עצוב לי מהמצב שלנו כאזרחים וכמדינהמק"ר
שיתוף מהתחושות, אשמח לשמוע מה אתן חושבות:

בגל הקודם ובכללי עד עכשיו מקפידים מאוד על כל ההנחיות, ישמרנו ונזהרנו עוד לפני שהיו הנחיות ברורות מהממשלה.

ואז הזמן עובר, ההתנהלות המגעילה של מקבלי ההחלטות במדינה, ההחלטות המטומטמות שלא ניתנות לאכיפה. האדישות הישראלית מחלחלת...

ואז אני מוצאת את עצמנו מנסים למצוא פירצה בהגבלות, ממורמרים אפשר להתחכם (וגם מודה, מבצעים לעיתים, לא ברמה של לסכן חיים, אינוודואלית לנו).

ועצוב לי ומגעיל.
לא מרגישה סיפוק שהצלחתי להרעים על מישהו... רק גועל.
מה נהיה ממני? ממנו כעם? מהמדינה האהובה שלנו?
זהו? זה הסוף?

ככה נחיה לעד תחת הגבלות שאמורות להיות מוצדקות אבל כל כך דינמיות בגלל שחיתות של מקבלי ההחלטות, שכל אחד מושך לכיוונו?

כאילו אם כבר מחליטים על סגר, יש פגיעה באזרחים והכלכלה, בואו נעשה את זה כמו שצריך!
למה לתת לנו פתח לקמבן?? למה לא לעשות את זה כמו שצריך?
למה למען השם הקורונה בחיינו כבר 7 חודשים ויותר ועדיין אין תכנית מסודרת? למה כל גל או שינוי במספר החולים/מונשמים/מתים מביא לכל דיונים חדש מה לעשות ואיך לעשות? זה לא אמור כבר להיות ברור?! למה עד שכבר סוף סוף קיבלתם החלטה לא תקבלו גם דרך ביצוע בשבילה?

החלטתם על סגר מזמן, למה עוד לא יודעים איך לאכוף? למה כל רגע זה משתנה?
מזדהה מאוד1234אנונימי
עם התחושות והאכזבה מההתנהלות של הממשלה.
באמת שזה מאכזב ומשגע.

מצד שני, אני לא חושבת שזה הסוף.
זו תקופה קשה, הזויה ומטורפת. אבל אני כל הזמן מזכירה לעצמי שזו רק תקופה ובסוף זה ייגמר. גם אם עכשיו זה נראה אין סופי.

אז יכול להיות שזה ייקח זמן, כמה חודשים, חצי שנה, שנה. ועכשיו זה נראה איום ונורא. אבל גם שנה זה פרק זמן מוגבל שבסוף עובר.

תחשבי על כל החיים שחיית עד עכשיו, מה זה שנה לעומת 20? 30? 40?

כשעצוב ושחור וקודר, אני מנסה למצוא את הטוב. כי יש הרבה אנשים שכן מקפידים על ההנחיות. ועדיין יש כאן המון עמותות של צדקה וחסד. ויש רופאים ואחיות שעובדים במסירות עצומה למטופלים שלהם. ויש מורות מורים שמשקיעים את הנשמה כדי שהתלמידים יצליחו ללמוד משהו בתקופה הזו. בארגוני ההצלה שממשיכים לעבוד בעומס גדול בתקופה הזו. ואינסוף אנשים שממשיכים לחשוב איך הם יבנו סוכה, ואיך הם יתפללו למרות כל ההנחיות. ועוד ועוד ועוד.

אפשר להסתכל על זה כתמימות יתר. אבל אפשר גם לנסות להסתכל ולראות שיש כאן המון המון נקודות אור והמון המון אנשים מדהימים שרק רוצים לעשות טוב.

אז התקופה קשה, אבל זו תקופה! סופית! עברנו העם כבר תקופות קשות יותר וארוכות יותר. ואנחנו עדיין כאן, במדינה משלנו, עם שלטון וצבא ומשטרה ועם מלא באנשים טובים.

אז יש דברים שצריכים תיקון, אני מזדהה לחלוטין ומתעצבנת גם על כל ההתנהלות. אבל יש המון דברים טובים ובתקופה הזו, שזה אין לי שליטה על הדברים הגדולים, עוזר לי להסתכל על הדברים הקטנים הטובים שיש לנו.
את נהדרת!שלומצ'
תודה על התגובה הזאת.

מק"ר יקרה, את לא לבד בתחושות.
תסכול גדול מאוד...
תודה על ההזדהותמק"ר
מהממת! איזה תשובה, צידה לדרךמק"ר
עודדת אותי, את כל כך צודקת!יופיטופיבה
תודה רבה!
מזדהה כ"כפשיטא
מרתיח מרתיח מרתיח.
אני מפחדת לפתוח את הפה (או המקלדת) אבל יש לי מים רותחים לשפוך בכמות גבוהה.
תסכול שאין כדוגמתו.
ואנחנו לא מפסיקים להידפק עם הפרנסה בגלל השחיתות.
מצידי מרד אזרחי היום.
אני הראשונה.
אני לא יודעת, מרד אזרחי נראה לי גדול מדי עלימק"ר
זה לא באופי שלי. גם ככה לעקוף הוראות זה לא באופי שלי, אני מרובעת.

