אשמח לעצה.. המצב קצת מורכב..נטע פלג
היי, אשמח לשמוע מנסיונכם.. אני די לא יודעת מה לעשות ומה לחשוב.. אני מקווה שזה בכלל בסדר שאני כותבת את זה כאן.. הלוואי שכן, אין לי אף אחד אחר להתייעץ איתו כי העניין מאוד רגיש.

ב"ה אני נשואה פחות משנה לבחור מקסים עם לב ענק.
לפני כמה חודשים עברנו הפלה, זה היה לא קל אבל ב"ה לאט לאט אנחנו מתחזקים וממשיכים קדימה.

הפנייה שלי מחולקת לשני חלקים שקשורים זה לזה.
1. בפעמיים האחרונות שהיינו יחד, הרגשתי שבעלי בעניין, אבל שנייה לפני החדירה ממש ירד לו.

האם זה דבר טבעי? הוא התייעץ עם אדם קרוב אליו שהמליץ לו לפנות לאורולוג (עד הפעמיים האחרונות הכל היה ב"ה בסדר ותקין)
כשניסינו להבין מה קרה הוא אמר שני דברים
א. לא היו לו מספיק גירויים
ב. כשאנחנו יחד עולות לו תמונות מרגע ההפלה (העובר נפל בהפלה טבעית בבית, זאת הייתה חוויה של מעין כמו לידה, כי יש התכווצויות של הרחם. מאוד לא נעים ובעז"ה שיוולדו לכולם רק תינוקות בריאים)

2. מאז הפעמיים האלה יצא שלא היינו יחד כבר כמעט שבועיים.
שנינו התחלנו עבודות חדשות. העבודה שלו מאוד תובענית והיא בכל הארץ אז יש פעמים שהוא נשאר לישון מחוץ לבית וגם כשהוא חוזר הביתה אז הוא מאוד עייף ככה שלא יוצא לנו להיות יחד.
היו הזדמנויות שהוא ניסה ליזום אבל לא היה לי חשק, או שהייתי עייפה. בנוסף לזה יש בי חרדה שמה שקרה בפעמיים הקודמות יקרה גם הפעם.

אני מרגישה תסכול ומבוכה, אני לא מרגישה כמו אשת איש ויש בי פחד גדול שהעניין הזה יחזור שוב ושוב וזה גורם לי לחשוש מאוד מהקרבה איתו.

אני לא יכולה לברוח מהמחשבה שאני לא מושכת אותו, אפילו שדיברנו על זה והוא אמר לי שהוא ממש בעניין שלי ושאני אפסיק לחשוש.

אנחנו ממש מדברים פתוח אבל אני לא יכולה ורוצה להגיד לו שאני רוצה שנהיה יחד כי אני מפחדת שאגיד וזה יעשה לנו בעיות..

עכשיו ניסיתי ליצור אווירה של יחד כי ידעתי שבערב נרדם תוך שנייה אבל הוא אמר שהוא בדיוק אכל וזה לא בא לו בטוב.
נעלבתי ממש, כל הזמן יש תירוצים ומניעות, גם מצידי, ללמה לא להיות יחד. אני יודעת שגם לי יש חלק בזה אבל בשורה התחתונה לא היינו יחד הרבה זמן, עוד רגע אנחנו נאסרים ופשוט בא לי לבכות.

סליחה שיצא ארוך.. הלוואי שיש למישהו פה משהו חכם לומר לי, אפילו משהו שרק ישנה אצלי את החשיבה וירגיע אותי..

תודה מראש ושבת שלום
היי יקרהמשמעת עצמית
יש לי מלא מה לכתוב לך,
אבל שבת בפתח...
אשתדל להתייחס במוצ"ש
ועד אז,
רק תדעי שזה בסדר גמור משברונים כאלו.
אתם זוג טרי, והספקתם לעבור חוויה קשה ומשמעותית יחד.
תנסי לעשות לכם שבת יפה, של קרבה,
לאו דוקא שמובילה למיטה.
תזכרי מה את אוהבת בו ומה הוא בך
וקחי ארגז של סבלנות...
גם אם תיאסרו עוד רגע, זה מבאס, אבל לעומת חיים שלמים ויפים שיהיו לכם בעז"ה...
לא בלחץ. יגיע...

שבת שלום!🤗
שלום יקרהנגמרו לי השמות

קודם כל ודבר ראשון - גם את, גם בעלך, גם מה שאתם עוברים וגם הזוגיות שלכם - כל אחד מכם לחוד וכולכם ביחד בסדר

 

כפי שאמרת, אתם נשואים טריים (מזל טוב )

והספקתם לעבור בפחות משנה - גם את השנה הראשונה לנישואין וכל מה שהיא טומנת בחובה (הרבה מאוד מורכבויות והתמודדויות לצד האהבה שיש),

גם הריון ראשון

גם הפלה מצערת מאוד

גם אובדן גדול

שינוי של הגוף, כאב של הגוף

שינוי של הנפש, כאב של הנפש

עבודות חדשות

מרחק

נסיעות

עייפות גדולה

תסכול

 

ועוד הרבה מאוד דברים.

 

אז גם לזוג הכי מדהים, ושגם זוגית הכל מעולה אצלו וגם בתחום המיני הכל מעולה אצלו - כמובן וכמובן שיכולים לקרות גם מקרים בדיוק כמו שתיארת!

אנחנו אנשים לא מכונות

קורה גם לגבר הכי חושק שיש והכי תקין והכי בריא וחזק שכוחו במותניו שיש שיש מקרים כאלה מדי פעם

או שיש שפיכה מאוחרת / או שיש שפיכה מוקדמת / או שהזיקפה יורדת / או שהוא לא מצליח לגמור אפילו תוך כדי קיום היחסים.

כל עוד זה לא קורה באופן רצוף תקופה ארוכה של למשל יותר מחודשיים פלוס, וכל עוד את רואה שהכל היה טוב ורק בחודש האחרון יש את כל הנ"ל, בתוספת של הדברים שמאוד הגיוניים שגורמים לכך (הרי שוב - אנחנו אנשים ולא מכונות, וכמו שאת אומרת לבעלך "אני עייפה או אין לי חשק עכשיו" גם הוא לפעמים עייף או עצוב או באבל על האובדן או טרוד/לחוץ/עייף וכו' - זה לגמרי טבעי ולתקין)

 

וכל אחד מהדברים ממש ממש נורמליים,

במיוחד שכתבת שעד לפני חודש הכל היה תקין

ועוד יותר במיוחד שתיארת שעברתם הפלה

ועוד יותר עוד יותר במיוחד שאמרת שאפילו בעלך אמר שהוא נזכר ברגע ההפלה ובעובר באותו רגע בדיוק (כמובן שצריך לעבוד על זה לאט לאט שינתק את המחשבות דווקא על זה ודווקא בזמן הזה...)

