אתה לא באמת יודע מה לגיטימי ומה לא.

היו פעמים שודאי היו לי כתמים חומים וחשבתי שדם יבש או כהה אין בו כלום רק בדם אדום יש משהו בעייתי והכל היה בסדר.

היו פעמים שחשתי התכווצויות בנרתיק אבל בגלל שזה לא סדיר ועבר בשכיבה או בשתיה או עם שמיכה וכאית בין הרגליים אז נרגעתי ולא הלכתי והכל היה בסדר.

אבל אני צריכה סימנים ברורים. כי אחרת זה מתיש ולא משמח. 

קשה לי כבר לישון בלילה.

בא לי להיות שלווה ורגועה ולא לחוצה מכל שטות, רצה לפורום וכותבת ל20 אנשים, לאחותי, לחברות ולידידים רופאים להתייעץ. כי א"א לבלות כל יום במיון ח"ו.

ורצוי שהרוב יהיה שקט ובבית.

ומי יכול להסביר איך לזהות הבדל בין תנועות עוברים להתכווצויות בבטן (לא כואבות)?

יש למישהי סימנים ברורים מה חשוד ומה סבבה? בכתם, במיחוש בטן, בכל דבר.

בקושי ישנה בלילה,

בכלל בי"ח בתקופת הקורונה (נמנעתי עד עכשיו מבדיקת קורונה מפחד והנה לא אמרתי מילה וכבר דחפו לי מטושים לנחיריים, רק מזה כבר בכיתי) זה תענוג מפוקפק ביותר.

לידי במחלקה איפה שישנתי היתה ערבייה חמודה ונעימה בחדר ובלי הכללות וזה אבל פחדתי נורא להיות לידה, רציתי לישון בלילה אבל אשכרה לא הגיעו תוצאות קורונה לא לי ולא להם וזה מלחיץ כשלעצמו. רציתי לישון לכיוון שלה אבל פחדתי והכרחתי את עצמי לישון לצד השני ובכלל הסחרחורות, הקורונה, המסיכה, הצורך להיות שקט למרות שרציתי לדבר עם כל העולם ולהתבכיין להם אבל צריך להיות שקט בשביל האחרים כשכל שניה יש אחות במוניטור שגם ככה מצוקמ'ק ומלא פעמים נעלמים המספרים או כל אחות שואלת איפה המנחים שלהם את יודעת איפה לחבר את המוניטור? סליחה גברת, זו העבודה שלך. אני זוכרת בערך לא בדיוק. ולא כל אחת יודעת לחבר ועושות טעויות ואז סתם ישבתי 20 דק' והנתונים לא נכונים ואז באה אחות אחרת ומחברת. ובכלל בהתחלה חברו אותי לעירוי דרך וריד שלא זז ורק אחרי שבקשנו 5 פעמים החליפו לי לוריד אחר אחרת הינו שם עד הלידה.

אז פלא שלא בא לי על זה?

אמן צוואר, תהיה ותשאר סגור עד הלידה ובבקשה תן לי להיות בבית כי אין כמו בבית עד שאצא ב"ה מלידה חוויתית ומעצימה בידיים מלאות אמן. כי יש לי לב חלש!

אני רק שאלה- את מלווה בהריון הזה ע"י רופא מקצועי, עשר שאת סומכת על דעתו?

כי לתחושתי את לא ממש רגועה ולא ממש מרגישה בטוחה לגבי ההרגשות שלך ועם כל הכבוד לפורום ממש חשוב שיהיה רופא שהוא הכתובת לשאלות וחששות כאלו...

אומרת לך את זה כבוגרת הריון בסיכון שאמנם הרופא לא יכל להבטיח לי דבר בקשר לתקינות והמשך ההריון אבל הנחת שלו וההסברים הפשוטים והברורים עשו לי כ"כ טוב על הלב גם בשלבים קשים של חוסר וודאות.

לגבי שאר הדברים מניחה שבוגרות הריון תאומים יכולות לעזור יותר... 

