איך ובמה להאכיל תינוקאמא של דן-דן

הי,בני בן תשעה חודשים ואני מאד רוצה שהוא יאכל אוכל בריא.

כרגע הוא מעדיף רק תמ"ל (ובלי תוספת דייסה).

ניסיתי לתת לו פירות טחונים הוא טועם כמה כפיות ולא רוצה להמשיך (וזה ממש טעים).

את ההאכלה אני משלבת עם סיפורים, שירים...על מנת להסיח את דעתו (ולפעמים, כן אני מתוודה, אני מנסה להכניס לו לפה בכוח.. שרק יטעם קצת ... אולי הוא ישתכנע. זה מאד מתסכל להכין ובסוף הוא לא מוכן אפילו לטעום. ואני כל כך דואגת אני מאד רוצה שהוא יאכל אוכל מזין ובריא. אני מבינה שזה ממש לא טוב לעשות את זה ולכן אני מבטיחה שאני מפסיקה עם זה).

ירקות טחונים הוא בכלל לא מסכים. בטטה מעוכה-איכשהו וגם לא הרבה. 

ניסיתי לתת לו לטעום פירות דרך מסננת לפירות. בפעם הראשונה הוא נהנה אבל אח"כ הוא כבר לא רצה.

ניסיתי להביא לו עגבניות מרוסקות וזה המון זמן להאכיל בכפית (זה ממש נוזלי) אז ניסיתי דרך בקבוק, עכשיו הוא לא מוכן בשני האופנים.

לאחר שהתייעצתי עם מנחה מטיפת חלב היא הסבירה שבשביל ההתפתחות המוטרית חשוב שהוא יאכל דרך כפית ושאם הוא לא רוצה לאכול אז לעשות הפסקה של שבוע ואז לנסות שוב וזה מה שעשיתי אבל הוא עדיין לא רוצה. 

גיסתי המליצה לי להביא לו לאכול לבד אבל הוא לא מצליח לאכול חתיכת תפוח /אפרסק זה מחליק לו מהיד והוא גם לא מצליח ללעוס.

לחם הוא אוכל יפה לבד (כמובן, כמו כל דבר בהשגחה). פעמיים הבאתי לו חתיכות קטנות של חלמון ביצה קשה והוא הסכים.

חוץ מלחם לא מצאתי משהו שאני יכולה לתת לו לאכול לבד (את הלחם הוא מצליח לתפוס, זה מספיק גדול וגם הוא יכול לחתוך ממנו חתיכות ולאכול בקלות).

 אשמח לקבל עיצות חכמות . ו-כן, אני יודעת שבלחץ שום דבר לא עובד אז אני מנסה להרגע ולשדר רוגע

ניסית בננה? נשמע שאת מאוד מודאגת ואין לך ממהבתי 123
זה ממש נורמלי בגיל הזה הם אוהבים את המטרנה והבקבוק זה אוכל טעים שלא צריך להתאמץ בשבילו ובינתיים זה זמן לחשוף לטעמים ומרקמים שונים בלי לחשוב עדיין על אוכל בריא ומאוזן
סביב גיל שנה כבר לרוב התינוקות לא מספיק רק חלב והם כבר יותר זורמים עם אוכל.
מבינה את התסכול מלבשל והוא לא אוכל אבל אין ממש ברירה. מה אתם אוכלים בבית? את יכולה לתת לו לטעום מהאוכל שלכם ולא לבשל במיוחד
זה משתנה. ניסיתי לתת לו בננה בפעם הראשונה הואאמא של דן-דן

ממש לא רצה והיתה פעם שהוא מאד נהנה. ולגבי הרעיון שאת מציעה לתת לו לטעום מהאוכל שלנו הענין הוא שהאוכל שלנו לא עומד בדרישות המחמירות שלי (אורז לבן, פסטה וכו'..) אני מנסה לתת לו לטעום רק מאכלים שהם בריאים בלי תוספת סוכר או שמן. השאיפה שלי היא לאכול ולבשל בריא יותר אבל אני פחות במטבח, עובדת על זה.. ובתור אחת שזה פחות זורם לה, כל ההכנה וכו' זה כרוך בהרבה מאמצים. 

עד לפני כחודשיים הייתי נותנת לו חלב שאוב (לפחות פעמיים ביום) וזה היה מרגיע אותי. היום הוא מתבסס רק על התמ"ל (כי כמעט ואין לי חלב) וזה די מדאיג אותי, חשוב לי לתת לו את האוכל הבריא על מנת שהוא יתפתח הכי טוב שאפשר.

