שואלת כאן כי מרגישה בביתהריון ולידה2

אבל מאנונימי כי לא רוצה שיזהו...

 

בעקבות השרשור של חגה

 

עלו שם עניינים על הפער הרוחני בין האישה לבעל, על הקטע שהם עוסקים בתורה ובטוב ואנחנו לא מגיעות לזה...

 

אז אצלנו אין פער כזה לצערי הרב

בעלי מתוק אמיתי. ירא שמים. איש מעשה

בעלי אף פעם לא היה רוחני כזה

הוא מקפיד במצוות, בוודאי, אבל לא לומד/ מעמיק וכו

 

בשנים שהוא היה בישיבה- אברך- בשנים הראשונות לנישואנו הוא גם היה ככה אבל באמת הלימוד בישיבה נתן לבית חוזק ועוגן של תורה

 

מאז הוא יצא לעבודה... לפני שנתיים

אין טיפה של לימוד. לא דף יומי ולא שום דבר אחר. לא גמרא לא תנך לא אמונה לא לפני  חגים ולא תוך כדי חגים. אין שום חברותא שום שיעור שום כלום. גם לא בשבתות.

כל זה גם לא ככ היה כשהיה אברך, לימוד בערבים וכו לא יהי, אבל הלוז היה יום שלם בישיבה וזה החיה את הבית.

מרגישה שהנשמה של הבית מתרוקנת.   

ועיני וליבי כואבים. 

ולא יודעת מה לעשות

הוא באמת מותק

אבל זה פשוט לא בראש מעייניו 

התפילה הכי גדולה שלי זה שיוסיף בלימוד

ומשתדלת הכי לאוורר ולשחרר והכל...

 

בעשרת ימי תשובה שלחו קישור לשיעורים של רבנים מהישיבה שלו- שהוא היה ממש מחובר אליהם בישיבה, ניסיתי לראות אם זה מזיז לו או מעניין אותו- ובכלל לא.

 

ידעתי שהוא לא ישב בישיבה כל החיים. וככה התחתנו, והכי טוב בעולם, אני בעצמי לא צדיקת הדור

אבל לא דמיינתי שזה יהיה ככה...

מרגישה שאין חיות לבית בלי קודש

 

אני בעצמי נאבקת בשיניים עם האמהות והכל ללמוד משו, לעמוד לתפילה, אבל מרגישה שזה לא ממלא.

 

סתם דוגמא, אתמול אחרי ייום כיפור ניסיתי לשתף אותו בתחושה של הטהרה הזו, כשכל העוונות נמחלים, הרגשתי כמו מסע היורד מהלב.

והוא ככ ככ לא הבין על מה אני מדברת. כאילו מבחינתו, קיימנו את מצוות היום, העיקר שהצום נגמר, ושם זה נשאר...כותבת את זה כדי להסביר מה אני מתכוונת שהוא לא רוחני

 

אני מעריכה אותו מאד על הרבה דברים, ואוהבת אותו מאד

ובכלל לא מתכננת אף פעם להעיר על זה

אבל אני עצובה וכאובה, מרגישה שקודש זה הדבר שבסוף נותן לי חיות

ופשוט לא יודעת מה לעשות חוץ מלהתפלל על זה

וואו, נשמע קשה..אמא טובה---דיה!
ואת נשמעת אלופה וצדיקה!
וואו! את מדהימה!מרווה כחולה
את כל-כך צודקת, זה באמת נותן חיות לבית וכמה זה חסר... את נשמעת נשמה טהורה ממש וכל הכבוד לך שזה כל-כך חשוב לך!
התפילות זה הדבר הכי גדול שאת יכולה לעשות כרגע... אולי תגידי לו שזה ממש ישמח אותך אם הוא ילך לשיעור או משהו כזה?
ובא לי פשוט לשלוח לך חיבוק גדול
^^^^^ חיבוק גדול ומוסיפה עוד משהומקווה לטוב מאוד

חותמת על כל מילה. התפילות, ושאת מדהימה!!!

 

ושכדאי לא יודעת בדיוק איך מאוד מאוד לשמוח על איזה התקדמות רוחנית שלו. 

סתם אומרת, נגיד הוא אמר משהו יפה בשבת, ואת מגדילה את זה מאוד, מביאה משהו טוב במיוחד. וכו'

לאט לאט הוא יכול להמשך...

אבל זה לא מסע קל, כי באמת צריך לשמוח מכל דבר קטן ולהראות לו כמה את מייקרת את זה. 

