מדובר למי שכבר שומר על הנחיות משרד הבריאות ואם לא זה נכלל בחובת ההשתדלות הראשונית ושיעשה את זה מיד.

לקבוע שיעור תהילים יומי מיוחד. אפשר להגיד את הסליחות עוד פעם. לא חייבים רק בעשרת ימי תשובה. יש שם הרבה קטעים על מגפה אפשר לציין אותם.

לפנות זמן מיוחד לדיבור ספונטני עם ה' ובתוכו גם להקדיש מספר דקות לבקש ממנו על העניין הזה בפרט. יש להזכיר כאן שיחה של רבי נחמן- "הייתכן שאנו מניחין את ה' יתברך שיעשה ויחשוב לגזור גזירות בעולם? כי אנו צריכין לקרות את ה' יתברך מעסקיו שהוא עוסק בהם, באיזו גזירה וכיוצא, חס ושלום, ולקרות אותו משם, שישליך זאת ויפנה אלינו למה שאנו רוצים לדבר עמו, לבקש ממנו שיקרב אותנו לעבודתו יתברך. כי כשאחד מישראל רוצה לדבר עם ה' יתברך לפרש שיחתו לפניו יתברך, אזי ה' יתברך משליך כל ענייניו וכל הגזירות שרוצה לגזור, חס ושלום, וכל העסקים שלו שהוא יתברך עוסק בהם כביכול, והוא משליך הכל ופונה עצמו רק לזה האיש שרוצה לדבר עמו ולפרש שיחתו לפניו, ולבקש מאתו שיעזרהו להתקרב אליו יתברך"

עוד משהו חשוב: "מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כּחוֹ וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה..." אם כן חשוב להקפיד על זה בפרט בשעת מגפה וחשוב גם להתקשר לכל החברים לשמח אותם מאוד מאוד כדי שלא תתפשט המגפה שהמטרה שלה מצד הסטרא אחרא זה אך ורק להכניס אותנו לעצבות ולדאגות חינם.

כמאמר המשורר: מעכשיו- רק שמחה! לא לוותר! לחייך בלי סוף. לרקוד לרקוד לרקוד! אני אומר את זה גם מנסיון ממש ה' זיכה אותי לראות שזה עובד כמו בקסם- כשהייתי עצוב הייתי חולה וכשימחתי את עצמי נרפאתי כמעט מיד. זה לא צחוק! (או שאולי זה כן)

לשמח חברים! להתפלל לה' שנהיה שמחים! את לא יודעת כמה את משמחת את מי שאת סתם מתקשרת אליו אפילו אם את לא כ"כ קשורה אליו! אני עשיתי סבב לכמה חברים שאני מכיר בקושי וזה שימח אותם עד הגג. אפילו התקשרתי לרב שלי למרות שחשבתי שהוא ישמח אותי- ובסוף שימחתי אותו הכי הרבה.

בנוסף- אי אפשר לחזור בתשובה באמת אם לא בשמחה. כי גם תשובה זאת מצוות עשה (או לפחות וידוי לא נכנס לפרטים) ואי אפשר לקיים אותה בשלמות בלי שמחה! כתבתי את זה כי בדרך כלל המטרה של מגפה היא לעורר אותנו לתשובה.

למרות שלדעתי המטרה של המגפה היא לבדוק האם אנחנו שמחים ומודים לה' למרות כל הצרות.

ה' יזכה אותנו וישמח אותנו. תודה על השאלה היא גרמה לי לחשוב.

לקחתי לרשותי את העצות.

(התכוונתי פחות על המגפה, יותר בעניין של השנאת חינם וההשמצות בתקשורת שרואים גם בשגרה רגילה לצערנו.

אך גם זה יכול לעזור כי כדי לתקן את העולם צריך קודם לתקן את עצמנו)

א ביסלע איז אויך גיט! מעט זה גם כן טוב! ולמה ביידיש? כדי לחדד שכמו בכשבנאדם רעב למרות שהוא לא יאכל הכל הכל הוא לא יוותר על איזה ביס קטן מהעוגה... אז מה אפשר לעשות?

ברוך ה' בנושא הזה של אהבת ישראל זכיתי לעבור מסע מרתק בנפש והעיקר מה שיצא לי משם ומה שאני יכול לתת זה כמה דברים-

אחד:זה נחמד להגיד "אני אוהב כל יהודי!" ושאר ססמאות אבל ובאמת יכול להיות שיחסית אני אוהב. אבל צריך לעבוד על זה. כלומר לשבת עם עצמך כמה דקות כל יום ולהכניס את זה לרגש טוב טוב. לחזור על זה. אני אוהב כל יהודי. והמבחן- האם אני שמח בשמחתו.

דבר שני-גם אם אי אפשר בבת אחת את כל עם ישראל אפשר לקחת אדם מסוים/ת ולעבוד על אהבה אליו. כלומר למצא איזה נקודה טובה ואיכותית בו ולהתחבר אליה. לשנן- אני אוהב את האלוקת הזאת שמתגלה בו.

עוד משהו- לבחור כמה אנשים (יכול להיות גם אותו אחד שבחרתם קודם אולי אפילו עדיף) ולהתפלל עליו. זה עוזר מצד התפילה וגם זה עוזר לאהוב אותו.

ובעזרת ה' בזכות עוד אחד ועוד אחת שיזכו לאהוב יותר ויותר כל אחד מישראל- יהיה אהבה ושלום נפלא בין כולנו.

ושוב- תודה על השאלה.

(אגב גם עוזר להתפלל על בעיות שאנשים כותבים פה בפורום כי אז אתה לא יודע מי זה וכמו שאמרתי בדבר השלישי להתפלל על מישהו עוזר לאהוב אותו אז אם אתה לא יודע מי זה זה פשוט מפתח את רגש האיכפתיות בצורה מדהימה)

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.

כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.

האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?

האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?

או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?

העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.

מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה?  (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)

אולי  לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי? 

זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...

הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...

אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?

לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.

זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...

אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...

עכשיו מבינים קצת יותר??

אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...

חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך. 

אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??

אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...

כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...

בקיצור מורכב ביותר...