הרי ידע של בחורה שיעור ב' הוא פחות מידע של בחור שיעור א'... (לא בקט שוביניסטי, כן? פשוט המסלולים שונים)

וממה נפשך, הרי אם היא שיעור ב' במדרשה אחרי שעשתה שם שיעור א' היא במסגרת בדיוק כמו הבן.

אם היא הלכה לשם אחרי שרות לאומי של שנה אז היא בעצם בשיעור א'...

אני ממש לא מזלזל ביכולת של בנות להבין לנפש האדם, אני אפילו מעריך אותה מאוד. אבל הבנה לנפש האדם במקרה הזה היא כלי כדי שהתשובות יכנסו אל ליבו. ואמנם הבחורה שעשתה שירות לאומי שנתיים יכולה להיות מאוד אמפתית ועמוקה, אבל אאם היא לא לא למדה מספיק תורה היא פשוט לא תדע מה לענות כדי שזה יהיה גם נכון. אנחנו לא רוצים להכניס לנערים המבולבלים עמוק ללב דברים שהם שטות גמורה.

לדוג': מדריכה תמימה התאהבה לה בבחור חמוד מהסניף, והיא רוצה לדעת מה מותר ומה אסור ואם לקדם את העניין. עכשיו, בוודאי שצריך המון הכלה ונסיון חיים בשביל לענות לה תשובה שתגע ללבה. אבל אם המדרשיסטית הבוגרת והאחראית שעונה לה לא יודעת את ההלכה בעיון בנושא, לא משנה כמה מקסים היא תענה - היא פשוט לא תענה את התשובה הנכונה. השאלה היא מהחיים, אבל התשובה כוללת בתוכה הלכה שצריך לדעת.

ואני לא יודע אילו רבנים יש שם, אבל הרב הממוצע לא יודע בעיון סוגיות של שמירת העיניים לדוג' (מנסיון עם המון כאלה), וחובת לימוד תורה וכו'.

ומשום מה נורא מחזיקים שם שאמונה דווקא כן יודעים לענות. כאילו שאת זה כן יודעים לעומק... (אני אגב לא יודע אמונה כמעט בכלל. אבל גם האנשים שם לא מספיק כנראה)

אמרתי בעצמי שגם אני לא בקיא באמונה. אבל בגלל זה אני לא עונה לאנשים אחרים כי אני יודע שאני לא יודע.

והליות בקיא בנושאים ההלכתיים הרלוונטיים בעיון זה לא התנשאות מצידי, הרי גם את יכולה לשבת על זה וללמוד את זה אם את רוצה בדיוק כמוני. משום מה את לא עושה זאת לפני שאת עונה תשובות. זו התלונה שלי.

כי לא למדו מספיק. תשובות שיש להם נגיעה הלכתית לא הייתי מקבל גם מבייניש שיעור ג', לפחות אחד שלא חקר את הנושא לעומק.

ודאי שיש בנות שלמדו תורה. השאלה היא כמה ואיך, ברוחב ובעומק. את גדולה ממני בשנתיים ואני משוכנע שבלימוד סוגיה הלכתית ממוצעת יכולת הלימוד שלי עולה על שלך, וזה לא בקטע מתנשא - זה לא בגלל שאני גבר או שאני חכם יותר - אלא פשוט כי יש לי יותר נסיון (ואולי גם כי הרבנים שלי לאורך השנים היו בעלי נסיון ארוך שנים בלימוד, דבר שאצל נשים כמעט ואין. שנות לימוד של ר"מ בישיבה תיכונית טובה הן בערך כמו של ר"מית במדרשה, ושל ר"מ בישיבה גבוהה - יותר גם משל ראשת המדרשה כנראה). 

עולם לימוד התורה הנשי פשוט לא קיים מספיק שנים. ובמיוחד זה שנוגע לעיון. זה עולם צעיר וחסר נסיון עדיין. אולי בעתיד אני אוכל לגשת לר"מית שתוכל להסביר לי את כל סברות האחרונים בסוגייה בחושן משפט על המקום. כרגע לא התרשמתי שזה המצב. תפתחי דף גמרא קשה במיוחד, לכי איתו לרמ"ית שלך ותראי אם היא מצליחה להבין כל תוספות.

