שאלה מאתגרת: איך מצליחים להביא הרבה ילדיםאנונימי (פותח)
כמובן שהשם מעניק חיים וקוצב הכול. אני שואלת לגבי אלו שכן יכולים ולוקחים מניעה, כי הן מרגישות שאינן מסוגלות.
ומאידך יש כאלו שיולדות בכל שנה ויש להן 12-15 ילדים. איך זה אפשרי. במשך שנים שאני מנסה לפצח את הסוד האיך הם יכולים.
האם הכוח הנפשי שלהן חזק יותר?
האם יש להן יותר עזרה בבית?
האם יש להן יותר כסף לבייביסיטר?
האם לבעל יש קריירה עם משכורת שמנה?
האם הן יותר חזקות פיזית?
האם הילדים שלהן יותר חסונים נפשית וגופנית?
האם האמונה שלהם בהקב"ה חזקה יותר?
האם הילדים זה רק כיף בשבילם ללא שום קושי?
האם תהליך הלידה וההריון אצלם הוא קל מאשר לאחרים?
 
אנא, רק תשובות ענייניות לשאלה שמסקרנת אותי יותר מכול במשך שנים ולא מצאתי מענה עד עתה.
 
ראוי לציין כי זאת המצוה הגדולה והחשובה ביותר מכל לנו לנשים. אולם, אין צורך לציין כי רק המיעוט מצליח לעמוד בכך, גם כאשר אין סיבות בריאותיות רפואיות לקחת מניעה. אלא צורך נפשי שגם הוא בריאותי.
 
נ.ב. (באם המערכת חושבת שראוי להעביר הדיון למקום אחר, או לחילופין לתת כותרת יותר מתאימה, אולבצע שינויים בטקסט, הם מוזמנים לעשות זאת כהבנתם. ובלבד שיישאר הדיון באשכול אשר לדעתי האישית היא חשובה מאוד ורואי למצות אותה לטובת כולנו)
כל עניין לגופו.רחל 238
פירוטרחל 238
כל אישה בודקת מה האמצעים העומדי לרשותה.
יכול להיות שמבחינה בריאותית האישה יכולה להביא 100 ילדים אבל היא חושבת שצריך לתת לכל אחד אצת היחס המתאים אז היא לא תביא 100 היא תביא חמש וההפרשים בין הילדים יהיו בערך 2-3 שנים ויותר.
אישה שרואה בזה אידיאל,למרות שהיא יודעת שזה לא פשוט מבחינה כלכלית,  ומבחינה של יחס לכולם יש בה אמונה והיא רוצה להביא עוד, היא מאמינה שאם ה' נותן אז -= גם יש איך להתמודד אם זה. אני לא מדברת על הנשים שמביאות ילדים אחד אחרי השני והילדים האלה נמצאים בצוקות כי הם לא מפותחים טוב והם במצב כלכלי נמוך כך שזה מפתח אצלם בעיות לימודיות וכדומה.
אני רואה נשים שמבינות שהמטרה הנכונה של האישה זה להשקיע בבית ובילדים והןם עובדות קשה אבל יודעות שהם עושות את שליחותם נאמנה.
 
אני אישית תתמיד חלמתי להיות אמא לבלי עין הרע ילדים וגם להיות בעלבוסטה ויודעת לנתב את הדברים בחיים נכון.
הלוואי ואזכה!!
 
 
אני בכלל נגד עצם השאלה...חשבשבת
כי מה שה' נותן אומרים תודה...
 
וחוצמזה זה לא נראה לי כ"כ מתאים עם כל בהנים שמסתובביפ פה
 
למה? זו לא שאלה שבנים גם צריכים להתחבט בה?אביוס
ההחלטה למנוע/להביא 15 ילדים היא החלטה משותפת...וראוי שבנים יבינו את הקושי והשמחה המעורבים בזה...
אכן כן....חשבשבת
אבל נראה לי רק אחרי החתונה בנים ובנות דנים בזה בינם לבינם (הווה אומר זוג) אבל ליפני מריח לי קצת חוסר צניעות.
 
וחוצמזה לא תפקידנו ל"תכנן משפחה"- כמו שהלא שומרי תומ"צ לע"ע אומרים אלא, תפקידו של ה'.
צודקת!! מסכימה איתך!רחל 238
הדיון בזה הוא לא משום חוסר צניעות, אלא משום הבנתאביוס
הקושי, ותקום מי שתגיד שהריון ולידה זה לא קושי, ובטח ובטח בזמן לימודים. נכון, זה גם הדבר הכי מדהים בעולם, אבל זה גם קשה מאוד...
ולכן, ההחלטה צריכה להיות משותפת, הדיבור צריך להיות משותף, צריכה להיות כאן הבנה של שני הצדדים, ואוי לנו אם ההבנה הזו תבוא רק אחרי החתונה...
 
ואגב, אם *בזה* אי אפשר לדון משום צניעות... אז במה כן?
כדאי לטהר קצת את המחשבות שלנו ולא להפוך כל נושא ל-לא צנוע..
חבובה.....חשבשבת
מותר לדון אבל לא בפורום הזה........
 
