שאלה מאתגרת: איך מצליחים להביא הרבה ילדיםאנונימי (פותח)
כמובן שהשם מעניק חיים וקוצב הכול. אני שואלת לגבי אלו שכן יכולים ולוקחים מניעה, כי הן מרגישות שאינן מסוגלות.
ומאידך יש כאלו שיולדות בכל שנה ויש להן 12-15 ילדים. איך זה אפשרי. במשך שנים שאני מנסה לפצח את הסוד האיך הם יכולים.
האם הכוח הנפשי שלהן חזק יותר?
האם יש להן יותר עזרה בבית?
האם יש להן יותר כסף לבייביסיטר?
האם לבעל יש קריירה עם משכורת שמנה?
האם הן יותר חזקות פיזית?
האם הילדים שלהן יותר חסונים נפשית וגופנית?
האם האמונה שלהם בהקב"ה חזקה יותר?
האם הילדים זה רק כיף בשבילם ללא שום קושי?
האם תהליך הלידה וההריון אצלם הוא קל מאשר לאחרים?
 
אנא, רק תשובות ענייניות לשאלה שמסקרנת אותי יותר מכול במשך שנים ולא מצאתי מענה עד עתה.
 
ראוי לציין כי זאת המצוה הגדולה והחשובה ביותר מכל לנו לנשים. אולם, אין צורך לציין כי רק המיעוט מצליח לעמוד בכך, גם כאשר אין סיבות בריאותיות רפואיות לקחת מניעה. אלא צורך נפשי שגם הוא בריאותי.
 
נ.ב. (באם המערכת חושבת שראוי להעביר הדיון למקום אחר, או לחילופין לתת כותרת יותר מתאימה, אולבצע שינויים בטקסט, הם מוזמנים לעשות זאת כהבנתם. ובלבד שיישאר הדיון באשכול אשר לדעתי האישית היא חשובה מאוד ורואי למצות אותה לטובת כולנו)
כל עניין לגופו.רחל 238
פירוטרחל 238
כל אישה בודקת מה האמצעים העומדי לרשותה.
יכול להיות שמבחינה בריאותית האישה יכולה להביא 100 ילדים אבל היא חושבת שצריך לתת לכל אחד אצת היחס המתאים אז היא לא תביא 100 היא תביא חמש וההפרשים בין הילדים יהיו בערך 2-3 שנים ויותר.
אישה שרואה בזה אידיאל,למרות שהיא יודעת שזה לא פשוט מבחינה כלכלית,  ומבחינה של יחס לכולם יש בה אמונה והיא רוצה להביא עוד, היא מאמינה שאם ה' נותן אז -= גם יש איך להתמודד אם זה. אני לא מדברת על הנשים שמביאות ילדים אחד אחרי השני והילדים האלה נמצאים בצוקות כי הם לא מפותחים טוב והם במצב כלכלי נמוך כך שזה מפתח אצלם בעיות לימודיות וכדומה.
אני רואה נשים שמבינות שהמטרה הנכונה של האישה זה להשקיע בבית ובילדים והןם עובדות קשה אבל יודעות שהם עושות את שליחותם נאמנה.
 
אני אישית תתמיד חלמתי להיות אמא לבלי עין הרע ילדים וגם להיות בעלבוסטה ויודעת לנתב את הדברים בחיים נכון.
הלוואי ואזכה!!
 
 
אני בכלל נגד עצם השאלה...חשבשבת
כי מה שה' נותן אומרים תודה...
 
וחוצמזה זה לא נראה לי כ"כ מתאים עם כל בהנים שמסתובביפ פה
 
למה? זו לא שאלה שבנים גם צריכים להתחבט בה?אביוס
ההחלטה למנוע/להביא 15 ילדים היא החלטה משותפת...וראוי שבנים יבינו את הקושי והשמחה המעורבים בזה...
אכן כן....חשבשבת
אבל נראה לי רק אחרי החתונה בנים ובנות דנים בזה בינם לבינם (הווה אומר זוג) אבל ליפני מריח לי קצת חוסר צניעות.
 