ב. לא כלום, וגם לא כלום (אגב, באמת יש לך כל כך הרבה ידע בכתבי הרב קוק? לי אין מושג בזה אז אני לא יכול לשפוט, אבל כע?). אבל את צריכה לנתח סוגיה לרוחב ולעומק כדי לדעת מה באמת יוצא. הרי אלו שאלות שאין בהם שורה תחתונה מוסכמת בעולם היהודי עד ימינו (החל משאלות של קשר בין בחור לבחורה ועד שאלות של האם יש פסיקת הלכה בנושאי השקפה). את צריכה לדעת את הדעות השונות לעומק כדי לענות תשובה כלשהי, אחרת זה פשוט לא יהיה משהו עם קונצנזוס בעולם התורה.

אבל לא לענות על שאלות שאין בהם שורה תחתונה מוסכמת. אמא באמת לא יכולה לענות לבת שלה שרוצה חבר בתיכון או ללכת לצה"ל. היא לא יכולה. אחרי שהיא יודעת את המעמד ההלכתי של האפשרויות, ומה נראה שצריכה להיות ההלכה, היא יכולה לדבר על ליבה של בתה כדי שהיא תתחבר לזה. אבל קודם צריך לדעת למה בכלל יש להתחבר.

זה שיש לך רבנים גברים לא משנה את המצב, כי זה כל מה שאני מנסה לומר, זה לא עניין של מגדר. בפועל רמת הר"מ הגבר בישיבה גבוהה אינה זהה לרמית הר"מ/ית במדרשה. אם התכוונת לזה שאת הולכת בפסיקה לפי רבנים גדולים בתורה, אז סבבה, אבל זה לא קשור לדיון. השאלה היא אם את חושבת ברצינות שמי שמלמד אותך גמרא, יהא אשר יהא, יכול להתחרות בר"מ בישיבה גבוהה.

אני מניח שאת לומדת בנשמת או בלינדנבאום אגב, אם זה בנשמת אז דווקא מלמדים שם כמה רבנים רציניים. ובכל זאת: אני לא חושב שאי פעם נתקלת בלימוד עיון מעמיק מצד ראש ישיבה כדי להשוות. באמת, את לא רואה איך הוא עושה את זה. אין לך קנה מידה להשוואה.

(אם את בנשמת, אז הרב הנקין הוא בהחלט רציני. אבל אני לא יודע אם הוא מעביר את השיעור הכללי ברמה הכי טובה שהוא מסוגל או שהוא מתחשב ברמת השומעים).

אבל חשוב לדעת שיש הבדלים משמעותיים. אין זלזול בלומר שרב הוא כנראה ברמה כזו או אחרת. זו סטטיסטיקה פשוטה. הרי הטובים ביותר מהלומדים שרוצים להמשיך במסלול הזה הולכים להיות ר"מים בישיבות, שם נמצא עיקר האתגר והיוקרה. ברור שזו העדפה ראשונה של אברך ותיק. כמה רבנים לומדים במטרה להיות ר"מ במדרשה? אני לא אומר שזו מציאות אידיאלית. אבל את חושבת שהמצב שונה?

אבל יש מעט מאוד רבנים שהיו הולכים להיות ר"מים במדרשה כשעומדת בפניהם אפשרות ללמד בישיבה גבוהה (וגם הסדר. בממוצע יש הבדל גם ביניהם לדעתי אבל עם חריגות רבות).

אני אפילו לא אומר שזה לא חשוב. חשוב. אבל תביני שבשביל השפיץ של השיעור, שישב ולמד 17 שנה לפני שנהיה ר"מ שיעור א' בישיבה - מדרשה היא לא אתגר אינטלקטואלי באותה מידה. 

באמת. אין לי שום בעיה עם מדרשות או עם לימוד של בנות בכלל, ואפילו ממש אשמח אם אשתי תדע תורה ברמה גבוהה וזה לא יבוא על חשבון דברים אחרים (לפחו כל עוד היא לא תלקה באפקט דאנינג-קרוגר – ויקיפדיה). אבל יש פער. בהחלט יש.

וגם האבא מידי פעם, קיצר, אנחנו לא בויכוח של מי שלומד יותר. פשוט לא הענין.

