הרי ידע של בחורה שיעור ב' הוא פחות מידע של בחור שיעור א'... (לא בקט שוביניסטי, כן? פשוט המסלולים שונים)

וממה נפשך, הרי אם היא שיעור ב' במדרשה אחרי שעשתה שם שיעור א' היא במסגרת בדיוק כמו הבן.

אם היא הלכה לשם אחרי שרות לאומי של שנה אז היא בעצם בשיעור א'...

אני ממש לא מזלזל ביכולת של בנות להבין לנפש האדם, אני אפילו מעריך אותה מאוד. אבל הבנה לנפש האדם במקרה הזה היא כלי כדי שהתשובות יכנסו אל ליבו. ואמנם הבחורה שעשתה שירות לאומי שנתיים יכולה להיות מאוד אמפתית ועמוקה, אבל אאם היא לא לא למדה מספיק תורה היא פשוט לא תדע מה לענות כדי שזה יהיה גם נכון. אנחנו לא רוצים להכניס לנערים המבולבלים עמוק ללב דברים שהם שטות גמורה.

לדוג': מדריכה תמימה התאהבה לה בבחור חמוד מהסניף, והיא רוצה לדעת מה מותר ומה אסור ואם לקדם את העניין. עכשיו, בוודאי שצריך המון הכלה ונסיון חיים בשביל לענות לה תשובה שתגע ללבה. אבל אם המדרשיסטית הבוגרת והאחראית שעונה לה לא יודעת את ההלכה בעיון בנושא, לא משנה כמה מקסים היא תענה - היא פשוט לא תענה את התשובה הנכונה. השאלה היא מהחיים, אבל התשובה כוללת בתוכה הלכה שצריך לדעת.

ואני לא יודע אילו רבנים יש שם, אבל הרב הממוצע לא יודע בעיון סוגיות של שמירת העיניים לדוג' (מנסיון עם המון כאלה), וחובת לימוד תורה וכו'.

ומשום מה נורא מחזיקים שם שאמונה דווקא כן יודעים לענות. כאילו שאת זה כן יודעים לעומק... (אני אגב לא יודע אמונה כמעט בכלל. אבל גם האנשים שם לא מספיק כנראה)

אמרתי בעצמי שגם אני לא בקיא באמונה. אבל בגלל זה אני לא עונה לאנשים אחרים כי אני יודע שאני לא יודע.

והליות בקיא בנושאים ההלכתיים הרלוונטיים בעיון זה לא התנשאות מצידי, הרי גם את יכולה לשבת על זה וללמוד את זה אם את רוצה בדיוק כמוני. משום מה את לא עושה זאת לפני שאת עונה תשובות. זו התלונה שלי.

כי לא למדו מספיק. תשובות שיש להם נגיעה הלכתית לא הייתי מקבל גם מבייניש שיעור ג', לפחות אחד שלא חקר את הנושא לעומק.

ודאי שיש בנות שלמדו תורה. השאלה היא כמה ואיך, ברוחב ובעומק. את גדולה ממני בשנתיים ואני משוכנע שבלימוד סוגיה הלכתית ממוצעת יכולת הלימוד שלי עולה על שלך, וזה לא בקטע מתנשא - זה לא בגלל שאני גבר או שאני חכם יותר - אלא פשוט כי יש לי יותר נסיון (ואולי גם כי הרבנים שלי לאורך השנים היו בעלי נסיון ארוך שנים בלימוד, דבר שאצל נשים כמעט ואין. שנות לימוד של ר"מ בישיבה תיכונית טובה הן בערך כמו של ר"מית במדרשה, ושל ר"מ בישיבה גבוהה - יותר גם משל ראשת המדרשה כנראה). 

עולם לימוד התורה הנשי פשוט לא קיים מספיק שנים. ובמיוחד זה שנוגע לעיון. זה עולם צעיר וחסר נסיון עדיין. אולי בעתיד אני אוכל לגשת לר"מית שתוכל להסביר לי את כל סברות האחרונים בסוגייה בחושן משפט על המקום. כרגע לא התרשמתי שזה המצב. תפתחי דף גמרא קשה במיוחד, לכי איתו לרמ"ית שלך ותראי אם היא מצליחה להבין כל תוספות.