וחוצמזה לא תפקידנו ל"תכנן משפחה"- כמו שהלא שומרי תומ"צ לע"ע אומרים אלא, תפקידו של ה'.
צודקת!! מסכימה איתך!רחל 238
הדיון בזה הוא לא משום חוסר צניעות, אלא משום הבנתאביוס
הקושי, ותקום מי שתגיד שהריון ולידה זה לא קושי, ובטח ובטח בזמן לימודים. נכון, זה גם הדבר הכי מדהים בעולם, אבל זה גם קשה מאוד...
ולכן, ההחלטה צריכה להיות משותפת, הדיבור צריך להיות משותף, צריכה להיות כאן הבנה של שני הצדדים, ואוי לנו אם ההבנה הזו תבוא רק אחרי החתונה...
 
ואגב, אם *בזה* אי אפשר לדון משום צניעות... אז במה כן?
כדאי לטהר קצת את המחשבות שלנו ולא להפוך כל נושא ל-לא צנוע..
חבובה.....חשבשבת
מותר לדון אבל לא בפורום הזה........
 
בטח לא על גלולות ומניעה...........
 
בתור זוג צריך אולי לדון בזה- אבל, את לא דנה בזה יחד עם כל המשפחה המורחבת,, נכון????
 
כנ"ל פה במיוחד שאין פה כ"כ נשואים.
ומי שלא נשוי לא צריך לחשוב על זה?אביוס
לא צריך להפוך כל דבר ל-לא צנוע.. היא העלתה נקודה שאפשר וראוי לדון בה. לדעתי.
ומי שמרגיש שזה גורם לו להרהורים (למרות שלא ברור לי למה...?) שייקח אחריות על עצמו ויגיד-*לי* זה לא מתאים. ולא שזה לא מתאים באופן כללי..
ואגב, במקום לקחת את זה למקום של-למנוע כן או לאאביוס
ובאיזו דרך, אפשר לקחת את הדיון הזה למקום הרבה יותר ענייני, כמו-מאיפה *באמת* בא לנו הכח?
 
(לא שאני אומרת שדנו בזה, אלא שאפשר לקחת את הדיון שנראה לך לכאורה לא שייך ולהפוך אותו לשייך. הכל עניין של גישה)
מחזקת את דברי אביוס.אני12345
בתור בת למשפחה עם עשרה ילדים...pm
אני יכולה לומר לך שזה לא תוכנן מראש!
 
דבר אחד שלדעתי הוא דבר מרכזי הוא שבאמת לידות קלות יותר,
זה גורם מסויים ומשמעותי להוסיף עוד חיים לעולם.
הבחינה הכלכלית היא  שיקול אבל ממש לא מרכזי! מי שמאמין בשליחות הזאת,
עושה את המאמץ להוספת החיים ומתפלל ומאמין בקב"ה,
שהוא גם יעזור לו לפרנס את המשפחה המפוארת שהוא מקים!
את העלת את העניין של הכיף והקלות שיכול להיות בילדים,
משפחה עם הרבה ילדים, לא משנה כמה הם קלים או קשים לחינוך היא משימה מאוד לא קלה,
וצריך הרבה נחת ותפילה ע"מ לעמוד במשימה הזאת!
 
הלוואי עלי לעמוד במשימה הזאת...!
בתור אחת שגדלה בבית כזה - זה מומלץ!!
גם לחינוך וגם לאווירה המשפחתית...
 
