"בסוכות יש מקום בליבי לרחוקים ביותר. אור אהבה יורד מהשמים וממלא אותי ואני רוצה לחבק כל אדם בעולם. ואני נזכר בסיפור ששמעתי:
רבים מילדי תימן -אלה שבאו לארץ ישראל אחרי מלחמת העולם- נלקחו מההורים שלהם ונשלחו לקיבוצים. שם הרחיקו אותם מהיהדות ומהכל. זה דבר נורא, ה' יכפר...
והילדים האלה, שגדלו ביהדות, בקטנותם היה להם פאות ארוכות - ברגע שעקרו אותם,כבר לא היה להם גבולות. היה ילד קטן אחד, שלקחו אותו מההורים שלו כשהיה בן שבע ובקיבוץ לימדו אותו שהדת שייכת לימי הביניים. לבסוף הוא נהייה גנב שדד בנק נתפס ונשלח לכלא. לכלא הגיע רב אחד כדי לערוך סדר בליל פסח. בהתחלה, שהסוהרים הציעו לאסירים לבוא לסדר, היו רבים -וגם הבחור התימני הזה בניהם- שצעקו:" זה לא מעניין אותנו זה שייך לימי הביניים!" טוב, לא רוצים- לא צריך אבל אחר כך כשהגיע הלילה שוב הציעו לכולם לבוא. עד שבסוף הם באו. אותו רב שבא לערוך להם את הסדר גם אביו נולד בתימן והא עשה שם סדר כל כך יפה!והבחור ההוא ישב שם, נעבעך, הוא נזכר בסדר בתימן כשהיה ילד. הוא נזכר בהורים שלו, והתחיל כל כך להתגעגע אליהם... ואחר כך התחילו ריקודים. והוא ישב שם כל כך שבור. פתאום ניגש אליו הרב, חיבק אותו נישק אותו. געוואלד, איך שהוא התחיל לבכות!!! והוא אמר לרב "אתה יודע מאז שלקחו אותי מההורים שלי אף אחד לא חיבק אותי."הרב הזה אימץ אותו שמר עליו ולבסוף מצא לו את ההורים שלו. אתם יודעים. אם בן- אדם סובל ממש" מעבר לכלים שלו" אי אפשר לעזור לו במילים. צריך לחבק אותו עם כל הנשמה!!!!!!!!!!! ודעו לכם גם אם לפעמים הבן- אדם לא כל כך מקבל את החיבוק שלך; בכל זאת, אחר כך, כשהוא מגיע הביתה, הוא לא ישכח שמישהו חיבק אותו. וזה דבר גדול מאוד. זו פריצת דרך" ע"כ דברי רבי שלמה קרליבך
פריצת דרך משמעותית בלפתוח לבבות נשברים. עכשיו בסוכות- סוכה כשרה היא סוכה שיש לה שתי דפנות ולפחות עוד טפח!! כששחושבים על זה זה בדיוק כמו חיבוק!!! ה' מחבק את בניו בתוך הסוכה!
שנזכה באמת!!!!! להרגיש את החיבוק של אבינו מלכנו!!!!!!
