שירשור שריטותנעמה...
מ ההשריטות שלכם?
שתפו אותנו!!!!
אוקי-השריטות שלי:
-להתחיל מבחן מהסוף
-לקרוא ת'עמוד הראשון והאחרון של הספר לפני הקריאה השוטפת
-לצחוק מבדיחה של עצמי באמצע החיים
-לצחוק מבדיחות של אנשים אחרים באוטובוס
-לשבת כל הנסיעה באוטובוס כמו בטטה,ורק לפני התחנה שלי להתחיל להתארגן
-ללכת לישון רק בשעה עגולה\ורבע\וחצי\רבע ל..למשל:אני בחיים לא ילך לישון ב 10:28,רק ב 10:30...
-לחפור
-לדרוך על עלים יבשים
-לא לכתוב על הצד השני של הדף במחברת
אל תייבשו!!
חח אוקיי..שלבוקית
מה שעולה לי עכשיו:
-לדבר עם אנשים שאני לא מכירה באוטובוס ולמצוא קשרים.. (בטוח יש!!)
-לשים את השעון מעורר בפלא רק בשעה תקוע.. 6:12.5  6:29.9 משו כזה..
-להתעצבן על בני האדם שמדברים איתי בבוקר! (אח.. לבד בבית איזה תענוג... )
-לעקם את כל השפיצים של הפיילוט 0.4 החדשים...
 אווך לא נזכרת בעוד..
שירשור חמוד..!
מה שעולה לי..המלכה של העולם
לא ליזכור עם מי דיברתי ומה, עם אנשים שמתקשרים אלי באמצע שאני ישנה צהריים ליפעמיםם..
להתקשר לאמא שנימצאת בחדר אחר בבית..
לאכול דברים ממש ממש מוזריםם.. כמו: ת'פוצ'יפס, מעל גבינה לבנה, ושתי זייתים! (ד''א, זה ממש טעים!)
למחוק אנשים מהרשימת חברים סתם כי לא בא לי ליראות אותם מחוברים..
ליצחוק מ-ל-א ובאמצע ליבכות..
 
לא עולה לי עוד..
קבלו אותיחחלביאה...
 
-למצוא שילובים מוזרים של אוכל אל תדאגו הם טעימים
-גמאני שמה תשעון בשעות תקועות..חח
-להתחיל מבחן מהסוף
-לצחוק מבדיחה של עצמי באמצע החיים
-לדרוך על עלים יבשים
-לא לכתוב על הצד השני של הדף במחברת
וזה מה שאני זוכרת עכשיו..
סורי שחזרתי על דברים..
שריטות?! יש לי מלאא..אביה...
-להתקשר למישו וכשהוא עונה לשכוח למי התקשרתי....
-לטפס על עצים...D
-להכנס לדיבורים של אנשים אחרים ולהתפלסף שעות בלי לשים לב שהם מחכים....D
-לדבר על משו ואז באמצע להזכר במשו אחר ולדבר עליו שעות....אפילו אם זה לא קשור...D
-לאכול דונאטס ולהגיד שאני בדיאטה....D
-לא לכתוב על הצד השני של הדף במחברת...D
-לדבר עם מישו שעות בטלפון ואז והזכר שאתה לא יודע מי זה בכלל.....
-כשמישו שאני אמורה להכיר מתקשר ואז הוא שואל אם אני מזהה ואני מתפדחת לענות שלא,
או כשבטעות אני אומרת שם של מישו אחר.....
-לשיר במקלחת ולהזכר אחרי זה שזה צמוד לחלון של השכנים....
-אם שכחתי משו, ללכת אחורה ולשחזר את הדברים שעשיתי.....
 