 
 
 
זה היה פשוט לחזק-לחדד את העניין!!pm
הקב"ה בורא לכל בריאה כדי מחסורה.shimi11
ובזה ב"ה מאמינים בקטע הפיננסי.
אבל צריך כח לדברים האלה..
ומה אם הקב"ה ברא מספיק, אבל...arale44
בעקבות לחצים חברתיים כאלה ואחרים פתאום ניראה כאילו אין מספיק?
לדעתי זה לא חוכמה גדולה. גם מהרמב"ם משתמע שהאדם צריך לקחת אחריות:
"וזהו דרכו של עולם:
אדם נוטע כרם
ואח"כ בונה בית
ואח"כ נושא אישה"
למה להתאמץ כ"כ הרבה אם הקב"ה בורא לכל בריאה כדי מחסורה???

לדעתי אין מקום להביא לעולם ילד שאין לנו את האמצעים לגדל אותו.
ברור שלא צריכים להיות מנותקים מהמציאות,pm
ולהיות עם יד על הדופק ועל חשבון הבנק,,
אבל קצת אמונה גם לא תזיק...
 
אם יש משפחה שהאבא מובטל ולא מוצא עבודה סדירה המכניסה משכורת סדירה,
המשפחה צריכה לחשוב פעמיים לפני שמחליטים להביא ילד נוסף לעולם,
אם הם יוכלו לספק את צרכיו, לתת לו חיים יותר טובים ממה שהם חיים ועוד..
 
אבל אם ישנה משפחה בה האבא עובד בעבודה סדירה וכן גם אישתו,
והמשכורת לא בשמים אבל מספיקה להם לקיום  המשפחה ברגע הנתון הזה,
ההחלטה להביא ילד נוסף לעולם לא אמורה להרתיע בתחום הכלכלי, כי ב"ה יש עבודה,
נכנסת משכורת, אז קצת צימצומים, תפילה ואמונה בקב"ה..
אפשר לעשות את זה, וכמובן שבהרבה סיעתא דישמיא!!
אוךךךךךךךךחשבשבת
אתם מדברים כמו איזה לא שומרי מצוות..........
 
אנחנו מאמינים שמה שה' נותן זה הכי טוב והוא זה שאחראי לכל מה שקורה לנו.
(ואגב יש לי חברה שלקחה גלולות ובסוף היה לה קשה להיכנס להיריון רצתה- אז די לדבר שטויות)
אני חושב שכל מי שאמר שלוקחים את מה שה' ייתן..א_א
זה באמת טוב ויפה-אבל ברמת התיאוריה
 
.גם בזה ה' נתן לנו את זכות הבחירה (לפעמים , כמובן, בהיתר הלכתי וכו').
 
מי שאורמ-כל עוד אני בריא, אני ביא עוד ילדים, יכול למצוא את עצמו עם 10 ילדים בהפפרש של שנה, שהוא
 
קורס כלכלית פיזיית ורגשית. לכן הדבר צריך להעישות תוך כדי תכנון עם השכל והבחירה שה' נתן לנו.
 
ואני מכירה כאלה שלקחו גלולות וכשרצו נכנסו..אביוס
כך שזה לא קשור. יש אמונה בקב"ה וכל עוד מה שאני עושה הוא לשם שמיים-אני רואה בו מבורך. (אגב, יכול להיות שגם אם היא לא הייתה לוקחת גלולות היא לא הייתה מצליחה להכנס להריון ככה שזה לאו דווקא קשור..)
 
