מדובר למי שכבר שומר על הנחיות משרד הבריאות ואם לא זה נכלל בחובת ההשתדלות הראשונית ושיעשה את זה מיד.

לקבוע שיעור תהילים יומי מיוחד. אפשר להגיד את הסליחות עוד פעם. לא חייבים רק בעשרת ימי תשובה. יש שם הרבה קטעים על מגפה אפשר לציין אותם.

לפנות זמן מיוחד לדיבור ספונטני עם ה' ובתוכו גם להקדיש מספר דקות לבקש ממנו על העניין הזה בפרט. יש להזכיר כאן שיחה של רבי נחמן- "הייתכן שאנו מניחין את ה' יתברך שיעשה ויחשוב לגזור גזירות בעולם? כי אנו צריכין לקרות את ה' יתברך מעסקיו שהוא עוסק בהם, באיזו גזירה וכיוצא, חס ושלום, ולקרות אותו משם, שישליך זאת ויפנה אלינו למה שאנו רוצים לדבר עמו, לבקש ממנו שיקרב אותנו לעבודתו יתברך. כי כשאחד מישראל רוצה לדבר עם ה' יתברך לפרש שיחתו לפניו יתברך, אזי ה' יתברך משליך כל ענייניו וכל הגזירות שרוצה לגזור, חס ושלום, וכל העסקים שלו שהוא יתברך עוסק בהם כביכול, והוא משליך הכל ופונה עצמו רק לזה האיש שרוצה לדבר עמו ולפרש שיחתו לפניו, ולבקש מאתו שיעזרהו להתקרב אליו יתברך"

עוד משהו חשוב: "מִצְוָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד וּלְהִתְגַּבֵּר לְהַרְחִיק הָעַצְבוּת וְהַמָּרָה שְׁחֹרָה בְּכָל כּחוֹ וְכָל הַחוֹלַאַת הַבָּאִין עַל הָאָדָם, כֻּלָּם בָּאִין רַק מִקִּלְקוּל הַשִּׂמְחָה..." אם כן חשוב להקפיד על זה בפרט בשעת מגפה וחשוב גם להתקשר לכל החברים לשמח אותם מאוד מאוד כדי שלא תתפשט המגפה שהמטרה שלה מצד הסטרא אחרא זה אך ורק להכניס אותנו לעצבות ולדאגות חינם.

כמאמר המשורר: מעכשיו- רק שמחה! לא לוותר! לחייך בלי סוף. לרקוד לרקוד לרקוד! אני אומר את זה גם מנסיון ממש ה' זיכה אותי לראות שזה עובד כמו בקסם- כשהייתי עצוב הייתי חולה וכשימחתי את עצמי נרפאתי כמעט מיד. זה לא צחוק! (או שאולי זה כן)

לשמח חברים! להתפלל לה' שנהיה שמחים! את לא יודעת כמה את משמחת את מי שאת סתם מתקשרת אליו אפילו אם את לא כ"כ קשורה אליו! אני עשיתי סבב לכמה חברים שאני מכיר בקושי וזה שימח אותם עד הגג. אפילו התקשרתי לרב שלי למרות שחשבתי שהוא ישמח אותי- ובסוף שימחתי אותו הכי הרבה.

בנוסף- אי אפשר לחזור בתשובה באמת אם לא בשמחה. כי גם תשובה זאת מצוות עשה (או לפחות וידוי לא נכנס לפרטים) ואי אפשר לקיים אותה בשלמות בלי שמחה! כתבתי את זה כי בדרך כלל המטרה של מגפה היא לעורר אותנו לתשובה.

למרות שלדעתי המטרה של המגפה היא לבדוק האם אנחנו שמחים ומודים לה' למרות כל הצרות.

ה' יזכה אותנו וישמח אותנו. תודה על השאלה היא גרמה לי לחשוב.

לקחתי לרשותי את העצות.

(התכוונתי פחות על המגפה, יותר בעניין של השנאת חינם וההשמצות בתקשורת שרואים גם בשגרה רגילה לצערנו.

אך גם זה יכול לעזור כי כדי לתקן את העולם צריך קודם לתקן את עצמנו)

א ביסלע איז אויך גיט! מעט זה גם כן טוב! ולמה ביידיש? כדי לחדד שכמו בכשבנאדם רעב למרות שהוא לא יאכל הכל הכל הוא לא יוותר על איזה ביס קטן מהעוגה... אז מה אפשר לעשות?

ברוך ה' בנושא הזה של אהבת ישראל זכיתי לעבור מסע מרתק בנפש והעיקר מה שיצא לי משם ומה שאני יכול לתת זה כמה דברים-

אחד:זה נחמד להגיד "אני אוהב כל יהודי!" ושאר ססמאות אבל ובאמת יכול להיות שיחסית אני אוהב. אבל צריך לעבוד על זה. כלומר לשבת עם עצמך כמה דקות כל יום ולהכניס את זה לרגש טוב טוב. לחזור על זה. אני אוהב כל יהודי. והמבחן- האם אני שמח בשמחתו.

דבר שני-גם אם אי אפשר בבת אחת את כל עם ישראל אפשר לקחת אדם מסוים/ת ולעבוד על אהבה אליו. כלומר למצא איזה נקודה טובה ואיכותית בו ולהתחבר אליה. לשנן- אני אוהב את האלוקת הזאת שמתגלה בו.

עוד משהו- לבחור כמה אנשים (יכול להיות גם אותו אחד שבחרתם קודם אולי אפילו עדיף) ולהתפלל עליו. זה עוזר מצד התפילה וגם זה עוזר לאהוב אותו.

ובעזרת ה' בזכות עוד אחד ועוד אחת שיזכו לאהוב יותר ויותר כל אחד מישראל- יהיה אהבה ושלום נפלא בין כולנו.

ושוב- תודה על השאלה.

(אגב גם עוזר להתפלל על בעיות שאנשים כותבים פה בפורום כי אז אתה לא יודע מי זה וכמו שאמרתי בדבר השלישי להתפלל על מישהו עוזר לאהוב אותו אז אם אתה לא יודע מי זה זה פשוט מפתח את רגש האיכפתיות בצורה מדהימה)

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....