עולם של שקרמתנחלת:)

טליה ומוריה ישבו ביחד על הספסל הקבוע, אותו ספסל שהן יושבות עליו כל יום.
טליה אמרה למוריה שנמאס לה, היא לא מסגולת לחיות בעולם של שקר, היא לא יכולה יותר, לא אכפת לה למות.
מוריה הסתכלה על טליה בשוק, תמיד היא אמרה שזה עולם של שקר אבל היא בחיים לא התבטאה ככה, תמיד היא דיברה על זה שלכל אחד יש שליחות בעולם והוא נמצא פה עד שהוא יגמור אותה, היא אף פעם לא אמרה שנמאס לה לגמרי, שלא אכפת לה למות.
מוריה ניסתה לשנות נושא שיחה, היא ניסתה לדבר איתה על המבחן באנגלית שהיה היום אבל טליה לא הקשיבה, היא פשוט קמה מהמקום שלה והתחילה לרוץ, מוריה ניסתה לקרוא לה אבל זה לא עזר, טליה צעקה לה ״חלאס! זה עולם של שקר! נמאס לי ממנו! באלי למות״.
מוריה הייתה בטוחה שטליה תתפוס את עצמה, תחזיק חזק ולא תיפול עכשיו, אין מצב.
טליה ממשיכה לרוץ, היא בהתחלה מחפשת חיבוק אז היא לוקחת את הפשמינה שלה ומתעטפת בה, מנסה להרגיש מחובקת, אבל זה לא עוזר, זה חיבוק של שקר, כמו כל העולם הזה.
היא מתחילה לרוץ במדרגות, עולה קומה ועוד קומה, מגיעה לקומה רביעית, פותחת חלון ובאה לקפוץ.
מוריה בדיוק נכנסה לחדר, היא רואה מה טליה עושה ובאה לתפוס אותה, טליה רואה את מוריה מתקרבת אליה ופשוט קופצת, כמו שהיא.
מוריה שולחת יד ותופסת את טליה, היא מעלה אותה למעלה עם חיוך על הפנים, שמחה שהיא הצליחה להציל אותה אבל אז מגלה שהיא העלתה רק את הפשמינה, בלי טליה.
מוריה הולכת מאחורי ארון הקבורה, היא עדיין לא מאמינה שטליה התאבדה.
מוריה התעטפה בפשמינה של טליה, מרגישה מחובקת, מרגישה את טליה בזמן שהיא קוברת אותה.
מרגישה חיבוק חם ואמיתי, למרות שזה עולם של שקר.

לא לא לאקרובה
את לא נורמאלית.
מזמן לא הרגשתי ככה צמרמורת. אימאלה!!!!!!!!!!!!
❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️❤️
❤️❤️❤️מתנחלת:)
אמלההטאטע אוהב אותי!

חמודה שלי את מטורפתתת

לא נורמאליתת אני רועדת מצומררת לגמרי רוצה לרוץ לבכות ולקבל חיבוק אמיתי

 

תודה נשמה!!מתנחלת:)
לבכות זה לפעמים משחרר, זה עושה טוב...
...רחל יהודייה בדם
מצמרר.. כמה מצמרר ..
אין לי מילים 💔

אלוקים.
רק הערה:אושפיזין מהירח
לא משנה (ערכתי)
תודה💔מתנחלת:)
..דף תלוש
את כותבת חזק.

(ובכל מקרה, כדאי להוסיף תמיד למעלה אזהרת טריגר)
תודה לך!מתנחלת:)
אממ, חשבתי להוסיף אחרי שהגיבו לי אז לא יכולתי...
..להיות בשמחה!!!
מעניין מאיפה זה מגיע..
יש לך כתיבה חזקה
(כדי לכתוב הזהרה בכותרת..)
תודה!!💔מתנחלת:)
תודה לך!!מתנחלת:)
מהמהמהמה?!!האקונה מאטטה:)
א. כישרונית בטירווףףף! לא נורמאלי!
ב. מהזה הסיפור העצוב הזה??! מה מקור ההשראה?
תודה רבה!!מתנחלת:)
אממ, אין ממש השראה, זה מה שיצא כשהתחלתי לכתוב...
אני קורא את ההתחלה ואת הסוף ואני...אני הנני כאינני

תסלחי לי על זה, די כועס. אולי כעס זו לא המילה הנכונה. למה? התשובה היא הזמן. 