כשמתכננים משפחה צריך לראות אם אנחנו מוכנים לזה ולא רק ברמה הכלכלית שפרנסה היא משמיים ולא תלויה בנו כ"כ, אלא אם אנחנו בתור זוג מוכנים עכשיו לילד, האם אנחנו באמת יכולים לתת לו את מה שהוא צריך ולאו דווקא ברמה הגשמית אלא בעיקר ברמה הרוחנית-נפשית-רגשית?
זו השאלה היותר גדולה בעיניי. ומי שיגיד שזה בא עם הזמן-נכון, אבל עדיין-הילדים שלנו הם לא שפני נסיונות.
אני לא אומרת לחכות עד שנהיה מושלמים אלא באמת לשאול את עצמך האם אתה מסוגל לבטל את עצמך בשביל הילד שלך..וזה ביטול! זה גם מדהים ומרגש, אבל זה לבטל את עצמך, החיים שלנו משתנים אחרי שיש ילדים וצריך להיות מוכנים לזה. חבל להביא ילד למקום שלא מוכנים אליו.
זו דעתי.
יש לך ילדים???arale44
חשבשבת...?arale44
הלו, בנאדם. יש שיחה אישית בימינו....רחלקה
מה הקשר?arale44
אני חושב שזה מאוד מעניין אם למגיב יש נסיון אישי בתחום שבו הוא מגיב...
כן........חשבשבת
יש לי ילדים שאני מטפלת בהם במעון והם כאלה מקסימים, ילדים זה הדבר הכי נפלא שיש.
(תאמין לי אני מטפלת בהם מ-7 עד 5 ןלא נמאס לי מהם.
ואם אתה קורא בנים למי שמלמדם תורה- אז יש לי עוד המון חניכים מתוקים.
 
ויש לי מלא אחיינים נהדרים שהם בהפרשים קטני וזה שיא הכיף ( גם להורים שלהם- אחותיתמיד אומרת שזה ברכה מה'- והיא לא ביל גייטס שהמצב הכלכלי שלה בשמים............. היא פשוט נהנית מהם וכל פעם היא אומרת אני רוצה עוד- ותאמין לי לא חסר להם כלום: הם חכמים, יפים יש להם מהלאכול וללבוש היא אוהבת אותם והם אותה ונותת להם הכל- כנ"ל לכל אחי ואחיותי הנשואים.)
 
זה גם תלוי לדעתי בתמיכה המשפחתית שיש- ואם יש זה ברכה.
אצלינו בבית יש הרבה תמיכה מכל האחים והגישים לכל האחים והגישים ב"ה- ואני מדברת מבחינה רוחנית, חברתית (לא כלכלית.......)אז תמיד אתה מגובה ועוזרים לך, ב"ה
 
 
כל מה שכתבת לא מצליח לכסות על העובדה שעדיין אין לךarale44
ילדים משלך, וגם לא כתבת אם את בכלל נשואה.
קראתי פעם בכללי כתיבה של פורום של אופנועים- " אם אין לך אופנוע משלך, אז דעתך לא חשובה לנו..."
מאוד יכול להיות שיהיה לך מאוד קל כשיהיו לך ילדים, והכל ילך חלק בלי שום בעיות.
אבל לא אצל כולם זה ככה, וכל אחד צריך לדעת את כוחותיו הכלכליים והנפשיים, ולפעול על פי הם.
כמו שכתבתי, זה לא חוכמה להביא עוד ועוד ואז לקרוס.

אני מאמין שילד צריך להיכנס לבית ומשפחה שמחכה לו ורוצה אותו.
אני לא מאמין בללדת ילדים מתוך אינרציה.
ויבורכו אלה שכל שנה מביאים ילד מתוך מחשבה תחילה, ורצון עז...
נכון........חשבשבת
אתה צודק בחלק הראשון של המשפט....
 
את דעתי אני אומרת אחרי שדיברתי כמוך שאיזשהו שלב של חיי עד שפגשתי אישה מקסימה שלקח לה המון שנים להכנס להריון....
 
וכשהיא הצליחה היא לא מנעהלמרות שזה היה ברצף...
 
אחרי כמה דיבורים איתה קיבלתי כלים אחרים להבנה מה זה באמת ילדים.........
כמה שאנחנו לא יודעים להעריך את תמה שבא בקלות...arale44
אבל זה עדיין חלק מהמכלול שאיתו אנו מתמודדים עם הקשיים.
גם אני פגשתי זוג שאחרי 6 שניםשל נסיונות היה רגע לפני גירושים והעניין נפתר ברוך ה'.

