על הסיטואציה הזוגית שלנו

מה היה שם?

היינו בריב? ריב נוראי? ריחוק איום? מצאתי את עצמי חווה קושי עצום? תסכול עמוק וחוסר אונים?

ואם אני מסתכל/ת במבט על, מה אני רואה?

מה *בעלי* הרגיש וחשב שם?

מה *אשתי* הרגישה וחוותה שם?

 

"לא טוב היות האדם לבדו" -

לא טוב לו לאדם כאשר הוא לבוד, דבוק, גב אל גב

"אעשה לו עזר כנגדו" -

כנגד, מול, מציאות של פנים מול פנים.

מציאות שרואים גם את ה"פנים" - אראה את הפנים של בעלי, אראה גם את הבפנים של בעלי, את הנשמה שלו - וזו תהיה מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

מציאות בה אראה את הפנים של אשתי, את הבפנים שלה, את הנשמה שלה - היא מציאות מתוקנת שתוכל לקרב עוד ביננו.

 

המבט על הזה,

מעל,

יכול ליצור גם אצלנו מעל הטבע.

מעל הטבע האנושי שלנו.

להתגבר.

להתגדל.

להרחיב את כוחות הנפש שלנו.

לעלות מעלה מעלה.

להביט גם מעלה. לקב"ה. שהכל מאיתו. והוא משרה שכינתו ביננו.

ללמוד ממנו ולהביט גם אנחנו מעל הסיטואציה, מעל הפגיעות שלנו, 

לנסות לראות *גם* את הצד השני (גם ולא רק, לא לבטל את עצמינו חלילה, לא להתכחש לרגשות שלנו חלילה, אלא להיפך - להכיר בהם. לתת להם מקום. להבין אותם. לעומק.

ובהמשך נוכל גם לתווך ולתקשר זאת *נכון* לבן/בת זוגנו)

לנסות לראות מה עובר ועבר שם במחשבתו, ברגשותיו, בנשמתו?

 

ולעיתם דווקא *מתוך הקושי*, מתוך הקושי הכי הכי עצום אפילו -

מ-קץ

עת צרה היא ליעקב ו*ממנה* יוושע -

וגם אם הכי חשוך וקשה - עלות השחר עוד תגיע. וקרובה מאין כמותה.

ודווקא מתוך החושך הכי גדול - נדליק את האור. 

בלב שלנו.

בלב של החצי השני שלנו.

נראה גם את האור שבו/בה.

את כל הטוב שבו/בה.

נבין מתוך עוצמות הכאב במבט על מה היה כאן בעצם,

מה הוביל לכך,

מה אני הכי הייתי צריך שם?

מה אשתי הכי הייתה צריכה שם?

 

לכן נזכור -

כשאנחנו במשבר - זו הזדמנות נדירה ועמוקה בשבילנו לתקן.
לתקן את עצמנו.
לתקן את החיים שלנו.
לתקן מה ששבור לנו בחיים האלה.

כשאנחנו נמצאים במשבר -
יש לנו גם הזדמנות נדירה להיות "משבירים לעצמנו"
כמו יוסף הצדיק, שהיה המשביר במצרים,
בזכותו לכל העם היה מזון ויכולת קיום ל7 שנים שלמות.

גם אנחנו -
אם נשכיל להבין מה המשבר הזה שאנו חווים אומר לנו?
מה הוא אומר עלינו?
מה הוא אומר על המקום שאנו נמצאים בחיים?
מה בו כואב לנו הכי הרבה?
מה הוא גורם לנו לחשוב, להרגיש ולרצות הכי הרבה?
אם נענה לעצמנו על כל אלה -
נוכל לזכות ולהיות המשבירים של עצמנו.
לגרום לנו להיות ניזונים יותר,
להיות חיים יותר,
להיות שלמים יותר
להיות מרוצים יותר.

כשאנחנו נמצאים במשבר - 
ניתן לנו "שובר" במתנה.
כן,
לפעמים
המשבר הוא מתנה.
כי בלעדיו לא היינו עוצרים רגע להסתכל בחיים שלנו.
לראות איפה כואב, איפה קשה,
איפה רע,
מה צריך לתקן,
מה לא הולך אפילו שניסינו בכוח זמן רב,
מה דרוש תיקון לשבר הזה.

קיבלנו שובר חינם להזדמנות חד פעמית להפוך את החיים שלנו למשהו טוב יותר.

 

כשיש משבר,
אפשר לקחת את המשבר הזה,
להתעלם, לכאוב ולבכות ולא באמת לשנות משהו בחיים שלנו.

אבל אפשר גם אחרת.

אפשר גם לתקן את השבור.
אפשר גם לזכות בשובר מתנה להתבוננות מעמיקה על החיים שלנו.
אפשר גם ללמוד ממנו ובזכותו להיות המשבירים הראשיים של עצמנו.
"המשביר לצרכן"
וה"צרכן" הזה הוא אני. לי אני צריך להיות המשביר.

 

נר החיים

הנר שמסמל את החיים, "נר ה' נשמת אדם",

והטומאה - מסמלת היא את היעדר החיים.

"טמא" משורש א.ט.ם - אטום - היעדר חיים.