ועוד עוד יותר שאמרת שהתחלתם עבודות חדשות

ועוד יותר שאמרתם שהוא חוזר עייף ומותש אחרי ימים ארוכים

ועוד יותר שאמרת שגם את וגם הוא בלחץ מזה, ושאת מפחדת שיקרה שוב (הוא מרגיש את הפחד והלחץ הזה וגם את - ורק זה לכשעצמו יכול לעצור כל תפקוד הכי תקין שיש לגבר הכי בריא שיש...)

 

לכן קודם כל - לנשום!!!

אתם בסדר, באמת באמת שאתם בסדר גמור

נורמליים

זוג אוהב

זוג שבהחלט גם נמשך אחד לשנייה (הוכחה כל הפעמים שהייתם יחד בטוב ובהנאה )

זוג שעבר אובדן מאוד גדול

זוג שעבר את כל השינויים שציינתי למעלה

והוא בסך הכל מנסה להמשיך הלאה.

וזה לוקח זמן.

והתמודדות.

לאט לאט.

 

תתחילי דבר ראשון שלנרמל את המצב גם לעצמך ועל עצמך וגם לבעלך ועל עצמו.

אח"כ תתחילו להוריד כל לחץ שהוא!!!

 

המטרה היא אף פעם (לא בשנה הראשונה ולא אחרי 20 שנים) לא ה"חדירה" הוא ה"שיא" או כל "מטרה" או "יעד" אחרים

אלא המטרה בקיום יחסי אישות היא הקירבה!!!

המטרה היא הקירבה, ההנאה, הביחד

וז-ה-ו-

לא משנה מה ולאן ואיך וכמה קורה - כל עוד אתם ביחד, באהבה- עשיתם את המטרה הכי טובה ונכונה שיש!

 

תתחילו בלהוריד לחצים

לא משנה אם הוא "יגמור"

או את

לא משנה אם תהיה זיקפה או לא,

לא משנה כלום - מה שמשנה זה שתרגישו את הקירבה אחד עם השנייה. זהו!!!

 

אח"כ ולאט לאט אתם תחזרו לעצמכם

גם הזמן יעבור

גם הלחץ ירד

גם הנורמליות שלכם תהדהד לכם כל הזמן בראש

גם תתקרבו ותאהבו

גם תדברו על הדברים

 

תתני לבעלך הרגשה שהוא הדבר הכי טוב שיש לך בחיים, גם בחיים וגם במיטה.

וכנ"ל הוא אלייך.

 

תקבעו זמן *קבוע מראש* לביחד שלכם

כמו שיש ליל טבילה - אז תכתבו ביומן יום/לילה בשבוע שבו אתם יחד - תפנו מרחב לארוטיקה שלכם וגם לזוגיות שלכם.

זה לא נכון שמיניות חייבת וצריכה להיות "ספונטנית" - ממש ממש לא,

אפשר לקבוע זמן מראש

להתכונן

להתגעגע

להתרגש

להמתין

לנוח לפני

לדעת ולכוונן את המחשבות וכל היום לזה

 

ואז אם רוצים עוד - כמובן שאפשר ובשמחה, אבל שלפחות יהיה קבוע מראש הפעם/כמה פעמים שתרצו האלה מראש.

 

תזכרי יקרה שתשוקה וגם אהבה הם דבר אקטיבי לגמרי.

תשוקה זו יצירה.

היא לא מגיעה יש מאין.

היא לא פסיבית - אלא אקטיבית לגמרי ואפשר ליצור אותה.

 

שולחת לך, בתקווה שתספיקי לקרוא לפני שבת, וב"ה אם תרצי אוכל לשלוח לך בהמשך עוד כמה דגשים חשובים מאוד על הנושא של חיי האישות בכלל 

 

שבת שלום ומבורך,

הכל הכל בסדר יקרה! באמת שהכל תקין, כל מילה ממה שתיארת

מוסיפה עוד כמה דברים חשובים מאוד:נגמרו לי השמות

 1. עניין החרדה - כתבת שאת חרדה שזה יקרה גם בפעמים הבאות,

וכל החרדה גם אומרת לך דברים ממש לא נכונים כמו "אני לא אשת איש" או כל מיני הגזמות ושקרים אחרים 

היא גורמת לך להרגיש תסכול

להרגיש מבוכה

לפחד ולחשוש מאוד מאוד מהפעם/ים הבאות שתהיו יחד כי הפחד שזה יקרה גם אז.

היא אפילו דורמת לך לחשוב שאתלא מושכת אותו1

 

תראי כמה הפחד והחרדה מציפים את כל כולך ומשקרים לך שקר על גבי שקר!

 

אז בואי ננסה טיפה להרגיע את הפחדים האלה, מעבר למה שכתבתי קודם-

אם בעלך אומר לך שהוא נמשך אלייך - הוא נמשך אלייך! אין כאן שום פירוש רש"י, הכל הכל בסדר!אתם יחד שנה שלמה כמעט והייתם יחד כ"כ הרבה פעמים בהמון תשוקה ומשיכה שהכל באמת בסדר ואת יכולה להריגע.

 

התסכול, המסוכה, הלפחד מהפעם הבאה - פשוט לשים אותם בצד או לזרוק אותם לפח יותר טוב כפי שכתבתי קודם, זה תקין לגמרי, זה קורה מדי פעם לכולם, במיוחד במצבים כמו שתיארת. הכל בסדר! תסתכלי על הסך הכללי ולא על כמה פעמים בודדות. כאמור - טבעי לגמרי וקורה לכולם מדי פעם!

 

לכן אין לך מה לחשוש מהפעם הבאה וכל הפעמים הבאות - כי אין כאן שום "יעד" שאת צריכה להציב לעצמך/ם לכבוש.

אתם בסך הכל צריכים להיות בקירבה ואהבה, זה הכל

כפי שפירטתי בהודעה הקודמת - להרודי את המטרה מלהגיע לחדירה וכדומה אלא המטרה היא עצם הקירבה באמת ובתמים. זה השורש והבסיס הנכון של חיי האישות אצל כולם כולל כולם.

 

ואותו כנ"ל לגבי אשת איש - את אשת איש

בעלך הוא גבר גבר

את אישה מדהימה

הכל בסדר!

