לענ"ד, הטעות של חבורת העיתונאים המכובדים - שהם כרכו את העניין המשפטי והעניין המדיני ביחד. כמובן שיש ממשק, אבל בסה"כ יש כאן שתי סוגיות שונות.
1. השאלה האם עדיף לרה"מ ללכת עד הסוף ולהאבק על חפותו, או ללכת לעיסקה/הסדר מסויים, היא עניינו, הרבה פחות ענייננו.
2. באמת חבל שמערכת המשפט משפיעה בצורה לא הגונה ובאכיפה בררנית, על המערכת הפוליטית, אבל נתניהו שעשור פלוס הגן על המערכת בכל כוחו ומנע כל נסיון להוביל שינוי - האחרון שיכול להתלונן על זה.
עד שחסידיו טוענים שהמסר יהיה שהם יכולים ליירט כל ראש ממשלה ימני עם תפירת תיקים - הגיוני שהמסר יהיה הפוך, ראש ממשלה ימני שרוצה למשול, חייב לעשות סדר בפוליטיזציה של מערכת המשפט. להסדיר את הגבולות של התערבות מערכת המשפט במערכת הפוליטית (איזה מן דבר זה, ששופטים מרשים לעצמם לדון בשאלה האם לקבל את הכרעת העם בבחירות?!), להפריד את תפקיד היועץ המשפטי לממשלה מתפקיד התובע הכללי - שני תפקידים שיש בינהם ניגוד עניינים מהותי, להכפיף את היעוץ המשפטי למדיניות הממשלה וכד'.
3. לענ"ד, נתניהו צריך להתפטר, לא בגלל המשפט, אלא בגלל הכישלון המנהיגותי (שלוש מערכות בחירות לא הצלחת להכריע, לא מספיק?) והכשלון במשבר הקורונה. אבהיר:
*חוקית, לפי הכללים במדינת ישראל, הוא רה"מ וכל עוד לא מגיע תאריך הבחירות הבאות/נופל בהצבעת אי אמון/מתפטר - הוא ראש הממשלה הלגיטימי.
*ערכית - מי שחתום על כזה כשלון וההתנהלות שלו לא מאפשרת להחלץ ממנו - ראוי או שישנה את כל צורת ההתנהלות שלו, או שיעביר את ההנהגה לאחרים.
4. חשוב לשים לב, (כמו שקלמן כתב) אצל נתניהו אין עבודת צוות. כשיש הצלחות הוא דואג שהן יהיו רשומות לגמרי על שמו. גם הכשלון הגדול רשום על שמו, כמה שאת הכשלונות הוא דווקא זורק על אחרים.
5. מי שישר לא יחלוק על כך שנתניהו בשנות שלטונו, קידם מאוד את מדינת ישראל מדינית וכלכלית. מי שישר גם לא יחלוק על כך, שסה"כ המצב הבטחוני היום טוב.
6. מי שישר גם לא יחלוק על כך שבשנות שלטון נתניהו, היו גם כשלונות מהדהדים - בעיקר לגבי בניה ערבית לא חוקית, השתלטות ערבית על אדמות המדינה ביו"ש במגב ובגליל. החמרת מאזן האימה של חיזבאללה וחמאס והמשך הסטטוס-קוו, שסה"כ שקט, אבל ברגע שמתחשק לאיזה אחמד בעזה, הוא יכול להוריד חצי מדינה למקלטים.
7. מערכת הפקידות והמשפט על מגרעותיה הגדולות - זוכה מצד הליכודניקים להרבה קיטורים, בפועל, שקד הצליחה קצת, במקומות שנתניהו לא תקע. נתניהו, לא רק שחסם, אלא גם תמך בנלהבות במינוי אנשי החונטא לתפקידים המכריעים.
8. סוג של סיכום - נתניהו הוא מנהיג גדול לטווחים רחוקים (במה שחשוב לו...) וסמרטוט לחיץ וסחיט, לטווחים הקצרים. יש חשיבות רבה ליכולת 'להוריד את הראש עד שהגל יעבור' ולהמשיך לחתור למטרות רחוקות, אבל צריך להיזהר לא להיטרף ע"י כרישים בדרך.
9. לטווח ארוך אפשר להתלבט מה עדיף מנהיג גדול, שבדרך למטרות גדולות נותן למאחזים (תרתי משמע) רבים ליפול, או מנהיג שמשיג הישגים קרובים ופחות משיג לטווח הארוך.
ראינו זאת בצוק איתן וראינו זאת במבשבר הקורונה. נתניהו לא עשה שום מאמץ להגדיל ראש, לאתגר את אנשי המקצוע, לחפש חוות דעת מגוונות, להתגבר על בירקרטיות, להיות עסוק במהות ולא בקרדיטים ולנצח.
כאן וכאן, באיחור גדול, שעלה לנו גם בדמים תרתי משמע, ה"י, נזכרו שבעצם כדאי להקשיב לבנט (גם אם כמובן, אפילו כשבאיחור מדיניותו מאומצת, את הקרדיט לא נותנים לו).
10. בנט, במידה רבה הוא ההפך הגמור לטוב ולרע. הוא אצן מהיר, הוא מנסה להשיג את חלומותיו כאן ועכשיו, במידה רבה זו מדיניות של 'להיות או לחדול'. בזמנים רגילים יש לזה יתרונות וחסרונות, או במילים אחרות - הישגים מרשימים ('משהו חדש מתחיל') לצד כשלונות מהדהדים (מארבע עשר בסקרים לאי מעבר אחוז החסימה).
11. בזמני חירום - זה מה שצריך!
