אשאל כך:

@נועה גבריאל, מי קבע מה טוב ומה רע? ה'?

דהיינו האם ה' יכול מבחינת עצמו לעשות מעשה טוב?

יש פה 3 דברים שלא זכיתי לחבר:

1. הוא לא עושה מעשים טובים או רעים.

2. הוא הטוב המוחלט.

3. אנחנו לא מבינים (התשובה הזו נשמעת לי הכי אמיתית)

אם הוא לא עושה מעשים טובים או רעים, אז למה הוא הטוב המוחלט?

ובכלל איך אפשר לומר איזה אחד מהם שיהיה, אם אנחנו בכלל לא מבינים אותו?

@נועה גבריאל

אגב המשפט "תחשוב טוב יהיה טוב" להבנתי, בא לומר שהנאה היא פסיכולוגית, לכן אם תצליח לחשוב בחיוביות, אתה תרגיש טוב. זה די נכון.

הרב דסלר כותב:"עולם חסד יבנה"-כלומר,הקב"ה ברא את העולם כדי להטיב לבני האדם,לבריות שהוא יצר.

-הוא לא עושה שום דבר טוב מבחינתו.

זה מזכיר לי את הבדיחה על ה"להפיל" דרכו של הפיל להפיל. סתם.

כמו@מבקש אמונה.

נראה לי שהטוב הוא נצחי "בילד-אין" אצל הקב"ה

האומנם? (זו אחלה פתיחה לשאלה... )

זה אומר שלנו טוב, שהוא משפיע עלינו לטובה, זה לא אומר שוא טוב מוחלט.

ספציפית לגבי פרעה יש את התשובה של הספורנו שה' נתן לו בחירה חופשית כי אחרי כל הניסים הבחירה שלו הייתה 100% לשחרר את עמ"י.

בין כך ובין כך, בגלל שה' משכלל את מה שלא האדם בחר בו, אין שום בעיה.

דהיינו אם ה' הקשה את ליבו של מישהו או גרם לו להיות "כעסן" הוא יתחשב בזה.

כנראה. 

(הח' עם חיריק, דהיינו - ציווי, חשבו. לא חושבים בהטיה לעבר)

אלהים לדעתי ברא את העולם ונתן לנו לבני האדם לרוץ עם זה.

ואלהים לא מתערב בעולם כפי שמבינים חלקים נרחבים בעולם האמוני את המושג "השגחה פרטית".

כלומר, אלהים(אם הוא קיים) לא "קבע" את הטוב, אלא אולי רק נתן "מסגרת" כזאת בדמות ספר מסויים כדי להקל עלינו בני אדם ליצור מהעולם שלנו גן עדן.

בינתיים לא בהצלחה יתרה. בני האדם הם שמפשלים וגורמים לזוועות להתרחש.

אבל מבחינת האמת לאמיתה- אלוהים. אין שום פירוד- אין עוד מלבדו.

כל המציאות היא ה'

לצורך ההמחשה, נגיד השואה כן?

אני לא חושב שהשואה קרתה בגלל "עונש" כזה או אחר מאלהים.

השואה קרתה כי בני אדם החליטו שהיא תתרחש. הזוועה מונחת לפתחם של בני האדם ולא לפתחו של אלהים.

גם אם תאמר שהנאצים חשבו שרצח יהודים חפים מפשע זה דבר "טוב", אני יכול להגיד שמבחינה אוניברסלית הנאצים עצמם ידעו שזה לא טוב פשוט זה לא היה איכפת להם. הראיה שהחיילים שהיו צריכים לבצע את ה"פיתרון הסופי" היו צריכים טיפולים פסיכולוגיים כדי לא להשתגע.

מכאן, לדעתי, טוב ורע נקבעים על ידי בני האדם ורק הפרשנות האידיאולוגית שלהם מביאה זוועות כאלה.

