.. - נוער וגיל ההתבגרות

ולכן ההרחקה היא רק לטובת האדם, מובא בספרים הקדושים

שאם נוגעים באישה לא שלו, קופצת על האדם טומאה נוראה,

ולכן חז''ל הזהירו נורא על איסור נידה, שוב זה רק לטובת האדם,

להציל אותו מעברה נוראה.

אמנם יש מחלוקת אם זה דאו' או דרבנן אבל מוסכם שיש איסור.

ב. עצם המצב שיש מישהו שאת אוהבת אותו מחוץ לנישואים הוא מצב בעייתי מבחינה הלכתית, כך ששמירת נגיעה זה החלק הפחות חשוב פה.

@נשמה כללית יענה

@נשמה כללית

יש הרבה מה לומר. אבל קודם המלצה -
http://www.olam-jew.com/word/maga.doc

זה ארוך אני יודע, אבל שווה את זה.

ואם לא תשתכנעי ממנה אשמח ממש לנסות בעצמי...

אם כי הסיבות שם כפי שהבנתי, לא ככ נוגעות לפן ההלכתי של שמירת נגיעה, ונראלי זה מה שמענין אותך.. @נפשי ערגה

בואי נתחיל מזה, שככה היא ההלכה, 

כןכן, אני יודע, את יודעת שזו ההלכה אבל את רוצה להבין למה.

אז למה אני מתחיל מזה?

כי יש קצת בלבול לצערינו בדורינו, ששמירת נגיעה נהייתה קצת "אופציה"

וזה גורם לנביעת השאלות האלו..

אז לכן, קודם כל חשוב להדגיש, שככה היא ההלכה, כמו שבת, כמו חזיר, כמו מצה.

אז כן, לגיטימי ונהדר לברר את הטעם, לנסות להתחבר, מה שאת רוצה. זה אפילו חשוב.

אבל זה על גבי ההכרה הבסיסית - שכך אמר ה'! שזו ההלכה!

שאין עכשיו "מבחן" - "אם אשתכנע אשמור, ואם לא - לא"

כי כל עוד את מאמינה בה' ושומרת מצוות, את שומרת גם על זה.

ושמחה ומאושרת שזכית להיות יהודיה, דתיה, קרובה לה' ושמרת מצוותיו.

עכשיו נעבור לנסות גם להבין את זה, להתחבר לתוכן של זה.

את שואלת - אנחנו אוהבים, למה שלא ניגע....

אז קודם כל, הערה קטנה, תרשי לי להניח שזה קצת דמיון.. אתם לא באמת "אוהבים", כמו שזוג אוהב..

יש לכם קצת רגשות, זה הגיוני, הגיל וההורמונים מטפחים את זה יפה יפה...

וגם, שו שו שו, יש קצת משיכה... לא צריך להתבייש בזה, אבל גם לא להכחיש את זה...

וממש לא כדאי שמתוך מצב כזה להגיע לנגיעה וכו'.. בפרט ש99,9% שה"אהבה" הזו תתפוגג יום אחד...

זה לא יהיה הגבר שלך, ואת תרגישי מצחיק בעוד כמה שנים כשתיזכרי ב"אהבה" הזו,

אז אל תעמיסי גם נגיעה וקשר פיזי, על גבי העניין הזה...

אבל כמובן, אל זה העניין כולו,

התורה הרי אוסרת גם על זוג אנשים בני שלושים, שהחליטו סופית להנשא, לגעת זה בזה עד שתינתן הטבעת וייכנסו לחדר ייחוד.

אז יש לנו להסביר גם את זה, להתחבר גם לזה,

ובכן,

את צריכה להבין, הגוף שלך הוא שלך, אין שום סיבה שאי מי בעולם יוכל לגעת בו,

האופן היחיד ששייך שיגעו בך, זה מישהו שמוגדר כ"בעלך", שאת שלו, והוא שלך, ואתם מחוייבים זה לזה וקשורים זה בזה,

רק אז, רק אז, יש טעם וטוהר בקשר גופני, קשר שנובע מתוך הקשר הנפשי המוחלט,

וקשר נפשי מוחלט, הוא לא ה"אני אוהבת אותו", אלא ההחלטה והביצוע של קשירתכם זה בזו וזו בזה.