ברור שהאבא יעביר במה שאשתו הקימה והוא גם חושב שזה חשוב בוודאי. בקשר לבן - אין לי מושג. ולא אמרתי שאין יוצאים מהכלל, אבל יש כלל.

אבל שטויות.

אני מסכים שהנפוטיזם היא תופעה לא תמיד הכי טובה, אבל זה כמעט תמיד הולך ביחד, השאלה היא במינון.

זה הזיק לדעתי במידה זו או אחרת, ובמידה ויש יותר מראש אחד אז זה סתם לא היה נחוץ. ואדרבה, זה לדעתי דבר שצריך לתקן גם בישיבות. לא אמרתי ששם הכל מושלם.

אין סיבה שהוא ירצה מדרשה משיקול של רמה גרידא. אולי משיקול אחר (יותר קל להתקבל כר"מ, יותר כסף, אנאעארף). נשאל כך: מה הגיל של הר"מ הכי צעיר במדרשה שאת לומדת בה?

ובהתאם מה הרמה הנדרשת.

ברור שיש חריגות תמיד.

ברור שהיא לא למדה בשני אלה. (מבלי כמובן לפגוע, ענין של מציאות)

לא משהו שצריך להתבייש בו

בכל מקרה, אין מה לפתח על זה דיון.

לגופו של ענין, אני לא רוצה להוסיף שמן למדורה, אבל אני נוטה להסכים איתך (שהענין הוא תשובות שיספקו את השואל, ולאו דווקא מדוייקות פילוסופית, זה פשוט לא קהל היעד). אם כי ההגבלה השרירותית של גיל אכן מעט מצחיקה, אבל גם זה לא נראלי ששוה את השריפה כאן.

אף אחד לא חולק שלבנים יש יותר שעות לימוד תורה ובטח בגמרא. 

אבל המענה הנשי והגברי בפרויקטים מסוג זה הוא שונה במהותו. 

ש"ס, ראשונים, טורש"ע שו"ע ונושאי כלים..

אלא זאת שאלה חינוכית גרידא.

לא צריך להבין הרבה בהלכה, אם כבר אולי באגדה

אבל בעיקר -

בחינוך.

והלך הרוח של הדברים שלך הזכיר לי דברים אחדים משיחה של הרב עמיטל:

"האידיאולוגים המדברים בימינו על "דעת תורה" כמורת דרך, טוענים שאדם הלומד הרבה תורה, והינו "גדול בתורה", שכלו הוא "שכל תורתי" וממילא כל היוצא מפיו – דעתה של תורה היא. הרעיון נשמע קרוב לתפישה הקתולית, אך קנה לו שביתה בקרב חוגים רבים בימינו.

הרב בר-שאול זכרו לברכה התבטא פעם בשעת ויכוח עם מאן דהוא שדגל ב"דעת תורה" כמורת דרך: האם באמת הנך מאמין שמי שעסק כל ימיו בסדרי נשים ונזיקים, יוכל לפסוק הלכה גם בדיני קדשים וטהרות רק בשל כך ששכלו הפך והיה ל"שכל תורתי"? אתמהה!" "

10: "דעת תורה" – מן התורה מניין? | vbm haretzion

 כל הדיבורים על מי שווה יותר מי שווה פחות נראים לי לא ראויים.

אלו נראים שיקולי אגו גרידא וזה כשלעצמו ממש לא חינוכי.

עברתי על כל השרשור עכשיו, ובהחלט הרגשתי שיש כאן קצת חסרון בעניין.... ובלי להכנס לכל ההתפלספויות כאן על כן עולם תורה לא עולם תורה כן רמים גדולים לא רמים גדולים.... בסופו של דבר המציאות היא שהידע וההקף, ולעיתים גם העומק (התורני, לא הנפשי) של בייניש, הוא קצת יותר משל בת מדרשה, עובדה. והיות שאכן תשובות לשאלות צריכות גם ידע, ולא רק נפש והכלה וכו', אז כשנותנים למי שהידע שלו הוא פחות, לענות, זה בעיה.

הדבר היחיד שקצת הרגיע אותי הוא התשובה שלך, שתכל'ס צריך אותן, וזה הכי בוגר שיכלו לקבוע. אז זהו זה..

