











גיימס פוטרנ"ב מה זה ישל"צ?
לדוגמא: לסיריוס לא הייתה סיבה לברוח לפני שהוא ידע שהוא יוכל למקום בפטיגרו, המטרה שלו היא לא לצאת מהכלא אלא למקום בשמם של ג'יימס ולילי, הוא לא שלח מכתב כדי להזמין מטאטא, הוא פשוט אמר לקרוקשנס ללכת לחנות עם הזמנה וכסף, וכו'
(@125690 כתב את זה)
יש לו אחלה שאלות (באמת זה לא ברור איך נתנו לפיטר לברוח), גם אם פשט הסיפור מתרץ, והוא בעצמו לא כל כך...
זו קונספירציה נחמדה....
אפילו שאפשר להפריך אותה די בקלות.
אם כי זה באמת היה הגיוני שהקונדסאים הכירו כל כך טוב את הטירה אם וולדמורט היה אחד מהם (התלמיד שהכיר את הטירה הכי טוב, ככל הנראה...) אבל זה לא יכול להיות כי וולדמורט היה יכול להתחפש לסיריוס רק אחרי שטרלוני אמרה את הנבואה, עד אז לא היה אמור להיות לו שום עניין בפוטרים.
אם כבר היה אפשר לומר שהוא התחפש לסיריוס רק במקרים מאוד ספציפיים, אבל גם זה לא היה עובד טוב.
תירוץ השאלות:
הסיבה שסיריוס צחק הייתה מחוסר אונים, זה לא היה צחוק אמיתי של הנאה. כשהוא הבין את המלכודת שפיטר טמן לו הוא סוג של התחרפן. אם כי זו באמת שאלה איך זה קרה דהיינו הם היו יכולים לעשות לו ביאור הכרה\וריטסרום או את הקסם הזה על השרביט (שרואה מה היה הלחש האחרון שעשה), קיצר זה לא לגמרי ברור איך לא גילו שהוא חף מפשע.
וזו אולי שאלה למה לא יכול לדבר עם דמבלדור אבל לא כל כך חזקה כי הגיוני שלא יתנו לו לדבר עם מי שבא לו.
+ דמבלדור לא בטוח היה מאמין לו. אחרי הכול אף אחד לא ידע שהם היו אנימאגים. וגם אם הוא כן היה מאמין להם, סיריוס לא היה יודע את זה, אחרי הכול למה שהוא יחשוב שדמבלדור יאמין לו?
אבל זה באמת לא ברור למה הם לא כבלו את פיטר באמצעים קצת יותר עמידים....
ארוך ממש אבל מענייין בהחלט...
חלק מהשאלות שם באמת ממש טובות על חלקם נתתי לעצמי הסברים שונים אבל עדיין זה נשאר מוזר קצת כמו שבמקרה כתבתי לא מזמן...
באמת לא הכל שם מדוייק ואפשר די בקלות לתת פרשנות אחרת כתשובה לחלק מהשאלות שם אבל עדיין זה בנוי ממש נחמד התאוריה!.. (אולי בהמשך אכתוב יותר בפירוט מה לא מדויק ואיזה פרשנויות פחות מסתברות)
קיצור בכל מקרה זה משעשע שכויח!
חלק כבר נכתב פה חלק לא.
קו על הנאמר בשלב התהיות על מה שמתואר על סירוס (החלק הראשון)-
-הוא לא 'שלח מכתבים' הוא שלח עם קרוקשנקס כמדומני.
-גם אם דמבלדור היה מאמין, משרד הקסמים לא יאמינו לדמבלדור אז בכל אופן לא היה עוזר "פשוט לומר את זה לדמבלדור" (ודמבלדור לא פועל בגלוי נגד המערכת גם אם הוא לא מסכים איתה- הוא לא ניסה להבריח את האגריד למשל. יש בזה חילוקים אבל זה דוגמא טובה שהוא לא יחלץ אותו משם גם אם הוא מאמין בחפותו).
-יתכן שהוא חשב על התוכנית כבר בדרך ולפני שיוציא אותה לפועל וידא עם הארי את נכונות הסיפור.
ומילא כן נכון לומר שבלי עדות של הארי הוא לא היה מאמין סתם לסיפור מופרך כ"כ.