הוא נתן לנו ספר מסויים כדי קצת להכווין אותנו אולי, אבל בני האדם קובעים את הטוב ואת הרע.

ב"ה.

קודם כל, מחילה מכל הניקים שיודעים יותר ממני

מה שייכתב זה ללא מקורות מוצקים אלא לתפיסת עולמי.

יש ה' בעולם,

והוא שלם וכולל את הכל.

כדי שהוא 'יוכל' לקיים את העולם

נהיה מובדלות של הפכים,

טוב ורע, אמת ושקר, דמיון ומציאות

ויש מקום למעלה ששם הכל אחד, חיבור עליון.

למיטב ידיעתי זה מפורש בזוהר ובקבלה.

שום טוב?

מה זה אומר לא שייך לשאול?

זו שאלה די פשוטה, האם ה' עושה טוב מבחינה אובייקטיבית\עצמו?

טוב לנו. בהתייחסות אלינו. וה' עצמו לא עושה (מבחינת עצמו) דברים טובים או רעים.

אני מבין את"הוא מתגלה אלינו כ'טוב' " אבל לא את:

"מבחינתו זה השלמות והטוב",

?

גם הרע במהותו הוא טוב.

ויש מלא דוגמאות לכך (ראה במרה שמשה המתיק ע"י עץ מר את המים)

בעומק חלק מהרחמנות של ה' והטוב שלו זה לברוא את הרע.

בשפה של בני אדם גשמיים ועולם גשמי, יש.

כמו שאין דבר כזה פירוד. הכל דבר אחד בעצם, כמו שכתבתי

אגב, כמו שאמרת אם אין רע- אין טוב.

הנקודה היא שטוב הוא בטוח. כי את זה הוא אמר- יש לזה הרבה מקורות גם

כדאי שתפרט יותר.

בגדול טוב ורע אלו מוסכמות חברתיות.

בעולם אידאלי לא היו מושגים של טוב ורע.

האם כשה' עושה משהו מבחינתו זה "טוב"?

היא מורכבת, אני לא יודע אם יהיה מובן מה שאני אומר אבל אנסה.

טוב ורע אלו מושגים ששייכים בחברה אנושית, וכן בנפש ובמניעי המעשים האנושיים, במעשי ה' לא שייך טוב ורע.

אותו דבר לגבי שאלת הזמן (כמו שאלת הידיעה והבחירה) והשינוי ברגשות (אהבה, כעס, שנאה וכו') שלא שייכים בו אלא נאמרים כלפיו רק כמשל וכשיבור האוזן.

לכן אין במעשי ה' טוב ולא עוול מצידו, אלא רק ביחס למי שמושפע מהם.

ליתר דיוק - זה לא שייך כלפיו, אין לו רגשות או תאוות/חשקים או רצונות ומניעים כאלו ואחרים (טובים או רעים) למעשיו.

הכוונה, 

שהקב"ה מאז ומעולם היה טוב, ולפי מה שהוא כך הוא קבע לבני האדם מה טוב כדי שיהיו טובים כמותו.

וזה הגיוני בהתחשב בעובדה שמאמינים שה' עשה הכול ושאין דבר ש"קדם" לו.

פשוט אני חושש מכושר הניסוח שלי שאם אני אנסה להסביר למה הבנתי ככה

אני אטעה במילים וזה יגרע ממה שאמרתי

התכוונתי שבמה שכתוב בעניין אני לא רואה אפשרות/הסבר אחר.

אז ככה, בקיצור,

אם הקב"ה הוא שלם בכל השלמויות, ולפי התורה הטוב הוא אובייקטיבי, והרי ברור שהטוב הוא חלק מהשלמות

אז הקב"ה היה טוב תמיד - כמו כל השלמויות שהיו בו תמיד.