נותר רק לייחל שבאמת לא תקרנה תקלות. בע"ה..

החברה המערבית עושה תחרות אובססבית בין המינים - מי שולט יותר מי חזק יותר מי מרוויח יותא וכולי.

זה ממש לא משנה מי יודע יותר חלק כזה או אחר (או סך החלקים השונים) של התורה.

ובכלל, כל הדיון פה מראש לא היה קשור לנושא בשבילו נפתח השרשור.  

הפריע שנותנים לאנשים לענות כשלא בטוח שיש להם את התשובות הנכונות.

אגב, גם מהבנים בש"ג אני לא הכי מבסוט...

דווקא אנשים שהם קרובים אליך יחסית בגיל יש להם סיכוי הרבה יותר להבין את בני הנוער ואת המצוקות שלהם מאשר בנאדם מבוגר. 

סה"כ אנשים טובים לומדים במסגרות טובות..

יכולת להבין - יש בוודאי, המון.

יכולת לענות נכון? לא תמיד.

זה בסדר. לא צריך ספר.... 

אם אדם בעניינים ויודע לענות באופן שמועיל במשהו - דיינו.

מראש גם מי שמקבל תשובה לא צריך לראות בזה בתור מעמד הר סיני אלא לקחת את זה בתור כיוון חשיבה ובערבון מוגבל.

ודווקא נראה לי שיש אנשים מתאימים.

ברור שלא כולם מתאימים לענות על תשובות לשאלות. לא כולם חייבים.

וגם "אין תשובה אחת נכונה לכל שאלה. יש שאלות שאפשר לענות עליהם בכמה דרכים. כל אחד והדרך שלו.

זה נראה על פניו, פרוייקט מבורך שצריך לדעת את מקומו, כמו כל יוזמה שלא תהיה.

תשובה לא נכונה היא נזק, אין דבר כזה "מועיל במשהו ודיינו". וכפי שציינתי למטה, הייתי עד לנזקים שנעשו.

ברור שיש דרכים שונות. אבל איך אוהב להגיד הרב יוני לביא? "נכון שיש 70 פנים לתורה, אבל לא 700..."

מסכים איתך אבל צריך איזון כמו שאתה בעצמך אומר.

כדי לענות על שאלות בוואטסאפ לא צריך להיות גדול הדור ומספיקה ענווה שאתה יודע את מקומך.

ואם אתה יודע את מקומך אתה תדע על מה לענות ועל מה לא.

אני סומך על אנשים שיש להם מודעות למקומם.

תמיד אפשר להסתכל על החסר.

אני רואה המון ביינישים ומדרשסטיות רציניים וטובים וואלה בא לי לפרגן להם.

מושלמים? לא. יש גם הרבה תיקונים שצריכים לעשות כמו בהרבה מסגרות.

בסדר ככה זה בכל החיים. תמיד אפשר לעוד.

יש פיקוח של אנשי חינוך אז נשמע אחלה.

אני באמת מקווה שיילך טוב.

ולבנות משנה ב'. הם אחלה.

מותר לצנן התלהבות, מותר להביע ביקורת, ומותר לקוות שיהיה טוב.

העיקר שנגיע לאיזון. מאמין שאתה מסכים איתי.

מותר להתלהב.

ומותר גם לשים לב לליקויים. ולא לטאטא אותם.

אני אכן מסכים.

גם לצנן את ההתלהבות כבר על ההתחלה זה מסוכן.

איזון. כמו כל דבר בחיים.

אני אומר שעולם התורה הנשי *עכשיו* הוא לא מפותח דיו עדיין. התקדמנו מלפני 500 שנה, אבל אדרבא, אני אומר שלא התקדמנו מספיק. לא טענתי פה שום טענה מהותנית על יכולות הנשים והגברים בלימוד תורה במידה ויהיו להם את כל הכלים לרשותם.

מי שצריך כאן להרגע זו את. במחילת כבודך.

"זלזול בעולם התורה הנשי" נו באמת, נראה לך שזה מה שאנחנו חושבים?

מאיפה הריאקציה הזו? הכל מתפרש אצלך במדדים של תחרות בין גברים לנשים.