ביצית שיכלה להיות מופרית אך לא הופרתה - תגיע הוסת ותהיה כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

תינוק שיצא לאוויר העולם וכבר איננו בתוך גופה של אימו - יש כאן מציאות של היעדר חיים בתוך הגוף = טומאה.

אדם שהתקרב למת, נגע במת - יש כאן מציאות של היעדר חיים = טומאה.

הטומאה היא היעדר החיים.

וכאשר אני עם אשתי/בעלי אני רואה חיים.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת"

איתה, ורק איתה אני אראה חיים.

איתו, ורק איתו אני אראה חיים.

ואם חלילה אפזול הצידה ולא אהיה בבלעדיות ונאמנות לאשתי/לבעלי - כאן יש טומאה. כאן יש היעדר חיים. כאן אראה מר. 

כאן היוונים רוצים להשכיחם מחוקי תורתך, לטמא את הקדוש לנו, להכניס עבודה זרה בליבנו.

נתחזק בחיים.

בשלמות.

בשלום.

בבלעדיות.

"ראה חיים עם האישה אשר אהבת" - נשואים טריים

 

רק איתה, עם אשתך, אתה יכול לראות *חיים*

 

רק לה, לאשתך, תשמור את האהבה שלך.

רק עבורה, עבור אשתך תהיה הגיבור שלה.

תהיה גבר. וגיבור. שלה. ועבורה.

לא לחפש להיות גיבור של אישה רנדומלית, אלא של אשתך.

לא לחפש לעזור ולסייע על חשבון הבית פנימה.

להשקיע את כל הטוב הענק הזה שבך – באשתך.

להסתכל *לה* בעיניים

לשמח *אותה*

להצחיק אותה

לפלרטט איתה

לכתוב לה מכתבים או הודעות משמחות במהלך היום

לשלוח לה אימוג'ים אוהבים

לראות מה קשה *לה*, מה אתה יכול לעשות עבורה? במה אתה יכול לעזור לה?

לראות עוד את כל הטוב הגדול הזה *בה*, במי שכרתת איתה ברית עולם.

 

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אשתך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לאשתך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

 

-----------

 

"שמעי בת וראי והטי אוזנך" ושכחי כל עבודה זרה שבלב וכל גבר זר שאינו בעלך

והטי אוזנך וליבך לאישך שלך.

תהיי האישה שלו, ורק שלו.

שמרי את יופייך, את צחוקך, את ליבך רק לו.

ראי חיים ואהבה יחד איתו

כל כבודך בת מלך – רכזי פנימה, פנימה אל תוך ביתך, פנימה אל אישך.

השקיעי את כל הטוב הזה שנקרא את – בו.

להביט בו בעיניים

לשמח אותו

לצחוק איתו

להעריך ולתמוך בו

לאהוב אותו.

אין לך דבר יותר יפה ושלם ואהוב ומדהים מהאהבה הזו בינך לבין אישך.

אין שום דבר שיכול להתחרות בזה.

זה *באמת* הדבר הכי יפה ומדהים שקיים בעולם.

כמה יופי וטוב אתם יכולים לחוות!

אילו עוצמות של קירבה ואהבה ואושר יש בכוחכם לחוות! מרגש ומפעים עד כמה!

כמה היופי והטוב הזה יעשו לך טוב, לבעלך טוב, לילדים שלכם טוב, לקב"ה נחת גדולה, לעולם כולו טוב עצום.

אם מישהו רוצה גרסה מקוצרת פשוט אני..

הטקסט מדגיש את רעיון “נר איש וביתו”: חנוכה הוא זמן לחזור לבסיס הזוגי – איש ואשתו, פנימה אל הבית והקשר. מתוך חיזוק השלום, הקרבה והתקשורת בבית, ניתן להשפיע גם החוצה. הוא קורא לראות את בן/בת הזוג במבט על, מתוך הכרה בטוהר הנשמה והכוונות, גם כשיש פגיעה או משבר, ולזכור שדווקא הקושי הוא הזדמנות לצמיחה, תיקון והעמקת האהבה.

 

עוד מודגשת החשיבות של בלעדיות, נאמנות והשקעה רגשית בקשר הזוגי: לראות חיים רק עם בן/בת הזוג, להשקיע בהם את כל הטוב, החיבה, העזרה והשמחה, ולא לפזר את הכוחות החוצה. אהבה זוגית מתוקנת מביאה טוב לשני בני הזוג, לילדים, ולעולם כולו – והיא האור האמיתי שנדליק, במיוחד בימי חנוכה.

 

(GPT)

יש את הגרסה של די שרוטדי שרוט
נר איש וביתו - תדליקו אחד את השני.
תודהנפשי תערוגאחרונה
לצערי אני לא מצליח לקרוא את הגרסה הארוכה
תודה על הגירסה המקוצרתהעני ממעש
(התודה לפשוט אני ולצ'אט גיפיטו😅)נגמרו לי השמות
יש משהו שמפריע לי ואשמח לשתףאנונימית:)

בעלי ואני ב"ה בזוגיות מהממת ואוהבת באמת.

