אשמח לעצה.. המצב קצת מורכב..נטע פלג
היי, אשמח לשמוע מנסיונכם.. אני די לא יודעת מה לעשות ומה לחשוב.. אני מקווה שזה בכלל בסדר שאני כותבת את זה כאן.. הלוואי שכן, אין לי אף אחד אחר להתייעץ איתו כי העניין מאוד רגיש.

ב"ה אני נשואה פחות משנה לבחור מקסים עם לב ענק.
לפני כמה חודשים עברנו הפלה, זה היה לא קל אבל ב"ה לאט לאט אנחנו מתחזקים וממשיכים קדימה.

הפנייה שלי מחולקת לשני חלקים שקשורים זה לזה.
1. בפעמיים האחרונות שהיינו יחד, הרגשתי שבעלי בעניין, אבל שנייה לפני החדירה ממש ירד לו.

האם זה דבר טבעי? הוא התייעץ עם אדם קרוב אליו שהמליץ לו לפנות לאורולוג (עד הפעמיים האחרונות הכל היה ב"ה בסדר ותקין)
כשניסינו להבין מה קרה הוא אמר שני דברים
א. לא היו לו מספיק גירויים
ב. כשאנחנו יחד עולות לו תמונות מרגע ההפלה (העובר נפל בהפלה טבעית בבית, זאת הייתה חוויה של מעין כמו לידה, כי יש התכווצויות של הרחם. מאוד לא נעים ובעז"ה שיוולדו לכולם רק תינוקות בריאים)

2. מאז הפעמיים האלה יצא שלא היינו יחד כבר כמעט שבועיים.
שנינו התחלנו עבודות חדשות. העבודה שלו מאוד תובענית והיא בכל הארץ אז יש פעמים שהוא נשאר לישון מחוץ לבית וגם כשהוא חוזר הביתה אז הוא מאוד עייף ככה שלא יוצא לנו להיות יחד.
היו הזדמנויות שהוא ניסה ליזום אבל לא היה לי חשק, או שהייתי עייפה. בנוסף לזה יש בי חרדה שמה שקרה בפעמיים הקודמות יקרה גם הפעם.

אני מרגישה תסכול ומבוכה, אני לא מרגישה כמו אשת איש ויש בי פחד גדול שהעניין הזה יחזור שוב ושוב וזה גורם לי לחשוש מאוד מהקרבה איתו.

אני לא יכולה לברוח מהמחשבה שאני לא מושכת אותו, אפילו שדיברנו על זה והוא אמר לי שהוא ממש בעניין שלי ושאני אפסיק לחשוש.

אנחנו ממש מדברים פתוח אבל אני לא יכולה ורוצה להגיד לו שאני רוצה שנהיה יחד כי אני מפחדת שאגיד וזה יעשה לנו בעיות..

עכשיו ניסיתי ליצור אווירה של יחד כי ידעתי שבערב נרדם תוך שנייה אבל הוא אמר שהוא בדיוק אכל וזה לא בא לו בטוב.
נעלבתי ממש, כל הזמן יש תירוצים ומניעות, גם מצידי, ללמה לא להיות יחד. אני יודעת שגם לי יש חלק בזה אבל בשורה התחתונה לא היינו יחד הרבה זמן, עוד רגע אנחנו נאסרים ופשוט בא לי לבכות.

סליחה שיצא ארוך.. הלוואי שיש למישהו פה משהו חכם לומר לי, אפילו משהו שרק ישנה אצלי את החשיבה וירגיע אותי..

תודה מראש ושבת שלום
היי יקרהמשמעת עצמית
יש לי מלא מה לכתוב לך,
אבל שבת בפתח...
אשתדל להתייחס במוצ"ש
ועד אז,
רק תדעי שזה בסדר גמור משברונים כאלו.
אתם זוג טרי, והספקתם לעבור חוויה קשה ומשמעותית יחד.
תנסי לעשות לכם שבת יפה, של קרבה,
לאו דוקא שמובילה למיטה.
תזכרי מה את אוהבת בו ומה הוא בך
וקחי ארגז של סבלנות...
גם אם תיאסרו עוד רגע, זה מבאס, אבל לעומת חיים שלמים ויפים שיהיו לכם בעז"ה...
לא בלחץ. יגיע...

שבת שלום!🤗
שלום יקרהנגמרו לי השמות

קודם כל ודבר ראשון - גם את, גם בעלך, גם מה שאתם עוברים וגם הזוגיות שלכם - כל אחד מכם לחוד וכולכם ביחד בסדר

 

כפי שאמרת, אתם נשואים טריים (מזל טוב )

והספקתם לעבור בפחות משנה - גם את השנה הראשונה לנישואין וכל מה שהיא טומנת בחובה (הרבה מאוד מורכבויות והתמודדויות לצד האהבה שיש),

גם הריון ראשון

גם הפלה מצערת מאוד

גם אובדן גדול

שינוי של הגוף, כאב של הגוף

שינוי של הנפש, כאב של הנפש

עבודות חדשות

מרחק

נסיעות

עייפות גדולה

תסכול

 

ועוד הרבה מאוד דברים.

 

אז גם לזוג הכי מדהים, ושגם זוגית הכל מעולה אצלו וגם בתחום המיני הכל מעולה אצלו - כמובן וכמובן שיכולים לקרות גם מקרים בדיוק כמו שתיארת!

אנחנו אנשים לא מכונות

קורה גם לגבר הכי חושק שיש והכי תקין והכי בריא וחזק שכוחו במותניו שיש שיש מקרים כאלה מדי פעם

או שיש שפיכה מאוחרת / או שיש שפיכה מוקדמת / או שהזיקפה יורדת / או שהוא לא מצליח לגמור אפילו תוך כדי קיום היחסים.

כל עוד זה לא קורה באופן רצוף תקופה ארוכה של למשל יותר מחודשיים פלוס, וכל עוד את רואה שהכל היה טוב ורק בחודש האחרון יש את כל הנ"ל, בתוספת של הדברים שמאוד הגיוניים שגורמים לכך (הרי שוב - אנחנו אנשים ולא מכונות, וכמו שאת אומרת לבעלך "אני עייפה או אין לי חשק עכשיו" גם הוא לפעמים עייף או עצוב או באבל על האובדן או טרוד/לחוץ/עייף וכו' - זה לגמרי טבעי ולתקין)

 

וכל אחד מהדברים ממש ממש נורמליים,

במיוחד שכתבת שעד לפני חודש הכל היה תקין

ועוד יותר במיוחד שתיארת שעברתם הפלה

ועוד יותר עוד יותר במיוחד שאמרת שאפילו בעלך אמר שהוא נזכר ברגע ההפלה ובעובר באותו רגע בדיוק (כמובן שצריך לעבוד על זה לאט לאט שינתק את המחשבות דווקא על זה ודווקא בזמן הזה...)

ועוד עוד יותר שאמרת שהתחלתם עבודות חדשות

ועוד יותר שאמרתם שהוא חוזר עייף ומותש אחרי ימים ארוכים

ועוד יותר שאמרת שגם את וגם הוא בלחץ מזה, ושאת מפחדת שיקרה שוב (הוא מרגיש את הפחד והלחץ הזה וגם את - ורק זה לכשעצמו יכול לעצור כל תפקוד הכי תקין שיש לגבר הכי בריא שיש...)

 

לכן קודם כל - לנשום!!!

אתם בסדר, באמת באמת שאתם בסדר גמור

נורמליים

זוג אוהב

זוג שבהחלט גם נמשך אחד לשנייה (הוכחה כל הפעמים שהייתם יחד בטוב ובהנאה )

זוג שעבר אובדן מאוד גדול

זוג שעבר את כל השינויים שציינתי למעלה

והוא בסך הכל מנסה להמשיך הלאה.

וזה לוקח זמן.

והתמודדות.

לאט לאט.

 

תתחילי דבר ראשון שלנרמל את המצב גם לעצמך ועל עצמך וגם לבעלך ועל עצמו.

אח"כ תתחילו להוריד כל לחץ שהוא!!!

 

המטרה היא אף פעם (לא בשנה הראשונה ולא אחרי 20 שנים) לא ה"חדירה" הוא ה"שיא" או כל "מטרה" או "יעד" אחרים

אלא המטרה בקיום יחסי אישות היא הקירבה!!!

המטרה היא הקירבה, ההנאה, הביחד

וז-ה-ו-

לא משנה מה ולאן ואיך וכמה קורה - כל עוד אתם ביחד, באהבה- עשיתם את המטרה הכי טובה ונכונה שיש!