אבל זה מרתיח אותי, מרתיח!
כן גם אני.. חברות שלי אומרות לי-יאללה סעי להורים כבר וזהו,השם בשימוש כבר
מה אתם נשארים בבית כמו טטלה? ואיך תחגגו חג סוכות רק אבאאמאילד? משעמם!! סעו ואם יעצור אתכם שוטר תגידו שאתם הולכים לעזור להורים לבנות סוכה כי אין מי שיבנה.(מה שנכון לאחד הצדדים )
אבל אני מהפחדניות הצייתניות. רק מדמיינת שוטר מתקרב.. איך אני אשקר עליו, כשאני משקרת מיד רואים... ️🤔🤔
מותק, לפחד משוטרים זה מיותרמק"ר
גם אם תראי אחד כזה, הראש שלו בטלפון, את ומי שבאוטו לא באמת מעניינים אותו..

עצוב
דווקא אותנו עצרוסמיילי12
ואת חברה שלי גם
אני כל יום נוסעת לעבודה, גם אני עוברת במחסום לא מעיפיםמק"ר
לעברי מבט...
כנראה תלוי איפהסמיילי12
גם אמא שלי ואחי נוסעים לעבודה ולא עוצרים אותם.
אבל אם יבוא שוטר הוא ישים אותי עם אזיקים בביתסוהר!!השם בשימוש כבר
ככה למדו אותנו כשהיינו קטנים, לא?

שכחתי לכתוב שאנחנו שומרים על הכללים ונשמרים וברוך ה' ברוך ה' לא הוצרכנו לבידוד עד עתה ולא חלינו.
לא שמי שכן הוצרכה/חלתה=לא נשמרה, סתם מחדדת את דברי שלא יובן שאנחנו זוג תחמנים שמנסים לרמות את העולם ואת עצמינו. להורים שלי למשל אפשר לנסוע בכיף כי אף אחד שם לא בקבוצת סיכון ב"ה, אבל לא נסע כנראה. ונשתדל לשמוח על אף.
יופי. כולנו רוצים להיפטר מה קורונה אבל בתכלס כל אחדוואוו
עושה מה שבא לו. כל אחד חושב שזה לא נורא שהוא יסע לפה ולשם ויפגוש ויזמין ויארח ויתארח עם משפחה מורחבת. כמה הדבקות יש מזה?? אותי זה מרתיח.
גם מרתיח עדיין לראות אנשים בלי מסיכה. גם לא על הסנטר. צעירים כאלה. חוצפה.
אני גם. אני לא אתחיל בעצמיפשיטא
אבל בחיי שאני רותחת וזועמת על מה שקורה.
אני מתה עליך, נשמה טובה!מקווה לטוב מאוד


❤❤מק"ר
מאד מזדהה איתךמיואשת******

ואני חושבת שבסופו של דבר, כמו שהקב"ה לא אוכף עלינו שכר ועונש מיידים, גם פה יש לנו בחירה (סליחה על ההשוואה) האכיפה לא עובדת, (גם לא הכי קיימת) ואין לנו על מי לסמוך כי אם על אלוקים ולעשות השתדלות. אין אין אין מה לעשות. אני כבר אחרי היאוש.

אז השתדלות זה בעיני המתבונןמק"ר
כי אם אני הולכת לאמא שלי לחג, בידיעה שאין שם אף אחד בסיכון, ושמרנו גם אנחנו וגם הם מאוד לאורך התקופה.
אז בעיני אין פה אי השתדלות, זה בסדר.

זה שנתנו פתח לכל כך הרבה דברים זה מעצבן, לא קוראים לזה סגר, גם לא הגבלות, קוראים לזה חלטורה.
זה מה שנהיה במדינה שלנו עכשיו, חלטורה.
חלטורה זה שחנות בגדים שמה דוכן 4 מינים בחוץ והיא פתוחה כי היא חיונית.
חלטורה זה שאושר עד מפוצץ קונים, תורי ענק ואנשים עם מסכה שמגנה על הסנטר.
חלטורה זה כבישים עמוסי מכוניות

זה לא מתקרב אפילו לסגר פסח. בדיחה.
אני אפילו לא יודעת אם אני בעד סגר או לא, רק יודעת שאם קיבלתם החלטה בשעה טובה ואחרי הרבה מריבות ודיונים, תעמוד מאחוריה!
אל תקבלו החלטה ואז תחריגו את הכל חוץ מבתי ספר


