אז היום לפני עשרים שנה (בלועזי) נפטר יהודה עמיחי

מכתב פתיחה

אז היום לפני עשרים שנה (בלועזי) נפטר יהודה עמיחירצה לאש

משורר ענק.

שרשור שירים שלו, למעוניינים

מוזמנים לתייג

וְהִיא תְהִלָּתֶךָ (מתוך פיוט לימים הנוראים)רצה לאש

בִּשְׁתִיקָתִי הַגְּדוֹלָה וּבְצַעֲקָתִי הַקְּטַנָּה אֲנִי חוֹרֵשׁ
כִּלְאַיִם. הָיִיתִי בַּמַּיִם וְהָיִיתִי בָּאֵשׁ.
הָיִיתִי בִּירוּשָׁלַיִם וּבְרוֹמָא. אוּלַי אֶהְיֶה בְּמֶכָּה.
אַךְ הַפַּעַם אֱ-לֹהִים מִתְחַבֵּא וְאָדָם צוֹעֵק אַיֶּכָּה .
וְהִיא תְּהִלָּתֶךָ.

אֱ-לֹהִים שׁוֹכֵב עַל גַּבּוֹ מִתַּחַת לַתֵּבֵל,
תָּמִיד עָסוּק בְּתִקּוּן, תָּמִיד מַשֶׁהוּ מִתְקַלְקֵל.
רָצִיתִי לִרְאוֹתוֹ כֻּלּוֹ, אַךְ אֲנִי רוֹאֶה
רַק אֶת סֻלְיוֹת נְעָלָיו וַאֲנִי בּוֹכֶה.
וְהִיא תְּהִלָּתוֹ.

אֲפִלּוּ הָעֵצִים הָלְכוּ לִבְחֹר לָהֶם מֶלֶךְ.
אֶלֶף פְּעָמִים הִתְחַלְתִּי אֶת חַיַּי מִכָּאן וָאֵילֵךְ.
בִּקְצֵה הָרְחוֹב עוֹמֵד אֶחָד וּמוֹנֶה:
אֶת זֶה וְאֶת זֶה וְאֶת זֶה וְאֶת זֶה.
וְהִיא תְהִלָּתֶךָ.

אוּלַי כְּמוֹ פֶּסֶל עַתִּיק שֶׁאֵין בּוֹ זְרוֹעוֹת
גַּם חַיֵּינוּ יָפִים יוֹתֵר, בְּלִי מַעֲשִׂים וּגְבוּרוֹת.
פִּרְקִי מִמֶּנִי אֶת שִׁרְיוֹן גּוּפִיָּתִי הַמַּצְהִיבָה,
נִלְחַמְתִּי בְּכָל הָאַבִּירִים, עַד הַחַשְׁמַל כָּבָה.
וְהִיא תְּהִלָּתִי.

תָּנוּחַ דַּעְתֵּךְ, דַּעְתֵּךְ רָצָה עִמִּי בְּכָל הַדֶּרֶךְ,
וְעַכְשָׁו הִיא עֲיֵפָה וְאֵין בָּהּ עוֹד עֵרֶךְ,
אֲנִי רוֹאֶה אוֹתָךְ מוֹצִיאָה דָּבָר מִן הַמְקָרֵר,
מוּאֶרֶת מִתּוֹכוֹ בְּאוֹר שֶׁמֵּעוֹלָם אַחֵר.
וְהִיא תְּהִלָּתִי
וְהִיא תְּהִלָּתוֹ
וְהִיא תְּהִּלָּתֶךָ.

..רצה לאש

אַנְשֵׁי הַכְּאֵב חוֹשְׁבִים שֶׁהָאֵל הוּא אֵל הַשִּׂמְחָה,
אַנְשֵׁי הַשִּׂמְחָה חוֹשְׁבִים שֶׁהָאֵל הוּא אֵל הַכְּאֵב,
אַנְשֵׁי הַחוֹף חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַהֲבָה הִיא בָּהָר
וְאַנְשֵׁי הָהָר חוֹשְׁבִים שֶׁהָאַהֲבָה הִיא בַּחוֹף
וְיוֹרְדִים אֵלָיו לְיַד הַיָּם.

