עשו לנו סדנא

כזו

לימדו אותי לתת ברכיה

זה כן נותן לי ביטחון מסויים, במקרים מסוימים

אבל אני יודעת

שאם אי פעם מישו ירצה לאנוס אותי אני לא אוכל לעצור את זה.

אני חלשה מידי

הוא חזק ממני בהרבה

אין לי יותר מידי מה לעשות

וכן קורס זה די חשוב

כי בעיקרון הפוגע מצפה שתקפאי

וברגע שאת לא קופאת אולי זה יכול לשנות משהו

פעם אני ומישי עשינו ניסוי

לקחתי מישי שאני סומכת עליה

היא ניסתה להחזיק אותי,, אני ניסיתי לברוח

תוך שניה כבר הייתי למטה...

ואז פשוט הבנתי

לא משנה כמה חזקה אני איהיה

גבר תמיד יהיה יותר חזק ממני

כיאלו אלא אם אני אנסה להיות ירדן ג'רבי או משהו אבל זה פחות הקטע שלי ומניחה שגם יכולת אין לי

נכון, השתדלות זה עדיף מכלום.

אבל ביני לבין עצמי אני יודעת שהסיטואציה שאני מצליחה להימלט מגבר שמנסה לפגוע בי מינית או לאנוס אותי או כל דבר אחר שעולה בראש שלו- היא בלתי אפשרית

כואב ככל שיהיה.

הלם רגעי- יפה על הכתב

בעצם הכל הוא תלוי סיטואציה

אבל כן, אם הוא מספיק רוצה, אני לא זאתי שיכולה למנוע

אני עדיין חושבת שזה פשוט יפה על הכתב.

כיאלו לא נראלי שאני אתחיל להיתפס על קטנות יעזור פה- אבל נניח מקרה

הוא ביד אחת תופס אותי בשתי הידיים

וביד שניה מחזיק לי את הראש וסותם לי תפה-

הנקודה שלי, זה שזה לא מסובך. פשוט לא, כל אחת יכול לעשות דבר כזה

ולנטרל אותי תוך שניה, שניה.

שלא לדבר על זה שנגיד ו- במקרה- צירוף מוזר כזה-תמוהה ולא מובן

הוא אלים.

כמה מכות שלו ואני גמורה,,

אז כן, מאה אחוז- את צודקת!

קורסים עוזרים. מאד מאד. וכל אחת צריכה לעבור אחד כזה

לדעת איך הדבר מתנהל פה.

אבל אני בטוחה שגם את יודעת- שלא הכל תלוי בנו.

-לכן אני לא חוזרת בי- אם הוא מספיק רוצה, הוא יכול.

אני לא מדברת על אחד שמנסה לרצוח אותך. גם במקרה שתיארת, הוא לא יישאר וישאיר אותך בפוזה הזאת. היא תשתנה מתי שהוא, כי הוא צריך את הידיים שלו לעצמו.

אז צריך למצוא את הנקודת זמן לנסות להשתחרר.

לא בכל תלוי בנו, ולא הכל נתון להחלטתנו. למרות הכל, יש אינספור מקרים שלא הצליחו למנוע.

אבל כן בכל מקרה אפשר לנסות לשנות משהו. בכל מקרה. וראוי שננסה למצות את היכולות שלנו, בשביל שתמיד ננסה להשתחרר, והיה זה שכרנו.

זה לא שאם הוא מספיק רוצה- הוא יכול. לפעמים הוא לא. ולפעמים הוא זה שימצא את עצמו בבית חולים. כבר קראתי סיפורים.

לפעמים הוא יכול. ואנחנו מאוד נשתדל לגרום לו שעלינו, הוא לא יגבור.

לא קשור לרצוח, הנקודה היא שתוך כמה דקות, יותר מהר ממה שאת חושבת אפשר לנטרל- זהו.

את השאר מקבלת. וכבר הסכמתי לכל האמור לעיל.

הוא ימצא את עצמו בבית חולים- בעזרת השם. בעזרת השם.

ברור שאם יחסי הכוחות הם בפער עצום, אולי בכח לא תצליחי..

אבל הגנה עצמית היא לא רק שימוש בכח פיזי, 

אלא גם בטקטיקה, ואם זה אומר שאת "זורמת" איתו, ואז כשהוא לא מתנגד, לפגוע.

אלו לא דברים שקונים ברגע. 

אלו דברים שצריך לתרגל.

בנות יותר חלשות מבנים נקודה.

מה כבר אפשר לעשות נגד זה?

אפילו לצעוק הרבה פעמים אי אפשר...

שלא משנה כמה הוא חזק,

יש דברים שאי אפשר להיות חזק בהם.

העין שלו, הגרון, אשכים, אוזניים - אלו דברים שלא צריך להיות עשר שנים בחדר כושר בשביל ליצור נזק בלתי הפיך.

רק צריך להכיר, לתרגל.