היום קרה משהו שמפריע לי ואני מתלבטת אם אני מגזימה או שזה באמת מציק. בעלי סטודנט והלך ללמוד למבחן שלו עם מישהי מהלימודים, כדי שתשלים לו חומר שהפסיד במהלך החודשים האחרונים במילואים. זה עורר בי פתאום רגשות של קנאות מה הוא יישב עם בחורה לבד והיא תסביר לו? מה ואם הם יצחקו פתאום וכו... אני קנאית בהגזמה או שמה?

חחחח תודה

אם הם יהיו כמה שעות ביחדפשוט אני..

אז מן הסתם הם יצחקו, ידברו, יקשקשו... 

 

אם הוא לא לומד הוראה והוא לא מתכוון לעבוד בישיבה,

אז זה לא כל-כך שונה מאינספור פגישות שיהיו לו גם בעבודה.

 

(אני יודע שלא עניתי לשאלה שלך, רק הרחבתי אותה...)

טעיתי. הבנתי לא נכוןיעל מהדרום
אם זה מפריע לך-אז זה מפריע לך!*אשתו של בעלי*

אין נכון או לא נכון.

לאחת זה יפריע-וזה בסדר.

ולאחרת זה לא יפריע-וגם זה בסדר.

אבל אם זה מפריע לך,פשוט תגידי לו.

תשתפי אותו בתחושות שלך.

מסכימה...לומדת כעת
רק לא כדאי לעשות מזה עניין גדול מדישלג דאשתקד
כי זה בעצמו יכניס רעיונות, בפרט אם אתם באמת נשואים טריים.. 
אפשר להבין אותך. תחושות של זוג טרי טריאלישבע999

אצלה בבית או במקום ציבורי, כמו בספריה?


זה  טבעי שדברים כאלה מעוררים מחשבות ורגשות, במיוחד כשאתם זוג טרי והקשר עוד בבנייה והתגבשות. זה ממש לא משהו לחוש עליו אשמה או לחשוב שאת "מגזימה".


אבל כיוון שההקשר הוא נטו לימודים ולא בילוי חברתי נניח של קולגות מהעבודה ,  לצורך השלמת חומר חיוני שהוא הפסיד עקב המילואים – זוהי מטרה פרקטית, ברורה ומקצועית. זה לא "בילוי" או "יציאה".


אם הם אכן ישבו בספריה - זו התנהלות שגרתית ונורמלית של חבורות סטודנטים.  

אם בפעם הזו נפגשו בבית שלה, לגיטימי לבקש שלהבא ישבו במקום ציבורי  

גרוע והתחושה שלך נכונהזיויק
לדעתי זה שונה מעבודה מקצועית
אתה משתמש במילים קשותשלג דאשתקד

יש הרבה חברויות בלימודים ובעבודה שלא מתפתחות למקומות שהפנטזיות של כבודו הולכיהם אליהם.

זה לא הופך את זה לטוב או לרע, אלא בעיקר שצריך לדעת לשים דברים בפרופורציות ולהבא להציב גבולות (נניח, שבפעם הבאה ייפגשו אצלכם בבית, או שייפגש עם אחר/ת).

מחשבה פסימית מיידית או תגובה קיצונית יכולים להזיק מאוד, בין אם החשש מוצדק ובין אם לא.

זה באמת מורכבהסטורי

השאלה אם יש לו ברירה.

לי לא היה מפריע, אם מפריע לך תגידי לו בצורהאור123456
מכובדת ואני מקווה שהוא יכבד 
קשה לתת גבולות ברוריםהעני ממעש

אבל כמה נקודות ציון

א האם יש איסור ייחוד. אם כן אז זה פשוט אסור .

ב האם חד פעמי/ פעמים בודדות/ סדרה של שיעורים

ג האם יש רעשי רקע שיגבירו צניעות או שיגבירו קלות דעת

ד מה הסגנון של הסטודנטית המדוברת


הצלחה רבה 

אני ממש מבינה למה זה מפריעיעל מהדרום

לק"י


לא קשור לאם סומכים על בן הזוג או לא.


ובעיני, אם לך זה מפריע, הכי לגיטימי שתבקשי ממנו ללמוד עם גבר.

אולי לא הייתי באה בדרישה, אלא מבקשת ומקווה שייענה לי.

בעיניי אם הכרחימאמינה-בטוב

עדיף ללמוד בזום ביחד ולא פיזית ועוד יותר עדיף ללמוד עם גבר..

זה די פשוט ובסיסי

אפשרתהילה 3>

שיפריע לך

כדאי לשתף בזה❤️

אפשר להזמין ללמוד אצלכם אם אין אופציה טובה יותר עם מי להשלים..  או שילמדו בזום.

החשש מובןנפשי תערוג

יחד עם זאת, ראוי לסמוך עליו

ואם ממש קשה (לאו דווקא קשה לסמוך אלא קשה הסיטואציה)

אפשר להזמין אותה ללמוד אצלכם

 

 

אני לא אוהב להגיב לדברים כאלו מהסיבההמצפה לישועהאחרונה

שצריל זהירות גדולה ב"לתת עצות" שחלילה לא יפגע בצורה כלשהי בשלום והאהבה בין איש לאישתו.

אז כל המטרה היא רק לתיקון ולכוונה טובה.

גמו שכתבו זה חייב להיות ברור שהגבולות ההלכתיים חייבים להישאר אחרת אין לזה שום היצר בלי קשר לנישואין בכלל.