הַגַּלִּים מַחֲזִירִים לָנוּ גַּם דְּבָרִים שֶׁלֹּא אָבְדוּ לָנוּ.
אֲנִי בּוֹחֵר לִי אֶבֶן קְטַנָּה וַחֲלָקָה לְהַגִּיד עָלֶיהָ,
אוֹתָהּ לֹא אֶרְאֶה שׁוּב לְעוֹלָם.
נֶצַח הוּא מוּבָן יוֹתֵר בִּלְשׁוֹן שְׁלִילָה,
"לְעוֹלָם לֹא אֶרְאֶה, לְעוֹלָם לֹא אָשׁוּב".

וּמַה יַּעֲזֹר לָךְ שֶׁאַתְּ מִשְׁתַּזֶּפֶת, אַתְּ תִּהְיִי
עַצְבוּת יָפָה וּצְלוּיָה עִם רֵיחַ מְגָרֶה.

וּכְשֶׁעָלִינוּ מִן הַיָּם לֹא רָאִינוּ אֶת הַיָּם
אֲבָל רָאִינוּ לְיַד הַכְּבִישׁ הֶחָדָשׁ בּוֹר עָמֹק
וּלְיָדוֹ גַּלְגַּל עֵץ עֲנָקִי שֶׁכַּבֶּל עָבֶה כָּרוּךְ סְבִיבוֹ:
כָּל הַשִּׂיחוֹת שֶׁל הֶעָתִיד, כָּל הַשְּׁתִיקוֹת.

ואוו.אהבה.אחרונה

אנשים משתמשים זה בזהרצה לאש

אֲנָשִׁים מִשְתַּמְּשִׁים זֶה בַּזֶה
כְּמַרְפֵּא לִכְאֵבָם. אֶחָד אֶת הַשֵּׁנִי
שָׂמִים עַל הַפְּצָעִים הַקִּיוּמִיִּים שֶׁלָּהֶם,
עַל הָעַיִן, עַל הָעֶרְוָה, עַל הַפֶּה וְעַל הַיָּד הַפְּתוּחָה,
תּוֹפְשִׂים זֶה אֶת זֶה וְלא רוֹצִים לְהָנִיחַ.

זכרו והזכירורצה לאש

ואתם שזוכרים רק פנים,
אל תשכחו את הידיים המושטות
ואת הרגלים הרצות בקלות
ואת המילים

זכרו שגם היציאה לקרבות הנוראים
עוברת תמיד דרך גנים וחלונות
וילדים משחקים וכלב נובח

זכרו והזכירו לפרי שנשר
את העלים ואת הענף,
הזכירו לקוצים הקשים
שהיו רכים באביב,
ואל תשכחו שגם האגרוף
היה פעם יד פתוחה ואצבעות

שליחים אל ילדותירצה לאש

עבר עריכה על ידי רצה לאש בתאריך ד' בתשרי תשפ"א 13:39

וכל הזמן רצים שליחים הלוך ושוב אל ילדותי
כדי להביא משם דברים שהשארתי אותם או שכחתי,
כמו מבית שעומד לההרס,
או כמו רובינזון קרוזו מן האנייה השוקעת לאט
אל האי, כך אני מוציא מילדותי
דברים וזכרונות להמשך חיי.

דיוק הכאב וטשטוש האושררצה לאש

דיוק הכאב וטשטוש האושר. אני חושב

על הדיוק שבו בני אדם מתארים את כאבם בחדרי רופא.

אפילו אלה שלא למדו קרוא וכתוב מדייקים:

זה כאב מושך וזה כאב קורע, וזה כמו מנסר

זה שורף וזה כאב חד וזה כהה. זה פה, בדיוק פה

כן. כן. האושר מטשטש הכל. שמעתי אומרים

אחר לילות אהבה ואחר חגיגות, היה נפלא,

הרגשתי כמו בשמים. ואפילו איש החלל שרחף

בחלל קשור לחללית רק קרא: נפלא, נהדר, אין לי מילים.

טשטוש האושר ודיוק הכאב

ואני רוצה לתאר בדיוק של כאב חד גם

את האושר העמום ואת השמחה. למדתי לדבר אצל הכאבים.