(זמן שמחתנו עד כדי כך שהמחשב שלי כבה מעצמו פתאום כשראיתי סרטון על הפיגוע במרכז).

..מתנחלת:)
מצטערת שקראת אתזה בזמן הזה, הייתי צריכה לכתוב וזה מה שיצא, שכחתי לכתוב בכותרת אזהרה, סליחה!
ייש"כאני הנני כאינני

כפרתך כמה מילים של שמחה!

וואו!יוני קדוש

כרגיל את כותבת בצורה מאוד חזקה!
 

בתקופה האחרונה כל הסיפורים שלך סבבו מוות...

תפתחי רק אם באלך לשמוע תאמתפרח וכיס

מרגיש לי פייק

נהיה תחרות כזאת של בוא נעשה כמה שיותר מפציץ וכואב עד שזה מרגיש בלי טעם.

קל להתפעל ממילים כואבות. קל לעשות "אומנות" כואבת. זה תמיד איכשהו יצמרר ויגע. אבל סליחה כל העסק הזה (ואני לא מדברת רק עלייך, בכללי פה בפורות ואולי אפילו בעולם, זה דבר נפוץ) מרגיש לי כמו משהו לא אמיתי.

כולנו אוהבים שהדברים שלנו נוגעים באנשים אחרים. ולהעביר כאב זו הדרך הכי קלה. למי לא כואב שילדה מתאבדת? במי זה לא נוגע?

אבל בואי אני אגיד לך, כל הכתיבות שמרגישות כאילו הכותב התיישב וכתב אותם *במיוחד לעשות לי כואב*, הן לא באמת נוגעות.

זה לא אותנטי. לא אמין. כי לעומת המילים שכתובות בו, זה לא מרגיש שהכתיבות האלה באמת באו ממקום של כאב עמוק. 

אני חושבת שעד כמה שאנחנו רוצים שאנשים התחברו לכתיבות שלנו, דבר ראשון צריך שאנחנו נתחבר לכתיבה של עצמינו, לזכור שמה שאנחנו כותבים הוא בשבילנו, ולא כדי לרצות או לצמרר אף אחד. וממילא כשאת כותבת ממקום אמיתי של עצמך ולא מתוך מקום מרשים, תצליחי להגיע עם זה גם לנפש של הקורא

 

 

הי סורי אם יצא תוקפני מידי, זה לא הייתה הכוונה

דווקא עליה כתבת את זה?!יוני קדוש

לפי מה שאני יודע (לענ"ד) - @מתנחלת היא האחרונה שתכתוב כדי להרשים!

אני לא רואה כך את הדברים..חלילוש
זה פשוט תלוי בנקודת מבט. את יכולה לקרוא את זה ולחשוב שזה מה שיצא בלי קשר ללהרשים או לרגש..מי אמר שזה כדי להרשים? לדעתי רוב הדברים שנכתבים פה זה באמיתיות.
ואיי וואי נשמה יצאת דפוקה! (סורי על המילה)עובדת ה בשמחה????

אני!! מכירה אישית את @מתנחלת ובוא נומאר את זה ככה, היא הבנאדם האחרון!!!!!! שיכתוב כדי להרשים..אוקי???

המילים שלה לא משנה איפה לא משנה מתי למה איך יצאו מהלב!!!!! אני אומרת לך את זה רציני!!!!! אין סיבה שבן אדם המטורף הזה!!!! יכתוב כדי להרשים!!!!! אוקי???? אחרי שהיא העלתה את הטקסט הנ"ל היה סיפור.. אני לא נכנסת לדיין. אבל חותמת לך בצק! שהיא הבנדאם האחרון שיכתוב כדי להרשים דברים קיצונים כמו התאבדות וכו!!!! תביני מאמי!!! זה מילים קדושות שיוצאות לה מהלב!!!!!!!! אוקי? אני לא מדברת איתך בזיגזג! בהכי אמיתי!!!!! נשמה!!!!