ב. לא כלום, וגם לא כלום (אגב, באמת יש לך כל כך הרבה ידע בכתבי הרב קוק? לי אין מושג בזה אז אני לא יכול לשפוט, אבל כע?). אבל את צריכה לנתח סוגיה לרוחב ולעומק כדי לדעת מה באמת יוצא. הרי אלו שאלות שאין בהם שורה תחתונה מוסכמת בעולם היהודי עד ימינו (החל משאלות של קשר בין בחור לבחורה ועד שאלות של האם יש פסיקת הלכה בנושאי השקפה). את צריכה לדעת את הדעות השונות לעומק כדי לענות תשובה כלשהי, אחרת זה פשוט לא יהיה משהו עם קונצנזוס בעולם התורה.

אבל לא לענות על שאלות שאין בהם שורה תחתונה מוסכמת. אמא באמת לא יכולה לענות לבת שלה שרוצה חבר בתיכון או ללכת לצה"ל. היא לא יכולה. אחרי שהיא יודעת את המעמד ההלכתי של האפשרויות, ומה נראה שצריכה להיות ההלכה, היא יכולה לדבר על ליבה של בתה כדי שהיא תתחבר לזה. אבל קודם צריך לדעת למה בכלל יש להתחבר.

זה שיש לך רבנים גברים לא משנה את המצב, כי זה כל מה שאני מנסה לומר, זה לא עניין של מגדר. בפועל רמת הר"מ הגבר בישיבה גבוהה אינה זהה לרמית הר"מ/ית במדרשה. אם התכוונת לזה שאת הולכת בפסיקה לפי רבנים גדולים בתורה, אז סבבה, אבל זה לא קשור לדיון. השאלה היא אם את חושבת ברצינות שמי שמלמד אותך גמרא, יהא אשר יהא, יכול להתחרות בר"מ בישיבה גבוהה.

אני מניח שאת לומדת בנשמת או בלינדנבאום אגב, אם זה בנשמת אז דווקא מלמדים שם כמה רבנים רציניים. ובכל זאת: אני לא חושב שאי פעם נתקלת בלימוד עיון מעמיק מצד ראש ישיבה כדי להשוות. באמת, את לא רואה איך הוא עושה את זה. אין לך קנה מידה להשוואה.

(אם את בנשמת, אז הרב הנקין הוא בהחלט רציני. אבל אני לא יודע אם הוא מעביר את השיעור הכללי ברמה הכי טובה שהוא מסוגל או שהוא מתחשב ברמת השומעים).

אבל חשוב לדעת שיש הבדלים משמעותיים. אין זלזול בלומר שרב הוא כנראה ברמה כזו או אחרת. זו סטטיסטיקה פשוטה. הרי הטובים ביותר מהלומדים שרוצים להמשיך במסלול הזה הולכים להיות ר"מים בישיבות, שם נמצא עיקר האתגר והיוקרה. ברור שזו העדפה ראשונה של אברך ותיק. כמה רבנים לומדים במטרה להיות ר"מ במדרשה? אני לא אומר שזו מציאות אידיאלית. אבל את חושבת שהמצב שונה?

אבל יש מעט מאוד רבנים שהיו הולכים להיות ר"מים במדרשה כשעומדת בפניהם אפשרות ללמד בישיבה גבוהה (וגם הסדר. בממוצע יש הבדל גם ביניהם לדעתי אבל עם חריגות רבות).

אני אפילו לא אומר שזה לא חשוב. חשוב. אבל תביני שבשביל השפיץ של השיעור, שישב ולמד 17 שנה לפני שנהיה ר"מ שיעור א' בישיבה - מדרשה היא לא אתגר אינטלקטואלי באותה מידה. 

באמת. אין לי שום בעיה עם מדרשות או עם לימוד של בנות בכלל, ואפילו ממש אשמח אם אשתי תדע תורה ברמה גבוהה וזה לא יבוא על חשבון דברים אחרים (לפחו כל עוד היא לא תלקה באפקט דאנינג-קרוגר – ויקיפדיה). אבל יש פער. בהחלט יש.