אתם לא אוכלים ירקות מבושלים? טחינה?בתי 123
בסופו של דבר הוא יוכל מ שאתם אוכלים בבית השינוי קודם צריך לבוא ממכם ואם זה זמן לחוץ (כמו לכולם עכשיו) אז זה לא הזמן לשינויים ולשאיפות שלנו לבישולים בריאים
תינוקות גם מאוד מרגישים את הלחץ שלנו תגידי לעצמך שאת זורמת וזהו. בטח לא כדאי לדחוף בכוח ולא לתת דברים שעדייח לא מתאימים ליכולות שלו
בתמ"ל יש כל מה שהוא צריך בשביל ההתפתחות התקינה אז אין שום סיבה ללחץ.
אבל אני רק רוצה להוסיף שאני לגמרי מבינה את הרצון שלך במיוחד שהיית מתאמצת ושואבת ובטח הייתה לך תקווה להעביר מחלב אם למוצקים בריאים אבל כמו תמיד שום דבר לא בידיים שלנו.. שולחת לך חיבוק❤
ירקות מבושלים הוא אהב כשהם מעוכים ולא טחוניםאמא של דן-דן

טחינה הוא לא אוהב. אני מתחילה לחשוב שהוא לא אוהב את המרקם הטחון. הוא אוהב יותר כשזה בה בצורת המעוך. אבל איך להביא לו פירות מעוכים?אולי לנסות לבשל אותם קודם? ותודה על ההבנה והעידוד.

בטח אפשר לבשל פירות ולמעוך הכי טוב עם קצתבתי 123
מים שיהיה יותר מאודה ממבושל ככה שומר גם על המתיקות וגם על הערכים התזונתיים
ולגבי השינויים בבית.אמא של דן-דן

קצת לא נעים לי אבל אני לא ממש במטבח. בעלי הוא זה שמכין את האוכל.. אני משתפרת ומתחילה להיכנס יותר למטבח ומגלה שזה לא כך כך מורכב,  השינוי הוא יותר להתחיל לבשל, אז גם ככה אני עובדת על זה ואני מתחילה לבשל אורז מלא(במקום אורז לבן לבן ולגוון בקטניות במקום רק שעועית ירוקה או אפונה).

ותודה על ההבנה והעידוד.

ממה לא נעים נשמע מצויין בעל שמבשל ועוד יותרבתי 123
שאת גם מתחילה בהצלחה
הילדים שלי לא אהבו טחוןאל הר המוריה
לכן התחילו תכלס לאכול בגיל שנה.
בעייני אין טעם להלחץ ולדחוף..
קודם כל ולפני הכל וחשוב מאוד - כל עוד הילד לא אוכלהמקורית
מוצקים טחונים או מרוסקים בצורה טובה לדעתי אין לתת לו בשום פנים ואופן לא תפוח ולא אפרסק. זה סכנת חיים ממש!! הוושט שלהם קטנה וההדרגה של המעבר מטחון למרוסק ללחם לדייסה וכו הוא חשוה מאוד כדי שיוכל להתאמן על הבליעה. לא לקפוץ מהר מדי מתוך לחץ כי זה עלול לגרום לחנק חס וחלילה. והיו מקרים של ילדים גדולים יותר שכמעט הסתיימו במוות מתפוח. וגם אפרסק הוא לא יותר טוב. אז קודם כל היה לי חשוב לי להגיד..
דבר שני. באמת את לחוצה מדי. לא כל הילדים הולכחם לפי הספר. אצלי הקטנה התחילה לאכול מוצק טחוו רק בגיל הזה בערך וממש מעט ואין מה ללחוץ אותם או לגרום להם טראומות. אם לא הולך לך אז או שלא מצאת את המאכל הנכון או שזה לא הזמן לזה.
וממש ממש לא מאכילים בכח
אני מציעה לך לנסות דייסת קוואקר עם סילאן או אורז מרוסק שמבושל עם הרבה הרבה מים ורך. מרק טחון. פרות טחונים. ירקות מרוסקים עם הרבה מים שהם גם מתוקים כמו דלעת או גזר.
ו2 דברים נוספים:
1. לא להרפות ולגוון ככל האפשר. עקביות זה הסוד עד שעולים על מה שהוא אוהב וכן זה קצת קשה אבל בסוף זה מסתדר
2. חזרתי על זה הרבה אבל ממש קשה לי לקרוא מה שכתבת ואת הלחץ שלך להאכיל אותו - להוריד לחץ. ולא להאכיל בכח. זה נקרא האבסה וממש לא נכון לנהוג כך. זה יכול לגרום לו לקונוטציה שלילית לגבי אוכל. הם באמת סובלים מזה
תודה שהסבת את תשומת ליבי לגבי הפירות השלמים. כפי שכתבתיאמא של דן-דן