זה בערך רוב השטויות שאני עושה בד"כ....."כי כל החזק-שרוט!"
חחחחח...אין לי שריטותאורושקוש
סתם...אני לא זוכרת עכשיו...
שונאת ליות כמו כולם!!כפ"ד בנשמה
 
ממש לא עולה לי עכשיו בראש!אורי=]
להבריז יום שלם, ולהתלונן שלא לומדים...האחת והיחידה!!
וואי חח שרשור חזק..בקטנה
לדבר עם בנאדם שעה בטלפון ולא ללדעת מיזה..
הממ..הסנה-בוער
בס"ד
-גם לקרוא בספר קודם את הדף הראשון, האחרון ואז להתחיל. קראתי את זה לפני מלא שנים באיזה ספר ומאז אני פשוט רגילה לעשות את זה.
-לשים את השעון מעורר חצי שעה לפני הזמן ואז לעשות אותו כל 5 דק' על נודניק, כי עצוב לי להפרד מהלילה..
-לא לדרוך על עלים יבשים כי לא הייתי רוצה שידרכו על הגופה שלי
-ועוד כל מני שריטות בסגנון של איך החפצים ירגישו אם..

....קוגל ירושלמי
-לקרוא בספר רק את הסוף ואז להחליט אם הוא מעניין....
-לדמיין כל מיני דברים- למשל אם סוף של ספר נגמר בצורה שלא מוצחנת בעיני אז לעשות לו סוף אחר...
-לדמיין אותי עוד חמש שנים...
-לכתוב סיפורים שלמים בדמיון, להתקשר לגיבורים של הסיפור וכו', ולהתעצבן שאני לא כותבת אותם...
-להתחיל לשיר מול המראה... [מתפדח] קורה לי די הרבה..
-להסתכל על הרצפה כל פעם שמורה עוברת... סתם כי אני שונאת להסתכל להם בעיניים...
-לא ללמוד למבחנים\ללמוד רק בהפסקות.... עשיתי את זה והממוצע שלי זה 94... אם הייתי לומדת אולי היה 97....
-לא לבוא לבית ספר כי לא מצאתי את חוברת אנגלית...קוגל ירושלמי
חח שוקולד מריר, אני איתך!בקטנה
גמנינעמה...
אזז... זה מה שעולה לי..מישי' מאפושו'
 
 
-לא להיתשמש במס' עגולים (לשים שעון על 7:17/ כשאני מקריצה מס' זה נגיד 157.4 וכו')
-לבוא אל בנות בסבו"ש או משו' כזה ככה " את מוכרת לי.. אני לא זוכרת מאיפה... מי את??" או אם חברה שלי מדברת עם מישי' לחפס מכרים משוטפים (חוק דתיים שלובים... זה עובד!!)
-לא ללכת לישון כי אין לי כח...
-ליבהות כשאני חושבת (תשאלו אפילו את מי שבמחשב לידי..)
-ליצחוק מהבדיחות של עצמי..
-לישון על הריצפה כי כואב לי הגב ואז להיתלונן שהוא כואב.. (זה עוד יותר תופס אותו..)
-לא לסכם כי לא בא לי, אבל לכותב סיפורים במקום...
 
זה מה שעלה לי עכשיו....
 
וכמו שאמרו כבר לפני
"אנשים הם כמו דיסקים, כל הטובים סרוטים!!" (אפילו הצדיק שבדור שרוט.. עזבו, בד"פ...)
ננסה לזרום..מיטל
- לקרוע/לחתוך/לפרק דברים לחלקים פיצים בלי להשים לב שאני עושה את זה... (זה יכול להיות מלפפון וזה יכול להיות דף.. או אפילו חלה בשולחן שבת..)
- לקבל צמרמורת מלראות או לחשוב על משו שאמור לכתוב אבל לא כותב כשמנסים לכתוב (עפרון בלי חוד לדוג')
- להיות ממש קשוחה רגע אחד ולהיות חייכנית ונחמדה רגע אחרי (שריטה?)
- לא לשמוע דברים רועשים אחרי 22:00 בעךר.. זה מחרפן!
- ללמוד למבחן יום או יומיים לפני.. לא יותר מזה..
- להבין טוב שיעורים שאני אוהבת ולא להבין שיעורים משעממים
- לצאת מהערות (של המורה-מנהלת) באופן נחמד וזורם ככה שהן שוכחות על מה הן העירו P=
קבלוו!!_חמודויינת_
-לבוא לבנות בסיבו"ש לחבק אותם ולומר "היי זלדה כמה זמן לא ראיתי אותך!"
[זה גורם להם להתפאדח שהם לא זוכרות אותי...]
-לאכול במבה עם קטשופ ואז לומר שיש לי בחילה
-אחרי שעה מול המראה ללבוש סגול עם צהוב ואז לומר שלא היה לי זמן בבוקר. 
-לדבר בפלא' ולקשקש על דף מסויים פווול קשקושים, ואז לראות שזה היתה עבודה שהייתי צריכה להגיש...
-להצצטמרר מלדרוך על נמלים, אבל להמשיך לדרוך עליהם...
-לשיר מול המראה...
-לרקוד בסלון לצללי המוסיקה...ולגלות בסוף שאבא ראה...
יש עוד המון אבל עיפה...
 
