@דסדוסה,  אולי תזכי אותנו באיזה סיפור מתוככי הבית הקדוש?

הייתי רק בת 3..

הוא כבר היה זקן מאוד 

באנו לבקר אותו וכשנכנסתי לסלון בליל שבת הוא קם והלך לקראתי, אני זוכרת איך שהוא התאמץ כדי לברך אותי. ילדה בת 4! כשהוא הניח את הידיים שלו על הראש שלי אני באמת זוכרת שהרגשתי משהו שאני לא מצליחה לכתוב.. תחושה מיוחדת. מאחלת לכל אחד לחוות תחושה שכזאת, והלוואי שנזכה להמשיך בדרכו הקדושה של סבא רבה שלי.

אגב, אני, לצערי, על אף שזכיתי להיות אצלו כמה פעמים, אינני זוכר אותו. ולמרות שהייתי די ילד גדול כבר...

ואמן, הלוואי שנזכה כולנו להמשיך בדרכו ומורשתו, להגדיל תורה ולהאדירה..

המסירות שלו לארץ ישראל! 

הרבה רבנים לא מביעים בנחרצות כזאת את הנאמנות שלנו לארץ ישראל..

לצערנו בדורנו מי שמעיז להגיד בנחישות שהארץ הזאת היא שלנו חוטף הרבה.. היו לו הרבה מתנגדים בעקבות זה ואני ממש מעריצה אותו שהוא נשאר איתן בדעתו וגרם להרבה שרים וראשי ממשלות ללכת אחריו!

הוא ממש נלחם על זה, ומסר את נפשו..

שמעתי (אני חושב שמבנו, הגר"י שליט"א) שלפני הגירוש מהגוש, הוא נסע לחזק, והרבנית ע"ה "כעסה" עליו - "זה קשה מידי בשבילך!" והוא ענה לה -"להם יותר קשה"....

ממש נלחם את מלחמתה של ארץ ישראל, בעוז ובתוקף, למרות כל מיני "שועלים קטנים מחבלים כרמים" שניסו להפריע למהלכיו.. וכמה שהוא כעס עליהם.. על אנשים שבחוסר אחריות הפקירו את א"י...

(הוא גם הקים (אגב- בגלל דחיפה מאוד מסיבית של בנו, הגר"י) את איחוד הרבנים למען ארץ ישראל – ויקיפדיה שמאוד מאוד נלחם על הארץ ושלמותה, בחוזק רב!

וכמובן, שזה היה פרי ותוצאה של עיקר מהותו ודמותו - איש התורה שהתבטל ביטול גמור לרצון ה' ודברו בתורה, 

איש שמיום עמדו על דעתו המית עצמו באהלה של תורה במסירות כבירה. ולא זז ממנה כל עוד היתה נשמת אלו-ה באפו.

ועמל ויגע כל ימיו "ללמד את בני יהודה קשת" - לגדל ולרומם עוד ועוד בני תורה ועמליה... סרט על הרב שפירא זצ"ל - פועלו למען החינוך והרבצת התורה - חדשות כיפה סרוגה

אברהם אלקנה כהנא שפירא – ויקיפדיה

הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא – ויקישיבה

משנדרשתי לפתוח תיק נישואין ברבנות. לשם כך נתבקשתי בין השאר להמציא אישור בכתב מאת הרב מסדר החופה והקידושין כי אכן נתן הסכמתו לערוך החופה. עליתי לבית הרב כשבלבי חשש שמא אפריעו או אבטלו. הרב פתח דלת דירתו בשמחה והכניסני. משביקשתי בקשתי, חיפש הרב איזו פיסת נייר לרשום ולאשר. משמצא מבוקשו ובא לרשום בעטו, הניח שוב העט מידו והחל לעשות דרכו אל המשרד. תמהתי על מעשיו ובלבי חשבתי שמא ישנה איזו אי הבנה. "זה בסדר" אמרתי כלוחש. הרב הביט בי בחיוך והראה לי כי הדף המונח על שולחנו מקופל מעט בקצהו. "צריך דף יפה" אמר הרב. "אחר כך שמים את זה באלבום". חשוב היה לרב ששמחת חתן וכלה תהיה שלימה עד שנתן לבו אף למראה האלבום – "צריך דף יפה".

עוד סיפר הרב מרדכי, כי בצעירותו, עת היה תלמיד בישיבה וביקש להתגייס לצבא, הלך לבקש את ברכת הרב. הרב סיפר לו כי בהיותו הוא בחור בישיבה, היו בחדרו שתי מיטות בלבד ועמו בחדר היו דוד רזיאל הי"ד ואברהם שטרן (יאיר) הי"ד – שניהם היו מפקדים באצ"ל וכך היו מתחלקים בשתי המטות – פעם יצא האחד לפעולה לילית, פעם יצא השני ופעם עשה מרן ראש הישיבה משמר – כך הסתפקו שלושת חברי החדר בשתי מיטות.

