הלב שלה צועק.
היא אומרת שהיא שונאת אותו.
בתת מודע מתחננת שיבין,
שהיא אבודה.
שהיא כן יכולה לאהוב אותו,
ואולי הוא אבא טוב,
אבל שלא יכסה את זה.
והוא אבא, אז אומרים שהוא מבין הכל.
היא טיפה חולקת על זה.
לא מרגישה שהוא מבין משו.
בטח שלא אותה.
שוב היא לבד.
בזמנים הטובים עוד התפללה שכשהיא תהיה לבד תוכל להרגיש את אבא.
אוי, אבא.
כמה זמן היא לא הרגישה אותו.
שכחה כבר ממנו כמעט לגמרי.
וכמה שהתפללה שיעלם,
הוא נשאר.
אבל בטיפות.
רצתה שיעלם,
עכשיו רוצה לבכות.