-באמת עניין תמוה התנהגותו שם. (עד כדי שאני חשבתי בהתחלה שהכל רמאות) אולי הוא לא רצה להתחיל לספר להם את כל הסיפור, והעדיף קודם להרוג את פיטר. ורק אח"כ שהם חסמו אותו אז הוא סיפר להם את כל הסיפור קודם. (ואולי כדי שיוכל להרוג אותו לפני שיגלה להם את האמת הוא המשיך להציג כאילו הוא באמת פושע כמו שחשבו עליו) אבל באמת תמוה וצ"ע...
-גם אם היה מסגיר את גופתו היה לו ככה עילה רצינית לאמינות הסיפור שלו. ואולי הוא לא מספיק חשב על השלכות של להרוג אותו וחשב שיהיה בסדר (כמו שנישקו את הבן של קראוץ ורק אח"כ הבינו עד הסוף את היקף בעייתיות העניין...) ואולי הוא כ"כ רצה לנקום בפיטר שלא כ"כ העסיק אותו, באותו שלב, אם זה יקשה על הוכחת חפותו-הוא. ואח"כ, אחרי שהוחלט לא להרוג אותו, הוא חשב ביישוב הדעת שככה גם באמת יוכלו לזכות אותו ביתר קלות.
-כל הסיבה שהוא רוצה לנקום זה בשביל לילי וג'יימס והארי אז אם הארי לא רוצה שינקום בשבילו אז הגיוני שהוא יוותר בשבילו.
-באמת מוזר קצת הצחוק ההוא.. כמו שגם ענו פה יתכן שזה צחוק של אירוניה וחוסר אונים, שבהחלט עשוי לגרום למין צחוק היסטרי כזה...
-הם כיוונו עליו שרביטים, ולולא הסחת דעת של הפיכת לופין לזאב (עניין שנוסף להסחת דעת שגרם, גם ניטרל את שני הבוגרים בחבורה) הם היו יכולים למנוע ממנו לברוח.
קו' העובדות שהכותב מציג לבסס יותר את הקונספירציה:
-[הוא כן ראה תמונות של פיטר באלבום שהאגריד עשה לו. (אז למה כשהוא שמע על הסיפור שם בפונדק בספר השילישי הוא דמיין את פיטר כמו נויל? אולי כי הוא לא עיין בתמונות של החברים של הוריו ולא היה לו בראש תמונה של פיטר. אז לכן אולי זה לא מאד קשה. אבל כן קצת כי בטח כן זוכר באופן כללי. ועל זה אפשר לתרץ שבין התמונה ההיא לעוד כ20 שנה קדימה הארי לא היה מצליח להשוות. אבל איך וולדמורט ידע שהארי לא יודע איך פיטר נראה? אולי כי לא ידע שיש להארי אלבום תמונות אז חשב שאין סיבה שהארי ידע איך הוא נראה. קיצור לא יודע אם זה קו' על התיאוריה אז השארתי בסוגריים..]
-אין שאלה לדעתי 'למה וולדמורט החליט אחרי האירוע במשרד הקסמים לפעול באופן גלוי'- הגיוני שוולדמורט יתחיל לפעול יותר גלוי אחרי שהוא חשף את עצמו.
השאלה המתבקשת היא למה הוא החליט בכלל לחשוף את עצמו באותה סיטואציה לפי איך שבספר רואים את סיריוס ואת וולדמורט? (לפי הקונספירציה הזאת למשל זה יותר מובן) אולי הוא סבר שאם תפסו על חם את כל אוכלי המוות שם אז בעצם זה אומר שכבר גילו אותם. ואולי סבר שאם ישיג את הנבואה אם יבוא לשם בעצמו ועל הדרך יהרוג את הארי זה כבר שווה את זה. (משער שאוכלי המוות זימנו את וולדמורט לשם והוא הבין שכנראה משהו השתבש אם צריך בכלל לקרוא לו. וכשהוא הגיע הוא גילה עד כמה זה השתבש.. ושדמבלדור שם..)
-הוא אכן ישב שם הרבה זמן אבל לא בהכרח עם עוד אנשים בתא.