ניסיתי לתת לו לאכול פירות טחונים אבל הוא לא אוכל הרבה, לפעמים הוא ממש לא מוכן לטעום.

ואת ממש צודקת לגבי ההאכלה בכוח- יש לך רעיון איך אפשר לגרום לו לטעום? אני חושבת שאם הוא יראה שבשום צורה אני לא מביאה לו לטעום אוכל בכוח בפעמים הבאות הוא פחות יתנגד.

תשמעי גם אצלי לא עפו על פרות טחונים אבל צריך לנסותהמקורית
הכי הלך אצלי זה בננה מרוסקת. הם עד עכשיו אוהבים.
גם קציצות עוף שטחונות טוב יכול להיות טוב להם. חמין אצלי מאוד אוהבים. ממש.. וזה מרוסק ויש בזה נוזלים וזה עובר.
במבה גם נתתי. לא יודעת אן זה עומד בקריטריונים שלך אבל ממליצה כי זה גם עוזר לאלרגיה מבוטנים לפי מה שהבנתי
בקיצור הרעיון הוא שלא חייב פירות. חייב לזרום וחייב לראות שהתהליך מותאם לילד ולצרכים וליכולות שלו ולטעם שלו. וצריך הרבה סבלנות. אבל בסוף זה מסתדר.
את אלופה על הרצון להיטיב לו. זכה באמא מדהימה.תצליחי!
אל תתני לו בכוח, חשוב שתהיה לו חוויה חיובית כמה טוב שבאת
ממש נורמלי מה שאת מתארת.
תנסי לתת לו להחזיק לבד ירקות, פירות, גם אם זה מחליק. כמובן בהשגחה

אפילו סנדוויץ' עם ממרח כל שהוא, קציצה רכה, עוף.
אולי הוא יאהב דייסת קוואקר עם פרי?
אנסה להכין לו דייסת קוואקר. תודהאמא של דן-דן


בהצלחה! את אלופה על ההשקעה והמאמץ!!כמה טוב שבאת
רק עכשיובשורות משמחות
בעצם את מתחילה טעימות?
אם כן זה הגיוני לאט לאט הם אוכלים יותר
את יכולה להכין לביבות ירק,באורות
של בטטה, קישוא, תפו"א גזר וכו. מאפינס שונים ולשים בהם פירות, שלוליות גבינה, פנקייקים על בסיס בננה. את כל אלו אפשר להביא לו בחתיכות והם מצליחים לתפוס את זה ולאכול את זה לרוב ממש בכיף. קציצות עוף, בקר, דג.. שיהיו רכות ולא קריספיות ואז אפשר לתת לו לבד.
בנוסף אפשר להביא לו לאכול לבד ברוקולי וכרובית מבושלים טוב טוב, בלי החלק של הגזע.
לאפות בתנור מקלות של גזר ולהביא. חביתה.
בכללי ממליצה לך לקרוא על שיטת בייבי לדבאורות
את נשמעת אשת חיל אמיתית.אמא של דן-דן

 תודה על הרעיונות. אני עדיין טירונית במטבח מקווה להגיע לזה בקרוב...

בעזרת השם בדרך ש@אורוש3 כתבה.

בשמחה..❤באורות
ממליצה ממש על האתר הזה גם
עדי רסולי | הבית לתזונת תינוקות
איזה כיף, תודה אמא של דן-דן