צריך טיפה הגיון, מה לעשות שלבייניש בשלב הזה יש טיפהלה יותר שעות לימוד מבת מדרשה, זו עובדה מתמטית, ואין מה להלחץ ולצעוק חי וקיים.

תשובות של משיבים שבאמת ענו עם לב ענק ורצון טוב ויראת שמים וכו' וכו', אבל מה לעשות, לא באמת ידעו בתחום שהם ענו עליו. 

וזה היה עצוב.

אני מזלזל בעולם התורה הנשי

יש לי חוסר אמון בנשים.

היחס שלי לנשים הוא ילדותי.

התקדמנו חמש מאות שנה ואני לא מכיר בזה.

יש לך פרשנות אחרת לדברים? הייתי אמור להבין משהו אחר מהשיח?

לא חכמה לשלוח את כל הארטילריה, ואז לומר ש"אם זה מה שהבנת אז אין לי מה לדבר איתך" את מוזמנת לקחת אחריות על מה שאת אומרת.

את בהחלט מפרשת כל אמירה עובדתית, על זה שיש לנשים פחות שעות לימוד תורה ושימוש ת"ח, כהתקפה וזלזול ל"עולם התורה הנשי", מה זה אם לא תחרות פמיניסטית רדיקלית? שמסרבת להכיר בהבדלים? שנעלבת מכל אמירה של הבדל?

יש לי בעיה עם זה :

"אז כשנותנים למי שהידע שלו הוא פחות, לענות, זה בעיה.."

כאילו שבגלל שרובנו לא יודעות לנתח סוגיות בגמרא אין לנו בעצם מספיק ידע ובסיס מספיק יציב על מנת לענות תשובה טובה. כן, בעיני זה זלזול בעולם התורני הקיים.

והאמת שמהאמירה הזאת-

"נותר רק לייחל שבאמת לא תקרנה תקלות. בע"ה.."

השתמע לי שהתקלות יבואו בעיקר על ידינו, מה שעצבן אותי עוד יותר. אבל אולי כאן סתם הפרזתי.

בשביל דעת איזה ידע נחוץ חחח

נשמע שכל אחד יוצא מנקודת הנחה שהשאלות שונה.

אם שתיהם מבינים שמדובר פה לא על שאלות הלכתיות גרידא אלא שאלות חינוכיות השאלה כמה ידע בגמרא צריך כדי לענות על שאלות כאלו. נראה לי שלא צריך הרבה או בכלל ידע בגמרא בשביל זה.

אחת מהשניים -

או שהדיון פה עד כמה לימוד גמרא/הלכה חשוב במסגרת כזאת

או שלא מובן פה על אלו שאלות עונים בדיוק.

סתם מצחיק ועצוב שמתעצבנים ומעצבנים פה על בסיס כלום כמעט.

נתון: יש שאלות שנוגעות להלכה, ופעמים אף לנושאים מורכבים בהלכה (בינו לבינה לדוג'. מצבי קצה בהלכות כיבוד הורים).

נתון: בשביל לענות על שאלות שנוגעות להלכה שאין לה שורה תחתונה ברורה ומוסכמת צריך ידע הלכתי מורכב.

נתון: לבחורה בת 20 ממוצעת אין הרבה ידע הלכתי מורכב.

מסקנה: בחורה בת 20 ממוצעת לא יודעת לענות על שאלות שנוגעות להלכה מורכבת.

לא מסכימים? אמרו לי אם אתם חולקים על אחת מהנחות היסוד. אני ראיתי את הקבוצות הללו בפועלה ובהחלט היו שם שאלות מהסוג של ההנחה הראשונה. אני בטוח של@מדרשיסטית20 יש המון בגרות הלכה והקשבה. וגם זה חשוב. אבל זה פשוט לא מספיק לדעתי.

התוספותים שהזכרתי וכו' הם סימן ולא סיבה. הם לא מה שיעזור לענות על שאלות של בן נוער, אבל הם שיראו אם האדם יכול ללמוד את הנושאים הרלוונטיים מספיק לעומק.

לא חייבים לענות אם לא יודעים.

יש פעמים שאפשר להשאיר את הצד ההלכתי הטהור באופן פתוח לענות על הדבר העיקר.