זה קורה

קרה, יקרה, לכולם, הכל טוב!!!

 

2. הדיבור הפתוח ביניכם, התקשורת הלא פחות ממדהימה שיש לכם - היא פשוט מתנה עצומה!

וכ"כ כ"כ לא מובנית מאליה!

בתוספת זה שכתבת שיש לך איש מקסים ועם לב ענק

וכל הפעמים הקודמות היו גם טובות

וזה שאת יכולה לתקשר לו את עצמך

והוא לך, אפילו בפחדים הכי גדולים שלו - זה וואו!!! ו-א-ו-!

כל הכבוד לכם

תמשיכו ככה ותגיעו רחוק

 

3. שוב - להוריד לחץ.

בעלך אמר לך שהוא לא יכול עכשיו כי הרגע אכל - אז הוא לא יכול עכשיו *כי כרגע אכל*!!!

לא כי את לא מושכת אותו

לא כי לא בא לו עלייך

לא כי הוא לא גבר

אלא כי פשוט הוא אכל הרגע! ואין אפשרות פיזית להרגיש חשק ולתפ]קד שנייה אחרי ארוחה...

לפחות אצל חלק מהאנשים!

 

בגלל המצב הרגיש

בתוספת החרדות מסעיף 1 - כל דבר שבעלך עושה - את ישר מפרשת כמשהו נגדך או כנגד הביחד שלכם והאינטימיות שלכם

ולא כך היא.

הוא באמת לפעמים עייף.

כך גם את.

הוא באמת לפעמים טרוד ולחות וכו'

כך גם את

הוא באמת לא מסוגל אחרי ארוחה, הוא מרגיש כבד.

 

כמו שכתבתי - אפשר ורצוי לקבוע זמן מראש ואז להתכונן בהתאם,

וכל מה שבין לבין - להוריד לחצים וכאשר זה יתאים לשניכם אתם כבר תדעו ושיהיה בכיף והנאה וקירבה.

 

4. לחשוב לעבד את כל מה שקרה לכם עם ההפלה וכו' עם איש מקצוע אם צריך - או את או בעלך או שניכם.

לראות שלא מתפתח חלילה דיכאון או הרגשה אחרת לא טובה שנמשכת.

לוודא שישנים טוב, שיש תיאבון, שיש מצב רוח כללי טוב לחיים.

להיות עם יד על הדופק שלא חלילה נשאבים לתוך דיכאון של מצב וחוסר תפקוד בחיים בכללי חלילה.

 

5. מעתיקה לך כמה דברים שכתבתי בעבר באופן כללי על חיי האישות:

 

מיניות טובה ובריאה:

 

התפיסה של המיניות וחיי האישות בין בעל לאשתו ביהדות – היא שזה דבר הכי מבורך, הכי קדוש, הכי טוב ומדהים שיש!

הקב"ה לקח את המראות הצובאות כדי לבנות מהן את הכיור למשכן, שבו הכהן הגדול מיטהר!

בקודש הקודשים יש דמות שני כרובים כדמות גבר ואשתו מעורים זה בזה!

שיר השירים, שמדמה את אהבת הקב"ה לכנסת ישראל לאהבת איש לאישה נקרא קודש הקודשים בשירים!

לכל אורך התורה, החיבור בין בני הזוג נקרא "ידיעה", "וידע אדם את חווה אשתו", "יצחק מצחק את רבקה", וכו' – יחס חיובי ומואר לחיי האישות בין בני הזוג.

להוציא מהראש תפיסות נוצריות ששם האישה והמיניות היא חטא –

ולהכניס תפיסה יהודית ששם האישה היא תפארת הבריאה והיחס בין בני זוג נשואים כדת וכדין הוא לא פחות מקדוש!

 

- אם יש יובש בנרתיק – צריך לשים ג'ל סיכה, וגם לדאוג שהאישה תהיה מגורה מספיק, לחכות בסבלנות את הזמן שדרוש לאישה כדי להגיע לכך ולא למהר מדי, כי אז האיזור של האישה עדיין יבש ועלולים להיות כאבים.

 

-לברר מה סוג המגע הנעים לבן/בת זוגי, ללמוד עוד על סוגי מגע נעימים, למשל ע"י המשחק "1-5" שבו אחד מבני הזוג בתורו "מטייל" על גופו של בן הזוג השני כל פעם במגע אחר: מגע מרפרף, מגע מסיבי יותר, עם קצות הציפורניים, עם כריות האצבעות, כמו מסאז' וכן הלאה, כל פעם באזור אחר בגוף, ובן הזוג השני רק אומר עד כמה נעים לו מ1-5.

מה שנעים – ממשיכים, מה שלא – עוצרים מיד.

 

-כדי להגיע לאורגזמה נשית (גם גברית בגדול), צריך שלא יהיו הפרעות טרדות, מחשבות ודאגות במוח – כי אז האמיגדלה במוח פעילה ואי אפשר להפריש הורמונים של חשק מיני.

לכן לדאוג לפנות את המוח מטרדות, לדחות אותן לאח"כ, לנעול את הדלת עם מפתח, לשים מאוורר אם צריך, לנתק פלאפונים, לא לחשוב כל הזמן: "מה בן הזוג חושב עליי? איך אני נראית? אני שקטה מדי? קולנית מדי? הוא עושה טוב? אני עושה טוב?

פשוט לא לחשוב אלא להתרכז רק בהנאה וברגע בשלווה ובנחת.

 

להכיר את הדגדגן, איזה מגע נעים, התמדה, סבלנות, קצב, אזור מדויק,

"טיזינג" – להתקרב – ולסגת, להתקרב ולסגת כדי ליצור תשוקה רבה יותר, תנוחות שונות שיכולות לגוון וגם ליצור מגע נעים יותר,

להוריד תחושת חובה מלהגיע לשיא – המטרה היא ההנאה והביחד לא ההגעה לשיא!

 

-היכרות וירטואלית מחדש בכאילו עם בן הזוג שלנו, יכול ליצור עניין וחשק

 

-חסמי חשק: דברים שיכולים לחסום את החשק וצריך לשחרר אותם:

גלולות,

תרופות (ללחץ דם, כולסטרול, דיכאון וחרדה),

תזונה לא מאוזנת

אלכוהול וסמים

חוסר פעילות גופנית

עייפות

לחץ וטרדות

הדחקת תחושות (כתוצאה מחינוך, או ביישנות או חוויות עבר)

ריצוי יתר (אישה שמרגישה שמיניות בשבילה היא שירות לבן הזוג – חייבים להפסיק עם זה! ולהיות יחד רק שרוצים ובוחרים!)

