עצוב לי מהמצב שלנו כאזרחים וכמדינהמק"ר
שיתוף מהתחושות, אשמח לשמוע מה אתן חושבות:

בגל הקודם ובכללי עד עכשיו מקפידים מאוד על כל ההנחיות, ישמרנו ונזהרנו עוד לפני שהיו הנחיות ברורות מהממשלה.

ואז הזמן עובר, ההתנהלות המגעילה של מקבלי ההחלטות במדינה, ההחלטות המטומטמות שלא ניתנות לאכיפה. האדישות הישראלית מחלחלת...

ואז אני מוצאת את עצמנו מנסים למצוא פירצה בהגבלות, ממורמרים אפשר להתחכם (וגם מודה, מבצעים לעיתים, לא ברמה של לסכן חיים, אינוודואלית לנו).

ועצוב לי ומגעיל.
לא מרגישה סיפוק שהצלחתי להרעים על מישהו... רק גועל.
מה נהיה ממני? ממנו כעם? מהמדינה האהובה שלנו?
זהו? זה הסוף?

ככה נחיה לעד תחת הגבלות שאמורות להיות מוצדקות אבל כל כך דינמיות בגלל שחיתות של מקבלי ההחלטות, שכל אחד מושך לכיוונו?

כאילו אם כבר מחליטים על סגר, יש פגיעה באזרחים והכלכלה, בואו נעשה את זה כמו שצריך!
למה לתת לנו פתח לקמבן?? למה לא לעשות את זה כמו שצריך?
למה למען השם הקורונה בחיינו כבר 7 חודשים ויותר ועדיין אין תכנית מסודרת? למה כל גל או שינוי במספר החולים/מונשמים/מתים מביא לכל דיונים חדש מה לעשות ואיך לעשות? זה לא אמור כבר להיות ברור?! למה עד שכבר סוף סוף קיבלתם החלטה לא תקבלו גם דרך ביצוע בשבילה?

החלטתם על סגר מזמן, למה עוד לא יודעים איך לאכוף? למה כל רגע זה משתנה?
מזדהה מאוד1234אנונימי
עם התחושות והאכזבה מההתנהלות של הממשלה.
באמת שזה מאכזב ומשגע.

מצד שני, אני לא חושבת שזה הסוף.
זו תקופה קשה, הזויה ומטורפת. אבל אני כל הזמן מזכירה לעצמי שזו רק תקופה ובסוף זה ייגמר. גם אם עכשיו זה נראה אין סופי.

אז יכול להיות שזה ייקח זמן, כמה חודשים, חצי שנה, שנה. ועכשיו זה נראה איום ונורא. אבל גם שנה זה פרק זמן מוגבל שבסוף עובר.

תחשבי על כל החיים שחיית עד עכשיו, מה זה שנה לעומת 20? 30? 40?

כשעצוב ושחור וקודר, אני מנסה למצוא את הטוב. כי יש הרבה אנשים שכן מקפידים על ההנחיות. ועדיין יש כאן המון עמותות של צדקה וחסד. ויש רופאים ואחיות שעובדים במסירות עצומה למטופלים שלהם. ויש מורות מורים שמשקיעים את הנשמה כדי שהתלמידים יצליחו ללמוד משהו בתקופה הזו. בארגוני ההצלה שממשיכים לעבוד בעומס גדול בתקופה הזו. ואינסוף אנשים שממשיכים לחשוב איך הם יבנו סוכה, ואיך הם יתפללו למרות כל ההנחיות. ועוד ועוד ועוד.

אפשר להסתכל על זה כתמימות יתר. אבל אפשר גם לנסות להסתכל ולראות שיש כאן המון המון נקודות אור והמון המון אנשים מדהימים שרק רוצים לעשות טוב.

אז התקופה קשה, אבל זו תקופה! סופית! עברנו העם כבר תקופות קשות יותר וארוכות יותר. ואנחנו עדיין כאן, במדינה משלנו, עם שלטון וצבא ומשטרה ועם מלא באנשים טובים.

אז יש דברים שצריכים תיקון, אני מזדהה לחלוטין ומתעצבנת גם על כל ההתנהלות. אבל יש המון דברים טובים ובתקופה הזו, שזה אין לי שליטה על הדברים הגדולים, עוזר לי להסתכל על הדברים הקטנים הטובים שיש לנו.
את נהדרת!שלומצ'
תודה על התגובה הזאת.

מק"ר יקרה, את לא לבד בתחושות.
תסכול גדול מאוד...
תודה על ההזדהותמק"ר
מהממת! איזה תשובה, צידה לדרךמק"ר
עודדת אותי, את כל כך צודקת!יופיטופיבה
תודה רבה!
מזדהה כ"כפשיטא
מרתיח מרתיח מרתיח.
אני מפחדת לפתוח את הפה (או המקלדת) אבל יש לי מים רותחים לשפוך בכמות גבוהה.
תסכול שאין כדוגמתו.
ואנחנו לא מפסיקים להידפק עם הפרנסה בגלל השחיתות.
מצידי מרד אזרחי היום.
אני הראשונה.
אני לא יודעת, מרד אזרחי נראה לי גדול מדי עלימק"ר
זה לא באופי שלי. גם ככה לעקוף הוראות זה לא באופי שלי, אני מרובעת.

אבל זה מרתיח אותי, מרתיח!
כן גם אני.. חברות שלי אומרות לי-יאללה סעי להורים כבר וזהו,השם בשימוש כבר
מה אתם נשארים בבית כמו טטלה? ואיך תחגגו חג סוכות רק אבאאמאילד? משעמם!! סעו ואם יעצור אתכם שוטר תגידו שאתם הולכים לעזור להורים לבנות סוכה כי אין מי שיבנה.(מה שנכון לאחד הצדדים )
אבל אני מהפחדניות הצייתניות. רק מדמיינת שוטר מתקרב.. איך אני אשקר עליו, כשאני משקרת מיד רואים... ️🤔🤔
מותק, לפחד משוטרים זה מיותרמק"ר
גם אם תראי אחד כזה, הראש שלו בטלפון, את ומי שבאוטו לא באמת מעניינים אותו..

עצוב
דווקא אותנו עצרוסמיילי12
ואת חברה שלי גם
אני כל יום נוסעת לעבודה, גם אני עוברת במחסום לא מעיפיםמק"ר
לעברי מבט...
כנראה תלוי איפהסמיילי12
גם אמא שלי ואחי נוסעים לעבודה ולא עוצרים אותם.
אבל אם יבוא שוטר הוא ישים אותי עם אזיקים בביתסוהר!!השם בשימוש כבר
ככה למדו אותנו כשהיינו קטנים, לא?

שכחתי לכתוב שאנחנו שומרים על הכללים ונשמרים וברוך ה' ברוך ה' לא הוצרכנו לבידוד עד עתה ולא חלינו.
לא שמי שכן הוצרכה/חלתה=לא נשמרה, סתם מחדדת את דברי שלא יובן שאנחנו זוג תחמנים שמנסים לרמות את העולם ואת עצמינו. להורים שלי למשל אפשר לנסוע בכיף כי אף אחד שם לא בקבוצת סיכון ב"ה, אבל לא נסע כנראה. ונשתדל לשמוח על אף.
יופי. כולנו רוצים להיפטר מה קורונה אבל בתכלס כל אחדוואוו
עושה מה שבא לו. כל אחד חושב שזה לא נורא שהוא יסע לפה ולשם ויפגוש ויזמין ויארח ויתארח עם משפחה מורחבת. כמה הדבקות יש מזה?? אותי זה מרתיח.
גם מרתיח עדיין לראות אנשים בלי מסיכה. גם לא על הסנטר. צעירים כאלה. חוצפה.
אני גם. אני לא אתחיל בעצמיפשיטא
אבל בחיי שאני רותחת וזועמת על מה שקורה.
אני מתה עליך, נשמה טובה!מקווה לטוב מאוד


❤❤מק"ר
מאד מזדהה איתךמיואשת******

ואני חושבת שבסופו של דבר, כמו שהקב"ה לא אוכף עלינו שכר ועונש מיידים, גם פה יש לנו בחירה (סליחה על ההשוואה) האכיפה לא עובדת, (גם לא הכי קיימת) ואין לנו על מי לסמוך כי אם על אלוקים ולעשות השתדלות. אין אין אין מה לעשות. אני כבר אחרי היאוש.