אה סליחה, יש סגר, אין לימודים
מסכימה עם כל מילה שלךמיואשת******
ברור לגמרי
רק מה שניסיתי לומר זה שההנהגה כושלת, אז נשאר רק לעשות מה שיגן עלינו. וכל אחד ישמור על עצמו בשיקול דעת נכון. וזהו. מה עוד יש לי לומר? אין. רותחת איתך יחד
אני כבר הפסקתי לרתוח נשארתי רקאני זה א
עצובה מכל המצב ..
זה לא מתקרב לסגר פסח לא בגלל אכיפה אלא בגלל אזרחיןסמיילי12
שהבינו שההתנהלות נובעת מהמון פוליטיקה.
ושרואים שסוגרים את כולם במקום לסגור ערים אדומות.
ויש עוד המון דברים שלי אישית גרמו לפקפק בכל הסגר הזה.
במקום לאכוף משפחה מסכנה שנוסעים להורים לכו לסגור את ההפגנות המחרידות האלה ולעצור את מי שחזרו מאומן ולא מוכנים להיכנס לבידוד. וללכת לכל האירועים שעוד מתקיימים מידי פעם.
במקום לשבת בכבישים כל היום תשקיעו מאמץ שם.
אני איתך במועקהבאורות
כל אחד ישמור על עצמו לפי שיקול הדעת שלו, זה המצב שנהיה.
משתדלת לקרוא כמה שפחות חדשות כי כל פעם שאני קוראת אני נתקפת התקף עצבים קשה.
זה כנראה מה שצריך לעשות... מק"ר
חכמה. הלוואי שהייתי מצליחה להימנעאורוש3
מזדהה ממש עם כל התחושותמטילדה
אין מה להוסיף..

הדבר היחיד שקצת מעודד אותי זה המחשבה על כך שזה פשוט מהלך אלוקי שקורה פה ונכון שאנחנו לא מבינים מה מטרתו ומה בדיוק קורה אבל ברור שזה משהו שיקפיץ אותנו אל הגאולה...
לה' יש כל מיני דרכים מוזרות לפעמים כדי לקדם את העולם...
אמן!!מק"ר
אני כבר אחרי הייאוש. לא יודעת אם נחזור למה שהיינותפוחים ותמרים
כעם, כמדינה.
הפילוג נורא.
הזלזול בהנחיות מזעזע (אני כל הזמן מבקשת מאנשים לשים מסכה על האף. הכי הרבה הערתי בביהח.... משונה).
הזלזול של מקבלי ההחלטות. אין לי מילים.
אני נשמרת. גם הילדים. וכמובן בעלי.
זהו.
מעל הכל יש פה יד ה' ותהליכים שאין לנו הבנה בהםדבורית
לא להלקות
לא להתבייש
לא להאשים
לא לכעוס
כן להצטער שזה תהליך כזה
שיש בו גם הרבה כאב בדרך
אבל מעל כל ההסברים הטבעיים
ההגיוניים המדעיים והפוליטיים
יש אמת אחת
אנחנו בדרך לגאולה
חבלי לידה
מלחיץ משהומק"ר
למה? אני מוצאת בזה נחמה...דבורית
אנחנו בידיים טובות
גם אם לא מובן לנו למה איך ועד מתי
עצם הידיעה שיש בתוך הכאוס הזה
מחשבה אלוקית גדולה ומנווטת
ממלאת אותי בבטחון
שהמציאות לא שרירותית
שהכאוס לא סתמי
שיש מישהו שיחבר את כל הקצוות שאין לי הבנה בהם
ויכוון הכל למציאות שתהיה הרבה יותר טובה עבורנו
ועבור כל האנושות
רק שיהיה בחסד וברחמים...
מזדהה עם כל מילה...בארץ אהבתי
זה כמו שכשראיתי עם הילדים סרט והיה בו חלק קצת מפחיד, הסברתי להם שגם אם עכשיו זה נראה מפחיד, וגם אם אנחנו יודעים שהדמות הראשית טעתה במשהו או קורה משהו שהיא לא יודעת וזה מפחיד כי זה עלול להיגמר רע, אנחנו יודעים שהבמאי תכנן את העלילה ככה אבל בסוף בטוח זה יגמר טוב, ואפילו מה שקורה עכשיו יוביל לסוף הטוב.
אז גם פה, אנחנו לא יודעים מה קורה ולמה זה קורה, ואיזה קשיים יהיו בדרך, אבל אנחנו יודעים שיש 'במאי' שמתכנן את כל המהלך, ואנחנו גם יודעים כבר מה הסצנה הסופית, וזה בהחלט מעודד...
מלחיץ כי איפה אני ואיפה הגאולה מק"ר
אבל כתבת מקסים
אשה יהודיה בארץ הקודשדבורית
מה צריך יותר מזה?
זה גדול על כולנו באינספור מידות...
הלוואי❤מק"ר
הקב"ה גם הביא את גלות בבל, את מה שמסופר בקינות ט באבמיואשת******

שלא מסוגלת אפילו לכתוב פה.

זה נכון שצריך לזכור שזה מהלך אלוקי. 

אבל נחמה?

לא מוצאת בזה נחמה

הלוואי שנגיע בסוף למקום יותר טוב

אבל הקלות שבא כולם אומרים- אה, זה גאולה.

נו. 

חמשת אלפים שנה אנחנו בדרך לגאולה

במהלכה קרו דברים נוראיים גם . כמו בשואה. 

 

סליחה על הפסימיות המטורפת שנפלה עלי, אבל לא מרגישה איך אפשר לומר שיש פה נחמה. אף אחד לא מבטיח לנו שהקב"ה יעשה פה סוף טוב *בזמן הקרוב* (כי בסוף ,בע"ה באמת תמיד יהיה טוב , אבל זה ברזולוצית זמן של אלוקים, לא של בני אדם), זה לא אגדת עם.