דימוי עצמי נמוך

קושי לקבל

חרדת ביצוע

חרדת דחייה

חשש מקירבה

רשימת מטלות

חסמים זוגיים

משבר ההורות

 

-2 דרכים להעמיק תשוקה:

1. לחדש, לגוון

2. להעמיק מה שכבר קיים.

 

-איך לסרב מבלי לפגוע (להוסיף חיזוק לאחר הסירוב, סירוב עם פתח- אולי מחר כן, סירוב עם פיצוי וכו')

 

-חשק מיני ותשוקה זה לא דבר ספונטני ופאסיבי!

זה דבר אקטיבי לגמרי שאפשר לעורר!

לא מחכים לו שיבוא מהשמים,

אלא פועלים כדי ליצור אותו – להסיר חסמי חשק וחבלני חשק,

ליצור מרחב אירוטי (זמן פניות ומקום לאירוטיקה),

להשקיע בחידוש וגיוון ודברים טובים, כיפיים ורומנטיים,

להשקיע בהעמקת מה שכבר קיים

לטפל במה שדרוש טיפול – כמו דימוי עצמי נמוך או חסמים ממגע אינטימי.

 

-לדעת לתת ולדעת לקבל

 

-אינטימיות טובה ואינטימיות מרירה – חשוב לשתף

 

-התפתחות אישית טובה – בריאות הגוף, העצמה אישית, שמחה, יצירתיות, ביטוי עצמי.

 

-אווירה תומכת חשק- מגע פיזי, שחרור לחצים, זמן בלי הילדים, דיבור נעים ומפרגן, חיבוקים ונשיקות.

 

-חימום האווירה: חיבוק בבוקר, יום ללא הערות, הודעות חביבות במהלך היום, שנת צהריים, לחישות באוזן, חיבוק ארוך במשך היום, הפתעות נעימות, בגדים יפים, ארוחה קלה ומפנקת, שתייה חריפה, דיבור פתוח, שוקולד, מוזיקה, רחצה משותפת, ריח טוב, עמעום אורות, נר, לעשות עניין והתרגשות מההתפשטות, ללבוש לבנים יפים, מילים חמות, תאורה מחמיאה, ביגוד חלקי מחמיא.

 

-לצאת מהספונטניות – לקבוע זמם מראש. וחוץ מזה אפשר עוד בלי לחץ אם רוצים.

לתכנן זמן לרומנטיקה.

 

-שימוש בפנטזיות כדי לקרב בין בני הזוג- מימוש פנטזיות בזוגיות עצמה בטוב כמובן.

 

-תשוקה זו יצירה.

יוצרים תשוקה ע"י מרחב אירוטי, הסרת חסמים, עיסוק בזה, לימוד על זה, לא לחכות לתשוקה שתגיע משמים, אלא להתמיד עד שתהיה יצירה של תשוקה.

 

7 עקרונות ליצירת תשוקה:

א. יצירת מרחב אירוטי

ב. הסרת חסמי התשוקה

ג. בחירה- אני בוחר בך! אני בוחרת בך! לבטא זאת בפני בן הזוג.

ד. פנטזיות- להשתמש בפנטזיות ודימיונות מיניים כדלק לזוגיות.

ה. יצירת שיגרה של יחסים – כדי לתת להם מקום גם ללא תלות ב"מוזה".

ו. רגעים – שאיפה לרגעים של שיא ושיגרה טובה ולא שגרה של שיא.

ז. והעיקר – אינטימיות ואינטימיות מרירה -לשתף לשתף לשתף.

 

סיכום הדרכים להתמודדות עם פערים בתשוקה:

1.לצמצם את הפער –

א. כדי לעורר תשוקה הזוגיות זקוקה לתנאים בסיסיים כדי להתקיים: מרחב זוגי, מרחב אישי, זמן, אני משוקף מקבל מחמאות ומשוב חיובי, שפות האהבה השונות שנותנות מסר: "אני זקוק לך, נמשך אליך, רוצה אותך, אתה מיוחד!"

ב. לשחרר את חסמי התשוקה

ג. חשק הוא תכונה שקשורה בשמחה ובבריאות – העצמה אישית כמו לימוד, יצירה וכו'.

ד. לעורר חשק – להכניס לחיים דברים שמעוררים חשק כמו: פנאי, משחק, בית מסודר, זמן בלי מטלות/הערות, פינוק, אהבה, זמן, פרגון, מגע אוהב ורומנטי, חיבוקים, נשיקות, כיסוי חובות, זמן בלי הילדים, לבוש יפה לגבר ולאישה, פינוקים לגוף כמו מסאז', אמבטיה, דיבור נעים, סרטים רומנטיים, יציאה משותפת, חופשה, בילויים משותפים.

2.לגשר על הפער – להיות שמחים ומסופקים על אף הפער

א. מין "במתנה" – זה שרוצה פחות יכול לבחור לתת "מתנה" כי הוא בוחר ורוצה לשמח את בן הזוג וממש לא בכפייה!

ב. להרוג את הספונטניות – להגדיר זמן קבוע באופן אקטיבי ולקבוע אותו ביומן. (כמובן שבנוסף אפשר עוד אם רוצים).

 

3. דימוי עצמי חיובי במערכת יחסים –

אני פנימי יציב – זהות פנימית יציבה וטובה

ואני פנימי משוקף – זהות חיצונית טובה

שולח חיזוקיםor1900
קודם כל זה טיבעי וקורה לכל כך הרבה אנשים.
כל הכבוד שאכפת לכם זה נהדר וזה חלק חשוב בטיפול!
קודם כל נשימה עמוקה .
שתפי אותו . דברו על זה תגידי לו שאת אוהבת ומתגעגעת ושחשוב שיילך לאורולוג למען שניכם.
את לגמרי לא אשמה במה שקורה לו פיזית..
אני מצרף מאמר מקצועי בנושא וכולל את כל מה שתיארת לפרטי פרטים תיאור הבעייה ופתרונות

bewell איכילוב


הוא נמשך אלייך ומה שעובר עליו כרגע לא תלוי בך

לגבי הביחד שלכם אל תוותרו על מפגש וקריבה גם קירבה של חיבוק ונשיקה היא חשובה .. הביחד שלכם..
המפגשים המשותפים שלכם דוחים הכל וזה תלוי בשניכם יחד!
מפגשים משותפים
יציאות לבילויים
בילויים בתוך הבית
שיח מקרב
פרגון

אל תתנו לבעייה המינית שתיפתר בקרוב ב"ה על ידי אורולוג להרחיק ביניכם.
תיצרו קירבה ואל תוותרו על זה לעולם .

