הָעָם הַיְּהוּדִי הוּא כְּמוֹ מְחַזֵּר שֶׁאֵינוֹ מֵבִין סִימָנִים
וְהוּא מַשְׁכִּים כָּל יוֹם בַּבֹּקֶר וּבָא לָשִׁיר סֶרֶנָדָה
תַּחַת הַחַלּוֹן. כְּמוֹ חוֹלֵה אַהֲבָה הוּא אֵינוֹ מֵבִין מַדּוּעַ
הַחַלּוֹן סָגוּר וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בַּמֶּה חָטָא. וְהוּא אוֹמֵר
סְלִיחָה עַל כָּל הַחֲטָאִים וְעַל הַכַּוָּנָה וְאוֹמֵר
אֶת כָּל מִלּוֹת הַחִבָּה הַמְקֻבָּלוֹת וּמְבַקֵּשׁ בְּשׁוֹפָרוֹת
כְּמוֹ בִּכְלֵי נְגִינָה, כְּמוֹ בִּתְחִנָּה, וְלִפְעָמִים הוּא הוֹלֵךְ
וּמְחַפֵּשׂ וְחוֹזֵר עִם תְּשׁוּבָה אֲבָל כְּבָר אֵינוֹ זוֹכֵר
מָה הָיְתָה הַשְּׁאֵלָה וְהַאִם הָיְתָה. וְהוּא עוֹמֵד
תַּחַת הַחַלּוֹן וְשָׁר שִׁירֵי אַהֲבָה וּמַכֶּה עַל
מַפְתֵּחַ הַלֵּב כְּמוֹ עַל דֶּלֶת אֲהוּבָתוֹ: תְּחִלָּה
מִתּוֹךְ נִימוּס, אַחַר כָּךְ בְּתִקְוָה,
אַחַר כָּךְ בְּיֵאוּשׁ.

מתוך פיוט לימים נוראים

בִּשְׁתִיקָתִי הַגְּדוֹלָה וּבְצַעֲקָתִי הַקְּטַנָּה אֲנִי חוֹרֵשׁ
כִּלְאַיִם. הָיִיתִי בַּמַּיִם וְהָיִיתִי בָּאֵשׁ.
הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם וּבְרוֹמָא. אוּלַי אֶהְיֶה בְּמֶכָּה.
אַךְ הַפַּעַם אֱלֹהִים מִתְחַבֵּא וְאָדָם צוֹעֵק אַיֶּכָּה .
וְהִיא תְּהִלָּתֶךָ.

אֱלֹהִים שׁוֹכֵב עַל גַּבּוֹ מִתַּחַת לַתֵּבֵל,
תָּמִיד עָסוּק בְּתִקּוּן, תָּמִיד מַשֶׁהוּ מִתְקַלְקֵל.
רָצִיתִי לִרְאוֹתוֹ כֻּלּוֹ, אַךְ אֲנִי רוֹאֶה
רַק אֶת סֻלְיוֹת נְעָלָיו וַאֲנִי בּוֹכֶה.
וְהִיא תְּהִלָּתוֹ.

אֲפִלּוּ הָעֵצִים הָלְכוּ לִבְחֹר לָהֶם מֶלֶךְ.
אֶלֶף פְּעָמִים הִתְחַלְתִּי אֶת חַיַּי מִכָּאן וָאֵילֵךְ.
בִּקְצֵה הָרְחוֹב עוֹמֵד אֶחָד וּמוֹנֶה:
אֶת זֶה וְאֶת זֶה וְאֶת זֶה וְאֶת זֶה.
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.

אוּלַי כְּמוֹ פֶּסֶל עַתִּיק שֶׁאֵין בּוֹ זְרוֹעוֹת
גַּם חַיֵּינוּ יָפִים יוֹתֵר, בְּלִי מַעֲשִׂים וּגְבוּרוֹת.
פִּרְקִי מִמֶּנִי אֶת שִׁרְיוֹן גּוּפִיָּתִי הַמַּצְהִיבָה,
נִלְחַמְתִּי בְּכָל הָאַבִּירִים, עַד הַחַשְׁמַל כָּבָה.
וְהִיא תְּהִלָּתִי.