שאלה בכיבוד הורים יכולה להיות שאלה הלכתית אבל גם שאלה פרקטית או נפשית שלא קשור לצד ההלכתי באופן טהור של סעיפים בשו"ע.

בכל אופן - גם בנים וגם בנות - שאלות מפנים אך ורק למורה הוראה. ובפרט שאלות מורכבות.

לכן אין צורך להדגיש את ההבדל בין בנים לבנות, כי זה לא קשור לנושא.

בעזרת ידע לקוי. תאורטית אולי זה יכול להיות הגיוני אם היה אפשר להבחין. אבל לכמעט כל שאלה שם יש פן הלכתי שמתייחסים אליו ואי אפשר סתם "להכיל" ולהתעלם ממנו.

אחרת זה מרגיש לי באוויר

לא דיברתי על לנתח סוגיות בגמרא, אלא על פחות ידע, עובדתי. ידע שנצרך לעיתים כדי לענות תשובה נכונה. בדיוק בנושאים ש@בינה. הדגימה - אמונה, תפילה, בינו לבינה.....

מה זלזול בזה?

אני גם חושב שחברי כולל הוראה, שהם תלמידי חכמים מופלגים, לא יכולים לפתוח בית הוראה לשאלות בקבלה, זה זלזול העולם התורה שלהם?

היות ואני מאמין למה שכתבה @בינה. אז נשאר לי רק לתמוה עם עצמי כדי להבין מה גורם לך לראות את זה כך. לראות זלזול וכו' וכו' במה שבכלל לא מתקרב לכך.

לגבי הציטוט השני, במחילתך, תראי שהוא נכתב כהמשך לתגובה בה כתבתי שאף מכך שיש שם בנים בש"ג אינני רווה נחת..... אז בכלל אין לך מה ךהפגע, הפוך.. זה רק מוכיח שאין לי שום זלזול אלא נטו אובייקטיביות, שהלא לא יעלה על הדעת שאני מזלזל אף בעולם התורה הגברי....

אנצל את ההזדמנות כדי להודות ל@ברגוע.. תודה לך. באמת!

משמח לשמוע.

אני עדיין עומד על כך שהיא השתמעה בדיוק כמו שכתבתי, זה ממש לא "בחירה" שלי איך לקרוא (ארבעת המשפטים הראשונים שכתבתי הם ציטוטי מדבריה אליי, מה ניתן לעשות) אך מקבל שיתכן שזה לא בכוונה, או מתוך סערה בגלל שאר השרשור.

בקשר לשרשור- אני ממש לא הסטתי כלום, הבעתי את דעתי על ההבדל בין רמת הידע של בייניש לרמת הידע של בת מדרשה, ואת הרלוונטיות של זה לנידון. ואני גם לא רואה בזה זלזול בעולם התורה הנשי או כל פנינה דומה.

לדעתי, הידע הוא כן רלוונטי, שוב נחזור -הרי לא מדובר רק בצורך בלב רגיש ואוזן קשבת ונפש מכילה, אלא במי שנותן תשובות! וכן, אמונה, תפילה, ובינו לבינה, בהחלט צריכים גם ידע, ולא רק המון רצון טוב. לומר את זה זה "טפל"?? לקשר את זה לרמב"ן ורשב"א ורי"ף זו ההסטה של הדיון...

גם האמירה "אתם פצחתם בהשוואות" מקוממת אותי. נכון, אנחנו ציינו שהידע של בת הוא פחות מידע של בן, נכון או לא? מי שמציג את זה כפגיעה בעולם התורה הנשי, הוא זה שעושה את הרושם של התחרותיות... לאשה שלא עסוקה בתחרות לא מפריע לשמוע את זה, והיא בטח לא מפרשת את זה כפגיעה וזלזול...להגיד עכשיו שאני זה שפצח בתחרותיות ו"בחרתי" להבין אותה בצורה מסויימת, מרגיש לי מאוד לא בסדר..

את התשובות והדרכה שישאירו למומחים. 

ככה כל אחד יהיה טוב בתפקידו

בגדול אני ממש מקנא ברצון הטוב של היוזם והמרץ להוציא לפועל.  הלואי עלי

מזמן.

זה בול מתאים לך חחחח

(אני מכיר את זה עוד כשזה התחיל ואת זה שהקים את זה)

.