..רצה לאש

מִי יְיַצֵּג אוֹתְךָ

בַּמְּקוֹמוֹת שֶלֹּא תּוּכַל לָבוֹא שָמָּה

וּמִי יִשָּׂא אֶת דְּבָרְךָ

וּמִי יַסְבִּיר אוֹתְךָ וְאֶת מַעֲשֶׂיךָ

כְּשֶהֶסְבֵּר וְלַיְלָה וְיוֹם לֹא יִהְיוּ

וְהַמִּלִּים יִהְיוּ גֶּשֶם יוֹרֵד, יוֹרֶה,

אוֹ קְפִיצִים שֶל מִזְרָן,

קְפִיצִים בְּלִי תַּפְקִיד

מְשֻחְרָרִים.

אַתָּה לֹא צָרִיךְ לָלֶכֶת

אַתָּה יָכֹל לָשֶבֶת כְּמוֹ בַּקּוֹלְנוֹעַ.

הַבַּיִת שֶיָּשַבְתִּי בּוֹ מִתְרַחֵק

הָאוֹר הֻשְאַר דָּלוּק בַּחַלּוֹן לְמַעַן

לֹא יִשְמְעוּ וְרַק יִירָאוּ.

..רצה לאש

וּבִכְאֵבִים גְּדוֹלִים

אֲנִי יוֹדֵעַ עַכְשָו שֶיֵּש

שְנֵי מִינֵי זְמַן:

הַזְּמַן הַמִּסְתּוֹבֵב הַחוֹזֵר

וְהַזְּמַן הַזּוֹרֵם וְהוֹלֵךְ.

אמרתי לך שיהיה כך- ולא האמנתרצה לאש

עבר עריכה על ידי רצה לאש בתאריך ד' בתשרי תשפ"א 13:41

לְיַד הָרַכֶּבֶת רָאִינוּ שְׁכָבוֹת בָּהָר,
זוֹ עַל זוֹ, קְדוּמוֹת, קֶשֶׁת עַל קֶשֶׁת,
גַּם אֲנַחְנוּ נִהְיֶה כָּךְ, אוּלַי מָחָר,
יַחְדָו, צְמוּדִים, וְגָבֹהָ מֵעָל - הַדֶּשֶׁא.
אָמַרְתִי לָךְ שֶׁיִהְיֶה כָּךְ - וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.

כָּל הַלַּילָה עָמַל הַיָּרֵחַ כִּמְטֹרָף
וְטִשְׁטֵשׁ נִגּוּדִים וּסְתִירוֹת וְהִרְגִּיעַ דָּם וָמַיִם.
יַלְדָּתִי, אֵין עוֹד הֶבְדֵּל עַכְשָו,
כְּדִין כָּל הָעוֹלָם הוּא דִין הַשְּנַים.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִּהְיֶה כָּך – וְלֹא הֶאֱמַנְתַּ.

הַפְּתִילִיָה וְהַסִּיר שֶׁעָלֶיהָ – בְּנַחַת
מָה אִכְפַּת לִשְנֵיהֶם, הֵם זֶה לָזֶה רוֹחֲשִׁים,
גַּם אֲנַחְנוּ עוֹד נִהְיֶה כָּךְ בְּיַחַד,
אדוּמִּים וְחַמִּים וְאֶחָד בַּשֵנִי לוֹחֲשִים.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִהְיֶה כָּך –וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.

יֵשׁ בָּנוּ נְגִינָה וְאַין בָּנוּ דֵּי רַעַם.
מָתַי סוֹף-סוֹף נִלְמַד לִהְיוֹת קָשִׁים?
הַכְּפִירִים, נַעֲרָה, אֵינָם רְעֵבִים אַף פַּעַם,
רַק צַדִּיקִים וּכְבָשִׂים רְעֵבִים וְרָשִׁים.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִהְיֶה כָּך – וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.

רְאִי, אַהֲבָתֵנוּ הִיא עַכְשָו בְּלִי גְבוּל,
וְהִגַעְנוּ לַגְּבוּל שֶאֵין בּוֹ אַהֲבָה.
הַשוֹמְרִים אָמְרוּ סִסְמָתָם וְהַשַׁעַר נָעוּל,
הַיְלָדִים הָלְכוּ הַבֹּיְתָה,הַחַֹשְׁמַל כָּבּה.
אָמַרְתִּי לָךְ שֶיִהְיֶה כָּך – וְלֹא הֶאֱמַנְתְּ.

