אם כן, 

אז לא

נו במת

התכוונתי לשאול אם יש עוד אחים/אחיות איתך בחדר

או שיש לך חדר לבד?

לבד

.

תהפכי את החדר שלך למקום שיהיה לך הכי נעים להיות בו 

(נקי, מסודר, מצעים מהכביסה)

חדר מסודר נותן תחושה הרבה יותר נעימה

ואם את שמה שירים יפים ברקע זה יכול להיות גם כיף

היום מצאתי את עצמי מנקה תחדר במשף שעתים פשוט בכיף

לי עוזר עכשיו לגדל צמחים, למרות שהם איתי כבר שנה,

מאז הקורונה הוספתי עוד 3 

ואני מוצאת שזה ממש מעסיק אותי כל יום להשקות אותם ולנקות אותם (10 צמחים זה עבודה של שעות) 

להחליף להם אדמה, לייחר אותם, ללמוד עליהם, לנקות אותם, לראות מה המיקום שיהיה הכי טוב בשבילם, כמה אור כל אחד צריך, כמה מים, לגזום אותם.. קיצר מכניס לי פול חיים

היום בסופרים מוצאים צמחים את פעם הבאה את יכולה לקפוץ

אבל אם זה לא מדבר אלייך

תשמעי מוזיקה, הרבה מוזיקה. בקול

תיהי עם עצמך, תכתבי, תכתבי.

תציירי

אני עשיתי לעצמי 'אתגר', יש לי מין ניילונית כזאת

כל יום אני מציירת ציור/ים על דף+ תאריך ושעה, מסכמת את היום, כה משפטים עליו

וזה מרגיע ברמות, אני מוצאת את עצמי שפוכה מעייפות באיזה 2 בלילה מנסה לצייר את הציור שיתאר את התחושות שלי בצורה הכי טובה.. 

לא תמיד באה ההשראה, היא ביישנית לפעמים.

תקחי תלימודים שלך ביידים

הם חשובים

תתחילי לאכול בריא, זה עושה טוב

את חשובה לעצמך

לכי לתת חיבוק לאחים/יות שלך

תבשלי/ תאפי משהו

העתקתי. תודה.

לשמור עם חברות על קשר יומיומי

אין יום שעובר בלי שאני מדברת עם החברות שלי..

זה חשוב מבחינתי בטירוף

וגם מפיג תשיעמום

שינויים

וואו כלכך חשוב בעיני

אפילו בדברים הכי קטנים

גם להחליף לפיגמה חדשה זה שינוי

אולי לא כולם אוהבים שינויים אבל אותי

זה מציל

נסי לחשוב איפה את מכניסה גיוון

אם זה להזיז רהיטים/ פריטים קטנים בחדר

להתחיל לשמוע אלבומים אחרים

שגרה

אחד הדברים שגורמים

לך להרגיש סיפוק במשך היום, שהספקת

תבני לעצמך את השגרה שהכי נוחה בשבילך

לכי לישון בשעות קבועות

קומי בשעות קבועות

תעשי לעצמך ארוחות בוקר

לנשום אויר

אם יש לך מספיק כח רצון

קומי בזריחה

בשעות שאת לא מכירה

(אבל שיש אור!!! ליזהר!! לקחת פלאפון ולהודיע להורים מראש!)

ופשוט צאי לרחוב

בשעות שעוד הרחובות מכוסים טל

והכל קרר כמו בחורףף

והאויר אימלה

אני הלכתי לגן משחקים שקרוב אליי

עם שירים ברקע

ופשוט התנדנדתי 

אוח זה היה כזה כיף

לגמרי עשה לי את היום

הדברים שגורמים לי להרגיש טוב יותר

רשמתי אותם

באמת שרק ככה אני נהנת בבית.

אני מאמינה גם שמה שעושה לי טוב

יכול את חברה שלי לשעמם

וההפך..

הכל תחומי עניין

אז כל אחת יכולה להוסיף דברים משלה...

והופ אני נזכרת בעוד דברים

עפתי לכתוב אותם

בכל מקרה תודה לך

לא לשמור בבטן

אם את כמוני,

אז בטח את מגלה בתקופה הזאתי צדדים בעצמך

שעד עכשיו לא ממש הכרת

לפעמים אנחנו אוגרות מלא

(או שזה סתם קשור להורמונים שבאים אליי ?)

בקיצור,

זה בסדר לצחוק בלי סיבה

זה בסדר לבכות בלי סיבה (זה משחרר)

אם את מרגישה בנח תבכי לחברה שלך

(מזל שהן עדיין ממשיכת לדבר איתי,

אני כל הזמןן בוכהה להןן,

על דברים טיפשיים

והןן צוחקות עליי, שזה מכניס לפורפורציות)

טיפוח

אני דיי מתביישת לומר

שאחד הלילות הלבנים שעשיתי עם חברה שלי

נכנס לנו ג'וק כזה בראש לעשות תחרות מי לא מתקלחת הכי הרבה זמן

פשוט כמו בנים

ונשברנו יחסית מהר

קיצר, מה אני באה לומר

שאז נזכרתי איזה דבר טוב זה מקלחת

פשוט תנקי את עצמך כל יום,

אבל רציני, תמרחי את זה.

יש מספיק מים חמים העונה

תשטפי פנים כל יום עם סבון פנים

שימי קרם פנים

תסתרקי, סדרי שיער.