 

תתחילו בלהוריד לחצים

לא משנה אם הוא "יגמור"

או את

לא משנה אם תהיה זיקפה או לא,

לא משנה כלום - מה שמשנה זה שתרגישו את הקירבה אחד עם השנייה. זהו!!!

 

אח"כ ולאט לאט אתם תחזרו לעצמכם

גם הזמן יעבור

גם הלחץ ירד

גם הנורמליות שלכם תהדהד לכם כל הזמן בראש

גם תתקרבו ותאהבו

גם תדברו על הדברים

 

תתני לבעלך הרגשה שהוא הדבר הכי טוב שיש לך בחיים, גם בחיים וגם במיטה.

וכנ"ל הוא אלייך.

 

תקבעו זמן *קבוע מראש* לביחד שלכם

כמו שיש ליל טבילה - אז תכתבו ביומן יום/לילה בשבוע שבו אתם יחד - תפנו מרחב לארוטיקה שלכם וגם לזוגיות שלכם.

זה לא נכון שמיניות חייבת וצריכה להיות "ספונטנית" - ממש ממש לא,

אפשר לקבוע זמן מראש

להתכונן

להתגעגע

להתרגש

להמתין

לנוח לפני

לדעת ולכוונן את המחשבות וכל היום לזה

 

ואז אם רוצים עוד - כמובן שאפשר ובשמחה, אבל שלפחות יהיה קבוע מראש הפעם/כמה פעמים שתרצו האלה מראש.

 

תזכרי יקרה שתשוקה וגם אהבה הם דבר אקטיבי לגמרי.

תשוקה זו יצירה.

היא לא מגיעה יש מאין.

היא לא פסיבית - אלא אקטיבית לגמרי ואפשר ליצור אותה.

 

שולחת לך, בתקווה שתספיקי לקרוא לפני שבת, וב"ה אם תרצי אוכל לשלוח לך בהמשך עוד כמה דגשים חשובים מאוד על הנושא של חיי האישות בכלל 

 

שבת שלום ומבורך,

הכל הכל בסדר יקרה! באמת שהכל תקין, כל מילה ממה שתיארת

מוסיפה עוד כמה דברים חשובים מאוד:נגמרו לי השמות

 1. עניין החרדה - כתבת שאת חרדה שזה יקרה גם בפעמים הבאות,

וכל החרדה גם אומרת לך דברים ממש לא נכונים כמו "אני לא אשת איש" או כל מיני הגזמות ושקרים אחרים 

היא גורמת לך להרגיש תסכול

להרגיש מבוכה

לפחד ולחשוש מאוד מאוד מהפעם/ים הבאות שתהיו יחד כי הפחד שזה יקרה גם אז.

היא אפילו דורמת לך לחשוב שאתלא מושכת אותו1

 

תראי כמה הפחד והחרדה מציפים את כל כולך ומשקרים לך שקר על גבי שקר!

 

אז בואי ננסה טיפה להרגיע את הפחדים האלה, מעבר למה שכתבתי קודם-

אם בעלך אומר לך שהוא נמשך אלייך - הוא נמשך אלייך! אין כאן שום פירוש רש"י, הכל הכל בסדר!אתם יחד שנה שלמה כמעט והייתם יחד כ"כ הרבה פעמים בהמון תשוקה ומשיכה שהכל באמת בסדר ואת יכולה להריגע.

 

התסכול, המסוכה, הלפחד מהפעם הבאה - פשוט לשים אותם בצד או לזרוק אותם לפח יותר טוב כפי שכתבתי קודם, זה תקין לגמרי, זה קורה מדי פעם לכולם, במיוחד במצבים כמו שתיארת. הכל בסדר! תסתכלי על הסך הכללי ולא על כמה פעמים בודדות. כאמור - טבעי לגמרי וקורה לכולם מדי פעם!

 

לכן אין לך מה לחשוש מהפעם הבאה וכל הפעמים הבאות - כי אין כאן שום "יעד" שאת צריכה להציב לעצמך/ם לכבוש.

אתם בסך הכל צריכים להיות בקירבה ואהבה, זה הכל

כפי שפירטתי בהודעה הקודמת - להרודי את המטרה מלהגיע לחדירה וכדומה אלא המטרה היא עצם הקירבה באמת ובתמים. זה השורש והבסיס הנכון של חיי האישות אצל כולם כולל כולם.

 

ואותו כנ"ל לגבי אשת איש - את אשת איש

בעלך הוא גבר גבר

את אישה מדהימה

הכל בסדר!

זה קורה

קרה, יקרה, לכולם, הכל טוב!!!

 

2. הדיבור הפתוח ביניכם, התקשורת הלא פחות ממדהימה שיש לכם - היא פשוט מתנה עצומה!

וכ"כ כ"כ לא מובנית מאליה!

בתוספת זה שכתבת שיש לך איש מקסים ועם לב ענק

וכל הפעמים הקודמות היו גם טובות

וזה שאת יכולה לתקשר לו את עצמך

והוא לך, אפילו בפחדים הכי גדולים שלו - זה וואו!!! ו-א-ו-!

כל הכבוד לכם

תמשיכו ככה ותגיעו רחוק

 

3. שוב - להוריד לחץ.

בעלך אמר לך שהוא לא יכול עכשיו כי הרגע אכל - אז הוא לא יכול עכשיו *כי כרגע אכל*!!!

לא כי את לא מושכת אותו

לא כי לא בא לו עלייך

לא כי הוא לא גבר

אלא כי פשוט הוא אכל הרגע! ואין אפשרות פיזית להרגיש חשק ולתפ]קד שנייה אחרי ארוחה...

לפחות אצל חלק מהאנשים!

 

בגלל המצב הרגיש

בתוספת החרדות מסעיף 1 - כל דבר שבעלך עושה - את ישר מפרשת כמשהו נגדך או כנגד הביחד שלכם והאינטימיות שלכם

ולא כך היא.

הוא באמת לפעמים עייף.

כך גם את.

הוא באמת לפעמים טרוד ולחות וכו'

כך גם את

הוא באמת לא מסוגל אחרי ארוחה, הוא מרגיש כבד.

 

כמו שכתבתי - אפשר ורצוי לקבוע זמן מראש ואז להתכונן בהתאם,

וכל מה שבין לבין - להוריד לחצים וכאשר זה יתאים לשניכם אתם כבר תדעו ושיהיה בכיף והנאה וקירבה.

 

4. לחשוב לעבד את כל מה שקרה לכם עם ההפלה וכו' עם איש מקצוע אם צריך - או את או בעלך או שניכם.

לראות שלא מתפתח חלילה דיכאון או הרגשה אחרת לא טובה שנמשכת.

לוודא שישנים טוב, שיש תיאבון, שיש מצב רוח כללי טוב לחיים.

להיות עם יד על הדופק שלא חלילה נשאבים לתוך דיכאון של מצב וחוסר תפקוד בחיים בכללי חלילה.

 

5. מעתיקה לך כמה דברים שכתבתי בעבר באופן כללי על חיי האישות:

 

מיניות טובה ובריאה:

 

התפיסה של המיניות וחיי האישות בין בעל לאשתו ביהדות – היא שזה דבר הכי מבורך, הכי קדוש, הכי טוב ומדהים שיש!

הקב"ה לקח את המראות הצובאות כדי לבנות מהן את הכיור למשכן, שבו הכהן הגדול מיטהר!

בקודש הקודשים יש דמות שני כרובים כדמות גבר ואשתו מעורים זה בזה!

שיר השירים, שמדמה את אהבת הקב"ה לכנסת ישראל לאהבת איש לאישה נקרא קודש הקודשים בשירים!

לכל אורך התורה, החיבור בין בני הזוג נקרא "ידיעה", "וידע אדם את חווה אשתו", "יצחק מצחק את רבקה", וכו' – יחס חיובי ומואר לחיי האישות בין בני הזוג.

להוציא מהראש תפיסות נוצריות ששם האישה והמיניות היא חטא –

ולהכניס תפיסה יהודית ששם האישה היא תפארת הבריאה והיחס בין בני זוג נשואים כדת וכדין הוא לא פחות מקדוש!

 

- אם יש יובש בנרתיק – צריך לשים ג'ל סיכה, וגם לדאוג שהאישה תהיה מגורה מספיק, לחכות בסבלנות את הזמן שדרוש לאישה כדי להגיע לכך ולא למהר מדי, כי אז האיזור של האישה עדיין יבש ועלולים להיות כאבים.