תודה על התגובההריון ולידה2

אני מייקרת מאד.. כל דבר קטן

הוא יודע שזה קשה לי ושאני מייחלת לזה

זה לגמרי במודעות שלו

 

 

כרגע נגיד יושב לו בווטאפ. כפרה עליו

אוף אני ממש ממש מבינה אותךמקווה לטוב מאוד

ויצא לי לדבר עם כל כך הרבה בנות בכל מיני רמות רוחניות בדיוק על העניין הזה.  

 

אמשיך לחשוב על עוד רעיון בשבילך. 

את באמת מדהימה!!!

תפילה תפילה תפילה. 

 

יש משהו שכן עושה לו את זה? אפילו משהו קטן?

אולי קריאת התורה?

 

ממשיכה לחשובחושב

קודם כל חיבוקדבורית
את נשמה טהורה.
דבר שני כל אשה יודעת לזהות זמנים טובים לדבר עם בעלה ואיך להשפיע עליו...
הייתי מנסה בלעורר את הרצון ללימוד אחד אפילו בשבוע מכל סוג שהוא והדרך שליבו חפץ..
גם שזה חשוב לך... וגם שזה לחינוך הילדים
עם הרבה מילים טובות ואהבה
ומתפללת הרבה ⁦♥️⁩
את צודקת שבית בלי קודש הוא גוף בלי נשמה
אולי תביאי את את הקודש הביתה?מיקי מאוס
עכשיו כשהוא יצא לעבוד אולי הגיע תורך...
תתאמי איתו על ערב בשבוע שהוא אחראי ומשחרר אותך ללמוד (כרגע בטח אי אפשר שיעור פיזי, אז זה זמן שלך במחשב עם שיעור או משהו כזה)

ואולי- בנוסף לאור והקדושה שזה יתן לך ולכל הבית זה גם יעודד אותו לקחת ערב כזה.

לא יודעת, אולי אני סתם, אבל אני לא מזדהה עם זה שרק על הגבר מוטל להביא תורה הביתה. כמו שלא נראה לי שלגבר אסור להיכנס למטבח.
ואם זה בגלל שאת עמוסה יותר ממנו אז שיקח ממך חלק מהעול הפיזי שתוכלי להתפנות לזה כמו שכתבתי.

וכמובן- זה לא סותר לתקשר איתו על הכל
בהצלחה לכם! כל הכבוד שזה מה שמפריע לך
זה מחשבה שאני חושבת אותה הרבההריון ולידה2

והאמת שב"ה במסגרת התואר השני שלי וגם קצת העבודה יוצא לי הרבה ללמוד לימודי קודש

וגם בלי קשר אני מאד מאד מאד מנסה לעשות את זה

והוא מפאשר לי את זה מבחינת זמן, ומפרגן לי את זה לגמרי מבחינת המהות

 

אני מאד איתך במחשבה שזה לא אני בבישולים והוא בתורה

הוא לגמרי מבשל

ואני ממש משתדלת ללמוד תורה

 

אבל תמיד מרגישה שכשאני בתקופות טובות, לומדת לי , מתפללת וכו 

אז נוצר ביננו פער

שמאד מאד מכאיב לי

ואז אני בהתלבטות כל הזמן אם עדיף פער ביננו בנושא התורני (שהוא המנוע של חיי)

או עדיף ששנינו נהיה באותו מקום... שאינו טוב

צדיקה שאתתוהה לי
ריגשת אותי, הלוואי עלי.
נראה לי שלכל זוג יש פערים, ולכם יש פערים בתחום הזה.. זה ממש בסדר שיהיו פערים אם כי כמובן אני מבינה את התסכול שלך ואת הכאב. זה ממש סוג של אבדן ומותר לך להתעצב ולעבד את זה. אני במקומך הייתי מנסה לקחת את התחום הזה שחשוב לך ולקחת על זה אחריות אישית, לא לצפות ממנו ולשדר אכזבה אלא תשקיעי את בשיעורים,תמלאי את עצמך, תשתפי חברה, לא את כל הצרכים שלנו אנחנו מקבלות מבן הזוג..
מה שכן אתיכולה לומר לו שמבחינתך אם הוא רוצה ללמוד חברותא בשבת או בערב פעם בשבוע, את ממש מוותרת על הנוכחות שלו בשמחה בשביל המטרה הזו.
חיבוק!!! מרגישה לפעמים כמוך.אתם גרים ליד הישיבה עדיין?וואוו
ניסית פעם לדבר איתו על זה? האם מפריע לך שהוא לא לומד או שהוא לא "נפשי"?
בעיקר שהוא לא לומדהריון ולידה2

על הנפשיות אני לגמרי מבינה שיש אותו ויש אותי. וזה בסדר לי הפער

 

רוצה שיהיה עיסוק משמעותי בקודש

 

מזמן שחררתי על שזה יעשה בדרכי.  בנפשי. מבינה שזה טעות לחשוב בזוגיות( במלא דברים ) שדברים יעשו באופו שאני אישית עושה, 

אבל רוצה תוספת קודש בבית.