צריך להתפלל המון שתהיה באמת נחמה בסוף.

^^^^פסידונית
לא מנחם אותי שאנחנו בידיים של אלוקים, הוא גרם להרבה דברים שממש לא הייתי מאחלת לי או לאנשים שאני אוהבת
וואו לא הייתי משווה בשום צורה קורונה לשואהדבורית
גם לא לחורבן
לא השוויתימיואשת******
רק כתבתי שאי אפשר לומר שבגלל שזה מהלך אלוקי יש בו נחמה עבורי
עבורך לא. עבורי כןדבורית
לא ככ מבינה למה אם זה מנחם אותי
צריך לנסות להסביר לי למה התפיסה שלי לא נכונה.
אני לא באתי ואמרתי לך זה לא בסדר להתייאש
זה אגב, מאוד הגיוני בעיניי, גם להתייאש בדרך
אבל גם אם בעינייך הנחמה שלי באמונה לא הגיונית לא חושבת שאת צריכה לנסות להסביר לי למה התפיסה שלי שגויה ושלך נכונה
את צודקת סליחהמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך י"ג בתשרי תשפ"א 19:07
אני במצב רוח נוראי. לא ניסחתי את זה מתאים בכלל.
אני שמחה בשביל. שזה מביא לך נחמה . באמת באמת שכן. גם אם אני לא מסינה בכלל
❤️
אהובה את. ♥️איזו גיבורהדבורית
ככה בפשטות להגיד סליחה
מחמם את הלב ומעורר השראה
ממש!!!
שולחת לך חיבוק גדול
וקצת דמעות של הזדהות
באמת באמת התקופה הזאת קשה
ומה שאת עוברת.... בכלל בלתי נתפס.
מתפללת לנחמה בשבילך מכל הלב!!!
תודה רבה! ❤️❤️❤️מיואשת******
מרגישה כמוךאורוש3
במישור האישי והרגשי. אבל מנסה מאוד מאוד להתאמץ להתנחם בתהליך הכללי ולהאמין בטוב. מסכימה שזה לא מבטיח שום טוב אישי לאהובי. ולכן קשה לי בקטנותי להתנחם בזה מספיק. רק בן אדם.
💕💕💕💕ניסחת הרבה יותר טוב ממני!מיואשת******
גם אני כמוך..[סתם אחת]
לא אומרת שלא מלחיץ כל המצב הזה
לא אומרת שלא נמאס כבר..

אבל כן,
מה שטיפה יכול להרגיע אותי
זו האמונה שאלוקים מנהל פה את הכל...
והכל, אבל הכל ממנו יתברך..


אבל בתכלס,
דייייי אלוקים!!
זה כבר קשה מידי
ארוך ומייגע מידי
אנחנו רוצים טוב.
טוב בפשטות.
טוב מוחלט.
בחסד וברחמים...
טוב בפשטות. ממש ככה!!דבורית
טוב גלוי ומתוק גם בדרך וגם בתוצאה!!!!!
לא יכולתי לנסח תגובה יורת טובה מסה, תודה שענית גם בשבילי מק"ר
או אולי הקב״ה אוהב יותר את העם בטייוואן?קרן-הפוך
23 מיליון תושבים, 7 מתים - ובלי משבר כלכלי: מה אפשר ללמוד מהמדינה שמנצחת את הקורונה?




לא רצוי לחפש סיבות, הסברים וסימנים משמים לאסונות הפוקדים אותנו.

אין לנו יכולת להבין חשבונות שמים.
אבל דבורית לא כתבה שום הסבר וסימנים משמיםבארץ אהבתי
היא רק הזכירה שגם זה מכוון מלמעלה...
ושאנחנו בתוך תהליך.
ומה הסוף שלו אנחנו יודעים, רק לא יודעים כמה נצטרך לעבור עוד בדרך. אבל אחרי הכל נוכל להבין יותר.
גם השואה היתה שלב בדרך, זה לא הופך אותה לטובה, זה עדיין אסון נורא. אבל זה לא היה הסוף, זה היה שלב בדרך. (לא משווה בין השואה למה שקורה עכשיו, ח"ו).
כתבה שמוצאת נחמה באסון הקורונה... שכאוס לא סתמי..קרן-הפוך
מוצאת נחמה באמונה לא בכאוס ולא האסונות.דבורית
אבל לא יודעת כמה עזר ליהודים בשואה העובדה שזה חלק מתהליךפסידונית
ואולי כן...
לי זה לא עוזר
נכון, אבל לא נראה לי שזה ניחם את האנשים בתוך השואהמיואשת******

גם לא משווה חס ושלום.

ומסכימה שזה התהליך וצריך לזכור שהכל מהקב"ה

אבל זה לא כל כך מנחם אותי.

לא. ולא קראתי. קצת אמונה בהשגחה לא תזיקדבורית
אנו רואים התגשמות הנאמר בספר ויקראקרן-הפוך
אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם.... ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם... ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם ...


ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה  ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי, אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש...