ליליה"ט
ניזכרתי בעוד אחד: טווב-שלבוקית
להסתקל לכווולם בעניים ולעשות לאנשים יסורי מצפון ע"י מבט!!!
 זה הכי כיייף!! -בעיקר למורות ואז כל השיעור הם מבקשות ממך סליחה ואפאחת לא מבינה לה\מה...
זה עובד וזה הכי כייף!!
או כשישבתי בשורה ראשונה ... לבלבל את המורה ע"י זה שאני אומרת מילים לא קשורות בשקט ואז היא אומרת אותם גם וכל השיעור מתבלבלים לה המשפטים..
אוווך אני אכזרית.. ! 
לקרוא רק ת'דף האחרון בספר...יהודי מרמ"ג
להיות ער לילה שלם, רק בשביל לא להצטרך לקום בבוקר.....
עוד אחד....יהודי מרמ"ג
לשחק עם הצבעים של המדרכה....(לא לדרוך על המשבצות הכתומות....)
גם אני!!_חמודויינת_
אני עומדת באמצע הכביש בקווים המקוקוים ודורכת רק על הלבן...
חחח...
וואו....גמאני! בד"כ על הסגולות...אביה...
חחחח....מזדהה עם המצבעים במדרכה..נעמה...
לרכב על אופניים בגשם,מסכת יומה
להשפריץ שלוליות לקילומטרים, בהנאה ולגלות רק מול המראה שאני מכוסה נקודות בוץ
- לקרוא את הספר מהתחלה ועד הסוף, בלי להציץ בהמשך.
- לדלג בעקביות על כל התיאורים למיניהם, ואז לגלות שחסרים לי פרטים בסיפור...
- להתחיל ספר אחד, לא למצוא אותו אחרכך ולהתחיל ספר חדש, עד שיימצא הקודם.
- לקרוא את התקציר על הכריכה רק אחרי שגמרתי את הספר.
- לבחור ספר לפי ה"שידרה" שלו בלבד, או רק לפי הכריכה הקידמית. 
- לא לדעת איך קוראים לספר שאני הרגע קוראת.
- לגמור לקרוא את הספר גם אם הוא דפוק, כדי לדעת איך מגיע הסוף.
- לנחש את הסוף של הספר לפני שהתחלתי לקרוא,
- לנחש שוב באמצע, ועוד פעם אחרכך...
- להגיע לסוף ולהתעצבן, שידעתי אותו מההתחלה.
- לשבת לקרוא ספר בספריה ולעצור בפרק הלפני אחרון כשסוגרים,
- לבחור מהר ספר אחר לקחת.
- להמשיך את הספר ההוא בפעם הבאה.
- לגמור לקרוא את הספר השני בדרך מהספריה.
- לקרוא ספר כל הלילה ולישון צהריים במקום... 
לכתוב בשרשור שריטות רשימת תחביבים של ספריה...
                             
אוי, לא...מרב.
-אני לא יודעת לשיר ולדבר בלי קול *גם כשעושים "בצורת" יצא לי קול* אז אני מסוגלת ללכת ברחוב ולשמוע באם-פי ולשיר עם זה, וכולם ישמעו איך שאני מזייפת.
-להסתובב עם הגיטרה, סתם כי זה כיף שהיא על הגב.
-לקרוא הארי פוטר באנגלית להנאתי.
-לראות סרטים באנגלית בלי כתוביות בלי להביןם יותר מידי.
-לזייף בכוונה.
אני מזדאה פה כמעט עם הכלחחלביאה...
שרשור טוב!!חיוכים
אממ... מה השריטות שלי...
*גם ללכת על פי הצבעים של המדרכה וגם לנו בכביש יש קווים כאלה של שברים באמצע הכביש אז תמיד כזה ללכת בעקבותיהם ולהגיע פתאום לצד השני של המדרכה
*לשיר במקלחת!
*לשים תמיד סוכר בתה, ולהישאר ליד הסוכר עד שהתה יתקרר, כי אולי הוא לא מספיק מתוק.
*להכיר אנשים כי הם חברים של חברים
*להתקלח מוקדם [ במושגים של פנימיה...] ולעשות את כל השיעורים כאשני כבר לבושה פיזמה