"ורק זה נודע בו, שהוא מצוי שלם בכל מיני שלימות, ולא נמצא בו חסרון כלל"

דרך ה' חלק ראשון א – ויקיטקסט

"ובהיותו הוא לבדו ית׳ הטוב האמיתי, לא יסתפק חפצו הטוב אלא בהיותו מהנה לזולתו בטוב ההוא עצמו שהוא בו ית׳ מצד עצמו, שהוא הטוב השלם והאמיתי"

דרך ה' חלק ראשון ב – ויקיטקסט

לקראת סוף שורה שלישית.

לא יודע מה יש להתווכח, אני כותב את מה שהוא כתב-  לא הוספתי שום פירוש מעצמי.

לפי מה שאני כתבתי, היא פשוט לא מתחילה. לא שייך לשאול עליו שום דבר שקשור לתפיסה והבנה שכלית אנושית.

גם כשאני אומר עליו שהוא 'לא מוגבל' זה רק על צד השלילה. באותה מידה הוא גם לא 'לא מוגבל'. המושג של 'גבול' ו'חופש' פשוט לא שייך בו. אלינו הוא מתגלה כבעל 'חופש מוחלט', 'אינסופי'.

אם אנחנו אומרים ששום מושג לא שייך בו, איך יכול להיות שאנשים כן שייכו בו דברים שאי אפשר לומר עליהם שזה "מבחינתינו" או "לשון בני אדם" וכו'?

דוג': הוא טוב מוחלט ותכלית הטוב להיטיב (או מטרת הטוב, לא בטוח).

דוג': הוא ברא את העולם כי הוא טוב.

דוג': הוא אוהב אותנו, ולכן אנחנו צריכים לאהוב אותו ולעשות את מצוותיו.

אני בטוח שיש עוד הרבה אבל זה מה שעלה לי לראש.

הבהרה: אין לי מסורת הש"ס לדוגמאות, אבל זה דברים שאומרים הרבה בין השאר, גם רבנים, אז אני מניח שהדוגמאות מוכרות. בכל אופן, תמיד אפשר לומר שהמשפטים האלה לא נכונים, ומי שאמר\יאמר אותם טועה.

הוא לא טוב מוחלט! והוא לא עשה X בגלל כלום!

איזה משמעות יש למשפט?

דהיינו שהמשפט בסך הכול אומר שה' עושה לנו טוב. אפילו שפשט המשפט זה סיבה, אפשר לתרץ שהמטרה זה הטוב שנותן לנו.

אבל את השאר זה לא מתרץ כי הם בבירור באו לתת סיבה. אם נאמר שגם הם "היתר לשון" וכן על זה הדרך, אז אין לאן להתקדם, כי על כל משפט אפשר לומר שזו לא הייתה כוונתו אלא רק אמר מצד היתר לשון, או משהו כזה.

בגלל שהחלק הראשון לא נכון גם הלוגיקה שלו בעצם לא נכונה, וזה די מפקיע את המשמעות שלו.

הוא טוב מוחלט - לא נכון

ותכלית הטוב - לא נכון

להיטיב - בעיקרון נכון.

ה-ו' שמקשרת בין חלקי המשפט והופכת אותו למשפט שלם, בעל משמעות.

הוא טוב מוחלט ותכלית הטוב להיטיב.

לפי דבריך אלו 2 משפטים שונים לגמרי שכל אחד מהם אומר משהו אחר.

אמרתי "קצת" וקיימתי...

זה לא טוב. כי יש חלקים בלימוד התורה שאנחנו לא יכולים לקיים (ולכן זה לא "לומד על מנת לעשות"), ורוב הלומדים לא מתכוונים להיות מורים\מלמדים\רבנים (לכן זה לא "על מנת ללמד"), וגם אם כן הסיכוי שילמדו את הנושאים האלה מקטין עוד יותר את הקבוצה שלומדים לפי אחד מהגדרים של המשנה.

נמצא שבלימוד דברים שאינם למעשה, אין כוונתינו לאף אחת ממטרות המשנה. (בלי להיכנס לשאלה אם בשאר הנושאים זו כן כוונת הלומדים.)