אז השתדלות זה בעיני המתבונןמק"ר
כי אם אני הולכת לאמא שלי לחג, בידיעה שאין שם אף אחד בסיכון, ושמרנו גם אנחנו וגם הם מאוד לאורך התקופה.
אז בעיני אין פה אי השתדלות, זה בסדר.

זה שנתנו פתח לכל כך הרבה דברים זה מעצבן, לא קוראים לזה סגר, גם לא הגבלות, קוראים לזה חלטורה.
זה מה שנהיה במדינה שלנו עכשיו, חלטורה.
חלטורה זה שחנות בגדים שמה דוכן 4 מינים בחוץ והיא פתוחה כי היא חיונית.
חלטורה זה שאושר עד מפוצץ קונים, תורי ענק ואנשים עם מסכה שמגנה על הסנטר.
חלטורה זה כבישים עמוסי מכוניות

זה לא מתקרב אפילו לסגר פסח. בדיחה.
אני אפילו לא יודעת אם אני בעד סגר או לא, רק יודעת שאם קיבלתם החלטה בשעה טובה ואחרי הרבה מריבות ודיונים, תעמוד מאחוריה!
אל תקבלו החלטה ואז תחריגו את הכל חוץ מבתי ספר


אה סליחה, יש סגר, אין לימודים
מסכימה עם כל מילה שלךמיואשת******
ברור לגמרי
רק מה שניסיתי לומר זה שההנהגה כושלת, אז נשאר רק לעשות מה שיגן עלינו. וכל אחד ישמור על עצמו בשיקול דעת נכון. וזהו. מה עוד יש לי לומר? אין. רותחת איתך יחד
אני כבר הפסקתי לרתוח נשארתי רקאני זה א
עצובה מכל המצב ..
זה לא מתקרב לסגר פסח לא בגלל אכיפה אלא בגלל אזרחיןסמיילי12
שהבינו שההתנהלות נובעת מהמון פוליטיקה.
ושרואים שסוגרים את כולם במקום לסגור ערים אדומות.
ויש עוד המון דברים שלי אישית גרמו לפקפק בכל הסגר הזה.
במקום לאכוף משפחה מסכנה שנוסעים להורים לכו לסגור את ההפגנות המחרידות האלה ולעצור את מי שחזרו מאומן ולא מוכנים להיכנס לבידוד. וללכת לכל האירועים שעוד מתקיימים מידי פעם.
במקום לשבת בכבישים כל היום תשקיעו מאמץ שם.
אני איתך במועקהבאורות
כל אחד ישמור על עצמו לפי שיקול הדעת שלו, זה המצב שנהיה.
משתדלת לקרוא כמה שפחות חדשות כי כל פעם שאני קוראת אני נתקפת התקף עצבים קשה.
זה כנראה מה שצריך לעשות... מק"ר
חכמה. הלוואי שהייתי מצליחה להימנעאורוש3
מזדהה ממש עם כל התחושותמטילדה
אין מה להוסיף..

הדבר היחיד שקצת מעודד אותי זה המחשבה על כך שזה פשוט מהלך אלוקי שקורה פה ונכון שאנחנו לא מבינים מה מטרתו ומה בדיוק קורה אבל ברור שזה משהו שיקפיץ אותנו אל הגאולה...
לה' יש כל מיני דרכים מוזרות לפעמים כדי לקדם את העולם...
אמן!!מק"ר
אני כבר אחרי הייאוש. לא יודעת אם נחזור למה שהיינותפוחים ותמרים
כעם, כמדינה.
הפילוג נורא.
הזלזול בהנחיות מזעזע (אני כל הזמן מבקשת מאנשים לשים מסכה על האף. הכי הרבה הערתי בביהח.... משונה).
הזלזול של מקבלי ההחלטות. אין לי מילים.
אני נשמרת. גם הילדים. וכמובן בעלי.
זהו.
מעל הכל יש פה יד ה' ותהליכים שאין לנו הבנה בהםדבורית
לא להלקות
לא להתבייש
לא להאשים
לא לכעוס
כן להצטער שזה תהליך כזה
שיש בו גם הרבה כאב בדרך
אבל מעל כל ההסברים הטבעיים
ההגיוניים המדעיים והפוליטיים
יש אמת אחת
אנחנו בדרך לגאולה
חבלי לידה
מלחיץ משהומק"ר
למה? אני מוצאת בזה נחמה...דבורית
אנחנו בידיים טובות
גם אם לא מובן לנו למה איך ועד מתי
עצם הידיעה שיש בתוך הכאוס הזה
מחשבה אלוקית גדולה ומנווטת
ממלאת אותי בבטחון
שהמציאות לא שרירותית
שהכאוס לא סתמי
שיש מישהו שיחבר את כל הקצוות שאין לי הבנה בהם
ויכוון הכל למציאות שתהיה הרבה יותר טובה עבורנו
ועבור כל האנושות
רק שיהיה בחסד וברחמים...
מזדהה עם כל מילה...בארץ אהבתי
זה כמו שכשראיתי עם הילדים סרט והיה בו חלק קצת מפחיד, הסברתי להם שגם אם עכשיו זה נראה מפחיד, וגם אם אנחנו יודעים שהדמות הראשית טעתה במשהו או קורה משהו שהיא לא יודעת וזה מפחיד כי זה עלול להיגמר רע, אנחנו יודעים שהבמאי תכנן את העלילה ככה אבל בסוף בטוח זה יגמר טוב, ואפילו מה שקורה עכשיו יוביל לסוף הטוב.
אז גם פה, אנחנו לא יודעים מה קורה ולמה זה קורה, ואיזה קשיים יהיו בדרך, אבל אנחנו יודעים שיש 'במאי' שמתכנן את כל המהלך, ואנחנו גם יודעים כבר מה הסצנה הסופית, וזה בהחלט מעודד...
מלחיץ כי איפה אני ואיפה הגאולה מק"ר
אבל כתבת מקסים
אשה יהודיה בארץ הקודשדבורית
מה צריך יותר מזה?
זה גדול על כולנו באינספור מידות...
הלוואי❤מק"ר
הקב"ה גם הביא את גלות בבל, את מה שמסופר בקינות ט באבמיואשת******

שלא מסוגלת אפילו לכתוב פה.

זה נכון שצריך לזכור שזה מהלך אלוקי. 

אבל נחמה?

לא מוצאת בזה נחמה

הלוואי שנגיע בסוף למקום יותר טוב

אבל הקלות שבא כולם אומרים- אה, זה גאולה.

נו. 

חמשת אלפים שנה אנחנו בדרך לגאולה

במהלכה קרו דברים נוראיים גם . כמו בשואה. 

 

סליחה על הפסימיות המטורפת שנפלה עלי, אבל לא מרגישה איך אפשר לומר שיש פה נחמה. אף אחד לא מבטיח לנו שהקב"ה יעשה פה סוף טוב *בזמן הקרוב* (כי בסוף ,בע"ה באמת תמיד יהיה טוב , אבל זה ברזולוצית זמן של אלוקים, לא של בני אדם), זה לא אגדת עם.

צריך להתפלל המון שתהיה באמת נחמה בסוף.