והדבר השני והקריטי זו לא הנהגה טובה אני מאמין שהוא עושה את זה בתום לב וגם אותה סטודנטית שעוזרת לו.

אבל זה לא מומלץ כלל וכלל גם כשאין  שום ייחוד ומבחינת הלכתית יבשה הכל נעשה לפי ההלכה.

מהסיבה שזה יוצר קירבה בטח אם משובר במשהו של כמה פעמים.אי אפשר להיות לא אנושיים אי אפשר לשבת עם אדם ולא קצת לצחוק איתו להביע נחמדות וזה לא דבר רע אבל בהקשר הזה זה עלול חלילה להגיע למקומות שליילים ואיני מדבר מדמיונות אלא מסיםורים ששמעתי ומתלמידי חכמים מאוד מתונים ומחוברים לחיים שגם הם אומרים את הדברים הללו.


זה מעבר להרגשה האישית זו הנהגה לא נכונה...

העולם היום הפך להיות מכיל וכל דבר כמו מה שכתבתי נשמע שמפגש בים איש לאישה הוא מלא ביצרים ותאוות.

אבל זו בכלל לא הכוונה שלי.

אנחנו בני אדם בריאים עם רגשות וכל פגישה מסוג כזו היא סוג של חוויה וחוויה היא דבר מקרב.

וזה לא משנה עבודה לימודעם וכד' צריל שיהיו גבולות ברורים

בסגנון הדיבור והתוכן.גם במקום של עבודה זה לא דבר נכון שאיש או אישה ידברו על אה ועל דא או יצחקו אחד עם השני...

זו האמת וזו דרכה של תורה

ברור לי שהרבה מאיתנו לא עושים את זה ממקום רע פשוט העולם הפך להיות מכיל כביכול ונותן לגיטמציה לערבוב הזה.

*אני ממש לא חושב שצריך שלא יהיה שום מפגש בין נשים לגברים.

אבל אני כן מתנגד שבתוך המפגשים האלו יכנסו ערכים,אמונות,תחביבים, חווית וכד' בין גברים לנשים(אא"כ המטרה שלהם להכיר ולהתחתן).

ודרך אגב אני בטוח שהוא ממש צדיק וטוב וממש אוהב את אשתו ובכלל לא חושב על הנ"ל.

אבל כמו שכתבתי זה לא דבר טוב ונכון.


נשואים טרייםנשואה127

היי

מתייעצת פה עם אנשים שמן הסתם היו במקום הזה...

תחילת הנישואין, ב"ה מאושרים עד הגג יחד. הבעיה היא שאנחנו ממש ממש מתקשים עם ימי הנידה והריחוק. חשוב לנו מאוד להקפיד ועדיין נופלים במגע ומרגישים אחרי זה רגשות אשם. מה עושים עם זה? 

בעיה ידועה וגם הפתרון...זיויק

ככל שהעיקרון הדתי חזק בבית אז זה פחות אופציה, ונשארים עם ה"פיתו בסלו", כלומר יודעים שיגיע ליל הטבילה וזה נשמר עד אז.

לכן השאלה היא כמה ההלכה נוכחת אצלכם בשאיפה הזוגית.

ברור שכל זה לא מזילזול בדחפים וברצונות הטבעיים שזה דבר משמח בפני עצמו וטוב מאד שקיים אצלכם.

קודם כל מזל טוב גדול לחתונההסטורי
שנית - להחליט באמת שכל ההרחקות המופיעות בהלכה, הן קו אדום חד משמעי. לא מעבירים חפצים, שמים בינכם סימן כשאתם יושבים לאכול לבד וכו'. כשמקפידים על זה, המגע כבר אינו אופציה.


שלישית - ללמוד ביחד, לחזור ביחד על ההלכות הללו, שהן חדשות לכם ואולי לא מספיק במודעות ובכלל - ללמוד משהו ביחד מחזק את היחס המשותף שלכם לתורה.


בהצלחה רבה וברכה גדולה בביתכם

בעיה מוכרת ומבורכתשלג דאשתקד

אתם רוצים קשר טוב ומגע וחיבה, וזה מדהים.

מה שצריך לשים לב, זה לשני דברים שפחות קל לראות מהמקום שלכם:

1. ככל שיש יותר מגע אסור ונקיפות מצפון, אתם תחוו את המגע כמשהו שמוביל לתחושות אשם, או שצד א מעיר לצד ב ומנסה למנוע אותו מהחטא. התוצאה היא כמובן בעייתית (ואפילו הרסנית, בטווח הארוך).

2. ככל שיש יותר שמירה, ככה ימי הטהרה הרבה יותר מרגשים ועוצמתיים. שוב, זה מתחיל בקטן אבל ככל שחולף הזמן זה מקבע את ליל הטבילה ובכלל את תקופת הטהרה כזמן של קשר מאוד מרגש ועוצמתי.