 

סורי שאני חריפה, אם זה פוגע בחברה שלי, זה פוגע גם בי!!!!

 

אין עליך❤😅נועה גבריאל
תקשיבי את חמודה שאת מגנה על חברה שלך אבל אין ממהפרח וכיס

אף אחד לא ניסה לפגוע. אמרתי את דעתי. אז תעשי טובה פעם הבאה תנשמי לפני שאת יוצאת על אנשים עם מיליוני סימני קריאה, שוב, אני לא מנסה להיכנס למריבה, לא מנסה להעליב אף אחד, חבל סתם לתקוף

...מתנחלת:)אחרונה

היי, ישלי כמה דברים להגיב לך על מה שכתבת..

א. ממש ממש מסכימה איתך שלא צריך לכתוב בשביל לרגש ולהכאיב, אני אישית ממש לא אוהבת שכותבים רק בשביל התגובות ורוב הכתיבות שכותבים בשביל תגובות לא נגועות בי כי אני מרגישה שזאת לא כתיבה אמיתית.

ב. חייבת לומר שעם כל זה שאני מסכימה איתך - כמו שכמה אמרו פה, אני בדיוק ההפך מזה,כשאני כותבת אני לא כותבת בשביל להרשים, אלא נטו בשביל הכתיבה עצמה.

אני יכולה לומר לך שכשבאתי לכתוב אתזה בכלל רציתי לכתוב משו אחר אבל זה מה שיצא, בעיקרון לא תיכננתי להעלות אבל בעקבות חברות שקראו אתזה - העלתי.

ג. בהתחלה לא הייתי מסוגלת בכלל לקרוא את התגובות כי לא רציתי לדעת שהכאבתי לאנשים, אחרי שכמה אמרו לי שזה הכאיב להם, רציתי למחוק, לא הייתי מסוגלת לדעת שאני ממשיכה להכאיב לאנשים.

בסוף לא מחקתי כי חברות שיכנעו אותי שזה נוגע במשהו פנימי ומעביר מסר מיוחד (עד היום אני בעצמי לא יודעת מה רציתי להעביר פה ומה המסר של זה), וגם כבר לא הייתה לי אפשרות למחוק..

ד. חייבת לומר שלא נפגעתי, לקחתי את מה שכתבת בתור ביקורת בונה ובאמת מסכימה איתה ואני אפילו חושבת שזה דבר שכל מי שכותב חייב לקרוא, לא חייבים לכתוב רק בשביל התגובות, אפשר ואפילו רצוי לכתוב בשביל הכתיבה...

תודה לך על הערה!!

 

@פרח וכיס

אני לא חושבת שלהרשים זו המילה המתאימה אבלפרח וכיס

בהחלט יש הרגשה שמנסים לזעזע אותנו כמה שיותר כדי לקבל תגובות כמו " ואוו זה נגע בי!" "ואו איזה כואב" "ואו זה ככ מדהים וכואב ונכון".

וואי ממש לאנועה גבריאל
אני לגמרי מסכימה עם @יוני קדוש שמתנחלת היא האחרונה שתעשה את זה כדי שיהיה תגובות כאלה.
כל אדם מצליח לעורר את רגשות הקוראים בדרכים שונות וזו הדרך שלה,ושאפו לה!למה לא לפרגן?
"למה לא לפרגן.." ואו. בשנייה הפכת את כל מה שאמרתיפרח וכיס

מותר לי להביע את דעתי גם אם היא לא "וואוו את כותבת מדהייםם"

כל אחד יש את הדעה שלו ואני חושבת שמותר לנו לומר אותה גם אם היא לא מפרגנת.

