בקצרהברוקולי

 

בחור חזר בתשובה,

ראה חיילת באוטובוס 

עזר לה

אח"כ פגש אותה באירועי סליחות 

רצה אותה

נלחם עליה

היא רצתה להפרד

הוא נלחם שוב 

בסוף גילה שהיא חולה 

דאג לה עד שנפטרה

 

באריכות:ברגוע
במחשב רימון לא חוסם..

 

למצוא בכדי לאבד - דנית ז"ל

אני יורד מהאוטובוס אני רואה חיילת מנסה להוריד את התיק מהתא מטען ולא הולך לה, אני שולף לה את התיק כאילו אני שולף איזה שרוול בפוזה של החייל הקרבי שלא ראה פחד מימיו..

 

זה היה בדיוק לפני החופשת שחרור הרגשתי שזהו נגמר הסיוט הזה שנקרא צבא.

 

אלול, אני נכנס לבית כנסת ורואה את אותה חיילת הזו בחוץ, וואלה כן, ההיא שעזרתי לה הבוקר בתחנה, אבל היא עם חצאית וכל ההופעת סליחות הזו, פתאום היא הייתה נראית לי אטרקטיבית כזו, לא החיילת העייפה עם המדים הכבדים, גם דתיה שזה בכלל...

ראיתי אותה בכניסה, אבל היא לא ראתה אותי, אז התבאסתי, אז החלטתי לעבור כמה פעמים מולה, אבל אין היא לא קולטת כלום ז'אתי..

 

טוב מה אני עושה? אני מחליט לעבור פעם אחרונה אבל מול הפנים שלה ואם את זה היא לא רואה אז היא לעאורה לגמריי...

אני עובר מולה, ושניה לפני שאני עוזב את הזווית של עין ימין שלה היא מסתכלת עליי ומחייכת, אני כולי מבסוט שהשגתי את המטרה ויוצא לי חיוך תנחומים מפגר כזה, אני חוזר לסליחות ומנסה לחשוב לעצמי, יא אללה למה לא אמרתי לה משהו? למה היא לא אמרה לי? מה הקשר שהיא תגיד לה? אתה הגבר אתה אמור לגשת...

אז כבר הייתי בתשובה כמה שנים טריות, וכל התקופה הזו לא רציתי להיפגש כי באמת לא הרגשתי מוכן רוחנית.

באותו ערב הלכתי לרב שלי אמרתי לו "הרב אולי אני יתחיל להיפגש כבר שנתיים עברו, מה הרב אומר?"

"אתה צריך מישהי ברמה שלך" "אוקי, ומה הרמה שלי?" "חגורה שחורה" "חחח ומה זה אומר" "אפשר להתחיל לברר, אבל לא לקפוץ" "טוב הרב" אני יוצא ממנו ואני קולט שאני אפילו לא יודע מה זה לברר? מה זה לברר? בספר טלפונים?

אני חוזר אליו בחזרה "הרב איך מבררים?"

"אל תדאג אנחנו נברר"

אני מסתכל עליו בפרצוף תחמן כזה של "אולי אני יספר לו על ההיא החיילת מהסליחות?"

מצד שני מה אני יגיד לו שעזרתי לחיילת להוריד את התיק וראיתי אותה בסליחות והיא לא שמה לב אליי אז עברתי כמה פעמים עד שהיא חייכה אליי?

אם אני מספר לו דבר כזה בדוק אני יורד לו מהעיניים, כאילו מה עם שמירת העיניים, מי עוזר לחיילת, וכל זה, החלטתי לשתוק ויצאתי מהחדר.

עברו שבועיים אשתו של הרב ארגנה איזה הרצאה של רבנית, זמרת, שוחטת, רבנית מולטישף כזאת.

אממה? לא עובדת להם ההגברה, הרב מתקשר אליי בלחץ שאלך לשם לחבר להם את המגבר.

אני מגיע לכניסה ומרחוק אני רואה שבט, צי, גדוד של בנות, כולם רווקות כולם דתיות בעלות תשובה, אני עומד בחוץ אני מתחיל לחשוב לעצמי איך אני מחבר פה את כל הבלאגן הזה בלי לצאת מפה יובל המבולבל, זה כמו לשלוח בחורה אחריי הסגר לחנות של זארה עם 50 שקל.. אין מצב בעולם... אני נכנס לשם כמו איזה בעל תשובה מתחיל כזה, מסתכל על הרצפה כמו איזה מוניטור של מרצפות, אני מחבר שם את המגבר כמו איזה קוסם ועף משם בלי הצצה אחת, הרגשתי גבר גבר, כל הבנות של המדרשה פה ולא ראיתי אפילו אחת!