קו' על הצגת הקונ' עצמה (חלק 3)-
-סיריוס הוא ידידם של הפוטרים כבר שנים, וכולם מכירים אותו. זה לא עניין של 'כמה קסמי זיכרון' , וכן לא ידוע שמספיק להתחפש לשומר הסוד (האפשרות הראשונה שהוא מציע כאפשרות להפיכת סיריוס לוולדמורט) כדי שיהיה אפשר להכנס- אחרת כולם היו עושים את זה. , וכן אם לקח באופן חד פעמי פולימיצי (האפשרות השניה שהוזכרה? הוא לא מאריך בלהסביר את הפיכת וולדמורט לסיריוס אז שיכללתי את ההסברים על בסיס מה שכתב) איך ידע לעשות את זה בדיוק לזמן שעושים את הפידליוס? (צריך מרגל שממש יהיה בעניינים- אפילו לופין לא היה מעורב מספיק בעניינים כמו שרואים בספר ואין סיבה שיהיה במעמד עצמו. תגידו שאבל הוא כן ידע מי שומר הסוד ואולי גם לא הסתירו ממנו מתי ואיפה יהיה מעמד הפידליוס. אז נגיד שגם זה לא קו' מוחצת אלא רק קצת קשה).
-הערה על דבריו- "העמיד פנים שהוא רוצח את פיטר" לכאורה לפי התאוריה אין סיבה שהוא יעמיד פנים הוא כנראה באמת ירצח אותו כדי להכנס לכלא לתכנן שם את הבריחה.
-לפני הכניסה להוגוורטס. לפי הסבר זה איך הוא ברח מהכלא בכלל? אבל אולי וולדמורט, כשלא יודעים שזה הוא ושומרים בהתאם, באמת יכול לברוח.. רק למה לקח לתכנן 12 שנה זאת שאלה...
וא הופך את לופין!!- גם הוא החבר של הפוטרים- למשרת של וולדמורט...
-הוא אולי עונה ככה מאיפה יש לסיריוס כ"כ הרבה כסף אם הוא וולדמורט, אבל גם בתור הנצר האחרון למשפחת בלק הגיוני שיהיה לו הרבה כסף מירושה.
למרות האריכות בקושיות כבר נאמר שאם מתייחסים בארוכה סימן שיש למה להתייחס... ויחסית לתאוריה, ועוד כ"כ א- קיצונית ב- מפורטת היא בנויה ממש טוב!!
הסוף
כל הכבוד למי שיצליח לשרוד לשלום את כל המלל...![]()
)קורא נלהב לשעברזה בעיקר סיכום בשבילי. אפשר בהחלט לדלג מי שזה לא בשבילו...
קו' כלליות על העניין שנובעות מעצם זה שסיריוס=וולדמורט:
-הקדמה- לומר שהוא היה סיריוס של לפני שנים מאד קשה לומר.
אז נאמר לפי האופציה שהוא רצח אותו (או הרדים אותו לקחת ממנו שיער) והתחפש אליו קצת לפני לחש הפידליוס.
הערה נוספת- איך וולדמורט=סיריוס חסר כוחות הצליח להרוג את פיטר ואת כל המוגלגים ההם? ואם תגיד שזה פיטר המתחזה עשה את זה ונעלם משם אח"כ לאן נעלם פיטר האמיתי? אז נראה שכותב הקונ' יאמר שהמתחזה רצח את פיטר ואז התחפש אליו. (או שגם פיטר מרגל...)
קו' לפי הקונספירציה על פיטר- לפי תאוריה זו פיטר הוא סתם זיוף שוולדמורט הביא כדי לעבוד על הארי. וכן הוא אנימאגוס עכברוש כמו שהם רואים אותו נהפך שם במערה. וכן רון מזהה אותו כאותו עכברוש שהגיע למשפחתם לפני יותר מ10 שנים.
מה, כבר אז וולדמורט חשב שיהיה צורך באנימגוס מתחזה אצל משפחה של קוסמים (פיטר היה צריך להעלם שהרי כולם חושבים שסיריוס רצח אותו- אבל למה הוא לא סתם מתחבא לו איפשהו?) הרי לקח לו 12 שנה לתכנן ואיך תוך זמן קצר חשב שכדאי לשלוח אותו למשפחת קוסמים... ואולי אפשר לומר שהוא פחד מאוכלי מוות שלא מעורבים בתוכנית שיחשבו שהרג את וולדמורט וירצו להתנקם בו בנוסף לכך שרצה להיות בעניינים (וגם ליד הארי אולי אם יתעורר הצורך אם כי הוא לא ידע מראש שרון והארי יהיו חברים) או סתם מנוחות העדיף משפחה מאמצת...
-כשהם פוגשים את פיטר בספר השביעי, כשלהארי כבר יצא לראות תמונות של פיטר, איך הוא לא זיהה שזה לא הוא? אבל אולי במרווח של יותר מ20 שנה, שמשתנים די רציני, באמת קל להתחפש באופן אמין לדמות אחרת.
