כל יום! רק היום לא בגלל שפיספסתי אותה אז לא יכלתי לבוא ללימודים (אני לא מי יודע מה עצוב אבל לא משנה)

אבל אמרתי למי שמתלונן- תמיד יכול להיות גרוע יותר

אבל אין מה לעשות, לא רק אני לומד בישיבה...

אז מה שאני עושה זה:

יושן(לפחות מנסה)

שומע שירים

מדבר עם חברים

משתעמם

מסתכל בחלון

אצלנו מביאים חבילת קלפים, ספרים, כרית נסיעות ואמפי\טלפון

זה ממלא את הזמן

הרבה בנות משלימות שעות שינה

אבל אם יש חדשות מרעישות אז כל הנסיעה מדברים על זה

בעיקרון קצת סיוטי אבל יש איך להעביר את הזמן

בקיצור- היא אומרת לך שאתה יכול לשרוד, ומקסימום תבהה במשו..

לבהות במושב לפינך

בשיער של מי שיושב לפניך

בנעליים שלך

ברצפה

בתיקרה

והנה עוד כמה רעיונות -

לספור כמה מעויינים יש בכיפה של מי שיושב בצד שלך

לספור כמה מסטיקים דבוקים לכיסא שלך

לספור עמודים

לעשות שיעורי בית שנזכרת בהם באותו רגע

כל פעם שאני מגיעה הביתה כבר אין לי שיעורים

אנחנו יושבות 4 חברות במושב האחורי עם ספרים פתוחים

אפשר גם להתאמן למבחנים

זה אחד הטובים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

או לומדים.

על הפודקאסטים..

ויודע מה, גם על הלומדים....

עושים היסטוריה

התשובה

הסיפור שלנו (עליו השלום)

עושים תנ"ך- לא מומלץ!!! קוראים שם את התנ"ך כאילו זה סתם ספר אגדות נחמד.

ואני בדרך כלל לומד משנה או רמב"ם יומי  (באיחור של עשרה פרקים בערך..).

אבל זה ממש קשה ללמוד בהסעה לבית הספר. יש מלא רעש.

יישר כח!

עלה והצלח!

זה קצת מסובך אבל לסיכום אמורות להיות איתנו בהסעה עוד 30 בנות שעולות על האוטובוס השני

אנחנו 12 בנות אז יש שקטטטטטטטט

הכי טוב זה...:
לאכול
לישון
לשמוע שירים
לדבר עם חברים\חברות
לשחק משחקים שאפשר לשחק בנסיעה, משחקי מילים כאלה
נגיד, אישיות, 21, 

הכי כייף לי זה לנמנם ולשמוע שירים, אני לא מצליחה להירדם בנסיעה ואני כל יום נוסעת שעה פלוס מינוס לכל צד

ושנה שעברה נסעתי כל יום שעה וחצי לכל כיוון.

מה עושים?

מדברים בטלפון

שומעים שירים

אוכלים

שותים

ישנים

עושים שיעורים

לומדים למבחנים

קוראים ספרים

אפשר לקחת על עצמך לימוד יומי (אני שנה שעברה לקחתי על עצמי את הרמבם היומי, 5 דקות ובסוף שנה מרגישים סיפוק)

אם נוסעים עם חברים - מדברים איתם

מדברים סתם עם אנשים באוטובוס

מסתכלים על הנוף ואומרים לאבא תודה על העולם המדהים שהוא ברא

כותבים

מנגנים (אם אפשר)

מסדרים את התיק

בוהים באנשים מוזרים רק כדי להרגיש מוזר

מתבודדים בשקט באמצע נסיעה
מתפללים

עושים סדר יום נורמאלי

אם אתה מדריך - מכינים פעולה

ובקיצור - מנסים לנצל את הזמן כמה שיותר...

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....