בטח לא על גלולות ומניעה...........
 
בתור זוג צריך אולי לדון בזה- אבל, את לא דנה בזה יחד עם כל המשפחה המורחבת,, נכון????
 
כנ"ל פה במיוחד שאין פה כ"כ נשואים.
ומי שלא נשוי לא צריך לחשוב על זה?אביוס
לא צריך להפוך כל דבר ל-לא צנוע.. היא העלתה נקודה שאפשר וראוי לדון בה. לדעתי.
ומי שמרגיש שזה גורם לו להרהורים (למרות שלא ברור לי למה...?) שייקח אחריות על עצמו ויגיד-*לי* זה לא מתאים. ולא שזה לא מתאים באופן כללי..
ואגב, במקום לקחת את זה למקום של-למנוע כן או לאאביוס
ובאיזו דרך, אפשר לקחת את הדיון הזה למקום הרבה יותר ענייני, כמו-מאיפה *באמת* בא לנו הכח?
 
(לא שאני אומרת שדנו בזה, אלא שאפשר לקחת את הדיון שנראה לך לכאורה לא שייך ולהפוך אותו לשייך. הכל עניין של גישה)
מחזקת את דברי אביוס.אני12345
בתור בת למשפחה עם עשרה ילדים...pm
אני יכולה לומר לך שזה לא תוכנן מראש!
 
דבר אחד שלדעתי הוא דבר מרכזי הוא שבאמת לידות קלות יותר,
זה גורם מסויים ומשמעותי להוסיף עוד חיים לעולם.
הבחינה הכלכלית היא  שיקול אבל ממש לא מרכזי! מי שמאמין בשליחות הזאת,
עושה את המאמץ להוספת החיים ומתפלל ומאמין בקב"ה,
שהוא גם יעזור לו לפרנס את המשפחה המפוארת שהוא מקים!
את העלת את העניין של הכיף והקלות שיכול להיות בילדים,
משפחה עם הרבה ילדים, לא משנה כמה הם קלים או קשים לחינוך היא משימה מאוד לא קלה,
וצריך הרבה נחת ותפילה ע"מ לעמוד במשימה הזאת!
 
הלוואי עלי לעמוד במשימה הזאת...!
בתור אחת שגדלה בבית כזה - זה מומלץ!!
גם לחינוך וגם לאווירה המשפחתית...
 
 
 
 
זה היה פשוט לחזק-לחדד את העניין!!pm
הקב"ה בורא לכל בריאה כדי מחסורה.shimi11
ובזה ב"ה מאמינים בקטע הפיננסי.
אבל צריך כח לדברים האלה..
ומה אם הקב"ה ברא מספיק, אבל...arale44
בעקבות לחצים חברתיים כאלה ואחרים פתאום ניראה כאילו אין מספיק?
לדעתי זה לא חוכמה גדולה. גם מהרמב"ם משתמע שהאדם צריך לקחת אחריות:
"וזהו דרכו של עולם:
אדם נוטע כרם
ואח"כ בונה בית
ואח"כ נושא אישה"
למה להתאמץ כ"כ הרבה אם הקב"ה בורא לכל בריאה כדי מחסורה???

לדעתי אין מקום להביא לעולם ילד שאין לנו את האמצעים לגדל אותו.
ברור שלא צריכים להיות מנותקים מהמציאות,pm
ולהיות עם יד על הדופק ועל חשבון הבנק,,
אבל קצת אמונה גם לא תזיק...
 
אם יש משפחה שהאבא מובטל ולא מוצא עבודה סדירה המכניסה משכורת סדירה,
המשפחה צריכה לחשוב פעמיים לפני שמחליטים להביא ילד נוסף לעולם,
אם הם יוכלו לספק את צרכיו, לתת לו חיים יותר טובים ממה שהם חיים ועוד..
 
אבל אם ישנה משפחה בה האבא עובד בעבודה סדירה וכן גם אישתו,
והמשכורת לא בשמים אבל מספיקה להם לקיום  המשפחה ברגע הנתון הזה,
ההחלטה להביא ילד נוסף לעולם לא אמורה להרתיע בתחום הכלכלי, כי ב"ה יש עבודה,
נכנסת משכורת, אז קצת צימצומים, תפילה ואמונה בקב"ה..
אפשר לעשות את זה, וכמובן שבהרבה סיעתא דישמיא!!
אוךךךךךךךךחשבשבת
אתם מדברים כמו איזה לא שומרי מצוות..........
 
אנחנו מאמינים שמה שה' נותן זה הכי טוב והוא זה שאחראי לכל מה שקורה לנו.
(ואגב יש לי חברה שלקחה גלולות ובסוף היה לה קשה להיכנס להיריון רצתה- אז די לדבר שטויות)
אני חושב שכל מי שאמר שלוקחים את מה שה' ייתן..א_א
זה באמת טוב ויפה-אבל ברמת התיאוריה
 
.גם בזה ה' נתן לנו את זכות הבחירה (לפעמים , כמובן, בהיתר הלכתי וכו').
 