אני בטוח שתצליחו להתגבר על המשברון הזה יחד עם אורולוג

ב ה צ ל ח ה
וואוו תודה גדולה על כל מה שכתבתם!נטע פלג
חיזקתם אותי ממש!!!
מעריכה כל מילה ומילה שנכתבה.
אתם לא מבינים אפילו כמה שימחתם ועודדתם אותי.
בגלל לחץ השבת קראתי את הכל במהירות, אבל בעז"ה בהמשך אעיין בדברים לעומק. ממש לגזור ולשמור.

שוב תודה!
המון כוחות וחיזוקים -תרבו באהבה והכל יהיה מצוייןor1900
הכל בסדר וגבול הסביר+. ברכה והצלחההעני ממעש
הרב בירךמופאסה
נקודה פשוטה וברורה, שמשום מה לא אמרו כאןק"ש
קודם כל, כמו ש @נגמרו לי השמות אמרה בצדק - בתקופה קצרה עברתם כל כך הרבה, פשוט שזה לא פשוט.

הנקודה הפשוטה שעלתה לי - נפלאות הטראוומה!

בעלך (סביר שגם את, אבל כל אחד לוקח את זה שונה) בטרוואמה. טרוומאה גורמת כל מיני תופעות. אצל בעלך, כנראה שממש כשמנסה להתקרב אלייך - זאת הנקודה שמעוררת אצלו את הטראוומה. ממילא 'אין מספיק גרויים' - לא כי אובייקטיבית אין, אלא כי הוא 'קופא רגשית', בנקודה שמשום מה מעוררת אצלו את הטראוומה.

כך שקודם כל - את בסדר גמור, זה ממש לא שיש איזשהי בעיה אצלך, זה פשוט 'מנגנון הגנה' נפשי אצלו.

שנית - כדאי שהוא ילך לעיבוד של הטראומה אצל מטפל (פסיכולוג/עו"ס קליני) המומחה בעיבוד טראומה. אפשר שילך לבד חאולי כדאי שתלכו בזוג, סוף סוף הפלה, בוודאי בשלב כל כך התחלתי של החיים - היא טראומה זוגית, גם אם אצל כל אחד מכם התגובות שונות.

בעז"ה עוד תראו ילדים, נכדים ונינים ויהיו לכם חיים טובים ושמחים ביחד.
מסכימה מאד. הבעיה נפשית ולא פיזיתסודית
זה סוג של פוסט טראומה
אורולןג לא שייך
מה שכן, חשוב לדעת: כדאי להתחיל לטפל בפוסט טראומה ***מוקדם***
^^^^ק"ש
יקרה את מקסימה !שקדיה#
כתבת בצורה כל כך כמה ואמיתית, ממש אפשר לראות את העוצמות שלך דרך הפוסט. עברתם הפלה שזה דבר מאוד מאוד קשה בפן הזוגי במיוחד שמדובר בזוג ללא ילדים ( גם אני עברתי הפלה טבעית של שני עוברים בהריון הראשון וזה היה איום ונורא)
כל אחד מתמודד עם המשבר בדרכים שונות. יהיו זוגות שיתכנסו ביחד בתוך עצמם יהיו ביחד הרבה, ידברו ויבכו .. יהיו זוגות שכל אחד צריך קצת ספייס לעצמו ואחרי עיבוד אישי הם יתחילו עיבוד זוגי, וגם יש זוגות בדרך כלל טריים שהקשר עדיין לא בנוי לגמרי ולכן העיבוד נעשה בצורה אישית בלבד וגורם לעיתים לריחוק ואולי זה המקרה שלכם.

דבר ראשון שתדעי זה שהזמן עושה את שלו. אם לא עבר מספיק זמן מההפלה האובדן עדיין גדול וצריך עוד לעכל. אז סבלנות זה חשוב מאוד

2. כדאי לדבר על זה ביחד, למרות הכאב בלהזכיר שוב ושוב את מה שקרה זה יכול לגרום לכאב להיות זוגי ולקרב בניכם

3. אם את רואה שקשה לכם עדיין אני ממליצה ללכת בנפרד וביחד למטפלת של עיבוד לידה או דומיהם.

בהצלחה!
הזמן יעשה את שלו אל חששהלוי מא
לא כשמדובר בפוסט-טראומה!ק"ש
היית צודק כנראה, אם זה היה קושי רגיל, של חתן צעיר, שצריך להתרגל למציאות החדשה. כאן זה משהו אחר.

בפוסט טראומה צריך לטפל, התעלמות רק נותנת לזה מקום חזק יותר ויותר וכל אירוע נוסף של כישלון, יעצים (אצל שניהם) את הקושי.
הכל בסדרמופאסה
יכול להיות שבגלל שקרה ולא הצלחתם פעם פעמיים, יש לו מעין פחד מלהיכשל שוב (חרדת הביצוע בלעז) ויש מצב שזה מביא תירוצים.
זה מאוד מצוי שמחשבה קטנה יכול להרוס את הזקפה כל שכן אחרי מה שעברתם.
אומרים העם שאחרי ההפלה בא הריון בריא וטוב. אז שיהיה במזל טוב
ואז מה עושים?כוחה של מילה
אפשר להיות ביחדמופאסה
אפשר לסכם מראש שזה לא מכוונן חדירה (אני חייב להגיד שאני ממש לא אוהב את המונח הזה) אם זה יבוא זורמים ואם לא אין שום הרגשת כישלון.
נראה לי שזה עובד רק כשיש תקשורת מעולה ואינטמיות חזקהכוחה של מילה
כמו תמיד...
נשמע לי שיש פתיחות ביניהםמופאסה
את בהחלט צודקת.
זה חשוב ביותר בכל מפגש אבל דורש הבנה עמוקה של זוגיותor1900
עבר עריכה על ידי or1900 בתאריך כ"ד באלול תש"פ 17:07
חשובה הבנה זוגית משותפת שמטרת המפגש היא הנאה זוגית
שמטרת המפגש היא הנאה משותפת
שהמפגש הוא שיא של הזוגיות
ולא שאחד בלבד מגיע ליהנות
ואז מה שאתה כותב יכול להתבצע וכמובן חשוב שיתבצע בכל אופן בכל מפגש " כמשחק מקדים" ( לפני המעשה עצמו שנישמר לסוף)
וכל המפגש מקבל מהות אחרת וסגנון זוגי שלם ומיוחד .
יש פה כמה נושאים חשוביםהיום הוא היום
זה מאד הגיוני שקשה לכם. זה מאד לא פשוט.