-כשהארי אומר לפיטר בשביעי שהציל אותו- למה זה גרם לפיטר לעזוב אותו לשניה? לכאורה בכלל לא תוכנן שפיטר ימות?? אולי הוא הופתע שהוא חושב שהוא הציל אותו או משהו כזה. אבל זה ממש מוזר...
קו' לפי הקונ' על סיריוס- איך אנשים שהכירו את סיריוס לא מזהים שזה לא הוא? מילא בספר הרביעי שרק הארי רון והרמיוני נפגשו איתו- והם הרי לא באמת יודעים איך הוא נראה ודמבלדור תקשר במכתבים אז מובן איך לא קלטו שהוא לא דומה בכלל לסיריוס אבל מסוף הרביעי שהוא כבר נפגש עם הרבה אנשים איך לא קלטו שזה לא סיריוס? לא מסתבר שכל שעה הוא הצליח לשתות פולימיצי (ואולי כן כמו ברטי קראוץ שכן הצליח במשך שנה שלימה להסתיר את זה?) אבל תכלס אולי אחרי שהוא השתנה ממש בשהייה באזקבאן הוא יכל להתחפש אליו גם בלי פולימיצי אלא אם שינויים קוסמטיים קלים עם שרביט..
ואת כל הסיפורים על ה'משפחה שלו' אולי הוא סתם המציא תוך כדי תנועה גם ככה אף אחד שם לא ידע לתקן אותו.. והוא פשוט התנהג כמו ששיער שסיריוס היה מתנהג...
(ונראה שהתחפושת שיכנעה גם את הדיוקן של אמו וגם את קריצר שהוא סיריוס באמת..)
-מוזר קצת שסיריוס לא השתנה במראהו בין הספר הרביעי לחמישי הרי חזרו לו כל כוחותיו...
-נראה שסיריוס חיכה להארי במשרד של דמבלדור כל הזמן הזה. איך זה מסתדר עם זה שלכאורה הוא בכלל היה כל הזמן הזה בבית קברות ההוא לשחזר את כוחו?
-עד סוף ספר רביעי מובן שהוא לא הורג את הארי- הוא צריך את הדם שלו וכן לא מנסה לפגוע ברון והרמיוני א- כדי לא לפגוע או לסכן בחשיפה את הדמות שלו אם יפגע בהם ישירות בדמות של סיריוס. ב- בשבילנו הם דמויות מרכזיות אבל בשביל וולדמורט הם סה"כ עוד 2 נערים, לא משהו שהוא יטרח להסתכן בשבילו.
אבל כן שאלה למה לא מנסה להרוג את הארי בספר החמישי. הרי כבר אין לו כ"כ רווח בתור סיריוס המרגל כשיש לו באותו מעמד במסדר גם את לופין. אולי פשוט הוא לא ראה הזדמנות "נקיה" לעשות את זה כי יש בבית עוד אנשים ופחד להתפס לאחר מעשה. ואולי גם עוד עסק בלגייס עוד חברי מסדר להיות אוכלי מוות כמו שמזכיר הכותב או רצה בעצמו להיות שם אז לא רצה לותר על תחפושתו בשלב זה.
-ואיך הצליח להפעיל את אוכלי המוות שלו כשהוא כל הזמן בבית? אולי יש אפשרות לתקשר דרך האות האפל אולי מכתבים..
-וכדי לישב את החלומות שרואים אותו בכל מיני מקומות אחרים- בספר הרביעי למשל- אפשר לומר שהגיע במיוחד למערה ההיא כדי לפגוש את הארי רון והרמיוני אבל לא שהה כל הזמן בהוגסמיד.
סתם מעניין- לפי זה בחלום שהוא הציג להארי וולדמורט מענה את סיריוס זה אותו אחד לדבריו.. אבל נראלי לא באמת קשה להציג משהו כזה להארי בחלום... ואם כבר אולי בגלל זה ניסה בהתחלה שיגיע לשם בלי להציג בחלום את סיריוס...
וכן מעניין שבלטריקס בעצם נלחמה בו וסברה שהרגה אותו...
עד כאן חפירות בעניין.
אבל אם אתה מצרף את כל העובדות שהזכרת אז זה הופך ללא סביר במידה בלתי אפשרית.
אפילו וולדמורט לא יכול לפצל את עצמו.
זה נהיה די לא סביר בכלל, אבל לא מצאתי קושיית מחץ שתבטל את זה לגמרי.. (אולי הקו' של סיריוס שהיה במשרד- אבל אני לא זוכר בוודאות ממתי הוא היה במשרד. ואת החלומות שזכרתי מהרביעי תירצתי. יש גם חלומות בחמישי שהארי חולם על וולדמורט? אם יש צריך לראות אם הם סותרים לי אין ספרים פה...)