כותבת בכאב

אני ממש איתך. לאו דווקא כי בעלי בדיוק ככה אבל מרגישהוואוו
גם את הכאב. אנחנו ב"ה גרים ליד הישיבה למרות שהוא כבר שנים לא אברך, אז כאילו יש לי למי להשוות, לאברכים שלומדים. וזה מגביר את הכאב וכמובן טעות להשוות בכלל. . האם דיברתם על זה? חושבת אולי ללמוד איתו משהו עבור שניכם? משהו בנושא זוגיות או פרשת שבוע או חגים...
ולצערי כבר לא גרים ליד הישיבה...הריון ולידה2


וואיוואוו
וואי ממש בא לי לחבק אותך!!
שוב, המצב שלך ושלי לא אותו דבר ועדיין אני מרגישה את הכאב כי גם אני מצפה ליותר, ואני אוהבת מאוד לימוד תורה וקודש... אני מבינה שאין ילדים עדיין? כי בהמשך כנראה יגיע ללימוד איתם..מתוך כך..
את אומרת שהוא ירא שמיים. זה נפלא!! יש בו כבוד לתורה וללומדיה? או אדיש? איך היחס שלו ללומדים? האם אי פעם הסביר למה הוא לא? או הוא פשוט לא? דיברת איתו? בכית לו? יודע מה את מרגישה?
שיעוריםוואוו
וואוו
אצלנו גם יש לו שיעורים עם חבריו שכמוהו, כבר לא אברכים
אז לפעמים יותר קל לגברים לשמוע שיעור מאשר ללמוד בעצמם וביוזמתם ולבד...האם יש מסגרת כזו באיזור מגוריכם? וואי.... לדבר... לדבר... לשמוע ממנו.. אולי תופתעי.. תראי מה הרצון שלו... וכוונו.. אולי שווה לעבור דירה למקום עם שיעורים...
אני ראיתי בעיניים שליאם_שמחה_הללויה
שכל התקדמות רוחנית שלי, קידמה גם את בעלי. לפעמים זה גם הפוך הוא מתחזק וזה משפיע עליי. איש ואישה זה אחד, אם אחד עולה למעלה, השני חייב לעלות יחד איתו;).
כשאת עובדת על עצמך זה קודם כל מקדם אותך ועושה אותך מאושרת ועל הדרך גם הבעל יתחיל להתעניין למה העינייים שלך בורקות;)
תודה על מה שכתבתהריון ולידה2

מחזק

 

 

רק הדבר שמלחיץ ומבאס אותי בכל הסיפור הזה זה לתת לבעלי את התחשוה שהוא לא מספיק טוב בשבילי

שאני מאוכזת ממנו

 

זה לא הרגשה נעימה.........

לפי מה שכתבת רואים שיש לך עין טובה על בעלךאם_שמחה_הללויה
את יכולה גם להזכיר לעצמך, לרשום נקודות טובות של הבעל..
ולהתפלל על הבעל, נראה לי הכי חשוב. עוזר מכל שיחת מוטיבציה . פשוט לא להפסיק להתפלל עליו, בנרות שבת, בסתם דברים יומיומיים שאת עושה..
ולהגיד עליו דברים טובים גם אם הוא לא הגיע אליהם, ממש ״להגזים״, אני אוהבת להגיד ליד הילדים ״אבא שלנו צדיק״, זה יגרום לו לשאוף להיות כל מה שהיית רוצה.
וואו האמת שאני מסכימה איתך מאוד.מקווה לטוב מאוד

נזכרת גם בדברים שהלכו בסדר הזה. 

קודם אני החלטתי דברים או שיתפתי בדברים ששמעתי, למדתי וכו'

ואחר כך השפיע גם עליו. 

אבל פה, אני שומעת עוד משהו, שהוא ממש לא שם כרגע ולכן יש עניין להצית בו את הרצון שיביא מעצמו. 

 

כי תכל'ס זה חשוב שהבעל מכניס אווירת קודש. בפרט אם את אשה מדהימה וצידקה כמו שהיא נשמעת

רוצה להוסיף משוהריון ולידה2

מרגישה שכבד לי על הכתפיים לדאוג לבד לזה

כבד וקשה

גם ככה יש באמהות מלא דברים שבסוף האמא עושה (עם כל הרצון הטוב לעזור מצד הבעל, וב"ה יש רצון כזה בשפע)

 

כבד עלי גם להיות הרבנית של הבית 

כבד 

 

אוף בוכה לי פה.

