משום מה אצלי זה סותר..

כי בסוף באמת אני לא בוכה הרבה על עצמי. אולי העוצמה שיש בשירים והקול והרגש סוחטים ממני רגש.

אולי הדמעות שאת בוכה על אחרים בשירים הם בעצם על עצמך?

אולי את לא מצליחה להתחבר לכאב שלך ולהבין אותו וכשאת רואה אותו אצל מישהו אחר זה עושה לך משהו שהכאב שלך לא עושה לך?

אבל אחותי את צריכה לקחת בחשבון שלא כולם ככה את מבינה...יש גם את האלא שתכלס בוכים רק על עצמם והאחרים לא בידיוק מעניינים אותם..קיצור יש מצב שאת אולי כזאת...?? 

אז וואלה באמת יש לך לב רגיש

-גשות שלנו.

תתבונני בזה...

מה שכןף נכון, אנו צריכים ללמוד לחוות את עצמינו בלי עזרה.

אבל אי אפשר ברגע אחד, וכלים שעוזרים לנו לחוות, מקדמים אותנו לשם. רק צריך להיזהר שזה לא יהפוך להיות לתלותיות בכלים.

לא כזה מעניין אותם מה עובר על אחרים, אולי גם בצדק

בוכים רק על הצרות של עצמם

מוצאים בשירי כאב של אמנים נקודה של הזדהות עם כאבם שלהם

חוסר אמפתיה וחוסר רגישות מאפיניים אותם

איך נקראים...

סציופתים

מניחה שהחברה שלנו לא מתחלקת רק ל2

ואפשר למצוא גם איזון

וזה לגמרי תלוי סיטואציה.

בסוף מתסכל אותי שאני מבזבזת דמעות על כאב של אדם זר. שאפילו לא מכירה אותו.

קיצור מעצבן שצרות של מישהו אחר יגרמו לי לבכות, ומול הצרות של עצמי לא יהיה לי אומץ לבכות

זה עוזר לנו להתחבר לכאב הפנימי שלנו ולהבין אותו יותר..

זה כלי שעוזר לנו להבין יותר טוב את עצמנו ואפילו להשתחרר מהכאב כי אנחנו מבינים מאיפה הכאב נובע ומתחברים יותר לנפש..

אבל את באמת צודקת, צריך ממש להיזהר לא להתמכר לכאב.. ולכן גם כדאי לשים לב כמה אני שומעת שירים כאלה, איך אני מרגישה שאני שומעת אותם, איזה שירים הם, של מי הם...

סליחה אם יצאתי מטיפה או משהו כזה..

|ממש יפה שחשבת על זה, כתבת מצמרר|

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...