בסדרנועה גבריאל
אבל גם יש דרך להביע אותה.
אני חושבת שבכללי אם יש לאדם כלשהו דעה שהיא פחות נעימה כלפי אדם אחר אז פשוט עדיף לא לכתוב.
כי מה שכתבת פחות נראלי הערה בונה,זה פגע בה...
כתבתי מאוד ענייני. לא נכנסתי לפרטיםפרח וכיס

ולא, אני לא חושבת שכל הדעות אמורות להיות רק מחמיאות ולדעתי זו דווקא הייתה הערה בונה כל עוד תסתכלו בתוכן ולא תצאו ישר להתקפה

אני באמת לא מתקיפהנועה גבריאל
רק אומרת שמדובר בנערה בת 14,שרק התחילה לפרסם את הכתיבה שלה,ובעיני וגם בעיני הרבה היא כותבת מדהים.
וסבבה,אם את לא חושבת ככה אל תפרגני,לא בכח כמובן.
טבל למה להוריד לה את הבטחון ולפגוע בה?
ולמרות שבעניך זו הערה בונה,אני יודעת מה קרה מאחורי הקלעים.
אז באמת שלפעמים השתיקה יפה.
ובאמת באמת לא בקטע תוקפני.
חבל שאת לוקחת ככה את הדבריםפרח וכיס

היא כותבת מדהים היא לא כותבת מדהים... לא נכנסתי לזה. אמרתי לה משהו מאוד ספציפי שלא חשבתי שיש מה להיפגע ממנו. אם היא נפגעה, אני מאמינה שהיא יודעת איך מקלידים לבד ואני בהחלט מתכוונת להתנצל. בכל מקרה, אני חושבת שאין מה להיכנס לדיון. זה פשוט מאוד, יש אנשים שיודעים לקבל הערות ולהשתפר ויש כאלה שבוחרים דווקא להיעלב. כשאני רואה מישהי מעלה לפה כתיבות אני יוצאת מנקודת הנחה שהיא כן מוכנה לקבל הערות. במיוחד שהערה הייתה עדינה ולא אישית.

צודקת,לא נפתח על זה דיוןנועה גבריאל
רק אומרת שכל אחד לוקח הערות בצורה שונה.
היא כנראה לקחה לכיוון קצת פוגע,ליגיטימי,לא כולן לוקחים הערות בקליל,אפילו שהן ליגיטימיות.
אם היא תרצה היא תכתוב לך או פה.
מעולהפרח וכיס

בהצלחה

אין איןנועה גבריאל
את מטורפת בקטע הזוי!!
אין על הכתיבה שלך,באמת..
כישרון מהלך❤
..דאק

..

שתי נקודותטאביאחרונה

שתי נקודות

קרובות, קרובות

אך המרחק ביניהן מלגעת

במסגרת הפורמט

אינו ניתן לגישור.

מי נתן לך רישיוןעיניים טובות

בחיים לא חשבתי שאפשר למשש ככה פגיעות.

החלל הריק בין המילים ללב נשאר דומם, בעיקר מדמם, ובאוזני רק זעקה נוקבת: "מי נתן לך רישיון?!"

הזירה נראית כמו אחרי תאונה קשה במיוחד. הצעדים הכבדים של אחריות מנסרים את השטח עד שהוא מסיים להקיף את הזירה ושולח בי מבט שאין בי כוחות נפשיים להסתכל בו חזרה.

זה רצון. זה רצון. אני ידעתי מיד. הוא שרוע מדמם במרכז הזירה שאשמה מכתרת כעת בסרטים אדומים. תוך כדי אני שומעת אותה ממלמלת-מטיחה לכיווני, נוטפת ארסיות: "לא סתם רצון. זה הרצון הטוב. ה-רצון הטוב".

אני רוצה לצעוק לה שזה לא הזמן כרגע, שהוא מאבד דם יקר, שיטפלו בו לפני שיהיה מאוחר מדי, אבל כל מה שיוצא לי מהפה זה רק יבבות קטועות שכנראה מנסרות את הלב של ביטחון שנדרס במרכז החזה.

מרחוק אני רואה את חמלה נוגעת-לא נוגעת, בטח מפחדת להתקרב. לעזאזל, למה היא נשארת לבהות שם? לא רואה שצריך אותה כאן דחוף?

בטחון משחרר אנחות קטועות מפעם לפעם, מחרחר בצורה שמדאיגה את אשמה ואחריות.

רצון מאבד סופית את ההכרה.