הסיפור עם העבודה הרחוקה והעייפות שלך הוא טבעי וחשוב למצוא לו פתרון טכני טוב.

לגבי פחדים וכדומה כדאי לעשות עבודה רגשית קצרה שלכם כזוג עם איש מקצוע. כמה פגישות יכולות להספיק הרבה פעמים
הי נשמהאמא וגםאחרונה
עברתם משהו קשה יחד.
האם דיברתם על זה ביניכם? עיבדתם מה שהיה?
נראה לי שזה מאד חשוב. וגם להבין את עצמכם שחויתם דבר קשה שיש לו השפעה ולתת קצת לזמן לחלוף... ולדברים להגליד....

דבר נוסף- אם זה השם האמיתי שלך כדאי לבקש מהמנהלים לשנות לך את הניק,
אלא אם כן מתאים לך שזה מה שיעלה בחיפוש שלך בגוגל או שמכרים יזהו...

שולחת הרבה כח וברכה לישועה מהרה.
קשה לי בתקופה הזאתפשוט אני..

הצביעות הזאת,

שאני אמור לבקש סליחה ומחילה מרבש''ע,

כשאני יודע שיש דברים שלעולם לא אוכל להצטער עליהם...

כואבהסטורי

בעיקרון אתה לא אמוראריק מהדרום

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

אבל אין חרטה 😬פשוט אני..

אז אין טעם לבקש סליחה ומחילה מרבש"עאריק מהדרום

זה מה שאמרתי.

וואומשה

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

מהות התשובה היא עזיבת החטאנעמי28

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

לכאורהoo

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

האם מה שאינך מתחרט עליו היה לתיאבון או להכעיס?מי האיש? הח"ח!

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

אז תחזור בתשובה באמת.אדם פרו+

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

לפני מספר שבועותפשוט אני..

ניק חביב שאל האם לצאת עם בחורה דתייה שהוריה מסורתיים, ואתה ענית לו שעל מקרה כזה נאמר ארור שוכב עם כל בהמה.

היהדות שלך היא לא היהדות שלי, ולכן מבחינתי התשובות התקיפות שלך לאורך השרשור הזה לא רלוונטיות יותר מאשר שכומר קתולי מפולין יגיד לי את דעתו.

ולא, לא ביקשתי רחמים. בטח לא מאדם חסר רחמים.

אולי אתה לא מצטער על העברה בעצמהמתוך סקרנות

אבל מצטער על כך שאתה לא מצטער, וגם זה יקר מאוד בעיני האלוקים לכאורה

אין דבר כזה בלי להצטער על העבירהאדם פרו+

אין פה תשובה.

בעצם אתה מצטער על כך שאלוקים שולט בעולם.

והחליט לאסור דברים מסויימים.

זה "אני מצטער שאני לא קובע מה מותר ומה אסור.

אלא אתה מלך העולם."

מה הקטע דקה לפני שממליכים את הקב"ה

ומבהירים שאנחנו נאמנים לדרך שלו.

גם אם קשה. וגם אם לא תמיד מצליחים.

להביע דעות הפוכות.

אתה קשוח ונוקט במידת הדין, ברור שגם רצון להצטערמתוך סקרנות

עדיף על כלום

מה יש לך מסקרנות. הבן אדם אומר לך.אדם פרו+

אני לעולם לא אצטער על חטאים.

איפה כל מה שלמדנו על חרטה?? וידוי?? וקבלה לעתיד??

עזוב את זה שהוא מפרסם שעבר על רצון ה'

הפוך בדיוק. צריך להתבייש.

וגם אם עושים עבירה. לא להראות את זה לכולם.

ולא לפרסם. גם אם קיים יצר הרע שלא יכול לכבוש אותו.

אמר ר' עילאי הזקן:

ילבש שחורים ויתעטף שחורים.

לילך למקום שאין מכירים אותו.

ואל יחלל שם שמים.

כאןאדם פרו+

📚 עין יעקב — 3/9/2026

ּא בַּעֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת הוּא דִּכְתִיב. דְּאָמַר מַר: חֲמוּרָה עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וּמַזָּלוֹת, שֶׁכָּל הַכּוֹפֵר בָּהּ, כְּמוֹדֶה בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ. עוּלָא אָמַר: כִּדְרַב הוּנָא, דְּאָמַר רַב הוּנָא: כֵּיוָן שֶׁעָבַר אָדָם עֲבֵרָה וְשָׁנָה בָּהּ, הֻתְּרָה לוֹ. 'הֻתְּרָה לוֹ', סַלְקָא דַּעְתָּךְ? אֶלָּא נַעֲשֵׂית לוֹ כְּהֶתֵּר. אָמַר רַבִּי אַבָּהוּ מִשּׁוּם רַבִּי חֲנִינָא: נוֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁיַּעֲבֹר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר וְאַל יִתְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם [בְּפַרְהֶסְיָא, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כ) "וְאַתֶּם בֵּית יִשְׂרָאֵל, כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהִים: אִישׁ גִּלּוּלָיו לְכוּ עֲבֹדוּ, [וְאַחַר] אִם אֵינְכֶם שֹׁמְעִים אֵלָי וְאֶת שֵׁם קָדְשִׁי לֹא תְחַלְּלוּ". אָמַר רַבִּי אִלָעִאי הַזָּקֵן: אִם רוֹאֶה אָדָם שֶׁיִּצְרוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו, יֵלֵךְ לְמָקוֹם שֶׁאֵין מַכִּירִין אוֹתוֹ וְיִלְבַּשׁ שְׁחוֹרִים וְיִתְכַּסֶּה שְׁחוֹרִים, וְיַעֲשֶׂה כְּמוֹ שֶׁלִּבּוֹ חָפֵץ, וְאַל יְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם בְּפַרְהֶסְיָא. אֵינִי? וְהָתַּנְיָא: כָּל שֶׁלֹּא חָס עַל כְּבוֹד קוֹנוֹ, רָאוּי לוֹ שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם, מָה הִיא? רַבָּה אוֹמֵר: זֶה הַמִּסְתַּכֵּל בַּקֶּשֶׁת. רַב יוֹסֵף אוֹמֵר: זֶה הָעוֹבֵר עֲבֵרָה בַּסֵּתֶר. לָא קַשְׁיָא, הָא, דְּמָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ, וְהָא, דְּלָא מָצִי כַּיִיף לְיִצְרֵיהּ]. כז תְּנָן הָתָם: אֵין מַקִּיפִין בְּחִלּוּל הַשֵּׁם, אֶחָד שׁוֹגֵג וְאֶחָד מֵזִיד. מַאי 'אֵין מַקִּיפִין'? אָמַר מַר זוּטְרָא: שֶׁאֵין עוֹשִׂין כְּחֶנְוָנִי. (המקיף) אָמַר מַר בְּרֵיהּ דְּרַבִינָא: לוֹמַר, שֶׁאִם הָיְתָה שְׁקוּלָה, מַכְרַעַת. כח תָּנוּ רַבָּנָן: לְעוֹלָם יִרְאֶה אָדָם עַצְמוֹ, כְּאִלּוּ חֶצְיוֹ חַיָּב וְחֶצְיוֹ זַכַּאי, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ עַצְמוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (קהלת ט':י"ח) "וְחוֹטֶא אֶחָד יְאַבֵּד טוֹבָה הַרְבֵּה", בִּשְׁבִיל חֵטְא יְחִידִי שֶׁחָטָא, אָבַד מִמֶּנּוּ טוֹבוֹת הַרְבֵּה. רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁהָעוֹלָם נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, וְהַיָּחִיד נִדּוֹן אַחַר רֻבּוֹ, עָשָׂה מִצְוָה אַחַת, אַשְׁרָיו שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף זְכוּת. עָבַר עֲבֵרָה אַחַת, אוֹי לוֹ, שֶׁהִכְרִיעַ אֶת עַצְמוֹ וְאֶת כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לְכַף חוֹבָה, שֶׁנֶּאֱמַר:

אני פירשתי את דבריו שהוא נהנה מעברות מסוימותמתוך סקרנות

ולא מצליח מספיק להצטער עליהן למרות שהיה רוצה, ומרוב שהוא מצטער על כך שהוא לא מצליח להצטער, הוא משתף על כך בפורום.

אם נמשיך במלחמת הציטוטים 🙂, אצטט את דברי ר' נחמן הידועים, על כך שצריך להסתכל על הנקודות הטובות, ודרך שם הרוע ייעלם.

לענ"ד זאת דרך יותר יעילה כיום.

חסססס וחלילה חלילה וחס וחלילהאדם פרו+

מה יעזור 100 פורומים תומכים.

הרי ידוע "אין עצה ואין חכמה ואין תבונה לנגד ה'"

תקשיב קצת.

אם אני לא אמחה ואצווח ככרוכיא

הרי להגיד אוו כמה חמוד מישהו שלא מעוניין לעשות תשובה כראוי בלב שלם, ויום אחרי זה לבוא לקב"ה ולאחל לו "שיבואו כולם לעשות רצונך בלבב שלם' זו צביעות,

ואמר הכותב שיחי' בפתח השירשור

שאינו אוהב את הצביעות

אפשרות שלישית, היא להגיד כמה נחמד שמישהו מצטערמתוך סקרנות

על כך שאינו מצטער כאמור.

הריני שמח בכל עימקי נפשי ומאודי שמישהואדם פרו+

מצטער, על כך שיודע, שאיננו מצטער כראוי.

וכל רצונו הכמוס והגלוי.

להיות בקשר טוטאלי עם ה'

בלב שלם.

איך אינו יכול.

רגע רגע רגע.

מה זה אני רודף אחר חוקיך מחד.

שו הדא מחד. רודף וזהו.

מחד ומאידך.

יש פה תפיסה מוזרה להאדיר ולתת מקום לחולשה,רדיפת חוקיך מחד, ותשוקות זרות (שבטעות מתפרשות כשתשוקה עצמית) מאידך, בראש כל חוצות.

השיר הזה הוא לפי עניות דעתי.

בעייתי. איך בן אדם מכריז בפומבי שמאידך. אין מאידך.

רודף אחר חוקיך מחד ומאידך.

ובד בבד מתגנבת חולשה שאני מצטער עליה עד עמקי נשמתי.

לא באותו לבל של רצון. לא מכריז עליה בקול היא המאידך הזה.

במאידך מתביישים ומסתירים.

השיר מקומם.

אז אתה לא רודף אחר חוקיך.

זה הופך את הרודף אחר חוקיך על רמת הדקלום. ובתכלס אני עושה מה שבא לי.

ועל השיר הזה.

על הצביעות שבו היה צורך לצוררי הצביעות, להתקומם.

שו הדא שיהודי אומר לקב"ה לעיני כל העדה מאידך.

הרגשתי שאתה לא צודק, ושגם במקורות מקובלים יש לפעמימתוך סקרנות

ביטויים כאלו, אבל לא זכרתי בדיוק.

ביקשתי את עזרתו של ידידנו gpt:

Worked for 49s

כן. ובעצם הדוגמאות המדויקות יותר מחלישות מאוד את הביקורת שבתמונה. יש בשירה התורנית המקובלת מקום לא רק לווידוי שכבר מסודר בתוך מסגרת של חטא–חרטה–תשובה, אלא גם לשהייה בתוך נפש קרועה, עוד לפני שההכרעה נאמרת — ולעיתים אפילו בלי הכרעה שלמה בסוף השיר.

הדוגמה החזקה ביותר היא דווקא “שקעה חמה” של הרב אברהם אליהו קפלן:

> “שקעה חמה, שקעה נפשי

בתהום רעיונות רב כים;

כי נלאיתי מלחום את מלחמתי

עם הבשר, עם הדם.”

ובהמשך:

> “האם לשכוח ולשמוח,

או לזכור הכול ולבכות?”

זה ממש מבנה של שני קטבים נפשיים. המשורר אינו מתחיל בהצהרת האמת, אינו מספר שכבר ניצח ואפילו אינו מכריע בין האפשרויות. הוא מביא לפני הקב"ה את הבלבול עצמו: “חוסה אלי כי לא אדע”. בנוסח המקורי המובא ב“בעקבות היראה”, השיר מסתיים ב“אולי אפתור את החלום” ובשקיעת החמה — לא בפתרון חגיגי. גרסאות שבהן נוספת אחר כך “זרחה חמה, זרחה נפשי” אינן בהכרח הנוסח המקורי. זה שיר שנחשב נכס מובהק של עולם הישיבות הליטאי. הטקסט והנוסחים באתר זמרשת, הפיוט בספרייה הלאומית.