אני באמת מקווה בשבילך שהחוויות שלך עם ילדים יהיו כמו שאת חושבת.
אני עדיין עומדבדעתי.
שבת שלום

שיהיה לך בהצלחה...חשבשבתאחרונה
ושה' יפקח את עיניך לראות את הטוב בכל דבר.
 
ילדים זה שמחה, ברכה והצלחה
השאלה איך מנתבים את זה!
 
לדעתי: לא צריך לשים לה' מעצורים- הוא ישים אותם אם ירצה.
 
שבת שלום!
ואגב לא אמרתי שזה קל...חשבשבת
אמרתי שזה נפלא, וכיף
יש גם עניין של מרחק בשניםמשה
אמא שלי התחתנה בגיל 30, וילדה עד גיל 42. הילד האחרון היה בשבילה סיוט לא קטן.
 
כנראה שאצל מי שמתחתנים בגיל צעיר המצב פשוט יותר. אפשר ללדת יותר ילדים על יותר שנים, גם העול הכלכלי מפוזר על יותר שנים וכשהילדים הגדולים כבר עומדים ברשות עצמם (בהנחה שהם לא אברכים או משהו), אפשר לממן את הבאים בתור.
מסכימה לגמרי!אביוס
ולזה בדיוק התכוונתי בהודעתי הקודמת..
אני מעתיקה כאן את התגובה של ט' מהפורום השכן...חשבשבת
כ"ב חשוון 15:36
- בעזרתו של זה שברא אותנו. ובהשתדלותינו. י ט' י    הודעה אחרונה

האם הכוח הנפשי שלהן חזק יותר? לא תמיד.
האם יש להן יותר עזרה בבית? לא.
האם יש להן יותר כסף לבייביסיטר? לא.
האם לבעל יש קריירה עם משכורת שמנה? לא.
האם הן יותר חזקות פיזית? ממש לא.
האם הילדים שלהן יותר חסונים נפשית וגופנית? לאו דווקא.
האם האמונה שלהם בהקב"ה חזקה יותר? בד"כ כן.
האם הילדים זה רק כיף בשבילם ללא שום קושי? ממש לא.
האם תהליך הלידה וההריון אצלם הוא קל מאשר לאחרים? ממש ממש לא.
 
לרוב, אלו נשים ש"תמים תהיה עם ה' אלוקיך" מנחה אותן בחיים. וכל עוד אפשר, וכל עוד אין קושי שבאמת לא ניתן לפיתרון בנושא הזה, הן ילדו למרות הכל וישמחו בזה ולא תרגשנה מסכנות ואומללות וכד' אלא ככאלה שמקיימות את הייעוד שלהן בצורה השלימה והמושלמת כשזה לא סותר קרירה מצליחה וילדים מטופחים.
 
היום, אני מסכימה מאוד עם המשפט ש"עם הנסיון בא הכח לעמוד בו". רק צריך למצוא את הכח.
 
ואם אישה משתמשת באמצעי מניעה בהתיעצות עם רופא ורב היא צריכה להיות שלימה עם זה.
לרב יש את כח התורה והפסיקה לקבוע מציאות בעולם.
אני מאוד מאוד מסכימה~א.ל
עם העניין של תמים תהיה עם ה' אלוקיך ומאמינה שזה יסוד העניין ועיקרו.
 
* קושי- תמיד הוא יהיה קיים. גם בגיל שלושים קשה לקום לילד כמה פעמים בלילה, לדאוג שיאכל בזמן, לקחת אותו מהגן, לאהוב , להקשיב ועוד אין ספור דוגמאות
 
* האם אני מוכן לספק לילד שלי את הצרכים הרגשיים והאם יש לזוג את היכולות הנפשיות לכך- איך אפשר לדעת מתי מחזיקים בזה ומתי לא?
מקורס בהורות שלמדתי הדבר היחידי שזכור לי ששונה בין הורות בגיל צעיר להורות בגיל מבוגר זה שההורים מתאמצים יותר בעבור הילד.
אין עניין שבגיל מבוגר ,כבמטה קסם נוצרות היכולות הנפשיות הללו. כלומר עניין של זמן זה לא מה שמשנה את התמונה בעניין הזה.
 