שיהיה בשעה טובה לידה קלה בעיתה ובזמנה,

בהצלחה ובקלות!!

גם כשאני מסמסת לו, ובכלל לכולם אף אחד לא יכול לקחת אחריות עלי ועל מה אעשה.

תמיד ישלחו אותך לבדיקה כדי להסיר חשש.

למשל:

בערב יום כיפור או בצאתו סימסתי לו שהייתה הפרשה דמית כהה חומה שחורה ירוקה עם טיפה צואה.

הוא כתב תשובה כללית כזו מצטטת: "הפרשה מעט חומה אפשר להתעלם, מעבר לזה לבוא מיד להיבדק"

אז חשבתי וואלה,

חום כהה זה דם יבש בטח, זה לא היה אדום.

שאולי זה מקוניום- צואה של עובר. ז"א, שאולי יש איזו ירידת מים עם מים מקנואליים??

לא אמורה להיות הפרשה דמית בשבוע כזה. ואם יש זה מחייב בדיקה.

אני לא רופאה, ואין לי שום ידע רפואי מלבד מה שעברתי אני....

כבר עניתי לך בפורום תאומים וניסיתי לעזור.

אני העדפתי ללכת 20 פעמים למיון, 3 פעמים בשבוע לביקורת במרפאה (בין שבוע 31 ל35) אשפוזים, זריקות צלסטון וכל המסתעף. בשביל שח"ו לא אגיע רגע מאוחר מדי.

במיוחד לא בהריון כזה יקר ובסיכון...

מבינה את החששות

אין ספק שאלו שבועות קשים מאד!!! פיזית ונפשית!

אני לא הצלחתי לעצום עין בשבועות האחרונים של ההריון מרוב חרדה

נותנת לך חיבוק גדול מאד!!!!

וממליצה גם- אולי הרופא שלך לא מספיק מקצועי/זמיןבשבילך. אולי כדאי לך ללכת לחוות דעת נוספת אצל רופא שאת סומכת עליו, להציף את כל השאלות ולצאת קצת יותר רגועה. אני עשיתי כך למרות שזה היה פרטי. זה הרגיע אותי ונתן לי תשובות...

פניתי גם לדולה מקסימה שאני מתיעצת איתה

אבל כל מצב אפשר לקרוא לכאן או לכאן.

וזה טריקי....

מזל שהיתה ההפרשה כי יכולתי לפספס את זה.

הרופא שלי, במיוחד בשבועות האחרונים היה כל הזמן מזהיר אותי שבכל מקרה של חוסר וודאות, אתקשר אליו מייד.

והוא אחד הפרופסורים הגדולים בתחומו... אבל רופא של הריון בסיכון צריך להיות זמין כל הזמן.

אם רק היה מישהו שאומר לי בוודאות מה כן ומה לא.

מה זו פעילות רחמית ואיך מרגישים?

איזה כתמים אמורים להקפיץ אותי?

מה זו ירידת מים?

פעילות רחמית יכולה להרגיש כסתם התקשויות בבטן

לעיתים אלו כאבי בטן / גב

לפעמים כמו זרמים כואבים בגב וברגליים.

מבחינת כתמים- בשלב הזה לדעתי כל כתם אמור להקפיץ.

זה לא תחילת הריון שכתמים זה דבר אופייני ולא נדיר.

ירידת מים יכולה להיות בטפטופים, ואז קשה לזהות. (לפעמים רק בבדיקה פנימית הרופא יכול לראות)

ויכולה להיות בשטפון

גם סתם קפיצות או רעידות בבטן זה יכול להיות פעילות לא?

אבל אם יש בתחתונית כתם חום כהה מאחורה כלומר טחורים? זה סבבה?

ובכלל רק מכל השיח והלחץ הפרשות סימנים סכנה מיון זה עושה לי רע....

מה הסיכוי שלא יהיה אחד מאלו זה כמעט כל דבר.

מתי אין איזה מיחוש?

אפילו שניה אחרי שכבר אמרו לנו שנשוחרר הרגשתי פה ושם דברים.