עוד קו' לפי הקונ' זה על פיטר- למה הוא התחיל להרזות ולפחד כששמע שידידו הצליח לברוח?
ואתרץ אותה בקונ' בפני עצמה- בהתחלה סתם מהתרגשות הוא נהיה פחות נינוח ופחות אכל וכשסיריוס הגיע למגדל של גריפינדור- ופה התאוריה שלי- אפשר לומר שהוא עשה לחש מופליאטו על כל הישנים בחדר ואז הוא ופיטר דיברו ביניהם ותיכננו את כל ההצגה שיעשו בהמשך. ואח"כ פיטר חזר לצורת עכברוש וסיריוס עשה הרבה רעש בחדר והראה להם סכין וברח משם.
כמו שכותב הקונ' כתב זה די בצחוק אבל זה מתרץ את כל הרעש שהוא עשה ואת הסכין ואת זה שלא ניסה לעשות את הפריצה לשם חכם יותר...
אגב חשבתי על הסבר טוב לפי הקונ' על 'למה וולדמורט דואג שסיריוס "ימות" קודם ורק אח"כ מתגלה'- כדי שלא ידעו שכל הזמן הזה סיריוס ריגל אחריהם, וינסו למזער נזקים לפחות לאחר מעשה...
ובכל מקרה לפני ואחרי הקוושיות התרשמתי ממש מהיצירתיות וההתאמה היחסית גדולה שלה לסדרה!!
אם הוא ישנה צורה ושכח שלופין עומד להפוך לאדם זאב והוא נאלץ להשתלט עליו
אם לופין אוכל מוות (ובגלל זה הוא לא החזיר לסנייפ אחרי שהוא כרת לג'ורג' את האוזן והגן עליו כשהוא דיבר עם הארי וסניים עלה עליו וניסה לכרות לו את היד אבל בטעות פגע בג'ורג') אז למה דולוחוב הרג אותו? אז התיאוריה היא שקינגסלי הרג אותו אברפורת' ראה אותם אבל גם הוא אוכל מוות אז והוא שלח את דובי כי הוא חשב שאם הארי יפגוש את וולדמורט הוא יחסל אותו כי הוא לא ידע על ההורקרוקסים והוא גם פחד שוולדמורט לא ירצה לקבל את הארי אחרי נשיקת סוהרסן ואז שלח אותו לבית ספר שוולדמורט יתפוס אותו ואז טונקס שואלת אותו איפה לופין וא ז או שגם היא אוכלת מוות והם עושים הצגה שהוא נלחם עם דולוחוב כי הארי שם או שהיא לא אוכלת מוות ואז הוא לא רוצה היא תאבד אמון בו אז הוא אומר דולוחוב
כולם היו אוכלי מוות חוץ מהארי ודמבלדור וכל זה היה הצגה בשביל הארי
אבל לפי הקונ' הוא ניסה לכרות ללופין
הוא פחד שאם בשלב הזה הארי יפגש עם וולדמורט הוא ינצח ולכן הוא הוציא אותו לפני שוולדמורט יגיע או שזה סתם היה כיסאולוגיה עם בלטריקס והמאלפויים
ואני סותם חורים בקונ'
או שהיו צפרדעים רבות כל כך, עד שהם פשוט לא יכלו להשתלט על כולן...
(באמת החרטומים מוזכרים בתחילת הספר השלישי, ובתור לומדי תורה בני העם העברי - אנחנו אמורים לחוש קצת חוסר נוחות מול ההתפעלות של רון מהם...)
זה אמנם דיון הלכתי תיאורטי. אבל לא נראה לי שהקסמים שבהארי פוטר אם היו קיימים במציאות היו אסורים הלכתית, שהרי מכיוון שהם נוצרים באופן תמידי ורק בצורה לוגית מסויימת, זה כמו טכנולוגיה שאינה כישוף. כמו שאין איסור בלסובב מגנט סביב סליל וליצור אור וזה לא כישוף, כך תיאורטית אם היו מצליחים להניף באוויר חפץ באמצעות אמירת מילה מסוימת עם נפנוף במטה מעץ מסוים, זה היה כבר מדע, לא כישוף.
