הגיע פעם אברך שתקן וביישן לחזון איש,

אמר לו החזו"א, כדאי לך לדבר הרבה, ואסביר לך למה:

כתוב "מילה בסלע, משתוקא בתרין" -מילה בסלע - שתיקה בשני סלעים.

אז אנשים חשובים - שעדיף לשתוק,

אבל האמת היא, שאם דיברת שעה - על כל מילה ומילה קיבלת סלע,

ואם שתקת שעה - זו שתיקה אחת ארוכה, לא אלף שתיקות.. תקבל שני סלעים ותו לא.

עכשיו לשאלה שלך-

ה"מותר", הוא כמו השתיקה, לא לענין כמה שווה.. אלא לענין הספירה,

תמיד תאמר שיש יותר "אסור" ביהדות, כי אין בה "מותר"

פשוט יש מלא מלא מלא שלא אסור, בדיוק כמו שתיקה ארוכה...

אי אפשר להשוות את "מה שנאסר" לעומת "מה שלא נאסר"..

תתבונן בזה..

זה בדיוק אותה השאלה, הרי בסופו של דבר ע"י האסור אתה מגיע למותר,

אסור לסוע באור אדום אבל אפשר להסתכל על זה ככה מותר לסוע באור ירוק,

אפשר לומר אסור כלום בשבת ואפשר לומר בשבת אפשר פשוט לנוח,

אסור להתפלל בבית כנסת ואפשר לומר ברוך ה' אפשר להביא למניין חצר את השכן שלא יודע מה זה תפילה...

הכל פשוט עניין של הסתכלות, הכל קשור כמה אתה מרגיש מחובר לאבא?

כי לשאלה שלך ודאי שמותר- קח שולחן ערוך- כל השאר מותר

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....