חוץ מהרבנית החופרת שבדקה 40 פעם את המקרופון "אקו אקו" "וואן וואן" כאילו היא בהרקדה.

הרבנית בדיוק ביציאה אומרת לי תודה רבה ואשריי ואשריי חלקי, ואני כולי מתמוגג כזה אשתו של הרב אומרת לי תודה, זהו בדוק אני עכשיו פייבורית שלה היא תמצא לי משהו מהמדרשה, איך שאני בא להסתובב את מי אני רואה?

את החיילת ההיא עם הסליחות וכל הבלאגן, עכשיו מלהיות האדמו"ר שסתם את עיניו עם אפוקסי, אני מסתכל עליה לתוך האישונים בפרצוף של הרבנית! מההלם של "בואנה מה היא עושה פה? היא בכלל מהכיוון השני של העיר"

ההיא בכלל לא חייכה, כלום, פרצוף בלי הבעות פנים "בואנה זה אני שעזרתי לך עם התיק והסליחות, שכחת? הלו הכופר בטובת חברו"

אני נכנס לרכב ומחליט שזהו עכשיו אני מתביית עליה! אני ידבר עם הרבנית ועם הרב ונעשה פגישה, ונתחתן, עכשיו אני בראש שלי שזה פגישה ומתחתנים, כי זה קדוש וטהור, וכל מה שהורעלתי עליו שנתיים, כאילו אין לך פה יותר מידי משיכות של זמן..

אחריי שבועיים נפגשנו, היא כבר השתחררה מהצבא וקיבלה צורה של פליסה משי, לי נשאר עוד שבוע וחצי לשחרור, נפגשנו וחזרתי מהפגישה באורות זה הרגיש לי מה זה קדוש כזה, בואנה איזה אדיר זה כל השידוך הזה, איזה עוצמתי, איזה אמיתי....

שבוע אחריי נכנסתי לכלא צבאי, למה היו זורקים אצלנו בבסיס אוכל בכמויות, מעדנים שוקו, ערמות, הייתי משלם לש.ג שיכניס טנדר של חבר שלי וכל מה שהיה מיועד לזרוק לזבל היינו מעמיסים לכל מיני משפחות, הצבא היה משמיד את האוכל למרות שיש לו תוקף ארוך וזה בכדי לא לפגוע בתקציב שהם מקבלים, ערמות של גבינות, ככה כל חודש, למזלי בחודש האחרון הכנסתי משאית, ותפסו אותי.. חודשיים וחצי נכנסתי לכלא צבאי, הרגשתי כמו איזה אסיר מלכות כזה שנתפס בשעת מצווה.

לפחות פגישה שניה הספקתי להיפגש איתה, בשלב כלשהו הצלחתי להכניס מכשיר פלאפון לתא, והייתי מדבר איתה שעות, השיא היה 8 שעות, ככה חודש וחצי, עד שמישהו הלשין עליי כי הפרעתי לו לישון החזקתי את עצמי לא לדפוק לו את הראש בסוגרים, שבוע שלם בלי לדבר איתה התחרפנתי, הרגשתי כאילו אני מכיר אותה שנים!

מרוב שעפנו אחד על השני, החלטנו שמתחתנים זהו, אין עולם, באחד הימים סיפרתי את זה לרב שלי שבא לבקר אותי והוא אמר שאני אידיוט ושלא מדברים בין פגישה לפגישה, אבל סלח לי כי הבין באיזה חור אני נמצא, אמרתי לו זהו הרב אני מתחתן איתה... הוא ניסה לשכנע אותי שאולי זה בגלל שלא נפגשתי המון זמן, ואני עכשיו תקוע ושאני יצא זה ישתנה.. אבל אין עם מי לדבר! אני מתחתן עם דנית!

יצאתי מהכלא עם זקן של ברסלב, היה לי תכנון לגדל פאות אז יצאתי משם כמו בן גוריון עם 2 בוקסות ענקיות, כשיצאתי משם והגעתי לפגישה איתה הרגשתי כאילו אני מקבל חיות, אויר, לנשימה.. היא הסתלבטה לי על הבוקסות ואמרה שאני נראה כמו שור, יום אחריי הורדתי אותם כי היא לא אהבה..