בגלל שזה רק "ההתגלות שלו כלפינו" אז הוא לא "טוב" וממילא אין לו מטרה להיטיב (לפחות לא מהסיבה שהמשפט אומר.)

תכלית הטוב להיטיב בא לומר שהטוב הוא לגרום לאחרים טוב (שזה אמור לצאת מעין מעגל אינסופי).

"ש'טוב' זה אומר לדבוק בו" כדבריך, או לחילופין "כך הוא בוחר להתגלות אלינו", כמו ההסבר המקורי. אף אחד מהם לא נראה כגורם ללימוד המאוד מגניב, לדעתי, על המעגל האינסופי של גמילות חסדים.

אם מישהו פה מצליח להסביר יותר טוב ממני או אם יש לו הסבר אחר יותר טוב, אני אשמח...

אם לא, בעז"ה בהמשך אנסה להסביר טוב יותר.

לא יודע מה הבנת שהבנתי ומה הבנת בעצמך, אבל לא צריך להתפלפל בזה יותר מידי..

כל מה שהוא שלימות יש אצלו בהכי שלם - כמה שיכול להיות, יש לו.

לא שהיה לו חיסרון, הוא פשוט שלם מאז ומתמיד. 

אני רק אוסיף,

לא אמרתי את זה, אבל זה נכון

באמת כתוב "מחוק הטוב להיטיב" לא חששו לכך שישתמע שהוא מוגבל לכך, 

בפשטות הפירוש הוא שמי שטוב יש לו רצון להיטיב. זה אפילו אצל האדם, כי גם לטוב יש בחירה.

רק שאני כתבתי כמו שהוא כותב כי תכלס זה מה שמובן לנו כבני אדם 

והסברה שלי היא (וכנראה גם של הרמח"ל - שהרי למרות הכל הוא כן כתב כך) שלמרות שאין לנו השגה, אבל אם נגיד "טוב" או "שלם" זה לא יהיה שקר כי בהגדרה בפשטות זה נכון רק שזה עמוק הרבה יותר. 

כמו שר' נחמן אמר על העולם הבא שלמרות שקוראים לו "טוב" הוא הרבה יותר מזה

רק שאין לנו מילה כזאת.

מקווה שעכשיו אני מובן.

ואחרי שכתבת דברים כל כך יפים, אתה לא רק ידידי אלא רבי אלופי ומיודעי

שהמסקנה באופציה 1 היא שהמוסריות והטוב הם לא קבועים, רק שהקב"ה קבע שX זה טוב וY זה רע

משמע שהיה אפשר לומר גם הפוך.

ולא רציתי להסכים עם זה,

כי אני טוען, וכך הבנתי, שהמוסריות והטוב הם מוחלטים, אבל הוא מקור הטוב הזה. 

לכן בחרתי באופציה 2 - שהטוב הוא מוחלט, אבל סייגתי שזה לא נקבע בו אלא הוא המקור לזה.

ותכלס זה ממש מבלבל,

כי אם הטוב הוא מוחלט, אז לכאורה אפשר לומר שהוא משהו בפני עצמו בכל מצב

ורק אפשר להתנהג לפיו אבל לא מובן איך אפשר להיות המקור שלו.   אני חושב שזה מעל ההשגה שלנו - שלי לפחות.

אולי השאלה היא כי אנחנו מסתכלים על טוב כהרבה חוקים, ומפה השאלה מי קבע מה

אבל אני חושב שהכלל של הטוב הוא הרצון שיהיה טוב לשני, ומה נובעים כל החילוקים בכל מקרה לגופו

והוא מקור הטוב. הקב"ה תמיד היה המקור של הרצון להיטיב.

@מדחיק מה אתה אומר? 

אוסיף שהטוב משמעותו הוא הרצון שהשני ייטיב וככה יהיה לו טוב, כי לעשות טוב זה הכי טוב גם למי שעושה.

