8 בבוקר יומן עצוב במיוחדמציאות.
8 בבוקר , מתעוררת מדפיקות דלת חזקות
*** אני מתה מעייפות, אני עם פיג'מה, אני סחוטה**********

דפיקות חזקות!!!! מכות אלימות על הדלת .
ואז:
אני שומעת קול גבוה ודק של הבחורה שגרה לידי ( שמההתחלה שמתי לב שהיא חשה מעצמה)
"סיווןןןןןןן!!!!!!!! היא לא עונההההה המפגרתתתתמה עושים"
כן, כן,
המפגרת- זאת בעצם אני,
וכן, אני לא עונה לה. אשכרה. חוצפה. איך אני מעיזה לא לפתוח את הדלת.

ואז אני שומעת אותה שוב מאנפפת עליי לשכנה שמתחתיי( זאת שמהרגע שהגענו עשתה לי פרצופים מוזרים בגלל שהבאנו איתנו כלבלב קטן , וגם משום מה נעלם לנו האופניים והעגלה מאז שנחתנו בבני ברק וכששאלתי אותה אם יש לה מושג מה קורה פה, היא משכה כתפיים ונכנסה במהירות לביתה תןך כדי שהיא ממלמלת תשאלי "את וועד הבית" ..)

בקיצור , מתברר לפי מה שאני שומעת מהן- מ2 השכנות הצעקניות שמאחורי הדלת שממש נהנות להטיח את המגב בדלת שלי , לדפוק בכוח ואז להתיז עוד דיבור רע-
מתברר ששכחתי שקית זבל ליד הדלת שלי.
נכון, זה מגעיל.
נכון, זה הזוי.
נכון, שהשארתי את זה בלילה ושכחתי לזרוק, כי בעצם התכוונתי לזרוק ישר ב8 בבוקר אבל הן הקדימו אותי.

היא אומרת עכשיו- איך איך היא משאירה את הסירחון הזה ככה לא מתביישת איזה חוצפה יש לה!!

והנה הנה בעל הדירה מתקשר. לא, אני לא עונה.
כי בפעם הקודמת שעניתי שמעתי רק צעקות
וזהו אין לי כח לענות.

כן, השארתי זהל מאחורי הדלת, מה שבחיים לא קורה לי.
וזה עוד זבל של אוכל משבת,
והן מסננות שוב ושוב- " איזה גןעל , איזה חוצפה"
ולשמוע את הדיבורים האלו אחרי לילה של חוסר שינה לילה עצוב של חוסר הירדמות
זה פשוט הורס.

הן בטוחות שאני לא בבית.

גם הצק של השכירות חזר, וגם השארתי זבל מאחורי הדלת, וזה גרם לבעיה גדולה כניראה, אולי תולעים, מי יודע. לפי גודל ההסטריה אכן קרה משהו נורא בקשר לזבל.

בעל הדירה כותב לי עכשין הודעה ארוכה בווצאפ. לא, לא בא לי לקרוא.
אופס, כייף לדעת כמה שונאים אותי פה.
בקרוב נברח מכולם.....
בקרוב
אוייייינרשם לשנייה

לא ברור למה אנשים 'זבל' נגעלים מזבל, אה?

 

איזה סיוט זה כאלה דפיקות..

תודה, כן, זה סיוטמציאות.
גם כהה לא ישנתי כל הלילה, ועד שנרדמתי היא מעירה אותי.

ובעל הדירה מתקשר אליי עכשיו שוב.

והוא לא אדם נחמד. אני מתחרפנת
ואת מתכוונת לענות לו? חייבת לענות עכשיו?נרשם לשנייה


וואי, הלוואי שיעבור בסוף בקלות ובטוב!!!נרשם לשנייה


..רק הפעם.
אוף.
זה נשמע ממש קשה.
הלוואי הוא למעלה ישלח לך כוחות בסטוקים❤🌱
...רחל יהודייה בדם
אוי.. עצוב
ואל תברחי מכולם...

כשהראש שלך חופשי,
אתה חופשי

תסתכלי על האופל כמשהו סביבתי,
אל תתני לו לעולם להיכנס אל תוכך..

שיהיה לך רק טוב 🙏
אז מה היה בסוף עם בעל הבית??נרשם לשנייה


היו ניסיםמציאות.
ניסים זה טוב נרשם לשנייה


ברוך ה'מציאות.
שימחת!נרשם לשנייה

בעל הבית היה עצבני או סביר?

 

והספקת להשלים קצת שעות שינה?

עבר בשלום? נרגע?נרשם לשנייה

היתה התאוששות מהבוקר המעצבן?