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)

אבל אז הוא דווקא היה מפחיד קצת לילדים

ממש ממש מהלב. באמת, גרם לי לחלישות הדעת. איזו נפש, נשמה, יפה ונקייה!

ישב כמה שנים בכלא, שוחרר כמיטב המסורת של מערכת המשפט הישראלית המלאת חמלה והגנה על אלו שהרסו חיים.

מסתבר שתוך כמה שנים יחזר להסתובב עם פמליה וחסידים שוטים, בדיוק כמו מוטי אלון...

היו מחאות, דיבורים, ואז השתקה.

אולי צריך להציף את הנושא הזה שוב.

צריך לעקוב, לבדוק מה הסטטוס של הרוע הזה

מי מסוגל לחזור לכזה איש? להאמין בו?

מדובר על אנשים אינטלקטואלים... לא לבושי שחורים שנוהרים אחרי כל כת מזדמנת וכל איש אשר בשם רב יכונה, אשר כל רדיפה שבעולם וכל פיצוץ פרשייה לא תרחיק אתם ממנו אלא תוסיף ותעצים את אהבת והערכתם אליו..

איך יש עדיין אלפי חסידים לברלנד?!

אם אתה מכיר שמישהו שמתפתה לשם, תציל אותו. זהו.

שהיכולות שהביאו אותו למקומו הקודם עדיין שם. ספויילר: זה אכן דבר שלא מסובך מדי ללמוד. אבל רוב האנשים המערביים לא מאמינים בזה ואז כשזה עובד להם זה שוק חייהם.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

קצת לא נשמע טוב ליצור סרט כשהזוועות עדיין בשטח.... של מי הרעיון הזה?

לא זוכרת איזה מהם, יש צילומים שהנאצים עצמם צילמו. גם של באבי יאר. ומזעזע

אותנטי לחלוטין; כל כך עצוב ומזעזע. כל כך רוצים שהקב"ה יסלח, ישמור עלינו

יביא גאולה לכולנו, אין כבר כח. זה לא היה מזמן כל כך....

כנראה לא הבנתי מה הכוונה ב"סרט" שדיברת עליו.

ותחשבו על כך שהאומה הזו עשירה ומשגשגת כאילו לא קרה דבר.

הרי אפשר להשתגע אם חושבים על זה!

ועוד יש אנשים שנוסעים לשם ואפילו משתקעים שם.

האינטרסים וכבוד עצמי, כנראה לא הולכים ביחד...

יש הרבה סרטים אותנטיים על איך נראו מחנות הריכוז ומחנות ההשמדה, ברגע כניסת הצבא האמריקאי למקום, עם כניעת הנאצים ושחרור המחנות.

זה סרט ערוך מאוסף צילומים של צלמים צבאיים בריטיים (בעיקר), אמריקאים וסובייטים, שצילמו את המצב מיד לאחר שנכנסו למחנות. כלומר צילומים אמיתיים.

הרעיון במקור היה להציג בפני האוכלוסיה הגרמנית כדי לעורר בהם אשמה ולהרחיק אותם מהנאציזם.

חוץ מזה רצו לתעד את הפשעים לטובת ראיות בבתי המשפט / טריבונלים.

בסופו־של־דבר הסרט הספציפי הזה נגנז כי לא הספיקו לערוך אותו עד ששינו את המדיניות והפסיקו להציג את הסרטים האלה.

עיקר הסרט עוסק בברגן־בלזן, במצב של המחנה עם השחרור, טיפול בניצולים, קבורת המתים כו',

אבל במידה כזאת או אחרת גם במחנות אחרים כמו דכאו אוושוויץ אבנזה. נראה לי שזה אחד המקיפים ביותר.

כולל כמה מהרגעים המפורסמים ביותר כמו הרב לזלי הרדמן קורא קדיש מעל הבורות.

לא ניתן לתיאור.

שהנאצים ימ"ש צילמו בעצמם; זוכרת אפילו קשיש אחד לפני מותו, הולם על לוח ליבו בשתי ידיו..

לא יכולה לחשוב על זה, הכל מאבד משמעות, הכל שחור ולא שווה,,,,זו ההרגשה שלי לחזות בזה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.