מי שאורמ-כל עוד אני בריא, אני ביא עוד ילדים, יכול למצוא את עצמו עם 10 ילדים בהפפרש של שנה, שהוא
 
קורס כלכלית פיזיית ורגשית. לכן הדבר צריך להעישות תוך כדי תכנון עם השכל והבחירה שה' נתן לנו.
 
ואני מכירה כאלה שלקחו גלולות וכשרצו נכנסו..אביוס
כך שזה לא קשור. יש אמונה בקב"ה וכל עוד מה שאני עושה הוא לשם שמיים-אני רואה בו מבורך. (אגב, יכול להיות שגם אם היא לא הייתה לוקחת גלולות היא לא הייתה מצליחה להכנס להריון ככה שזה לאו דווקא קשור..)
 
כשמתכננים משפחה צריך לראות אם אנחנו מוכנים לזה ולא רק ברמה הכלכלית שפרנסה היא משמיים ולא תלויה בנו כ"כ, אלא אם אנחנו בתור זוג מוכנים עכשיו לילד, האם אנחנו באמת יכולים לתת לו את מה שהוא צריך ולאו דווקא ברמה הגשמית אלא בעיקר ברמה הרוחנית-נפשית-רגשית?
זו השאלה היותר גדולה בעיניי. ומי שיגיד שזה בא עם הזמן-נכון, אבל עדיין-הילדים שלנו הם לא שפני נסיונות.
אני לא אומרת לחכות עד שנהיה מושלמים אלא באמת לשאול את עצמך האם אתה מסוגל לבטל את עצמך בשביל הילד שלך..וזה ביטול! זה גם מדהים ומרגש, אבל זה לבטל את עצמך, החיים שלנו משתנים אחרי שיש ילדים וצריך להיות מוכנים לזה. חבל להביא ילד למקום שלא מוכנים אליו.
זו דעתי.
יש לך ילדים???arale44
חשבשבת...?arale44
הלו, בנאדם. יש שיחה אישית בימינו....רחלקה
מה הקשר?arale44
אני חושב שזה מאוד מעניין אם למגיב יש נסיון אישי בתחום שבו הוא מגיב...
כן........חשבשבת
יש לי ילדים שאני מטפלת בהם במעון והם כאלה מקסימים, ילדים זה הדבר הכי נפלא שיש.
(תאמין לי אני מטפלת בהם מ-7 עד 5 ןלא נמאס לי מהם.
ואם אתה קורא בנים למי שמלמדם תורה- אז יש לי עוד המון חניכים מתוקים.
 
ויש לי מלא אחיינים נהדרים שהם בהפרשים קטני וזה שיא הכיף ( גם להורים שלהם- אחותיתמיד אומרת שזה ברכה מה'- והיא לא ביל גייטס שהמצב הכלכלי שלה בשמים............. היא פשוט נהנית מהם וכל פעם היא אומרת אני רוצה עוד- ותאמין לי לא חסר להם כלום: הם חכמים, יפים יש להם מהלאכול וללבוש היא אוהבת אותם והם אותה ונותת להם הכל- כנ"ל לכל אחי ואחיותי הנשואים.)
 
זה גם תלוי לדעתי בתמיכה המשפחתית שיש- ואם יש זה ברכה.
אצלינו בבית יש הרבה תמיכה מכל האחים והגישים לכל האחים והגישים ב"ה- ואני מדברת מבחינה רוחנית, חברתית (לא כלכלית.......)אז תמיד אתה מגובה ועוזרים לך, ב"ה
 
 
כל מה שכתבת לא מצליח לכסות על העובדה שעדיין אין לךarale44
ילדים משלך, וגם לא כתבת אם את בכלל נשואה.
קראתי פעם בכללי כתיבה של פורום של אופנועים- " אם אין לך אופנוע משלך, אז דעתך לא חשובה לנו..."
מאוד יכול להיות שיהיה לך מאוד קל כשיהיו לך ילדים, והכל ילך חלק בלי שום בעיות.
אבל לא אצל כולם זה ככה, וכל אחד צריך לדעת את כוחותיו הכלכליים והנפשיים, ולפעול על פי הם.
כמו שכתבתי, זה לא חוכמה להביא עוד ועוד ואז לקרוס.

אני מאמין שילד צריך להיכנס לבית ומשפחה שמחכה לו ורוצה אותו.
אני לא מאמין בללדת ילדים מתוך אינרציה.
ויבורכו אלה שכל שנה מביאים ילד מתוך מחשבה תחילה, ורצון עז...
נכון........חשבשבת
אתה צודק בחלק הראשון של המשפט....
 
את דעתי אני אומרת אחרי שדיברתי כמוך שאיזשהו שלב של חיי עד שפגשתי אישה מקסימה שלקח לה המון שנים להכנס להריון....
 
וכשהיא הצליחה היא לא מנעהלמרות שזה היה ברצף...
 
אחרי כמה דיבורים איתה קיבלתי כלים אחרים להבנה מה זה באמת ילדים.........
כמה שאנחנו לא יודעים להעריך את תמה שבא בקלות...arale44
אבל זה עדיין חלק מהמכלול שאיתו אנו מתמודדים עם הקשיים.
גם אני פגשתי זוג שאחרי 6 שניםשל נסיונות היה רגע לפני גירושים והעניין נפתר ברוך ה'.

