למה באמת אין שוויון?🤔
למה החברה לא מתייחסת ברצינות לגברים מוכים?
"אלימות במשפחה" – המקום בו שוויון מגדרי מתממש - הקרב על המשפחה
למה באמת אין שוויון?🤔
למה החברה לא מתייחסת ברצינות לגברים מוכים?
"אלימות במשפחה" – המקום בו שוויון מגדרי מתממש - הקרב על המשפחה
או ש'גבר' אמיתי אמור להגן על עצמו ולהגיב באלימות אם הוא מותקף?
מה, כזה קשה להבין שיש דבר כזה גבר לא אלים. פשוט מאוד, לא אלים. וגם אם ירגיש מותקף הוא לא יגיב באלימות כי זו לא הצורה שהוא מתמודד עם דברים.
מערוך, סכין, מחבת
נופת צוףאו סיגריות כדי לכבות אותם עליה
מקבלים מידע על ה-כ-ל ובסוף מחליטים לפי אמות המידה שלהם מה לפרסם ומה לזרוק לפח. ו90 אחוז ממה שמעסיק אותנו זה מפני שבתקשורת מדברים עליו המון. גם סדר העדיפות בין הדברים מוכרע ברובו הגדול ע"י התקשורת
נתון כדי לסבר את האוזן: התקשורת מדווחת 10 אחוז מהמידע שהיא מקבלת
שלא מאפיין שום תרבות או 'תופעה' ולכן זה גם מקבל הד תקשורתי גדול.
כמובן שכל רצח הוא חמור מאוד מאוד, אבל אנחנו מדברים על משהו שהוא כן תופעה ותרבות שזה אלימות במשפחה, והיא שוויונית אבל לא מתייחסים לזה כך.
אתם מסתכלים על זה ככוח פיזי לעומת כוח פיזי ובהיבט הזה ברור שגברים יותר חזקים והאלימות שלהם יותר משמעותית, ופחות סביר שאשה תהרוג גבר באמצעות כוח פיזי מאשר להיפך.
***אבל*** אתה ואלה שחושבים כמוך שוכחים / לא מודעים / מתעלמים מהעובדה שלנשים יש כוח מטורף!!! בחסות חוקי סדום ועמורה. ישנה למשל תקנה מרושעת של עדנה ארבל שר״י מזמן היותה פרקליטת המדינה שמונעת העמדה לדין של נשים אשר הגישו תלונות שווא נגד הבעלים שלהן. הכוח שזה מעניק להן משמעותי הרבה הרבה יותר מכל כוח בשרירים של גבר כלשהו.
אתה טוען ש-xx נשים נרצחו בידי בעליהן ורק 0 גברים במקרה ההפוך. האמנם ??? האם אתה מודע לכמות העצומה של גברים גרושים מתאבדים ? למה אין שיעור דומה של נשים גרושות מתאבדות ?
פשוט מאוד, כי אולי גברים חזקים יותר פיזית, אבל באמת לנשים יש הרבה הרבה יותר כוח בפועל בגלל חוקי סדום ועמורה, הן לא צריכות ללכלך את הידיים שלהן באלימות פיזית, רק להגיש תלונות שווא נגד הגבר, למנוע ממנו לראות את הילדים שלו ולרסק אותו כלכלית, עד שלא תישאר לו ברירה יותר טובה מאשר להתאבד.
ועכשיו. אחרי שבוחנים את המשוואה בצורה הזאת. הכל נראה אחרת לחלוטין.
זה קצת כמו אינתיפדת הסכינים שלפני כמעט חמש שנים
שינו את זה מאז, לא?
היום כן מעמידים לדין על תלונת שווא?
שהביאו קישור לרשימה של נשים שרצחו את בעליהן. התופעה קיימת, למרות שהיא נדירה (ב"ה).
גם אם יש שוויון מבחינת האלימות שמופעלת, אין שוויון בתוצאות.
ולכן גברים שמוכים על ידי נשותיהם זה לא סיכון (לא נעים, אבל נדיר שזה מסוכן) לעומת ההפך שכן מסוכן.
למה, במקרה שבו זה כן מסוכן, החברה לא מתייחסת? אני מייחס את זה להרגל. אנשים אחרים מייחסים את זה לזלזול.
צריך גם לקחת בחשבון, שהגבר המכה יודע שהמכות האלה מסוכנות, בזמן שהאשה המכה יודעת שהמכות שלה לא מסוכנות - ולכן גם אם כביכול יש אלימות זהה, מטרת האלימות הגברית היא סיכון ומטרת האלימות הנשית איננה, אז אפילו כמותית זה לא באמת אותו דבר
נכון שנשים נפגעות בצורה פיזית קשה יותר, אבל לעיתים יש גם גברים שנפצעים מזריקה של חפצים וכדומה
גם אדם שנותן סטירה אפילו רק פעם אחת, הוא ייתפס כאדם אלים אפילו שזה לא מסוכן.
היחס הוא כלפי עצם העניין של שימוש באלימות, לא נראלי כל כך כלפי הסיכון של הנפגע מהמכה.
לא אמרתי שאשה לא מסוגלת להפעיל אלימות מסוכנת, וגבר איננו מסוגל להפעיל אלימות לא מסוכנת.
אבל בסופו של דבר, מבחן התוצאה חשוב לא פחות ממבחן הכוונה, ואם התוצאה היא שנשים סובלות יותר מאלימות, אז הבעיה הדחופה יותר היא הבעיה של הנשים, ובמישור המשני - האלימות של גברים היא סטטיסטית מתוך כוונה רעה יותר מאשר אלימות של נשים (כי אלימות אופיינית של גברים מסוכנת יותר)
רק תחשבו על מחקר שיבדוק את האלימות של הורים כלפי ילדים בני 0-3 ושל ילדים בגיל הזה כלפי הוריהם.
הרי ברור שכמות ה"אלימות" המופעלת על ידי תינוקות ופעוטות היא לאין ערוך יותר מאשר ההיפך.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה
לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי
קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל
מוזמנים להצטרף
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
קטן מידי.
תעבור למצב מחשב
ואז הגדלה/הקטנה על ידי צביטה
החל מלפני כחודש שהחלפנו את הckeditor הנוראינב tiptap.
עכשיו הכל מובן.