הי נשמהאורוש3
הכי הכי חשוב זה להוריד לחץ. זה תהליך. כל אחד בקצב שלו. לתת בכח זה רע מאוד מאוד ויכול להוביל למקומות מאוד לא טובים עכשיו ובעתיד. גם לתת תוך הסחות דעת לא מומלץ. דעתי היא פשוט לעזוב את זה כרגע. חכי שהוא בעצמו יביע עניין. את אוכלת סנדוויץ' והוא מושיט יד. תני לו חתיכונת. את אוכלת עוף והוא רוצה. תפוררי קצת בין האצבעות שלך ותני לו. תשחררי לכמה זמן. מאמינה שהוא יתעניין בקרוב. ואל תשקיעי כ''כ בכל מקרה. המקסימום שלי בשלב הזה זה למעוך בננה עם מזלג או לגרד תפוח בחורים קטנים במגרדת. ירקות מבושלים, מרק, מתובל וטעים וכולם מרוויחים אם אני מספיקה. להוריד כל תחושה של לחץ או אכזבה מהתהליך. העבודה היא בעיקר שלך על לשחרר. כל עוד הוא במשקל תקין ומקבל תמ''ל שמכיל מה שהוא צריך אז הכל באמת באמת בסדר.
תודה. כמה שאת צודקת.אמא של דן-דן


בגיל השה לא חייב למעוך בכלל-תני לו בידיים להתלכלךהריון ולידה
דרך המשחק הם לומדים לאכול

הכי פשוט-מרק עם ירקות -קוביות קטנות לשים לו בשולחן שלו. עזבי כפית. בידיים.
חתיכות קטנות של עוף-כן כן גם בלי שיניים זה מעולה.


קציצות -בשר,הודו,ירק
פשטידות

תפוחי אדמה ובטטה בוראיציות שונות
מקלות של ירקות בתנור

מרק כתום
קטניות-אפונה,עדשים

גריסים,אורז,קוסקוס,בורגול וכו- או בכפית או ביד

עגבניה עם שמן זית ומלח

לחתוך לחם לקוביות לערבב עם ביצה- ולטגן במחבת -מן קוביות לחם עטופים בחביתה. רך וטעים


מוצרי חלב- מותר.. אפשר גם לנסות

פשוט אל תתיאשי מפעם אחת שלא הולך.או מכמות קטנה
ההרגל עושה את שלו
וכמה שלא תמהרי מיד להניק או לתת בקבוק- הרעב יגרום לו לאכול יותר.
חלילה לא מתכוונת שתרעיבי- אבל תתזמני מוצקים לפנט הנקה ובקבוק. לא אחרי ששבע

ובנחת
ואל תהי בלחץ
זה הכי לא כדאי
מקסימום ילמד בהמשך יותר
לא קורה כלום.
תודה על הרעיונות.אמא של דן-דן

 כמו שכתבת, דרך המשחק הם לומדים לאכול- נשמע טוב

אז ככהשירוש16
את שלי התחלתי להאכיל בגיל 4 חודשים. עכשיו הוא בגיל 9 חודשים ואוכל 3 ארוחות ביום.
אבל..
זה תהליך מאוד מאוד ארוך!

כשהתחלתי לתת לו טעימות הוא לא נהנה מהרעיון של הכפית. הוא גם לא ידע איך ללעוס. הם לומדים את הכישורים הללו לאט לאט. זאת לעומת יניקה מבקבוק שמגיע להם באופן טבעי בצורה של ריפלקס. (רפלקס המציצה)
אחרי שהוא לומד איך לאכול הוא צריך להתרגל לטעם. זה מאוד שונה ממטרנה והם לא תמיד אוהבים לשנות משהו מוכר.
לאחר מיכן מתחילים עם כמה כפות של אוכל
אם רת מכינה אוכל מרוסק זה נפלא (גם אני מכינה בבית. זה יותר בריא ואת יודעת מה נכנס לשם ויכולה לגוון בהתאם לצרכים של התינוק)
במקום להכין כמות גדולה ולהתבאס שהוא לא מסיים - תכיני כמות גדולה ותקפיאי אותה בתוך תבנית לקוביות קרח. אחרי שהכל קפוא תעבירי לשקית ומהשקית הזאת את יכולה לשלוף קוביה אחת פר ארוחה וכך לא לבזבז כמויות גדולות כל פעם שהוא לא מעוניין לסיים את הארוחה.
אוכל מרוסק במקפיא יכול להישאר שם עד 6 חודשים!

אני קניתי מוצץ עם רשת שמכניסים לבפנים פירות. כך חשפתי את הילד לפירות. הוא מאוד נהנה מהקונספט וזלל את הפירות. במיוחד בננות.

אצלי הייתה רגרסיה. כמו בכל תהליך ייתכנו שינויים בדרך.
הוא חטף וירוס לא פשוט. סירב להכניס לפה משהו (כולל מטרנה) לקח לנו כמעט חודש להחזיר אותו לכמויות אוכל שהוא היה רגיל אליהם וכמובן שהייתי צריכה להתחיל מחדש את כל התהליך של חשיפה למוצקים.