אני באמת מקווה בשבילך שהחוויות שלך עם ילדים יהיו כמו שאת חושבת.
אני עדיין עומדבדעתי.
שבת שלום

שיהיה לך בהצלחה...חשבשבתאחרונה
ושה' יפקח את עיניך לראות את הטוב בכל דבר.
 
ילדים זה שמחה, ברכה והצלחה
השאלה איך מנתבים את זה!
 
לדעתי: לא צריך לשים לה' מעצורים- הוא ישים אותם אם ירצה.
 
שבת שלום!
ואגב לא אמרתי שזה קל...חשבשבת
אמרתי שזה נפלא, וכיף
יש גם עניין של מרחק בשניםמשה
אמא שלי התחתנה בגיל 30, וילדה עד גיל 42. הילד האחרון היה בשבילה סיוט לא קטן.
 
כנראה שאצל מי שמתחתנים בגיל צעיר המצב פשוט יותר. אפשר ללדת יותר ילדים על יותר שנים, גם העול הכלכלי מפוזר על יותר שנים וכשהילדים הגדולים כבר עומדים ברשות עצמם (בהנחה שהם לא אברכים או משהו), אפשר לממן את הבאים בתור.
מסכימה לגמרי!אביוס
ולזה בדיוק התכוונתי בהודעתי הקודמת..
אני מעתיקה כאן את התגובה של ט' מהפורום השכן...חשבשבת
כ"ב חשוון 15:36
- בעזרתו של זה שברא אותנו. ובהשתדלותינו. י ט' י    הודעה אחרונה

האם הכוח הנפשי שלהן חזק יותר? לא תמיד.
האם יש להן יותר עזרה בבית? לא.
האם יש להן יותר כסף לבייביסיטר? לא.
האם לבעל יש קריירה עם משכורת שמנה? לא.
האם הן יותר חזקות פיזית? ממש לא.
האם הילדים שלהן יותר חסונים נפשית וגופנית? לאו דווקא.
האם האמונה שלהם בהקב"ה חזקה יותר? בד"כ כן.
האם הילדים זה רק כיף בשבילם ללא שום קושי? ממש לא.
האם תהליך הלידה וההריון אצלם הוא קל מאשר לאחרים? ממש ממש לא.
 
לרוב, אלו נשים ש"תמים תהיה עם ה' אלוקיך" מנחה אותן בחיים. וכל עוד אפשר, וכל עוד אין קושי שבאמת לא ניתן לפיתרון בנושא הזה, הן ילדו למרות הכל וישמחו בזה ולא תרגשנה מסכנות ואומללות וכד' אלא ככאלה שמקיימות את הייעוד שלהן בצורה השלימה והמושלמת כשזה לא סותר קרירה מצליחה וילדים מטופחים.
 
היום, אני מסכימה מאוד עם המשפט ש"עם הנסיון בא הכח לעמוד בו". רק צריך למצוא את הכח.
 
ואם אישה משתמשת באמצעי מניעה בהתיעצות עם רופא ורב היא צריכה להיות שלימה עם זה.
לרב יש את כח התורה והפסיקה לקבוע מציאות בעולם.
אני מאוד מאוד מסכימה~א.ל
עם העניין של תמים תהיה עם ה' אלוקיך ומאמינה שזה יסוד העניין ועיקרו.
 
* קושי- תמיד הוא יהיה קיים. גם בגיל שלושים קשה לקום לילד כמה פעמים בלילה, לדאוג שיאכל בזמן, לקחת אותו מהגן, לאהוב , להקשיב ועוד אין ספור דוגמאות
 
* האם אני מוכן לספק לילד שלי את הצרכים הרגשיים והאם יש לזוג את היכולות הנפשיות לכך- איך אפשר לדעת מתי מחזיקים בזה ומתי לא?
מקורס בהורות שלמדתי הדבר היחידי שזכור לי ששונה בין הורות בגיל צעיר להורות בגיל מבוגר זה שההורים מתאמצים יותר בעבור הילד.
אין עניין שבגיל מבוגר ,כבמטה קסם נוצרות היכולות הנפשיות הללו. כלומר עניין של זמן זה לא מה שמשנה את התמונה בעניין הזה.
 
מה גם, שאיך אדם מצליח לקיים זוגיות ? האם סיפוק הצרכים הרגשיים  של בן הזוג זה לא משהו ברמת קושי דומה ואפילו יותר מכך? איך לכך הוא כן מוצא את היכולות הנפשיות?
 
מלבד מקרים יוצאי דופן, אני חושבת שמה שמכריע את הכף זה עניין ההתבטלות האישית כלפי הקב"ה.
 
ואני גם מאמינה שאם הקושי נובע משם, זה יתבטא גם במקומות אחרים
 
 
בשורות טובות לכולם!
הזכרת לי שש איזו סידרת הרצאות בירושלים להורותאני12345
שרציתי ללכת אליה. אבל אני מתביישת .זה לא רק להורים?
 