אדם חייו ארוכים מאודרצה לאש

אָדָם חַיָּיו אֲרֻכִּים מְאֹד,
לִרְאוֹת חוֹל הוֹפֵךְ כְּבִישׁ וּכְבִישׁ שׁוּב חוֹל
וְלֶאֱהֹב שׁוּב אֶת הָאִשָׁה שֶׁפַּעַם אָהַב
אֲנַחְנוּ מֻפְתָּעִים כָּל כָּךְ מִמֵּאוֹת חַגֵּי חֲנֻכָּה
בְּחַיֵינוּ וּמְאַלְּפֵי חַגֵּי פֶּסַח וּמֵרִבְבוֹת
יְמֵי הַשַּׁבָּת. כְּמוֹ כְּשֶׁאַתָה בָּא לְאֶרֶץ צְפוֹנִית
בַּקַּיִץ וְהַשֶּמֶשׁ שׁוֹקַעַת וְהַיּוֹם נִמְשָׁךְ וְאַתָּה אוֹכֵל
וְשׁוֹתֶה וְיוֹצֵא הַחוּצָה וְהַיּוֹם נִמְשָׁךְ וְאַתָּה אוֹהֵב
וְאַתָּה קוֹרֵא וְהַיוֹם נִמְשָׁךְ.
אֲבָל אָדָם חַיָּיו קְצָרִים.
אִלּוּ חָיִינוּ חַיֵּי נֶצַח לֹא הָיְתָה לָנוּ
אַהֲבָה וְלֹא כְּאֵבָהּ. אֲנִי זוֹכֵר שֶׁאָמַרְתִּי לָךְ לִפְנֵי הַרְבֵּה שָׁנִים.
בּוֹאִי אֵלַי הֲיִי שֶׁלִּי, אֲנִי אוֹהֵב אוֹתָךְ כָּל כָּךְ,
וּבָכִית וְאָמַרְתְּ, "בָּאתָ בִּזְמַן לֹא טוֹב,
אֲנִי רְתוּקָה בְּכָל גּוּפִי וּבְכָל נַפְשִׁי
לָאִישׁ הַיָּפֶה וְהָרַע הַזֶּה".
וְהָלַכְתִּי מֵאִתָּךְ וְלִבִּי נִשְׁבַּר בְּתוֹכִי.
אֲבָל אִלּוּ חָיִינוּ חַיֵּי נֶצַח
לֹא הָיָה נִשְׁבָּר לִבִּי,
הָיִיתִי אוֹמֵר לָךְ: אֵין דָּבָר
נִפָּגֵשׁ בְּעוֹד אֶלֶף שָׁנָה וְאוּלַי
בְּעוֹד מִילְיוֹן שָׁנָה
וְאָז תִּהְיִי שֶׁלִּי.

יום כיפוררצה לאש

יוֹם כִּפּוּר בְּלִי אָבִי וּבְלִי אִמִּי
הוּא לֹא יוֹם כִּפּוּר.
לָכֵן אֲנִי אוֹכֵל כְּדֵי לִזְכֹּר
וְשׁוֹתֶה כְּדֵי לֹא לִשְׁכֹּחַ
וּמְסַדֵּר אֶת הַנְּדָרִים
וּמְמַיֵּן אֶת הַשְּׁבוּעוֹת לְפִי זְמַן וּמִדָּה.
בַּיּוֹם צָעַקְנוּ "סְלַח לָנוּ",
וּבָעֶרֶב צָעַקְנוּ "פְּתַח לָנוּ"
וַאֲנִי אוֹמֵר שְׁכַח לָנוּ, שְׁכַח אוֹתָנוּ, הַנַּח לָנוּ
לְעֵת נְעִילַת שַׁעַר כִּי פָּנָה הַיּוֹם.
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ הָאַחֲרוֹן נִשְׁבַּר
בַּחַלּוֹן הַצִּבְעוֹנִי שֶׁל בֵּית הַכְּנֶסֶת.
אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לֹא נִשְׁבַּר,
אֲנַחְנוּ נִשְׁבָּרִים,
הַמִּלָּה "נִשְׁבֶּרֶת" נִשְׁבֶּרֶת.