באופן כללי לזכרוני הרמבם כותב באיסור כישוף רק טקסים ספציפיים מאוד , לא? כאוב ידעוני וכדומה. או כל מי שמתיימר לטעון שהוא מכשף באמצעות שדים וכדומה, לא באמצעות מתודה פסאודו-מדעית. (אחרת כל הרפואה האלטרנטיבית תהיה אסורה).
לגבי הפן האמוני. מצינו שכישוף אסור לפי הרמבם כי נוגד את השכל ומחנך לסכלות, ולפי המקובלים כי זה כוחות טומאה.
לא נכנס לשאלה כמה הארי פוטר חינוכי. אבל דווקא הכישוף בו מתואר כדבר סופר לוגי שמצריך חשיבה אנליטית, ובז לסוגי כישוף שרלטניים ולא "רציולנליים לפי הההיגיון בעולם של הספר" כגילוי עתידות.
ולגבי דעת המקובלים - הכישוףלא מתואר בספר ככוחות טומאה ושדים (למעט אומנויות האופל שמתוארות כנובעות מהשחתת הנפש, שמהם יש סלידה של הטובים בספר).
לגבי התפעלות מקוסמים אמיתיים בהנחה כמקובלים שכישוף באמת עבד בעבר. אנחנו כן מעריכים את כשרונם בקטע האינטלקטןאלי כמו שמעריכים כשרון אינטלקטואלי של פילוסוף כופר, ועובדה שהיה חשוב לנו שבלעם הקוסם יודה שישראל הם עם ה'.
אנחנו כן סולדים מהדרך בה הגיעו לזה,שהוא על ידי חיבור רוחני ליצרים שפלים בנפש ובלתי מוסריים,כעריות רצח ועבודה זרה. ולכן בפועל זה אמנם כישרון מכובד לכשף ולקסום, אבל הוא רע.
בדיוק כמו שאנחנו מעריכים את נסראללה כגנרל מעולה עם כשרונות צבאיים איכותיים, אבל רשע. הלוואי שהמטכל אצלינו היה כשרוני כמו נסראללה (בכל מקרה לפי הספר עצמו, שמחלק בין קסם טוב לאומנויות האופל, לא משמע בספר שיש הערצה לחרטומים מצד זה שעסקו באומניות אופל אלא כקוסמים טובים, אם נזרום עם הסיפור הפנימי בספר. שהרי הטובים סולדים מהאופל בספר. מה גם שהאזכור של החרטומים בספר מוזכר רק פעם אחת ואין פה סכנה חינוכית שילדים יזדהו עם החרטומים).
היית יודע שמדובר בקסמים מסוג שונה מאוד מהקסמים שמתוארים כאסורים לפי התורה.
וכן, זה רק סיפור, שההנאה ממנו היא בגלל המתח והרגש שבו, ומהעולם החדש שנבנה בגאונות, ולא בגלל הקסמים שבו.
(בכל אופן @קעלעברימבאר הסביר את זה טוב ממני)
הילדים שלי למשל לא קוראים הארי פוטר (רק ספרות של אנשים שומרי מצוות, שגם בה צריך להיזהר לפעמים).
כשיהיו מבוגרים יוכלו להחליט אם לקרוא, ואז הם כבר יהיו במקום בשל יותר כדי לשפוט את מכלול התכנים... (אחת מהם כבר מבוגרת, למעשה, ולא כל כך מעניין אותה לקרוא את הארי פוטר אף שהיא תולעת ספרים. יש היום הרבה מאוד ספרים של אנשים שומרי מצוות...)
אבל נגיד בשר הטבעות אין תכנים בעייתיים
מעבר לכך, בפשטות ברגע שזה הופך לטקס (כמו המתואר בגמרא) זה כבר איסור כישוף שהוא בסקילה, דווקא בגמ' ובפוסקים יש חילוק בין מעשה שדים למעשה כשפים.
לא יודע למה החלטת שלא קראתי. אכן בצעירותי לא קראתי (לא חושב שכבר יצא ובין כך לא הייתי קורא דברים כאלו), אבל כשיצא שילדי נחשפו לזה בתלמוד תרה🤷♂️, אז עדיף לדעת מה הילדים קוראים. קראתי בהחלט בעיקר במקומות בהם אסור ללמוד תורה.
השאלה אם מה שהרמבם כתב זה רק על מי שמניף בשרביט בדברים שאינם עובדים, לא מה שבאמת פועל.
גילוי עתידות אכן מתואר בספר כשרלטנות לא ראציונאלית שכולם בספר בזים לה. על בסיס היחס התרבותי של הראציונאלים לאסטרולוגיה בעולם האמיתי.