לגבי השאלה הנ"ל, נראה לי שעדיף להשאיר ת'מפתח הזה בידי שמים. אם הכל הולך חלק, אז ב"ה. ואם יש קשיים אז צריך לבדוק כל מקרה לגופו.
הכי מעיק זה לחשוב שמדברים על כמה פעמים פרו ורבו , והנה עוברת לה אחת שעשתה הפלה או יש לה בעיות בהבאת ילדים.
 
השאלה יותר של סדר עדיפיות מאשר כוחות ומשאביםאנונימי (פותח)
למשל להחזיק רכב עולה בערך כמו לגדל שני ילדים,
יש בנות שלא ישנות כדי להעלות ציון במבחן, אבל מתלבטות אם יהיה כח לקום לילד וכיו"ב
בדיוק!~א.ל
סדרי עדיפויות הם מילת המפתח
מה עומד מול מה ומה מכריע בסופו של דבר.
להביא הרבה ילדים לא תמיד זה הכי טובאנונימי (פותח)
לצערנו יש נשים בעיקר אצל החרדים שמביאות 13 14 ילדים ומתות בגיל 40
 
מרוב עומס כך שצריך לקחת דברים בפרופורציות הנכונות יש חשיבות לדעתי להביא בממוצע 5 ילדים מכאן והלאה זה כבר נשמע כמשפחות מצוקה וזה גם תלוי מאד אם האשה עובדת או לא ובעצם זה תלוי בהרבה גורמים במצב הכלכלי, הגופני, הנפשי, ולדעתי אם צריך להשתמש באמצעי מניעה אז משתמשים, מה לעשות, צריך את זה לפעמים [הרבה פעמים...]
הלו!! זו ממש ממש הוצאת שם רע!!ruthi

"לצערנו יש נשים בעיקר אצל החרדים שמביאות 13 14 ילדים ומתות בגיל 40"
מאיפה זה לקוח???
סבתא שלי ע"ה, ילדה וגידלה 12 ילדים, וכשהיא נפטרה היו לה כבר נינים נשואים! (לא, אני לא יודעת בת כמה היא היתה)
ואני מכירה מקרוב אמא ל13 ילדים שנראת ומתפקדת כמו אישה בת 30!!
 
והנה ה"אשר קרך"+ עמלק.......חשבשבת
הכוונה = עמלקחשבשבת
מהכירות קרובה עם משפחות ברוכות עולהיהודית פוגל
שהזוג רואה בהקמת משפחה ברוכה משימת חיים. בתהליך הצבת המטרות שלהם בחיים זוהי מטרה מס' 1 מס' 2 וגם מס' שלוש וכן הלאה. אז כמו שאדם לא מתעייף וחובה עליו להתפרנס לאורך שנות חייו גם המשימה הזו נחשבת כמשהוא שעושים אותו ללא חשבונות. אין זו שאלה של יותר כח משאבים וכו'.
הדבר הכי קשה בעולםהפי

סתם הגזמתי, זה לא הדבר הכי קשה בעולם... אבל כן יש בזה מן התסכול

לסיים קשר רציני עם בחור שהוא באמת זהב טהור, ואז למצוא את עצמך שוב בעולם של הרווקים והרווקות... איך עושים את זה בכלל??

פתאום מרגיש לי שכל הגברים לא ברמה שלו.

לא באופי לא בנראות לא באצילות

יש בזה משהו שקצת מלחיץ אותי.

לא יודעת אם זה תקין, אבל יש בי קצת געגוע אליו, למרות שבתוך הלב אני כבר מרגישה שזה היה או חתונה או ביי וטוב שזה ביי

וזה הופך את זה ליותר מסובך שהוא עדיין רוצה

באמת שלא סתם צחקו אשכרה קריעת ים סוף

דמט אני לא בנויה לשטויות האלה

כאילו מציעים לי ובראש שלי עובר.. למה לנסות בכלל

הכי תקין בעולם!!advfb

סימן שהלב פועם ומרגיש,

גם זה בסדר אם יש געגעוע, השאלה האם זה מנהל אותך

דהיינו - שאתה מקבל הצעה והמחשבה "וואו זה לא יהיה כמוהו" עוברת בראש זה סבבה, השאלה עד כמה את מאמינה לאותה מחשבה ועד כמה היא תופסת מקום בלב שלך. אם זה רק עובר אבל את יודעת שאת רוצה להתקדם וזה, אז הכל טוב.

אם את רוצה שכרגע זה תופס מקום בלב, גם הכל טוב, תחכי קצת זמן ותראי אם זה נרגע..

רווקות אם יכולתן לקבל דבר אחד בתקופה הזאת מה היה?ראומה1

בתקופת חיפוש הזוגיות.

קריזה לא?בנות רבות עלי

פניתי לרווקותראומה1

אהה חח... כן... סליחה. לא התכוונתי להפריע. כמובן.בנות רבות עלי

מקפיצה♡♥︎♡♥︎ראומה1

תשובת הצ'אט - רווקבחור עצוב

  • שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

  • חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

  • חכם, אבל שלא יתקן אותי.

