יש כמה וכמה מקצועות שמעסיקים אותי ולמדתי באופן רציני.

לדעת בדיוק?

אהממ, יש לי עוד כמה שנים...

אני חייבת אנגלית ברמה גבוהה מאוד ואני ממש לא שם.

למשהו יש רשימת מילים שצריך לדעת עד כיתה ח'????

גם אצלנו במיצב הבוחנות ישבו על המוח

בת ביקשה צאת לשרותים והבוחנת אמרה למורה המקצועית שתלך איתה!!!

המורה גם הייתה בשוק ונשארה מחוץ לכיתה עד שהילדה חזרה

אני לא סובלת בוחנות!!!!!!!!!!!!!!

כדי להפחית בושות כי בקדם מיצב קיבלתי 4

אתה יכול בכיף לצאת מהכיתה בלי שהבוחן יגיד כלום (אומרים לשים את הטלפונים בצד אבל לא אוכפים)

אף פעם לא היה לי שמץ מחיי, אבל בסוף השנה נפל לי האסימון

יש כמה אופציות-- אחד זה רופאת ילדים או נשים

שתים- הייטקיסטית! (אני צריכה עבודה בישיבה!!!!! לא חשוב למה)

שלוש-- מתמטיקאית (זה לא מורה למטמתיקה)

ציור או גרפיקה... משהו כזה

וגם משהו מוזיקלי כלשהו. זמר או נגן

אני לא יודעת למה

מאוד מתעניינת בקטע הזה ופעם אחת הייתה התרמת דם והאחראי הראה לי איך עושים את זה

בכלליות - רפואה עוד לא יודעת איזה תפקיד יש מגוון

הייתה תקופה שרציתי להיות הרופאה ששמה את הגבס...

עבר לי...

כשהייתי קטנה חשבתי שיש רק שתי אופציות לעבודה, או מורה, או אחות. 

כי אמא שלי אחות ואלה המקצועות שנחשפתי אליהם.

אחות אני בטוח לא אהיה, אמא שלי אחות בבית אבות ויש לה התמחות בפצעים, הווצאפ של העבודה שלה מלא בתמונות של פצעים של חולים והיא לפעמים מראה לי אותם, וזה מגעיל ברמות.

נכון שיש תחומים אחרים של רפואה, אבל זה עשה לי טראומה וכל הנושא ממש מגעיל אותי.

אני לא מאלה שמתעלפות כשיש דם, אבל וואלה לא באה לי לחטט בפצעים מזוהמים של זקנים לשארית החיים שלי.

על מורה באמת חשבתי ברצינות, (בכיתה ח', לא בדיוק גיל של החלטות חכמות, סליחה לכל הבנות ב-ח' פה) בתור עבודה שלא לוקחת הרבה שעות, יש המון חופשים, ומלמדים ילדים.

אבל אני מבינה שאין סיכוי שאני אהיה חינוכית כזאת, קשובה ומכילה, זה לא באופי שלי בשום צורה, אני שונאת לדבר על רגשות, וממה שראיתי גם מורות מקצועיות לא ממש יכולות לברוח מזה.

(זאת גם הסיבה שאני בטוח לא אהיה מדריכה באולפנא כשאני אעשה שירות (כבר קיבלתי צו ראשון ) אני פשוט לא בן אדם חברותי)

אז כרגע אין לי ממש מושג, אבל כששמעתי על מגמת עיצוב גרפי, מיד עלתה האופציה של מעצבת גרפית, כל מקצוע שאני אחשף אליו מקרוב כנראה יהיה אופציה, זה כזה מטומטם.

לא ממש ירדתי מעיצוב גרפי, אני ממש אוהבת את החלק המעשי במגמה (בעיוני אנחנו צריכות לכתוב השנה עבודה ברמה אוניברסיטאית, הצילו!) רק שבגלל הקורונה לא היו לנו ממש שיעורים מעשיים ואני לא מרגישה כאילו יש לי יכולת טכנית מספיקה כדי לחשוב על זה בתור אופציה.

שעושים שמה אפליה מתקנת.

ככה שלהיודים-(לי) יש פחות סיכוי להתקבל

ולערבים יש יותר סיכוי

לול,

למה הכל כ'כ פוליטי

באלי נוער בסיכון וגם להדריך כלות..

מנתחתת

תראי המתמחים

סרט מושלםם

אבל אם את מפחדת מדם אז פחות

מטשטשים אבל עדיין רואים

תמיד חלמתי להיות משהו ברפואה

והסדרה הלהיבה אותי יותר

אגב מפחדת פחד מוות מרופאים

רוב האנשים שאני מכירה נגעלים מדם

ההפך זה ממש יפה[סורי על הקריפיות]

חוץ מזה אחרי כל התאורים של אח שלי והפציעות שלו אני מחוסנת מהכל

אבל משטח גרון

בעטתי באחות שעשתה לי

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...