ומאז ומעולם, היהודים היו עם קשה עורף.

כאז - כהיום.

למה?
למה אי אפשר לשמור על החוקים וההנחיות ככתבם וכלשונם?
אני רואה את זה מורכב יותרדבורית
לא רק עניין של שכר לעונש
אלא של תהליך של למידה
שלנו כעם, של האנושות בכלל
האנושות תמיד בהתקדמות
אין מה להשוות את המוסריות של האנושות לפני 1000 שנים להיום.
ובראש ובראשונה עם ישראל
שהוא דגל המוסריות לאורך כל הדורות
לא משנה כמה ייסורים הוא עבר
הוא לא הגיע ולא יגיע לעשירית השחיתויות בהיקף ובחומרה של עמים אחרים
יש לנו מה ללמוד גם מהתהליך הכואב הזה עכשיו וגם מתוכו
לחיות חיים פנימיים יותר, לחזור לארצנו
להרגיש באמת מה זה ערבות הדדית
מה זה אחריות ציבורית ואכפתיות
ומה זה אומר שכל אחד מאיתנו יכול להשפיע לטובה ולרע על כולם!!
המון המון תהליכים שכולם מתנקזים יחד למקום אחד
ואנחנו גם טועים בדרך
כי ככה זה למידה
כמו כל תינוק שלומד ללכת
בתהליך הוא גם נופל

לגמרי נכון. 💝קרן-הפוך
גם לי יצא לחשוב על זה הרבה בשבועיים האחרוניםחיכיתי חיכיתי
אז אנחנו גם מהנזהרים והנשמרים.....לא פגשנו את ההורים כבר כמה חודשים.ובעבר כל שבת שניה היינו נוסעים.
ממש מתסכל לראות את הסגר הפעם, הכל פתוח, אנשים מסתובבים, הכבישים מלאים, יש מחסומים אבל לא עוצרים אף אחד (עובדת חיונית אז נוסעת בכל יום לעבודה...) ונראה כאילו אין סוף לסיפור הזה...
התחלואה מיום ליום רק הולכת וגדלה. ואני ממשיכה לצאת מהבית לעבודה, לסכן את עצמי ובכל יום מחדש לגנגל ולמצוא סידור לילדים שבבית, להכין להם לו"ז יומי הכולל חלוקה של המסכים לזומים האינסופיים...ובכך לחרוג מכללי הבית שהם כמה שפחות זמני מסך במהלך השבוע...
לחזור בצהריים מותשת למשמרת שניה לילדים שכבר שבעו מהבית אבל צריך להמשיך להעסיק ולשקם את הבית שרק ערב קודם תוקתק ומהר מאוד התבלגן מחדש...
מרגישה שהפעם אימון הציבור נפגע....
ויהיה קשה לשקם.
סומכת רק על אבינו שבשמים ומתפללת לטוב ולגאולה שלמה
נשמרת לנפשי ולנפשות בני משפחתי....
הלוואי שיגיע היום...!
חיבוק! כמוני כמוךמק"ר
עובדת חיונית, כל יום במשרד, חוזרת לבית הפוך ולילדים ובעל שמיצו לגמרי הכללל
מנסה להוסיף את המחשבות שלי...מצטרפת למועדון
מצד אחד תחושת ייאוש אמיתית וחדלון... כל כך שונה מהתחושה בגל הראשון. אז הכל היה הרבה יותר חזק. גם הפחד מהנגיף והשוק מהשינוי הדרסטי באורח החיים וביחד עם זה האמונה שמשהו גדול קורה. הרבה אנשים היו במצב של התעוררות ותקווה והאמונה בביאת המשיח קבלה רייטינג גבוה.
ועכשיו?
למרות שהמצב נהיה יותר קשה, המומנטום כבר מאחורינו. רוח המוטיבציה הלאומית לאחדות ולאכפתיות כלפי השני, המלחמה המשותפת כנגד אותה מטרה התחלפה בשנאה הדדית, ייאוש ותחושת הפקרות..
האם זה אומר שאפסה התקווה?
אולי בכלל הציפיה לשינוי אמיתי היתה תלושה מלכתחילה?
לא. ממש לא.
אם המושג גאולה היה רק אופציה אז אולי הינו חושבים שאם עבר כל כך הרבה זמן ומשיח עוד לא הגיע, כנראה שה' ויתר על הרעיון בסוף..
אבל כשמבינים שכל המושג גאולה זה מושא של בריאת העולם לכתחילה. הרבה יותר מאשר שכר שמגיע על התנהגות טובה שאז אין תמיד קשר בין הסיבה לתוצאה.אלא תהליך אחד ארוך שמתחיל בבריאת העולם. כל צעד מקדם. גם מה שנראה ההפך הגמור ממצב גאולתי מקדם אותנו איכשהו לשם..
זה שהיה שואה ומלחמות שבסופם לא הגיעה הגאולה לא אמור להחליש אותנו אלא רק לחזק.. כי ככל שעובר הזמן מתחזקת ההסתברות שזה יקרה דוקא עכשיו... כמו ערימת פתקים של "לא" שבתוכם מסתתר פתק קטן של "כן" ככל שנוציא יותר "לא" ככה אנחנו מתקרבים לפתק של ה"כן" .. הוא הרי קיים שם. הוא בטוח לא נעלם...
ומילה נוספת לגבי ה"נחמה" . לא אומרת שזה קל להתנחם כשהמצב כל כך קשה.. אבל כבר היה לזה תקדים. ר עקיבא צחק שהוא ראה את התגשמות הנבואה "שועלים הלכו בה". הוא צחק כי היה מסוגל להסתכל פנימה ולראות שזה רק שלב חיוני בדרך לגאולה.. אם ה' הגשים את נבואת החורבן, בטוח הוא יגשים גם את נבואת הבניין.
שנזכה באמת לסגל את ההסתכלות הפנימית הזו, ולהכין את עצמנו לבואו....
כתבת ממש יפה ומחזק. תודה לךמיואשת******
תודה! באמת כתבת יפה ומחזק...בארץ אהבתי
תודה גם לךמצטרפת למועדון
תודה על התגובה!!מק"ר
ממש אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמייםוואוו
ולהיות כמה שיותר אוהבי ישראל, ערבות הדדית, אכפתיות גם בנושא של שמירה על הנחיות וגם בהתעניינות בסובבים אותנו.. מבודדים.. קשישים.. כמה שיותר להתפלל, ועם כל זאת, לשמוח במה שכן יש.... כל הזמן להיות רק המשפחה הגרעינית כבר מיצינו אבל זה מה יש, אז לשמוח שיש לנו את זה. ואנחנו לא לבד גלמודים. וכמה שיותר לחזק את הרוח של כולנו. עין טובה. תפילה ותקווה.
זה נכון הנקודה הזאת של ערבות הדדיתמק"ר
גם היום כשדיברתי על זה עם אבא שלי, הוא אמר לי: תראי מי כעמך ישראל, תראי איך דואגים זה לזה, תראי איך המצבים האלה מוציאים מהעם שלנו גם חלקים נהדרים!
אתמול הייתי אצל רופא עינייםשקדיה#
סתם לביקורת. הוא היה בלי מסיכה