^^^^פסידונית
לא מנחם אותי שאנחנו בידיים של אלוקים, הוא גרם להרבה דברים שממש לא הייתי מאחלת לי או לאנשים שאני אוהבת
וואו לא הייתי משווה בשום צורה קורונה לשואהדבורית
גם לא לחורבן
לא השוויתימיואשת******
רק כתבתי שאי אפשר לומר שבגלל שזה מהלך אלוקי יש בו נחמה עבורי
עבורך לא. עבורי כןדבורית
לא ככ מבינה למה אם זה מנחם אותי
צריך לנסות להסביר לי למה התפיסה שלי לא נכונה.
אני לא באתי ואמרתי לך זה לא בסדר להתייאש
זה אגב, מאוד הגיוני בעיניי, גם להתייאש בדרך
אבל גם אם בעינייך הנחמה שלי באמונה לא הגיונית לא חושבת שאת צריכה לנסות להסביר לי למה התפיסה שלי שגויה ושלך נכונה
את צודקת סליחהמיואשת******
עבר עריכה על ידי מיואשת****** בתאריך י"ג בתשרי תשפ"א 19:07
אני במצב רוח נוראי. לא ניסחתי את זה מתאים בכלל.
אני שמחה בשביל. שזה מביא לך נחמה . באמת באמת שכן. גם אם אני לא מסינה בכלל
❤️
אהובה את. ♥️איזו גיבורהדבורית
ככה בפשטות להגיד סליחה
מחמם את הלב ומעורר השראה
ממש!!!
שולחת לך חיבוק גדול
וקצת דמעות של הזדהות
באמת באמת התקופה הזאת קשה
ומה שאת עוברת.... בכלל בלתי נתפס.
מתפללת לנחמה בשבילך מכל הלב!!!
תודה רבה! ❤️❤️❤️מיואשת******
מרגישה כמוךאורוש3
במישור האישי והרגשי. אבל מנסה מאוד מאוד להתאמץ להתנחם בתהליך הכללי ולהאמין בטוב. מסכימה שזה לא מבטיח שום טוב אישי לאהובי. ולכן קשה לי בקטנותי להתנחם בזה מספיק. רק בן אדם.
💕💕💕💕ניסחת הרבה יותר טוב ממני!מיואשת******
גם אני כמוך..[סתם אחת]
לא אומרת שלא מלחיץ כל המצב הזה
לא אומרת שלא נמאס כבר..

אבל כן,
מה שטיפה יכול להרגיע אותי
זו האמונה שאלוקים מנהל פה את הכל...
והכל, אבל הכל ממנו יתברך..


אבל בתכלס,
דייייי אלוקים!!
זה כבר קשה מידי
ארוך ומייגע מידי
אנחנו רוצים טוב.
טוב בפשטות.
טוב מוחלט.
בחסד וברחמים...
טוב בפשטות. ממש ככה!!דבורית
טוב גלוי ומתוק גם בדרך וגם בתוצאה!!!!!
לא יכולתי לנסח תגובה יורת טובה מסה, תודה שענית גם בשבילי מק"ר
או אולי הקב״ה אוהב יותר את העם בטייוואן?קרן-הפוך
23 מיליון תושבים, 7 מתים - ובלי משבר כלכלי: מה אפשר ללמוד מהמדינה שמנצחת את הקורונה?




לא רצוי לחפש סיבות, הסברים וסימנים משמים לאסונות הפוקדים אותנו.

אין לנו יכולת להבין חשבונות שמים.
אבל דבורית לא כתבה שום הסבר וסימנים משמיםבארץ אהבתי
היא רק הזכירה שגם זה מכוון מלמעלה...
ושאנחנו בתוך תהליך.
ומה הסוף שלו אנחנו יודעים, רק לא יודעים כמה נצטרך לעבור עוד בדרך. אבל אחרי הכל נוכל להבין יותר.
גם השואה היתה שלב בדרך, זה לא הופך אותה לטובה, זה עדיין אסון נורא. אבל זה לא היה הסוף, זה היה שלב בדרך. (לא משווה בין השואה למה שקורה עכשיו, ח"ו).
כתבה שמוצאת נחמה באסון הקורונה... שכאוס לא סתמי..קרן-הפוך
מוצאת נחמה באמונה לא בכאוס ולא האסונות.דבורית
אבל לא יודעת כמה עזר ליהודים בשואה העובדה שזה חלק מתהליךפסידונית
ואולי כן...
לי זה לא עוזר
נכון, אבל לא נראה לי שזה ניחם את האנשים בתוך השואהמיואשת******

גם לא משווה חס ושלום.

ומסכימה שזה התהליך וצריך לזכור שהכל מהקב"ה

אבל זה לא כל כך מנחם אותי.

לא. ולא קראתי. קצת אמונה בהשגחה לא תזיקדבורית
אנו רואים התגשמות הנאמר בספר ויקראקרן-הפוך
אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם.... ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם... ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם ...


ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה  ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי, אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש...


ומאז ומעולם, היהודים היו עם קשה עורף.

כאז - כהיום.

למה?
למה אי אפשר לשמור על החוקים וההנחיות ככתבם וכלשונם?
אני רואה את זה מורכב יותרדבורית
לא רק עניין של שכר לעונש
אלא של תהליך של למידה
שלנו כעם, של האנושות בכלל
האנושות תמיד בהתקדמות
אין מה להשוות את המוסריות של האנושות לפני 1000 שנים להיום.
ובראש ובראשונה עם ישראל
שהוא דגל המוסריות לאורך כל הדורות
לא משנה כמה ייסורים הוא עבר
הוא לא הגיע ולא יגיע לעשירית השחיתויות בהיקף ובחומרה של עמים אחרים
יש לנו מה ללמוד גם מהתהליך הכואב הזה עכשיו וגם מתוכו
לחיות חיים פנימיים יותר, לחזור לארצנו
להרגיש באמת מה זה ערבות הדדית
מה זה אחריות ציבורית ואכפתיות
ומה זה אומר שכל אחד מאיתנו יכול להשפיע לטובה ולרע על כולם!!
המון המון תהליכים שכולם מתנקזים יחד למקום אחד
ואנחנו גם טועים בדרך
כי ככה זה למידה
כמו כל תינוק שלומד ללכת
בתהליך הוא גם נופל

לגמרי נכון. 💝קרן-הפוך
גם לי יצא לחשוב על זה הרבה בשבועיים האחרוניםחיכיתי חיכיתי
אז אנחנו גם מהנזהרים והנשמרים.....לא פגשנו את ההורים כבר כמה חודשים.ובעבר כל שבת שניה היינו נוסעים.
ממש מתסכל לראות את הסגר הפעם, הכל פתוח, אנשים מסתובבים, הכבישים מלאים, יש מחסומים אבל לא עוצרים אף אחד (עובדת חיונית אז נוסעת בכל יום לעבודה...) ונראה כאילו אין סוף לסיפור הזה...
התחלואה מיום ליום רק הולכת וגדלה. ואני ממשיכה לצאת מהבית לעבודה, לסכן את עצמי ובכל יום מחדש לגנגל ולמצוא סידור לילדים שבבית, להכין להם לו"ז יומי הכולל חלוקה של המסכים לזומים האינסופיים...ובכך לחרוג מכללי הבית שהם כמה שפחות זמני מסך במהלך השבוע...
לחזור בצהריים מותשת למשמרת שניה לילדים שכבר שבעו מהבית אבל צריך להמשיך להעסיק ולשקם את הבית שרק ערב קודם תוקתק ומהר מאוד התבלגן מחדש...
מרגישה שהפעם אימון הציבור נפגע....
ויהיה קשה לשקם.
סומכת רק על אבינו שבשמים ומתפללת לטוב ולגאולה שלמה
נשמרת לנפשי ולנפשות בני משפחתי....
הלוואי שיגיע היום...!
חיבוק! כמוני כמוךמק"ר
עובדת חיונית, כל יום במשרד, חוזרת לבית הפוך ולילדים ובעל שמיצו לגמרי הכללל
מנסה להוסיף את המחשבות שלי...מצטרפת למועדון
מצד אחד תחושת ייאוש אמיתית וחדלון... כל כך שונה מהתחושה בגל הראשון. אז הכל היה הרבה יותר חזק. גם הפחד מהנגיף והשוק מהשינוי הדרסטי באורח החיים וביחד עם זה האמונה שמשהו גדול קורה. הרבה אנשים היו במצב של התעוררות ותקווה והאמונה בביאת המשיח קבלה רייטינג גבוה.
ועכשיו?
למרות שהמצב נהיה יותר קשה, המומנטום כבר מאחורינו. רוח המוטיבציה הלאומית לאחדות ולאכפתיות כלפי השני, המלחמה המשותפת כנגד אותה מטרה התחלפה בשנאה הדדית, ייאוש ותחושת הפקרות..
האם זה אומר שאפסה התקווה?
אולי בכלל הציפיה לשינוי אמיתי היתה תלושה מלכתחילה?
לא. ממש לא.
אם המושג גאולה היה רק אופציה אז אולי הינו חושבים שאם עבר כל כך הרבה זמן ומשיח עוד לא הגיע, כנראה שה' ויתר על הרעיון בסוף..
אבל כשמבינים שכל המושג גאולה זה מושא של בריאת העולם לכתחילה. הרבה יותר מאשר שכר שמגיע על התנהגות טובה שאז אין תמיד קשר בין הסיבה לתוצאה.אלא תהליך אחד ארוך שמתחיל בבריאת העולם. כל צעד מקדם. גם מה שנראה ההפך הגמור ממצב גאולתי מקדם אותנו איכשהו לשם..
זה שהיה שואה ומלחמות שבסופם לא הגיעה הגאולה לא אמור להחליש אותנו אלא רק לחזק.. כי ככל שעובר הזמן מתחזקת ההסתברות שזה יקרה דוקא עכשיו... כמו ערימת פתקים של "לא" שבתוכם מסתתר פתק קטן של "כן" ככל שנוציא יותר "לא" ככה אנחנו מתקרבים לפתק של ה"כן" .. הוא הרי קיים שם. הוא בטוח לא נעלם...
ומילה נוספת לגבי ה"נחמה" . לא אומרת שזה קל להתנחם כשהמצב כל כך קשה.. אבל כבר היה לזה תקדים. ר עקיבא צחק שהוא ראה את התגשמות הנבואה "שועלים הלכו בה". הוא צחק כי היה מסוגל להסתכל פנימה ולראות שזה רק שלב חיוני בדרך לגאולה.. אם ה' הגשים את נבואת החורבן, בטוח הוא יגשים גם את נבואת הבניין.
שנזכה באמת לסגל את ההסתכלות הפנימית הזו, ולהכין את עצמנו לבואו....
כתבת ממש יפה ומחזק. תודה לךמיואשת******
תודה! באמת כתבת יפה ומחזק...בארץ אהבתי
תודה גם לךמצטרפת למועדון
תודה על התגובה!!מק"ר
ממש אין לנו על מי לסמוך אלא על אבינו שבשמייםוואוו
ולהיות כמה שיותר אוהבי ישראל, ערבות הדדית, אכפתיות גם בנושא של שמירה על הנחיות וגם בהתעניינות בסובבים אותנו.. מבודדים.. קשישים.. כמה שיותר להתפלל, ועם כל זאת, לשמוח במה שכן יש.... כל הזמן להיות רק המשפחה הגרעינית כבר מיצינו אבל זה מה יש, אז לשמוח שיש לנו את זה. ואנחנו לא לבד גלמודים. וכמה שיותר לחזק את הרוח של כולנו. עין טובה. תפילה ותקווה.
זה נכון הנקודה הזאת של ערבות הדדיתמק"ר
גם היום כשדיברתי על זה עם אבא שלי, הוא אמר לי: תראי מי כעמך ישראל, תראי איך דואגים זה לזה, תראי איך המצבים האלה מוציאים מהעם שלנו גם חלקים נהדרים!
אתמול הייתי אצל רופא עינייםשקדיה#
סתם לביקורת. הוא היה בלי מסיכה