תָּנוּחַ דַּעְתֵּךְ, דַּעְתֵּךְ רָצָה עִמִּי בְּכָל הַדֶּרֶךְ,
וְעַכְשָׁו הִיא עֲיֵפָה וְאֵין בָּהּ עוֹד עֵרֶךְ,
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ מוֹצִיאָה דָּבָר מִן הַמְקָרֵר,
מוּאֶרֶת מִתּוֹכוֹ בְּאוֹר שֶׁמֵּעוֹלָם אַחֵר.
וְהִיא תְּהִלָּתִי
וְהִיא תְּהִלָּתוֹ
וְהִיא תְּהִּלָּתֶךָ.

יוֹם כִּפּוּר בְּלִי אָבִי וּבְלִי אִמִּי
הוּא לֹא יוֹם כִּפּוּר.
לָכֵן אֲנִי אוֹכֵל כְּדֵי לִזְכֹּר
וְשׁוֹתֶה כְּדֵי לֹא לִשְׁכֹּחַ
וּמְסַדֵּר אֶת הַנְּדָרִים
וּמְמַיֵּן אֶת הַשְּׁבוּעוֹת לְפִי זְמַן וּמִדָּה.
בַּיּוֹם צָעַקְנוּ "סְלַח לָנוּ",
וּבָעֶרֶב צָעַקְנוּ "פְּתַח לָנוּ"
וַאֲנִי אוֹמֵר שְׁכַח לָנוּ, שְׁכַח אוֹתָנוּ, הַנַּח לָנוּ
לְעֵת נְעִילַת שַׁעַר כִּי פָּנָה הַיּוֹם.
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחֲרוֹן נִשְׁבַּר
בַּחַלּוֹן הַצִּבְעוֹנִי שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת.
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לֹא נִשְׁבַּר,
אֲנַחְנוּ נִשְׁבָּרִים,
הַמִּלָּה "נִשְׁבֶּרֶת" נִשְׁבֶּרֶת.

@מתנחלת גאה!
@בזרימהhref='/Forum/User/135630'>@לעשות רצונך!
@אליה2
@קפיץ-
@הר ומדבר
@אהבה.
@רק הפעם.
@מגובלת-
@ריעות.
@נחמיה17
@גלידת לימון
@דוס בדם
@סלט
@ענבל
@ימ"ל
@משתדלת יותר
@simple man

מוזמנים כולכם @תיוג המוני

א.
בַּשְּׁטִיבֶּל שֶׁלְּיַד הַהוֹרִים שֶׁלִּי בְּדִיּוּק בּוֹנִים
אָבָק הַשִּׁפּוּצִים עוֹד מְרַחֵף בְּחָלָל הָאֲוִיר
אֲנִי מְקַפֵּל תְּפִלִּין בְּתַרְמִיל שֶׁל נְדוּדִים,
קַבְּצָן זָקֵן אֹסֶף צְדָקוֹת מְאַחֵל לִי
"שֶׁכָּל מִשְׁאָלוֹתֵךָ לְשָׁנָה זוֹ יִתְגַּשְּׁמוּ
וְשֶׁתִּהְיֶה לְךָ שָׁנָה טוֹבָה"
כָּכָה בֵּין אַשְׁרֵי לְשִׁיר שֶׁל יוֹם
פִּתְאוֹם לָדַעַת מָה אֲנִי רוֹצֶה
לְבַקֵּשׁ הַשָּׁנָה
אֲנִי מִתְקַפֵּל בְּעַצְמִי תְּפִלּוֹת
קַבְּצָן זָקֵן מְבַקֵּשׁ נִדְבַת לֵב
מוֹצֵא שֶׁאֲנִי בְּאֶמְצַע שִׁפּוּצִים
מִסְתַּפֵּק בְּמוּעַט
מְבַקֵּשׁ
רַק לֵב

ב.