דבר אחרון-
מעולם לא להתייאש!
אם הילד לא אוהב מאכל מסוים, צריך להמשיך לתת לילד לטעום אותו כ16 פעמים לפני שקובעים שאכן הילד לא אוהב את המאכל.
אפשר לתת לו את המאכל במרקמים שונים: טחון, חתיכות, ממרח וכ'ו.
שלילת מאכלים במהירות יכולה לצמצם את מאגר המאכלים שהילד נחשף אליהם ולגרום באופן מלאכותי לדחייה של מאכלים מסוימים.
אם התינוק שלך אוהב לחם - תני לו עם ממרח כלשהו. לחם בטחינה גולמית זה מאוד בריא.
אחר כך אפשר למרוח אבוקדו/בננה/בטטה מבושלת/קישוא.. כל דבר שאפשר לטחון אפשר למרוח אותו על לחם.
אחרי שהוא מתרגל לטעמים השונים תוכלי לתת לו אותם ללא הלחם.

לגבי המשחקים -
אני דווקא שמעתי שעדיף לא להשיח את דעתו. שהוא יבין מה הוא עושה ויתרכז בתהליך שהוא עובר.
המטרה היא לא להאכיל לשובע אלא חשיפה הדרגתית לטעמים/מרקמים שונים.

בהצלחה!
בלי לחץ, אבלבוקר אוראחרונה
את יכולה לאכול ביחד איתו ואם הוא רוצה לטעום משלך להביא לו
עזרה עם ילד בן 3 שמתפתל מכאביםרוני_רון

הוא כבר שבועיים בערך מתלונן ששורף לו בישבן

הוא גמול..

לא רואים שם אדום בכלל בכלל. בכל אופן מרחנו משחה להרגעה די הרבה פעמים.

ניסינו כמה וכמה פעמים לבדוק תולעים, ולא ראינו.

בכל מקרה בשבת התחיל להתלונן יותר ויותר פעמים ששורף לו בישבן.

אמר שצריך לשירותים מספר 2, כל 5 דקות בערך הלכנו איתו, ישבנו שם, הוא קפץ ממש מכאבים ואז התייאש ואמר שלא צריך. לא יצא לו כלום...

והוא ממש בוכה מכאבים ששורף לו בישבן. לפעמים גם מתלונן על כאבי בטן.

לא נראה לי שזה עצירות. הוא עשה בשבועיים האלו המון פעמים רגיל. וגם אתמול בערב עשה רגיל. הוא כן בוכה שהוא לא מצליח לעשות מספר 2.

ניסינו לתת פתילה של נורופן, אחרי שממש ממש בכה, חשבתי אולי זה יעזור לו לשחרר אם יש עצירות. אבל לא יצא לו כלום אחכ.

 

הוא ממש ממש בוכה מכאבים. כל הזמן.

 

הערב הלכנו איתו לרופא מוקד של הקופה. הוא אמר שבגלל שזה כאב של שבועיים שרק התחזק זה לא נשמע לו משהו קריטי, והוא לא רופא ילדים ושנלך לרופא ילדים מחר.

 

למישהי יש רעיון לכיוון?

או תולעים או עצירות עם גזיםצוףלבוב
לבת שלי בתחילת שנה היו כאבי בטן מוזרים דווקא לקראת ערב במשך שבוע וחצי. בסוף עשינו צילום , אכן הייתה עצירות וגזים . קיבלה תרופה , אחרי יומיים הכל עבר.
אמרו לי שתולעים כואבים בלילהרוני_רון

דווקא בלילה ישן ממש טוב

וכל היום בכה מכאבים.

 

היתה לו יציאה די רכה בליל שבת, לכן עצירות לא נשמע לי...

קיבלתם הפניה לצילום מרופא ילדים?

 

ממש תודה!

יציאה רכה עדיין יכולהצוףלבוב

להיות ביחד עם עצירות .

כן , קיבלנו הפניה מרופא ילדים כי באנו אליו פעם שניה אחרי כמה ימים של כאבי בטן. הוא גם נתן בדיקת דם . בצילום ממש ראו גזים.

עם ילדה אחרת לפני כמה שנים בהתחלה גם חשב וירוס ולא עבר , רק החמיר . עשינו בדיקת דם , התברר שהייתה דלקת רצינית. 

