את

את הרגישות הזאת אפשר להפוך למשהו חיובי

לדעתי

אני מסתדרת לבד

אני מסתדרת לבד

אתה יכול לפרש אתזה ככה, כמו שאתה רוצה

אבל מבחינתי להסתדר לבד זה לפתור את הבעיות 

נגיד אני אתן דוגמה.. הרצון שלי הוא להתלבש בצניעות, כרגע אני לא מלבשת צנוע בכלל

אז אני מסתדרת איתו-- פותרת אותו... לא מחכה לרגע שבו הוא 'ישתנה בעצמי'

ושאיפות ברור שיש, אבל זה לא סותר את המשפט שאמרתי..

זה היה נשמע כאילו "משלימה עם זה"....

ברור שככה הכי טוב, ברור שאנחנו לא צריכים "להמתין שזה ישתנה לבד" אלא לעבוד על זה,

אשרייך, עלי והצליחי!

בהחלט יש משהו. אבל אני מעדיף לא לכתוב אותו פה.

אני קצת תמה על התשובות כאן.

מישהו חושב שהוא מושלם?

אני, מה לעשות, לא חשוב ככה, והייתי רוצה לשנות את.. ואת.. ואת.. ואת.. וזה מה שאני עתיד בע"ה לעשות עד נשימתי האחרונה. לשם כך באנו לכאן, לא?

כמו ש@קרובה אמרה

מה שאני רוצה לשנות זה כבר בתהליך, (מסתדרת איתו לבד)

לא מחכה שזה יקרה לבד/יבוא מעצמו

דברים שהגעתי לרצון לשנות אותם, אני כבר באמצע לשנות אותם.

יש הרבה!
אני בכללי אדם שמאמין בשינויים,
מאמינה באנשים- אך לא סומכת עליהם.
הייתי רוצה לשנות בעצמי- את השונות שלי...

ולדעת מתמטיקה

ולדעת לשבת ללמוד

ושיהיה לי כוח להתפלל וזה לא יהיה מלאת ברירה

ולהיות יותר עדינה 

ויותר מסודרת 

ופחות כפויית טובה

ולקרוא פחות

ושלא יהיה לי משקפיים

ולדעת יותר להקשיב

ולהיות פחות חופרת...

שהטיפוסים היותר מבולגנים גם יותר יצירתיים

וסדר זה בכללי דבר נרכש.

נ.ב- מה רע בלהיות חופרת? זה חמוד, וגם אפעם לא משעמם עם חופרות

שאני מסכימה לגמרי עם אוכפית.

שהרגע ראיתי שהיא גם כתבה- פחות לקרוא

@אמממ אוי ואבוי לך אם את אי פעם תנסי לבצע את זה איכשהו

דימ יכולה יכולה להסכים איתי גם בזה (בלי לשאול) שזה בקשה נוראית.

תמישכי לקרוא מלא, זה מדהים

וגם משקפיים זה יפה

וגם

לא כולן חייבות להיות עדינות

אחרת מה הקטע פה בכלל

תאהבי את עצמך אחות.

גם מסודרים לא מוצאים כלום

רגע מה

כן

אין להם הם לא רואים בעניים אלה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...