כל העסק הזה מדליק את אשמה שבפנים מיוסרות מתקרבת אליי, מדדה עקב בצד אגודל עד שעיניה ננעצות עמוק בעיני והיא לוחשות אליהן, שוב עם הארס הזה: "את הרגת את רצון".

אחריות ואשמה אוהבות לעבוד יחד, אני כבר מכירה אותן היטב. שני צדדים של אותו מטבע שחוק שכעת נזרק לכיווני ואני חסרת אונים.

חוסר אונים. בחייאת ראבאק איך שכחתי ממנו. אורות כחול-אדום מהבהבים מולי בדיוק כשאני קולטת אותו מתרוצץ בתוך הזירה עד שכמעט ובורח ממנה.

כשהוא יושב ליד מה שנשאר מרצון הוא מזכיר לי ילד כאפות, מחכה לבריון של השכבה שירביץ לו.

אחריות מנסה להזיז אותו מהשטח המסומן. אשמה דווקא גוררת אותו לשבת על רצון, אולי חושבת שבכוחו להנשים אותו. מפגר.

איך תמיד אני נתקעת עם הכוחות האלו, כנראה שוב חוייג המספר הלא נכון בלהט הלחץ והכאוס.

"גם כן כאוס. בגללו התאונה בכלל", אשמה מלכה בלקרוא מחשבות, והמחשבות שלה מלקות בחזרה. אולי זאת האֲשָׁמָה בעצם.

בין חרחור אחד של ביטחון למשנהו יש לי כמה שניות לעצמי ושוב השאלה חוזרת להכות ולהדהד בי, "מי נתן לך רישיון?!"

חבר'ה יש תחרות כתיבההרמוניה

שיר או סיפור קצר עד 250 מילים

הנושא הוא "אמת"

תרשמו בגוגל "מילה במקום 2026" ותראו פרטים

אפשר לשלוח רק עוד 10 ימים

יש פה הרבה מוכשרים...

בהצלחה

וואי תודה, שלחתי עכשיואהבה.

איזה יופי רוצה לשתף?הרמוניה

הבנתי שאסור להעלות לרשת..אהבה.

לפי התקנון.

אולי כשיפרסמו את הזוכים אני אעלה

אהה חחח אופסהרמוניה

לא נורא חוקים נועדו כדי לעבור אותם

חוץ מזה שכאן זה לא באמת רשת זה סך הכל חצר אחורית כזאת..😅

סתם סתם אבל אם באלך תשלחי לי בפרטיהרמוניה

תודה על ההכוונה סופר צעיר

הנה אחד משלושה שירים שכתבתי לתחרות

עֵת תָּבוֹא הָאֱמֶת 

לְבִקּוּר אֶצְלֵנוּ, 

בְּוַדַּאי תִּתְפַּלֵּא  

מֵעֹקֶם שְׁבִילֵינוּ. 

  

עִקְבוֹתֶיהָ יְכַסּוּ אֶרֶץ 

בּוֹחֶנֶת שֶׁלֶט אֶל דֶּרֶךְ, 

תִּשְׁכֹּן בְּלֵב כָּל נַוָּד 

תָּסֹב כְּנָחָשׁ כָּל כֶּרֶךְ. 

  

לְבַסּוֹף תַּעֲצֹר הָאֱמֶת 

לָפוּשׁ תַּחַת בְּרוֹשׁ, 

יַעֲצֹר לְיָדָהּ זָב חֹטֶם 

וִינַעְנֵעַ אֶת הָרֹאשׁ. 

  

מוֹפִיעָה בְּכָל מָקוֹם, 

וַעֲדַיִן אַתְּ נִסְתֶּרֶת. 

לְךָ יֵשׁ רַק דֶּרֶךְ אַחַת 

וְלָנוּ יֶשְׁנָהּ כָּל דֶּרֶךְ. 