מה גם, שאיך אדם מצליח לקיים זוגיות ? האם סיפוק הצרכים הרגשיים  של בן הזוג זה לא משהו ברמת קושי דומה ואפילו יותר מכך? איך לכך הוא כן מוצא את היכולות הנפשיות?
 
מלבד מקרים יוצאי דופן, אני חושבת שמה שמכריע את הכף זה עניין ההתבטלות האישית כלפי הקב"ה.
 
ואני גם מאמינה שאם הקושי נובע משם, זה יתבטא גם במקומות אחרים
 
 
בשורות טובות לכולם!
הזכרת לי שש איזו סידרת הרצאות בירושלים להורותאני12345
שרציתי ללכת אליה. אבל אני מתביישת .זה לא רק להורים?
 
לגבי השאלה הנ"ל, נראה לי שעדיף להשאיר ת'מפתח הזה בידי שמים. אם הכל הולך חלק, אז ב"ה. ואם יש קשיים אז צריך לבדוק כל מקרה לגופו.
הכי מעיק זה לחשוב שמדברים על כמה פעמים פרו ורבו , והנה עוברת לה אחת שעשתה הפלה או יש לה בעיות בהבאת ילדים.
 
השאלה יותר של סדר עדיפיות מאשר כוחות ומשאביםאנונימי (פותח)
למשל להחזיק רכב עולה בערך כמו לגדל שני ילדים,
יש בנות שלא ישנות כדי להעלות ציון במבחן, אבל מתלבטות אם יהיה כח לקום לילד וכיו"ב
בדיוק!~א.ל
סדרי עדיפויות הם מילת המפתח
מה עומד מול מה ומה מכריע בסופו של דבר.
להביא הרבה ילדים לא תמיד זה הכי טובאנונימי (פותח)
לצערנו יש נשים בעיקר אצל החרדים שמביאות 13 14 ילדים ומתות בגיל 40
 
מרוב עומס כך שצריך לקחת דברים בפרופורציות הנכונות יש חשיבות לדעתי להביא בממוצע 5 ילדים מכאן והלאה זה כבר נשמע כמשפחות מצוקה וזה גם תלוי מאד אם האשה עובדת או לא ובעצם זה תלוי בהרבה גורמים במצב הכלכלי, הגופני, הנפשי, ולדעתי אם צריך להשתמש באמצעי מניעה אז משתמשים, מה לעשות, צריך את זה לפעמים [הרבה פעמים...]
הלו!! זו ממש ממש הוצאת שם רע!!ruthi

"לצערנו יש נשים בעיקר אצל החרדים שמביאות 13 14 ילדים ומתות בגיל 40"
מאיפה זה לקוח???
סבתא שלי ע"ה, ילדה וגידלה 12 ילדים, וכשהיא נפטרה היו לה כבר נינים נשואים! (לא, אני לא יודעת בת כמה היא היתה)
ואני מכירה מקרוב אמא ל13 ילדים שנראת ומתפקדת כמו אישה בת 30!!
 
והנה ה"אשר קרך"+ עמלק.......חשבשבת
הכוונה = עמלקחשבשבת
מהכירות קרובה עם משפחות ברוכות עולהיהודית פוגל
שהזוג רואה בהקמת משפחה ברוכה משימת חיים. בתהליך הצבת המטרות שלהם בחיים זוהי מטרה מס' 1 מס' 2 וגם מס' שלוש וכן הלאה. אז כמו שאדם לא מתעייף וחובה עליו להתפרנס לאורך שנות חייו גם המשימה הזו נחשבת כמשהוא שעושים אותו ללא חשבונות. אין זו שאלה של יותר כח משאבים וכו'.
רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתןימח שם עראפתאחרונה

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

בעיני אין מה לדבר. אם לא שייך מבחינתך אז לא שייך.גפן36

זו הדרך שהיא בוחרת להתלבש בה.