ביקשתי ממנו לשים מסיכה והוא אמר אין לי בעיה אם זה ירגיע אותך.
שאלתי - ולך אין צורך לשים? הוא אמר לי שלא!!
שהקורונה זה משהו שמישהו המציא. או האמריקאים או הסינים. לקחו אנשים שעשו באותו יום פעמיים בדיקה, פעם אחד בלבוש חרדי ופעם אחת חילוני והחרדים יצאו חולים , החילונים בריאים!!!
לא יודעת אם להאמין אבל זה רופא
זה שהוא רופא לא הופך את מה שהוא אומר לאמת...בארץ אהבתי
אני יודעת שלא כל מה שהתקשורת אומרת נכון, ואין ספק שיש דברים לא ברורים. אבל בבתי חולים יש מצוקה אמיתית של כמות גדולה של אנשים עם קשיים נשימתיים, אני לא חושבת שאפשר לטעון שהכל מומצא.
אני מתה על אלהבאורותאחרונה
אם הקורונה זה משהו שמישהו המציא אז שיכנס למחלקת קורונה ללא מיגון. ויסתכל על החולים שם.
בדיקת פאפ תמיד נעשית עם ספקולום? 🫩באתי מפעם..
לא זוכרתכבת שבעים

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

בפעם האחרונה קבעתי צילום רחם ופאפ יחד כיבאתי מפעם..
אני מטופלת פוריות ומבחינתי ספקולום זה כמו החזרה


הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן


אםשר פשוט לבקש?

לי עשו בלי..אנונימית בהו"ל
לא זוכרת. אבל בוודאות כל רופא עושה את זה אחרת לגמריראת גאולה
כתבו פה לא מזמן שאפשר לדגום את עצמךמרגול
כשלי הרופאה עשתה זה היה עם ספקולום


אבל כתבו פה נשים שיש בחלק מהמקומות ערכה לבדיקה עצמית, כלומר שאת עושה את הפעולה הפיזית לבד. אז מן הסתם זו אופציה ללא ספקולום….

נכון. אני עשיתי לעצמי עם הערכה והיה ממש פשוט ועדיןכבתחילה
התקשרתי לכל בריאות האישה בכללית באיזורבאתי מפעם..
ואמרו לי שאין דבר כזה
אולי שם אין...במכבי ישיעל מהדרום
אני בכלליתרק רגע קטאחרונה

והרופא  נצנה לי ערכה לעשות בעצמי.

היא גם הסבירה לי שלא צריך דווקא את צוואר הרחם, אלא מכל איזור הנרתיק.

לי עשו בליחנוקה

וגם ראיתי שכבר יש ערכות שעושים לבד

(צריך להגיע לצוואר אז אם הוא אחורי יתכן וזה יותר קל לרופא עם ספקולום. אם עושים לבד בעמידה זה יותר בקלות)

אני עשיתי בערכה ביתית- היה מצויןממשיכה

תנסי לבקש, אין דבר כזה שבכללית אין. כולם מחזיקים את זה למיטב ידיעתי.