 

-לברר מה סוג המגע הנעים לבן/בת זוגי, ללמוד עוד על סוגי מגע נעימים, למשל ע"י המשחק "1-5" שבו אחד מבני הזוג בתורו "מטייל" על גופו של בן הזוג השני כל פעם במגע אחר: מגע מרפרף, מגע מסיבי יותר, עם קצות הציפורניים, עם כריות האצבעות, כמו מסאז' וכן הלאה, כל פעם באזור אחר בגוף, ובן הזוג השני רק אומר עד כמה נעים לו מ1-5.

מה שנעים – ממשיכים, מה שלא – עוצרים מיד.

 

-כדי להגיע לאורגזמה נשית (גם גברית בגדול), צריך שלא יהיו הפרעות טרדות, מחשבות ודאגות במוח – כי אז האמיגדלה במוח פעילה ואי אפשר להפריש הורמונים של חשק מיני.

לכן לדאוג לפנות את המוח מטרדות, לדחות אותן לאח"כ, לנעול את הדלת עם מפתח, לשים מאוורר אם צריך, לנתק פלאפונים, לא לחשוב כל הזמן: "מה בן הזוג חושב עליי? איך אני נראית? אני שקטה מדי? קולנית מדי? הוא עושה טוב? אני עושה טוב?

פשוט לא לחשוב אלא להתרכז רק בהנאה וברגע בשלווה ובנחת.

 

להכיר את הדגדגן, איזה מגע נעים, התמדה, סבלנות, קצב, אזור מדויק,

"טיזינג" – להתקרב – ולסגת, להתקרב ולסגת כדי ליצור תשוקה רבה יותר, תנוחות שונות שיכולות לגוון וגם ליצור מגע נעים יותר,

להוריד תחושת חובה מלהגיע לשיא – המטרה היא ההנאה והביחד לא ההגעה לשיא!

 

-היכרות וירטואלית מחדש בכאילו עם בן הזוג שלנו, יכול ליצור עניין וחשק

 

-חסמי חשק: דברים שיכולים לחסום את החשק וצריך לשחרר אותם:

גלולות,

תרופות (ללחץ דם, כולסטרול, דיכאון וחרדה),

תזונה לא מאוזנת

אלכוהול וסמים

חוסר פעילות גופנית

עייפות

לחץ וטרדות

הדחקת תחושות (כתוצאה מחינוך, או ביישנות או חוויות עבר)

ריצוי יתר (אישה שמרגישה שמיניות בשבילה היא שירות לבן הזוג – חייבים להפסיק עם זה! ולהיות יחד רק שרוצים ובוחרים!)

דימוי עצמי נמוך

קושי לקבל

חרדת ביצוע

חרדת דחייה

חשש מקירבה

רשימת מטלות

חסמים זוגיים

משבר ההורות

 

-2 דרכים להעמיק תשוקה:

1. לחדש, לגוון

2. להעמיק מה שכבר קיים.

 

-איך לסרב מבלי לפגוע (להוסיף חיזוק לאחר הסירוב, סירוב עם פתח- אולי מחר כן, סירוב עם פיצוי וכו')

 

-חשק מיני ותשוקה זה לא דבר ספונטני ופאסיבי!

זה דבר אקטיבי לגמרי שאפשר לעורר!

לא מחכים לו שיבוא מהשמים,

אלא פועלים כדי ליצור אותו – להסיר חסמי חשק וחבלני חשק,

ליצור מרחב אירוטי (זמן פניות ומקום לאירוטיקה),

להשקיע בחידוש וגיוון ודברים טובים, כיפיים ורומנטיים,

להשקיע בהעמקת מה שכבר קיים

לטפל במה שדרוש טיפול – כמו דימוי עצמי נמוך או חסמים ממגע אינטימי.

 

-לדעת לתת ולדעת לקבל

 

-אינטימיות טובה ואינטימיות מרירה – חשוב לשתף

 

-התפתחות אישית טובה – בריאות הגוף, העצמה אישית, שמחה, יצירתיות, ביטוי עצמי.

 

-אווירה תומכת חשק- מגע פיזי, שחרור לחצים, זמן בלי הילדים, דיבור נעים ומפרגן, חיבוקים ונשיקות.

 

-חימום האווירה: חיבוק בבוקר, יום ללא הערות, הודעות חביבות במהלך היום, שנת צהריים, לחישות באוזן, חיבוק ארוך במשך היום, הפתעות נעימות, בגדים יפים, ארוחה קלה ומפנקת, שתייה חריפה, דיבור פתוח, שוקולד, מוזיקה, רחצה משותפת, ריח טוב, עמעום אורות, נר, לעשות עניין והתרגשות מההתפשטות, ללבוש לבנים יפים, מילים חמות, תאורה מחמיאה, ביגוד חלקי מחמיא.

 

-לצאת מהספונטניות – לקבוע זמם מראש. וחוץ מזה אפשר עוד בלי לחץ אם רוצים.

לתכנן זמן לרומנטיקה.

 

-שימוש בפנטזיות כדי לקרב בין בני הזוג- מימוש פנטזיות בזוגיות עצמה בטוב כמובן.

 

-תשוקה זו יצירה.

יוצרים תשוקה ע"י מרחב אירוטי, הסרת חסמים, עיסוק בזה, לימוד על זה, לא לחכות לתשוקה שתגיע משמים, אלא להתמיד עד שתהיה יצירה של תשוקה.

 

7 עקרונות ליצירת תשוקה:

א. יצירת מרחב אירוטי

ב. הסרת חסמי התשוקה

ג. בחירה- אני בוחר בך! אני בוחרת בך! לבטא זאת בפני בן הזוג.

ד. פנטזיות- להשתמש בפנטזיות ודימיונות מיניים כדלק לזוגיות.

ה. יצירת שיגרה של יחסים – כדי לתת להם מקום גם ללא תלות ב"מוזה".

ו. רגעים – שאיפה לרגעים של שיא ושיגרה טובה ולא שגרה של שיא.

ז. והעיקר – אינטימיות ואינטימיות מרירה -לשתף לשתף לשתף.

 

סיכום הדרכים להתמודדות עם פערים בתשוקה:

1.לצמצם את הפער –

א. כדי לעורר תשוקה הזוגיות זקוקה לתנאים בסיסיים כדי להתקיים: מרחב זוגי, מרחב אישי, זמן, אני משוקף מקבל מחמאות ומשוב חיובי, שפות האהבה השונות שנותנות מסר: "אני זקוק לך, נמשך אליך, רוצה אותך, אתה מיוחד!"

ב. לשחרר את חסמי התשוקה

ג. חשק הוא תכונה שקשורה בשמחה ובבריאות – העצמה אישית כמו לימוד, יצירה וכו'.

ד. לעורר חשק – להכניס לחיים דברים שמעוררים חשק כמו: פנאי, משחק, בית מסודר, זמן בלי מטלות/הערות, פינוק, אהבה, זמן, פרגון, מגע אוהב ורומנטי, חיבוקים, נשיקות, כיסוי חובות, זמן בלי הילדים, לבוש יפה לגבר ולאישה, פינוקים לגוף כמו מסאז', אמבטיה, דיבור נעים, סרטים רומנטיים, יציאה משותפת, חופשה, בילויים משותפים.

2.לגשר על הפער – להיות שמחים ומסופקים על אף הפער

א. מין "במתנה" – זה שרוצה פחות יכול לבחור לתת "מתנה" כי הוא בוחר ורוצה לשמח את בן הזוג וממש לא בכפייה!

ב. להרוג את הספונטניות – להגדיר זמן קבוע באופן אקטיבי ולקבוע אותו ביומן. (כמובן שבנוסף אפשר עוד אם רוצים).

 

3. דימוי עצמי חיובי במערכת יחסים –

אני פנימי יציב – זהות פנימית יציבה וטובה

ואני פנימי משוקף – זהות חיצונית טובה

שולח חיזוקיםor1900
קודם כל זה טיבעי וקורה לכל כך הרבה אנשים.
כל הכבוד שאכפת לכם זה נהדר וזה חלק חשוב בטיפול!
קודם כל נשימה עמוקה .
שתפי אותו . דברו על זה תגידי לו שאת אוהבת ומתגעגעת ושחשוב שיילך לאורולוג למען שניכם.
את לגמרי לא אשמה במה שקורה לו פיזית..
אני מצרף מאמר מקצועי בנושא וכולל את כל מה שתיארת לפרטי פרטים תיאור הבעייה ופתרונות

bewell איכילוב


הוא נמשך אלייך ומה שעובר עליו כרגע לא תלוי בך

לגבי הביחד שלכם אל תוותרו על מפגש וקריבה גם קירבה של חיבוק ונשיקה היא חשובה .. הביחד שלכם..
המפגשים המשותפים שלכם דוחים הכל וזה תלוי בשניכם יחד!
מפגשים משותפים
יציאות לבילויים
בילויים בתוך הבית
שיח מקרב
פרגון

אל תתנו לבעייה המינית שתיפתר בקרוב ב"ה על ידי אורולוג להרחיק ביניכם.
תיצרו קירבה ואל תוותרו על זה לעולם .