פששיייי איזה מהר ענית ימהמם♥️🤣♥️מציאות.
כן נסעתי לכותל
וואי, צדיקה! לא פלא שקרו לך כאלה ניסים.. נרשם לשנייה


חח הלוואי איזהמציאות.
אני הייתי מרשעת בבוקר
וחזרתי בתשובה בערב
חוזר בתשובה זה בדרגה גבוהה יותר מצדיק.. נרשם לשנייה


וקטעים איתך שאת לא מסתכלת בשיחה האישית.. חחנרשם לשנייה


מהממתהפי
אנשים מתוקנים היו זורקים לך את הזבל על הדרך .. או מזכירים לך באהבה לזרוק ונכנסים לקפה.
אבל הם מסכנים כואב להם משהו אז הזעם נופל עלייך.
אין סיבה שזה יהרוס לך את היום.
כשאדם מביך אותך תבקשי בקשות .. שעת רצון .
תודה מותק אתמציאות.אחרונה
וואו אמיתי?אושפיזין מהירח
שיר של יוםאשר ברא

אתגר לכתיבת שיר יומי

@כולם

בו"ה

משטרת התנועהאני הנני כאינני

שלום, כאן משטרת התנועה

שלום, רציתי לשאול האם את מגיעה?

מה זאת אומרת, הזמנתם משטרה?

לא, מה פתאום, למה מה קרה?

רגע, לא הבנתי. סתם התקשרת?

חס ושלום, אבל לא נראה לי התחברת

זו פעם אחרונה, מספיק עם השטויות

למה מה נראה לך? תמנעי לי חוויות?

לא, את לא אמיתית, הלו, מדברת כאן שוטרת

אני חושבת לא קלטה עם מי היא מדברת

טוב נו חלאס, אני מנתקת את השיחה

שלום ולא להתראות לגברברת הקשוחה

היי, את לא תלעגי לי יא שטוחה

וואו וואו, פסים אישיים, לא מקצועי לך חה חה חה

טו טו טו

אני לא מאמינה, היא פשוט ניתקה

תגידי, מה חשבת, יפה שהחזקת יותר מרק דקה

לשחררlittle prince

נשימות מתגברות

מתנשפות

מבשרות את הדבר ההוא שעוד מעט יגיע

הדבר שממנו אני מפחד

מנסה לעצור את כדור שכבר נורה

להסדיר נשימה

כמה פשוט זה נשמע

רק להירגע

לשחרר

תשחרר אמר לי פעם פסיכולוג בתהליך קבלה לאיזו משרה נחשבת

אתה 10 מ10 אמר בשפה לא כל כך טיפולית

אתה צריך פשוט לשחרר

פשוט לשחרר

לעגתי לו בקרבי

פסיכולוג עאלק

אם היה פשוט לשחרר

פשוט לא הייתה לך פרנסה

ודווקא הנשימה

זאת שנכנסת ויוצאת מאיליה

מכניסה ומוציאה אוויר

דווקא היא מבשרת לי בדרכה

ששוב זה מגיע

שוב, הגב אל הקיר

תהומות

תהומות שבי עולים מעלה

פורצים שוב נתיב חשוך ואין דרך שאוכל לעוצרם

רק להתכנס אל עצמי

ולמנוע פגיעה ואוהבי

אין לי מנוחה

שעםליפא העגלון

כָּל מוֹדָעָה שֶׁתָּלִית

עַל לוּחַ לִבִּי

וְחָלְפָה לָהּ,

הוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ נָעַץ

וְחוֹר

חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת

אתמול שחתי בערב שבת עם חברה על המקוםבין הבור למים

ואמרו סביבי שאינו קיים עוד, ושאעזוב. נזדעקתי שוודאי שהוא ישנו, אני עוד שבה אליו פעם בפעם וקוראת את החדשים. כעת מששבתי הפורום עוררתם בי המון חמלה, חשתי באוירת תהוכנות(תוהו וכנות), שהפשטות שלה יש בה משהו שובה לב.

יש אמת בזעקת השיר, משהו בלתי אמצעי, זה לא מובן מאליו שאתם כאן, תורמים דמכם ומיישבים את המקום, בכלל לאחרונה אני מבינה שמדובר בסוג של שליחות, לא ברור לי עדיין מה מהותה אך אין ספק שהשירה היא דבר שלוכד בו נצח, שזו מעין נבואה.

@אשר ברא @רחל יהודייה בדם @זכרושיצאנולרקוד @שובי מלכות (שברת אותי) @טאבי @מוריה.

@עיניים טובות ו @אנונימי17 זיקקתם הכל כבר לפני בשרשור שלכם. עפתי על לשירתגובה

@ימח שם ערפאת @צדיק יסוד עלום @סופר צעיר @אברהם יאיר שטרן @חתול זמני אתם מצד הסיפורת! מודה שטרם העמקתי בכתבכם אבל על דבריי אני עדיין עומדת! מקווה לשוב אליהם

וכל המגיבים!! @זיויק @משה ואני באמת לא מספיק מתמצאת בשביל לקרוא לכולם. אבל בקיצור! היה חשוב לבטא! חזקו ואמצו

קריאה לאתגרבין הבור למים

לפני כארבעה חודשים כתבתי פתק בטלפון, כותרתו שיר של יום ומהותו שיר אחד כל יום.