וגם האבא מידי פעם, קיצר, אנחנו לא בויכוח של מי שלומד יותר. פשוט לא הענין.

ברור שהאבא יעביר במה שאשתו הקימה והוא גם חושב שזה חשוב בוודאי. בקשר לבן - אין לי מושג. ולא אמרתי שאין יוצאים מהכלל, אבל יש כלל.

אבל שטויות.

אני מסכים שהנפוטיזם היא תופעה לא תמיד הכי טובה, אבל זה כמעט תמיד הולך ביחד, השאלה היא במינון.

זה הזיק לדעתי במידה זו או אחרת, ובמידה ויש יותר מראש אחד אז זה סתם לא היה נחוץ. ואדרבה, זה לדעתי דבר שצריך לתקן גם בישיבות. לא אמרתי ששם הכל מושלם.

אין סיבה שהוא ירצה מדרשה משיקול של רמה גרידא. אולי משיקול אחר (יותר קל להתקבל כר"מ, יותר כסף, אנאעארף). נשאל כך: מה הגיל של הר"מ הכי צעיר במדרשה שאת לומדת בה?

ובהתאם מה הרמה הנדרשת.

ברור שיש חריגות תמיד.

ברור שהיא לא למדה בשני אלה. (מבלי כמובן לפגוע, ענין של מציאות)

לא משהו שצריך להתבייש בו

בכל מקרה, אין מה לפתח על זה דיון.

לגופו של ענין, אני לא רוצה להוסיף שמן למדורה, אבל אני נוטה להסכים איתך (שהענין הוא תשובות שיספקו את השואל, ולאו דווקא מדוייקות פילוסופית, זה פשוט לא קהל היעד). אם כי ההגבלה השרירותית של גיל אכן מעט מצחיקה, אבל גם זה לא נראלי ששוה את השריפה כאן.

אף אחד לא חולק שלבנים יש יותר שעות לימוד תורה ובטח בגמרא. 

אבל המענה הנשי והגברי בפרויקטים מסוג זה הוא שונה במהותו. 

ש"ס, ראשונים, טורש"ע שו"ע ונושאי כלים..

אלא זאת שאלה חינוכית גרידא.

לא צריך להבין הרבה בהלכה, אם כבר אולי באגדה

אבל בעיקר -

בחינוך.

והלך הרוח של הדברים שלך הזכיר לי דברים אחדים משיחה של הרב עמיטל:

"האידיאולוגים המדברים בימינו על "דעת תורה" כמורת דרך, טוענים שאדם הלומד הרבה תורה, והינו "גדול בתורה", שכלו הוא "שכל תורתי" וממילא כל היוצא מפיו – דעתה של תורה היא. הרעיון נשמע קרוב לתפישה הקתולית, אך קנה לו שביתה בקרב חוגים רבים בימינו.

הרב בר-שאול זכרו לברכה התבטא פעם בשעת ויכוח עם מאן דהוא שדגל ב"דעת תורה" כמורת דרך: האם באמת הנך מאמין שמי שעסק כל ימיו בסדרי נשים ונזיקים, יוכל לפסוק הלכה גם בדיני קדשים וטהרות רק בשל כך ששכלו הפך והיה ל"שכל תורתי"? אתמהה!" "

10: "דעת תורה" – מן התורה מניין? | vbm haretzion

 כל הדיבורים על מי שווה יותר מי שווה פחות נראים לי לא ראויים.

אלו נראים שיקולי אגו גרידא וזה כשלעצמו ממש לא חינוכי.

עברתי על כל השרשור עכשיו, ובהחלט הרגשתי שיש כאן קצת חסרון בעניין.... ובלי להכנס לכל ההתפלספויות כאן על כן עולם תורה לא עולם תורה כן רמים גדולים לא רמים גדולים.... בסופו של דבר המציאות היא שהידע וההקף, ולעיתים גם העומק (התורני, לא הנפשי) של בייניש, הוא קצת יותר משל בת מדרשה, עובדה. והיות שאכן תשובות לשאלות צריכות גם ידע, ולא רק נפש והכלה וכו', אז כשנותנים למי שהידע שלו הוא פחות, לענות, זה בעיה.

