יש לחרדים שריטות.... הם פשוט גדלו על כיוון מחשבה בוקי כזה וחינכו אותם שאסור להביט ימין ושמאל, פשוט תעשה מה שמכתיבים למוח שלך לחשוב, וזה לא דרך טובה, אמנם כך הם מצליחים לגבש ולגדור את הקהילה, אך ההשקפות שלהם מעוותות...

והסגירה הזו גורמת להרבה נוער נושר - ומה עוד שהם לא מקבלים את הקושי של הנוער אז הם יותר זורקים אותם וזו הדרך למצוא אטאיסט ולשמוע אותו אומר "אני הייתי חרדי! אל תראה אותי ככה..." מאד נראה אותך ככה - כי היית חרדי!

בתד"ל יש המון זרמים אבל חרדי זה זרם בפני עצמו

הבסיס הוא אותו בסיס

נכון שיש נקודות משותפות, אבל תראי רק חלוקה בסיסית של המגזר החרדי.

ספרדים ואשכנזים,

ספרדים מתחלקים לשמרנים ופתוחים,

אשכנזים מתחלקים לליטאים וחסידים,

חסידים מתחלקים לעשרות חסידויות שונות, (למשל חב"ד, ברסלב, גור, ועוד המון)

ויש גם איזו חלוקה פנימית בין ליטאים וגם בתוך חסידויות עצמן יש חלוקה,

זה כזה מגוון עצום של דעות והשקפות שאפילו כמעט סותרות אחת את השניה,

איך אפשר להכליל את כולם ביחד כאילו הם מתנהגים וחושבים בידיוק אותו הדבר?

להזכירכם, מדובר בכמעט מיליון איש!

אצל החרדים זה אחוזי נשירה הכי נמוכים

איך זה שיש לכם מחשב בבית אם אתם חרדים? לא בקטע מתריס, פשוט מעניין אותי..

הפיתרון יהיה כשיתחילו לכתוב גם אצלנו מספיק ספרים.

החרדים תפסו את זה לפני 50 שנה.

הגיע הזמן שגם אצלינו יתחילו לתפוס את זה.

ושיהיה לנו פנתיאון ספרותי משלנו.

הטובים לספרות!

ושוב, הפיתרון יהיה שאנחנו נצייר בעצמינו כמויות של חומר קריאה איכותי.

עם חינוך לערכים שלנו, ולעמדות שלנו, בלי להשמיץ אחרים.

כי מה אני כבר יכולה לעשות עם זה???

זה מתסכללל

זאת מציאות שאני לא מתחברת ולא רוצה אותה, אבל מה אני יכולה לעשות?

את כעת לא יכולה לעשות שום דבר מעשי.

אבל את יכולה לעשות משהו מאוד מאוד חשוב!

את יכולה לחלום!

ללא הגבלה....

אם בגיל שלך חולמים, בעוד עשרים שנה עושים...

ואגב, יש פה ושם דברים מעשיים שניתן לעשות, צריכים להיות ערים אליהם.

נכון שספרים את לא יכולה להוציא כעת.

אבל יש יכולות אחרות להשפיע.

הזאת בעם, לגשר על כל מיני דברים, לא להסכים עם הדרך חיים אבל לא לשנוא.

אכשהו רק מתי שיש קשיים לא עלינו או צרות לא עלינו, כל העם מתחזק ביחד ותומך.. אבל למה צריך אסון כדי שזה יקרה?

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...