ואוו..!הרמוניה

ידעתי שמוכשרים פה

אהבתי זה נשמע לי פשוט ומקצועי בו זמנית

את הבית השני לקח לי יותר זמן להבין

וממש אהבתי את הבית האחרון

תודה רבהסופר צעיר

לצערי עירי אינה משתתפת טאבי

וואי...הרמוניה

לא אכפת לי לשלוח בשמך אם אתה רוצה כי אני לא שלחתי חחח

אם זה אפשרי אין לי בעיה

אפשר להחליף זריז את הכתובת במשרד הפנים ואז לשנותטאבי

חחחחהרמוניה

סתם שתדע לקבוע תור זה 7 חודשים מראש..(;

פעם בשנה אפשר לשנות דרך האתרטאבי

גולמי, אבל:

מבעד לאישון עיני

המשתקף באישון עיני במראה

ובאישון עינך

נמצאת, בַּשחור חסר־ניצוץ

כל האמת

האמת כולה

על בושה בלתי־מוסברת

שמלווה את נשימותיי

מוסיפה להן נופך צילי

כמו הפחד מרעשי לילה

הדומה לאמת חבויה בציורים בחול על החוף

הנשטפים בגאות ושפל

ובגלים מתנפצים של אמת

האמת שמספרת על חטאים, אכזבות,

טינה שאני שומר כלפי העולם

לְעולם, ולעצמי

כמו קור בלתי־נסבל

מתלכדים גבישים של אמת ופחד

במערות הלב השחורות כאישון

נשקפת מבעד לְחלון הנשמה

סכנת התמוטטות

תחת כובד כל האמת כולה.

תודהההרמוניהאחרונה

מעניין... בעצם ההגדרה שלך לאמת.. היא כל ההוויה.

יפה מאד!

שיר של יוםאשר ברא

אתגר לכתיבת שיר יומי

@כולם

בו"ה

שיר של יוםטאבי

הכל שר, מזמזם, הומה

מיילל, רועש, סואן

דומה הדבר הזה

למשהו

אך דומם הדבר ההוא

מכבר.

כל קריאה הבנתי דבר אחרבין הבור למים

זה גדול

שיר של יוםאשר ברא

תקיעת שופר,

קול תרועה.

הנה הוא בא,

הנה הוא בא.

אבל הוא לא ענה,

וגם לא צלצל.

צחוק של ילדים,

רחובות מלאים.

מי זה הוא האיש,

שחוצה את הכביש?

קול מבשר,

אנחה גדולה.

משיח בא.

משיח בא.

שיר של יוםסופר צעיר

אַסְלָה תַּמָּה

אַסְלַת הַחֵן

מְצֻפֶּה בְּפּוֹרְצֵלָן

קוֹרֵאת לִי: הֵן!

קִלּוּחֵךְ קוֹלֵחַ נִיחוֹחֵךְ פּוֹרֵחַ

וְכָל כֻּלֵּךְ אוֹמֶרֶת אַהֲבָה. 

 

בָּרְחָה לִי אַסְלָתִי הַתַּמָּה

נִשְׁבְּרָה הִיא בְּצֵל הַמַּעֲמָסָה

נָפְלָה שְׁדוּדָה

מִי יַרְכִּיבֶנָּה שׁוּב לְמַעֲנִי.

מִקּוֹל שְׁרַבְרַבֵךְ

בּוֹקַעַת זְעָקָה

שֹׁד וָשֶׁבֶר! אָסוֹן נוֹרָא!

נָפְלָה הָאַסְלָה

לֹא תּוֹסִיף קוּם

עַכְשָׁו אֲנִי לֹא שׁוֹמֵעַ כְּלוּם וְהַכֹּל בְּצֶבַע חוּם.

אוי ואבוימשה

שיר של יוםצדיק יסוד עלום

הכלבים בשכונה שלנו נובחים הרבה

מפריעים ללמוד תורה

נובחים נביחות שבעל פה

אין להם מורא

יש אחד מרוט

נכנס לפעמים בצעד ארוך

לא נובח, מחרחר

אין תחרות

הרבה פעמים הוא מאחר

לא הבנתי אותו בפעם הראשונהבין הבור למים

היום ניסיתי שוב, והשיר כביר

מרתק אותי הרקע

חזק ונהדרליפא העגלוןאחרונה

עומק ראוי לשמו. תודה

ג כסלובין הבור למים

היו מניעות העלמות את רגליהן בכיוון מזרח והעלמים היו נפלאים בעיניהם אל תוך אגם

דוּר דוּר עלסו הפרפרים,

גוף גוף שחקו כעוללים

דווי דווי עלו החכמים

שור שור עמלו החסידים

צוף צוף, הגו משוררים!