ביקשתי ממנו לשים מסיכה והוא אמר אין לי בעיה אם זה ירגיע אותך.
שאלתי - ולך אין צורך לשים? הוא אמר לי שלא!!
שהקורונה זה משהו שמישהו המציא. או האמריקאים או הסינים. לקחו אנשים שעשו באותו יום פעמיים בדיקה, פעם אחד בלבוש חרדי ופעם אחת חילוני והחרדים יצאו חולים , החילונים בריאים!!!
לא יודעת אם להאמין אבל זה רופא
זה שהוא רופא לא הופך את מה שהוא אומר לאמת...בארץ אהבתי
אני יודעת שלא כל מה שהתקשורת אומרת נכון, ואין ספק שיש דברים לא ברורים. אבל בבתי חולים יש מצוקה אמיתית של כמות גדולה של אנשים עם קשיים נשימתיים, אני לא חושבת שאפשר לטעון שהכל מומצא.
אני מתה על אלהבאורותאחרונה
אם הקורונה זה משהו שמישהו המציא אז שיכנס למחלקת קורונה ללא מיגון. ויסתכל על החולים שם.
אפשר לפרוק?אנונימית בהו"ל

מרגישה שאין לי כבר כח

אנחנו גרים ברחוב מלא ילדים

ויש כאן אימהות שמשחררות את הילדים לבד

והם פשוט עושים נזקים כמו לאבד בימבות, להשתמש באופניים ולפנצ'ר ועוד ועוד

וגם דורשים את התשומת לב שלי כאמא שנמצאת ומבקשים עזרה בכל מיני דברים

 

אין לי כח להיות הגמח של השכונה

בקושי לילדים שלי יש לי סבלנות

 

אבל מצד שני אין לי ברירה אלא להציל את הילד של השכנה שמשייט לו בכביש

או ילד שמרביץ לילד שלי ואני צריכה פעם אחר פעם להזיז אותו ממנו ואין שום אמא בסביבה שתקח אחריות ופשוט תקח אותו הביתה

 אלו אימהות ספציפיות אבל הן פשוט לא נרמזות בכלל

ואין לי כבר כח

אוףף

 

זה גורם לי ממש לכעסים וגם להתבאסות על עצמי כשאני כועסת על ילדים של אחרים

אבל באמת זה פשוט חוסר אונים מטורף כשאני חייבת לטפל בעשרה ילדים לפחות במקום רק בשלי הפרטיים

 

חזרנו מקודם הביתה ומצאתי בימבה חדשה שלנו מלפני כמה ימים שבורה על יד השכנים, וילד אחר מהשכונה עליה. היא הייתה בתוך החצר שלנו בבוקר

וזה כל כך מעצבן כי גם אין לי שום יכולת לדעת מי הוציא ומי שבר. בקיצור, הנזק כולו נספג על ידנו

 

לא יכולה להשאיר כלום בחוץ. כלום כי ילדים נכנסים ולוקחים

וגם בקטע של אוכל, אין לי כח להאכיל את כל השכונה ולא בא לי לחתוך תפוחים לילדים שאמא שלהם נופשת בבית

(וגם אחרי שאני לא מסכימה, לא בא לי שהם יבהו צמוד אלי בתפוחים הנחתכים לילדים שלי)

 

סופריקה

 

 

יואוווווו חחחחחשושנושי
טוב זה עוד רחוק ואולי לא ריאלי...גלויה

 

אבל זה חלום.

מישהי פה למדה/ לומדת תרפיה באומנות

במבחר?

או באוניברסיטת חיפה?


 

לא יודעת אם יכול להסתדר, במיוחד שאנחנו אמורים להתחיל מסע טיפולים...

אבל אולי מתישהו

אאמין בעצמי שאני יכולה

ויסתדר לא על חשבון המשפחה

וכו'...


 

בקיצור:

1. האם במבחר מקבלים גם מהציבור התורני - לאומי?  (למדתי באולפנית, עשיתי שירות לאומי...)


 

2. אני גרה ב"ה בגרעין תורני בצפון

שמחים שמצאנו סוף-סוף את מקומנו

ו-לא נוהגת ואין מצב שאוציא רישיון.

אז אוניברסיטת חיפה הרבה יותר נגישה לי.

אז מישהי מניסיון יודעת להגיד על רמת הצניעות שם?


 

תודה

יום אחד אמצא את מקומי.

סתם, ב'ה דברים פה מתקדמים

אולי אולי משהו יתקדם פה לעבר עבודה בעז"ה

וגם פתחתי השנה סוף-סוף עוסק פטור לעיצובים שלי...

ובכל זאת

החלום לעזור למתמודדים עם אומנות

נשאר.

אם וכאשר... צריכה להשלים את הקורסים בפסיכולוגיה

ואולי גם עוד שעות אומנות כי עבר הרבה זמן...

ועלות של לימודים גם איכשהו.


 

קיצור

אשמח לתובנות מניסיון.


 

 

לפחות בעבר במבחר קיבלו רק כאלה שלמדו במסגרת חרדיתיעל מהדרום
לק"י

זה מה שזוכרת שקראתי או שמעתי.


בהצלחה עם החלום!!

תודה!גלויה

כן... חשבתי אולי השתנה.

נכון ללפני כמה שנים מבחר לא מקבליםבוקר אור
כמעט בלתי אפשרי להתקבל למבחר דתיות לאומיותPandi99

מנסיון כואב

בחיפה ממה שאני מכירה זה מקום חילוני.. 

תודה. אוףגלויה

באסה שנופלים בין הכיסאות.

כן, חיפה נשמע הכי חילוני... כנראהשלא כדאי .