אני בטוח שתצליחו להתגבר על המשברון הזה יחד עם אורולוג

ב ה צ ל ח ה
וואוו תודה גדולה על כל מה שכתבתם!נטע פלג
חיזקתם אותי ממש!!!
מעריכה כל מילה ומילה שנכתבה.
אתם לא מבינים אפילו כמה שימחתם ועודדתם אותי.
בגלל לחץ השבת קראתי את הכל במהירות, אבל בעז"ה בהמשך אעיין בדברים לעומק. ממש לגזור ולשמור.

שוב תודה!
המון כוחות וחיזוקים -תרבו באהבה והכל יהיה מצוייןor1900
הכל בסדר וגבול הסביר+. ברכה והצלחההעני ממעש
הרב בירךמופאסה
נקודה פשוטה וברורה, שמשום מה לא אמרו כאןק"ש
קודם כל, כמו ש @נגמרו לי השמות אמרה בצדק - בתקופה קצרה עברתם כל כך הרבה, פשוט שזה לא פשוט.

הנקודה הפשוטה שעלתה לי - נפלאות הטראוומה!

בעלך (סביר שגם את, אבל כל אחד לוקח את זה שונה) בטרוואמה. טרוומאה גורמת כל מיני תופעות. אצל בעלך, כנראה שממש כשמנסה להתקרב אלייך - זאת הנקודה שמעוררת אצלו את הטראוומה. ממילא 'אין מספיק גרויים' - לא כי אובייקטיבית אין, אלא כי הוא 'קופא רגשית', בנקודה שמשום מה מעוררת אצלו את הטראוומה.

כך שקודם כל - את בסדר גמור, זה ממש לא שיש איזשהי בעיה אצלך, זה פשוט 'מנגנון הגנה' נפשי אצלו.

שנית - כדאי שהוא ילך לעיבוד של הטראומה אצל מטפל (פסיכולוג/עו"ס קליני) המומחה בעיבוד טראומה. אפשר שילך לבד חאולי כדאי שתלכו בזוג, סוף סוף הפלה, בוודאי בשלב כל כך התחלתי של החיים - היא טראומה זוגית, גם אם אצל כל אחד מכם התגובות שונות.

בעז"ה עוד תראו ילדים, נכדים ונינים ויהיו לכם חיים טובים ושמחים ביחד.
מסכימה מאד. הבעיה נפשית ולא פיזיתסודית
זה סוג של פוסט טראומה
אורולןג לא שייך
מה שכן, חשוב לדעת: כדאי להתחיל לטפל בפוסט טראומה ***מוקדם***
^^^^ק"ש
יקרה את מקסימה !שקדיה#
כתבת בצורה כל כך כמה ואמיתית, ממש אפשר לראות את העוצמות שלך דרך הפוסט. עברתם הפלה שזה דבר מאוד מאוד קשה בפן הזוגי במיוחד שמדובר בזוג ללא ילדים ( גם אני עברתי הפלה טבעית של שני עוברים בהריון הראשון וזה היה איום ונורא)
כל אחד מתמודד עם המשבר בדרכים שונות. יהיו זוגות שיתכנסו ביחד בתוך עצמם יהיו ביחד הרבה, ידברו ויבכו .. יהיו זוגות שכל אחד צריך קצת ספייס לעצמו ואחרי עיבוד אישי הם יתחילו עיבוד זוגי, וגם יש זוגות בדרך כלל טריים שהקשר עדיין לא בנוי לגמרי ולכן העיבוד נעשה בצורה אישית בלבד וגורם לעיתים לריחוק ואולי זה המקרה שלכם.

דבר ראשון שתדעי זה שהזמן עושה את שלו. אם לא עבר מספיק זמן מההפלה האובדן עדיין גדול וצריך עוד לעכל. אז סבלנות זה חשוב מאוד

2. כדאי לדבר על זה ביחד, למרות הכאב בלהזכיר שוב ושוב את מה שקרה זה יכול לגרום לכאב להיות זוגי ולקרב בניכם

3. אם את רואה שקשה לכם עדיין אני ממליצה ללכת בנפרד וביחד למטפלת של עיבוד לידה או דומיהם.

בהצלחה!
הזמן יעשה את שלו אל חששהלוי מא
לא כשמדובר בפוסט-טראומה!ק"ש
היית צודק כנראה, אם זה היה קושי רגיל, של חתן צעיר, שצריך להתרגל למציאות החדשה. כאן זה משהו אחר.

בפוסט טראומה צריך לטפל, התעלמות רק נותנת לזה מקום חזק יותר ויותר וכל אירוע נוסף של כישלון, יעצים (אצל שניהם) את הקושי.
הכל בסדרמופאסה
יכול להיות שבגלל שקרה ולא הצלחתם פעם פעמיים, יש לו מעין פחד מלהיכשל שוב (חרדת הביצוע בלעז) ויש מצב שזה מביא תירוצים.
זה מאוד מצוי שמחשבה קטנה יכול להרוס את הזקפה כל שכן אחרי מה שעברתם.
אומרים העם שאחרי ההפלה בא הריון בריא וטוב. אז שיהיה במזל טוב
ואז מה עושים?כוחה של מילה
אפשר להיות ביחדמופאסה
אפשר לסכם מראש שזה לא מכוונן חדירה (אני חייב להגיד שאני ממש לא אוהב את המונח הזה) אם זה יבוא זורמים ואם לא אין שום הרגשת כישלון.
נראה לי שזה עובד רק כשיש תקשורת מעולה ואינטמיות חזקהכוחה של מילה
כמו תמיד...
נשמע לי שיש פתיחות ביניהםמופאסה
את בהחלט צודקת.
זה חשוב ביותר בכל מפגש אבל דורש הבנה עמוקה של זוגיותor1900
עבר עריכה על ידי or1900 בתאריך כ"ד באלול תש"פ 17:07
חשובה הבנה זוגית משותפת שמטרת המפגש היא הנאה זוגית
שמטרת המפגש היא הנאה משותפת
שהמפגש הוא שיא של הזוגיות
ולא שאחד בלבד מגיע ליהנות
ואז מה שאתה כותב יכול להתבצע וכמובן חשוב שיתבצע בכל אופן בכל מפגש " כמשחק מקדים" ( לפני המעשה עצמו שנישמר לסוף)
וכל המפגש מקבל מהות אחרת וסגנון זוגי שלם ומיוחד .
יש פה כמה נושאים חשוביםהיום הוא היום
זה מאד הגיוני שקשה לכם. זה מאד לא פשוט.

הסיפור עם העבודה הרחוקה והעייפות שלך הוא טבעי וחשוב למצוא לו פתרון טכני טוב.

לגבי פחדים וכדומה כדאי לעשות עבודה רגשית קצרה שלכם כזוג עם איש מקצוע. כמה פגישות יכולות להספיק הרבה פעמים
הי נשמהאמא וגםאחרונה
עברתם משהו קשה יחד.
האם דיברתם על זה ביניכם? עיבדתם מה שהיה?
נראה לי שזה מאד חשוב. וגם להבין את עצמכם שחויתם דבר קשה שיש לו השפעה ולתת קצת לזמן לחלוף... ולדברים להגליד....

דבר נוסף- אם זה השם האמיתי שלך כדאי לבקש מהמנהלים לשנות לך את הניק,
אלא אם כן מתאים לך שזה מה שיעלה בחיפוש שלך בגוגל או שמכרים יזהו...

שולחת הרבה כח וברכה לישועה מהרה.
קפצתי לשאלה מהפורום השכן..פצלשן

איך יודעים מהי רמת המשיכה המספיקה בשביל להחליט להתחתן?

במשך מספר שנים שאני מחפש, הספקתי לפגוש כאלה שהיה ברור לי מהתחלה שיש לי אליהן משיכה חזקה.