עצה פשוטה שלי: זמן הנדה הוא הזמן העי חשוב באמת לבניית הזוגיות, ואם מנהלים אותו נכון, מרוויחים בגדול. תקופת הטהרה, בעיקר כזוג צעיר, גולשת כמעט במישרין למגע וחיבור פיזי וזה מדהים. אבל אם מנהלים נכון את זמן הנדה, בונים את הרובד של קשר בשיחה משותפת, דיבור וסיפור על עצמי. זה מאוד מאוד חשוב, כי תוך כמה שנים שני התחומים האלה יהיו פחות לחוצים לכם, וככל ששניהם ייבנו טוב (מגע נעים מתוך קרבה ולא מתוך תחושות אשם, לצד שיחה נעימה ומקרבת) - צלחתם את החלק הכי בסיסי בזוגיות, ואתם במועדון הטוב של אלו שבונים את עצמם.

כדי ליישם את זה, תפנימו ביחד כמה חשוב גם זמן בלי מגע פיזי ואיך כדאי לנהל אותו בחכמה. תחשבו להעמיס על ימי הנדה שלכם מפגשים של שיח וקרבה שמצד שני לא מאפשרים ככ מגע. יותר יציאות בערב להליכה משותפת, לרכז אז נסיעות להורים ולאירועים וכדו'.


אני חושב שאתם נמצאים בשלב מרגש ויש לכם את הכלים לפתח זוגיות מהממת. מכיר הרבה אנשים שהיו שמחים לחזור לתקופה הזו ולעשות את זה שוב, בצורה נבונה ובונה.


מלא הצלחה יקרים!

ומזל טוב 🍷

תגידו כל בוקר תודה על המקום שלכםמשה

פתרונות טכניים כבר כתבו לפניי טוב ממני.

המון מזל טוב וברכה בע"ה!לאחדשה

קודם כל הכל תקין אצלכם ואתם לגמרי נורמליים ומצויינים ברוך השם.
זו מתנה וברכה גדולה, המשיכה הבלתי ניתנת למעצור הזו...
מבחינת עזרה טכנית- צעדי תינוק.
כל פעם להחליט על משהו קטן, לא ישר הכל או כלום כי זה קשה.
כל פעם שאתם מצליחים לשמור על הריחוק- לשמוח בזה.

אולי לעזור לעצמכם, לא להיות יחד המון זמן במצב של קרבה,
לצאת יחד למקומות ציבוריים אולי אפילו ליד אנשים אם ממש ממש קשה,
וכמובן להתפלל על זה להשם...
לשים לעצכם גבולוצ קטנים יותר- מה אתם בטוח לא עושים. צעדים קטנים. זה לא המקום לפרט אם באלך בפרטי בשמחה רבה...

מרגש לשמוע את זה,באמת.. מתיקות
 

רק אומרת שמפעם לפעם זה נהיה יותר קלאמונה :)

הפעמים הראשונות היו לנו סיוט ממש

אבל באמת מפעם לפעם זה נהיה יותר טוב ב"ה

ושנה-שנה וחצי אחרי החתונה זה היה לנו הבדל של שמיים וארץ מהחודשים הראשונים...

שולחת חיבוק, בע"ה שה' ישלח לכם כוחות לניסיון הזה, ואם זה מעודד- בע"ה זה ילך וישתפר...;)

זה עניין של החלטהרקלתשוהנ

ברור שקשה מאד מאד. ברוווור.

אבל זה עניין של החלטה, שרק אתם יכולים לקבל לעצמכם. יחד.

 

מה שהקל עלינו זה לצאת מהבית יחד כמה שיותר. 

לדעתי צריך לסייגשלג דאשתקד
עבר עריכה על ידי שלג דאשתקד בתאריך כ"ו בכסלו תשפ"ו 17:49

שאין הכוונה שכל היום תשהו בחברת אנשים, כמו להתארח הרבה אצל ההורים וכדו. זה יהרוס לכם את הכיף של הביחד.

אני הייתי ממליץ לטייל ברחוב או בקניון וכדו, שיש אנשים אז המגע תמיד עדין (או לא קיים - עניין של הנורמות שלכם), או לנסוע למקומות ואירועים אבל יש לכם את הביחד של הדרך לשם ברכב וכדו.

מאוד חשוב להתרגל להנות מלשבת לפטפט ולספר על עצמינו ולשתף ביחד, בלי אנשים נוספים ובלי יותר מדי מגע. זה הרגל מאוד כדאי להמשך הזוגיות (יש גם רובד של להעמיק את השיח המשותף, אבל זה לא נשאל כאן ולא כאן המקום לדבר על זה).

מציע לדייקהסטוריאחרונה

באמת יכול להועיל חלק מהזמן לצאת מהבית, מסכים שזו עצה טובה לחלק מהזמן או אפילו להרבה זמן, למי שבאמת לא מסוגל.

 

אבל, חשוב מאוד באופן כללי לשלוט בעצמנו וחשוב באופן ספציפי שתהיה זוגיות עמוקה ואוהבת גם בלי המגע. לא אומר בהכרח שהייתי מנדב לזה בלי שהתרה חייבה, אבל אחרי שיש את המצווה והאיסור - כדאי לקחת זאת כהזדמנות להעמקה.

 

הזדמנות לברר שהקשר שלנו הוא קודם כל קשר של נשמות, מתוך כך קשר של אנשים שיש להם ערכים משותפים ועולם ידע משמעותי ועשיר. מתוך כל הקומות הללו ועל גביהן מגיעה, בזמנים המתאימים, גם הקומה החשובה של המגע- שהיא מאוד מיוחד ונעימה ומביאה את היחד שלנו לקומות מדהימות. אבל היחד קיים הרבה לפני המגע.