מוכנה להתאמץ מאד על זה

אבל התחושה שאשם אני לא אעשה- לא יהיה - היא מאד מאד מאד קשה עבורי

אני לא חושבת שאת צריכה לקחת על עצמך את התפקיד הזה ממש לא!מקווה לטוב מאוד

הכוונה שאם את מכניסה קצת קדושה, ובמקביל משתדלת לשמוח מאוד על כל דבר קטן שהוא עושה. 

לאט לאט את גורמת לו לגדול. 

 

אני כן בדעה שהגבר הוא זה שמתאים שיהיה אחראי על הרמה הרוחנית שבבית, אבל האישה בחכמתה יכולה להביא לזה. 

 

הייתי מציעה לך, לחשוב על משהו קטן מעשי היום לשני הדברים. 

גם איזה תוספת קטנה שבוע הבא בשבילך וגם למצוא משהו  של בעלך ולייקר את זה. 

אולי, מברך בקול?? לא יודעת אין לי רעיון...

אולי אוהבת שירי נשמה?

 

ובואי תעדכני אותנו שבוע הבא...

אנחנו נהיה קבוצת התמיכה. 

 

ו... אולי שכחתי להגיד, את מדהימהבוכה/צוחק

 

 

רק לגבי מה שכתבת על הצום..WeAreFamily
שתיארת לו את ההרגשה הרוחנית בעקבות יום כיפור
אני לגמרי מזדהה עם הסיטואציה
ויכולה לומר לך שבהרבה מקרים, הגבר מעשי ופרקטי יותר גם בחשיבה/הרגשה, והאישה מרגישה ורוחנית יותר.. זה קצת קשה כי את מצפה להזדהום התחושות המרוממות שלך..והוא לא כל כך מתחבר. רק לומר שלדעתי זה טבעי.
ולגבי כל השאר, מבינה לליבך 🙏 מסוג המקרים שרק תפילה תעזור (רק בעיניי כמובן), כי כל ביקורת או אפילו בקשה ליותר רןחניות יכולה להרתיע ואולי להרחיק יותר...
קחי בחשבון שכנראה גם לו קשה עם ה"ירידה הרוחנית" שלו. ובעז"ה, משם הוא יעלה אפילו גבוה יותר..סבלנות ותפילה.. ♥️
יקרה!נביעה
דבר ראשון- את מדהימה אשרייך על הרצון הטוב הזה!!
דבר שני- פשוט(פשוט??) בלי טררם גדול- תפתחי בערב ספר ותלמדי, תפתחי תהלים במקום להיות גם בנייד.. אני חושבת שלפעמים אנחנו מצפות משהו שאנחנו בעצמינו לא שם(לפחות ככה זה אצלי)- למה זה בסדר שאני גולשת בנייד והוא לא?

בעלי גם היה אברך.
היום לא.
ובאמת באמת פחותים הרגעים בהם הוא יושב סתם ככה ללמוד.
הרוב זה מנוחת- המחשבה והירגעות בטלפון.....
עזבי.
הוא מרגיש שיש בי מעט ביקורת- וזה מרחיק אותו וסוגר אותו.
שאלתי פעם את הרבנית לגבי זה, והיא אמרה לי- עזבי אותו. *את* תתפללי ערבית כשאת שפוכה-
*את* תגלשי פחות ותפתחי ספר
*את* תשימי שיעור ביוטיוב ותקשיבי-
אבל...
בלי שום שום שום ביקורת אליו!!! כי הוא ירגיש את זה..
פשוט מעצמך!
היא אמרה לי ככה:
בעל ואישה קשורים ברמה הרוחנית.
תתעלי- וזה יורגש.
תתמלאי- ואל תהי תלויה בו.
תשמחי בתורה, בלימוד, וזה דבר שמושך- שמחה ואור על הפנים.

כעס, ציפיות גבוהות, התעצבנות, עצבות- זה מרחיק.
מבחינה זוגית וגם מהקב"ה.
קל לדבר קשה לעשות...

