אני יושב לי פה בדד

מבודד

נרקב לי אט אט

גוסס לאיטי

המיטה היא נחמתי

איי זה כואב כשאין מה לעשות

מגרד לי כבר השכל מכל התחפושות

סתם אמרתי תחפושות כי זה התחרז

כי בסוף לא משנה מה הכל אלי שוב מתנקז

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי

בדד

בלי עתיד 

בלי תקווה 

בלי חלום...

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי!

בדד

בלי מזגן

בלי דירה

בלי סלון

ושוב הימים עוברים

וחולפות השעות

ואיך אפשר שוב באותם מקומות להיות

ואני מתכוון למיטה

למחשב

ולגיטרות

כי בסוף הכל משעמם

כשאין מה לעשות

וכן נמאס לי כבר

לשבת לחכות

לשום דבר שלא יגיע

כי אני כמו (@)דמעה שקופה

בתוך אוקיינוס גדול

אוקיינוס שמזיע

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי

בדד

בלי עתיד 

בלי תקווה 

בלי חלום...

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי!

בדד

בלי מזגן

בלי דירה

בלי סלון

וזה חוזר שוב

וכואב הראש

איי

וזה הולך לכאוב אווץ'

דוחף לנועה (לא גבריאל, השניה) תחפושות ופלסטרים לתוך הפאווץ'

מהיר כמעט כמו סוניק

רשע כמו רובוטניק

תגיד לי איך אתה לא טכנאי מחשבים עם שם כמו רביד פלוטניק?

ושוב

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי

בדד

בלי עתיד 

בלי תקווה 

בלי חלום...

בדד אלך!

גם כלבה אין אותי!

בדד

בלי מזגן

בלי דירה

בלי סלון

ביי הלכתי...

היום היה לי קצת אור בחג האור הזה שבשבילי הוא תמיד היה חג החושך

וזה מראה קצת התקדמות

לנסות לראות את האור

נראה לי

טאטע תודה

הרגשתי אותך קצת כשהדלקתי את הנרות

זה עשה לי קצת שמחה ורוגע בלב

לקחת אחריות ולבחור בעצמי לעשות את זה

זה טוב. נכון? נכון.

גוד נייט

לאב יו גירל

טנק יו טאטע

זה קורה לכל אחד... או ש.. לא? 

הבנתי למה אני תמיד חוזרת לכאן וממה אני בורחת.

איזה צעד.

זה נורא מפחיד

לקוות

להתאכזב

אני מקווה שהוא גם חושב ככה

ורוצה

זה מתחיל להיות קשה

בא לי לשרוף הכל וללכת

אולי מה שאני מחפשת לא קיים בכלל

אבל

בוודאי ישנו שם

אז איך אדע? 

אני אבוד

אני סובל 

אני נושא כאב מיום ליום.

אני מוצף חרדה

לא מפסיק לבכות

כבר לא רואה ערך

לא רואה משמעות

אני מטשטש את החושים כדי לברוח מהמציאות

בודדתי את עצמי

זאת בחירה שלי לאורך כל הדרך

אני לא מאמין שהאנשים הקרובים אליי יכולים לעור

הפכתי למוגבל

נהייתי פגיע

והימים האחרונים עוברים עליי באופן קשה במיוחד

אני מפוחד

מעצמי יותר מהכל

אני מאוס בעיניי

מנותק מהחוויות הכי בסיסיות

מנותק מאלוקים

אני דוחה את כולם

מתבוסס במחשבות שרודפות אותי

יום ולילה

אין לי אלוקים

אין לי אמונה

אין צוהר בליבי לחמלה

אני קמל

אין בי כוחות לקחת אחריות

אני מחולל

בגוף ובנפש

אני רוצה לצרוח

ואני לא רוצה לשמוע מילה

לא מעצמי

ולא מאף אחד אחר

האוזניים שלי ניצלות בלחשושי השטנה האלה

אני מכור

בהימור בין השטן לאלוקים

אני לא רוצה יותר בכלום

אין לי עניין בהצלחה

רק קח ממני את הסבל

אני מתגולל בעולם בביזיון

ממקום למקום

מן הפח אל הפחת

קח אותי לגיהנום

להישרף בצואה רותחת

רק קח ממני את הבחירה

את תחושת האשמה

שאני זה שהורס את חיי במו ידיי

תן לי לעבור בין כל הדוקטורים בעולם

יגידו אתה ככה ואתה ככה

כל הפסיכולוגים

יגידו תעשה ככה תעשה ככה

לא עשיתי כמוטל עליי?

הנשמה שלי כבר חרוכה עקורה

נפש עקרה

למה אלוקים?

למה העמדת אותי בניסיון שאני לא יכול לעמוד בו?

בחיים ללא נחמה

הדמעות שלי עצמן יורדות בחטא ופשע

נסתלק ממני צלם אלוקים

וירדה עליי חשכת עולם

אבל למה אני מרגישה שנכשלתי

שסבא מסתכל עליי מלמעלה ורואה שאני לא מצליחה

לא מצליחה להתמודד

נאבקת על כל נשימה

סבא אני נשבעתי לחיות בשבילך

ואני לא מצליחה לקיים את ההבטחה

סבא תגיד לאבא שם למעלה שיעזור לי קצת

אני לא מצליחה לבד

תשמור עליי מלמעלה טוב?

סבא אני מתגעגעת

לא מאמינה ששנה אתה לא איתנו