פעם פגשתי משפחה שבה האבא לא מרשה לבנות לשיר בכלל, אפילו לא ליד האחים שלהן כי הוא חושב שזה לא צנוע.

רציני שלא הבנתי את ההיגיון.

חיבוק אני מבינה למה יש אנשים שאומרים שזה בעייתי, אבל סתם לגעת?

עוד רגע יגידו שאסור לדבר...

ההגדרה ההלכתית מאוד ברורה - נגיעה סתם מותרת, נגיעה של חיבה אסורה.

מי הרבנים שיכולים לחלוק על השו"ע? נלך לבקש מהם ברכה...

חיבוק ונשיקה אני מבינה.

אבל מגע?

לשבת אחד ליד השני?

מה הבעיה?

מי אוסר?

שמעתי עוד מהרבה

מה אתם נוהגים?

הקטע של הלשיר או המגע?

לשיר אני בטוחה שאין בעיה.. 

איתו ספציפית אני ממש מקפידה על מגע, אנחנו אפילו לא מגיעים למצב של לשבת אחד ליד השני באוטו בשביל לא להגיע למגע....

ואת יכולה להסביר לי יותר בפירוט..

שהלך לך להביך את @אנא עבדא דקב"ה

העע זה עצוב לחשוב על זה

@חסרת טאקט מה שמזכיר לי..

עלה לי

כרגיל אני פשוט לא מרוכזת

ככה.. היא לא נוגעת באחים שלי בכלל.

מתנחלת? יש מצב שת מסבירה למה?

סתם מעניין אותי..

מה זה מזכיר לך??

רק נגיעות מאוד בסיסיות ואני מסוגלת להבין את מי שלא נוגע זה כדי שלא תיבצר שוםם נגיעה של חיבה או משו לא הכרחי 

 לא. הגזמתם עכשיו....

מה הבעיה בחיבה בין אחים? הם אוהבים לא? אחים!!!

מותר הכל, גם לשבת ליד וגם לתת חיבוק מותר הכל....

אלא אם כן יש לך אח סוטה... או האחות סוטה....

אבל מה הבעיה? לא . ממש לא הבנתי מה הלך פה עכשיו....

אני אישית - כל האחים שלי נשואים , אבל שאחי היה רווק... לא היתה שום בעיה בעניין הזה לא צריך לעשות מכל כדור - פיל.... על מה כבר אתם חושבים...

אבל אלו הנתונים..... ואני חושבת שזה ממש נכון הבנת יש לי אח בן 16.5 ואנחנו נוגעים אחד בשני רק טכני כאילו בוא רגע , קום כבר... או משו כזה זוז.... קיצר ולפני כמה חודשים היה לו יומולדת וכזה עשינו לא עוגה וזה ואז עשינו תמונה אז אני והוא עמדנו כזה אחד ליד השני ושמנו ידים על הכתף אחד של השני וזה הרגיש לי מזה לא בנוח אבל ממש הבנת... התרגלתי לזה זה לא משו שחסר לי.... וגם נגיד בבר מצווה שלו או בבת מצווה שלי או כל אירוע משפחתי אחר שעשינו תמונה ביחד עמדנו כזה אחד ליד השני בכלל בלי לגעת מבחינתי זה הכי הגיוני שבעולם... וגם סתם זה היה מצחיק בבר מצווה שלו עשינו תמונה וזה ואז הסתכלנו עליה והיינו נראים כמו זוג מאורס זה היה שופךךך

טוב ברור שיש עניינים של טאקט אבל לא כל דבר צריך להזכיר דברים שרחוקים מהמציאות.....................................

אבל בעיקרון... כשאת נותנת חיבוק לאח כי הוא עשה משהו שמגיע לו חיבוק אז את לא אמורה לחשוב על כאילו את גורמת לו לכל מיני דברים כי זה לא

מסכימה עם @עובדת ה בשמחהה בסופו של דבר זה משו שמתרגלים אליו...

היום מרגיש לי ממש מוזר לעמוד ליד אחים שלי בתמונות או בכללי נגיד כשהם עוזרים לי להחזיק משו אז לגעת בהם...

בסופו של דבר הופכים אתזה למשו מצחיק... נגיד כשאני רבה עם אחים שלי אז לא הולכים מכות אלא רבים עם מגבות וכו, הופכים אתזה למשו מצחיק ולא למשו מעצבן...

@מתנחלת וואי את זוכרת בשבת חטיבה שנה שעברה ששעות התווכחנו על זה עם מלאא בנות מהכיתה זה היה כזה אני את ועוד כמה בנות מול איזה שלושת רבעי כיתהה,

וואי, נכוןןן

אבל היה דיון משמעותי, בנות באמת הקשיבו.....

כאילו למה וזהה

כי העלתם לי שאלות על זה

גם לא עושה אבל לא בגלל שאני חושבת שזה לא טוב אלא בגלל שאנחנו פשוט לא מגיעים לסיטואציה כזאתי

כשאנחנו גדלים את אנחנו מתפתחים גופנית שכלית... אוקי עכשיו כשאנחנו מגיעים לגיל כזה אני חושבת שמנישקה חיבוק או מגע יותר "נעים" או של חיבה זה יכול להוביל לכל מיני דברים ואני גם חושבת שאם אני יגע באח שלי זה יכול לגרום לי להרגיש שבכול בן זה בסדר לגעת כי הבנת כל עוד היינו קטנים לא הבנו את ההבדל אבל כשגדלים לומדים מבינים יותר וזה פשוט יכול לגרום לכול מיני תחושות מחשבות וכו וגם יש לי שאלה אתם ישנים אם אחים גדולים שלכם באוטו חדר???