הרצנו את הפגישות, וכולם חשבנו שזה מהר מידי אבל אמרתי לעצמי אני יודע מה אני רוצה, הרגשתי כאילו אני מכיר את הבן אדם 10 שנים, הזמן עובר ואנחנו נפגשים, וכל הזמן הזה אנחנו שומרים נגיעה וזה הדבר שהרגיש לי הכי קדוש בעולם.

אנחנו שנינו באותו הראש, עברנו את אותם הדברים, אני מרגיש שאני לא צריך להסביר את עצמי בכלל, ולהנדס מאיפה באתי, ומה עשיתי, כאילו גדלנו באותה שיליה.

אחרי כמה חודשים אני שם לב שהיא לא מאריכה את הפגישות יותר מידי, אמרתי לעצמי זהו לא בא לי עליי יותר, ואם זה קורה אני מתחרפן, כל היום הראש שלי במחשבות למה היא מבטלת פגישות ? כשהיא היא באה לפגישות היא באה בלי חשק וכשאני שואל אותה מה יש? היא אומרת לי "הכל בסדר" ומחייכת, היא גם דוחה את הוורט כאילו מתחמקת..

התקשרתי לרבנית היא אומרת לי "תפגשו בערב"

"אבל הרבנית זה לא הגיוני חצי שעה פגישה, ואין זה לא מתקדם"

שוב היא עונה לי "תפגשו בערב" מה תפגשו בערב?

אני מאבד סבלנות ומתקשר אליה "טוב תהיה אמיתית, כן כן, לא לא, מה קורה איתך?" גם היא אומרת לי "נפגש בערב" "גם את נפגש בערב?" "כן נפגש בערב" מהצהרים אני מכין את עצמי שזהו היום היא זורקת אותי לקרשים, הלך כל התכנונים כל הדמיונות, אבל אין מצב אני לא מוותר עליה, גם אם היא אומרת לי לא אני ישכנע אותה שכן!! אני מגיע חצי שעה לפני הזמן למקום, אני מסתכל עליה והיא נראית כמו החושך..

"נו מה?"

"אני לא רוצה להמשיך"

"מה למה?"

"לא מסתדר לי"

"אבל מה לא מסתדר?"

"הכל לא מסתדר לי"

"אבל דברי מה, נשפר נסדר"

"אני לא נמשכת אלייך"

אני בהלם, מה לא נמשכת? אני בא להגיד לה נסדר... אבל מה נסדר? את הפרצוף שלי?  איך אפשר לסדר את זה בכלל? זה משהו בלב...

"טוב שיהיה לך בהצלחה"

אני עף משם בעצבים כאילו בגדו בי, מה זה "לא נמשכת" אני יודע שכן, מה זה השקר הזה? שבוע שלם אני לא מדבר עם אף אחד לא רוצה לשמוע אף אחד, אני מדבר עם הרב שלי הוא אומר לי "ככה הכי טוב בשבילך"  מה ככה הכי טוב, מה גם אתה לא מבין אותי?  הרגשתי נבגד מצד כולם. השעה אחד בלילה אני מקבל טלפון מהרב שלי: "אליאב בוא אלי"

"מה לבוא? מתי לבוא?"

"עכשיו"

"הרב 1 בלילה"

"תבוא אליי" אני מנסה לחשוב מה הוא רוצה ממני? השעה 1:00 בלילה...

אני נכנס לבית הוא מסמן לי לשבת: "אני חושב שלא היה נכון לא לתת לך את הבחירה"

"את הבחירה של מה הרב?" הוא מוציא לי את דף עם מלא רישומים, אני רואה את השם "דנית" ורשום לי למטה "אליאב סליחה" בעט כתום זוהר...

אני יושב שם כמו מפגר לא מבין מה הוא רוצה ממני, עכשיו הוא שותק, ואני לא מבין את החידה, בשלב כלשהו אני מאבד סבלנות "נו מה הולך פה דבר איתי!"

"היא ביקשה לתת לך את זה" אני מסתכל שוב ומנסה לקרוא "גרורות" "עצם" "עמוד שדרה" אני מבין שטופס מחלה זה לא...

"היא חולה אליאב... במחלה, אני חושב שלא עשיתי נכון לא לתת לך את הבחירה..."

אני מסתכל עליו כמו איזה ילד קטן "אז מה היא כן נמשכת אליי?" זה הדבר היחיד שעניין אותי באותם רגעים..

"כן"

"מה כן? אז למה היא אמרה לי שלא?"