הדבר היחיד שקצת הרגיע אותי הוא התשובה שלך, שתכל'ס צריך אותן, וזה הכי בוגר שיכלו לקבוע. אז זהו זה..

נותר רק לייחל שבאמת לא תקרנה תקלות. בע"ה..

החברה המערבית עושה תחרות אובססבית בין המינים - מי שולט יותר מי חזק יותר מי מרוויח יותא וכולי.

זה ממש לא משנה מי יודע יותר חלק כזה או אחר (או סך החלקים השונים) של התורה.

ובכלל, כל הדיון פה מראש לא היה קשור לנושא בשבילו נפתח השרשור.  

הפריע שנותנים לאנשים לענות כשלא בטוח שיש להם את התשובות הנכונות.

אגב, גם מהבנים בש"ג אני לא הכי מבסוט...

דווקא אנשים שהם קרובים אליך יחסית בגיל יש להם סיכוי הרבה יותר להבין את בני הנוער ואת המצוקות שלהם מאשר בנאדם מבוגר. 

סה"כ אנשים טובים לומדים במסגרות טובות..

יכולת להבין - יש בוודאי, המון.

יכולת לענות נכון? לא תמיד.

זה בסדר. לא צריך ספר.... 

אם אדם בעניינים ויודע לענות באופן שמועיל במשהו - דיינו.

מראש גם מי שמקבל תשובה לא צריך לראות בזה בתור מעמד הר סיני אלא לקחת את זה בתור כיוון חשיבה ובערבון מוגבל.

ודווקא נראה לי שיש אנשים מתאימים.

ברור שלא כולם מתאימים לענות על תשובות לשאלות. לא כולם חייבים.

וגם "אין תשובה אחת נכונה לכל שאלה. יש שאלות שאפשר לענות עליהם בכמה דרכים. כל אחד והדרך שלו.

זה נראה על פניו, פרוייקט מבורך שצריך לדעת את מקומו, כמו כל יוזמה שלא תהיה.

תשובה לא נכונה היא נזק, אין דבר כזה "מועיל במשהו ודיינו". וכפי שציינתי למטה, הייתי עד לנזקים שנעשו.

ברור שיש דרכים שונות. אבל איך אוהב להגיד הרב יוני לביא? "נכון שיש 70 פנים לתורה, אבל לא 700..."

מסכים איתך אבל צריך איזון כמו שאתה בעצמך אומר.

כדי לענות על שאלות בוואטסאפ לא צריך להיות גדול הדור ומספיקה ענווה שאתה יודע את מקומך.

ואם אתה יודע את מקומך אתה תדע על מה לענות ועל מה לא.

אני סומך על אנשים שיש להם מודעות למקומם.

תמיד אפשר להסתכל על החסר.

אני רואה המון ביינישים ומדרשסטיות רציניים וטובים וואלה בא לי לפרגן להם.

מושלמים? לא. יש גם הרבה תיקונים שצריכים לעשות כמו בהרבה מסגרות.

בסדר ככה זה בכל החיים. תמיד אפשר לעוד.

יש פיקוח של אנשי חינוך אז נשמע אחלה.

אני באמת מקווה שיילך טוב.

ולבנות משנה ב'. הם אחלה.

מותר לצנן התלהבות, מותר להביע ביקורת, ומותר לקוות שיהיה טוב.

העיקר שנגיע לאיזון. מאמין שאתה מסכים איתי.

מותר להתלהב.

ומותר גם לשים לב לליקויים. ולא לטאטא אותם.

אני אכן מסכים.

גם לצנן את ההתלהבות כבר על ההתחלה זה מסוכן.

איזון. כמו כל דבר בחיים.

אני אומר שעולם התורה הנשי *עכשיו* הוא לא מפותח דיו עדיין. התקדמנו מלפני 500 שנה, אבל אדרבא, אני אומר שלא התקדמנו מספיק. לא טענתי פה שום טענה מהותנית על יכולות הנשים והגברים בלימוד תורה במידה ויהיו להם את כל הכלים לרשותם.

מי שצריך כאן להרגע זו את. במחילת כבודך.