 

כמדומני שאצלינו כזוג צעיר (אי אז...), הרבה מהשיחות הארוכות שביססו את היחד התודעתי שלנו - היו דווקא בשבתות שהיינו לבד בבית ואסורים.

מחזקים ומתחזקים יחד במהות מצוות טהרת המשפחהנגמרו לי השמות

ובמהות שמירת התורה והמצוות כולה.

ובפן הפרקטי, אכן מנסים קודם כל להיות בזה *יחד* מתוך הבנה שזה מה שאנו בוחרים וכי זה מה שחשוב לנו,

ומתוך החיזוק הזה כל אחד לעצמו וגם לשני/ה לעשות בפועל דברים שיעזרו - כגון דיני ההרחקות שבאים בדיוק כדי לשים את הגדרות הללו.

 

כתבו עוד על הפן הפרקטי ומצטרפת לכל דברי החוכמה שנאמרו כאן,

 

ורוצה גם להוסיף על הפן הרעיוני וההבנתי של הדברים בהרחבה:

 

בהחלט הזמנים השונים במעגלי החיים (כדוגמת הזמן שאסורים) מזמנים לנו הזדמנות מופלאה ללמוד ולהעמיק בכך יחד, ולגדול בתור הזוג שאנחנו לעוד ועוד רבדים עמוקים.

זו ממש עבודת חיים. 

 

בהחלט אפשרות של עבודה על רמת קירבה נפשית-רגשית בעוצמה גבוהה בזמנים אלו יכולה לתרום,

גם התכנסות והתמקדות אישית חשובים בפני עצמם

ולשניהם יש מקום, הכל תלוי באיזון העדין והנכון לכם כיחידים וכזוג.

 

ויש גם נקודה שחוזרת על עצמה הרבה פעמים בתקופה הזו, שהיא נקודת הרגשת הבדידות בזמנים אלו שאסורים. כתבתי עליה בהרחבה בעבר ומצרפת את הדברים גם כאן:

 

לפעמים עולה אצל האישה, ואולי גם אצל האיש, מן תחושה של "בדידות" כאשר אסורים.

וזו אכן נקודה מאוד עמוקה שלדעתי יושבת איפשהו שם-בנבכי הנפש של הרבה מאוד נשים (וגם גברים) בזמן שאסורים.

 

וזה ממש לא סתם.

 

הרי יש שפה שלמה של אהבה (בין היתר, יש 8 שפות של אהבה) שהיא שפת המגע -

שבעצם מי ש"מדבר" בה - אומר ע"י כל סוג של מגע - חיבוק, נשיקה, ליטוף, יחסי אישות וכו' - אומר ע"י כך "אני אוהב/ת אותך"

וגם מרגיש אהוב/ה ע"י מגע שנותנים לו/לה.

 

עכשיו,

בתקופה שאסורים,

ועוד אחרי החיבור הגדול שהיה שמותרים,

ועוד אחרי הרבה זמן שהייתם מותרים -

פתאום נלקחה מכם השפה הזו!

משניכם!

 

אז גם בעלך - זה קשה לו

כי הוא אוהב אותך

ורוצה להגיד את זה

להגיד את זה גם במגע

והוא לא יכול!!!

 

ואת, אוהבת אותו כל כך

ורוצה להיות קרובה אליו

אבל לא יכולה לומר לו זאת בשפת המגע!

 

ואז מה קורה?

למי שממש קשה, כי הוא ממש "ספץ'"- ממש מדבר חזק ורהוט בשפה הזו של האהבה - הוא לגמרי מרגיש כמו נכה חלילה שלקחו לו את הקביים והוא לא יכול ללכת... כאילו איבר ממשי מתוכו חסר...

ואז מתוך קושי הוא ממש מרגיש חסר אונים!

ומהחוסר אונים הזה באמת לפעמים נוצר ריחוק גם ברגש/בנפש -

*כי* כל כך אוהבים

*כי* כל כך קשה בלי המגע

ולעיתים אפילו מעדיפים "להתרחק" לגמרי כדי שלא יהיה קשה מדי עד בלתי אפשרי

וגם כדי לא ליפול.

 השורש החיובי של זה כמובן מראה עד כמה אהבה ענקית וקירבה ענקית *כן* יש ביניכם!

שעד כדי כך אתם מפחדים לא ליפול מרוב שהתשוקה והאהבה ביניכם חזקה!

שעד כדי כך אתם מרגישים חסרי אונים בלי יכולת המגע הזו

שעד כדי כך לפעמים הנפש ומנגנוני ההגנה מעדיפים להתרחק כי פשוט לא יכולים ככה בלי המגע!

 

אם מבינים את השורש של זה,

את המקום ממנו הכל קורה -

זה מאוד יכול להרגיע את הנפש.

 

כי דווקא כאשר אסורים יכול לעלות רצון יותר חזק לקירבה נפשית ומילולית

אך לעיתים מרגישים, כמו שפירטתי קודם, בדיוק להיפך

ואז התסכול גדול שבעתיים

גם אין שפת המגע

וגם אין את שפת המילים

אז כאילו מה? אז מה כן יש?