מעטות אלה שלא מכירות את ההלכה ובדכ הן לא גדלו בחינוך הדתי.

אם היא דתיה מבית לדעתי אין מה לדבר.

זו מי שהיא בחרה להיות ואתה יכול לבחור אם מתאים לך להתחתן אם לא.

אם לא דתיה מבית זה יותר מורכב ואולי אפשר לברר בעדינות.

אני בחור. זה חשבון של אמא שלי. הצעות שהיו תפוסות -יעל11

האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?

לענ"ד שייךאשר ברא

גם לדעתי שייךגב'

לברר אף פעם לא מזיקאביעד מילואאחרונה

אישית, אני מעדיף קסם אישי על יופי.בנות רבות עלי

יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.

נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.

יפה. התבגרת, החכמת,למדת להסתכל לעומק ולא בחיצוניתפ.א.

ואי לגמרי אחי.בנות רבות עלי

עכשיו מה הקטע?בנות רבות עלי

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

אתם אומריםבנות רבות עליאחרונה

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

עד כמה אתם מרגישים שמודל הזוגיות של ההורים שלכםפתית שלג

משפיע על מה שאתם מחפשים בבן\ת הזוג או על מודל הזוגיות שאתם מחפשים?

אני בטוח שזה משפיע הרבה יותר ממה שאפשר לבחון בשכל, אבל עדיין זה יכול ללמד הרבה.

לי לקח המון זמן להבין כמה שזה משפיע עלי בין אם רציתי ובין אם לא. אולי אפרט בהמשך..

תדייק ותסביר את כוונתךפ.א.

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

אני למדתי המון מהזוגיות של ההורים שליפשוט אני..

למדתי מה לא לעשות

גם אנירקאני

אותו דבר

השפיע בוודאיארץ השוקולד

בעיקר לטובהארץ השוקולד

מופתע שזה חריג

שאלה מעניינת.חתול זמני

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

פעם חשבתיoo

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

לי היו 2 מודליםעל הנס

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

ברור. מכל אינטראקציה קרובה מושפעיםברוקולי

משפיע מאודadvfb

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

..אני:)))))אחרונה

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

כוחה של מילה טובהמוקי_2020

(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )

מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן

( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)

אפשרות 2 :

בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.

עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם

והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.

אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.

לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .

תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.

גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים

החברה של אחותי, הפספוס שלי, והלב שעדיין צובטיאיר45

הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...

אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]

בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..

וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...

אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...

ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.

וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...

בקיצור אני אוכל תסביכים...

שליחת תמונה מלפני 15 שנה +- להצעותראומה1

הציעו לי הצעה והבחור העלה תמונה שלו מלפני עשור++++

איך אני יודעת? כי איכות התמונה ירודה מאוד ומטושטשת. וגם מצאתי בגוגל תמונה עדכנית שלו ממקום עבודתו.

הוא נראה אחרת לגמריי..

זה לא נעים בלשון המעטה וגובל בעבירה על הדיבר "לא תשקר"...

אין דיבר כזהבחור עצוב

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

חחח אל תתפוס אותי על קוצו של יוד הרעיון הובןראומה1

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

אולילגיטימי?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

נחמד נחמד אבל לא ואני הכי לומדת זכותראומה1

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

אני יודע לזהות תאריך של תמונות רק לפי איכות התמונהמשה

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

מה לגבי שיאומי מקשיםחתול זמני

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

הם גרועים, אבל לא כזהמשהאחרונה

יש לכם מצלמה קצת אחרת

פעם ביקשתי מחבר שלי תמונה בשביל להעביר למישהיפשוט אני..

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

אני בדיוק בשלב שבו הבטן מתחילה לפרוץ גבולותחתול זמני

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אולי יעניין אותך