(סליחה אם השתמשתי יותר מדי במילה "טוב".)

אבל לצערי זה לא עוזר לפתור את הבעיה. כי אפשר עדיין לשאול - מי קבע את המקור הזה בה'? הוא עצמו? זה היה קבוע בו תמיד, ולא הוא זה שקבע אותו?

הוא מקור הטוב, מתוך כך הוא רצה להיטיב,

ולכן ברא נבראים לעשות להם טוב ונתן להם חוקים שיהיו טובים בעצמם וכו' 

למה צריך להגיד שהוא ברא את המושג טוב? ולמה שזה יגיד שיש משהו זולתו? 

הוא היה תמיד טוב, ומתוך חוכמתו יתברך נקבעו הכללים מה באמת טוב.

מה שכן, הוא ברא את הטוב בעולם שלנו

כמו שכתוב בישעיהו מה ז: "יוצר אור ובורא חשך עשה שלום ובורא רע אני ה' עשה כל אלה"

(שלום זה הטוב - ההפך מהרע - כמו שמפרשים שם)

א. "תכלית הטוב הוא להיטיב לאחר", משפט שהבאת מהרמח"ל. אז כדי שהקב"ה יהיה טוב מושלם הוא מוכרח לברוא עולם שיוכל להטיב לו, אחרת הוא חסרון במושלמות של ה'טוב'.

זה קשה מכמה סיבות: 1.הקב"ה ברא את העולם ברצונו "כד סליק ברעותא למברא עלמא" כדברי הזוה"ק. הרצון מתגלה בשלמות רק כאשר אין לו טעם וסיבה, ברגע שיש סיבה לעשות כך ולא אחרת, אז מימלא זה כבר לא רצון מושלם. וכאן מגיעים לנק' הבאה.

2. הקב"ה אינו מוכרח לשום דבר, הוא קדמון לכל דבר, הוא סיבת כל הסיבות. אם נגיד שהוא לא ברא את משוג ה'טוב' אז נמצא שהוא מוכרח לו, ויש מושג כלשהו שקדמון כמוהו ח"ו.

ב. ה'טוב' הוא מושג יחסי, הוא מתייחס להבדל בין דבר שהוא 'רע' לדבר שהוא 'טוב'. אם נאמר שה'טוב' קיים בבורא עוד לפני הבריאה, אז 1.נמצא שיש עוד משהו שהוא 'רע', שמוכרח להתקיים(אני לא מתייחס בדווקא למציאות של אישיות כזו או אחרת, אלא גם למעשה. אם יש מעשה טוב ומעשה רע, הקב"ה מוכרח למעשה מסויים עוד לפני שהוא בכלל נברא). 2.הרע גם קיים בבורא, כי אחרת אין קיום למושג 'טוב'.

ג. ה'טוב' הוא מושג שכלי. הקב"ה ברא את השכל והוא עצמו מעל לכל הגדרה שכלית. לפיכך 1.הוא קדם לכל מושג שכלי, לכן הוא קדם גם למושג ה'טוב'. 2.אם קיים בטבעו מושג של 'טוב', אז יש חלק מעצמותו שנתפס בשכל.

ד. כמו שכתבת בעצמך, הוא ברא את ה'טוב' ומכאן שה'טוב' לא היה קיים לפני בריאת העולם ומימלא אי אפשר לומר עליו שהוא 'טוב'.

"הוא מתגלה אלינו בדרך שמוגדרת אצלנו כ'טוב'." דהיינו שההגדרה "טוב מוחלט" היא התיאור שלנו לפרספקטיבה שלנו.

אז ההגדרה הזו לא אומרת כלום עליו, ובטח לא יכולה לומר שמטרת הטוב היא להיטיב או במילים אחרות שה' ברא את העולם כי הוא הטוב המוחלט.