הרב הוסיף כי באחת ההזדמנויות הציעו לו שני המפקדים להצטרף לשורות האצ"ל, וכיון שידעו שקשה יהיה לשכנעו, אמרו לו שאם ייענה לבקשתם, יכתירוהו מיד כמפקד – השבתי להם, אמר הרב, שמפקדים צריך גם בעולם התורה. "לי הציעו להיות מפקד ולא הסכמתי, ואתה – מציעים לך להיות חייל זוטר וכבר אתה מסכים?!".

מפה לקחתי אתזה.. מי שרוצה

'צריך דף יפה': 10 סיפורים על הרב אברהם שפירא זצ"ל - סרוגים

שידור חי: ערב שידורים מיוחד לזכרו של הרב שפירא - חדשות כיפה סרוגה

בתקופת הסכמי אוסלו היה וויכוח\חלוקי דעות בין כמה וכמה רבנים האם בברכת שלום המדינה להמשיך לומר ''שריה ויועציה'' כי לכאורה מי שהיה אחראי על כל ההסכמים זה הממשלה.

ריב אברום סבר שצריך להמשיך לומר ''שריה ויועציה'' .

בשבת אחת החזן בישיבה הגיע לברכת שלום המדינה ואמר ''שריה ויועציה'' כמו שריב אברום סבר, ואז הגר''ש ישראלי קם וצעק: מה זה הדבר הזה שהחזן אומר את זה(שריה ויועציה) תכף החזן יגיד משברך לערפאת!!

אז ריב אברום ענה: אין חשש החזן לא יודע את השם של אמא שלו...

ר' אברום היה לומד בסדרי ערב בישיבה עד אחת עשרה כל ערב (לא יודע באיזה תקופה) והיה איזה ערב אחד שהגיעה השעה אחת עשרה ורבע, וחצי וכו' ור' אברום עדיין נשאר. אחד התלמידים ניגש לשאול את ר' אברום מה שונה הסדר ערב הזה שנשאר יותר מאוחר? ור' אברום הוציא מפתח מכיסו וחייך, כשהבחור לא הבין ר' אברום הסביר שבכל יום אשתו הרבנית אומרת לו לבוא באחת עשרה ואם לא היא תנעל את הבית ובאותו ערב ר' אברום לקח את המפתח והיא לא יכלה לנעול אותו וזאת הסיבה שנשאר יותר מיום רגיל. 

לענות?

אבל אם כבר ראית, ויש לך מקור - אז אשמח שתכתוב... 

שמה זה מופיע בשם הרב יואל מנוביץ רב ישיבת ההסדר חיספין.

בכללי הספר אב בתורה ואב בחכמה זה ספר אדיר! שכל כולו על ריב אברום- דברי תורה משמו סיפורים עליו ועוד...מוסיף המון יראת שמים!(לפחות לי).  של הרב יצחק דדון

אכן ספר נפלא ואדיר.

הרב ברוך מרדכי אזרחי, ראש ישיבת עטרת ישראל, (ברוך מרדכי אזרחי – ויקיפדיה9) הגיע כנער לללמוד בישיבת חברון, בשעה שר' אברום היה מהחבר'ה המבוגרים בישיבה,

לימים, סיפר הגרב"מ את חוויתו הראשונה בישיבה, באמרו שנכנס בשעות הערב לקחת ספר מ"אוצר הספרים" (-ספריית הישיבה) וראה שעל סולם גבוה עומד למעלה איזה בחור ומעיין בספר... הגרב"מ עיין במה שעיין והלך לישון.

למחרת בבוקר, כשקם לתפילת שחרית, נכנס לאוצר הספרים שוב - והנה הוא רואה את הבחור ההוא עומד למעלה, באותה תנוחה,  שאל את מכריו - מי הוא זה ואי זה הוא הבחור ההוא למעלה, שלא זז מהספר כבר שבע שעות במרומי הסולם...

אמרו לו - זה ר' אברהם אלקנה! שאל - מי זה הר' אברהם אלקנה הזו? ונענה - "אם אינך יודע מי הוא ר' אברום, לא דרכת על מפתנה של ישיבת חברון...

בשמחת תורה, כיבדו את בחיר הישיבה לרקוד במרכז המעגל עם ספר התורה - והיה זה כמובן לא אחר מר' אברום...

סיפר המגיד הירושלמי ר' שולעם שבדרון: "כשראיתי את ר' אברום מפזז ומכרכר בשמחה עצומה עם הספר תורה, ניגשתי אל ה"משגיח" ר' מאיר חדש (מאיר חדש – ויקיפדיה) ואמרתי לו בהתלהבות - יראה המשגיח - ר' אברום רוקד עם התיירה!

נענה ר' מאיר לעומתי ואמר:

"לא כי, אלא התיירה היא זו שרוקדת עם ר' אברום"...

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...