אני בכיפה השנייה ..

בהצלוחה נשמה!!

חזקקק

כן, אין דברים כאלה!!!!

אני על הריצפה כל פעם מחדששש שאני שומעת אותוו

מתחיל לשעמם מתישהו...

יאללה עוד כמה דקות וגמרנוו

או לקרוא

​​​​​​

לעבוןר עליו טוב טוב לבחור משהו לאכול ואז "להזכר" שיש צום ולהחזיר אותו לשים מים בכוס ואז לשפוך אותם לכיור לקרוא לחיות את החיים רק בלי אוכל להיות במחשב וכו'

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....