תחזיתרצה לאש

יהיה מעונן. יהיה גשם.
נהיה ונמות. תהיי ערה.
יהיו משבים רדומים. אראה
אותך ברגש ראשון וקשה.
תראי אותי, כגשם הנופל
בפנייך המורמים אליי. יהיה קר,
יהיו מעלות, יהיו ירידות. ואל מי
נדבר אם לא נהיה שוב? יהיו
תנאים טובים לאוהבים בתל הקדמון.
מארבע כנפות חיי תבוא הרוח. יהיה חושך.
יהיו גלים. לא יהיה בינוני.
יהיה ענן. תהיה קשת בגופך.
לא נהיה למחרת. יהיה קר
בעמקים. יהיה ערפל. נתפזר. נתפזר.

אנשים שאולי יתעניינו בשרשוררצה לאש

עבר עריכה על ידי רצה לאש בתאריך ד' בתשרי תשפ"א 13:55

@אם אפשר
@אליבא
@אריק צדק
@אהבה.
@צעיר
@משתדלת יותר

@חולות

(סתם תייגתי משרשורים ישנים דומים, מוזמנים לתייג חברים)

הו, תודה!אהבה.

אל מלא רחמיםרצה לאש

אל מלא רחמים,
אלמלא האל מלא רחמים
היו הרחמים בעולם ולא רק בו.
אני, שקטפתי פרחים בהר
והסתכלתי אל כל העמקים,
אני, שהבאתי גוויות מן הגבעות,
יודע לספר שהעולם ריק מרחמים.

אני שהייתי מלך המלח ליד הים,
שעמדתי בלי החלטה מול חלוני,
שספרתי צעדי מלאכים,
שלבי הרים משקלות כאב
בתחרויות הנוראות.

אני שמשתמש רק בחלק קטן
מן המילים במלון.

אני, שמוכרח לפתור חידות בעל כורחי,
יודע כי אלמלא האל מלא רחמים
היו הרחמים בעולם
ולא רק בו.

וואו תודהhartkebhdxcrd

איזה יופיחולות

באמת ראיתי קטע של כאן עליו, תודה על התיוג.

למה הלועזי רלוונטי???הָיוֹ הָיָה

האמת שזה בגלל שבעברי שכחתי לעשות שרשור כזהרצה לאש

אהה. היה כדאי לכתוב "באיחור" ולא לתת לגיטימציה למנין הנוצרי.הָיוֹ הָיָה

תודה!בין הבור למים

שעת החסדבין הבור למים

פַעַם חָשַבְתִי שֶאֶפְשָר לִפְתר כָךְ:
כְמוֹ אֲנָשִים שֶמִתְאַסְפִים בַחֲצות בַתַחֲנָה
לָאוטובּוּס אַחֲרון שֶלא יָבוא,
בַתְחִלָה מְעַטִים, אַחַר כָךְ עוד וָעוד.
זו הָיתָה הִזְדַמְנוּת לִהְיות קְרובים זֶה לָזֶה
וּלְשַנּות הַכל וּלְהַתְחִיל יַחְדָו עולָם חָדָשׁ.
אַך הֵם מִתְפַזְרִים.
(שְעַת הַחֶסֶד עָבְרָה וְלא תָשׁוּב.)
כָל אֶחָד יֵלֵך לְדַרְכּו
כָל אֶחָד יִהְיֶה שׁוּב אֶבֶן דּומינו
עם צַד אֶחָד פָתוּחַ
לִמְצא לו תּואֵם חָדָשׁ
בַמִשחָקִים שֶאֵין לָהֶם סוף.

ילדי הישןבין הבור למים

ילדי הישן חלם עלי חלום
בעת חלמתי על אבי, עליו השלום

לך אבי חי, ולי אבי מת
אתה מתחיל ואני רוצה לצאת

אני רחוק מרגש וחוויה
כרחוק פחם מן היער שהיה

גם לך הזמן ייהפך לחוט דק
והתיק המתוק יתרחק מן התק

המשחק מתחיל: לא להביט מן החלון
והזוכה מי שזוכר אחרון

ניסיםפלא.

מֵרָחוֹק כָּל דָּבָר נִרְאָה נֵס

אֲבָל מִקָּרוֹב גַּם נֵס לֹא נִרְאֶה כָּךְ.