לעומתן, היו כאלה שאהבתי אותן מבחינת אופי, וגם המראה היה אחלה, אבל לא הרגשתי משיכה חזקה אליהן (וכמובן לא היתה שום דחייה. כנראה, זה פשוט לא היה הסגנון שמדליק אותי באופן טבעי). כן היה לי רצון לתת חיבוק פה ושם, אבל לא היה לי רצון חזק להתקרב אליהן או לגעת בהן, גם אחרי חודשיים-שלושה. מישהו אמר לי שזו משיכה מספיקה בשביל להתחתן. כנראה שלדעתו המשיכה תתפתח אחרי החתונה, אחרת לא מבין איך זה מספיק. אבל מי אמר שהיא באמת תתפתח? ואולי היא לא?

ברור לי שעם אחת אני ארגיש משיכה חזקה ועוצמתית יותר ועם אחרת משיכה פחות חזקה. השאלה מה הרף הנדרש בשביל להחליט להתחתן?

ועוד שאלה בתור בעלי ניסיון.. ייתכן שלפני החתונה תיהיה משיכה חזקה ואחרי החתונה יתברר שאין באמת משיכה? ולהיפך גם ייתכן?

>>שימושית

לגבי השאלה האחרונה- משיכה זה דבר דינאמי ויכול להיות מצב שהיה משיכה לפני ואחרי החתונה לא ופחות מזה, וכמובן להיפך.

אם יש דחיה ואפילו אם פשוט אין משיכה אז לא חושבת שאפשר וראוי לבנות על אחרי החתונה אבל אם זה רק לא משיכה חזקה אני לא חושבת שזה נכון להוריד על זה.\

נסיוני האישי - שלא בהכרח משליך על מקרים אחריםהברדיצ'בר

אני רק יכול לשתף שהייתי באותה התלבטות כשיצאתי עם מי שהפכה לאשתי, ושההתלבטות האחרונה שנותרה לי לפני שהצעתי נישאוין היתה סביב השאלה האם רמת המשיכה כלפיה מספיקה. ובפועל - מהר מאד אחרי החתונה כל החששות התפוגגו. וגם כיום, אחרי סך שנים וסך לידות - אני לא יכול לדמיין משיכה חזקה יותר לאשתי. היא בעיניי יפיפייה ומושכת ברמה הגבוהה ביותר.

גם אצלי זה הדבר היחיד שאני מתלבט עליופצלשן

אז מה עזר לך להחליט שזה מספיק בשביל להתחתן?

כמה דברים עזרו ליהברדיצ'בר

קודם כל אני רוצה לענות על שתי שאלותיך האחרונות שהצגת בפתיחת השרשור:

כן, וכן.

לכן מה שעבד לי - לא בהכרח יעבוד לאחרים.

ובכן, מה עזר לי?

קודם כל הרבה תפילות וביטחון ב-ה'.

דבר שני - מוכנות נפשית לתת הכל ולבנות קשר של אהבה ונתינה והתמסרות גם על הצד שהמשיכה תתברר כקטנה ממה שאליו ציפיתי. וזה בנוגע גם לציפייה של המשיכה שלי כלפיה, וגם שלה כלפיי. ברוך ה', לא התאכזבתי.

ודבר שלישי - חישוב הסיכויים, האם במכלול העניינים/תכונות ושיקולים סביר להניח שאצליח למצוא מישהי אחרת טובה ממנה. ועבורי התשובה היתה ברורה שאין כמעט סיכוי לכך.

גם בכל דבר לא מושלם שראיתי אצלה - ערכתי השוואה בינה ובין דמות דמיונית של האשה המושלמת שאותה כיניתי - 'דמיונה' - וכל פעם הזכרתי לעצמי שדמיונה היא דמיונית והסחתי את דעתי מהנושא.

אם אתה מרגיש 'שיכות' אליה, זה בהחלט מספיקהסטורי

לא אומר להתחתן בלי רצון, בלי שמרגישים קשר נפשי. אבל לפעמים מרוב התבחבשות בכל מיני הגדרות סתם נתקעים ומסתבכים.

אם אתה מרגיש שיכות, חיבה, טוב לך איתה, יש לך צפיה לפגישות ולשיחות הטלפון - יש את זה. מעולם לא העסקתי את עצמי כרווק בשאלות הללו ויש משיכה, בהחלט.

כמובן, העבודה האמתית היא אחרי החתונה. כשיש מתחים, המשיכה יורדת וכשיש השלמה ושמחה הדדית - גם המשיכה עולה.

אתה חושב שהיא תישאר צעירה ונאה?אריק מהדרום

הבט על חמותך לעתיד, זו האידיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה בעוד 30 שנה.

הבט על אם חמותך לעתיד, זו האינדיקציה הטובה ביותר לאיך שהיא תראה עוד 60 שנה.

איך זה קשורנעמי28

כשאישתו תהיה בת 60 גם הוא יהיה בן 60 אחרי זוגיות ארוכה וקשר עמוק ואחר.

כרגע הוא מתחתן עם מה שהיא היום, והשאלה שלו סופר לגיטימית וחשובה.

זה באמת נושא שלוקחים עליו סיכון בעולם הדתי ומקווים לטוב.

יש משהו בדברייך, מצד 2 גם בקשר לקראת נישואין אפשרמתוך סקרנות

לנסות להתחבר למכלול של האישיות, ולראות אם זה מגביר משיכה.

אני כמובן לא המומחה הגדול, ואלו שאלות שגם אני שואל את עצמי, אבל מרגיש שיש לכל הפחות איזו שהיא בחירה גם בנושא זה...

מאוד אינדבדואלישבורת,לב

אני אישית לא הייתי מתחתנת ככה בשום אופן וגם לא הייתי מתקדמת.

אבל זה לא משנה מה כל אחד אחר מרגיש, משנה רק מה שאתה.

אם הייתי במקומך הייתי משקיעה בבירור עם מטפל לפני הכרעה כזאת גורלית.

צריך להיזהר עם מטפלים..קל"ת

לבדוק לפני ולפנים למי הולכים..יש כאלה שרק עושים נזק..

צודקת. ורק אעיר בהקשר זההברדיצ'בר

שגם מטפלים תותחים ומומחים עלולים לטעות לפעמים.

ובוודאי שאפשר גם לטעות ביישום של ההדרכות/ העצות שלהם.

דוגמה מהמקרה שלי:

התסביך אליו אני נקליתי כחודש לפני שבחרתי להתארס התעצם פי כמה בעקבות הרצאת זום בו אמרה מטפלת ותיקה ובעלת מוניטין דברים לא מדוייקים בנוגע להבדל בין משיכה אצל בנים ובנות: שאצל בנים זה כביכול ברור ודיכוטומי, ומתברר בצורה ברורה תוך פגישות ספורות. בעוד אצל בנות - זה נזיל ומשתנה וכדאי לתת צ'אנס וכיוצא בזה.

כמה סרטים אכלתי בגלל הדברים האלה, ממטפלת שלמען הסר ספק - אני עדיין מחזיק מאד ממנה וחושב שהיא תותחית על בתחום שלה. אגב גםם קיבלתי ממנה (לא באופן פרטני) הרבה מאד כלים טובים ותובנות חשובות בתקופה שיצאתי.

מאוד להזהר. נכון.🍀שבורת,לב

זאת שאלה לגבריםנעמי28

אני מניחה שזה שונה מנשים

מהצד שלי הספיק לסמן וי על משיכה בדייטים,

לא הגדרתי כמה ומה החוזק שלה, לי זה עבד.

וזה לשני המינים- גם לזוגות אוהבים עם כימיה טובה המשיכה משנה צורה כל הזמן וצריכה תחזוק, שלב הפרפרים והצפת ההורמונים מוגדר בערך כ3-4 חודשים. לאחר מכן המשיכה תלויה באיכות הקשר מבחינה רגשית ופסיכולוגית

צודקת בהחלטהברדיצ'בר

משיכה היא נדבך חשובשוקולד פרה.

אבל לדעתי הנשית, היא לא הכל.

אולי אצל גברים המשיכה היא הלב של הקשר, אבל גם אז- מי ערב לך שהיא תאהב מגע? שהיא תרצה את אותה רמה של קשר פיזי כמוך?

זה מאוד מתסכל עבור חתן צעיר לגלות שיש משיכה, אפילו בעוצמה, אבל שהצד השני פחות בעניין של מגע.

לכן, השאלה צריכה להיות,

ואני אכתוב פה קצת חשוף, מקווה שהמנהלים לא ימחקו אותי-

היא האם היא סגורה בקשר למיניות, או יותר פתוחה ובקשר (עם עצמה) בנושא.