כואב גם ביום. מנסיון מר של ילדה רגישה לתולעיםאמהלה

בכ"א כדאי ללכת לרופא לשלול משהו אחר.

 

למה לא לנסות ורמוקס?shiran30005

לנו אןמנם זה היה בלילה אבל לא ראיתי תולעים והיה מלא בכי וצרחות בלילה, החלטנו בהמלצת רופאה כן לנסות ורמוקס ובאמת באותו לילה היא נרגעה פלאים.

זה מקרה שונה אבל הייתי מנסה

גם הבן שלי באותו תקופה היה לא רגוע בכלל במהלך היום גם לו נתתי ורמוקס יחד עם הילדה וגם הוא ממש נרגע, אז כנראה שכן היה להם


שירגיש טוב! 

מסכןהריון ולידה

אצלנו זה ממש תולעים

חבל, הייתי מביאה ורמוקס כבר לפני שבועיים.

סליחה שמאנונימי, בטעותהריון ולידה
מזכיר מאד בתיאור משהו שהיה לנוהתחברתי במיוחדאחרונה

אצלנו זה בסוף התברר כן כעצירות. וזה החמיר ככ שהלכנו באמצע הלילה לטרם שהפנו למיון ובטשוטוש הוציאו לילד אבני צואה.

הוא גם אומר לכם שקשה לו לעשות קקי.

אני הייתי מנסה לתת נורמלקס. זה יחסית טבעי ואפשר בלי מרשם

תינוקות חמודה מחפשת שםאנונימית בהו"ל

תינוקת חמודה בת חמישה ימים מחפשת שם

דרוש 

שם עם משמעות חיובית (לא רק צליל יפה)

קלאסי (לא שם שהתחיל ללכת אתמול ומחר יפסיק ללכת)

עדיפות לשם תנכי אבל לא חייב.

לא מדי קצר

 

היא הולכת ומזדקנת

הסביבה לוחצת

ולא מוצאים שם ששתינו מתחברים

 

הדד ליין היה שבת אבל לא הצלחנו להיסגר על עצמינו ועכשיו אני מסננת פה את כל המשפחה שרוצה עדכון ואין לי!

אביגיל , אביטל , אבישג , נועה, אלישבעצוףלבוב
אוריהאונמר
נועה תמר יעל אבישגהבוקר יעלה
נטע מיכל מעין רוני שחרבוקר אור
יש משמעויות ספציפיות שאתם מחפשים?מרגול

מנסה לחשוב על שמות נחמדים לא יחודיים מדי


שירי, רוני, גילי, רננה, הלל, הללי, ציון, מוריה, הודיה

זה שמות עם משמעות ברורה


בהיבט היותר ייחודי אפשר ללכת על שמות שקשורים לטבע (עצים, פרחים, הרים בארץ, נחלים בארץ וכו):


ירדן, איילה, כרמל, שקד, גליל, יסמין, מורן, מרווה, צוף וכו'


ויש גם יישובים עם שמות מעלפים;)

שרה, רבקה, רחל, לאה, מריםמתואמת

חנה, דבורה, אביגיל, אסתר, רות, הדסה, יסכה, איילה, נועה, מילכה, תרצה.

יש הרבה שמות יפים בתנ"ך ויש ספרים שמרכזים שמות מהתנ"ך, אפשר להסתכל בהם כדי לקבל השראה...

רק רוצה לעודד אותך לא להילחץכורסא ירוקה

אני מבינה שהסביבה חסרת סבלנות, אז שידמיינו שהיא נולדה עוד חודש.

אנחנו קראנו שם בלחץ ואחכ עם כל ההורמונים של אחרי הלידה, למרות שאני בחרתי את השם היה לי ממש קשה עם השם ועם הילדה ולקח לי המון זמן להתחבר בחזרה. לא יקרה שום דבר אם היא תהיה בת חודש בלי שם.

תזכקי תמיד שבתקופת הגאונים היה את רב האי גאון - פשוט קראו לו "זה" אז זו גם אופציה 😉

נעמה, טל, טליה, הדסה, הדסחשבתי שאני חזקה
אני אוהבתדיאט ספרייט

ארבל

גפן

יסכה 

אחינעם, אביגיל, מיכל, רעותליני(:
אסנת אפרת יעל מוריה אדלSeven
ואני מבינה את הקושי סביר להניח שכשיהיה לי עוד בת גם אני אסתבך🙈


שתקבלו טת הנבואה מהרהה

יש המוןיערת דבש

נועה אביגיל נעמה נגה אורי

טליה אביטל רני אמונה יעל חגית רננה רעיה

תהילה שירה ליבי אוריה איילת השחר

ועוד..