אם ההגדרה הזו לא אאומרת על ה' עצמו כלום, זו לא יכולה להיות סיבה למעשיו.

יש רק טוב אחד. 

אם ככה אומרים את זה... לא תמיד אני מוצא מילים להסביר מחילה

1.אם אנחנו אומרים שה' קבע את הטוב בהכרח אין לו את ההבדל מבחינתו בין טוב לרע. כי מה שהוא קבע הוא יכול גם לסתור, וכשמדובר בערך מוסרי, כל הקביעה לא תקפה לגביו.

2.או שאנחנו אומרים שהוא לא קבע אותה אלא היא קבועה בפני עצמה בה'. (לא יודע כמה ירצו את האופציה הזו).

זה מוסכם? (אני מניח שלא, אבל הייתי צריך לשאול.)

הולכים בדרך 1?

@נועה גבריאל @קרן-הפוך @אוא"ר @נופת צוף @מבקש אמונה @ימ''ל @די שרוט, סליחה אם שכחתי מישהו.

רק שמייחסים את הטוב לקב"ה שהוא מקור הטוב, כלומר - שהטוב נובע ממנו ולא נקבע בו. 

שמע זה כאב ראש לדון בזה חח

סתם, גם את וגם מבקש אמונה אמרתם את זה לפני כן...

אגב את ממליצה על ה"יש אנשים" הראשון, אני מניח, לא?

אפשרות 2.

אבל אני עוד יותר "קיצוני ממנה".

אני חושב שגם לה' יש רגשות מה שנקרא אצלנו "מצפון". אבל גם אם זה ממש מסתדר, וזה מסביר הרבה קושיות, זו כפירה וסור לחשוב כך.

אז, @נועה גבריאל, תיזהרי כשאת בוחרת את אפשרות 2.

אוא"ר מסביר בהרחבה למה זו כפירה פה: כמה דרכים

לולי דמסתפינא

זו לא כפירה.

2 קיצוני, אם אפשר לקרוא לזה ככה.

בנתיים זו עדיין תיאוריה (מבוססת).

יש לה יסודות, אך היא עוד לא מבוססת דיה.

מה הפירוש פצלש? 

@נועה גבריאל?

"ניק שכבר די מוכר ופעיל פה " כדברייך.

פצלש זה ראשי תיבות?

את כל השאלות ששאלתי בפורום הזה, אפשר לתרץ די בקלות אם הולכים לפי שיטה זו.

@קרן-הפוך?

ללכת לפי זה.

היא אומרת שלא ה' קבע אותה, דהיינו מוסריות.

הטוב הוא אובייקטיבי, אבל זה לא שהקב"ה בא לעולם מפוזר וקבע מה טוב ומה רע..

הקב"ה הרי תמיד היה.

אז מכיון שתמיד הוא היה שלם וחלק מזה זה להיות טוב, הטוב האובייקטיבי נבע ממנו עצמו.  

אנחנו אומרים שהוא מקור הטוב

אופציה 2 אומרת שלא הוא קבע, אלא זה קבוע מעצמו.

לדעתי לא, לפחות לא בדיוק.

וזה לא קשור לשאלה שלך, כי בין אם כן ובין אם לא - המושג של טוב ורע לא שייכים לגבי המעשים שלו.

טוב ורע הם דברים משתנים.

יש עוול שזה רע ויש חסד שזה טוב - אלו מושגים מופשטים - איזה מעשה נכלל בטוב או ברע? זה כבר תלוי בהרגש ובמוסכמות החברתיות, בתוצאות ובכוונות העושה.

@ימ''ל, אולי הכותרת צריכה להיות האם לה יש גם טוב וגם רע. 

ניסה להסביר לך שלא שייך "לעשות" או כל הגדרה אנושית אחרת בעצמותו של ה', רק בפעולותיו/בריאותיו/האצלותיו. כלומר השאלה לא חוקית/לא לוגית.