עד כמה היא נינוחה בקשר לזה. לא נבהלת או בורחת או פוערת עיניים.

זה משהו שאפשר להרגיש אותו, וזה משהו שבעיניי כן שווה לדבר עליו בשלבים מאוד מתקדמים של הקשר.

אני מכירה נשים שלא סובלות מגע.

זה משהו שהן לא יגידו אותו בפגישות, אבל זה קריטי ממש לחיי נישואין.

זה משהו שהופך אח"כ לפצע עמוק בזוגיות. כי באופן טבעי, כשמתרגלים אחד לשני והחידוש פג, מה שנשאר זו הנטייה הטבעית של הנפש.

ואם הנטייה הטבעית שלה זה לריחוק גופני- זה מתכון לתסכול של שנים...

מיניות ומשיכה הופכים אחר כך לסוג של תקשורת. זו תקשורת שמשלימה ומעמיקה את התקשורת הקיימת.

יש ביניכם צחוק, כיף, הומור, פתיחות, עניין זה בזו- זה הלב.

יש משיכה אבל מרחק וקצרים בתקשורת- הקשר ייטה יותר לכובד וכך גם ברובד הגופני.

מקווה שהועלתי

לא חושבת שבחורה בהכרח יכולה לדעת על עצמהפצלושון

לפני החתונה, כשהיא עוד לא הייתה בקשר זוגי

זה אפשרי, בוודאישוקולד פרה.אחרונה

אפילו אפשר להרגיש בזה. אבל זו באמת שאלה של בשלות.

צריכה עזרה עם סינון מחשב לילדיםירדנית

משהו פה לא עובד לי כמו שצריך

מדובר על גילאי 10-14, יש רימון.

הם צריכים את המחשב כדי לעבוד בטימס, לשמוע שירים ביוטיוב, לפעמים צריכים AI ללמוד למבחנים.

איך אני משגיחה על כל זה?

שיחות בטימס לפעמים הילדים ביניהם שולחים סרטונים, אין לי איך לעקוף את זה.

כנל יוטיוב, רוצים לשמוע שירים אבל לא מתאים לי שיסתובבו ביוטיוב, יש דברים (שלא לומר רוב הדברים) שלא מתאימים להם.

AI גם כן רואה שיחות שלא מתאימות..

אנחנו לא בקטע של צנזורה אבל מרגישה שבתקופה האחרונה זה יצא לי משליטה.

מחפשת פתרונות טכניים לפתור את זה, אשמח לשמוע איך זה אצלכם. שאהיה רגועה גם שהילדה נכנסת לחדר ללמוד עם חברה במחשב. כי היום זה היה ממש לא מוצלח

אני טכנופובית פלוס פלוס אז אם אפשר בהסבר למתקשיםירדנית

שום דבר רע בצנזורה במקרה הזהחושבת בקופסא

היית נותנת לאדם זר ברחוב לחלק לילדים שלך חוברות שאת לא יודעת מה כתוב בהן?

רק כדאי לדייק אם הכוונה לכל תוכן שהוא לא למידה וניצול זמן ממש, או תכנים בעייתיים בפני עצמם, כי אלו שני דברים שונים.

כי אם יש לכם רימון ברמה המתאימה, לא אמורים להיות בעיה מבחינת התוכן.

אבל אם רוצים שהמחשב ישמש ללמידה ולא לפנאי, (אני לא יודעת איך עושים את זה בפועל, אבל אני יודעת שזה קיים) אפשר דרך רימון או דרך תוכנה אחרת לחסום אתרים ספציפיים, או הפוך לעשות רשימה של אתרים מותרים בלבד, ואז לחסום גישה ליוטיוב ולai.

פתרון פחות קיצוני הוא להיכנס להגדרות בתוך האתרים האלו, ולחסום אותם כמה שיותר. לשים את חשבון היוטיוב ליוטיוב קידס (מגן מפני תכנים בוטים במפורש, אבל מתיר שטויות ממיסות מוח, שכנראה גם כן כדאי לא לראות)

בצ'אט מצאתי בטעות שיש בתוך ההגדרות שלו אפשרות למנוע ממנו לדבר על תכנים בוטים (ולא ברור לי למה זה לא מופעל כבררת מחדל).

והכי פשוט זה זה להגביר את החסימה ברימון או פלטפורמה חוסמת אחרת.

לגבי מה שחברים שולחים- אולי תמימה, אבל חברים לא ישלחו דברים גסים ממש, לפחות לא בפלטפורמה כזו שמיועדת ללימודים ובפיקוח המורה? עוד אין לי ילדים, אבל אני קצת מזדעזעת מהרעיון של לתת לילדים להמשיך להיות חברים של ילדים שחשודים ברצינות בדבר כזה, אם יש רצון, הם ימצאו דרך אחרת להראות את זה ועצם החברות נשמעת לי בעייתית.

שולחים שם שורטים וכל מיני שירים/זמרים/קליפיםירדנית

שאני לא מעוניינת שיחשפו לזה.

איך ישמעו שירים? לא התחברו לספוטיפיי לצערי.. אבל אולי אם אגיד שאין ברירה.

רימון ברמה בינונית לא חוסם את מה שאני רוצה שיחסום..

רימון ברמה הגבוהה יותר מצריך ממני לפתוח להם את מה שהם צריכים כל רגע.

בטימס אין לי ממש שליטה על מה קורה בקבוצות, וכבר לא מתאים להם שאני עוקבת אחרי השיחות שלהם, שזה סה"כ מובן

אם יש שירים ספציפיים שהם שומעיםהשם שלי

אפשר להוריד את השירים למחשב, ואז לחסום את היוטיוב.

באזור האישי ברימון אפשר לחסום\לפתוח אתרים מסוימיםפתית שלג

כרצונך

ואם החברים שולחים קישורים לסרטונים שהזכרת- ברמת סינון גבוהה כנראה שגם זה ייחסם.

אין כל כל פתרוןמסתתר

אין כ"כ פתרון, מה שכתבת נכון. זה או קצת מדי או יותר מדי. אולי ב"חזקים ברשת", ובארגון "לוקחים אחריות", יש להם פתרונות..

יש תוספים בחנות כרום לדפדפן במחשבנקדימון

שאפשר לחפש שם תוספים עם דירוג גבוה וכמות הורדות של עשרות אלפים (כדי שיהיה לזה אמינות, ואמינות ביצועית).

יש כל מיני תוספים שמסננים שורטס ורילסים ביוטיוב ורשתות חברתיות, תכנים למבוגרים או הימורים וכדומה, חוסמי פרסומות למיניהם. זה קצת התעסקות (אבל לא נוראית), אבל אולי חבר/ה טוב/ה יוכלו לעזור. או לחילופין, הדרכה טכנית את יכולה לבקש ממצב ai בחיפוש גוגל.

וכמו שגם אמרו, אם מדובר על אתרים יותר ספציפיים אז אפשר לחסום ברשימה אישית באזור האישי של רימון, או להעלות רמת סינון לאתרים המסויימים.

אגב, לגוגל יש אפשרות של בקרת הורים (לא ניסיתי אך ראיתי שקיים), ואז את יכולה לחבר את החשבונות של הילדים אלייך ולהגדיר כל מיני דברים. זה גם דבר ששווה לבדוק עליו, ואולי הוא יפתור חלק מהבעיה.

לגבי ai, אין ממש דרך היום לשלוט בזה. לכן נטפרי, למשל, חוסמים את זה גלובלית.

תודה, אנסה לשבת על זהירדנית

(הזדמנות טובה להכיר לך תודה שבזכותך נכנסו להכיר את עמיחי ונינו הי"ד וישבתי והראתי גם לילדים, מה שמראה לי כמה רחוק אפשר להגיע עם חינוך ילדים ולאן אני שואפת)

בשמחהנקדימון

לא הכרתי אותו לפני כן, אבל הנשמה המיוחדת הזו באמת מרימה את העיניים שלנו אל האינסוף.

אלוף אתהפתית שלג

בשביל שירים הייתי עושה ספוטיפיי וחוסמת את יוטיובמרגולאחרונה

ובמקרים שהמורים שולחים סרטון לימודי מיוטיוב- תפתחי לרגע, או תתני מהטלפון שלך נקודתית לזה.

ספוטיפיי יש גם פודקאסטים שעקרונית יכולים להיות לא ראויים אבל לא נראה לי שיש להם סבלנות לזה חחח.