תפארת, תהילה, יסכה, אורהרק טוב!

נוגה, רעות, שלומית, אפרת, טוהר, אוריה, מבשרת, הילה, יסכה, איילת השחר, צופיה, הלל

מנסה לעזורדיאן ד.אחרונה

אודיה, תהילה, נעמה, נעמי, עדי, שירה, אביטל, אביה, 

התייעצות: מיעוט תנועות. לא יודעת אם אכן מדאיגאחת כמוני

שבוע טוב


ב"ה בשבוע 28

אתמול במהלך היום פחות תנועות. בלילה פתאום התחזקו.

היום שוב, יש תנועות מידי פעם אבל יחסית חלשות ולא הרבה.

אכלתי מתוק, שכבתי על צד שמאל, וממשיך אותו הדבר.

תוהה אם זה מדאיג ומצריך בדיקה. כי ברור לי שאם אתקשר למוקד אחיות יגידו לי ללכת להיבדק.

מה אומרות? יש עוד דרך לשכנע את העובר לזוז יותר?

מה זה פחות תנועות? פחות ממתי?יעל מהדרום
לק"י


לא מתחילים לעקוב רק מהשבוע הזה?

פחות מבדרך כללאחת כמוני
אם אני זוכרת נכון, הרופא שלי אומר לעקוב משבוע 26
עקרונית אמורים להרגיש פעמיים או שלוש ביוםיעל מהדרום
לק"י


3 תנועות בחצי שעה.


אני חושבת שזה שלב שהם עוד קטנים, ואולי הוא שינה מיקום ולכן את לא מרגישה. דוקא נראה לי שבמוקד אחיות ידעו לכוון אותך, ולא לשלוח בוודאות להבדק.

הייתי באותה סיטואציה (גם שבוע 28)סטודנטית אלופה

עם עובר סופר פעיל שכנראה החליט לנמנם🤪

ודווקא במוקד האחות אמרה לי לעקוב במשך חצי שעה ואם אני מרגישה 4 תנועות אין צורך לדאוג. 

תנסי לשתות קולהרקאני

אצלי זה גרם לריקודים ששום מתוק אחר לא עשה

תודה לכולןאחת כמוני

אנסה

ואעדכן בעז"ה 

המנח משתנה בשלב הזהגיברת

שימי לב לכמות של התנועות ולא לעוצמה.

3 פעמים ביום 4 תנועות בחצי שעה

תודה לכולןאחת כמוניאחרונה

היו בהחלט מספר תנועות מכובדות בשעות האחרונות.

אז נרגעתי

מקווה שימשיך כך.

בדיקת פאפ תמיד נעשית עם ספקולום? 🫩באתי מפעם..
לא זוכרתכבת שבעים

רק יודעת להגיד שלי כאב מאוד שהספקולום מפלסטיק, ממש בלתי אפשרי.

אז הרופאה לקחה ספקולום ממתכת והיה הרבה פחות כואב. 

בפעם האחרונה קבעתי צילום רחם ופאפ יחד כיבאתי מפעם..
אני מטופלת פוריות ומבחינתי ספקולום זה כמו החזרה


הרופא אמר לי שהוא לא עושה עם ספקולום... והבנתי שהרוב כן


אםשר פשוט לבקש?

לי עשו בלי..אנונימית בהו"ל
לא זוכרת. אבל בוודאות כל רופא עושה את זה אחרת לגמריראת גאולה
יאפאורוש3אחרונה
מתי צריך ללכת שוב לרופאת נשים?כבת שבעים

אני בשבוע 14, הייתי לפני יותר מחודש ומאז עשיתי רק בדיקות דם (לא עשיתי שקיפות עורפית)

שכחתי לשאול את הרופאה מתי לחזור... 

מתישהו לפני שבוע 20כורסא ירוקה
אני אוהבת ללכת אחרי שיש לי תוצאה של שקיפות, סקירה מוקדמת ואולי גם חלבון עוברי. אבל אם את לא עושה אז פשוט מתישהו..
אצלנו היא אומרת בשלב הזהקטנה67
לבוא כל חודש וחצי
גם כשזה לא הריון ראשון?כבת שבעים
לא. הרופאה עוקבת אחרי כל הבדיקותיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


ונותנת הפניות חדשות.