אז אסתפק בזה שאני יודעת שזה לא אמיתי.
גדולים"
שהארי ורון היו יהודים?
הם שיחקו שחמט בניטל
ואיך זה קשור להארי פוטר?
המונח "ניטל" (Nिटल) בהקשר של הארי פוטר הוא למעשה הדרך שבה תורגמה המילה Muggle (מאגל) לעברית במהדורות המוקדמות ביותר של הספר הראשון ("הארי פוטר ואבן החכמים").
הנה כל מה שחשוב לדעת על הבחירה המעניינת הזו:
המקור והמשמעות
המתרגמת גילי בר-הלל בחרה בתחילה במילה "ניטל" כדי לייצג אדם שאין לו כוחות קסם. המילה לקוחה מהשורש העברי נ.ט.ל, שמשמעותו נטילה או חיסרון – כלומר, מי שניטל ממנו הכוח להשתמש בקסם.
למה זה הוחלף?
זמן קצר לאחר צאת המהדורה הראשונה, הוחלט לשנות את התרגום בחזרה למילה "מאגל". היו לכך כמה סיבות:
* הוראה של ג'יי קיי רולינג: הסופרת ביקשה שהמונח הייחודי שהיא המציאה יישמר ככל הניתן בצלילו המקורי בשפות השונות.
* צליל ומטען: המילה "ניטל" נשמעה מעט ארכאית או טכנית מדי, בעוד ש"מאגל" נשמעה חביבה וייחודית יותר לעולם הקסמים.
* הקשר יהודי: ביהדות, "ניטל נאכט" הוא כינוי לליל חג המולד, מה שיכול היה ליצור בלבול לא רצוי אצל חלק מהקוראים.
איפה אפשר למצוא את זה היום?
כיום כמעט בלתי אפשרי למצוא עותקים שבהם כתוב "ניטל". אלו שנשארו נחשבים לפריטי אספנות נדירים מאוד בקרב מעריצי הסדרה בישראל. בכל המהדורות המאוחרות יותר ובשאר הספרים, נעשה שימוש בלעדי במונח "מאגל".
מעניין לציין שגם המילה "סקיב" (אדם שנולד למשפחת קוסמים ללא כוחות) עברה תהליך דומה של חיפוש תרגום, אך "מאגל" הפך למושג כל כך מזוהה עם המותג שהיה קשה להחליפו במילה עברית "תקנית".
———-
זהו מושג מרתק שמשלב היסטוריה יהודית, הלכה ופולקלור. ניטל נאכט (ביידיש: ניטל) הוא הכינוי היהודי לליל חג המולד (הלילה שבין ה-24 ל-25 בדצמבר).
בעבר, לילה זה לווה במנהגים ייחודיים בקרב קהילות אשכנז וחסידויות רבות, שנועדו להבדיל את היהודים מהחגיגות הנוצריות שמסביבם.
הנה עיקרי המנהגים והסיבות מאחוריהם:
1. איסור לימוד תורה
המנהג המפורסם ביותר ב"ניטל" הוא הימנעות מלימוד תורה מחצות הלילה ועד חצות היום שלמחרת. זהו מנהג חריג מאוד, שכן לימוד תורה נחשב למצווה שאין לה הפסקה. ההסברים לכך מגוונים:
* אבלות וצער: כדי לא להוסיף חיות וקדושה לעולם בזמן שחוגגים חג שנתפס בעבר כעבודה זרה.
* סיבה בטיחותית: בתקופות חשוכות של רדיפות, ליל חג המולד היה זמן שבו התפרעויות נגד יהודים היו נפוצות. הרבנים הורו ליהודים להישאר בבתיהם, לא להדליק אורות בבתי המדרש ולא למשוך תשומת לב.
2. משחקי שחמט וקלפים
מכיוון שאסור היה ללמוד תורה, והיהודים נדרשו להישאר בבתים, נוצר הוואקום של זמן פנוי. במקום לימוד, נהגו לעסוק בפעילויות חולין כמו:
* משחק שחמט: הפך למזוהה מאוד עם הלילה הזה (קיימות תמונות מפורסמות של אדמו"רים משחקים שחמט בניטל).
* משחקי קלפים: בעיקר בקרב הקהל הרחב.
* מטלות הבית: תיקון בגדים, סידור מסמכים או קריאת ספרות חול.
3. מקור השם
ישנן כמה סברות למקור המילה "ניטל":
* מלטינית: מהמילה Natalis (יום הולדת).