סתם ככה המורה שלנו התחילה להסביר לנו

פרצו פעם לדירה באיזור שאני גרה בו אז מישהי שלומדת הגנה עצמית עשתה שיעור לנשים בכל האיזור אז הצטרפתי (לא יודעת עד כמה זה נחשב קורס,למדתי תרגילים די בסיסים)

בס"ד

חשוב לציין שאם לוקחים כזה קורס - אז מופרד! למה?

קודם כל, הלכתית, בעייתי להיות בקבוצה מעורבת. תכליתנו לעשות רצון השם 

הסיבה השניה היא שאני חושבת שבקבוצת בנות ניתן לקבל יותר ביטחון עצמי מהבחינה הזו.

5 שנים התאמנתי בקבוצת קראטה מעורבת (פרשתי לא מזמן כי הבנתי שלא שייך שאתאמן במקום מעורב) וגם לקחתי קורסים של הגנה עצמית בסוף כיתה ז'. ביטחון בעניין הזה יש לי (גם בהשם וגם בזכות הזמן בו התאמנתי והמיומנויות שהשגתי בעקבות הקראטה). אבל חייבת להגיד שקראטה וקורס הגנה עצמית זה שונה לחלוטין. בשניהם לומדים טכניקות הגנה עצמית ובשניהם עולה הביטחון העצמי. אבל קראטה זו אומנות לחימה ולומדים שם עוד דברים והתפלספויות וקורס אומנויות לחימה מאוד ממוקד על עניין הביטחון העצמי והטכניקות שיבטיחו הגנה. חשוב לי לציין באמת לגבי הקבוצה - כדי להשיג ביטחון ולהרגיש בנוח באמת - לכו לקבוצה מופרדת. גם בנות לא דתיות ירגישו יותר נוח בקבוצה כזו.

בהצלחה

שפעם הלכתי מכות רצח עם מישהו, הוא גם מאוד חזק וגם בעט הכי חזק שלו לאותו מקום. ולא קרה לי כלום. ממש ממש כלום. פשוט חסמתי עם שמאל ועם יד ימין דפקתי לו וואחד אגרוף לחזה.

מה שאני בא לומר הוא כמובן לא שאתן לא יכולות להגן על עצמיכן. אלא אני אומר שגז מדמיע יעיל בהרבה (ואם היו מקרים על בנות שהצליחו, התוקף היה כנראה מטומטם ב"ה ולא הבין שמי שאין לה מה להפסיד תגיב הכי חזק שהכי יכולה)

ואף אחת לא מסתובבת עם חגורה

פשוט לא יעבוד.

אם לבנות אין כיס לשלוף את הבקבוק, כמעט בכל תיק יש כיסי רשת צדדים שכל בקבוק נשלף בפחות משניה. לא צריך לתלות כלום על הגוף או הבגד

אבל נראה לך שבנות יתלו משהו על החצאית????????????? בחיים לא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

גם אם הברכיה לא תשלח את יקירינו לבית החולים, היא תקשה עליו את ההאבקות בשניות הבאות. זה זהב!

בנוסף, אתה טוען שמישהו ניסה ואתה חסמת, הבה ונשאל - מה היה אם הוא היה מלומד בקרב מגע ואתה לא? מותר לי להמר הימור פרוע שזה היה נגמר בהצלחה שלו?

בכל מקרה שיהיה, בחורה שתגיב במוכנות ובביטחון, תהמם את ה"תכשיט" (מלעיל..) לשניות שבהם היא יכולה להנצל.

תראה, אני לא יכול לנתח איתך סיפור ספציפי שלא הייתי נוכח בו, אבל שורה תחתונה - ידע בקרב מגע והגנה עצמית - זה דבר יעיל.

צריבה בעין - יכול להיות, העירו פה כבר שיותר מסורבל ופחות רלוונטי

לקחת אותה בפרופורציה ולא לתת לפמיניזם הרדיקלי להכפיל עשרות מונים את הבעיה

נשמע כמו הגזמה פראית - לקראת נישואין וזוגיות

אני רוצה לומר לכן בנות,

ידיעה פשוטה שיכולים לקנות ב10 מפגשים, 

אפשר לקנות ידע מציל חיים.

דברים פשוטים מאוד. שכל אחת יכולה לעשות.

לכו ללמוד!

אפשר למצוא טכניקות מצילות חיים וגם מתאימות לאישה

בוא. 

אני מקווה שאף אחד לא ינסה ללמוד מסרטונים כאלה.

לא כולם בעניין של אימון אינטנסיבי ולא כולם צריכים. תלוי בנסיבות ואיפה אתה גר. בטח שלא בנות לא צריכות אימונים בסיסים מאוד בלבד ולא להתגונן מבעיטות אגרופים בריחים וחניקות או מול ריבים בבית ספר

באותו עניין, מי שרוצה להשקיע באימונים שילך למקום רציני. אני הלכתי ביסודי למקום בינוני ועשינו כל תרגול פעם אחת כדי לסמן וי והמשכנו הלאה. זה לא היתה רמה מעבר ללמידה עצמאית דרך סרטונים. בכיתה ט הלכתי למקום רציני והתאמנתי יסודי ואינטנסיבי ואחרי כמה חודשים הביאו לנו מגן שיניים ומגן ביצים ודרשו מאיתנו ללכת מכות כמו אמיתי. חזרתי הביתה עם סימנים אבל עם ביטחון מאוד חזק. בתקופה שהיו המון פיגועי דקירה הלכתי זקוף ורק חיפשתי את מי שינסה לדקור מישהו כדי לרוץ ולהתחרע אליו. ביום ירושלים באותה שנה הלכתי לבד לעיר העתיקה דרך שער האריות