"זלזול בעולם התורה הנשי" נו באמת, נראה לך שזה מה שאנחנו חושבים?

מאיפה הריאקציה הזו? הכל מתפרש אצלך במדדים של תחרות בין גברים לנשים.

צריך טיפה הגיון, מה לעשות שלבייניש בשלב הזה יש טיפהלה יותר שעות לימוד מבת מדרשה, זו עובדה מתמטית, ואין מה להלחץ ולצעוק חי וקיים.

תשובות של משיבים שבאמת ענו עם לב ענק ורצון טוב ויראת שמים וכו' וכו', אבל מה לעשות, לא באמת ידעו בתחום שהם ענו עליו. 

וזה היה עצוב.

אני מזלזל בעולם התורה הנשי

יש לי חוסר אמון בנשים.

היחס שלי לנשים הוא ילדותי.

התקדמנו חמש מאות שנה ואני לא מכיר בזה.

יש לך פרשנות אחרת לדברים? הייתי אמור להבין משהו אחר מהשיח?

לא חכמה לשלוח את כל הארטילריה, ואז לומר ש"אם זה מה שהבנת אז אין לי מה לדבר איתך" את מוזמנת לקחת אחריות על מה שאת אומרת.

את בהחלט מפרשת כל אמירה עובדתית, על זה שיש לנשים פחות שעות לימוד תורה ושימוש ת"ח, כהתקפה וזלזול ל"עולם התורה הנשי", מה זה אם לא תחרות פמיניסטית רדיקלית? שמסרבת להכיר בהבדלים? שנעלבת מכל אמירה של הבדל?

יש לי בעיה עם זה :

"אז כשנותנים למי שהידע שלו הוא פחות, לענות, זה בעיה.."

כאילו שבגלל שרובנו לא יודעות לנתח סוגיות בגמרא אין לנו בעצם מספיק ידע ובסיס מספיק יציב על מנת לענות תשובה טובה. כן, בעיני זה זלזול בעולם התורני הקיים.

והאמת שמהאמירה הזאת-

"נותר רק לייחל שבאמת לא תקרנה תקלות. בע"ה.."

השתמע לי שהתקלות יבואו בעיקר על ידינו, מה שעצבן אותי עוד יותר. אבל אולי כאן סתם הפרזתי.

בשביל דעת איזה ידע נחוץ חחח

נשמע שכל אחד יוצא מנקודת הנחה שהשאלות שונה.

אם שתיהם מבינים שמדובר פה לא על שאלות הלכתיות גרידא אלא שאלות חינוכיות השאלה כמה ידע בגמרא צריך כדי לענות על שאלות כאלו. נראה לי שלא צריך הרבה או בכלל ידע בגמרא בשביל זה.

אחת מהשניים -

או שהדיון פה עד כמה לימוד גמרא/הלכה חשוב במסגרת כזאת

או שלא מובן פה על אלו שאלות עונים בדיוק.

סתם מצחיק ועצוב שמתעצבנים ומעצבנים פה על בסיס כלום כמעט.

נתון: יש שאלות שנוגעות להלכה, ופעמים אף לנושאים מורכבים בהלכה (בינו לבינה לדוג'. מצבי קצה בהלכות כיבוד הורים).

נתון: בשביל לענות על שאלות שנוגעות להלכה שאין לה שורה תחתונה ברורה ומוסכמת צריך ידע הלכתי מורכב.

נתון: לבחורה בת 20 ממוצעת אין הרבה ידע הלכתי מורכב.

מסקנה: בחורה בת 20 ממוצעת לא יודעת לענות על שאלות שנוגעות להלכה מורכבת.

לא מסכימים? אמרו לי אם אתם חולקים על אחת מהנחות היסוד. אני ראיתי את הקבוצות הללו בפועלה ובהחלט היו שם שאלות מהסוג של ההנחה הראשונה. אני בטוח של@מדרשיסטית20 יש המון בגרות הלכה והקשבה. וגם זה חשוב. אבל זה פשוט לא מספיק לדעתי.

התוספותים שהזכרתי וכו' הם סימן ולא סיבה. הם לא מה שיעזור לענות על שאלות של בן נוער, אבל הם שיראו אם האדם יכול ללמוד את הנושאים הרלוונטיים מספיק לעומק.