"כי היא לא רצתה להכניס אותך לכל זה" אני תופס את הטופס יוצא החוצה בעצבים, הרב שלי צועק לי מהדלת "אליאב" אני לא רואה כלום בעיניים שלי, אני מתקשר אליה והיא מסננת אותי, עכשיו שנינו עם טלפונים כשרים אין הודעות אין כלום, 41 שיחות מהבית שלי לבית שלה, 2 בלילה אני דופק לה בדלת, אמא שלה אומרת לי שאני יבוא מחר, אני אומר לה שעד שהיא לא באה לדלת אני לא זז מהדלת.

אני שומע אותה בוכה בבית ואני עוד שניה שובר את הדלת עם השיניים...

"אליאב היא לא מרגישה טוב תבוא מחר"

"אין מחר אני פה עד שהיא תצא"

השעה 5 וחצי בבוקר אמא שלה פותחת את הדלת של הבית ורואה אותי רדום על הרצפה, הטלפון ביד אחת והטופס ביד השניה, היא מעירה אותי ואני קם באטרף של ההמשיך של אתמול היא מסתכלת עליי "אליאב אתה כמו בן בשבילי, תמשיך להיפגש זה לא בשבילך"

אני מסתכל עליה "לא יקרה"

"מה לא יקרה"

"אל תמנעי את זה ממני"

"זה לא משחק אליאב"

חודשיים וחצי לאחר מכן...

בחזרה מהדסה אין כרם, אני בהגה והיא רדומה מאחורה, חודשיים וחצי שהיא לא רוצה שאף אחד יבוא איתה לסיוט הזה שמה, לגיהנום מחלקת אונקולוגיה..

אני מסתכל עליה במראה ברכב השיער השחור דליל וכמעט איננו, הפנים הזוהרות של החיילת עם התיק התקוע איננו, אבל כמו בתמונות אשליה שמסתכלים על נקודה מסוימת והכל מסביבה נעלם? אז זה בדיוק ככה איתה... היא הנקודה, כל השאר פשוט נעלם..

זה אני היא והדרך החשוכה, אני מת לבכות אבל אני חייב להיות חזק בשבילה, היא תמיד אומרת לי שאני נותן לה את הכוח, ויש לי אמונה חזקה מה אני ישבר לה פה עכשיו?

אני מת כבר להתפרק 40 דקות שאני מחזיק את הגוש הזה בגרון, כמו פקק של ניקוז בקרקעית הים, אני מוריד אותה בבית, בדרך אני מצחיק אותה קצת ומספר לה כמה בדיחות, על זה שעכשיו היא תצטרך כיסוי ראש עוד לפני החתונה, מעודד אותה שאני בעצמי מרוסק, מפורר, רקוב, מת חי...

אני מעלה אותה במדרגות, מדרגה, מדרגה, למה לבניין המקולל שלהם אין מעלית, לרגע היא מועדת אני תופס לה את היד, וזה פעם ראשונה אחריי 4 שנים שלא נגעתי במישהי, זה הרגיש לי כל כך מוזר אבל למה השם? למה בסיטואציה הזו דווקא? זה לא היה התכנון בכלל...

אמא שלה משכיבה אותה על הספה, אני בא ללכת והיא קוראת לי להגיד לי משהו באוזן, אני מתקרב לשמוע ובקול חלש היא אומרת לי "תמשיך אליאב תמשיך הלאה..."

אני אומר לה : "תלכי לישון אולי זה יקרה בחלום"

בבוקר למחרת היא כבר לא הייתה בחיים.. התעקשתי לשבת שבעה, התעקשתי להספיד במילים פשוטות שבעיניה אני בטוח שהיו קדושות...

כשכולם הלכו נשארתי שמה איפה שהיא נטמנה, לא בכיתי, לא דיברתי, שתקתי, הסתכלתי על השם שלה ודמיינתי אותו רשום על קלף של הזמנה לחתונה..

שנה וחצי שלא נפגשתי, הכל התגמד, הכל היה טפל, לשום דבר לא היה טעם, גם הבחורה הכי איכותית במדרשה הייתה כלום לעומתה...

בכל שנה שמגיע יום האזכרה שלה אני נזכר ב "תמשיך אליאב תמשיך הלאה..."