מה? כל מה שאנחנו זה רק מגע?

מה, למה אנחנו כ"כ רחוקים?

מה, הוא כבר לא אוהב אותי?

מה, הוא רק רוצה אותי כשמותר לגעת? ואני אותו?

מה יש לנו?!

 

אז על כל השאלות האלה לענות - ממש ממש לא!

יש ביניכם קשר שלם!

אהבה שלמה ואמיתית

אתם פשוט אנושיים!

פשוט לקחו לכם שפה! קביים, איבר, פה, יכולת התבטאות!

והריחוק הוא לא אמיתי אלא רק כמו מסכה לתסכול וחוסר האונים שהנפש מרגישה *כי* היא רוצה להיות כל כך קרובה!

 

עכשיו זה חשוב חשוב חשוב

אני כותבת את זה לך, לעצמי, לכולן

וכ"כ למה?

כי דווקא בימים האלו,

הימים שאיש ואישתו אסורים,

הם ימים שחלילה "מועדים לפורענות".

הכוונה שחלילה חלילה בגלל אותה הרגשה בנפש

אותו איש

או אותה אישה

יכולים "להאמין" ו"ללכת שבי" אחרי הרגש המתעתע והשקרי הזה של ה"ריחוק" לכאורה

ולחשוב שהאישה שלהם/האיש שלהן רחוק מהם

ואז זה כר פורה לחלילה ריחוק אמיתי

ע"י קשרים אסורים ל"ע

או מריבות

ויכוחים

צעקות

חוסר הבנה

רצון למלא את ה"חלל" הזה בהתכתבויות או דיבור עם גבר אחר חלילה,

או לצחוק ממישהו אחר חלילה,

או כל דבר שמכניס גורם זר בקשר המקודש בינינו

וכל דבר שהוא לא מקרב בינינו אלא מרחיק

כיוון שאין ואקום בעולם.

איפה שלא נכניס את הטוב - ישר יש בור פעור לרע.

וישר צריך למלא אותו!

כמו שכתוב בתורה "הבור ריק"

ומפרש רש"י מים אין בו

אבל נחשים ועקרבים יש בו!

 

ז"א, אם אין את הקירבה

אז חלילה הפוטנציאל לרע ולריחוק עוד יותר גדול!

 

וצריך להיזהר שבעתיים!

צריך ל"סור מרע" שבעתיים!

ואז "לעשות טוב" שבעתיים

 

לא לדבר עם מישהו שאסור (תמיד כמובן!)

לא לריב מריבות מכוערות

להמשיך להבין אחד את השני

כן להסתכל בעיניים (אם מתאים לכם, אני חושבת שזה חשוב)

כן לצאת יחד דווקא כשאסורים לבילוי רק בלי מגע

כן ליצור זמן ומרחב לזוגיות - זמן, פניות ומקום לזוגיות,

כן לדבר על הדברים

כן לומר במילים "אני אוהבת אותך"

או בפתקים

או מחוות

או חיוך

כן להתמלא במה שכן יש

במה שכן היה

להיזכר בזה

לזכור את זה

להפנים את זה

להסניף את זה עמוק לתוכנו

 

ובשאר הזמן?

בשאר הזמן להבין את המקום בנפש של זה.

ולשחרר.

להרפות.

ככה זה.

אי אפשר תמיד מושלם.

אז להכניס גם דברים טובים *אחרים* אבל שיהיו *טובים*

זמן למרחב *האישי* של כל אחת ואחד מאיתנו

זמן יותר לפיתוח תחביבים

זמן יותר ליציאות עם אחות/חברה/אמא/אחר

זמן יותר לפתח דברים בעצמך ובעולם האישי שלי ולהשקיע בזה יותר

זמן יותר לבקר הורים ומשפחה

זמן יותר לישון

זמן יותר לראות סדרות אולי, או כל דברים שאוהבים וזה דורש רק אחד ולא זוג

וכמובן גם אישך אותו דבר - יקדיש את הזמן להתמלא ב*אני* שלו

זמן יותר לעצמו

לעבודה/לימוד תורה

לחברים

ליציאות עם משפחה וחברים

לפיתוח עצמו ותחביבים שלו ויצירתיות שלו

 

ואז

כאשר המקום של זה בנפש קצת נרגע

אפשר לאט לאט לראות גם את הברכה בזה -

שזה באמת באמת מאםפשר גם זמן לגדול בתור יחידם ולא רק בתור זוג,

ואז אותם שני היחידים האלה יגיעו לטבילה ולמפגש המחודש עוד יותר מלאים

עוד יותר שמחים

עוד יותר *הם*

ומתוך המקום האישי השלם הזה - גם הזוגיות תהיה שלמה יותר

כי כאשר כל אחד מרגיש *עם עצמו* ועם *עצמה* טוב ושלם - הזוגיות היא הראשונה להרוויח מכך! (וגם להיפך כמובן!)

 

ואז יש גם את הגעגוע

והציפייה

והכמיהה

והתשוקה

ואת החיבור המחודש שהוא ממש יכול להיות עם פרפרים בבטן ממש כמו ואפילו עוד יותר מיום החופה!