אז איתך ממש שנצליח להכניס קדושה לבית ושהבעלים שלנו יתעלו ביראת שמיים ואמונה ושמחה וביטחון!!
😘😘😘
אמאלה נביעה את מהממתmango
ממש כשקראתי את השאלה של הפותחת המקסימה ישר חשבתי עלייך... זכרתי שכתבת פעם על הקושי מול איש שהיה אברך ולומד ועכשיו יותר בפלאפון (אני מקווה שזה בסדר שכותבת את זה..)
כתבת דברים ככ יפים ומחזקים!! תודה!!
ולפותחת.... חיבוק גדול. מהממת. איך כתבת בכנות, וממש מרגש לשמוע בין השורות את ההערכה שלך והרגישות כלפיו!!
היי לא קראתי את התגובות לפני אז אולי חוזרת על דברים שנאמרושומשומ
אבל זה מאוד טבעי שהקטע האמוני הטהור הוא בעיקר אצל האישה, זה חלק מאיתנו.. האמונה והרגש
וזה גם התפקיד שלנו בתור עקרות בית - אז אולי המושג עקרת בית השתנה בהרבה מובנים, לא כמו פעם אנחנו מושיטות יד בפרנסה והבעל מושיט שתי ידיים בבית ;)
אבל דווקא הקטע הרגשי הטהור לא נלקח מאיתנו, וזה התפקיד שלנו וטוב שכך: )
תגובה מקסימה🤗נביעה
יקרה נהדרת שכמותך!מתואמת
ריגשת אותי מאוד.
קודם כול, אני רוצה שתדעי שזה טבעי: כשעוזבים את הישיבה משהו מתנתק, אין סיכוי שהכול יישאר באותם "אורות" שהיו בזמן הלימודים בישיבה.
זה גם טבעי, כמו שכתבו פה, לגבר להיות פחות "רוחני". לא סתם יש לו חיוב ללמוד תורה ולקיים יותר מצוות מאשר לאישה - כי היא פשוט לא זקוקה לזה מעצם בריאתה כרוחנית יותר.
עצות פרקטיות, חוץ מתפילה?
אז כמובן, שוב תפילה. בכל הזדמנות להזכיר את שמו, לבקש מה' שיפתח את לבו אליו.
שנית, כמו שאמרו פה - ללמוד בעצמך. לדבר את השפה הרוחנית בבית. לעודד גם את הילדים (אפשר גם מגיל צעיר) ללמוד תורה ולהתקדש ברוחניות.
ועצה נוספת - אולי תבקשי ממנו ללמוד משהו בחברותא? משהו קטן, שנראה לך ששניכם תתחברו אליו. תבואי אליו מתוך נקודת פחיתות שכזו - שאת זקוקה *לו* בשביל ללמוד, שרק הוא יוכל להסביר לך את הלימוד כמו שצריך. אני חושבת שזה יכול לעשות טוב... להזכיר לו את מקומו כמנהיג התורה והרוחניות בבית...
המון הצלחה וקדושה, יקרה!
לדעתי, תלמדי את משהוים...
שבי עם הילדים ותשמעי שיעור
תוסיפי את את הרוחניות שחסרה בבית, במקום להתבאס שהוא לא כזה
זה מי שהוא וזה בסדר
תהי את דלמה על עצמך ותוסיפי את מה שחסר לך בבית
וואי אחותיערב של שושניםאחרונה
מבינה לליבך ממש..אמנם סיטואציה אחרת..בעל בצבא וכל הזמן כשיצאנו תהיתי מה יהיה על האווירה של הרוח והקודש בבית, גם הוא בעצמו מגיע מבית כביכול פחות דוסי ממה שאני מגיעה..ודיברנו המון המון על זה וגם כמעט נפרדנו על זה..עד שהבנתי שהוא באמת באמת רוצה את זה אבל- א. באמת הוא לא מספיק יודע איך לעשות את זה
ב. העומס של החיים והצבא מאוד מאוד מקשה על זה, והוא פשוט חייב אותי (במובן החיובי) שאני אתן לו את הדחיפה והפידבק לזה..
אז באמת בהתחלה בשולחן שבת נגיד קנינו ספרים כאלה של פרשת שבוע אבל כן ברמה וזה וכאילו פקל שכל ארוחה קוראים ובדרכ זה היה מעלה איזה שיח סביב משהו..(כדאי גם לקנות איזה ספר שבאמת מקשר את הפרשה לדילמות ודברים במציאות ואז גם נראלי יותר פשוט להם להתחבר)
וגם באמת כמו שהרבה אומרות פה כשהוא רואה שאת שם ודוחפת לזה לאט לאט זה מחלחל..ובאמת אחרי כמה חודשים הוא התחיל את הדף יומי וזה פשוט מחזק לראות שעם כמה שהוא בעומס מטורף הוא פשוט מקפיד ממש על הדף יומי כי זה גם נותן איזה מסגרת כזאת ולא פשוט לך תלמד משום מקום.. וגם קרה ששמעתי כל מיני שיעורים והייתי כזה אומרת לו וואו איזה שיעור וזה אתה חייב לשמוע ואז הוא היה נגיד שומע בנסיעות ואז דיברתי איתו על זה..
להגיד לך שזה לא מפריע לי עדיין לפעמים? זה מפריע..באמת ההבדל בינינו אולי שאת ידעת שאת מתחתנת עם אברך ואני עם איש צבא אז כביכול מהתחלה ידעתי שזאת הסיטואציה..אבל עדיין..לפעמים גם ההערכה על מה שהוא עושה שבגללו כביכול לפעמים אין לו כוח להגיע לזה היא גם מה שידרבן..נגיד אני ממש משתדלת להגיד לו כמה אני מעריכה אותו על זה שהוא בצבא ושזה משמעותי וחשוב וכו וכו ומחברת את זה בשיח שלי למקום של קודש ואז גם מוסיפה המון פעמים שחייבים שזה יהיה מחובר למשהו/לדמות תורנית וכו' וזה באמת עובד..שוב, זה לא כמו נגיד הבית של ההורים שלי שכל השיח הוא כזה אבל אני לומדת להעריך את הקודש שיש בחיי המעשה, צריך לפתח את זה מאוד וזה מאוד מורכב, אבל בסוף בסוף זו האמת ללמוד לחיות את זה בחיים הפשוטים מהיומיום..וזה באמת בדברים הכי קטנטנים
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevoraאחרונה

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

מבינה ממשאבןישראל

הייתי גם במקום כזה ובמקום הזה עד לא מזמן, עברנו משם ולא רק בגלל זה, אבל זה היה קשה ומעייף.

ילדים מגיל שנתיים פחות או יותר מסתובבים ויש כאלה רעבים ואופניים שנעלמים, בעיקר היה לי קשה כי רוב האמהות היו בגישה כזאת ואני ממש לא מתחברת אליה ולא חושבת שהיא נכונה..

סליחה שאין לי טיפים לגבי זה אבל על הדרך פרקתי גם .( אני הייתי שמה גבולות משתדלת שיהיה בטעם טוב, מול הילדים ולפעמים גם מול קטנטנים, לגבי כלי תחבורה היינו שמים ממש צמוד לבית/ בתוך הבית..)

מה היית קונה מתנה לעצמך?רוני 1234
לו היה לך תקציב של 1500 שקל?
מכונת קפהשירה_11
או תכשיט שווההשקט הזה

או גאדג'ט למטבח

או חוויה- יציאה זוגית למסעדה שווה, חופשה בצימר, סדנה מיוחדת (אגב אם זו מתנה רק לך אפשר לגמרי ללכת עם חברה ולאו דווקא עם הבעל)

דייסון (לא רטוב)מישהי מאיפשהו

ואם כבר יש, אז שואב שוטף

נינגה גריל - אמאלה כמה זה שימושי! 

מעניין אותי, מה נותן דייסון שלא נותן שואב שוטף?רקלתשוהנ
חוץ משטיחים
הדייסון הוא יותר לאבקמישהי מאיפשהו

השואב השוטף הוא יותר לשטיפה.

כמו מטאטא ומגב - רק שהמגב משודרג ולא נבהל מחתיכות אוכל רטובות ודביקות. לשערות, גושי אבק וכדו השוטף פחות מוצלח לדעתי.

וגם לדייסון יש את הראש הקטן שמתאים לשאיבה בפינות, מגירות וכו

מנסה לדייק-מישהי מאיפשהו

הדייסון יותר טוב לתחזוקה של הבית, באבק ורצפה. הוא מחליף טאטוא.

השואב שוטף מעולה בסוף יום כדי להעביר ויש על הרצפה ולקבל בית נעים, או דקה לפני שבת כשהמטבח התלכלך שוב או לא הספקנו לשטוף - אבל הוא לא מחליף שטיפה טובה.

זה כמובן מהנסיון שלי, בטח יש כאלה שיגידו אחרת... 

תודה יש לי שואב שוטף ואני משתמשת בו למה שכתבתרקלתשוהנ

על הדייסון...

לא רק בסוף היום, אלא במהלך היום גם ככה הלכלוך זה לא אבק אלא ארוחת צהריים, מים שנשפכו ודברים כאלה שאי אפשר או מעצבן לטאטא.

תודה שהסברת

מעולה!מישהי מאיפשהואחרונה
אצלינו יש כמויות של אבק, אולי יותר מהממוצע 🙈 
קורס שווהשאלת היריון

או ציוד של אומנות או תכשיטנות

דברים שקשורים בתחביביםמתואמת
אצלי - ספר אלקטרוני, לוח גרפי לציור, כלי נגינה כלשהו...
משתמשת לדברים שממילא רציתי לקנותשמש בשמיים

ציוד לחצר או ספה חדשה, מחשב נייד חדש. דברים שאני גם אקנה יום אחד עם מתנה או בלי אבל הם עדיין מפנקים ויכולים להיחשב מתנה

מוסיפה- משהו שהייתי קונה בלאו הכי, אבל משובח יותריעל מהדרום
לק"י

או יקר יותר.