לא סתם החוק אומר ובמשך שנים תרגלו - שבזמן מגיפה האחריות הניהולית עוברת לפיקוד העורף של הצבא. כמובן, ההחלטות הרפואיות מקצועיות יתקבלו ע"י אנשי משרד הבריאות המותאמים. אבל ברמה הניהולית - הבירוקרטיה הישראלית תמיד מוגזמת, אבל בעיתות חירום היא קטסטרופה
כשצריך בזמן קצר להקים מערכות ולהכפיל פי כמה וכמה צוותים, עובדים, לבורנטים וכד' זה נהלים שהצבא מנוסה בהפעלתם (גם אם גם שם יש מה לשפר) המערכות האזרחיות לא.
בנט בנוי לזה - נתניהו לא.
12. הסירוב של נתניהו להעביר את האחריות הניהולית לפיקוד העורף (=משרד הביטחון) למרות ההגיון, למרות החוק ולמרות ששנים תרגלו את זה (כעדות מתן וילנאי אלוף הפיקוד לשעבר) - היא לא רק מחשש שחלק מהקרדיט יגיע לבנט או לגנץ. כמובן שגם זה קיים אצל הרבה פוליטיקאים ובמיוחד אצל נתניהו (ולולי זה, חלק מהסתבכויותיו הפליליות לא היו באות לעולם). באופן מהותי, לנתניהו טוב עם התנהלות בירוקרטית. אין לא רצון לפרוץ ולנצח. מבחינתו הניצחון הוא בהשבת השקט.
13. ממילא בצוק איתן שאף רק לשקט ('שקט יענה בשקט') ולכן רץ להפסקת אש אחרי הפסקת אש, בלי לנסות להגיע לפתרון מהותי לסוגיות שעמדו מתחת לפני הקרקע (תרתי משמע). לצערינו, התוצאה עלתה בהרוגים, פצועחם, חטופים ומחיר כבד לחברה הישראלית.
14. גם בקורונה ההתנהלות חוזרת על עצמה.
כשבנט הקים מלוניות תוך 72 שעות, ראש הממשלה היה עסוק במסיבות עיתונאים. כשבנט בנה תכניות להגדלת מערך הבדיקות והצלחת המערך האפדימיולוגי - ראש הממשלה הודיע חגיגית ש:"הנחתי להגדיל את מערך הבדיקות". שום צעד שמתגבר על הבירוקרטיה לא נעשה. עובדי המעבדות שבתו, העובדים הסוציאליים הפעילו עיצומים, במקום שרה"מ יטיל את כל כובד משקלו בנושא - הוא היה עסוק בהטבות המס שלו. עולם כמנהגו נוהג.
15. 'ההצלחה' שכל כך נפנפו בה בגל הראשון, היתה חלקית מאוד. כלומר, במבחן התוצאה הקצר - אכן היינו מהמקומות הנמוכים בעולם במספר הנפטרים, מערכת הבריאות לא קרסה והכל מצטלם טוב. זה חשוב, באמת. אבל הכשלון של הגל השני, היה טמון כבר שם.
16. קודם כל - המספרים אכן היו נמוכים, אבל צעדים לא מסובכים מידי - היו גורמים להם להיות נמוכים הרבה יותר.
צעד אחד משמעותי, הוא התיווח למגזר החרדי, עוד לפני ההוראות והדברים - בשלב הראשון לא היתה שום הסברה מותאמת להם.
צעד שני, שחסרונו אחראי לעשרות נפטרים בגל הראשון - הכשלון בבתי האבות. נזכיר, בתי אבות רבים, הצוות הוכנס לבידוד ובמשך ימים ארוכים - הקשישים הופקרו, מה שהביא גם להדבקות המונית בקורונה וגם לסבל רב בכלל. העברת הפיקוד לצבא בזמן - היתה יכולה לפתור את זה.
16. הפתיחה - נתניהו, כמו נתניהו לא הכין תכניות מכריעות. אם היה מקשיב לבנט עוד לפני פסח, היה אפשר לבנות גיבוי מספק שהיה מאפשר פתיחה מהירה ונקיה הרבה יותר. בפועל - בדיוק כמו בהפסקות אש בצוק איתן - נהיה שקט, אז פתחו. ניסו לדרג, אבל היה לחץ תקשורתי - אז פתחו עוד ועוד, בלי שום התנהלות הגיונית וסדירה. מה שהוביל הן לאובדן שליטה על המחלה והן לאובדן אימון הציבור.
17. אם רה"מ היה מתגבר על לחץ הקרדיטים - היה משחרר, מאציל סמכויות. הוא היה יכול להתפס כמצביא העל, האסטרטג שנותן לפרשים לרוץ מהר, לתותחים הכבדים לירות וכו'. לתת לכל אחד לעשות ולהוביל את מה שהוא טוב בו.
18. כיוון שהוא לא מסוגל ולא יודע להתנהל במצבי חירום וכיוון שמצב החירום הולך להמשך עוד הרבה זמן - אין מנוס מלהחליף אותו.
19. מי? איני יודע. לענ"ד הדרך הכי פשוטה היא שהוא יפרוש, אחד מבכירי הליכוד 'יתפוס את המושכות'. באותו רגע יצא כל האוויר מבלון 'רק לא...' וממילא יוכלו להקים ממשלה יציבה עם כל בוגרי ופליטי הליכוד +השותפות הטבעיות, בלי שיציבות הממשלה תלויה בגורם אחד וממילא כוחו לא פרופוציונלי.
אני מקווה שמי שזה יהיה, יבין שהוא המנהל של צוות שעובד ביחד ולא הענק שמפעיל גמדים. ממילא כל אחד יתן את מה שהוא טוב בו בהתמקדות בשלב ראשון בנצחון אמיתי על המגיפה, בלי שטיקים וטריקים וייצוב המדינה ובהמשך ביסוס המדיניות הציונית לאומית יהודית - כפי שרוב מוחלט של הציבור רוצה.