  • עשיר, אבל שיהיה עניו.

  • תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

  • קליל, אבל רציני.

  • מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

  • רגיש, אבל גברי.

  • גברי, אבל מחובר לרגשות.

  • ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

  • כריזמטי, אבל צנוע.

  • מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

  • אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

  • ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

  • בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

  • חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

  • שיהיה לו תואר.

  • רצוי שניים.

  • ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

  • שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

  • אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

  • שיאהב ילדים.

  • אבל שלא ייתן להם מסכים.

  • שידע לבשל.

  • ושלא יעשה מזה עניין.

  • שיקום מוקדם לתפילה.

  • אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

  • שילמד דף יומי.

  • וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

  • שיהיה מחובר לרב.

  • אבל שיחשוב בעצמו.

  • שידע לרקוד.

  • אבל לא יותר טוב ממני.

  • שיאהב מוזיקה.

  • אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

  • שיהיה כריש במשא ומתן.

  • אבל עדין איתי.

  • שיזכור כל תאריך חשוב.

  • בלי שאני אזכיר.

  • שידע להחליף גלגל.

  • לתקן ברז.

  • להרכיב איקאה.

  • להבין במשכנתאות.

  • להשקיע בבורסה.

  • ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

  • שיהיה עמוק.

  • אבל גם זורם.

  • שידע להכיל.

  • אבל גם להציב גבולות.

  • שיכבד את ההורים שלי.

  • ויאהב את האחים שלי.

  • ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

  • שיהיה בן 29.

  • עם ניסיון החיים של בן 45.

  • והאנרגיות של בן 23.

  • בלי מטענים.

  • בלי אקסיות.

  • בלי דרמות.

  • ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

  • וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

עכשיו אותו דבר לגבריםחושבת בקופסא
עבר עריכה על ידי חושבת בקופסא בתאריך י"ד באב תשפ"ו 20:19

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

חחח שיתחתן עם עצמו או עם עץראומה1

ארץ השוקולד

יש שיר כזה

שיתקצר(:אני:)))))

אמונההפי

אגב זו תשובה לכל אתגר

חחחחחהפי

חתן מתוק מדבש*

היי אני עדיין צעירימח שם עראפת

כולנו צעיריםאביעד מילוא

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

לא אתה זקןימח שם עראפת

שיעור ד' זה לא צעיר

אם אני זקןאביעד מילוא

לא צריך לקחת אותי כפרוייקט כדי לשדך לי?

לכאורה כןימח שם עראפת

אבל אני כופר וצעיר מכדי להכיר בחורות שיתאימו לך

נע אני סך הכל בן 20.5אביעד מילוא

זקן בעלז. ואולי אתה לא מכיר בחורות שיתאימי לי אבל אולי את הסגנון כן

לתומי סברתי שאתה שיעור ד'ימח שם עראפת

את הסגנון ודאי שאני מכיר, אבל את הבחורות לא

היית קרובאביעד מילוא

מתחיל שיעור ג'

להכיר בנות בסגנון זה כבר משהו אחר. השאלה יותר מי יכול לעזור לי להכיר

אכןאביעד מילואאחרונה

בירור בצניעותחצלה

היי אשמח ממש לשמוע מנסיונכם מה הייתם עושים.

ביררתי הצעה ממש מעולה, נשמע שבחורה תורנית מבית תורני, החברה בטלפון אמרה לי כן היא דוסה, צנועה וכו וכו.

אני מגיע לדייט וקולט שהיא עם שרוול מעל המרפק, לא קצר קיצוני אבל מעל. לא שופט ולא שום דבר, מדבר רק מהנקודה שלי.

חשוב לי שאישתי תהיה צנועה עפ ההלכה, בזה אני בטוח. ואני לא יודע כל כך מה לעשות עם המצב עכשיו. לדבר איתה על זה ולהגיד שזה מפריע לי ? נראלי יכול לפגוע בה.לפסול על זה בלי להבין מה עומד מאחורי זה? נראלי חבל.

מה אתם הייתם עושים?

בנות - זה בסדר שידברו איתכן על זה? ואם כן, איך?

ההגדרה לא ממש משנה. הבקשה יכולה להיות מעודדת ופשוטאורין

מבקשת להוסיף תורה בבית כי זו ברכה בבית. המשקל של האשה זה הרבה יותר פרטי .

האמת שלדעתי הדוגמה שלההרזיה לא דומה לחלוטין, כיוון שדימוי גוף זה הרבה יותר רגיש. גם לא חושבת שלגיטימי לבקש מבעל להוריד את הכרס (אלא אם כן הדיון הוא על בריאות ואז שוב, לדעתי, יש מקום לבקש ולעודד).

אני נאלץ לבשר משהו לא כ"כ טוב ( בקטע קליל כן ?)מוקי_2020

אם עכשיו קשה לכם והמון סימני שאלה וכל האונליין והוואצאפ והרשתות החברתיות

אז קחו בחשבון שעוד 30 שנה, לכל אחד יהיה חבר רובוט עם בינה מלאכותית, ששום בן או בת זוג בעולם יוכלו לנהל שיחה אפילו קצת קרובה לרמה שלו.