חליל צד.מוריה
שואב שוטףמולהבולה
מתנות עצמיותoo
שנהנתי מהן

כורסא אורתופדית עם מקום נפתח לרגליים (2000)


חופשה שווה (סכום תלוי מקום/ אורך/ לבד/ לא לבד)


תכשיטים ליומיום (אוהבת פנדורה)


פריטי לבוש יקרים שווים לשימוש שוטף (כמו מעיל מקצועי להליכות/ נעל נוחה שווה/ תיק יקר שמעלה חיוך יומיומי)

תכשיטיםדיאן ד.
מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפוראחרונה
תעזרו לי לשמוחחחואז את תראי

יום העצמאות

כולם עם המשפחה

עם חברים מהיישוב

עושים על האש

נהנים


ואנחנו כרגיל בבית

משפחה גרעינית

תודה ה' על המשפחה שלי!!!!!!!!!!!!

כמה שניסינו להזמין חברים/משפחה

פשוט לא זורם

זה קשה כשאין משפחה נורמלית וגם קהילה אין

הרגשה של בדידות ואני בן אדם כל כך חברותי


וזה לא פשוט

לסחוב הכל

לארגן הכל

לשלם על הכל

להעסיק את הילדים

הכל לבד

מסיימים עם הלשון בחוץ

"רק בשביל הילדים"


וגם לי בא שמישהו יזמין אותי

לבוא ככה

כמו שאני

להכין משהו קטן

וזהו

להרגיש תחושה של ביחד

של חלק ממשפחה

מקהילה

ואין....


יאללהההה

הולכת להמשיך להכין סלטים טעימים

ומהר מהר מנגבת את הדמעות

תודה שהייתן כאן🥰

נכון. ואני לא הייתי רוצה לגורניק חדש2
בהם אם חלילה יקרה שוב 7 באוקטובר.
כיתה א' - איך מנהלות את זה??אנונימית בהו"ל

מיותר לציין שזו היתה שנה מטורפת

ועדיין לא הצלחתי להבין איך לנהל את זה שהבת שחי חוזרת מהצהרון ב16:30

וצריכה להספיק שיעורי בית

מקלחת

ארוחת ערב


 

ורוצה גם להספיק לשחק(???)

ואיפה זמן לעשות מערכת?

כל פעם זה מלחמה


 

איך עושים את זה בכיף?

לא לעשיתי שיעורי בית זו לא אופציה אז לא להציע בבקשה

 

השאלה שלי היא איך אתן עושות את זה מבחינת סדר, מה לפני מה ואיך לתווך את זה לילדה

חא מכינה מערכת , יש להם הכל בכיתה או בתיקשמעונה
אם יש לך אפשרות חלק מהימים להחזיר מוקדם ,אצלנו היא עושה שב בצהרון, היא באמת חוזרת מאוד מותשת... וצריך להיות על זה ברגע שהיא חוזרת
זה באמת דפקט של כיתה אאמאשוני

ואני כן רוצה להציע לך חשיבה: למה בעצם חשוב לך שיעורי בית?

תנסי קצת לרדת לעומק, כי כשמבינים מה בדיוק חשוב מוצאים גם איזון נכון.

למשל: חשובה הלמידה. חשוב שתקרא ותכתוב ותדע לחשבן.

השאלה הבאה תהיה: האם בסדר יום הנוכחי היא משתפרת בלמידה ע"י הכנת שיעורי בית?

האם יש דרכים נוספות להשיג את אותה מטרה?

למשל משחקי קריאה בנחת בשבת.


אם חשוב לך שהמורה תראה שהיא הכינה ש"ב, אז שוב האם יש דרכים נוספות וכו'


מערכת אפשר להכין איתה או להכין עבורה.


היא ממש קטנה והבעיה העיקרית היא שככה גורמים לתלמידים לשנוא לימודים. סתם בגלל שמעמיסים עומס לא מותאם בהתחלה במקום לגרום להם לאהוב ללמוד.


זה משתפר אבל בהמשך.

אצלנו רק בא' יש את הקטע הלא ברור שכל שיעור יש ש"ב.

זה באמת ממש עמוס. ממש לא אוהבת את זהיעל מהדרום

לק"י


פרקטית, מערכת אפשר להכין לה. היא תוכל ללמוד להכין בהמשך. לא נורא.

ש.ב.- לא עושים בצהרון?

עונהיהלומה..