הרופאה בעצמה אמרה לי שכדאי לי לעשות את הביתי כי היא הרבה פחות פולשנית מהבדיקה שהרופאים עושים.

בהצלחה!

כמה תמל נותנים בגיל 3-4 ימיםחנוקה

בביח הם אומרים 15 מל זה מנה

וכשמגיעים הביתה?

זכור ליהשם שלי

שביום הראשון זה 10, ביום השני 20,

וככה עולים כל יום עד שמגיעים ל 60 ועם זה נשארים יותר זמן.


תראי גם לפי הצורך של התינוק.

יאאאאאא מזל טוב??????אוהבת את השבת
מזל טוב!!השקט הזה

יש איזו נוסחה לא?

בחודש הראשוןoo

הם עולים בהדרגה

בגלל שקשה להכין במדויק כמויות קטנות

הכנתי בהתחלה 30

והוא אכל כמה שהוא רצה

כשהתחיל לגמור את ה30 עברתי להכין 60 וכך הלאה


חשוב להאכיל בבקבוק עם פטמה מותאמת ולהחזיק את הבקבוק במאוזן

כדי שלא תהיה זרימה חזקה ואכילת יתר

מזל טוב!! הרבה נחת ושמחה!מתואמת
(לא יודעת לענות על השאלה... את כבר בבית או עדיין בבית החולים? אם עדיין שם - אז תשאלי את האחיות...)
בגדול כל יום זה קופץמחכה להריוןאחרונה

אם נותנים בבית חולים 15

לפי מה שזכור לי שהגענו הביתה כבר אכלו 30 סיסי אפילו 40 סיסי  בכייף

נתקעו על 60 סיסי בחודש הראשון..

כעסתי עכשיו על בעליאובדת חצות

לא אכפת לו שהילדים מגיעים כל לילה לישון אצלנו

ולי נשבר!

אני לבד בזה.

הוא מדהים איתם אבל בלילה אין לו כוח להחזיר אותם ובתת מודע זה לא מפריע לו שהם באים אבל אם לא נהיה צוות בזה ונעמוד על זה אז עד שלילה אחד ישנו במזרן הם שוב באו אלינו אני מרגישה שעושים צעד אחד ואז ארבעה אחורה. אני קולטת שאנחנו צריכים עזרה אז איימתי שאני לוקחת יעוץ שינה לילדים במלא כסף או שהוא מתחיל להיות נחוש בנושא. שנינו עייפים ומותשים ואני מרגישה חצי בנאדם. גם מבאס אותי שהוא חננה מולם וחסר עמוד שדרה בנושא. זהו! 

את יכולהoo

להפריד את המיטות

ולהעביר למזרון רק מי שבא אליך למיטה

מהצד של האישה שלא אכפת לה...לפניו ברננה!

ולבעלי מאוד מציק

מבינה אותך ומבינה גם אותו.

מתסכל ממש!

חיבוק ❤️❤️

מקווה שתצליחו למצוא פתרון בקלות.

ייעוץ שינה לא צריך להיות איום.שיפור

נראה לי צריך לדבר ביניכם בזמן רגוע מה היחס של כל אחד מכם לנושא. מה חשוב לכל אחד מכם. ואיך מתקדמים ביחד. וייעוץ שינה זאת אופציה לגמרי הגיונית ולגיטימית. זה מפריע לך כבר המון זמן ומשפיע על איכות החיים שלך. שווה להשקיע בזה גם סכום משמעותי של כסף. מה שכן, אם הנושא לא מפריע לו צריך לדבר מראש- כמה הוא מוכן להשקיע ולהיות שותף בתהליך הזה בשבילך או שאת תעשי את עיקר התהליך אם זה לגיטימי בעינייך.

(נגיד אצלינו בעלי ישן ממש חזק בלילה ויצא שעשיתי את רוב תהליכי הרגלי השינה בעיקר לבד)

גם לבעלי פחות מפריע שהילדים באים לישון איתומתואמת

אז אם הם באים, אני מוודאת שהם ישנים רק איתו/עליו ומרחיקה אותם ממני.

אבל האמת שעם השנים גם הוא למד שזה פחות נוח לישון עם ילד במיטה, אז עכשיו הוא פחות מאפשר את זה, ומקסימום מרשה לישון בשמיכה על הרצפה לידינו... (הוא פשוט יותר מדי עייף בשביל לקום להחזיר אותם...)


בכל אופן, זה עניין שצריך לדבר עליו בצורה נעימה ולא מתחמקת בזמנים רגועים, לא באמצע הלילה כשזה קורה, וגם לא בבוקר הלחוץ... מקווה שתמצאו את הזמן, ותגיעו להחלטות משותפות שיהיו טובות לשניכם❤️

מבאסשומשומאחרונה

אבל אני עם בעלך

מעדיפה לישון רציף עם ילדים במיטה במקום לקום בלילה..

אם זה לא מפריע לו- שישן איתם.


הם לא ישארו שם עד הבר מצווה הכל בסדר 

עזרה עם ילד בן 3 שמתפתל מכאביםרוני_רון

הוא כבר שבועיים בערך מתלונן ששורף לו בישבן

הוא גמול..