אז אני ממשיך הלאה... כי "רק אתה יכול להפוך מספדי למחול..."
איזה בחור מלאך אין דברים כאלההפי
פשוט עצוב
כאב לב
מתסכל שהיא כבר לא חיה...איזה עולם אכזר
עולם הפוך
אני על הרמה הכי גבוהה בנטספרק ופתח לי....פשוטים.
עצוב ממשרק שאלה

מישהו קרא את הספר?

הוא סופר מעולהקוד אבל פתוח
אבל אני לא בטוח כלל שהסיפור אמיתי...
הלוואי שלא אמיתי!!!תפוחית 1
וואו.אונמר


אוףהפי
ממש מדכא
עוד התעודדתי שאמרתם לא אמיתי..
שובר את הלב בקטע אחר
אם הוא סופר.... במחילה, שיתחיל לעבוד על שגיאות כתיב ואותיואת פניך אבקש
אית"ן..
זה מה שמאפיין אותוקוד אבל פתוח
הוא בעיקר כותב משעשע...
אם ככה זה נשמע לא הכי אמין ואמיתיאת פניך אבקש
ויחד עם זאת חושבת שאם אתה כותב לציבור רחב בפלטפורמה כזו אז כדאי לכתוב נכון... אפשר לכתוב משעשע גם בלי שגיאות.. סליחה זה מחרפן אותיי
באמת יש כאן סיפור אמיתי כל כך נוגע ללבהפי
ומה שאתה רואה נכון להעיר זה השגיאות
לא יודעת ..
זאת אני וזאת בת... ואם לא היו מעירים על אמינות הסיפור אזאת פניך אבקשאחרונה
לא הייתי מעירה.
וכן, אם הוא סופר "כל כך טוב ומוכשר" אז שיעשה משהו עם השגיאות שלו.....
סיפור יפה, מעניין אם זה אמיתי..מדרשיסטית20
מחילה, אבל רק לי זה מזכיר את הספר "סיפור אהבה בלתי נשכח" ? רק בגרסת הדוסים 🤭
איזה מבאס. הייתי בטוחה שזה מישהו כותב...אונמר

שמישהו העלה פוסט או משהו.

מה סיפור.

אבל ב"ה. שיהיה סיפור.

אה רגע?? זה לא אמיתי???הפי
הלוואי שלאהפי
שיהיה סיפור. ככה חסכנו ממישהי מתוקה להיות חולה..אונמר


ברור ! הלוואי שלא אמיתי!!!!הפי
חח לא קבעתי שזה לא אמיתי, רק תהיתי 😅מדרשיסטית20
פשוט זה היה נראה שזה כתוב דרמטי מידי מכדי להיות אמיתי. אבל לא יודעת 🤷‍♀️
אני מניחה שלעולם לא נדעהפי
חחחח גם אני הזכרתי בזה! שהוא דופק לאבא שלו על הדלת באמצעאת פניך אבקש
הלילה ובוכה...
אויששש איזה סיפור עצובhartkebhdxcrd


יש לי את אותה תוכנה עם אותה רמת הגנה, ואצלי זה פתוחפשוט אני..
פשוט תוכנה הזויה
הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

מבין אותך לגמריחצלה

עברתי אותו הדבר לפני כמה חודשים.

עד שאתה מוצא משהו שעונה על הדרישות שלך, שאיפות משותפות, כימיה זרימה.. אבל בסוף זה לא זה. אתה פשוט יודע שזה לא זה. וזה לא חלילה שהצד השני בעייתית או משהו, היא בהחלט זהב טהור..אבל יש דברים קצת יותר מורכבים.

והחזרה ל'שוק' לא כיפית בהחלט.

אז אני יכול להגיד לך רק מהניסיון הדל שלי שאני למדתי מהפרידה הזאת המון, על עצמי ועל זוגיות. והביטחון שלי בקב"ה התהדק עוד יותר. ואני בטוח שהטוב שלי יגיע, כי גם אני טוב, ואני בטוח שגם את טובה.

אז מה שאמרתי לעצמי זה - תתאפס על עצמך, תמשיך בכל הכח כי עוד שנייה תכיר את אישתך בע"ה, ואותו דבר אגיד לך (רק הפוך תעופי על החיים ורוצי לחפש את החצי השני שלך כי הוא יגיע בע"ה.

בהצלחה

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

אין סיבה לפסול על הסף.shindov

אם הקשר יהיה רציני. אז יש נושא לשיחה. אפשר עוד לפני שהקשר יהיה רציני. על הסף אין סיבה לפסול.