אם אין תורים, בעיני גם לא נורא להגיע פעם בחודשיים.

מברשת צביעת שיערלא סתם פה

איזה תחליף יכול להוות למברשת צבע לשיער

מתקעתי בלי

האם מריחת הצבע רק עם כפפות יועיל?

אני תמיד עושה עם כפפות וזה עובדחנוקה

לא כיסוי מושלם אבל נחמד, מסק אותי בהחלט

(כללית צביעה עצמית זה חובבני)

תודה לתגובהלא סתם פהאחרונה

בכל מקאה, יש כיסוי ראש.

מקווה שהחובבני יספק אותי

רוצה לפרגן לבעליהשקט הזה

נכון תמיד יש שרשורי פריקה על הבעל? אז רוצה דווקא לפרוק חיובי..


אז מיום ראשון הקטנצ'יק היה חולה ורצה רק ידיים מה שהשבית אותי.. ביום שני בערב הצטרפתי בעצמי לחגיגה ופיתחתי דלקת גרון. בקיצור מושבתת לגמרי.


בסהכ בעלי ואני די שותפים בבית אבל מטבע הדברים אני נמצאת יותר שעות בבית ממנו אז בדכ יוצא שעושה יותר (למרות שמאז הלידה של השלישי הוא דואג גם להיות יותר בבית)

יש דבר אחד שבעלי לא נוגע בו וזה כביסה. לא כי הוא לא יודע לעשות אלא כי זה הפך די מההתחלה לתחום שלי מההתחלה ועד הסוף (המקסימום של השותפות שלו זה להוציא לבקשתי את הכביסה מהמכונה ולתלות).


בקיצור אחרי שכבר יומיים מארגן את הבנות בבוקר, לוקח אותן למסגרות, מחזיר אותן, נמצא פה אחהצ, עושה את כל הלוז של הערב לבד-היום כנראה כבר נמאס לו גם ממצב הבית ופתאום אני רואה אותו מקפל את הכביסה שהייתה תלויה, מחזיר כביסה שעמדה מקופלת עוד לפני לארונות, מכניס מכונות אחת אחרי השניה..


קיצור לגמרי איפשר לי לקרוס בשקט בלי לחשוב על מה שמצפה לי כשאתאושש


אז נכון שלא לגמרי הבנתי את המיון של הכביסות, נראה לי מיין לפי בני הבית ולא לפי סוג הבגד (מקסימום יהרסו כמה בגדים) ונכון שכבר מצאתי תחתונים שלי במגירה של הילדה אבל באמת חייבת לפרגן לו💕


ועכשיו אליכן כדי שיהיה מעניין-


שתפו אילו דברים מפתיעים/ משעשעים קרו בבית כששחררתן😄

תותח! לגמרי כיףהשקט הזה
בא לי להתלהב ולהתגאות בעצמי (:רק רגע קט

השבוע התפללתי שחרית כל יום!

חלק מהימים תפילה מלאה, חלק קיצרתי.

אבל הקפדתי כל יום!

זה התחיל ממשהו אחד שמאוד רציתי להתפלל עליו, ובחלק מהימים הצלחתי גם לכוון, שזה ממש לא מובן מאליו, כי בדרך כלל המחשבות מטיילות למיליון ואחד דברים אחרים.

זהו😌

וואו אלופה!ראשונית

הלוואי עלי

אבל נתת לי יעד שבא לי להצליח בו

וואו מלכההרקאני

אמן השבוע אני אצליח גם

בזכותך אני אשתדל יותר השבוע להיות על זה

אשרייך!אנונימית07

אין דבר יותר משמח מזה!

אני משתדלת/השתדלתי להתפלל כל יום מנחה.. עכשיו קצת פחות יוצא לי, מקווה בע"ה להתמיד יותר!

מדהימה! איזה כיף לך!חשבתי שאני חזקה
איזה כיף לךשירה_11
תפילה זה המלחמה שלי
אשרייךיהלומה..אחרונה
זה באמת וואוו ואת צריכה להיות גאה בעצמך!! אין כמו תפילה ובכלל שהצלחת לכוון. קשר ישיר עם בורא עולם. הלוואי שגם אני אקח את עצמי בידיים ואעשה זאת 

אולי יעניין אותך