פתאום נזכרתי למה אני מפחדת לנקות את החדר
מצאתי עוגייה חצי אכולה מלפני חודש
רציתי להחביא אותה אז שמתי אותה במגירה ומאז הצטברו הרבה בלאגן ודפים ו..
איככ
בא לי לבכותת😭
מה אני עוד הולכת למצוא? אוי אני מקווה שאני לפני חודש לא הייתה יותר מזעזעת מעוגייה הזאת
לא רוצה עוד הפתעות
ספר היסטוריה קיבלתי רק לפני חודש
אבל מה שכן, יש הרבה חבילות שוקולד
איזה שמנה הייתי פעם
לפחות אין בהם עדיין שוקולד
אני קיבלתי מהבית ספר והחזרתי אותו כשעזבתי ברוב חוצפתי לאולפנה
לא רצו להכניס אותי בשער
(הייתי בחרדי)
מה שכן, איפה שיש את הקולבים יש את הסטוק של האוכל
אני זוכרת במעורפל שפעם היה אוכל מזעזעשאמא שלי הכינה לנו לאולפנה והחבאתי את הקופסא מאחורי הקולבים
😭😭
אמן שזה היה רק סיוט
מה הבעיה שהיה לאני לפני חודש פלוס עם לסיים את העוגייה?
לא הצלחת לנחש נכון
אין שום בפלה שם, בינתיים
פיכס
תוך שניות את כאן!!
מאז האחד בספטמבר
הארון..
לא מתליחה להיזכר
הם הורגים את היתושים, לפי מה שהבנתי
וכן, כמובן שזה שיקול
חוץ מיזה שטום הולנד מפחד מעכבישים
זה מעלה שאלות
בדרכ לוקח לי 3 חודשים עד שאני מסדרת את החדר שוב
עכשיו בגלל הלמידה מרחוק, והעובדה שהחדר הוא גם הכיתה שלי, גרם לי לעשות אתזה יותר מהר
3,000לאלא
גם בכללי, סגר וזה, את יודעת
אני יודעת מי את!
יש לי כישרון כזה
אחרי הכל, לכולם נמאס כבר לקרוא אותי באיזשהו שלב מרוב שאני חופרת
לא מצאנו בפלה
אבל כן מצאתי את האוכל שהיה לי בארון יותר מחודש
מיותר לציין שזרקתי את הקופסא מהחלון בלי לגעת בה, אם הסתדנו עד עכשיו בלי הקופסא הזאת, נמשיך להסתדר
ולא לא הורדתי את המכסה שחתולים יאכלו לאכול אתזה
זה מה שחסר להם, קלקול קיבה
עכשיו כל הבגדים שלי מסריחים
לכל הדואגים- אל דאגה!
בעז"ה אני אמשיך להיות מסודרת, כדי לא לסבול עוד ימים כאלה
אני לא אתאר איך זה היה נראה
חייב דחוף.
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