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפתאחרונה

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

אני נאלץ לבשר משהו לא כ"כ טוב ( בקטע קליל כן ?)מוקי_2020

אם עכשיו קשה לכם והמון סימני שאלה וכל האונליין והוואצאפ והרשתות החברתיות

אז קחו בחשבון שעוד 30 שנה, לכל אחד יהיה חבר רובוט עם בינה מלאכותית, ששום בן או בת זוג בעולם יוכלו לנהל שיחה אפילו קצת קרובה לרמה שלו.

תחשבו על השיחה המושלמת. הכל מדוייק, גם האי דיוק יהיה מדוייק.

לדבר הזה יהיו השלכות עצומות על התא המשפחתי..

איך למה וכמה ? אין לי מושג.

אבל העוצמה תהיה גבוהה מאוד. השינוי יהיה גדול מאוד.

אני לא בטוח שאנשים מפנימים את השינויים שבדרך.

לכן....אההמ אההמ...

אני מבקש מכולם, להזדרז ולהקים תאים משפחתיים כמה שיותר מהר,

אני פונה בעיקר לנודניקים שיכולים להקים את זה כבר מחר בבוקר ואין להם שום מגבלות אמיתיות. כלום. הכל בראש אצלם.

מאלה אני הכי מאוכזב. לא רוצה להלחיץ אבל זה על גבול חיל_ _ ה _ _ . זה לא בסדר.

בכל מקרה ברגע שגברים (שהם למעשה ילדים) יתקלו ברובוטיות של 2035, המצב יהיה הרבה הרבה יותר מורכב.

תקימו כבר השבוע תא משפחתי. תגמרו עם זה וזהו. די. מספיק.

אני מבקש שתקחו את ההתראה ברצינות,

כמו התראה על טיל בליסטי איראני שבדרך אליכם ואתם באמצע שום מקום ואין לכם מה לעשות,אז אתה ממשיכים ללכת ולהאזין למוסיקה באייפון

כי אתם יודעים שהשם איתכם והוא ורק הוא מחליט מתי הסרט מסתיים וזה לא הגיוני שזה יהיה בגלל טיל בליסטי,

בטח כאשר אתם נותנים מעשר כל חודש לנזקקים באמת ולא מחליפים מעשרות בין חברים כדי לסמן וי.

תודה על תשומת הלב, למרות שאני מודה שהייתי עוצר כבר בכותרת ולא נכנס לתוכן,

אבל אתם עשיתם את זה. כל הכבוד.

לדעתי ברור שאדם עדיף על רובוטארץ השוקולד

לא הייתי חושש מזה לשניה

לא מטריד אותי,חתול זמני

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

פלוטרכוסנקדימוןאחרונה

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

אני בחור. זה חשבון של אמא שלי. הצעות שהיו תפוסות -יעל11

האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?

לענ"ד שייךאשר ברא

גם לדעתי שייךגב'

לברר אף פעם לא מזיקאביעד מילוא

אם אמרו שלא פנויות או קיבלו הצעה אחרתארץ השוקולד

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לאחר זמן כןברוקוליאחרונה

כוחה של מילה טובהמוקי_2020

(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )

מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן

( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)

אפשרות 2 :

בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.

עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם

והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.

אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.

לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .

תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.

גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים

לא הבנתי למה אי אפשר גם וגםהפי

ברור שאפשרות 1חושבת בקופסא

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לכל דבר יש מחיר והשלכות (עונה לאלפי המגיבים)מוקי_2020אחרונה

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

החברה של אחותי, הפספוס שלי, והלב שעדיין צובטיאיר45

הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...

אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]

בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..

וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...

אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...

ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.

וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...

בקיצור אני אוכל תסביכים...

אני חושבת שמה שאתה מרגיש הוא די אנושיהפי

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

ואוו נכון מאודיאיר45

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

בהצלחה(:הפיאחרונה

אישית, אני מעדיף קסם אישי על יופי.בנות רבות עלי

יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.

נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.

יפה. התבגרת, החכמת,למדת להסתכל לעומק ולא בחיצוניתפ.א.

ואי לגמרי אחי.בנות רבות עלי

עכשיו מה הקטע?בנות רבות עלי

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

אתם אומריםבנות רבות עלי

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

תלוי בהומור שלהארץ השוקולד

חד משמעיתהפי

יש מי שיתפסו דבר כזה כהטרדה, או בתחום האפורנקדימוןאחרונה

קשה לדעת.

אולי יעניין אותך