ולהכניס עוד עומק וגיוון וטוב שלם בתוך המרחב הזוגי שלכם בתחום האישות ובכל התחומים.

 

אני קוראת לזה (לתקופה שאסורים) "שעת האפס"

שכאילו אנחנו, הנפש שלנו, כמו שעון,

שצריך מדי פעם להתאפס

לאפס אותו.

כי אם לא הוא משתגע ולא מראה את השעה הנכונה

אבל כאשר מאפסים אותו

ונותנים לו את היחס הראוי לו - הוא ימשיך להתאפס על עצמו ולהרואת את השעה הנכונה

 

ממש "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ" -

שיש כמו שטח אפור כזה שהוא הזמן שאסורים בו, תקופת הריחוק בנידה,

שמה שיכול לתרום ולעזור לאפס אותו זה מה שכתבתי קודם - להכניס טוב ולא רע,

למשל סרט, שיר שכותבים או שרים עליכם עם תמונות שלכם מכל הזמנים, ממש להקדיש באופן *אקטיבי* זמן ב"להעיר ולעורר" את האהבה עד שתחפץ בזמן הזה שזה דורש יותר אנרגיה,

אז כן, לעשות קליפ מכל הסרטונים והתמונות שלכם,

לדבר על הילדים החמודים

להקדיש יותר זמן לילדים החמודים

לשמוע שירים שמקרבים ומחזקים

לרקוד

לראות סרט שיכול לקרב (לאו דווקא ביחד, הכוונה לקרבב את הלב שלכן בנפרד לשני ולתחושת הקירבה)

בילוי יזום יחד

שיחה טובה

מבט בעיניים א ר ו ך

 

ממש להעיר את הקירבה הזו

כמו שעון מעורר

 

ואז,

במקום ללכת ולהיות בשטח האפור - שיכול לזמן את כל הרע והריחוק והדברים הרעים חלילה שפירטתי למעלה -

ללכת לשטח הלבן, או הורוד - ששם הכל טוב, ומקרב, ונכון, ואמיתי ולא מזויף, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.

למשל להוסיף עוד פגישה עם אחות

עם חברה

לצאת לאוויר עם מוזיקה

לישון

להסניף את הילדים

להתפלל על זה ולהתפלל בכלל

להתחזק

לראות סרט טוב

לראות תמונה שלכם יחד

ליצור משהו

לעזור למישהו - בטוב

ממש להתכוונן לזה!

לדבר את זה.

לשהות לבקש מהשם את זה.

במילים פשוטות.

כל יום.

ואם קשה אז יותר חזק לבקש.

 

ותמיד תמיד לחשוב

מהי מטרת העל שלי? למשל זוגיות טובה לנצח ובית שלם ושמח לנצח -

אז מה מקרב אותי למטרת העל הזו שלי?

ומה מרחיק אותי ממטרת העל הזו שלי?

וכ-ל מה שמקרב אותי למטרה - לעשות!

וכ-ל מה שמרחיק אותי מהמטרה - להתרחק!

 

ב"הצלחה רבה, מאחלת לכם שתזכו לצמוח ולמצוא המון מתנות דווקא בתוך התקופות שאסורים, ומתוכן להעמיק ולשמוח עוד יותר גם בתקופות שמותרים 🙏🌹

יש מטפלים בקהל?חוזר

אשמח אם תוכלו אפילו לתייג אנשים מהפורום שעוסקים במקצוע. תודה

אני מטפלת, פסיכולוגיתמתיכון ועד מעון
מטפלים באיזה תחום אתה מחפש?לאחדשה
כל תחום, אני רוצה להבין משהו על המקצוע הזהחוזר
אז תשאל את שאלתך ומי שיהיה לו מה לענות יענההסטורי
אנשים לא אוהבים, בצדק, שניק חדש מתחיל לאסוף פרטים על ניקים.


מחילה, עניתי לך אתמול (לא גילית סוד, זה ידוע בפורום) כי הייתי בטוח שמי שבפורום נשואים מחפש מטפל - מחפש לעצמו מטפל זוגי. אבל אם אתה בסה"כ רוצה לברר משהו כללי - אין צורך לאסוף כאן מידע.

טוב, אבל בפומבי בטח לא יענו... אנסהחוזר

מה ההכשרה שלכם?
כמה שנים אתם במקצוע?

מה היקף העבודה?

על זה בוודאי לא יענו ואני גם לא באמת מבין מה אתההסטורי

מנסה להשיג.

 

המושג 'מטפלים' הוא עולם מאוד רחב והתשובה לשאלותיך תהיה שונה מאוד מאחד לשני. אם אתה רוצה ללכת למישהו לטיפול, הגיוני לשאול אותו את השאלות הללו באופן אישי, אבל לא חושב שדרך הפורום.

מזל שלא שאלתעוד מעט פסחאחרונה

גם מה גובה המשכורת וכמה יש להם ביו''ש.

המטרה שלך לא ברורה, (ואם כבר נראית כחשודה) ולכן אין רצון לעזור לך.

אתה שוקל ללכת לטיפול? אתה שוקל ללמוד טיפול? או שאתה סתם רוצה להסביר שהכל חארטה?

תסביר מה אתה צריך, תקבל תשובות למה שאתה צריך.

אולי יעניין אותך