וואי,

כמה שאני רוצה לדעת

אני מעדיפה להפסיק להתעסק בזה.

בעעע...

תנועות יש רק של העובר. 

אין מה לעשות! הגוף שלנו כבר לא אותו הדבר....

אם את בטוחה שזה מטחורים/פיסורה. אז אין בעיה. (כמובן שטחורים ופיסורה הם בעיה כואבת נורא אבל לא מסוכנת)

אבל במקרה של ספק- אין ספק!!!

אני לא יודעת איך הייתי מתמודדת אם ההריון של התאומות היה הראשון שלי....

אני אוהבת לדעת הכל.... ומבחינה מסוימת זה היה קל יותר שההריון של התאומות היה החמישי ב"ה

מצד שני- יש הרבה פחות מידע וידע על הריון תאומים (במיוחד זהים- כמו שיש לי) 

אז אני מבינה את החוסר אונים שלך

זה באמת קשה.

עכשיו תעשי מקלחת טובה וכנסי כבר לישון

אנחנו נשאר פה יומיום עד הלידה בעז"ה ונעזור לך להחזיק מעמד כמה שיותר. בבריאות ובשמחה

בהצלחה יקרה! 

פעילות רחמית/צירים- זה ירגיש ככאבי בטן ו/או גב תחתון שבאים והולכים, כל אחד נמשך מכמה שניות עד דקה, דקה וחצי. זה ילווה בהתקשות של הבטן- תראי שכל הבטן נהיית נוקשה, לא רק באזור אחד אלא כולה. זה אומר שהרחם מתכווץ (הרחם הוא שריר). לפעמים לא כואב אלא רק יש הבטן מתקשה. אבל זה תמיד בא והולך, אם זה כאב או לחץ קבוע זה כנראה לא צירים. החשיבות של הצירים היא בעיקר בהשפעה שלהם על צוואר הרחם- כלומר אם הם גורמים להתקצרות או פתיחה. אם את מרגישה כמה כאלה בשעה- נגיד 3-4 לפחות אז כדאי לגשת להיבדק בשבוע כמו שלך שהוא עדיין רחוק מהמועד. 

תנועות עובר- לא יכאבו בדרך כלל, אם כן אז אולי קצת אם העובר לוחץ לך על משהו, וזה לא מערב את כל הרחם בו זמנית, את פשוט רואה כמו גל כזה עובר או מרגישה את זה נקודתית.

כתמים חשובים רק אם מדובר בדם. חום יכול להיות שאריות של דימום ישן. זה לא יכול להיות מקוניום- מקוניום זה ירוק. צריך להקפיץ זה רק דימום טרי בכמות וסתית, אז חובה לפנות מיד.

ירידת מים יכולה להופיע כשטף גדול, פתאומי של מים, או בטפטוף. זו נזילה שאין עליה שליטה, שלא כמו נזילה של שתן. אם יש רק חור קטן בקרומים ולא ממש פקיעה שלהם אז זה יתבטא בטפטוף ולא ממש ירידה בכמות גדולה. אבל אז תראי שזה מתמשך, שרטוב לך כל הזמן למטה לאורך כל היום. בדרך כלל כשזה קורה לא מפספסים..

אז כתם חום כהה יבש על התחתונית זה סבבה? רק דם אדום בעיה?

אבל זה לא צריך להקפיץ אותך. אם זה ממש בכמות קטנה ואת מרגישה תנועות ולא מרגישה צירים אז אפשר לחכות לביקורת הרגילה אצל הרופא בהנחה שהיא לא עוד המון זמן.

ד"א, בתאור של ההפרשה היא תארה גם כמשהו ירוק... לכן אמרתי מקוניום.

רעידות מסוימות בנרתיק לכמה שניות- יש לי שם בדר"כ הרבה התכווצויות.

אני מרגישה שאני צריכה להעסיק איש קשר אחראי עלי במשרה מלאה אשכרה.