שירים שיוצאים עולים תוך שניה לספוטיפיי. גם שירים חסידיים ושירי קודש יש שם.

ואם הילדים שולחים בטימס קישורים לסרטונים, אז אפשר לחסום אתרים אחרים (כמו טיקטוק, יוטיוב וכו), ואז הם לא יוכלו לצפות בהם.

חבוטנפש חבוטה

מרגיש כל כך חבוט

מכל הבחינות.

נפש

גוף.

ורוח.

זוגיות בסימן שאלה ענק

תפקוד בסימן שאלה ענק

איך קמים כל בוקר?

לא מרגיש אבא

לא מרגיש בן זוג

לא מרגיש.

פרקתי.

דבר אלינו איש יקרדי שרוט

בתרגום לעברית שלימשה

אני גרוע בתור (אבא|בן זוג|מתפקד)

מי אתה בכלל? אתה מסתכל על עצמך מנקודת המוצא של עצמך או מנקודת המוצא של אנשים אחרים סביבך?

בהחלטנפש חבוטה

זוכר ויודע מה היו היכולות שלי

מנקודת המבט שלך או שלהם?משה

מתי זה התחיל?משה

ומי הפעיל אצלך את כל המנגנון הזה של "דחוי" ו "חבוט" ו"כושל"? זה לא תמיד היה שם.

לא אמרתינפש חבוטה

את המילה דחוי.

לא מרגיש גם כזה

אז בסדר. חבוט וכושלמשה

והכי חשוב

בהצלחה !

תודהנפש חבוטה

זה עדין כואב גם כשאתה רושם את זה

שתדע שיש עוד כליםמשה

אני לא חופר פה יותר כי לא הוגן לעשות לך את זה, אבל יש דרך להתמודד עם המצב הקיים

ורגשות תמיד מותר להרגיש. לא לשפוט אותם. זה לא "אני חבוט" אלא "אני אדם רגיל ויש בי עכשיו מחשבה ורגש שאני חבוט".

איזה כאב.שוקולד פרה.

גם לי היו תקופות חשוכות כאלו.

תנסה להיזכר בעצמי המיוחד שלך. מה אתה מביא לעולם?

ועוד משהו- יש מישהו שיודע על מצבך?

תודהנפש חבוטה

כן יודעים.

אנשי מקצוע.

מנסה להיזכר מה הבאתי לעולם

הייתי שםוהנה חלום

לאחר המילואים הבלתי נגמרים ולא הצלחתי לחזור לעצמי, לזוגיות ולהורות. הבור חשוך מאוד אבל יש תקווה.

לצד הטיפול אישי ומשפחתי, לי אישית מאוד עזרו הטיפולים גופניים-רגשיים כגון Rebirthing ויוגה-תרפיה.

זה מעולה שאתה בטיפול, אל תשכח שיש תקווה וצמיחה בסוף

כמה כואב וקשה נגמרו לי השמות

שולחת חיזוק גדול ותפילה שתראה ישועה שלמה במהרה ממש בכל התחומים, בחסד וברחמים ובטוב גלוי ב"ה 🙏

וטוב שכתבת שיש לך ליווי ועיטוף מאנשי מקצוע, זה מאוד חשוב שתרגיש שיש לך את המענה ואתה לא לבד, ומקבל כוח והכוונה וליווי ועיטוף וכלים.

שיהיה רק טוב ב"ה

ושיכנס עוד ועוד אור לחיים ותוכל להביט אחורה ולראות איך גם מהתקופה הקשה והחבוטה הזו אספת עוד לימוד ועוד צידה לדרך שעוד תעזור גם לך וגם לסובבים אותך 🙏

ובינתיים להתחזק גם בכל מה שנותן לך כוח אמיתי, ובחוזקות ובעוצמות ובטוב שיש לך ובך, ובטוב שכן נוכח כרגע בחיים, ולראות מה עוד יכול לחזק שם.

תודה רבהנפש חבוטה

מעריך את המילים

כמה זמן זה ככה? נשמע קשה ממשלאחדשה

יודע לומר נק' מפנה?

מספרנפש חבוטה

נקודות מפנה..

רצף של דברים קשים ומאכזבים

מה קרה? ומה קורה?shindovאחרונה

מה קרה לפאות?פשוט אני..

כשהייתי ילד, ילדי ונערי הציבור הדתי התחלקו בין כמה סוגי פיאות:

פיאות קצרות שמגיעות בדיוק עד לעצם הסמוכה לאוזן, או קצת יותר ארוכות שמגיעות עד לגובה התנוך.

פיאות מעט ארוכות יותר, אשר גולגלו בחן מאחורי האוזן.

וכמובן פיאות ארוכות עוד יותר שכבר לא יכולות להתחבא מאחורי האוזן אלא משתלשלות בגאווה במורד הפנים.

בשנים האחרונות, אני רואה יותר ויותר נוער דתי, כולל כאלה מבתים שעל פניו נראים דוסים, כולל מהתנחלויות ויישובים דתיים מובהקים לאורך ורוחב הארץ, עם תספורת שבה המכונה עוברת עם מספר 0 מעל גובה האוזניים ולא משאירה פיאות כלל. כלומר בחלק העליון של הראש יש שיער כרגיל, אבל בצדדים יש שיער רק בס''מ העליונים ומתחת לזה יש גאלח.

בתקופתי, בבתי ספר דתיים לא היו נותנים לתלמידים להיכנס כך לכיתה, וילד שהיה מסופר כך היה צריך להתבייש במראהו החריג. זו הייתה נחשבת תספורת שלא רק שאינה דתית, אלא היא גם לא מייצגת את הציבור החילוני הנורמטיבי, אלא בעיקר ערסים.

אז איך קרה שאבות שלא מחסירים תפילה במניין ולא מדלגים על לימוד תורה עם ילדיהם, מאפשרים להם להסתפר כך?

איך אימהות המחזיקות בעוז בית יהודי כשר ומשפחה לתפארת, נותנות לילדיהן לגלח את הפאות?

תמונה מתוך AI לשם המחשה

חוץ ממה שאפשר לצחוק על התמונה של הבינהחושבת בקופסא

שהנער הגיבעוניסט מתברר מקפיד (חוץ מעל נזירות מלאה של אי תספורת בכלל) גם על קצוות השרוול כארבע כנפות ושם גם בהן ציציות.

התשובה היא כנראה הגיל של הילד. זו תספורת שהיא "באופנה" בקבוצות מסוימות, והילד רוצה להסתפר ככה, ובשלב מסוים ההורים לא מחליטים לילד איך להסתפר. וכנראה שזו תספורת די מנייסטרים בציבור החילוני עכשיו.

גם אחי השמיניסט החצוף מסופר ככה, ולדעתי זה נראה מכוער וערסי, וחבל על הפאות המתולתלות שהיו לו בילדותו. מה לעשות, אי אפשר להכריח אותם בגיל הזה.

במקרה הבינה גם תפסה לך את הגילאים של הילדים בצורה הדרגתית: מילד חמוד יהודי קטן, שעובר שלב של גיבעוניסט, ואז הופך לערס שמתסובב עם החבר'ה בשתיים בלילה ומשאיר זבל ברחוב.

היום התספורת הזאת יותר טרדנית בכל הציבורברגוע

אבל אני דווקא רואה תופעה הפוכה מקבילה- הרבה יותר נערים מגדלים פאות ארוכות

אני דווקא רואה יותר ילדים עם פיאותניק חדש2

בטח בהשוואה למה שהיה בילדות שלי.

חולשה בחינוךנקדימון

הנערים פשוט לא מקשיבים להורים.אמא טובה---דיה!

כמו נערות אצלינו מבתים סופר דוסים שהולכות עם שרוול קצר ושסע כמעט עד למעלה.

זה לא כי ההורים מרשים. זה אף על פי שהם לא מרשים.

אני חושב שלהרבה מאוד ילדים קטנים חרד"לים יש פיאותמשה

אולי בגיל ההתבגרות יש צורך לשנות משהו והפאות נבחרות כקרבן.

מרד גיל הנעוריםנפשי תערוג

אינטרסטינגימח שם עראפת

איך הילדים שלך מסופרים?

מי אמר שהם מסכימים או מעודדים?shindov

היום לא שואלים.

אני לא מדבר על בני 18פשוט אני..