מערכת- מסכימה עם יעל אפשר להכין לה והיא תלמד בהמשך

לדעתי כשהיא חוזרת הביתה אז כן לתת זמן להתפרק ולא ישר לחזור על לימודים כי אחרי יום ככ ארוך צריכה להרגיש את הבית ולשנות את האווירה של הלימודים.

אז אפשר לשחק, לדבר ומה שהיא רוצה במשך 30-45 דק

אחרי זה שיעורים, ללמוד למבחנים- כ30 דקות?

מקלחות, א. ערב (או הפוך)  אצלנו כשעה עד שעתיים (תלוי כמה ילדים ואורך המקלחת- מסרך סמיך גזיזת ציפורניים וכו')

שיעורי בית אצלינו גג 10 דקות. והציוד נשאר בכיתהשיפור

לא צריך מערכת.

^^ גם אצלנורוני 1234
גם אצלינו ככה היהאראחרונה
10-20 דק גג
IVF- ההורמונים האלה הורגים אותיאנוונימית1

שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?

שזה ההורמונים, לא אני.

שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.


 

ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?

 

ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?

כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה

נורמלי. ולמי איכפת מהעולםאורוש3

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

חיבוק ענק יקרה!!! הייתי שם....אמהלה

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

השבועים האלה זה סיוטטט שלא ברא השטןSheela
חיבוק גדול נשמה הלוואי שיעבור מהר ויהיה טוב! 
תודה מהממות♥️ אני פשוט לא זוכרת שהייתי ככהאנוונימית1
בסבב הטיפולים הקודם...

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...


פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

אולי בסבב הקודם בעלך לא היה במילואים..שקדי מרק

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

האמת שהוא היה במילואים בסבב הקודםאנוונימית1
אבל מרגישה שאולי פשוט יש יותר ויותר דלדול כוחות עם הזמן... וחיבוק לך על המילואים, באמת נמאס
🧡שקדי מרקאחרונה
זה ממש נורמליSheela

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

מבינה אותך כלכך חיבוק גדול!מחכה להריון

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

מבינה מאד את המקום הזהמאמינה ומתאמנת

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

אמן♥️♥️♥️אנוונימית1
וואי וואי איך שאני מבינה אותךשירה_11

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

חיבוק!! גם אני הייתי שםחולמת להצליח

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..


את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

תוך כמה זמן מגיעה תוצאת בטא בכללית?אנונימית בהו"ל
.
אם עשית מוקדם בבוקר אז בטח תוך כמה שעותירושלמית במקור
לי פעם לא הגיעה התשובה גם אחרי הצהרייםחולמת להצליח

אז הלכנו לאחות והיא אמרה לנו.

לפעמים קורה שיש תקלה באתר.

בהצלחה!

תיכנסי לתוך עמוד הבדיקות כדי לבדוקמתואמת
קרה לי שלא ראיתי תוצאות בעמוד הראשי של האפליקציה, ואפילו עשיתי עוד בדיקת דם - ורק אז גיליתי שהתוצאה מופיעה רק בתוך התיק הרפואי כנשכנסתי אליו...
נכון גם לי קרה פעם עם בדיקה. בדקתי שםאנונימית בהו"ל
קיבלת תשובה? גם אני מחכהירושלמית במקור
תודה לכולכן. טרם הגיעאנונימית בהו"ל
הגיע אלי לפני עשרים דק (שלילי...) אז תבדקי שובירושלמית במקור
חיבוק.לי לא הגיע התוצאהאנונימית בהו"ל
תודה... ובהצלחה.אם לא יגיע בבוקר תתקשרי לאחותירושלמית במקור
תודה יקרה הגיוני שתגיע תוצאה בשישי?אנונימית בהו"ל
אני פשוט צריכה תרופה שמחייבת בדיקת בטא קודם
לא קרה לי אבל הבנתי שייתכן. בכל מקרה תתקשרי לאחותירושלמית במקור
כןניגון של הלב
בגדול התשובה מגיעה תוך כמה שעות מהרגע ששולחים את הבדיקה למעבדה

אצלנו נגיד באים לקחת את הבדיקות למעבדה מאוד מוקדם בבוקר, וכל מי שעושה אחרי לוקחים את הבדיקה שלו רק יום אח"כ...

הגיע לי אחרי יום וחצירק טוב!אחרונה

היה מותח מאוד!!! ואז הגיעה תוצאה גבוהה מאוד (וזה כבר היה חמישי בצהריים אז לא יכולתי לעשות עוד בדיקה...)

אז ביום ראשון כבר הלכתי לעשות אולט' וב"ה הכל היה טוב (ועובר אחד)

אולי יעניין אותך