כן, את יודעת מה, כן
אני העורכת של העיתון
אבל- נחשי מה
אין לי אץת כל היום לדבר בטלפונים, הודעות זה מעולה
אין לי זמן להסביר לך את כל מה שהסברתי בהודעה המסודרת
אני בת 15, לא בנאדם מבוגר,
שעסוק בלבכות עם החברה שלו שאבא שלה נפטר כשהמנהלת שולחת הודעה שפגעה בה ממש על ההלוויה של אבא שלה, שגילתה שהרבה מהחברות שלה לא עצרו לחשוב, וחשבו בשבילה מה יהיה הכי טוב, גם אחרי שהיא ביקשה שלא
אני באמצע לבכות, לדבר עם חברה שעכשיו בדיוק קלטה שכן, אבא שלה באמת נפטר, ואנשים באמת לא תמיד נחמדים
אין לי זמן לעשות לך העתק הדבק, ולנהל שיחה אישית של שעה עם כל בת אחרת שחושבת להצטרף לעיתון
אין לי זמן לבת שירות שמתלהבת בטירוף ושוכחת שאני האחראית ועושה הכל לבד, בלעדיי, ואז פתאום נזכרת שאני כאן ומתחילה ללחוץ עליי
אין לי זמן לך, עולם, אני עסוקה במשו קצת יותר חשוב
-סוף פריקה-