שיר של יוםאשר ברא

עמדתי בשער ולא נתנו לי להיכנס.

"משפצים כאן",

הם אמרו.

אז חיכיתי על מפתן השער,

הדקות והשעות עברו.

המשכתי להגיד את פרקי התהילים,

שיפעלו שם.

יעוררו רחמים.

על נהרות בבל ישבנו, גם בכינו.

והמואזין קורא לגויים.

והם, ימח שמם- עוברים.

והבאים וההולכים, השואלים והמבררים-

מסתכלים עליי. נועצים.

ודמעות רבות,

אם אשכחך ירושלים.

והקריאת מואזין ממשיכה.

ולי- אין עדיין כניסה!

כך מרגישה גלות.

ואחרי כמה דקות והמתנה של מספר שעות,

אמרו לי: "את יכולה להיכנס עכשיו".

ונכנסתי.

והרגשתי,

ככה מרגישה גאולה.

ככה מרגישה תקווה.

הר הבית?משה

כתבת יפה.

שיר של יוםליפא העגלון

מִזְדָּרֵז לְהַשְׁכִּים, לְעוֹרֵר

אֶת הַשַּׁחַר,

אֶת הָאוֹר הָרִאשׁוֹן

וְכָל שֶׁעוֹלֶה בְּיָדִי

לְגָרֵד מְעַט רְשִּׁימוּ

שידוךxmasterx

הוא נכנס החליט שהגיע הזמן

הוא מוכן ונמאס לו מהמשחקים

שדכנית

זהו להיות רציני

מתיישב מחכה לתורו

מסביבו עוד כמה נשמות אבודות

באות לנסות את מזלן

הוא נכנס

מתיישב מולה היא נחמדה

מחייכת

הוא משתף במה שהוא רוצה מדייק

היא שואלת שאלות והוא עונה

יש לה ניסיון בריקוד המוזר הזה

היא מתחילה לשאול

זו הפעם הראשונה?

כן, הוא עונה קצת בהיסוס

זה בסדר יש כאלה שמגיעים לעדכון גרסה או שדרוג

מה חשוב לך?

נשמה

שהכל יהיה מדויק

היא מקלידה הכל

הכל מתועד שהוא יקבל בדיוק את המילה האחרונה של מה שהוא רוצה

והכל כל כך מושלם

הכל AI

לא צריך אנשים לא צריך כלום רק שרתים

מישהי בחוץ מחכה

באת לשדרג?

שואלת אותה המזכירה

היא עונה שלא

דווקא הפוך, להחליף

להחזיר לדגם הישן.

המזכירה מצקצקת ומעירה משהו על עוד אחת שבאה לחזור לדגם הישן

הוא מושלם מדי היא אומרת למזכירה

אין לו אופי אסרטיביות כלום

אני צריכה משהו חזק לא עדין לא רגיש ולא שביר

תראי ריקי עוד אחת באה להחזיר

בסוף את כל הדור החדש נחזיר וזהו

משטרת התנועהאני הנני כאינני

שלום, כאן משטרת התנועה

שלום, רציתי לשאול האם את מגיעה?

מה זאת אומרת, הזמנתם משטרה?

לא, מה פתאום, למה מה קרה?

רגע, לא הבנתי. סתם התקשרת?

חס ושלום, אבל לא נראה לי התחברת

זו פעם אחרונה, מספיק עם השטויות

למה מה נראה לך? תמנעי לי חוויות?