ליודעת... זה מה שעולה לי עכשיו...
 אבל יש עוד המון!
אוקי:דוסית גאה!
*לשאול את המורה אם היא בדקה מבחנים למרות שאני בטוחה שהיא לא!
*ללמוד שעות פוווווווווווווווול זמן למרות שאני יודעת את החומר...
*לצחוק שעות על גבי שעות מצחוק של חברה שאני בכלל לא יודעת על מה היא צחקה
*להזכיר לעצמי שאני חייבת להיתאמן היום (בנגינה) ובסוף לא להיתאמן בתירוץ שלא היה לי זמן 
*לא לדרוך על הקווים של הבלטות
*לשטטוף את הידים במים קפואים למרות שאני קופאת ובוא לי להיתחמם דחוף!
*לעשות ש"ב מיד כשאני חוזרת מהלימודים כדי להישאר פנויה לכל אחה"צ
אם אני אזכר בעוד אני אכתוב
 
 
אני מגלה עוד ועוד שריטות על עצמינעמה...
אופססססססססססססססס......מעפר אני באה
בטעות כתבתי בכינוי דוסית גאה!
ההודעה השלישית מלמטה מכאן היא שלי!
 
אמממממממממממתו"ש
בס"ד
 
להתאים את הקש לצבע של המיץ
אם השתמשתי בצד מסויים של מקל אוזניים לאוזן אחת בשום אופן לא להכניס לאוזן השנייה
לא להסתרק אחרי המיקלחת אלא רק אחרי שהשיער מתייבש (אלא אם אין ברירה...)
לנעול כל דלת נעילה כפולה ואחרי זה לבדוק פעמיים אם היא נפתחת
לפני שאני מתחילה לקרוא ספר לבקש שיגלו לי את הסוף
אממ אם כשאני הולכת אני מסתכלת על המידרכה אז לא לדרוך על הפסים האדומים
לא לשבת במושב האמצעי באוטו
לא לשים גרביים שהם לא גרבי חצי/עקב (כלומר לא עוקף את הקרסול)
אם חותכת סלט אז להתאים צבעים בלי קשר לטעם, כלומר-אם יש עגבניות חסה ומללפון אני לא יכניס תחסה כי זה יותר מידי ירוק, או אם אנלא סובלת פילפל צהוב אני יכניס אותו כי זה מתאים לצבע...
אם אוכלת פיצה לאכול קודם תגבינה מלמעלה
וכו וכו
רבות השריטותזה אני היועץ
*לא יכולה לראות דלתות פתוחות,תמיד אסגור אותן (בניגוד לקלסטופוביה)
*לאחר כרונית (תמיד אני הזאת שדופקת איחורים אופנתיים לכל מקום)
*כשאני מאחרת לבי"ס בבוקר,לדפוק פרצוף כ"כ כעוס בכניסה לכיתה,עד שהמורה מפחדת לשאול מה קרה הפעם.
*ללעוס בכמיהה עפרונות שפיצים יקרי ערך.
*פיתוח יכולת על אנושית-ללעוס מסטיק מהבוקר עד הערב,מבלי לשים לב.
*לאכול תמיד את הדבר המגעיל(מלפפון) ורק אח"כ את הדבר הטעים (כריך)
*לשבת הכי קרוב בבתי קולנוע ולהחזיק למישו יד.
*תמיד לצחוק בסצינות הטראגיות(רק כדי לא לבכות).
*להתקף בולמוס של צחוק באוטובוס.
*להכנס עם אנשים לדיונים פילוסופיים סוערים.
*לפתח לכל דבר תיאוריות.
*ללבוש שחור באופן כמעט תמידי (ואין לאימואיזם כל נגיעה לכך)
*להסתכל על החיים בצורה קצת סרקסטית.
*לצייר דיוקנים של אנשים.
*לצייר קריקטורות עם משפט מחץ למעלה.
*להתחבב  על מורים (על אף היותי הילדה החוצפנית)
*לרדת לארוחה עם חברות ב2 ורבע בלילה.
*לחפור לה' שעות בלי כל הרגשה לפיצול אישיות קל.
*לדבר לעצמי.
*לדבר אנגלית.
*לשמוע שיר אחד 20 פעמים רצוף,עד שנמאס לי ממנו כליל.
*להיות בעלת הדעה השונה.
*לדעת איך מגיעים לליבו של כל אחד (אך לא תמיד מעוניינת בכך)
*חוש ונדליזם מפותח.
באמת באסה..זה קורה לי מלאנעמה...
גם ליי!!!_חמודויינת_
לי יש הרבה, אני אגיד קצת...מתי666
- לחמם ת'ידיים מעל המחבת כשאני מכין חביתה.
- לא להטעין את הפלאפון במשך 3 ימים רק כדי להגיד שהסוללה עדיין חדשה
- ללכת מהחדר לכיתה / בית מדרש / חדר מחשבים באותן דרכים כל הזמן!
- לא להכנס לכיתה אם איחרתי אפילו ב5 דקות.
ויש לי עוד כמה, אולי אני אכניס
חח נקרעתי מהשרשור..אנונימי (פותח)
נזכרתי במשו שרקורה לי הרבה..לביאה...אחרונה
לחשוב\לדבר לעצבי באנגלית חח(עם מבתא)
מחפשים בני נוער לכתבהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