זה כמו לשאול: "כשהסיר חושב-הוא חושב טוב או רע?" אבל סיר לא חושב, זה סתם מילים שאומרות לנו משהו ששייך בבני אדם, וכמו שמחשבה לא שייכת בסיר, ככה פעולות אנושיות לא שייכות בעצמותו של ה'. אי אפשר בכלל לדבר עליה, לבטא אותה, אם התחלת לומר מילה כבר טעית...

נוטה להסכים איתו. (עם הרגש)

לגבי השאלה על הסיר, כל תשובה נכונה, בניגוד לשאלה על הקב"ה שם לכאורה כל תשובה לא נכונה.

אך בשתי השאלות השאלה ניתנת להישאל.

אז לומר לדוגמא:

הוחלט מה האופציה הנכונה?

הרי בעצם זה שאומרים שה' עשה את העולם כי הוא טוב מוחלט, בעצם מחליטים על אופציה 2.

ובעצם זה שיש האומרים שאין משמעות לטוב ורע בלי ה', מחליטים על אופציה 1.

זה חשוב ולא התייחסתי לשאלה, אבל צריך להבין על מה אנחנו שואלים, כי על עצמותו יתברך אין לנו שום השגה, זה כמו לצלם משהו ולתאר את הפיקסלים שזזים במסך ולומר שזה מה שקרה במציאות... אם אתה אומר משהו שמגדיר (מלשון "גדר","גבול") את האינסוף (הבלתי מוגבל, ללא גדרים) אתה אומר "אופציה" שהיא קשקוש, תיאור לא נכון של מציאות שלא תדע לעולם..

"ה' עשה את העולם כי הוא טוב מוחלט" זה לא נכון? (נמנעתי משימוש במילה "קשקוש").

או לומר: "אין משמעות לטוב ורע בלי ה'" ?

בכל אופן, @אוא"ר, כמו ששאלתי את @א-מ-ת, האם לדעתך אפשר לומר על ה' משפטים כאלה?

"ה' עשה את העולם כי הוא טוב מוחלט"

או לומר: "אין משמעות לטוב ורע בלי ה'" 

ניתן לומר "ה' עשה את העולם כי הוא טוב מוחלט" אבל זה רק על צד הביטוי, כמו שאומר הרמח"ל שהביא לעיל @מבקש אמונה "היתר הלשון". הכוונה של משפט כזה היא שכך הוא מתגלה אלינו.

לולא הקב"ה אין דבר כזה "טוב ורע", הוא מגדיר את עצם המושג וגדריו.

"ה' עשה את העולם כי הוא טוב מוחלט" אבל זה רק על צד הביטוי? אם זה רק על צד הביטוי אז המשפט הזה פשוט לא נכון.

ה' לא עשה את העולם כי הוא הטוב המוחלט, כי הוא לא הטוב המוחלט ולא שום דבר דומה לזה.

וגם לא הבנתי עוד משהו, @אוא"ר, כשאתה אומר "לולא הקב"ה אין דבר כזה "טוב ורע", הוא מגדיר את עצם המושג וגדריו."

, זה אומר שהוא קבע את הגדרים, או שהוא בעצמו הטוב ואוטומטית הוא מוגדר להיות טוב והשאר-רע?

ב. סבבה

"ה' עשה את העולם כי הוא טוב מוחלט"?

??

כל המשפט בא לתת סיבה לבריאת העולם.

"ה' ברא את העולם כי הוא טוב מוחלט"

לא לומר למה לנו טוב או למה גם הרע הוא טוב. אם הוא לא נותן את הסיבה, לדוגמא, אם הסיבה לא נכונה - אין למשפט משמעות.

חוץ מזה שנראה לי שגם אתה מבין שהפירושים הללו הם דחוקים ביותר וממש לא סביר להניח שאומריהם התכוונו לכך.

מה שנוגע אלינו.

נראה לי שגיליתי מה אני חושב.