לא רואים שם אדום בכלל בכלל. בכל אופן מרחנו משחה להרגעה די הרבה פעמים.

ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק תולעים, ולא ראינו.

בכל מקרה בשבת התחיל להתלונן יותר ויותר פעמים ששורף לו בישבן.

אמר שצריך לשירותים מספר 2, כל 5 דקות בערך הלכנו איתו, ישבנו שם, הוא קפץ ממש מכאבים ואז התייאש ואמר שלא צריך. לא יצא לו כלום...

והוא ממש בוכה מכאבים ששורף לו בישבן. לפעמים גם מתלונן על כאבי בטן.

לא נראה לי שזה עצירות. הוא עשה בשבועיים האלו המון פעמים רגיל. וגם אתמול בערב עשה רגיל. הוא כן בוכה שהוא לא מצליח לעשות מספר 2.

ניסינו לתת פתילה של נורופן, אחרי שממש ממש בכה, חשבתי אולי זה יעזור לו לשחרר אם יש עצירות. אבל לא יצא לו כלום אחכ.

 

הוא ממש ממש בוכה מכאבים. כל הזמן.

 

הערב הלכנו איתו לרופא מוקד של הקופה. הוא אמר שבגלל שזה כאב של שבועיים שרק התחזק זה לא נשמע לו משהו קריטי, והוא לא רופא ילדים ושנלך לרופא ילדים מחר.

 

למישהי יש רעיון לכיוון?

או תולעים או עצירות עם גזיםצוףלבוב
לבת שלי בתחילת שנה היו כאבי בטן מוזרים דווקא לקראת ערב במשך שבוע וחצי. בסוף עשינו צילום , אכן הייתה עצירות וגזים . קיבלה תרופה , אחרי יומיים הכל עבר.
אמרו לי שתולעים כואבים בלילהרוני_רון

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

 

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

 

ממש תודה!

יציאה רכה עדיין יכולהצוףלבוב

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

כואב גם ביום. מנסיון מר של ילדה רגישה לתולעיםאמהלה

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

 

למה לא לנסות ורמוקס?shiran30005

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם


שירגיש טוב! 

מסכןהריון ולידה

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

סליחה שמאנונימי, בטעותהריון ולידה
מזכיר מאד בתיאור משהו שהיה לנוהתחברתי במיוחדאחרונה

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

מתי צריך ללכת שוב לרופאת נשים?כבת שבעים

אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)

שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור... 

מתישהו לפני שבוע 20כורסא ירוקה
אני אוהבת ללכת אחרי שיש לי תוצאה של שקיפות, סקירה מוקדמת ואולי גם חלבון עוברי. אבל אם את לא עושה אז פשוט מתישהו..
אצלנו היא אומרת בשלב הזהקטנה67
לבוא כל חודש וחצי
גם כשזה לא הריון ראשון?כבת שבעים
גם כשזה לא הראשון. הרופאה עוקבת אחרי כל הבדיקותיעל מהדרום
עבר עריכה על ידי יעל מהדרום בתאריך כ"ט בטבת תשפ"ו 9:09

לק"י

 

ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

כןקטנה67אחרונה
תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל

תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם

דרוש 

שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)

קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)

עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.

לא מדי קצר

 

היא הולכת ומזדקנת

הסביבה לוחצת

ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים

 

הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!

אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי


שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה


בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):


ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'


ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

רק רוצה לעודד אותך לא להילחץכורסא ירוקה

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

נעמה, טל, טליה, הדסה, הדסחשבתי שאני חזקה
אני אוהבתדיאט ספרייט

ארבל

גפן

יסכה 

אחינעם, אביגיל, מיכל, רעותליני(:
אסנת אפרת יעל מוריה אדלSeven
ואני מבינה את הקושי סביר להניח שכשיהיה לי עוד בת גם אני אסתבך🙈


שתקבלו טת הנבואה מהרהה

יש המוןיערת דבש

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

תפארת, תהילה, יסכה, אורהרק טוב!

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

מנסה לעזורדיאן ד.אחרונה

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני

שבוע טוב


ב"ה בשבוע 28

אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.

היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.

אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.

תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.

מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?

מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לק"י


לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

פחות מבדרך כללאחת כמוני
אם אני זוכרת נכון, הרופא שלי אומר לעקוב משבוע 26
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
לק"י


3 תנועות בחצי שעה.


אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

תנסי לשתות קולהרקאני

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

תודה לכולןאחת כמוני

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

המנח משתנה בשלב הזהגיברת

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

תודה לכולןאחת כמוניאחרונה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

מברשת צביעת שיערלא סתם פה

איזה תחליף יכול להוות למברשת צבע לשיער

מתקעתי בלי

האם מריחת הצבע רק עם כפפות יועיל?

אני תמיד עושה עם כפפות וזה עובדחנוקה

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

תודה לתגובהלא סתם פה

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

כן זה גם החשבון שליחנוקהאחרונה

זה נחמד לי ומגוון

אם הייתי מסתובבת ככה היה מלחיץ אותי לצבוע לעצמי אבל זה רק לבית ולעצמי אז למה לא

אולי יעניין אותך