מממשש באסה ! מזדההPandi99
למה בעצם לא כדאי?רוני 1234

רוב הציבור הדת"ל לומד ועובד במקומות חילוניים, אני לא חושבת שזה צריך למנוע ממך להגשים חלום.

אגב, אני מנחשת שרוב גדול בתואר הזה הוא נשים אם זה עוזר לך…

^^ מסכימהכבתחילה

אח''כ תטפלי רק בילדים/אנשים דתיים?

כנראה שלא בהכרח, במיוחד שצריך לעשות סטאג'/עבודה מעשית במסגרות לא דווקא דתיות.

חבל להמנע רק בגלל הסיבה הזאת. 

בתחום האומנות הייתי בודקת שבמקומות לא דתייםיעל מהדרום

לק"י


אין בעיות צניעות בקורסים.

כל מיני ציורים לא צנועים בלשון המעטה.

תודה על ההסבררוני 1234

באמת לא חשבתי על זה… היה לי בראש יותר הפן הטיפולי ופחות האומנותי.

עדיין כדאי לברר טוב לפני שפוסלים.

זה מה שהתכוונתיגלויה
אני חושבת ששווה לברר מול סטודנטיות שםיעל מהדרום
עולם התרבות הוא מאוד מאוד חילוני. וגם ההוואי,Pandi99

הדיבור, אירועים, וכו

יש כאלה שלא מפריע להם

אבל אם הפותחת שאלה כנראה שלה מפריע

חברה שלי דוסית למדה בחיפה. משערת שיש עודשיפור
תודה!גלויה
למד תרפיה?
כן. תרפיה באומנות. עכשיו עובדת בזהשיפור
וואוו!!גלויה

יש מצב לדבר איתה?

אם זה בסדר...

אני מכירה כמה וכמה, ואולי התנאים לתואר שניממשיכה לחלום

שונים מתנאי הקבלה לתואר ראשון, אז ממש לא כדאי להתייאש מראש

הבעיה המשמעותית יותר שזה נסיעה רצינית

ולא יודעת אם זה מתאים לך..


אני מציעה לך לחפש בנות שלמדו את התואר גם בחיפה וגם במבח''ר ולשאול אותן ישירות.

מישהי למדה בבר אילן?גלויה

יש תואר די חדש

בתקווה שכן יהיה מקום נורמלי

מבחר לא מקבליםDevora

אם עשית בגרויות.


יש גם אופציה באונו, יש מסלול חרדי.

ואם את באיזור שיש תחנת רכבת, זה לא נראה לי כל כך נורא.

זה לא הפרמטרDoughnut
אני עשיתי בגרויות ולמדתי שם, לא לפי זה הם בוחנים.
זה אמור להיות קשורDevora

כי זו לא הוראה שלהם, אלא של המל"ג.

יש אפשרות להיכנס עם בגרויות, אבל בדרך כלל זו ועדת חריגים.

הוראת המל"ג קשורה לחינוך חרדי, לא לבגרויותשיפור
יש חינוך חרדי עם בגרויות, ולא תהיה להם בעיה להתקבל למבחר 
אבל הם מסתכלים על מוסדות עם בגרויותDevora

כלא חרדים.

בעצם את מבחר הקימו כדי שתהיה לציבור חרדי ללא בגרויות, אופציה ללמוד לימודים גבוהים.

מבחינתם אם יש למישהו בגרות, הוא לא זקוק למבחר, ולכן זה לא מקומו.


 

אני יודעת את זה כי בעבר ניסיתי ללמוד במבחר, ולפני הראיון שאלו אותי איפה למדתי, והסבירו שתהיה בעיה קשה, והאופציה היא רק דרך ועדת חריגים. (למדתי במוסד חרדי עם בגרויות).

אולי משם ההיכרויות שלכן. (מהחריגים).

לאDoughnut
השלמתי בגרויות והתקבלתי לשם ללא בעיה וללא ועדת חריגים, ולמדו אתי בכיתה כמה בנות שעשו בגרויות בסמינר. זה יותר הולך לפי סגנון הסמינר מאשר הפרמטר של הבגרויות.
אבל אםDevora

היית לומדת מראש בתיכון שלומדים בו בגרויות,

כנראה שהייתה לך בעיה קשה.

אין לי עניין לכתוב את זה שוב ושוב.

פשוט תבדקו. זו ההוראה של המל"ג.

ביקשו ממני את מס המוסד שלמדתי, ומיד המזכירה אמרה לי שיהיה קשה, כי זה מוסד עם בגרויות. אולי יש סמינרים מוחרגים. אין לי מושג. למדתי בתיכון חרדי רגיל. לא סמינר.

אני התקבלתי בלי בעיותרקאני

למדתי בסמינר בית יעקב עם בגרות מלאה

לא סמינר גדול

הנקודה היא לא בגרות אלא תעודת בגרות חרדיתעכבר בלוטוסאחרונה

אם למדת באולפנת תהילה ויש לך תעודת בגרות חרדית- תתקבלי

אם למדת בתיכון חב"ד ששייך לממ"ד ויש לך תעודת בגרות של ממד לא תתקבלי. למרות שבעלך ואבא שלך עם חליפה ואת עם פאה וגרביים

 

יש גם מוסדות חרדיים עם בגרות של ממד (בדיוק כמו שיש אולפנות של חרד"ל עם סמל מוסד ובגרות חרדית)

אולי למדת באחד מהם (חסידויות ספציפיות, נושרים ואולי גם ספרדים חלק)

 

 

רואה חברות שעשו בגרות חרדית, החיים שלהם הרבה יותר קלים מבחינה אקדמית

באמת חבל שלא כל האולפנות עושות חרדי 

 

אז אולי שינו כללים, מתי זה היה?שיפור
אני מכירה כאלו שהתחילו לימודים שם לפני 10 שנים
מכירה הרבה עם בגרויות שלמדו שםשמ"פ
אין לי עניין להתווכחDevora

תתקשרו לשם לשאול.

זו הוראה של המל"ג.

לי אמרו שמקבלים רק מהחינוך החרדי, לא קשור לבגרויותשיפור
יש גם אולפנות דת"ל ששייכות לחינוך החרדי שיכולות להתקבל כמו אולפנת למרחב בפתח תקווה ותהילה בירושלים
תודה!גלויה
נכון, אבל העלות ממש גבוהה אני חושבת. (כי זה לא שכ"ל אוניברסיטאי)
זה לא הבגרויותרקאני

אני התקבלתי למבחר

ועשיתי בגרות מלאה

זה הסוג מוסד

למדתי בסמינר ולא באולפנה

תודה לכולם על (מבחר...) התשובות גלויה

החכמתי.

(יש לי עוד כ"כ הרבה לעשות

ולשנות את עצמי

כדי להתקבל...

אבל זה נותן אופק).

דלקות אוזניים אחרי כפתוריםshiran30005

אנחנו חודשיים אחרי כפתורים וכנראה יש לו שוב דלקת אוזניים, זה הזוי!!

לפני שבועיים וחצי היה דלקת וחום טיפלנו בטיפות. היום שוב הקאות, אחכ חום ותלונות שכואב לו באוזן -בן 3 אז יודע מה הוא אומר כבר

מתלבטת אם ללכת לרופא מחר, רופא שלא מכיר אותו בכלל ואם יביאו טיפות אז כבר התחלתי לשים היום.

ולא מבינה היינו בבית בפסח ונהיה חולה, היינו בבית השבוע כמה ימים ושב נהיה חולה ממי הוא נדבק?

וזה הגיוני שתוך חודשיים יש 3 דלקןת? לפני הכפתורים בקושי סבל מזה , הדלקות האלה התחילו אחרי הניתוח

פעם קודמת שנבדק הרופאה אמרה שזה במקום ולא נראה משהו חריג

וואי מתסכל😒 רפואה שלמה!שיפור
ממה שאני מכירה דלקת אוזניים זה לא מדבק. אולי נכנס משהו לתוך האוזן שגורם לדלקת? חברה שלי אמרה לי שהייתה צריכה לקלח את הילד עם אטמים אחרי ניתוח כפתורים, גם לכם אמרו ככה, אם לא אז אולי צריך?
נראה שכדאי להתייעץoo

עם אאג מקצועי

אולי זה שניתח

אוי, לא...מתואמת

זו בטוח דלקת אוזניים?