לא חייבים לענות אם לא יודעים.

יש פעמים שאפשר להשאיר את הצד ההלכתי הטהור באופן פתוח לענות על הדבר העיקר.

שאלה בכיבוד הורים יכולה להיות שאלה הלכתית אבל גם שאלה פרקטית או נפשית שלא קשור לצד ההלכתי באופן טהור של סעיפים בשו"ע.

בכל אופן - גם בנים וגם בנות - שאלות מפנים אך ורק למורה הוראה. ובפרט שאלות מורכבות.

לכן אין צורך להדגיש את ההבדל בין בנים לבנות, כי זה לא קשור לנושא.

בעזרת ידע לקוי. תאורטית אולי זה יכול להיות הגיוני אם היה אפשר להבחין. אבל לכמעט כל שאלה שם יש פן הלכתי שמתייחסים אליו ואי אפשר סתם "להכיל" ולהתעלם ממנו.

אחרת זה מרגיש לי באוויר

לא דיברתי על לנתח סוגיות בגמרא, אלא על פחות ידע, עובדתי. ידע שנצרך לעיתים כדי לענות תשובה נכונה. בדיוק בנושאים ש@בינה. הדגימה - אמונה, תפילה, בינו לבינה.....

מה זלזול בזה?

אני גם חושב שחברי כולל הוראה, שהם תלמידי חכמים מופלגים, לא יכולים לפתוח בית הוראה לשאלות בקבלה, זה זלזול העולם התורה שלהם?

היות ואני מאמין למה שכתבה @בינה. אז נשאר לי רק לתמוה עם עצמי כדי להבין מה גורם לך לראות את זה כך. לראות זלזול וכו' וכו' במה שבכלל לא מתקרב לכך.

לגבי הציטוט השני, במחילתך, תראי שהוא נכתב כהמשך לתגובה בה כתבתי שאף מכך שיש שם בנים בש"ג אינני רווה נחת..... אז בכלל אין לך מה ךהפגע, הפוך.. זה רק מוכיח שאין לי שום זלזול אלא נטו אובייקטיביות, שהלא לא יעלה על הדעת שאני מזלזל אף בעולם התורה הגברי....

אנצל את ההזדמנות כדי להודות ל@ברגוע.. תודה לך. באמת!

משמח לשמוע.

אני עדיין עומד על כך שהיא השתמעה בדיוק כמו שכתבתי, זה ממש לא "בחירה" שלי איך לקרוא (ארבעת המשפטים הראשונים שכתבתי הם ציטוטי מדבריה אליי, מה ניתן לעשות) אך מקבל שיתכן שזה לא בכוונה, או מתוך סערה בגלל שאר השרשור.

בקשר לשרשור- אני ממש לא הסטתי כלום, הבעתי את דעתי על ההבדל בין רמת הידע של בייניש לרמת הידע של בת מדרשה, ואת הרלוונטיות של זה לנידון. ואני גם לא רואה בזה זלזול בעולם התורה הנשי או כל פנינה דומה.

לדעתי, הידע הוא כן רלוונטי, שוב נחזור -הרי לא מדובר רק בצורך בלב רגיש ואוזן קשבת ונפש מכילה, אלא במי שנותן תשובות! וכן, אמונה, תפילה, ובינו לבינה, בהחלט צריכים גם ידע, ולא רק המון רצון טוב. לומר את זה זה "טפל"?? לקשר את זה לרמב"ן ורשב"א ורי"ף זו ההסטה של הדיון...

גם האמירה "אתם פצחתם בהשוואות" מקוממת אותי. נכון, אנחנו ציינו שהידע של בת הוא פחות מידע של בן, נכון או לא? מי שמציג את זה כפגיעה בעולם התורה הנשי, הוא זה שעושה את הרושם של התחרותיות... לאשה שלא עסוקה בתחרות לא מפריע לשמוע את זה, והיא בטח לא מפרשת את זה כפגיעה וזלזול...להגיד עכשיו שאני זה שפצח בתחרותיות ו"בחרתי" להבין אותה בצורה מסויימת, מרגיש לי מאוד לא בסדר..