כי מסרטון אתה חושב שאתה יכול להתמודד עם כל מה שראית בסרטון אבל בתכלס אתה בלי שום ניסיון ולא משנה כמה טכניקות אתה "יודע" אתה בלי טיפת ניסיון וזה רק גורם לך להיות מנופח ולחושב שאף אחד לא יכול עליך ואז כשמישהו יתקוף אותך אתה תנסה לפגוע בו ולהאבק איתו ולא תצליח וזה על חשבון שאולי היית מצליח לברוח.

"עדיף לך לדעת אגרוף אחד ולעשות אותו אלף פעם מלדעת אלף אגרופים ולעשות אותם פעם אחת"

ובקשר לגז פלפל כל הסיפור של התקיפה לוקח 3 שניות עד שהקרב מוכרע וב3 שניות האלה אתה רק מתחיל לקלוט מה קרה ולשים את היד בכיס כדי לקחת את הגז ובזמן הזה כבר התוקף מכריע את הקרב לעומת אם אתה יודע אומנויות לחימה ממורה ששם מלמדים שתשים לב לתקיפה עוד לפני שהיא מתחילה ואז אתה במס' יתרונות על התוקף:

1- התוקף לא מוכן לזה שתגיב לו ושתתנגד לו.

2-יתרון זמן עליו - שאתה מוכן לפניו למאבק.

3- אתה יודע שהמטרה שלך היא לצאת משם כמה שיותר מהר ולא להכאיב לו.

ואלו יתרונות שמשנות את כל האירוע.

אפשר לראות סרטון ולהתאמן עם אח או חבר בצורה בטיחותית. גם אם נניח וזה לא מספיק עדיף מעט מכלום כי לא כל האוכלוסיה תתאמן בקרב מגע נקודה

ממש לא רוב התקיפות הם שלוש שניות ואגב הסרטון נגד דקירה הוא בדיוק נגד התקיפות מהסוג הזה ואת השאר יעשה הגז פלפל כי צריבה חזקה בעין מנטרלת בהרבה מאגרוף עבור מי שמלא אדרנלין. ולא דורשת אימון אינטנסיבי שאנחנו לא רוצים שנשים יוכרחו לעשות

אגב מה שאני לא מצליח להבין, כל עוד התוקף לא תפס את הידיים (ומי לעזאזל תוקף בצורה הזאת???) מה מונע לשלוף מהר גז פלפל ולהתיז כמה מנות?

אלו הסיבות למה גם אדם שיש לו גז פלפל לא תמיד יצליח להשתמש בו.

אסדר לך את הדברים באופן פשוט.

1. אגרוף - זו מיומנות. כל מכה זו מיומנות.

מיומנות תנועתית.

צריך ללמוד את התנועה. 

בהגנה עצמית אפשר להפריד בין כמה אירועים.

1. אדם שבא להרוג.

2. אדם שבא לאיים (כי הוא רוצה משהו, כסף,תכשיטים)

3. קטטה המונית.

4. אונס

במקרה הראשון - אין מה לעשות. מי שבא להרוג, יעשה את זה. ושום הגנה עצמית כנראה לא תעזור לך. 

הוא יבוא מוכן, יפתיע אותך, ויסיים את זה כמה שיותר מהר. 

במקרה השלישי - תברח. אם זה לא משהו שהוא עניין חשוב, בקטטה המונית שום הגנה עצמית לא תעזור לך.

ההגנה עצמית נמצאת באיום\אונס (לא עלינו). 

ופה, אין מנוס מלתרגל. לא לראות סרטון, ובטח שלא לתרגל לבד בבית עם חבר בלי מישהו מוסמך.

הרשת עמוסה בסרטוני פייק, שטויות והבלים. 

ואדם לא מנוסה עלול לחשוב שמה שהוא לומד יציל אותו בזמן אמת.

ואם כבר מדברים על סרטוני פייק.

כדאי להכיר ערוץ חשוב בנושא.

ממליץ מאוד לעקוב אחרי הערוץ של משפחת גרייסי. gracie jiujitsu. הם מראים דברים אפקטיביים.

לא כל מי שבא להרוג מצליח כל כך להפתיע ומצליח להרוג ותמיד הוא מנוטרל באיזה שהוא שלב. ואפשר לתרגל עם מישהו קצת מוסמך שהתאמן קצת בחיים שלו וידע להפיק את המירב מהסרטונים האלו

אם תמשיך ככה אני לא אתפלא למצוא אותך בבית חולים (במקרה הטוב)

סליחה. 

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...

אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?

אתה לא חבר בתנועת נוער? 

זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)

א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך? 

מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?

תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.

ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...