"וְהַתְּשׁוּבָה הָרָאשִׁית
שֶׁהִיא מְאִירָה אֶת הַמַּחְשָׁכִים מִיָּד
הִיא שֶׁיָּשׁוּב הָאָדָם אֶל עַצְמוֹ"
[הרב קוק]

לְאָן לַחֲזֹר, אֱמֹר, לְאָן לַחֲזֹר, אֲנִי
נָטוּשׁ כָּאן כְּשִׁכּוֹר, אֲנִי יוֹשֵׁב עַל הַכִּכָּר, אֱמֹר
אֵיפֹה הָיִיתִי, מִי אֲנִי בִּכְלָל, תַּגִּיד לִי כְּבָר,
כַּמָּה אֲנִי נִבְהָל, מָה הַחֹשֶׁךְ הַזֶּה, הַסְבֵּר
כֵּיצַד הָאוֹר נוֹפֵל, הַסְבֵּר כֵּיצַד אֲנִי מִתְבָּהֵל.
לְאָן, אִם כֵּן, אֱמֹר לְאָן. אֲנִי לֵב שֶׁהוּא אֶבֶן.
אֲנִי מַעְיָן שֶׁהוּא לֵב וְאֶבֶן שֶׁהִיא חֹר,
דַּבֵּר, אֲנִי מַקְשִׁיב כָּאן,
אֱמֹר,
לְאָן לַחֲזֹר

ג.
יִקְרָא בַּשֵּׁם וְיַכְבִּיר בְּתֵאוּרִים
עֲנֵנוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים עֲנֵנוּ
עֲנֵנוּ טוֹב וּמֵטִיב לַכֹּל עֲנֵנוּ
וְכוּלֵי
וְיִצְעַק
וְיַחֲבּוֹט בַּשֻּׁלְחָן וְיִמְחָא כַּף אֶל כַּף
אוּלַי יָשֵׁן הוּא וְיִקָץ
וְאַחֲרֵי שֶׁיִסוֹב לִבּוֹ אֲחוֹרַנִּית
אַחֲרֵי שֶׁיְשְׁתַבְּרוּ כֵּלָיו וְיַגִּיעַ כְּדֵי זוֹב דָּם
אֲזַי יַרְכִּין גּוּפוֹ וְיִקְרַע שְׁעַרַיו
וְיַגִּיד בְּשִׁבְרוֹן לֵב
עֲנֵנוּ זֶה שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה
עֲנֵנוּ

ד.
כָּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּכִיתִי מִגַּעְגּוּעַ
הַרְבֵּה זְמַן שֶׁכְּבָר הִתְיָיאַשְׁתִּי מִמְּךָ
וְהַמִּילִּים הָפְכוּ סְתַמִיוֹת בְּצֵל הָהֶרְגֵּלִים
אַחֲרֵי שֶׁכָּל כָּךְ הַרְבֵּה תְּשׁוּבָה הֵבֵאתִי לְךָ
וַעֲדַיִין לֹא שָׁאַלְתָּ
מָה שְׁלוֹמִי
מָה אָכַלְתִּי שָׁם
אֵיךְ הָיָה לִי בְּבֵית הַכְּנֶסֶת
כְּבָר חָשַׁבְתִּי שֶׁהָלַכְתָּ וְאוּלַי לֹא הָיִיתָ
וְגַם אַחֲרֵי רֹאשׁ הַשָּׁנָה יָרְדָה הַשַּׁבָּת כְּמוֹ
שְׁכֵנָה שֶׁיּוֹרֶדֶת בְּמַדְרֵגוֹת עִם כַּפְכָּפִים
וּכְבָר פָּשָׁה בָּנוֹ אָבָק הַיּוֹמְיוֹם וְגַם אֲנִי פָּשִׁיתִי
וְהַזִּכְרוֹנוֹת נִזְרְקוּ לַפַּח בָּחָצֵר הָאֲחוֹרִית
וַאֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁלֹּא תַּעֲנֶה כִּי אַף פַּעַם לֹא וְלָמָּה שֶׁפִּתְאוֹם
אֲבָל כָּכָה לִפְנֵי שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ רָצִיתִי שֶׁתֵּדַע
שֶׁכָּל רֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּכִיתִי
מִגַּעְגּוּעַ

