וכרגע זה מה שאני עושה(מלבד המדרשה,כי בגלל הקורונה וזה אז אני עושה שירות בבית במקום בתקן חוץ).
אבל כל בת ומה שנכון לה,והקונספט שתיארת מקודם לא מתאים לכל אחת.

יש בנות שמרגישות שלפני שירות הן רוצות לבנות את עצמן וללכת למדרשה מלאה(בלי לשלב שירות),ואחרי שנת מדרשה לעשות שנת שירות או שנתיים.

יש בנות שמרגישות שהן לא רוצות לשלב מדרשה בשנה הראשונה,אלא הן רוצות שירות אינטנסיבי בלי איזה משו שישתלב להן בשנה ויוריד להן מאפקט השירות האינטנסיבי(ככה זה בעניהן) ורוצות לעשות אחרי זה שנת מדרשה מלאה,כי בעניהן זה הרבה יותר אפקטיבי(וזה נכון לגמרי).

יש כאלה שעושות שנתיים כי בדרך הזו הן חושבות שהן יצליחו לשרת את המדינה על הצד הטוב ביותר ושנה לא מספק אותן.
וגם בגלל שהן חושבות שהן רוצות "לנשום" ולקחת קצת זמן לעצמן לפני שהן נכנסות לחיים האמיתיים(לימודים,משפחה וכו).
יש כאלה שאפילו אחרי שנת שירות(או שנת מדרשה ושירות וכו) לוקחות שנת חופש לעבוד וללמוד לפסיכומטרי שזה באמת בזבוש בעיני של שנה,ולכן באמת הרבה בנות עושות שנת שירות שניה ותוך כדי לומדות לפסיכומטרי במקום לבזבז אותה,אבל יש בנות שכן חשוב להן להשיג כסף לפני הלימודים.

בקיצור,כל בת והשיקולים שלה ומה שנכון לה.
מה שנכון לי לא נכון לאחרת.
למרות שהמון בנות כן רואות את השירות שלהם בתור הקמת בית בישראל,אבל זה לא מונע מהן לשרת את המדינה יותר זמן/ללכת למדרשה וגם לשירות בנפרד,וכו.

נתתי לך כאן כמה כיווני מחשבה של בנות שלא עושות שנת שירות עם שילוב מדרשה ואחר כך יוצאות לחיים,אלא ממשיכות לשרת את המדינה,מקווה שתצליח להבין אותן במידה מסויימת.

בואו נסכים ששלוש שנים זה לכול השיטות יותר מדי

ויש לי עכשיו מישהי שעושה איתי שירות והיא אחרי שנת מדרשה ושנת שירות ראשונה.
עכשיו היא עושה שנת שירות שניה.

ככל הידוע לי, האחריות הכלכלית אמורה להיות מוטלת על הגבר.

למה לך לא מספיקה שנה אחת בישיבה, ואז ללכת ללמוד מקצוע כדי שיהיה מקור הכנסה לבית?

אולי יותר מזה, אולי תלמד קודם מקצוע ואז תתחתן, כגישת הרמב"ם (הלכות דעות, ה יא)?

 

זה נשמע לי מאוד פטריאכלי מה שאתה כותב.

אני אשב בישיבה, אלמד, אתקדם מבחינה רוחנית - ואת, עזבי את בניין האישיות שלך, את העמקת הרוחניות, ולכי תדאגי לפרנסה.

 

נגיד שנלך עם מה שמקובל בציבור שלנו. נניח שיש מישהו משיעור ה שמתחתן עם מישהי שצעירה ממנו בשנתיים, שעשתה כעצתך: בגיל של שיעור א עשתה מדרשה, בגיל של שיעור ב התחילה ללמוד מקצוע (וברוח זו, כנראה הוראה\סיעוד\עבודה סוציאלית, שרמת ההשתכרות בהן נמוכה...), ועכשיו היא בשנה השנייה ללימודים - מסקנה, אין עדיין מקור הכנסה בלאו הכי, כך שהבעייה לא נפתרת. וזה כמובן מעמיק אם באמצע השנה השלישית יש כבר ילד...

 

שלא תבין אותי לא נכון, אני חושבת שהצד הכלכלי הוא מאוד חשוב, ושזה צריך להיות חלק מעולם השיקולים שלך בחייך הבוגרים.

יש בנות שחפצות להתחתן עם אברך, ובהתאם לכך עושות את השיקולים שלהן. מצד שני, יש ביינשים שלא ירצו לצאת עם מישהי שלא למדה בכלל במדרשה... ב"ה יש כל מיני מסלולים היום ואפשר לשלב מדרשה גם עם לימודים גבוהים. אבל יש כאלה שחפצה נפשן בלימוד מעמיק ומקיף יותר, על אף המחיר הכלכלי.

 

 

אולי צריך לדחוף ביינשים למודעות כלכלית גדולה יותר? נניח לעבוד יותר? בבין הזמנים, בשיעורים פרטיים בשכונה, עסקים כמו ארבעת המינים? ואם כבר מדברים על לימודים לבנות שרוצות להיות נשות אברכים, אולי כדאי לדון על מקצועות מכניסים יותר מאשר הרדימה לעיל...

 

בקיצור, לא גילית לנו את אמריקה...

[ועוד לא דיברנו על אלו שרואות חובה בשירות של שנתיים מלאות].

אבל אם אני ארצה שבעלי יהיה אברך אז אני צריכה לקחת בחשבון שאני לא יכולה עכשיו להרשות לעצמי שנתיים שירות.
אם אני ארגיש שאני חייבת שנת מדרשה אז יש מצב שאעשה,אבל באידיאל שלי אני כן אעדיף שנה הבאה ללכת וללמוד מקצוע.

וזה חלק מהשיקולים שלי בתור בת שירות האם לעשות שנה שניה או לא,כי בסופו של דבר אני רוצה שבעלי ילמד בישיבה לפחות בשנים הראשונות ואחר כך ילך לעבוד,ולכן עול הפרנסה יהיה עלי( בשנים הראשונות לפחות),ועל כל בחורה שתרצה אברך.

ולהתחתן בתוך שנת שירות זה יותר קשה,אין לבחורה אפילו את התחלת הבסיס הכלכלי שלה,והשנה/שנתיים לימודים שאת כבר בתוך התואר עושות את ההבדל.


ולגבי הרשימה של המקצועות שרשמת-
אלו המקצועות היות בנאלים ונוחים לנשים דתיות,בעיקר הוראה וחינוך מיוחד בגלל החופשים.
והרבה נשים הולכות למקצועות האלה,כי הן רואות את המטרה שלהן יותר בתור אימהות (גידול ילדים וכו) וזה יותר נוח ומתאפשר במקצועות מסוג זה.
חוץ מזה,שבציבור הדתי הפכו את המילה 'חינוך' למילה מפוצצת ומלאת משמעות,וכן זו שליחות עצומה אבל ממש לא כל אחת מתאימה לזה,ומה שקורה שיש הרבה בנות דתיות שהולכות ולומדות הוראה בזמן שזה פשוט לא המקום שלהן.

אני בעד שכל אחת תעשה מה שהיא מרגישה לנכון.
כנל לגבי שנת שירות ומדרשה,יש כאלה שלא רוצות בעל אברך או בישיבה,ויש כאלה שלא רוצות להתחתן בגיל 20 ולוקחות את הזמן מבחינתן,אז כל אחת והשאיפות שלה והיא צריכה להתאים את הצעדים הנל אליהן.