את התשובות והדרכה שישאירו למומחים. 

ככה כל אחד יהיה טוב בתפקידו

בגדול אני ממש מקנא ברצון הטוב של היוזם והמרץ להוציא לפועל.  הלואי עלי

מזמן.

זה בול מתאים לך חחחח

(אני מכיר את זה עוד כשזה התחיל ואת זה שהקים את זה)

.

ובכל זאת..

המלחמה יכלה לנטוע בי גבורה, מסירות נפש, רצון לחיים משמעותיים יותר בשל הידיעה כמה חיי אדם נגדעו... איזה אנשים איבדנו שיש להשלים את החלל שלהם..

לא זכיתי שקרה..

ב"ה לא חוויתי מקרוב ואני יודעת שאי אפשר להשוות את העוצמה וההשפעה לעומת מישהו שכן, אבל זה כן הוביל לחשבון נפש והוציא אותי משאננות. ברור שהשתניתי. מעבר לזה, בעקבות ה7.10 התבררו לי כל מיני סוגיות כמו היחס לכלל ופרט בעם ישראל (חטופים), שירות- עד כמה, היחס שלי לגיוס בנפרד ולקריאות לגיוס חרדים בנפרד. עד כמה אני מעורבת במה שהעם עובר, כמה אכפת לי ומה אני עושה עם זה. היחס שלי לשמועות קשות וסיפורי זוועה- איך אני מתמודדת עם זה, איך אני מתמודדת עם אנשים סביבי שרואים את זה אחרת ממני ורוצים לשתף אותי... נגיד אני נמנעת מלשמוע סיפורי זוועה, ואני לא אוהבת להגיב בזעזוע ולשקוע בזה אבל מה לעשות כשמישהו שכן בוחר לשמוע בא לפרוק אצלי תזעזוע שלו (בדרך קבע). וגם היה מדהים לראות את ההתעוררות של הזהות היהודית בעם.

מה הכישרון הטבעי שלך? מה למדת?

בינתיים אני במקומך הייתי יושב בבית ולומד שני דברים לעומק

1.AI

2. אקסל

ולא פחות חשוב מזה את השילוב בניהם.

אקסל אני מכיר קצת, היה לא מעט בתואר..

וגם יודע שיש קורסים חינמיים..

איך לומדים ai? אתה מכיר דרך או קורס?

ותוכל להסביר מעט מה יש ללמוד בזה? 

כללומר. לנצל את הזמן כדי להתקדם מקצועית ולא רק "לחכות" שמישהו יואיל בטובו להסתכל עליך. כמובן גם הקו"ח שלך יתעדכנו  בהתאם.

לימודי AI ברשת - למה זה לא שורה? 

AI יש לא מעט חומר. הייתי מחפש ללמוד על השילוב בין AI לבין המקצוע שלך. כלומר  איך לשאול שאלות על טבלאות דוחות וחשבוניות וכל אלה. בסוף איך לעשות את העבודה שלך טוב יותר.

יש הבדל גדול בין סיום לימודי חשבונאות ובין מי שמחזיק ברישיון לעסוק בראיית חשבון.  

אם אתה עם רישיון - חיפוש העבודה הוא שונה מחיפוש מקום לעשות בו סטאז'  

גם כיוון תעסוקתי הוא שונה - עם רישיון אתה כבר צריך לבחור כיוון התמחות / תת-התמחות מקצועי בתחום הגדול של ראיית חשבון.   

לעשות לו"ז יומי. שכולל לימוד קבוע קודש או חול, אם אפשר כזה שמתקדמים בו.

לקבוע יעדים, כמו ספר קודש מסויים או פרק זמן קבוע או קורס מקצועי אונליין, אפילו סדרת שיעורים תורניים באתר של ישיבה או מכון מאיר

זמני ארוחות יחסית קבועים, ארוחות מזינות.

לשים לב לזמנים האידיאליים בשבילך לשיון ולקום, להתאים את הזמנים של היום למקצב הטבעי שלך.

לשמור על קשר עם אנשים אחרים

לטפח את הבית והסביבה.