מהניסיון שלי נשמע לי הגיוני יותר שנשאר חור בגלל הכפתורים וזה מה שגורם לכאבים...

אתם מקפידים לשים לו אטמי אוזניים במקלחת?

בכל אופן, כדי ללכת לאא"ג מומחה כדי לבדוק את העניין הזה.

(אני לא זוכרת עד מתי אמורים לשמור על האוזניים אחרי ניתוח כפתורים. בכל אופן, יש סיבוך נדיר שהכפתור משאיר חור בעור התוף, ואז בכל פעם שחודרת לשם טיפת מים אלה כאבי תופת. לבת שלי זה קרה באוזן אחת, וכשגילינו את זה התאימו לה אטם מיוחד לאוזן שלה, שאותו היא שמה במקלחת. לבריכה וים כמובן היא לא יכלה ללכת. ועדיין לפעמים חדרו לה מים שם... בגיל 15 היא עברה ניתוח לסתימת החור וסוף סוף באנו למנוחה ולנחלה. מקווה שזה לא המצב אצלכם, אבל כדאי מאוד לבדוק...❤️)

עונהshiran30005

קיבלנו הנחיות מהמנתח לא להרטיב רק שבוע ואחכ אין בעיה שיכנס מים, הנה נשמע לי לא הגיוני ושאלתי שוב קיבלתי את אותה תשובה. בפועל לא נכנס לו מים במקלחת אני ממש מקפידה על זה ועדיין

התור הבא לרופא שניתח אותו זה רק ביולי, אמר לבוא אחרי בדיקת שמיעה עדכנית

רופאת ילדים שלנו שהיא ממש מקצןעית אמרה שזה נרטה בסדר וזה במקום. אבל עדיין יש נוזלים ודלקות...


וכן, זה דלקת אוזניים כנראה דלקת גם עכשיו כי הוא ממש בכה שכואב לו בימים האחרונים, גירד שם גם

תמיד זה אותו אוזן גם, אוזן שמאל

תמשיכי לשמור מאוד טוב ממים.פרח חדש

ממליצה גם להקפיד על שטיפות מי מלח באף

כי הנזלת של האף עוברת לאוזן וזה לרוב מה שגורם לדלקות

אבל איך רואים חור אם יש כפתור?shiran30005
רופא היה מצליח לראות מן הסתם לא? 
לרופא רגילעוד מעט פסח

אין את אותו מכשור שיש לרופא אא''ג, ולכן רופא רגיל יכול לפספס דברים.

מה שאת מתארת נשמע לא תקין בכלל.

והייתי הולכת לאא''ג, גם אם לא המנתח עצמו.

ובכלל, אם יש דלקת חוזרת מוזר שהביאו רק טיפות ולא אנטיביוטיקה מהפה.

וגם, מה הקשר להקאות? אולי זה סימן שיש שם משהו אחר בכלל?

כבר פעם שלישית שיש הקאות כמה שעות ואזshiran30005

חום ובמקביל תלונות על אוזניים ושהלכנו להבדק ראו כן דלקת, הסבירו לנו שיש קשר להקאות עם האוזניים אבל זה לא תמיד, יכול להיות סתם צירוף מקרים

וכן, צריך לכת לאא"ג אולי כבר 

מענייןעוד מעט פסח
פעם ראשונה שאני שומעת על זה 
ויכול להיות שהדלקת באוזנייםooאחרונה

ירדה לריאות

הקאות זה יכול להיות תסמין לדלקת ריאות

אני מקווה שהביאו לכם אנטיביוטיקה 

הכפתורים אמורים ליפול בשלב מסויםמתואמת

ואחר כך החור שהם עשו אמור להיסתם.

לא זוכרת כמה זמן לוקח כל דבר.

לעיתים נדירות החור לא נסתם, ואז נוצרות בעיות.

אבל גם אם לא זה העניין - נשמע לי שהכי חשוב ללכת לרופא מומחה בשביל לבדוק את הסיבה לכאבים.

להתייעץ עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים!אור עולה בבוקר

לבדוק עם רופא אף אוזן גרון איזה טיפות אזניים מותר לשים. יש טיפות אוטוטוקסיות -רעילות לאוזן,שאסור לשים כאשר יש פתח בעור התוף . כפתורים זה פתח .

ואני מכירה שמים אטמים הרבה יותר משבוע,שלא יכנסו מים ,כי אכן גורם לזיהומים ,דלקות ...

לבדוק את ההנחיה הזו עם עוד רופא אף אוזן גרון.

בהצלחה 

האמת האאג שלנו בשיבא לא היה נראליshiran30005

מומחה ככ, יש לו גם שקד שלישי מוגדל, חסימה חלקית ולא משמעותית לדבריו, יש לו גם אסתמה ושאלנו אם לא כדאי גם לטפל בשקד השלישי אמר שאין צורך, מצד שני רופאת ילדים שכן מכירה אותו אמרה איך לא טיפל גם בזה, ויתכן שבגלל השקד המוגדל יש לו עכשיו נוזלים ודלקות חוזרות

אנסה לבקש לקבוע תור אצל רופא אחר פעם הבאה

אם נתניה רלוונטי לךעוד מעט פסח
יש לי המלצה לרופא תותח עם תורים זמינים (הלכתי בפרטי דרך המשלים, היה שווה כל שקל).
אני במכבי, ומעדיפה את שיבא כיshiran30005

מכירים אותו שם בגלל האסתמה, וכל מה שעבר

אבל אחליף רופא, מי שלא נראה לי בעין אני מסננת מיד מוזר לי שלא עשיתי את זה עד עכשיו...

ניתחתי שלושה ילדיםעוד מעט פסח

בניתוח האחרון, שהיה לפני שנה, אמרו לנו שלא צריך לשמור ממים.

שאלתי כמה פעמים, והרופא אמר שיש כפתורים חדשים, עם שסתום חד כיווני שהנוזלים יכולים רק לצאת ומים לא יכולים להיכנס.

ואכן- הרטבנו חופשי ולא קרה כלום.


אז אולי זה מה שהיה להם (מצד שני הרשו לנו להרטיב אפילו עוד באותו יום. אז לא יודעת מה הסיפור שלהם)

רופא שלנו תמיד נותן אנטיביוטיקה בפהפילה

כשיש דלקת רצינית וחום. לפני כמה שנים בת שלי קיבלה אנטיביוטיקה פעמיים כי פעם ראשונה לא עזרה לה. וזהו. עבר לה.

טיפות נותנים במקרה של דלקת חיצונית יותר.

יש טיפות אנטיביוטיות. ובמקרים קלים יש טיפות שהם סתם להקלה.

במקרה שלכם בנוסף לרופא ילדים הייתי פשוט הולכת לרופא א.א.ג. שיש לו תור קרוב. שנה שעברה הצלחתי למצוא תור בירושלים תוך כמה ימים.

אצלינו היא אומרת- מתחילים בטיפות ואםshiran30005

זה לא עוזר עוברים למשהו דרך הפה. תמיד זה עזר

גם עכשיו שמתי פעמיים טיפות וב"ה כבר אין חום

מה דעתכם על דיקלקטין/בנגסטה?הרמה

שתי הריונות הייתי בלי

שתי הריונות עם

לא יודעת להגיד כמה עזר אבל אולי הקל

עכשיו עם בחילות בלי הקאות אבל בחילות איומות

מתלבטת אם לקחת שוב פעם או לשרוד בלי

לא מבינה בזהיעל מהדרום

לק"י


אבל אם את מתלבטת, את יכולה בינתיים לקחת כדורי ג'ינג'ר או נוזיקס (שזה ג'ינג'ר עם בי6).

אולי תגלי שזה עוזר לך.


תרגישי טוב!!

עלי זה הקל ברמה מסויימתאנונימית בהו"ל

עדיין סבלתי מאוד אבל הצלחתי לאכול

לי בונגסטה היה משמעותי לבחילותכנה שנטעה
ברור שלקחת בונגסטה למה לסבולשירה_11
אני יודעת שזה יישמע הזויהרמה

2 ההריונות שלקחתי יצאו לי ילדים מרדנים ולא קלים

2 ההריונות שסבלתי בשקט- ילדות טובות ורגועות

שוב אני יודעת שנשמע הזוי אבל פתאום יש חשש לקשר כלשהו שטרם נבדק 

אצלי חלק ככה וחלק ככה ולא לקחתי בכלליעל מהדרום
לק"י

כן לקחתי גינגר ודומיו. אבל זה לא יצא קשור....