ידעתי שחלדו גלגלי שפתי וזמן רב יקח עד שאכתוב שירה שוב, לומר שהתמדתי תהיה אמת חלקית מאוד, אך עם הזמן התדירות גברה ובימים האחרונים הרגשתי כאילו נמהלתי שמן ועברתי ממלמול שקט לדיבור מפורק, תכף נשורר.

אני הייתי אחת ולעצמי, חשבתי להציע לכם, אם תהיה היענות, לפתוח שרשור שיקרא שיר של יום ויהווה קריאה לאתגר. כל יום ישורשר בו שיר אחד בלבד, מי שתופס תופס, אם שניים פרסמו יחדיו - זכינו כולנו, אבל אם מישהו כבר כתב את השיר היום, יש להמתין למחרת. חושבת שאפשר לנסח כמה חוקים, אתם יכולים להעלות אותם, למשל: לא ניתן לשתף בשיר שנכתב אתמול.

הקיצור! מה אומרים? @כולם ללא יוצא מן הכלל גם אתם המספרים סיפורים

בעד. יוזמה ברוכה. אפשר לבקש ממך למסד את זה?אני הנני כאינניאחרונה

אהבתי את האתגר, אני בעד.אשר ברא

לגבי מקום..

סיפורי מעשיות, אבדת בת מלך.

תפתחי לנו?בין הבור למים

ברוכה השבהמשה

כבר ציינתי בפני חבריי שזמרים הם בין רופאים לנביאיםאברהם יאיר שטרן

תודה. מחזקים דברייך.

מעניין שרופאים, תוכל לומר על זה עוד?בין הבור למים

חייבים אותך כאן.זכרושיצאנולרקוד

התפעמות שכזאת אסור לה שתישאר במחשכים.

כנביא האוגר נבואתו הנכספת להתגלות.

נו נבא לנו!בין הבור למים

מאגריי כמעט וייבשוזכרושיצאנולרקוד

"והבור ריק אין בו מים"

טעות למחוקצדיק יסוד עלום

נבואת הגוריםטאבי
עבר עריכה על ידי טאבי בתאריך כ' בחשוון תשפ"ז 23:10

גור חתולים נביא אמר לי שמעתה הכל ילך ויסתבך.

שומע? הכל יסתבך. הכל יהיה נורא נורא מסובך.

זה אומר שיהיה רע?

אני נביא, לא פילוסוף. רע זה מושג פילוסופי. אני יודע רק שיהיה מסובך. זאת הנבואה שלי.

זהו? זאת כל הנבואה?

לא. בעצם כן. אפשר להרחיב ולפרט, אבל זה יהיה מסובך יותר.

וזה יסתבך בהדרגה? או בבת־אחת?

גם וגם. הכל יקרה וימשיך לקרות כל הזמן. הכל יסתבך במקביל. הכל ילך ויסתבך עד לרמת הסיבוך המוחלטת, האולטימטיבית. רמת הסיבוך האינסופית שהעולם שואף אליה מבריאתו.

כמו פקעת צמר?

כמו פקעת צמר.

כמו אוזניות בכיס?

כן. כמו אוזניות בכיס. כפי שאתה רואה, העולם שואף לסיבוכיות.

ואני אבין משהו בסופו־של־דבר?

לא, לא תבין דבר. לא יהיה שום היגיון בשום־דבר. ככל שיחלוף הזמן תבין פחות ופחות. וככל שתנסה להבין – או להיפך, תנסה לא להבין וללכת יד ביד עם הגורל – ככל שתבחר, אין לכך שום משמעות. הכל יסתבך בעל־כרחך.

ובמה זה יבוא לידי ביטוי?

בכלום. אתה תקום בבוקר כרגיל. אתה תחטא ותחזור בתשובה. אתה תתפלל, תאהב, תתאכזב ותתחרט. הכל כפי שעשית עד עצם היום הזה. אלא שמיום זה והלאה, כל־זה ייעשה מסובך לאין־שיעור.

נשמע מסובך.

כן. זה כבר התחיל.

ויראבין הבור למים

ריאות אשי נושפות שחורן ואשי שוחקת,

בחלום מלוכים שליחיי להלהיבך לחום

אבְניי נוקשות, לשוני כובלה לבור;

חבולה, על פניו נאנחת,

רפואה.. רפוה.. ותנו כסות לנוכחת.

כי בראותה, רעועה, שריקת תם

כנשימת מלאך המוות בבואו לאור,

בראשי-תבות בואכה דמעתי קודחת

ברקעי מזמור המלח אֲמֹסס את סדום

כ חשון, מתוך שיר כל יום