אֲפִלּוּ מִי שֶׁעָבַר בְּיַם-סוּף בִּבְקִיעַת הַיָּם

רָאָה רַק אֶת הַגַּב הַמַּזִּיעַ שֶׁל הַהוֹלֵךְ לְפָנָיו

וְאֶת נוֹעַ יְרֵכָיו הַגְּדוֹלוֹת

וּלְכֹל הַיּוֹתֵר, בְּמַבָּט חָטוּף לַצַּד

דָּגִים בִּשְׁלַל צְבָעִים בְּתוֹךְ חוֹמַת הַמַּיִם,

כְּמוֹ בְּמִצְפֶּה יַמִּי מֵאֲחוֹרֵי קִירוֹת זְכוּכִית.

הַנִּסִּים הָאֲמִתִּיִּים קוֹרִים בְּשֻׁלְחָן הַסָּמוּךְ

שֶׁל מִסְעָדָה בְּאַלְבֻּקֶרְקֶה

שְׁתֵּי נָשִׁים יָשְׁבוּ שָׂם, הָאַחַת עִם רוֹכְסָן

בָּאֲלַכְסוֹן, כָּל כָּךְ יָפָה,

הֶאֱחַרְתָּ אָמְרָה "הֶחֱזַקְתִּי מַעֲמָּד

וְלֹא בָּכִיתִי"

וְאַחַר כָּךְ בְּמִסְדְּרוֹנוֹת הָאֲדֻמִּים

שֶׁל הַמָּלוֹן הַזָּר רָאִיתִי

יְלָדִים וִילָדוֹת שֶׁהֶחֱזִיקוּ בִּזְרוֹעוֹתֵיהֶם

יְלָדִים קְטַנְטַנִּים, שֶׁהַם עַצְמָם יָלְדוּ,

שֶׁגַּם הֵם הֶחֱזִיקוּ

בֻּבוֹת קְטַנוֹת וּמְתוּקוֹת.

(שרשור מקסים. ועכשיו אני יודעת שיש לשיר הזה עוד בית)

שיר של יוםאשר ברא

אתגר לכתיבת שיר יומי

@כולם

בו"ה

שיר של יוםטאבי

הכל שר, מזמזם, הומה

מיילל, רועש, סואן

דומה הדבר הזה

למשהו

אך דומם הדבר ההוא

מכבר.

שיר של יוםאשר ברא

תקיעת שופר,

קול תרועה.

הנה הוא בא,

הנה הוא בא.

אבל הוא לא ענה,

וגם לא צלצל.

צחוק של ילדים,

רחובות מלאים.

מי זה הוא האיש,

שחוצה את הכביש?

קול מבשר,

אנחה גדולה.

משיח בא.

שיר של יוםסופר צעיר

אַסְלָה תַּמָּה

אַסְלַת הַחֵן

מְצֻפֶּה בְּפּוֹרְצֵלָן

קוֹרֵאת לִי: הֵן!

קִלּוּחֵךְ קוֹלֵחַ נִיחוֹחֵךְ פּוֹרֵחַ

וְכָל כֻּלֵּךְ אוֹמֶרֶת אַהֲבָה.

בָּרְחָה לִי אַסְלָתִי הַתַּמָּה

נִשְׁבְּרָה הִיא בְּצֵל הַמַּעֲמָסָה

נָפְלָה שְׁדוּדָה

מִי יַרְכִּיבֶנָּה שׁוּב לְמַעֲנִי.

מִקּוֹל שְׁרַבְרַבֵךְ

בּוֹקַעַת זְעָקָה

שֹׁד וָשֶׁבֶר! אָסוֹן נוֹרָא!

נָפְלָה הָאַסְלָה

לֹא תּוֹסִיף קוּם

עַכְשָׁו אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם וְהַכֹּל בְּצֶבַע חוּם.

אוי ואבוימשהאחרונה

משטרת התנועהאני הנני כאינני

שלום, כאן משטרת התנועה

שלום, רציתי לשאול האם את מגיעה?

מה זאת אומרת, הזמנתם משטרה?

לא, מה פתאום, למה מה קרה?

רגע, לא הבנתי. סתם התקשרת?

חס ושלום, אבל לא נראה לי התחברת

זו פעם אחרונה, מספיק עם השטויות

למה מה נראה לך? תמנעי לי חוויות?