למי יש חשש?שירה_11

לך? או משו שקראת?


בכל אופן אני לא יודעת כמה סבלתי

אני יודעת שחיי לא היו חיים

שהתבאסתי שהבוקר הגיע

וכשפתחתי את העניים חיכיתי כבר לסגור אותם שוב

ואני לא מגזימה

זה היה מהגיהנום

אצלי הפוך חחחDoughnut
בקטע של ילדים?הרמה
שלקחתי הילדים רגועים😉 באמת אין קשרDoughnutאחרונה
הציל אותיDoughnut
אני בעד לנסות כל הריון מחדש ולראות איך זה. לי הדקלקטין עזר עם הקאות אבל עדיין סבלתי מבחילות, הבונגסטה הקלה משמעותית את הבחילות ברמה שיכולתי לנשום.
הרגשת הבדל בין דיקלקטין לבונג'סטה?אנונימית בהו"ל
אני מאודמישהי מאיפשהו
דיקלקטין היה לי מעולה ועם בונגסטה הייתי ככ חלשה שכבר העדפתי את הבחילות
כןDoughnut
הבונגסטה היתה לי הרבה יותר טובה מהדקלקטין. עם הדקלקטין לא הקאתי אבל עדיין היו לי מלא מלא בחילות, עם הבונגסטה היתה הקלה משמעותית גם בבחילות.
מזכירה לישירה_11

שהבחילות היו כל כך קשות שיצאתי לבחוץ לנשום קצת אויר כי הרגשתי שאני נחנקת מבפנים

ואמאלה אני לא משקרת - משב רוח על הפנים עשה לי בחילה!!!


שם כבר הבנתי שזה רק אני והשם 😂

וואי היה לי ערב אחד בול ככה בהיריון הראשוןשיפור
למישהי זה עשה עצירות קשה? אוף מה עושיםהרמה
הי חברות. המלצתי באמיתי לכן מאינונימיאנונימית בהו"ל

יש במשנת יוסף השבוע את הספר 'לחיות בסדר' של נועה שרון

רוצה להמליץ עליו ממש

הוא יותר טוב מקון מארי לדעתי

והיא מדברת בדיוק לנשים שיש להם הרבה ילדים/עומס וכו

גם אני ממליצה עליו!מתואמת

לא קראתי את קון מארי, אבל הבנתי שהשיטה שלה לא מתאימה למשפחות של יותר משני ילדים... (ושהיא בעצמה הודתה בזה כשנולד לה הילד השלישי)

נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא

ובניגוד למה שקורה אצלי בדרך כלל כשאני קוראת ספרים מעשיים בסגנון - הצלחתי אפילו קצת לממש חלק מהרעיונות שם...

קניתי אותו במחיר מלא ביפה נוף, וזה היה שווה את זה

ומה החידוש של זה1112
 מה היתרון שלו
בדיוק מה שמתואמת כתבהעכבר בלוטוס

"נועה שרון כותבת בדיוק למשפחות ברוכות ילדים, משפחות יהודיות וישראליות. וחוץ מזה היא כותבת בהומור ובצורה מרתקת, וזה פשוט כיף לקרוא"

יש לה גם קו טלפוני מעולה עם טיפים ללפני חגים/שבתנפש חיה.אחרונה

עם שיתוף מאזינות

קו חינמי נהדר!

מצרפת למעוניינות - ‏‪02-666-7140‬‏

סיפור הלידה שלי (מפה בניק אחר..)Sharing

ערב שביעי של פסח, אני לא ככ מרגישה טוב, בחילות והרגשה כללית מגעילה. בבוקר גם הקאתי.

במקביל אני מתלבטת אם התחילו לי טפטופים של ירידת מים. לא בטוחה. ממש לפני הצפצוף של החג אזעקה ואנחנו בממד לאיזה רבע שעה. אח''כ מתקשרת לדולה והיא אומרת לי מה לעשות כדי לבדוק האם אכן ירידת מים. בכל מקרה מציעה לחכות לצירים.  אני מנסה את מה שהיא אמרה, לא בטוחה אם ירידת מים או לא. מעדיפה לחכות. אבל מרגישה במתח.


ב 5 בבוקר (אחרי קימה ב 2 מאזעקה) מתעוררת מציר, מבינה שמתחילים צירים, בתחילה כל 20 דק אחכ כל 10 דק. בעלי לא הולך לתפילה כי לא יודעים איך זה יתקדם.

כשעתיים צירים כל 10 דק, אחכ שקט. וככה לאורך היום צירים למשך כשעתיים, ושקט למשך כשעה - שעה וחצי. זה טוב כי זה נותן לי זמן לישון בין לבין, וגם לבעלי..

סביב 17:00 אחהצ הצירים מתחילים להצטופף, כשבמשך שעה יש לי ציר כל 5 דק והם מתחילים להתחזק, אני מבקשת מבעלי לקחת את הילדים להורים שגרים קרוב. הוא חוזר ואני מתקשרת לעדכן את הדולה ולשאול מה היא חושבת. מציעה לצאת לבית חולים ומעדכנת שהיא מתארגנת ויוצאת גם.

מתקשרים לנהג גוי, מגיע אחרי רבע שעה ונוסעים.

בשעה 19:00 בערך במיון יולדות רגוע והאחיות מקסימות. מחברים למוניטור, בודקים פתיחה - 3.5. מציעים לי להתקדם עוד קצת לפני כניסה לחדר לידה. רואים שאני קצת מיובשת וממליצים לי לאכול ולשתות כדי שיהיה לי כח בלידה. אני מבקשת לידת מים ומבטיחים לי ששומרים לי חדר.

פותחים לנו חדר צדדי ליד המיון ושם אני, בעלי והדולה מעבירים את הזמן ואת הצירים, מוציאות את החג, אני סופרת ספירת העומר. בין הצירים מפטפטות , רוקדות. בצירים עושות כל מיני תרגילים.

אחרי כשעה וחצי מורגש שהצירים מתחזקים. הולכים למיון יולדות ואני עוברת לחדר לידה- השעה בערך 21:00. מיילדת עם אנרגיות טובות מקבלת אותנו.

היא בודקת פתיחה- 3.5 אני דיי מאוכזבת. מציעה לי סטריפינג ועושה בהסכמתי- זה כאב נורא!

בינתיים מחברת למוניטור. קוראת לרופא שיאשר לידת מים. הרופא שומע את הרקע שלי (שתי לידות שהסתיימו בוואקום, ובלידה ראשונה איבוד דם) וגם במוניטור כעת היו פעמיים ירידות דופק. לא מאשר לידת מים.

אני נשברת מזה, נורא פוחדת מהכאב של הלידה, דמיינתי שבמים הכל יהיה קל יותר.

המיילדת והדולה עוזרות לי להתגבר על זה ומעודדות להיכנס למקלחת עם מוניטור נייד.

אני במקלחת, מתכסה בסדין, בעלי לידי.יושב על האסלה. הזרמים של המים החמים על הגב מקלים.

לא יודעת כמה זמן ביליתי שם. מידי פעם המיילדת באה לסדר לי את המוניטור כי לא קורא טוב, התינוקת כבר יורדת כלפי מטה והזוית של המוניטור לא ככ קולטת את הדופק..

אני מרגישה צירים חזקים ממש. אולי אפילו לחץ. מעדכנת את המיילדת שמציעה לצאת להיבדק , וגם לסדר את המוניטור.

בבדיקה- פתיחה 5. אני מרגישה שאני נשברת. כמה זמן זה עוד ייקח. הצירים כואבים נורא. מתחילה להתלבט על אפידורל, מציעים לי לקחת כרבע שעה ואז לקבל החלטה. אני מרגישה שהדולה שלי לא בעד (טוב, היא גם יודעת שאני לא הייתי בעד מראש ואולי זה טוב שהיא החזיקה את הקול הזה). אחרי כמה זמן אני מבקשת אפידורל. המיילדת אומרת שתבדוק אותי- פתיחה 8, מציעה לפקוע מים, בינתיים המים פוקעים לבד והיא אומרת לי "את יולדת. קדימה".