גם אצל ריה"ל, “לבי במזרח ואנכי בסוף מערב” מתחיל בפיצול חד בין המקום שבו נמצא לבו לבין המקום שבו נמצאים גופו וחייו. אמנם כבר במילה “לבי” ברור היכן נאמנותו העמוקה, ובסיום הוא אומר שיקל בעיניו לעזוב את טוב ספרד; אבל רוב השיר חי בתוך הקרע ולא מדלג מיד להכרעה. נוסח השיר.

והדוגמה המקראית המדויקת ביותר היא תהילים ע"ג. אסף אינו רק מודה שנכשל; הוא נותן ביטוי ממושך ומשכנע לקוטב האחר:

> “וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי… כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים, שְׁלוֹם רְשָׁעִים אֶרְאֶה.”

הוא ממשיך לתאר באריכות מדוע הרשעים נראים מצליחים, ואף אומר: “אַךְ רִיק זִכִּיתִי לְבָבִי” — אולי כל עבודתי הייתה לשווא. רק הרבה אחר כך, “עַד אָבוֹא אֶל מִקְדְּשֵׁי אֵל”, התמונה מתהפכת. כלומר, מזמור קנוני נותן תחילה במה מלאה למשיכה ולספק, ורק אחר כך מגלה את נקודת האמת.

מכאן ההבחנה החשובה: סימטריה ספרותית אינה בהכרח סימטריה ערכית. כשמשורר אומר “מחד אני רודף אחר חוקיך ומאידך…”, הוא עשוי להעמיד שני כוחות נפשיים זה מול זה בעוצמתם החווייתית — בלי לומר ששניהם טובים, נכונים או רצויים לו באותה מידה.

אפשר עדיין לומר שהניסוח בשיר המסוים עמום מדי, ושבשונה מ“שקעה חמה” לא נאמר בו במפורש שמדובר ב“מלחמה עם הבשר והדם”. זו ביקורת ספרותית לגיטימית. אבל עצם הדרישה שמשורר דתי חייב לסמן כבר באותה שורה מהו הצד הנכון, ולא רשאי להשהות את ההכרעה ולתת קול לקרע — אינה עומדת במבחן השירה התורנית עצמה. לפעמים עצם הבאת שני הקטבים לפני הקב"ה היא התפילה.

אז לאנקדימוןאחרונה

אני לא רואה שום פסול ב"צידוק הדין". יש דברים שהקב"ה קבע שאסור, ואני מקבל עלי כי אני מקבל אותו עלי.

זה לא אומר שאני משוכנע, זה לא אומר שאני אוהב את זה, זה לא אומר ש"הייתי מחליט ככה בעצמי".

במילים של הרב מיכי אברהם, להקב"ה יש "סמכות מהותית" וזהו.

האם מישהו אמור להצטער על זה שהוא לא מצטער שהוא לא מצטער? מה שאלה כזו מוסיפה בכלל?

אגב, על מה בכלל מוסב אותו צער? בפשטות, הצער הוא פשוט על כך שלא התגברתי כמצוות האל.

זה אפילו לא קשור בדווקא לתוכן המצווה/עבירה. זה קשור ליחס עם ריבונו של עולם.

אולי יש לכם המלצה למומחה ברפואת שיניים לילדים?שירה_11

איזור דרום

באיזה תת מקצוע?משהאחרונה

לא יודעת מה לעשות - אוכלתמיד בבטחה

ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.

אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.

בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.

ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...

בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.

וצריך חלבון...

אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול

בשר טחון לדעתי לא יקר במיוחדיראת גאולה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

קטניות זה מקור חלבון מעולה, ויש את האריזותמהות

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

רעיונותנפשי תערוג

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

ממליצה לך לקנות נינג'ה גרילרינת 24

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

כמה זמן זה די מהר?פצל"פ

לנינג'ה לוקח זמן להתחמם, תלוי איזה תוכנית אתה שםקופצת רגע

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודהפצל"פ

10-15 דקותרינת 24

👍🏻פצל"פ

תודה

אפשר גם מנגל גז אם יש מפרסתהמקורית

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

הרבה דברים אפשר לקנות טרי,שימושית

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

ראיתי מישהי שמכינה נקניקיות בייתיות מעוף טחוןלאחדשה

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

אשמח למתכון לנקנקיותסטודנטית אלופה

דגים, קטניות (יש בהן הרבה חלבון), חזה עוף, פרגיתמרגולאחרונה

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

ארגון או הסתדרות המורים?לאחדשה

לא ממש קשור לפורום..

בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.

מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?

תודה תודה

ברכת השם על ראשיכם

הלקוחות שלו. כלומר ההוריםמשה

פשוט.

כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.

מחפש סיר למכסה שאני?אדם פרו+

יש למישהו?

התמודדות עם הבעל בשבתות אצל ההוריםסיגליות

הי שלום לכולם!

נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..

העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,

ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.

הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.

אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.

בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...

הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).

אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).

לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)

מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...

והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.

חייבת לומר, שגם נשים רעבות עלולות להיות עצבניותיעל מהדרום

חכמת ההמונים חיפוש ברגים מיוחדיםהעני ממעש

לא קשור לפורום **

מחפש אומים לג'אנטים

משהו נדיר

מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות

אם מישהו מכיר אשמח לשמוע

בדקת בעלי אקספרס? אול אתרים של חלפים לרכב?דוד100

חיפוש מדוייק בגוגל לפי דגם הרכב, ניסית?פ.א.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

איזה רכב?משה

זה לא מקורי. הוחלף למגנזיוםהעני ממעש

אז מה?משה

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

יש ברחבי הארץ כמה חנויות ברגים גדולות___

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

חנות אום ובורג בתלפיות עוסקים בזה ממש...אולי יהיהרקלתשוהנ

מכסה של ברגי גלגלים או ברגי גלגלים עצמם?נפשי תערוג

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

תודה לכולם, הסתדרתי..העני ממעשאחרונה

מכשיר ניקוי בקיטור אדיםמפלצתקטנה

האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה

מדהים. קנינו לצורך ספציפי, אבל גילינו שעוזר מאודהסטורי

גם לנקיון באופן כללי.

קנית דגם ביתי או אחד גדול יותר? אשמח ממשמפלצתקטנה

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

די קטן, של חברת KARCHERהסטורי

מה עוד מנקים איתו?שמשית123

הכל - עוברים איתו על כתמים קשים, מנקים שירותיםהסטורי

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

לי יש, מאושר עד.המקורית

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

קניתי אתמול של קרצר עלה לי 800 שקלמפלצתקטנה

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

תעדכנינהג ותיק

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

בע"המפלצתקטנהאחרונה

אולי יעניין אותך