ההתכווצויות האלו מלוות אותי. זה בדר"כ בעיטות של התינוקות.

עכשיו אני גם קצת רעבה.

על כל פיפס אני הולכת כדי להרגיש בטוחה

ויש גם אנשים שמסגלים לעצמם ביטחון ושלווה שלא כל דבר הוא סימן כי א"א לחיות ככה.

אני אומנם בהריון עובר אחד, אבל גם בהריון בסיכון, אני לוקחת קלקסן ואורך צוואר גבולי,

כל כאב קטן אני נוסעת לבדוק... מתסכל מאוד, וזה שמאשפזים עם ערביה זה גרוע ולא נעים,

תמיד אני אומרת לעצמי שב"ה שאני במצב הזה, יש הרבה אנשים שמחכים לזה... 

אני גם מטופלת אצל פרופסור מוכר מאוד שהוא מרחף ברמותתת, אני צריכה "לחלוב" אותו בשביל להוציא ממנו מידע...

לדוג' הלכתי אליו בשבוע 31, נתן לי לעשות אולטראסאונד פנימי ואמר לי להביא לעוד חודש, זה אומר שבוע 35,

למזלי, הלכתי השבוע (33)לעשות את האולטרסאונד, והטכנאית אמרה שאם הייתי באה בשבוע 34 היא לא היתה יכולה לעשות לי.... וזה רק טיפה מהים...

מאחלת לך המשך הריון קל... כולנו באותה סירה,

לידה קלה, ידיים מלאות- תינוקות בריאים ושלמים!

הבעיה שאני לא יכולה כל רופא רגיל, אני צריכה רופא של הריון בסיכון...

עכשיו עברתי לרופא פרטי בהדסה עין כרם פר' סימון להמשך מעקב עד הלידה...

ממליצה עליו בחום, יש לו סבלנות, מסביר לך הכל וגם מרגיע...

אגב, זה הרבה זמן חודש בין תור לתור?...

סורי על הבורות, הריון ראשון....

חשבתי שזה הנורמה?!

אני מגיעה לאחיות, אולטראסאונד, 

הוא אמר לי שלא צריך מוניטור... אני ממש התפלאתי,

אני יחסית בשבוע מתקדם שצריך מוניטור,

לכן אני הולכת להדסה...

יותר מזה, ביקשתי ממנו שמירה כי אני גם עם קרישיות יתר וגם צואר רחם גבולי שזה ממש מגביל אותי, אני תמיד במנוחה בגלל זה,

רוב הזמן קשה לי לעבוד ואני ב"סיקים",

הוא אומר שאני לא צריכה מנוחה והאורך צואר לא קשור למנוחה כשאת רואה שבכל האתרים והפורומים אומרים שהדבר שהכי מועיל זה מנוחה ושתיה...

ואחרי כמה דקות הוא אומר שיכול להיות לידה מוקדמת....

הוא מבין שיש סיכון והוא מתעלם...

נזכרתי שגם לי בהריון של התאומים היו התקשויות לאורך רוב ההריון, משבוע 15 בערך. מידי פעם בדקו את אורך הצוואר והוא היה בסדר עד שבוע 32 שאז התקצר יחסית. עד השלב הזה עבדתי ותפקדתי רגיל. בשבוע 32 יצאתי לשמירה בגלל קיצור הצוואר. ילדתי ב38+1.

כן או לא,

פשוט שאלתי את הדולה.

יש לך? ממש ממליצה.

פעם אחת היא גם הקפיצה אותי לביה"ח

בגלל מוניטור לא טוב. 

היא עזרה לי בעיקר לפני הלידה.

בלידה עצמה הגיעה אחרי שלקחתי אפידורל והייתי בעננים

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.

בהצלחה עם החלום!!

כן... חשבתי אולי השתנה.

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

לק"י

אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..

אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

אם עשית בגרויות.

יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...

וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.

אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

לק"י

אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.

תרגישי טוב!!

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

לך? או משו שקראת?

בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!

שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...

פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..

את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!