בלי קידושין ונישואין - אולי את אוהבת אותו, והוא אוהב אותך, אבל בכל רגע מי שירצה יכול לקום וללכת.

אין באמת קשר, אין באמת מחוייבות.

וזה לא יתכן, שהגוף שלך יעמוד לרשות מי שלא מחוייב לך, מי שלא קשרתם את עצמכם קשר מוחלט.

אל תוזילי את עצמך, אל תאפשרי דבר כזה,

זה לא מכבד אותך

זה לא מייקר אותך

זה הופך את הגוף שלך לחפץ שימושי, במקום לדבר קדוש ששייך רק לך ואת שומרת עליו מכל משמר.

הקדושה הגדולה שמייחסת התורה לקשר בין איש לאשה - היא היא האוסרת על קשר בין מי שאינם "איש ואשה".

הנצרות, להבדיל, רואה בקשר הזה חטא, אבל חטא שכולם עושים.. וממילא - גם אין הבדל כבר איך עושים, כן נשואים, לא נשואים, מה זה משנה...

התורה הקדושה, לעומת זאת, מגלה לנו את הרוממות הנפלאה של זה, את המעלה והיקרות של זה, ומזהירה אותנו, תשמרו על זה כפי הערך של זה! אל תזלזלו, אל תהפכו את זה ל"הכל בשקל"...

תחשבי על ההבדל, בין אשה שמגיעה לבעלה, אחרי החתונה, כשהיא שמורה וטהורה, כשהוא הראשון שנוגע בה...

ותשווי את זה לאשה שכבר התעסקה עם כל מיני גברים קודם....

אני בטוח שתרגישי את הההבדל...

ותחשבי, מה את רוצה לחוות, מה את רוצה להרגיש כשתתחתני...

ושוב, נסיים, בכל מקרה, זו הוראת התורה, זו ההלכה, ואנו שומרים את דבר ה'!

מקווה שהועלתי, ספרי אם לא...

(מתנחלת אמיתית ועטריסטית בנשמה, (לא מצליח לתייג) בסיידר?) 

אתה צריך אישור ממני??? אם כן אז אני מאשרת סתםם אמ.. כןן זה ממש יפה ו"משכנע" אני כאילו לא שאלתי על השמירה נגיעה 

נגיעה הייתי משתכנעת...

לא. בכוונה לא דיברתי על מעשים מיניים, אלא על כל "קשר גופני".

כל קשר כזה, הוא קרבה, הוא פתיחה של עצמך הסרת מעטה שאת אמורה לעטות על עצמך עד בא העת.

לא רק ההגעה לישורת האחרונה היא השימוש והזולות.

כל קשר גופני, כל קרבה פיזית, יש בה את הבעייתיות הזו.

ולא רק בעולם החילוני הן לא נתפסות כמיניות, גם בעיני התורה הן לא בהכרח נתפסות כמיניות.

כן, חיבוק, יד ביד, להניח את הראש על הכתפיים, כן, הדברים האלו הם קרבה גדולה מידי.

הם קרבה שלא אמורה להיות בין שני המינים, מלבד במסגרת של כריתת ברית נישואין.

ולאפשר את זה עם חבר שאוהבים, זה הוזלה, זה הקלת ראש ביקרות.

|זה גם לא ממש "תוספת", זה "חלק" מהבנת ציווי התורה, אבל שוין, העיקר באמת שזה לא יהיה תחליף|

לא הבנתי, סורי.

אני הסברתי באריכות, למה הגוף שלך הוא שלך, והיחיד שאמור לגעת בו זה בעלך, לא אמרתי ש"אמורים", לא הבנתי מה לא משכנע כאן.

נמתין נראה מה היא תענה.

שלו לגעת.. שזה סוג של התמכרות והוא לא יכול לעצור את זה..

וואי ככ נכון כולם יודעים שאצל הרבה זה מתחיל ביד ביד ולהניח את הראש וזה רק מתדרדר לא אצל כולם אבל יש... 

כמו שאמרנו - אתה יודע מה לכתוב על דברים כאלה

היא יותר מדברת על הנזק הרגשי שמגע לפני החתונה גורם, זה ממש מעניין.

הנה שרשור ישן שנתקלתי בו, כדאי לראות:

כאלה שהיה להם חבר/ה בגיל תיכון- שאלה פיצפונת.. - נשואים טריים

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...