לא, את לא אמיתית, הלו, מדברת כאן שוטרת

אני חושבת לא קלטה עם מי היא מדברת

טוב נו חלאס, אני מנתקת את השיחה

שלום ולא להתראות לגברברת הקשוחה

היי, את לא תלעגי לי יא שטוחה

וואו וואו, פסים אישיים, לא מקצועי לך חה חה חה

טו טו טו

אני לא מאמינה, היא פשוט ניתקה

תגידי, מה חשבת, יפה שהחזקת יותר מרק דקה

משהאחרונה

אתמול שחתי בערב שבת עם חברה על המקוםבין הבור למים

ואמרו סביבי שאינו קיים עוד, ושאעזוב. נזדעקתי שוודאי שהוא ישנו, אני עוד שבה אליו פעם בפעם וקוראת את החדשים. כעת מששבתי הפורום עוררתם בי המון חמלה, חשתי באוירת תהוכנות(תוהו וכנות), שהפשטות שלה יש בה משהו שובה לב.

יש אמת בזעקת השיר, משהו בלתי אמצעי, זה לא מובן מאליו שאתם כאן, תורמים דמכם ומיישבים את המקום, בכלל לאחרונה אני מבינה שמדובר בסוג של שליחות, לא ברור לי עדיין מה מהותה אך אין ספק שהשירה היא דבר שלוכד בו נצח, שזו מעין נבואה.

@אשר ברא @רחל יהודייה בדם @זכרושיצאנולרקוד @שובי מלכות (שברת אותי) @טאבי @מוריה.

@עיניים טובות ו @אנונימי17 זיקקתם הכל כבר לפני בשרשור שלכם. עפתי על לשירתגובה

@ימח שם ערפאת @צדיק יסוד עלום @סופר צעיר @אברהם יאיר שטרן @חתול זמני אתם מצד הסיפורת! מודה שטרם העמקתי בכתבכם אבל על דבריי אני עדיין עומדת! מקווה לשוב אליהם

וכל המגיבים!! @זיויק @משה ואני באמת לא מספיק מתמצאת בשביל לקרוא לכולם. אבל בקיצור! היה חשוב לבטא! חזקו ואמצו

קריאה לאתגרבין הבור למים

לפני כארבעה חודשים כתבתי פתק בטלפון, כותרתו שיר של יום ומהותו שיר אחד כל יום.

ידעתי שחלדו גלגלי שפתי וזמן רב יקח עד שאכתוב שירה שוב, לומר שהתמדתי תהיה אמת חלקית מאוד, אך עם הזמן התדירות גברה ובימים האחרונים הרגשתי כאילו נמהלתי שמן ועברתי ממלמול שקט לדיבור מפורק, תכף נשורר.

אני הייתי אחת ולעצמי, חשבתי להציע לכם, אם תהיה היענות, לפתוח שרשור שיקרא שיר של יום ויהווה קריאה לאתגר. כל יום ישורשר בו שיר אחד בלבד, מי שתופס תופס, אם שניים פרסמו יחדיו - זכינו כולנו, אבל אם מישהו כבר כתב את השיר היום, יש להמתין למחרת. חושבת שאפשר לנסח כמה חוקים, אתם יכולים להעלות אותם, למשל: לא ניתן לשתף בשיר שנכתב אתמול.

הקיצור! מה אומרים? @כולם ללא יוצא מן הכלל גם אתם המספרים סיפורים

בעד. יוזמה ברוכה. אפשר לבקש ממך למסד את זה?אני הנני כאינני

רק לא מיסודבין הבור למיםאחרונה

אהבתי את האתגר, אני בעד.אשר ברא

לגבי מקום..

סיפורי מעשיות, אבדת בת מלך.

תפתחי לנו?בין הבור למים

ברוכה השבהמשה

כבר ציינתי בפני חבריי שזמרים הם בין רופאים לנביאיםאברהם יאיר שטרן

תודה. מחזקים דברייך.

מעניין שרופאים, תוכל לומר על זה עוד?בין הבור למים

חייבים אותך כאן.זכרושיצאנולרקוד

התפעמות שכזאת אסור לה שתישאר במחשכים.

כנביא האוגר נבואתו הנכספת להתגלות.

נו נבא לנו!בין הבור למים

מאגריי כמעט וייבשוזכרושיצאנולרקוד

"והבור ריק אין בו מים"

טעות למחוקצדיק יסוד עלום

..צדיק יסוד עלום

טעות, למחוקטאבי

או שטעות למחוק?

