מה ניסית והצליח?

נסיו"פ = פורום נסיונות פעילים

פורום שבו אפשר לכתוב את כל הקשקושים שיש בראש.

נצלו"ש = ניצול שרשור.

הוא פתח את השרשור על נושא מסויים, ואת מנצלת את השרשור לטובת משהו אחר.

הרב אבינר שם שם.

זה שעבדו לך סגולות-גם לנביאי שקר הצליח לפעמים (חלילה לא משווה או מתכוון לפגוע, רק דוגמא..), אפילו שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום..

בבית הכנסת של ההורים שלי, נהוג לכבד ב"חתן נערים" (נ"א: "כל הנערים") בשמחת תורה אדם נשוי ללא ילדים.

אשתי מאוד מאוד רצתה להיות בשמחת תורה אצל ההורים שלה, אבל אז הגבאי התקשר אלי ואמר לי שהוא ישמח לתת לי להיות חתן נערים בבית הכנסת, אם אבחר להגיע.

אחרי שאמרתי לו שאשתי מסרבת להגיע להורים שלי לחג, הוא ענה לי "מה קרה לך? זאת סגולה ללידה עוד השנה! עוד לא היה לי חתן נערים אחד שהיה יכול להיות שוב חתן נערים אחרי שנה!".

אחרי שסיפרתי זאת לאשתי, היא מיד התרצתה, מכיוון שכבר ניסינו תקופה מסוימת ללא הצלחה...

בשמחת תורה באותה השנה הייתי חתן נערים, בירכתי בקול את ברכות התורה, וכל הילדים החמודים עמדו מסביבי וחזרו אחרי.

בשמחת תורה בשנה הבאה הייתי שוב על הבימה, עם תינוק קטן על הידיים, כי הוא עוד לא היה בגיל שהוא יכול לעמוד לבד...

ה' לא חייב לנו כלום, במיוחד לא בתנאי לדברים שרירותיים כמו פסוק כזה וכזה כך וכך פעמים, זה לא הופך אותך ליותר ראוי למה שאתה מבקש באופן אוטומטי, ה' לא נותן לך מה שאתה רוצה בלחיצת כפתור.

כל הסיפורים על סגולות שעובדות יכולים להיות מוסברים בקלות ע"י ההיגיון שהתפילה והתשובה זה מה שעבד ולא המעשה השרירותי, או אפקט הפלציבו (כשנותנים לחולים תרופה שלא עושה כלום בלי להגיד להם, ורק האמונה שהתרופה תעזור מרפאת אותם) 

אני גם לא אוהבת חסידות, בדיוק בגלל הגישה של "רגש מעל השכל, העיקר תאמין בלי לחשוב ויקרו לך ניסים"

אז זה ממש לא משכנע אותי.

ומה בכלל ניסת לומר?

"החסידות אומרת שעם אמונה תמימה (שאגב ממש לא מתאימה לדור של היום) אפשר לעשות ניסים" -מה הקשר לסגולות?

נכון שיש קשר, אבל אתה לא כתבת "בגלל זה סגולות עובדות אם מאמינים בהן" פשוט השארת את זה ככה ועברת למשהו בכלל לא קשור.

ובכלל ה"סגולות עובדות אם מאמינים בהן" זה ה-הגדרה לאפקט הפלציבו, אתה מאמין שזה עוזר, לכן אתה משנה את ההנהגות והתפיסה שלך עד שזה באמת עוזר.

מזכיר לי את הקטע בפיטר פן ש"כל פעם שילד מפסיק להאמין בפיות, פיה אחת מתה" אז כדי להציל את הפיה בסרט הם כולם חזרו ואמרו "אנחנו מאמינים בפיות, אנחנו מאמינים בפיות" 

זאת הוכחה לדעתך שפיות קיימות? אם הקיום שלהן תלוי בזה שתאמין בקיום שלהן, אין לך שום דרך להוכיח את הקיום שלהן, אותו הדבר עם סגולות.

ומה הקשר בין ילד ששוכב על הרצפה לסגולה? ומה הקשר לעובדה שאנחנו (כולל הילד או לא?) יהודים? ולילדים גויים משחקים במגרש? וכל זה לא קשור בשום צורה למה שדיברת עליו.

זאת שאלה ממש לא חדשה.

אבל אמונה מחקירה נחשבת כיותר מסוכנת, כי יש סיכוי שתגיע למסקנה שלא צריך להאמין לעומת אמונה תמימה שאתה פשוט מקבל את מה שאומרים לך בלי לחשוב ובלי להסתבך.

פעם רוב האנשים היו פשוטים, לא ידעו לקרוא, ולא הייתה להם את היכולת (הנפשית, השכלית, הזמן) לחקור את האמונה, אז מה שבעיקר עודדו זו אמונה תמימה,

ורק לאנשים שבטוחים לגמרי באמונה שלהם (כלומר רבנים גדולים) היה מותר לחקור רק כדי להוסיף ולא כדי להתבסס על החקירה שממנה תבוא האמונה.

אבל לפני כ100 התפשטה תופעה של חילון ומודרניזציה שהשפיעה על הרבה מאוד יהודים, (גם בימינו אפילו לא שליש מהעם שומר מצוות) ואמונה תמימה "כי ככה זה" לא יכולה לעמוד אצל הרבה מאוד אנשים כשמערערים עליה עם השכל, כי אין בה שום דבר שכלי.