אפילו בגיל 12 אני רואה את זה, בגיל שבו ילדים עוד לא אוכלים שניצל בחוץ בלי לבקש רשות מההורים

יש לי רעיוןנפשי תערוג

ב"ה בשנים האחרונות יש תופעה של התחזקות המונית

אם שאני הייתי נער. ללכת עם ציציות בחוץ זה היה רק מי שממש דוס או חזק.

הרוב היו הולכים עם פתילות בפנים (ואני מוציא רגע את עניין ספרדים אשכנזים כי זה לא קשור)

כיפה. רוב מי שהתפלל איתנו בבית כנסת. לא היה הולך עם כיפה ביום יום. גם כאלה שהקפידו על אורח חיים דתי.

היום ב"ה אנחנו רואים שגם חבר'ה שעדיין רחוקים מאורח חיים דתי מלא, יכולים להסתובב עם כיפה או ציציות בחוץ

יכול להיות שהוא לא יקפיד על שמירת שבת וכו' אבל עדיין ביום יום הוא יסתובב עם כיפה וציציות בחוץ (מכיר כמה כאלה)

יכול להיות שנערים שאתה רואה שייכים לזרם הזה

זה לא זרם דתי קלאסי

זה יותר מסורתי +

אני לא מדבר על מסורתיפשוט אני..

אלא באמת על טובי בנינו ממשפחות מאוד מאוד דתיות

גיל 12רקאני

זה לגמרי גיל ההתבגרות

אם ילד בן 12 מתעקש להסתפר ככה

אני יכולה להבין את ההורים שמעדיפים לא להיכנס למלחמות על תספורת

לדעתי פאות זה הכי יפה בעולם

אבל אם הילד שלי יתעקש להוריד אני אגיד לו את דעתי ואתן לו להחליט על עצמו

תלוי איזה תספורתנפשי תערוג

אם זה קצר אבל עדיין בגבול ההלכה. ניחא

אבל גלח מלא של הפאה שזה איסור דאורייתא ממש אני אישית (ורוב הדתיים שאני מכיר) לא הייתי מסכים

מסכימהרקאני

אני לא כל כך מכירה את ההלכה הזאת בתור אישה....

אבל יכול להיות שהם כן משאירים קצת ופשוט לא רואים את זה?

בגדול ההלכה היאנפשי תערוג

שאסור להקיף פאת הראש

משמע שאסור לגלח מאיזור הרכה ועד סוף העצם שליד האוזן.

אסור שיהיה מגולח. צריך שיהיה שיער ממשי. והפוסקים נתנו הגדרה של סביב 4-5 מ"מ לפחות.

(לא כתבתי את כל ההלכה אלא בגדול את עיקר הדברים)

רקה, לא רכהירושלמית טרייה

הכל תלוי במזלזוזיק העכבראחרונה

אפילו ספר תורה שבהיכל.

יש הרבה דוגמאות בהסטוריה להלכות שפשוט לא הקפידו עליהם בתקופות מסויימות. בדרך כלל זה חלף.

למשל, יש הרבה עדויות שבליטא לפני השואה גם נשים של גדולי ישראל לא הקפידו על כיסוי ראש.

גם היום, נראה לי שמקפידים הרבה יותר מפעם על שירת נשים אבל הרבה פחות על חצאיות לפי ההלכה.

לא יודע מה גורם לזה...

בעיות שכניםggg

יש לנו שכן מבוגר שגר לבד, בן אדם נחמד וגם נדיב עם הרבה חסד. אלא שבזמן האחרון הוא התחיל לשמוע פודקסטים או שאולי זה טלוויזיה בתוכניות של דיבורים, לא יודעת מה, הוא שומע ממש חזק עד שזה נכנס לנו לסלון ואני משתגעת מהרעש הזה. זה כמה שעות ביום לפעמים ואני פשוט מתחילה לסגור חלונות מרוב יאוש (אבל זה לא לגמרי עוזר).

ממש לא נעים לי לגשת ולדבר איתו. אולי הוא יעלב, אולי הוא לא שומע כל כך טוב. אני לא יודעת מה הסיבה לשמוע כלכך חזק. מה עושים?

מן הסתם, לדבר איתו זה השלב הראשוןפשוט אני..

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אם הוא אדם טוב ונעיםמתואמת

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אם הוא מבוגרמתיכון ועד מעון

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

ננסה לדבר איתו. בטח אשלח את בעלי..ggg

השאלה היא כמה מבוגר..קל"ת

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

נראה לי מעל 80ggg

יש לנו שכנה מבוגרת ששרה עם הגברהחושבת בקופסא

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

כמורה לליקוי שמיעהחיוך2019אחרונה

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

מחפשים ישוב תורני כייפי,קהילתי וחם לגור בו.מכירים?עינב66

אחרי כחמש שנים, שגרים במקום שלא ממש שמחה בו, מחפשים את המקום הבא..

רוצה מאד ישוב, חם, קהילתי, מחבק.

תורני

עדיף באזור לא מאותגר מידי ביטחונית

לא צפון.

חשבנו על מבואות יריחו, עשהאל...

אבל רוצים לחשוב על עוד כיוונים בסגנון.

יש לכן רעיונות?

אשמח מאד שתחלקו איתי, ואולי תרוויחו שכנה כייפית;)

תורני וכייפי, היילכו שניהם יחדיו? 😉פשוט אני..

יהודית ודמוקרטיתאריק מהדרום

https://www.google.com/url?sa=t&source=web&rct=j&oזוזיק העכבראחרונה

עדי רן כבר חשב על זה

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמשaibrainora

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

היישובים החדשים זה נשמע מדהיםפתית שלג

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

מה ההגדרה של כייפי?לאחדשה

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

כייפי מבחינתי קהילתי וחם, מקבל.עינב66

חושבת שבעיקר כל ההתיישבות הצעירה היישובים החדשיםלאחדשה

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישוaibrainora

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

מומלץ מאוד - עטרת.רייצ'וש

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

אני גר באדוריים. היישוב בתמונה ששמו בערוץנחשון מהרחברון

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

מבואות ועשאל לא מאותגרים ביטחונית?ggg

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.

מחפשת המלצה לצימר ברמת הגולןשלומית.

לזוג.

תודה רבה!!

דיווחים על הטרדות ע"י הניק מתלבט34נגמרו לי השמות

שלום לכולם,

שימו לב כי התקבלו כבר 3 דיווחים בפרטי על הטרדות מצד הניק "מתלבט34".

הוא נחסם כעת מהפורום.

אך זה כמובן יכול להיות גם שלל ניקים אחרים

והוא כמובן יכול להחליף ניק בקלות.

אז רק הזדמנות נוספת להזכיר את שלל הסכנות במרחב הוירטואלי בכלל ובפורום בפרט.

בין ע"י ניק שמזדהה כגבר

בין ע"י ניק שמזדהה כאישה

בין ע"י ניק ותיק

בין ע"י ניק חדש

בין ע"י פותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים מידע והתייעצות אך כוונותיהם רעות

בין ע"י מגיבים לפותחי שרשור שלכאורה תמימים ורק רוצים לעזור או לשאול אך כוונותיהם רעות.

וכל היתר

לצערנו זו תופעה לא קטנה כלל

אז כל אחד וכל אחת מאיתנו שומר על עצמו ונוקט משנה זהירות.

זה באמת יכול לבוא בכ"כ הרבה מסיכות / בילבולים / הסתרות / חוסר כנות / זיוף / מניפולציה / תמימות במסווה / רצון לעזור במסווה / וכן הלאה.

שיהיו רק בשורות טובות ב"ה 🙏

תודה!!אונמר

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אaibrainora

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אם הוא ניסה להתחילאנוני.מית

אז הוא ממש גרוע בזה.

נכון, אבל זו תזכורת חשובה גם במקרים כאלהנגמרו לי השמות

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

התקבלו עוד דיווחים גם על הטרדות מהניק "מסתפק"נגמרו לי השמות

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

הדמיון בין מתלבט למסתפק חחאונמר

לפחות שיהיה מקורי

אני צנצנת של נעלייםאנוני.מית

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

אין דבר כזה צנצנת של נעלייםאדם פרו+

אין לך דבר כזה מצחיק?אנוני.מית

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

יש לנו רשימה של כל מיני יצורים כאלה🤦‍♀️יעל מהדרום

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

גם לי הוא שלח הודעה..קל"ת

כן לצערנו זו תופעה רחבת היקףנגמרו לי השמות

גם הניק "חוזר" מטריד באישייעל מהדרום

אם הייתי מתפרנס מייעוץ לגברים נואשיםמשה

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

למה, למען ה', הם לא מתעסקים בעצמם??הר את ישאחרונה