תודה  

כתבה לנוער על שמירת נגיעהדבדב

לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)

מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון 

על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.

 

אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.

 

אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411

 

תודה  

הנוער הדתי לאומי לאן הוא הולך בצבא ?אביגיל מלאך

האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?

הציבור הדתי לאומי - מגיע לכל היחידות והתפקידיםזמירותאחרונה

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

חיפוש קוראים לסיפור על נער מתבגר מאחורי מסך הברזלאורנשטיין

מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות. 

 

הסיפור באורך 38 עמודים. 

 

פרטים על הסיפור:

השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל. 

 

תקציר:

 

ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.

אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.

עד להימור הגדול מכולם. 

אני חדשההרהמורניק

סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!

משתתף בצערךסוורוס סנייפ
תודה רבה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!ההרהמורניקאחרונה

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

הפצות!!יהודי חסידי

ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.

 הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.

 

בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf

 

יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.

 

 

כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

 

אשמח לתגובות....

וואודומיה תהילהאחרונה
מדהים!
שלוםטאטע מלך העולם

יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.

 

ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?

רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...

 

תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!

זו אכן שאלה ערכית שמצריכה חשיבהGini

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.


כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?


האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?


העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)


אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

אמממטאטע מלך העולם

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

אני לא חושבת שזה סותר...טאטע מלך העולם

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

בד"כ זה כן סותריהודי חסידי

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

 

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

אני בעיקר חששתי ממצב של האוירה בסניף המעורבGini
אבל עכשיו שאת מציינת שהרמה הרוחנית של החבר'ה אצלכם די גבוהה - אני לא חושב שאת צריכה להימנע מהחיים החברתיים, עם החברות והחברים שלך. 
אני צרכה להבהיר משהו כנראהטאטע מלך העולם

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

 

עכשיו מבינים קצת יותר??

כן...יהודי חסידי

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

 

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

וואי תודה!טאטע מלך העולם

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

ולגבי הקרוב רחוקים...טאטע מלך העולםאחרונה

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

 

בקיצור מורכב ביותר...

בדידותהרשפון הנודד

למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?

לכן לנוער יש תנועות נוער. מפגשים, פעילויותפ.א.
כן אבל זה מרגיש לי קצת בריחה משום מההרשפון הנודד
בריחה? אשמח שתסבירפ.א.

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה לא זההרשפון הנודדאחרונה

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

...הרמוניה

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...

אולי יעניין אותך