אז ניתן יותר מקום לחקירה, ובימינו משהו שחווה שאלות באמונה לא מנסים להגיד לו "כי ככה זה" ,נותנים לו תשובות שכליות, כי הסכנה של החקירה יכולה להיחשב ככה רק כשאין שום השפעה אחרת חוץ ממנה.

אבל בכל זאת זה עדיין תלוי באופי של אנשים ובסוגי השקפה,

החסידות רוצה אמונה תמימה, כי היא תמיד הייתה בשביל "היהודי הפשוט" ולא מעוניינת שהוא ירחיב מעל זה, כי יש לו את הרבי שדואג להיות בדרגה גבוהה והוא לא צריך לנסות להגעה אליה (וזו בדיוק הסיבה שאני לא אוהבת חסידות)

רוב הגישות הלא חרדיות מעודדות חקירה כיותר מתאימה לרוח הכללית של הדור שלנו, שגם הציבור הזה צריך להתמודד עם העולם החיצוני והוא צריך להיות מוכן.

אבל זה גם תלוי באופי, יש אנשים יותר רגשיים, שמספיק להם "כי ככה" והם כבר מרגישים אוטומטי התחברות לקב"ה, ויש אנשים יותר שכליים (אני ממש שכלית) שצריכים תשובות והוכחות לפני שהם יכולים להאמין ב-ה'.

(אגב זה לא אומר שבאיזה שלב שרוצים לחקור פתאום מוחקים הכל מהראש, הופכים לאתאיסטים, ובונים את האמונה מהתחלה, זה שמשהו חוקר לא אומר שהוא מאבד את האמונה.

לי נגיד העובדה שיש תשובה לכל שאלה שאני אשאל הייתה יותר מוסמכת מאיזשהי תשובה לשאלה ספציפית, אם תהיה לי שאלה זה לא יגרום לי לאבד אמון, אני פשוט אשאל עד שאני אמצא אותה, לי זה הרבה יותר מרגיע מאשר להצטרך להשתיק את השאלה ולהתעלם ממנה.

את האמת שלא היו לי הרבה שאלות בכלל, אבל ממש מעניין אותי ללמוד פעם ספר אמונה כמו הכוזרי.

(או "דע מה שתשיב לעצמך" מישהי השאירה על השולחן שלה פעם בשיעור הקבצות ואני ישבתי בשולחן הזה וקראתי את ההתחלה כל השיעור, הוא מדבר שם על למה לא אמורים להיום עם אמונה תמימה, אבל אני ממש לא זוכרת את זה כי קראתי אותו בחצי אוזן לשיעור לפני יותר משנה, ממש עשת לי חשק למצוא את הספר הזה.)

ואמונה תמימה לעומת חקר כולם דברים שונים.

אפשר לסמוך על ה' ועדיין לנסות לפרש דברים.

למרות שהרבה מזה גובל בניסיון לחשב חשבונות שמיים, קשקושים כמו שהקורונה היא בגלל הלהטב"ים או אי שמירת שבת.

אבל באותה דוגמה מי שמארגן מבצעים (מרחוק) של אהבת חינם והתנדבות, בהיגיון של "המצב הזה מחייב אותנו להתרחק אז בשביל לתקן את זה נתקרב".

הם לא מנסים להיות דוברים של ה', מפיצים משהו טוב, וטכנית עדיין מנסים לחקור מה הסיבה לקורונה, זאת גם מעלה.

סגולות בנויות על אמונה תמימה שלא עובדת בשבילי, מצוין שהיא עובדת בשבילך.

על סמך מה את חושבת שהשאיפה היא להיות באמונה מהסוג הזה (שאת קוראת לו אמונה תמימה, אני חושב שזה ממש ניצול לרעה של צמד המילים הזה...)?

זה שאדם צריך ללמוד ולכבד ולא להיות גאוותן זה דבר אחד.

ולהגיד שהשאיפה זה להאמין בלי לברר זה דבר אחר.

"אמונה תמימה" שאותה העריכו ושיבחו - היא "תמימה" במובן של "תורה תמימה" כלומר - שלימה, אחידה, ישרה, זו אמונ התמימה שמעריכים, אמונה שהיא ברורה, שנוכחת בכל רבדי החיים, שמרגישים אותה, שסומכים עליה, שחיים אותה, וכו'.

ומה עשו היום? הפכו את זה ל"אמונה בתמימות" כלומר - בלי לברר, בלי לחקור, בלי להוכיח, בלי לדעת.. רק "להאמין כי צריך להאמין", וזה, במחילה, לא רק שזה לא תמימה, אלא זה גם לא אמונה.... זה אשליה, פיקציה.

תלוי מאיפה הסגולה 

לדוג' כשנתקעים הרבה יותר מדי זמן בטרמפיאדה מתקשרים למישהו ואז מגיע טרמפ! סגולה בדוקה! אבל עובד רק עם אנשים מסוימים

תמיד כשיש מוטיבציה לסדר את הבית, אין מה לסדר. אז כדאי לאסוף מוטיבציה וכל הבלגן פתאום יעלם. (או שזה בעצם שוב פלציבו, בגלל שיש לך מוטיבציה אותו בלגאן נראה יותר קטן מאשר כשאין כוח לסדר, אבל זה משפר מאוד את ההרגשה לחשוב שזה איזה טריק)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....