* מהשורש העברי נ.ט.ל: "ניטל" (נלקח) הכוח מהקדושה, או "ניטל" מלשון ביטול (ביטול תורה).
* ראשי תיבות (בדיעבד): "נולד יהושע טרם לידתו" או "נשתנה יום טוהר לטומאה" (כינויים פולמוסיים מהעבר).
4. ה"ניטל" כיום
כיום, ברוב הקהילות הדתיות והחרדיות המודרניות (ובוודאי אצל יהדות המזרח, שלא הכירה את המנהג), לומדים תורה כרגיל. המנהג נשמר בעיקר בחסידויות שמרניות (כמו סאטמר, בעלז, גור ועוד), שם עדיין מקפידים לסגור את הגמרא בלילה זה ולהעסיק את התלמידים בפעילות אחרת.
מעניין לדעת: כפי שהזכרתי קודם, זו בדיוק הסיבה שהשם "ניטל" הוסר מהתרגום של הארי פוטר – המטען הדתי וההיסטורי של המילה היה כבד מדי ולא התאים להקשר של "מאגלים"
כי לא נחש ביעקב ולא קסם בישראל (והנרי גולשטיין הוא בכלל גוי שאבא שלו יהודי ואמו גויה)
זמירותאחרונהמכירים אודיו בוק טוב להארי פוטר??
שמעתי את ספרים 1+2 ביוטיוב שהקריאה the reader האלופה ולא מצליחה למצוא משהו שאהבתי לספרים שבאים אח"כ לצערי... אשמח לעזרה (הכוונה למישהו שמקריא את הסיפור איך שהוא מהספר, ולא מסכם את הפרקים כמו ב'תם ונשלם הקונדס' למשל)
אבל יש לו רק את שלושת הספרים הראשונים.
זה מישהו שמקריא ספרים בצורה נדירה. מסודר לפי פרקים, עם קולות, הגייה ברורה של המילים, והכי חשוב במקביל רואים את הטקסט!!
זה מעולה ממש למי שלא מבין אנגלית בצורה שוטפת או למי שרוצה לשפר את האנגלית. וכמובן שתמיד אפשר להגביר מהירות...
הנה קישור של הספר השלישי:
זה נועד בשביל ללמוד אנגלית, לא בשביל ליהנות...
(מוזר לי שהם העבירו הכול לזמן הווה במקום זמן עבר המקורי של הספר...)
כי אם בתשלום - כמובן שיש את האייקונים של סטיבן פריי וכן את החדשים שיצאו ממש עכשיו לאמזון (בינתיים רק הראשון והשני. כל חודש בערך אמור לעלות עוד ספר.)
בחינם ובעברית אני לא כ"כ מכיר, מלבד פוטרקאסט שעשו כמה פרקים כפרקי הקראה (הם בעונה 6) ועוד איזה אדם אחד או שניים שעשו כמה מהספרים (גגלי ביוטיוב).
כאלה נקיים, בלי גסויות...
תודה!
הכי טוב. נקי ומותאם לציבור (אחת הפאנליסטיות-לשעבר שם דתייה) וגם לילדים שרוצים להאזין למשהו שקשור לספרים. יש להם גם אירועים ממש שווים בתחילת, אמצע וסוף עונה, כך שאפשר גם להגיע ולחזות בלייב בהכל.
רק לשים לב - הם כבר לקראת סוף הספר השישי, כך שאם את לא רוצה להפסיד אירועים כדאי שתבדקי מראש את התאריך...
בסופו של דבר הפודקאסט מיועד גם לילדים ולמיטב זכרוני הוא נשאר נקי בהחלט גם בעונות הבאות...
נרות חנוכה ידי חובה ע"י זה שמר דראסלי מדליק? הרי זה המקום שהוא מחשיב כבית. (אגב לכן כולם חוזרים לחופשה בחג הזה של הנויצרים כדי להדליק נרות חנוכה בביתם)
בפנימיה, שאחד ידליק בשביל כולם בחדר, אז כנראה זה יהיה רון, כי הוא הגדול מבינהם
אשתו כגופו.
אז אולי גם וולדמורט כגופו של הארי? השאלה אם בית רידל או אחוזת מאלפוי זה נחשב הבית של וולדמורט. אולי זה שהוא שם שם את היומן זה נחשב שהוא השתתף בפרוטה עם בעל הבית?
אם מוסיף והולך כמו וולדמורט שכל שנה הוסיף הורקרוקס עד שהגיע ל8. או הולך ופוחת כנגד כל הורקרוקס שהושמד