לא, את לא אמיתית, הלו, מדברת כאן שוטרת

אני חושבת לא קלטה עם מי היא מדברת

טוב נו חלאס, אני מנתקת את השיחה

שלום ולא להתראות לגברברת הקשוחה

היי, את לא תלעגי לי יא שטוחה

וואו וואו, פסים אישיים, לא מקצועי לך חה חה חה

טו טו טו

אני לא מאמינה, היא פשוט ניתקה

תגידי, מה חשבת, יפה שהחזקת יותר מרק דקה

משהאחרונה

אתמול שחתי בערב שבת עם חברה על המקוםבין הבור למים

ואמרו סביבי שאינו קיים עוד, ושאעזוב. נזדעקתי שוודאי שהוא ישנו, אני עוד שבה אליו פעם בפעם וקוראת את החדשים. כעת מששבתי הפורום עוררתם בי המון חמלה, חשתי באוירת תהוכנות(תוהו וכנות), שהפשטות שלה יש בה משהו שובה לב.

יש אמת בזעקת השיר, משהו בלתי אמצעי, זה לא מובן מאליו שאתם כאן, תורמים דמכם ומיישבים את המקום, בכלל לאחרונה אני מבינה שמדובר בסוג של שליחות, לא ברור לי עדיין מה מהותה אך אין ספק שהשירה היא דבר שלוכד בו נצח, שזו מעין נבואה.

@אשר ברא @רחל יהודייה בדם @זכרושיצאנולרקוד @שובי מלכות (שברת אותי) @טאבי @מוריה.

@עיניים טובות ו @אנונימי17 זיקקתם הכל כבר לפני בשרשור שלכם. עפתי על לשירתגובה

@ימח שם ערפאת @צדיק יסוד עלום @סופר צעיר @אברהם יאיר שטרן @חתול זמני אתם מצד הסיפורת! מודה שטרם העמקתי בכתבכם אבל על דבריי אני עדיין עומדת! מקווה לשוב אליהם

וכל המגיבים!! @זיויק @משה ואני באמת לא מספיק מתמצאת בשביל לקרוא לכולם. אבל בקיצור! היה חשוב לבטא! חזקו ואמצו

קריאה לאתגרבין הבור למים

לפני כארבעה חודשים כתבתי פתק בטלפון, כותרתו שיר של יום ומהותו שיר אחד כל יום.

ידעתי שחלדו גלגלי שפתי וזמן רב יקח עד שאכתוב שירה שוב, לומר שהתמדתי תהיה אמת חלקית מאוד, אך עם הזמן התדירות גברה ובימים האחרונים הרגשתי כאילו נמהלתי שמן ועברתי ממלמול שקט לדיבור מפורק, תכף נשורר.

אני הייתי אחת ולעצמי, חשבתי להציע לכם, אם תהיה היענות, לפתוח שרשור שיקרא שיר של יום ויהווה קריאה לאתגר. כל יום ישורשר בו שיר אחד בלבד, מי שתופס תופס, אם שניים פרסמו יחדיו - זכינו כולנו, אבל אם מישהו כבר כתב את השיר היום, יש להמתין למחרת. חושבת שאפשר לנסח כמה חוקים, אתם יכולים להעלות אותם, למשל: לא ניתן לשתף בשיר שנכתב אתמול.

הקיצור! מה אומרים? @כולם ללא יוצא מן הכלל גם אתם המספרים סיפורים

בעד. יוזמה ברוכה. אפשר לבקש ממך למסד את זה?אני הנני כאינני

רק לא מיסודבין הבור למיםאחרונה

אהבתי את האתגר, אני בעד.אשר ברא

לגבי מקום..

סיפורי מעשיות, אבדת בת מלך.

תפתחי לנו?בין הבור למים

ברוכה השבהמשה

כבר ציינתי בפני חבריי שזמרים הם בין רופאים לנביאיםאברהם יאיר שטרן

תודה. מחזקים דברייך.

מעניין שרופאים, תוכל לומר על זה עוד?בין הבור למים

חייבים אותך כאן.זכרושיצאנולרקוד

התפעמות שכזאת אסור לה שתישאר במחשכים.

כנביא האוגר נבואתו הנכספת להתגלות.

נו נבא לנו!בין הבור למים

מאגריי כמעט וייבשוזכרושיצאנולרקוד

"והבור ריק אין בו מים"

טעות למחוקצדיק יסוד עלום

טעות, למחוקטאבי

או שטעות למחוק?

אני מוצא את עצמי נע בין שני הקצוות האלה.

יפה !משהאחרונה