למצוא התנדבות- זה משהו שיכול להיות זמני ואחר כך להיפסק או להשתלב בעבודה שתמצא

לחפש פרויקט כלשהו שלך, שאתה רוצה לממש בזמן הבינתיים הזה.

בהצלחה ושיעבור מתישהו

תגיד לי אלפי ספרים תורניים ב"ה שעזרו לי שנים

באיזה הקשר זה פורום? 

ותגלי מקום מעניין מאוד. זה לא 'אוצר החכמה' עצמו - ספריית הספרים הענקית, אם כי יש ביניהם קשר כמובן.

זה פורום תורני, רובו חרדי אך לא כולו. חלק מהכותבים מוכרים (הרב איתם הנקין ז"ל, יבל"א הרב יוסף בדיחי, הרב יואל קטן, ועוד מן הסתם), אם כי כולם משתמשים בשמות אנונימיים כמו כאן.

מי ששם בפורומים אלה מי שנחלשו רוחנית והתדרדרו לפורומים. אצלנו, החזקים לא משוטטים בדברים כאלה באינטרנט וממילא לא תראה מקבילה.

זו פרשנות בלבד.

כלומר, מן הסתם יש שם רבים כאלה, אבל ודאי לא כולם. יש שם אנשים גדולים, ידענים ומעניינים, יראי שמיים בהחלט.

חלקם גם רבנים מוכרים, כפי שכתבתי להפי.

בסוף השימוש בכלים כאלה מועיל לפיתוח של שיח תורני, לפתרון שאלות, ועוד.

אה, ואני מכיר חברה חזקים מאוד אצלנו שמכירים את הפורומים האלה. כל מי שמחפש באינטרנט מדי פעם תשובות לשאלות תורניות עיוניות (לא הלכתיות פשוטות), כמעט בטוח נפגש בזה. דווקא חברה ברמה גבוהה לדעתי. אז אמנם הצדיקים הנ"ל אינם משוטטים יומם ולילה באינטרנט, אבל יוצא לפעמים להיכנס.

אני מכיר קצת את הפורומים שם, במיוחד את עצכ"ח הידועה. הלמדנות והחריפות אכן רמה גבוהה, היתר לא תמיד.

לעצם העניין. כנראה בעולם הדתי לאומי יש לא מעט פעילות כאן (פחות משהייתי רוצה) ולא מעט גדולי תורה צעירים כותבים דווקא בפייסבוק.

ובפועל ב95% באותם התכנים שעוסקים בהם תלמידי החכמים החרדיים, הפורומים שהזכרת מספקים את הסחורה שצריך.

זה אפילו יתרון עצום, ומהמקומות הבודדים שבהם יכולים לדון באותה הסוגיה אברך מרמת גן עם אברך בכולל ברכסים וכד'.

אני מכיר יותר את פורום לתורה, והוא באמת נועד להיות מקום סגור יותר מאוצר החכמה, אבל עדיין הוא משרת המון לומדים מכלל הישיבות.

הבעיה שה'בעל הבית' שם חרדי. אתה יכול לבוא, אבל תרגיש אורח.

וגם בתוכן. זה כמו להיכנס לבני ברק. גם אם יקבלו אותך יפה, אתה אורח. כתבת שאתה מכיר את הפורומים. לא הרגשת כך?

צורת החשיבה, המקורות, די הכול. לרוב המנהלים מכבדים את תופשי התורה אצלנו, אבל עדיין הם בעלי הבית.

הריון ולידה

פה זה פחות רלוונטי

מה שיעזור זה להחזיר כל פעם

כל פעם

אבל זה מתיש ומנסיון אישי באיזה שלב באמצע הלילה נשברים כי רוצים לישון

עם הזמן זה עובר.

ואתם כהורים.

אל תרגישו שנכשלתם אם היא בכל זאת מגיעה למיטה 

כיף להיות במיטה עם אבא ואמא!  לא נורא בכלל. אם יש מיטה רחבה מספיק

והילדונת לא בועטת נוראות תוך כדי שינה, לא נורא. חושבת שזה נותן בטחון

לילד.  אולי להתפלל על זה, אם זה מפריע? לבקש עצה טובה מהשם?

משם אפשר להתחיל. אחר כך להתקדם...