אני מוצא את עצמי נע בין שני הקצוות האלה.

יפה !משהאחרונה

לשחררlittle prince

עבר עריכה על ידי little prince בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 21:26

עבר עריכה על ידי little prince בתאריך כ"ח בחשוון תשפ"ז 21:25

נשימות מתגברות

מתנשפות

מבשרות את הדבר ההוא שעוד מעט יגיע

הדבר שממנו אני מפחד

מנסה לעצור כדור שכבר נורה

להסדיר נשימה

כמה פשוט זה נשמע

רק להירגע

לשחרר

תשחרר אמר לי פעם פסיכולוג בתהליך קבלה לאיזו משרה נחשבת

אתה 10 מ10 אמר בשפה לא כל כך טיפולית

אתה צריך פשוט לשחרר

פשוט לשחרר

לעגתי לו בקרבי

פסיכולוג עאלק

אם היה פשוט לשחרר

פשוט לא הייתה לך פרנסה

ודווקא הנשימה

זאת שנכנסת ויוצאת מאיליה

מכניסה ומוציאה אוויר

דווקא היא מבשרת לי בדרכה

ששוב זה מגיע

שוב, הגב אל הקיר

תהומות

תהומות שבי עולים מעלה

פורצים שוב נתיב חשוך ואין דרך שאוכל לעוצרם

רק להתכנס אל עצמי

ולמנוע פגיעה באהובי

אין לי מנוחה

שעםליפא העגלון

כָּל מוֹדָעָה שֶׁתָּלִית

עַל לוּחַ לִבִּי

וְחָלְפָה לָהּ,

הוֹתִירָה אַחֲרֶיהָ נָעַץ

וְחוֹר

חָרוּת עַל הַלּוּחוֹת

נבואת הגוריםטאבי

עבר עריכה על ידי טאבי בתאריך כ' בחשוון תשפ"ז 23:10

גור חתולים נביא אמר לי שמעתה הכל ילך ויסתבך.

שומע? הכל יסתבך. הכל יהיה נורא נורא מסובך.

זה אומר שיהיה רע?

אני נביא, לא פילוסוף. רע זה מושג פילוסופי. אני יודע רק שיהיה מסובך. זאת הנבואה שלי.

זהו? זאת כל הנבואה?

לא. בעצם כן. אפשר להרחיב ולפרט, אבל זה יהיה מסובך יותר.

וזה יסתבך בהדרגה? או בבת־אחת?

גם וגם. הכל יקרה וימשיך לקרות כל הזמן. הכל יסתבך במקביל. הכל ילך ויסתבך עד לרמת הסיבוך המוחלטת, האולטימטיבית. רמת הסיבוך האינסופית שהעולם שואף אליה מבריאתו.

כמו פקעת צמר?

כמו פקעת צמר.

כמו אוזניות בכיס?

כן. כמו אוזניות בכיס. כפי שאתה רואה, העולם שואף לסיבוכיות.

ואני אבין משהו בסופו־של־דבר?

לא, לא תבין דבר. לא יהיה שום היגיון בשום־דבר. ככל שיחלוף הזמן תבין פחות ופחות. וככל שתנסה להבין – או להיפך, תנסה לא להבין וללכת יד ביד עם הגורל – ככל שתבחר, אין לכך שום משמעות. הכל יסתבך בעל־כרחך.

ובמה זה יבוא לידי ביטוי?

בכלום. אתה תקום בבוקר כרגיל. אתה תחטא ותחזור בתשובה. אתה תתפלל, תאהב, תתאכזב ותתחרט. הכל כפי שעשית עד עצם היום הזה. אלא שמיום זה והלאה, כל־זה ייעשה מסובך לאין־שיעור.

נשמע מסובך.

כן. זה כבר התחיל.

ויראבין הבור למים

ריאות אשי נושפות שחורן ואשי שוחקת,

בחלום מלוכים שליחיי להלהיבך לחום

אבְניי נוקשות, לשוני כובלה לבור;

חבולה, על פניו נאנחת,

רפואה.. רפוה.. ותנו כסות לנוכחת.

כי בראותה, רעועה, שריקת תם

כנשימת מלאך המוות בבואו לאור,

בראשי-תבות בואכה דמעתי קודחת

ברקעי מזמור המלח אֲמֹסס את סדום

כ חשון, מתוך שיר כל יום