אני לא ישנה עם אחים גדולים באותו חדר.. אבל לא כדי לא לגעת אלא כי לפעמים שישנים אז עולה לך הבגדים וזה לא צנוע..

אבל מבינה אותך ממש. אני גם לא מרגישה נעים לחבק את אחים שלי.

ושואשדית, זה פשוט עניין של הרגל. זה כמו שיש בנות שללכת עם חצאית רגילה זה מרגיש להם חושפני ויש בנות שלא מבינות באיזה קטע לובשים מקסי..

והקטן בן 13 וחצי כל השאר גדולים יותר

למה אתם מרגישות נבוכות מזה שמחזיקים משהו ביחד?

מה מצחיק פה?

אי אפשר להחזיק? כאילו מה עולה לכן לראש?

זה לא אמור לעלות לראש כל המחשבות האלה... זה אח! לא זר

אמרתי שיש פה כאלה ששואלות איך אפשר להתמודד ככה כי בכל זאת הם חיים איתי באותו בית אז אמרתי שהופכים אתזה למשו מצחיק בסופו של דבר.

אבל בת'כלס - זה לא מצחיק, זה משו רציני ואצלנו זה כמו הלכות צניעות..

אח שלי כרגע לא עונה לי אז אני לא יכולה להביא מקורות וכו, כשאשיג אותו בעז"ה אשלח פה מקורות לזה....

שתתקרבו אחד לשני... 

אבל זה לא אמור לעלות בראש...

זה אחים והכל בסדר...

כאילו לא עשיתם שטויות שהייתם קטנים...

אבל שגדלים לא ממש חושבים על זה... 

על פעם כאילו אבל אנחנו יודעים שזה מה שההלכה אומרת וזהו!

הערה חשובה שלך

התרגלנו למשו אז כשפתאום עושים משושקרוב למשו שאנחנו לא עושים או משו שלנו זה מוזר ואני צוחקת על זה אבל לא כי זה מצחיק סתם פשוט בריא לצחוק זה כמו שאת רגילה נגיד ללכת עם חולצה שלושת רבעי ופתאות תלכי עם חולצה קצרה את תרגישי מוזר וחסופה

חשופה בלי קשר גם עם שלושת רבעי... 

צודקת שבריא לצחוק והכל... גם אצלינו צוחקים... אבל לא מדברים של אח ואחות...

זה לא היה מביך כי אנחנו אחים...

"לא נעים"

מצליחים וכמובן שתמיד רוצים להתקדם

לא עושים מכל כדור פיל.

ואף אחד אין מחשבות סוטות.

זה פשוט ההלכה וזהו.

ולמה שיהיה הבדל בין אח נשוי לאח לא נשוי?

נגיעה שאינה של חיבה ודאי מותרת.
ראה מה פסק מרן בשולחן ערוך אבן העזר סימן כא' הלכה ז': "המחבק או המנשק אחת העריות שאין ליבו של אדם נוקפן עליהם כגון אחותו הגדולה... אע"פ שאין לו שום הנאה כלל, הרי זה מגונה ביותר ודבר איסור ומעשה טיפשים, שאין קרבים לערוה כלל..."

וכתבו הפוסקים שלא חשוב כ"כ הגיל כמו הסיטואציה וההתפתחות הנפשית-גופנית. ולכן יש פוסקים שציינו את גיל 6 כגיל של מעבר לבשלות.ויש פוסקים שציינו את גיל 3 והרב מרדכי אליהו שליט"א כתב שרשאי לנשק אח או אחותו עד היותה בת 12 שנה ומקורו הוא מהמג"א או"ח סימן ט"ז סק"ח.
ועיין תשובה יפה של הרב שמואל אליהו שליט"א כאן באתר

אין כאן שום הגזמה.

אסור לתת חיבוק!! אסור!!!!

בשו"ע אוסר חיבוק ונישוק.

כאן הדיון היה על מה שבוודאי חיבה.

אם יש אנשים שחושבים שגם להגיד "היי" זה חיבה, שיהנו, לא זה הדיון.

עושים מה שכתוב, מעבר לזה-כל אחד מה שהוא מרגיש על עצמו, לגבר למשל אסור להנות אפילו מלראות אצבע של אישה-מה? הזוי! מה אנחנו סוטים?? תשובה-מה שמותר לפי ההלכה מותר, אבל אם לעשות דבר מותר גורם למחשבות שליליות/מיניות אז אסור. אנחנו למשל משפחה של אשכנזים אז לא רגילים לחבק, לכן לי ירגיש מוזר לחבק אחות אז אפילו אם היה מותר לא הייתי עושה זאת.. אני לא סגור על זה שאסור אבל אני בטוח שגם אם מתירים קוראים למי שמחבק אחות "מנהג הטיפשים".

כתוב שפעם יצר של עריות היה יותר חזק מיצר של עבודה זרה שעליו אמרו שאם היינו באותו דור היינו רצים לעבוד ע''ז ופעם אדם היה יכול להתאהב בשבעת הקרובים אבל מאז שהחלישו את היצר אדם לא מתאהב בקרוביו

זה לא אומר שמותר בגלל זה דברים עם אופי מיני,לא הכל זה "חשש ל.." יש התנהגות ע"פ ההלכה,וההלכה דורשת גם מחשבה נקיה,ובכללי צניעות זה מושג מאד רחב ועמוק (בעיקר עמוק ,צנוע=עמוק,לא צנוע=שטחי)

אני בכל אופן לא מתכוון לחיות ככה שאחותי תגדל

נגיעה וחיבוק זה לא מיני בקרובי משפחה 

כי אם כן כל אחד מנהל יחסי מין עם אמא שלו

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...