בבית 2 ילדים מתוקים ב"ה.
אבל מאז שהקטנה נולדה כבר 5 הריונות לא תקינים. 4 שהסתיימו ההפלה בשבוע 7 בערך. והאחרון שהתחיל עם דימום כבד בשבוע 7 והסתיים עם מומים קשים ובהפסקה יזומה בשבוע 35.

עכשיו הריון שמיני. שבוע 8 לפי וסת אחרונה אבל עובר תואם לשבוע 7. יש דופק והאיחור מופיע בכמה אולטרסאונד שעשיתי. אז כנראה שאני בשבוע 7.
בתחילת השבוע התחילו כתמים שמתחזקים לאט לאט.
נכון לאתמול העובר עם דופק. אבל אני כמעט ולא. לא מצליחה לנשום ברוגע. לא מצליחה לישון. וכשאני כן נרדמת אז יש לי סיוטים.
אני בפחד תמידי. אפילו אם זה הסתיים ההפלה אני צריכה לנסות לשמור את מה שיוצא כדי שיתקדמו עם הבדיקות אז בנוסף לפחד מהפלה אני חוששת מהתזמון שלה. אני כמעט ולא יוצאת מהבית כדי שלא יתפוס אותי לא מוכנה. ואני מפחדת ללכת לשירותים כדי לא לאבד את החומר שיצא ממני. אני פשוט משותקת למיטה רוב הזמן. ואני אפילו פוחדת לבכות כי לכאורה עדיין כלום לא קרה. אני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי. אני משתגעת.
זהו. הנחתי את זה פה.
אשמח לעידודים, עצות ושיתופים מסיפורים דומים.
תודה לכן שאתן פה!
לקחתי ציטוטק בשבוע שעבר ביום רביעי.. שבוע סביב 8... הגעתי למיון אחרי שהעובר והשק יצאו ונשארה רק שארית קטנה שבשבילה הציטוטק. בשבת עלה לי החום ל39 עם רעידות. נסעתי למיון ושם לא היה נראה שיש חשד לזיהום ברחם או משהו שקשור להפלה או לציטוטק. קרה אולי למישהי משהו דומה? אני קצת תלויה באוויר... מאז לא עלה לי החום..