(אם בא לי טוב באותו יום אני גם מתאפרת

אבל עדיין עם פיגמה כיי זהה הכיי נח)

קיצר, זה עושה הכי טוב שיש

אני ממש לא מפוקסת אם השיער שלי מבולגן ומפוזר..

ושאני מריחה טוב זה נותן לי מוטיבציה.

ככה 

כל הרשימות האלו נהדרות (ההתחלה, והשכחתי, והעוד שכחתי ועוד שכחתי ועוד שכחתי)

ממש רעיונות נהדרים

כל הכבוד על ההשקעה (והבגרות..)

יש לי עוד שכחתי 

אבל אני מחכה שיהיה לי עוב 'שכחתי' אחד כדי כבר לשלוח אותם ביחד

ובאמת ממש בשמחה..

אני נהנית מזה

את יכולה לשלוח כל אחד בנפרד, מה רע? זה אפילו חמוד.

(את לא משלמת אגרה על מספר התגובות בערוץ, נכון?...)

וב"ה, איזה יופי.

ממש נותן מוטבציה להמשיך 3>

טוב תאמת זה אחד הדברים שהכי כיף להשקיע בהם

אני עוברת תקופה, שאני רוצה להשאיר ממנה זיכרון מתוק

אז תכירו את ה'בולט ג'נרול'

קחו לעצמכן יומן

היומן שלי הוא יומן ללא תאריכים, רק עם "to do" וסיכומים חודשיים

אבל זה גם יכול להיות סתם יומן ריק 

(אם באלכם להשקיע תזמינו

אם לא תקחו פשוט מחברת)

ותמלאו אותה בהשראה..

אנסה להסביר את הקונספט

 

 

בקיצור

הקונספט הוא לעשות יצירה

שתישמר לכם, ובעוד כמה שנים תסתכלו ביומן הזה..ו.. 

וגם תוכלו להשתמש בה בהווה, ולא רק כזיכרון

ולא לפספס דברים קטנים שצריך לעשות

 

בעיקרון יש אנשים שממש שנאים את זה אבל אני עפתי על זה..

וכמה שזה מעסיק אותי...

אוח

העע את חמודה

שהעמוד יפה אז זה נותן לי חשק להשאיר את היומן פתוח 

ואז יש לי את המשימות על השולחן מול העניים כל היום

סליחה אם אני חופרת

מים

שכל הזמן יהיה לידכם בקבוק

דבר ראשון, לריכוז. בלימודים

אני מוצאת שהדבר שהכי עוזר לי זה פשוט לשתות

תוך כדי.. מרענן.

 שני, כל הזמן שוכחים להקפיד..

שלישי, זה עוזר לעור פנים בריא יותר

רביעי,

--לנסות להמעיט בזמן מסך

ז'א להתחיל לפתח תחביבים..

ספורט

זה יכול להיות גם חמש דקות בבוקר

רק להזיז את הגוף המסכן

פעם, הייתי עושה(אולי אני אחזור לזה)

יוגה לפני השינה.. כמה תרגילים

על המיטה..וואי זה היה טוב

אני אנסה למצוא תמונה של התרגילים החמודים האלו

יש מצאתי

זה היה כיף

שעות לימוד

תנסו למצוא, את השעות שהכי נח לכן להכין בהן ש.ב

אני יודעת, שהמוח שלי מבין מתמטיקה הכי טוב

בשעות הלילה.

ובמשך היום אני פשוט לא מצליחה לעשות אותם..פפפ

אז תנסו לקבוע לכם זמן עבודה

שהכי באמת נח לכם..

יש נגיד כאלו שבבוקר 

הם הכי חדים,, פשוט תנסו

זהו לבנתיים

זה מוכר..

הרבה פעמים אנחנו צמאים אבל הגוף מפרש את זה כרעב

זה משעמם מחרפן ומרגיז. ובאמת אחד מהרופאים המומחים בקשר שבין גוף ונפש כתב כבר לפני יותר ממאתיים שנה שכשעצובים- חולים!

אז.. אם אנחנו באמת רוצים לצאת מהקורונה והסגר הזה כבר- דרושה שמחה כזאת שעוד לא הייתה כמוה מאז שמחת בית השואבה המקורית לפחות... ואם אנחנו לא משיגים אחת כזאת לפחות כן נשמח כמה שאנחנו מסוגלים מה שירפא באופן יחסי את מחלות הגוף והנפש..

ואיך להיות שמח? הנה עצה של ר' נחמן מברסלב- תזיזו את הרגליים! פעם כשבתו הייתה חולה הורה לה רבי נחמן להתגבר בשמחה עד שתרקוד. היא קיימה את עצתו, סגרה את התריסים ורקדה עד שהתרפאה. אז גם אם אי אפשר לבד, אפשר כל אחד בבית בטח היום כשיש את כל השירים במחשב ורמקולים משוכללים- יאללה מסיבה!

עוד עצה למילוי הזמן ולהפגת הבדידות- לדבר עם ה'. זהו מן חבר מיוחד כזה שלא עוזב ולא רחוק אף פעם אפילו כשאנחנו בהיסח הדעת עוזבים אותו ושוכחים אותו קצת...

כדאי להקדיש זמן מיוחד שמיועד אך ורק לדיבור הזה אמנם מתוך הזמן הזה יהיה אפשר פתאם בכל מצב פשוט להרים עיניים ולהגיד "היי אבל'ה מתוק, משעמם לי. בבקשה תזמין לי משהו חיובי ושמח לעשות!"

בהצלחה רבה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...