מחבר: חיים גורי
מלחין: ארז לב ארי

אוּלַי זוֹ רַק פְּתִיחָה
לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר,
שֶׁיַּעֲלֶה וְיָבוֹא.
אוּלַי זוֹ רַק שְׁתִיקָה
מְמֻשֶּׁכֶת,
הַדּוֹמָה לְמָוֶת,
אֲבָל הִיא לֹא הוּא,
כְּמוֹ מַחֲלָה שֶׁתַּעֲבֹר.

אוּלַי זֶה נִסָּיוֹן.
וַיִּקָּחֵהוּ שָׁם
וַיְנַסֵּהוּ שָׁם
בִּרְחוֹב אֵין שֵׁם
וְאֵין הֶמְשֵׁךְ לְמַעֲנוֹ.
אֵין הֶמְשֵׁךְ לְמַעֲנוֹ.
אֵין הֶמְשֵׁךְ

אוּלַי זוֹ רַק פְּתִיחָה
לְמַשֶּׁהוּ אַחֵר,
שֶׁיַּעֲלֶה וְיָבוֹא.
יַּעֲלֶה וְיָבוֹא.
אוּלַי תָּשׁוּב כְּאַהֲבָה
לוֹהֶטֶת
בְּיוֹם הַדִּין
הַמְפֹאָר וְהָאָדֹם.
אוּלַי תַּמְשִׁיךְ לָלֶכֶת
בְּעִקְּבוֹת הַמַּנְגִּינָה,
בִּרְחוֹבוֹת מְלֵאֵי שָׁמַיִם וְאֶפְשָׁר

וְיִהְיֶה לְךָ מָשִׁיחַ
שֶׁיָּבוֹא

וְאֶפְשָׁר

וְיִהְיֶה לְךָ מָשִׁיחַ
שֶׁיָּבוֹא.

זה מזכיר לי את ההקפות שניות בהר המור,

ששרים את השיר המרגש הזה

ומתנדנדים באיטיות עם הספרי תורה,

כשהבוקר כבר עולה.

 

 

המילים בהודעה. גם הניגון יפה.

שיר מהמם

פותח את הלב

בדיוק השבת קראתי ראיון עם אביתר בנאי (http://www.olam-katan.co.il/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%AA/item/7348-%D7%99%D7%A9-%D7%9C%D7%A0%D7%95-%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%99) על חמש שירים במסע התשובה שלו, וזה אחד מהם.

הרימון חוסם את השיר משום מה.... 

 

תכלית הימים- לילות

תכלית הלילות- שבתות

תכלית השבתות- מועדים

תכלית המועדים- ראש השנה

תכלית ראש השנה- יום הכיפורים

תכלית יום הכיפורים- תפילת נעילה

עצה ל"כל נדרי"/הרב אלישע זצ"ל

"בכלל,
אני מציע לאנשים,
כשהם נכנסים ל"כל נדרי",
ואז נאמר הביטוי:

"אנו מתירים להתפלל עם העבריינים",

לא לחשוב שאני נמצא בקבוצה של ה"אנו", ואני מתיר להתפלל עם העבריינים,

אלא, לחשוב שאני נמצא בקבוצה של העבריינים,

ויש כאלה שמתירים להתפלל גם איתי...

לבוא יותר פשוט.

לבוא ליום הכיפורים בלי להחזיק מעצמנו.

לבוא ממחלף ענווה..."

גמר חתימה טובה לכל בית ישראל

אשכרה.

קפוץ לי