אך אני חששתי ועודני חושש שלא יוכלו להסכים איתה עקב דברים הקבועים אצלנו ולא מתכוונים ללכת לאנשהוא, או לפנות מקום לדבר אחר.

(נ.ב. בכוונה השתמשתי במונח "דבר אחר" עקב הקונוטציה השלילית שיש עליו.)

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה

יש דברים שעדיף להשאיר אותם לא ידועים עד הסוף

אין חובה לפגוע בנפש, וכל אחד מכיר את הנפש שלו ויודע כמה יכול להכיל

לא זוכר מי כרגע מחילה

שאמר שמראות אסורים כוללים בקטגוריה גם מראות קשים של שפיכות דמים. זה מזיק לנפש. בייחוד כשזה מהעם שלך.. כשאני ראיתי את מה שראיתי הרגשתי כאילו במובן מסוים אנסו אותי וחיללו אצ כבודי. יודע שזה דוגמא רדיקלית אבל זה הדבר ההכי קרוב להרגשה הזאת. זה עשה לי כל כך רע שנכנסתי לדיכאון למשך חודש לא עבדתי לא יצאתי מהבית לא שמעתי מוזיקה לא צחקתי בקושי אכלתי.

אבל אחר כך למרות הכל חייבים לבחור בחיים

אגב איך נחשפת לסרט הזוועות?

מן סוג של מזוכיזם כזה. לא ראיתי ואיני מתכוונת לראות, בעז"ה. יש מספיק מועקות ומתח,

לשם מה להוסיף זוועות?

שמוביל אל הסרטון.

מיליוני צפיות, גם מאיראן ו"פלסטין": נתוני "אתר הזוועות" - אחרי נאום נתניהו באו"ם

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..

שלום לכולם, אני כאן כדי לשתף עדות קטנה. שמי איזבלה נואה, אני בת 40, התחתנתי בגיל 27, יש לי רק ילד אחד וחייתי באושר. אחרי שנים של נישואים בעלי נהיה כל כך מוזר ואני לא ממש מבינה מה קורה, הוא ארוז מהבית לאישה אחרת, אני אוהבת אותו כל כך שאני אף פעם לא חולמת לאבד אותו, אני מנסה כמיטב יכולתי לוודא שבעלי יחזור אליי, אבל הכל בלי עזרה, בוכה ובוכה ומבקשת עזרה, דיברתי על זה עם המשפחה שלו אבל לא קיבלתי תשובה. אז חברתי הטובה ביותר אנה ג'והנסון הבטיחה לעזור לי. היא סיפרה לי על אדם בשם ד"ר אפטה, אמרה לי שהוא גבר גדול מאוד וגבר אמיתי שאפשר לסמוך עליו ואין לו שום קשר לבעיות אהבה שהוא לא יכול לפתור והיא סיפרה לי איך הוא עזר לאינספור אנשים לשקם את מערכת היחסים שלהם. הייתי ממש משוכנעת, ויצרתי קשר במהירות עם כתובת הדוא"ל שלו, drapata4@gmail.com או עם הוואטסאפ או ה-VIBER שלו עם המספר הזה (+447307347648). הסברתי לו את כל הבעיות שלי, הוא אמר לי שאני לא צריכה לדאוג שכל הבעיות שלי ייפתרו מיד. הוא אמר לי מה לעשות כדי להחזיר את בעלי, ואמרתי את זה, הוא אמר שאחרי 3 ימים בעלי יחזור ויתחיל להתחנן, וזה באמת קרה כמו שהוא אמר, הייתי מאוד מופתעת, זה כל כך מדהים. התהילה של מערכת היחסים שלנו עם אלוהים קרובה מאוד עכשיו ושנינו חיים באושר ועושר עד עצם הימים. אם את נתקלת בבעיה דומה, צרי איתו קשר מיד ופתרי את הבעיה אחת ולתמיד. אני גם עדה חיה..