- בלידה הראשונה הייתי עם אפידורל. בלידה השניה בלי , אבל בשלב של צירי לחץ עשו וואקום מהיר בגלל מצוקה חדה של העובר, אז לא ידעתי איך תכלס זה מרגיש ללחוץ את התינוק החוצה..

ואמאלה, זה כואב נורא נורא. איבדתי את זה, בכיתי וגם צעקתי כמו שלא חשבתי שיקרה לי.

אבל ב"ה אחרי 7 דק' מאז שהמים פקעו התינוקת המהממת שלנו היתה בחוץ.

וב"ה ללא קרעים ותפרים.

הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו. 

וואו כולי צמרמורותאוזן הפיל

איזה גיבורה את

זה כל כך מרגש המסע הזה

מעריצה אותך על כל השעות הארוכות

וואו איזה סיפור! מרגש!דיאן ד.

מלא מזל טוב נחת ובריאות לך ולקטנה❤️

וואי תמיד כיף לקרוא סיפורי לידההשקט הזה
תודה ששיתפת ואיזה אלופה את שהתמודדת ככה
וואוו מלא מזל טוב!מאוהבת בילדי

איך אני מבינה אותך לגבי היאוש שהפתיחה לא מתקדמת.... סיוט!

 

איזה כיף להיות אחרי! שיהיה המון מזל טוב והתאוששות מהירה!

וואו איזו מרגשת!🩷Doughnut
איזו אלופה את, שיהיה הרבה במזל טוב! 
מרגש ממש! כל סיפור לידה הוא כל כך מיוחד ומרגשואילו פינואחרונה

ומאוד ניסי. פלא ה'

ממש באלי לכתוב פה את הסיפור לידה האחרון תחת הכינוי שלי. אבל בטוח יזהו אותי.. הוא כתוב עם כל כך הרבה פרטים.. 

בוקר של מצפון ממשהריון ולידה

באמצע הלילה ביקשתי מבעלי להשכיב את התינוקת שבת חודשיים כי לא יכולתי כבר מרוב עייפות להיות איתה והלילות האחרונים קשים

לקח לו הרבה זמן להחזיר אותה לישון והבוקר אני מרימה מהמיטה ורואה את הסדין עם כתמי דם ופצע דם בצורת שריטה בפנים שלה

בעלי לא שם לב אבל זה ברור שזה מניסיונות ההשכבה שלו. הויסות שלו לא מאוזן וכשהוא עייף כנראה לא נזהר מספיק

אני עם מצפון מטורף!! אם הייתי איתה אני זה לא היה קורה

מצפון על הבכי האומלל בלילה בלי מענה לשריטה או אפילו חיבוק קטן.

אוף

את בטוחה שזה בעלך ?פילה
לפעמים תינוקות שורטים את עצמם די חזק. 
^^ ואם העור שלה יבש, אז גם נשרטים יותר בקלותיעל מהדרום
כן, יש לו ציפורן אחת שישר הוא אמר שחושב שהיא אשמההריון ולידה

זה באיזור שהיא לא מגיעה עם הידיים וזו שריטה עמוקה יחסית לכוח של ניובורן

באסה 

אאוצ'. אבל יכול לקרות גם לאנשים עירניים וזהיריםיעל מהדרום
גם לאנשים זהיריםאיזמרגד1

יכול לקרות ששורטים תינוק בטעות, בטח בחושך שלא רואים מה עושים... ועשית את הדבר הנכון שביקשת ממנו להרדים אותה, את לא אמורה להגיע לאפיסת כוחות.

ולהבא- שיגזור את הציפורן, ותמשיכי להביא לו אותה גם כשהוא עייף... אני חושבת שהנזק שיהיה לה מאמא קורסת שממשיכה להיות איתה גדול מהנזק של שריטה חד פעמית...

וואי גם לי קרהרקאניאחרונה

שנשברה לי הציפורן

והבת שלי צרחה והשתוללה לי בידיים ונשרטה מהציפורן הזאת

היה לי מצפון ממש אבל בסך הכל זה הגיוני שיקרה כזה דבר

תינוקת שבוכה ולא נרדמת זה קשוחחח

🫂🫂🫂

IVF- ההורמונים האלה הורגים אותיאנוונימית1

שמישהו יגיד לי שאני נורמאלית שאני בוכה בלי סוף כאילו אני כבר מתאבלת? שאני כבר מדמיינת את התשובה השלילית למרות שיש עוד שבוע לב. דם?

שזה ההורמונים, לא אני.

שאני מדמיינת אותי רצה לקבל חיבוק מהשכנה (כי הוא בטח יהיה במילואים בדיוק) ואני נמרחת לה על הספה. ומשאירה אצלה את הילדים כי בטח לא יהיה לי כח לתפקד.


 

ומתישהו העולם יבין שמותר לי לרצות עוד ילדים? שזה שאני מאושרת שיש לי לא סותר ששורף לי הלב שאני רוצה עוד? מה, רק לאישה שמביאה בקלות מותר לרצות מלא ילדים? מי החליט את החוק המוזר הזה?

 

ואולי בכלל אני צריכה להתפלל שה' יעזור לי לרצות פחות ילדים?

כדי שלא יכאב כל כך בנפש. כדי לחסוך לי מסעות אינסופיים כאלה

נורמלי. ולמי איכפת מהעולםאורוש3

את הולכת בשביל שלך.

חיבוק! 

חיבוק ענק יקרה!!! הייתי שם....אמהלה

תתעלמי מרעשי הרקע! לא מעניין מה העולם חושב עלייך!!!!!

שיהיה בשורות טובות ומתוקות בקרוב ממש

השבועים האלה זה סיוטטט שלא ברא השטןSheela
חיבוק גדול נשמה הלוואי שיעבור מהר ויהיה טוב! 
תודה מהממות♥️ אני פשוט לא זוכרת שהייתי ככהאנוונימית1
בסבב הטיפולים הקודם...

לא זוכרת שכל רגע פנוי אני בוכה, שהייתי מדוכדכת אחרי ההחזרה...


פשוט קטע שכל סבב והאופי המוזר שלו

אולי בסבב הקודם בעלך לא היה במילואים..שקדי מרק

ולא היינו בסיומה של מלחמה שהוציאה הרבה כוחות?..

אל תשכחי שגם ככה להיות מטופלת פוריות בתקופה כזאת זה טירוף

ובואי נגיד שגם בלי טיפולים אני אשת מילואים ועם דמעות בעיניים כי כבר נמאס

אז את מתמודדת עם הכל ביחד..

חיבוק גדול

האמת שהוא היה במילואים בסבב הקודםאנוונימית1
אבל מרגישה שאולי פשוט יש יותר ויותר דלדול כוחות עם הזמן... וחיבוק לך על המילואים, באמת נמאס
זה ממש נורמליSheela

זה שבועיים מורטי עצבים

ממש תחושה שאין לאן לברוח והמחשבות מציפות בלי הפסקה..

ואם את ברצף של טיפולים אז גם ההורמונים מצטברים מפעם לפעם

זה יעבור❣️

מבינה אותך כלכך חיבוק גדול!מחכה להריון

אמן תשובה חיובית בקרוב!!

מותר לך לרצות לגמרי!

מבינה מאד את המקום הזהמאמינה ומתאמנת

שאת רוצה עוד ילדים וצריכה להילחם על זה ואחרים לא מבינים. כשאומרים לך להסתפק בילדים שיש לך.

צריך לשים פס על כולם אבל זה כל כך קשה.

הלוואי והכל ילך לך בקלות🩷

אמן♥️♥️♥️אנוונימית1
וואי וואי איך שאני מבינה אותךשירה_11

מחמת בושה אני לא אספר לך מה אני הרגשתי עם ההורמונים

הלוואי והייתי יכולה לשלוח לך איזה משו מתוק וחיבוק 🩷🩷🩷🩷🩷

מהממת תודה♥️ מרגישה את החיבוק מרחוק!אנוונימית1
חיבוק!! גם אני הייתי שםחולמת להצליח

בטח שזה נורמלי לבכות,זר לא יבין מה זה לעבור בדיקות בלי סוף,

ללכת לבדיקות דם אולטראסאונד כמעט כל יום,

להזריק לעצמך זריקות

ואחר כך לעבור טיפולים..


את אלופה!👑

בע"ה מאחלת שיהיו בשורות טובות!

תודה רבה♥️♥️♥️אנוונימית1אחרונה

אולי יעניין אותך