תחשבו על השיחה המושלמת. הכל מדוייק, גם האי דיוק יהיה מדוייק.

לדבר הזה יהיו השלכות עצומות על התא המשפחתי..

איך למה וכמה ? אין לי מושג.

אבל העוצמה תהיה גבוהה מאוד. השינוי יהיה גדול מאוד.

אני לא בטוח שאנשים מפנימים את השינויים שבדרך.

לכן....אההמ אההמ...

אני מבקש מכולם, להזדרז ולהקים תאים משפחתיים כמה שיותר מהר,

אני פונה בעיקר לנודניקים שיכולים להקים את זה כבר מחר בבוקר ואין להם שום מגבלות אמיתיות. כלום. הכל בראש אצלם.

מאלה אני הכי מאוכזב. לא רוצה להלחיץ אבל זה על גבול חיל_ _ ה _ _ . זה לא בסדר.

בכל מקרה ברגע שגברים (שהם למעשה ילדים) יתקלו ברובוטיות של 2035, המצב יהיה הרבה הרבה יותר מורכב.

תקימו כבר השבוע תא משפחתי. תגמרו עם זה וזהו. די. מספיק.

אני מבקש שתקחו את ההתראה ברצינות,

כמו התראה על טיל בליסטי איראני שבדרך אליכם ואתם באמצע שום מקום ואין לכם מה לעשות,אז אתה ממשיכים ללכת ולהאזין למוסיקה באייפון

כי אתם יודעים שהשם איתכם והוא ורק הוא מחליט מתי הסרט מסתיים וזה לא הגיוני שזה יהיה בגלל טיל בליסטי,

בטח כאשר אתם נותנים מעשר כל חודש לנזקקים באמת ולא מחליפים מעשרות בין חברים כדי לסמן וי.

תודה על תשומת הלב, למרות שאני מודה שהייתי עוצר כבר בכותרת ולא נכנס לתוכן,

אבל אתם עשיתם את זה. כל הכבוד.

לדעתי ברור שאדם עדיף על רובוטארץ השוקולד

לא הייתי חושש מזה לשניה

אני חוששת אפילו לתת לו משהו לעשותנחלתאחרונה

במקומי; שיר או סיפור וכו'. חוששת שהוא יעשה זאת טוב יותר.

ולזה אני לא מוכנה. באמת רוצה להאמין שאף פעם לא

יוכל להחליף את האדם, את היצירתיות האנושית.

אחרת, מה אנחנו עושים פה בכלל?

לא מטריד אותי,חתול זמני

מהסיבה הפשוטה שאיני אוהב לנהל שיחות.

פלוטרכוסנקדימון

הרימו כוס לחייו ואמרו: "ומה עלינו לספר למלך על אודותיך, זנון?".

"לא כלום", השיב להם, "מלבד שישנו איש זקן באתונה שיכול לשתוק בשעת משתה".

"על הפטפטנות", פלוטרכוס.

מסכימה.נחלת

כוחה של מילה טובהמוקי_2020

(מיועד לכל המינים, רשום מנקודת מבט זיכרית, כי אני זכר )

מה תעדיפו יותר מתוך 2 אפשרויות.

אפשרות 1 :

בת זוג שתעגל פינות כשהיא תביע את דעתה בחיוך ונועם לגבי דברים שהיא מספרת לך, כדי לא תפגע, לא תכעס או לא תתעצבן

( גם דברים שלא קשורים אלייך אלא גם אליה או לאחרים)

אפשרות 2 :

בת זוג שתגיד הכל דוגרי, אמת טהורה, בצורה הכי ישירה. בלי לעגל. בלי לטאטא. כשאתה הולך לישון אתה יודע בדיוק מה היא חושבת באמת.אין משחקים. אין הפתעות.

עכשיו אני כבר מכיר את המגיב בתגובה השלישית שירצה מישהי שהיא גם וגם

והיא תדע מתי להיות ככה ומתי להיות ככה כאילו היא AI מהלך עם הוראות הפעלה.

אז זהו שבשאלה הזו אין כזה פטנט.

לכן, צריך לבחור מבין 2 האפשרויות כדי להבין מה תעדיפו יותר 1 או 2 .

תדמיינו שתקבלו 100% כזו לכל החיים ואז תענו.

גן עדן רוחני עוד בחייכם, לעונים

לא הבנתי למה אי אפשר גם וגםהפי

ברור שאפשרות 1חושבת בקופסא

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לכל דבר יש מחיר והשלכות (עונה לאלפי המגיבים)מוקי_2020

אוקי,

למשל אם בן אדם "מתאים את עצמו לסיטואציה" ולמעשה נרצה או לא, צבוע כלפי הצד השני,

איך נדע שהוא לא עושה את זה איתנו ?

כי אצל הבן אדם הישיר, עם כולם, נדע שמה שהוא אומר, זה מה שהוא חושב

ואם הוא רוצה "להתאים את עצמו לסיטואציה", הוא לא מחרטט הוא פשוט שותק.

ואם הוא אוהב את הצד השני הוא מחייך לו ואם הוא לא אוהב הוא לא מחייך. הכל ברור. בלי לעגל פינות. בלי צביעות.

אחרי ההבהרה הזו,

איזה אופי תעדיפו יותר ?

גם אני מעדיף בחורה יפה וגם שמאוד אוהבת את המטבח וגם אוהבת מאוד לגדל ולחנך ילדים (ממש אוהבת, נהנית מזה)

אבל מה אני מעדיף יותר ? שתאהב לגדל ולחנך ילדים.

אין לי בעיה שהיא לא תהיה יפה ושלא תאהב את המטבח, למרות שגם אלה דברים חשובים, אבל אם צריך לבחור, בחרתי. ויתרתי.

רואה ? עניתי על התשובה.

עכשיו תורכם (פנייה לנשים וגברים)

מה חשוב לכם יותר ? ישיר כלפי כולם (סותם במקרה שלא רוצה לפגוע אבל לא מחייך ולא מספר סיפורי סבתא)

או...מעגל פינות ? זורם ? ונרצה או לא מחרטט קלות. או זה או זה.

זו השאלה.

שאלה שיש לה תשובה ברורה מאוד וניתן לענות עליה בצורה החלטית,

גם אם זה פחות נח, אבל זה פורום אנונימי, אז אני מאמין שזה אפשרי.

זכיה ב 20 מיליון שקל בשנה הקרובה , לעונים.

חושבת שישיר. זה מעורר אמון. הכן זה כן והלא זה לא.נחלתאחרונה

אני בחור. זה חשבון של אמא שלי. הצעות שהיו תפוסות -יעל11

האם שייך לגבי הצעות שאמרו לי שלא פנויות כרגע, או שבדיוק קיבלו הצעה אחרת, לשאול לאחר זמן מה את המשדך מה קורה ואם פנויה? או שלא שייך?

לענ"ד שייךאשר ברא

גם לדעתי שייךגב'

לברר אף פעם לא מזיקאביעד מילוא

אם אמרו שלא פנויות או קיבלו הצעה אחרתארץ השוקולד

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

לאחר זמן כןברוקוליאחרונה

החברה של אחותי, הפספוס שלי, והלב שעדיין צובטיאיר45

הי, לא יודע אם מתאים לשתף כאן אבל בכל זאת...

אני גר בישוב מאוד קטן אי שם... היתה לאחותי חברה טובה שגדלה אצלנו ממש, ותמיד הדיבור היה היא לי ואני לה... [גם ממנה גם ממני]

בסופו של דבר כל אחד פנה לדרכו... ובאמת שכחתי ממנה עד שגענו לגיל היא לא הייתה הראשונה, אבל אני כן אגיד שלפני שנה ניסינו להציע אבל היא הייתה בוף תקופת מבחנים, מיד אח"F יצאה עם מישהו והתחתנה..

וואלה עבר לי יצאתי עם עוד, עדיין לא מצאתי...

אבל פתאום זה חזר לי בברומנג, לא יודע כל פעם שאני רואה אותה עם בעלה (נולד להם בן)... זה כן עושה משהו בלב...

ובשבוע האחרון פתאום יוצא לי לחושב עליה, ואני בלחץ מזה... מה הקשר שאני חושבב, זה כבר עבר לי.

וגם אני כאילו אומר מה אני ימצא...

בקיצור אני אוכל תסביכים...

אני חושבת שמה שאתה מרגיש הוא די אנושיהפי

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

ואוו נכון מאודיאיר45

זה באמת מה שחשתבי בהתחלה... מי אמר שאנחנו בכלל מתאימים. וזהעבד טוב

רק שבחודש האחרון לא יודע פתאום נכנס למח

בהצלחה(:הפי

צודקת לחלוטין.נחלתאחרונה

אישית, אני מעדיף קסם אישי על יופי.בנות רבות עלי

יש בנות שהן לא יפות, הן פשוט לא. אבל מהדרך שהן מתבטאות, וזה כולל את כל הדרכים האפשרויות (כן, התנא שנה דרך, מצחיק) במיוחד אלו שבטוחות בעצמן. או שאני בכלל מנסה להגדיר משהו שאני נמשך אליו ספציפית ולא יודע להגדיר אותו זו גם אפשרות. אולי, נראות צעירות לגילן אבל מתנהגות כבוגרות? אולי. למעשה אני די נוטה לחשוב שזה אכן זה.

נתקלתי במישהי כזו אתמול והיא עדין תקועה לי במחשבה וזה מוזר. אז בקיצור אם היית אתמול בפתח תקווה בהיפר מור תכתבי לי. סתם.

יפה. התבגרת, החכמת,למדת להסתכל לעומק ולא בחיצוניתפ.א.

ואי לגמרי אחי.בנות רבות עלי

עכשיו מה הקטע?בנות רבות עלי

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

אתם אומריםבנות רבות עלי

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

תלוי בהומור שלהארץ השוקולד

חד משמעיתהפי

יש מי שיתפסו דבר כזה כהטרדה, או בתחום האפורנקדימוןאחרונה

קשה לדעת.

אולי יעניין אותך