הפחד הזה שיום אחד הוא יקום וילךהריון ולידה2

אני יודעת שזה לא נכון לחשוב ככה.

אבל יש לי את הפחד הזה.... 

שנינו חזרנו בתשובה כמה שנים לפני שהתחתנו.  

והפחד הזה בא איתי משם , מהעולם ההוא ,לכאן והוא לא רוצה ללכת.. נשמר עמוק בלב ומאיים לצאת.


אני חושבת שאם יום אחד כבר לא אראה יפה בעיניו ...? יום אחד יהיו לי קמטים... אני יראה אחרת... ואז הוא כבר לא יאהב  להסתכל עלי.... ואולי הוא כן יאהב אותי אבל לא את החיצוניות שלי ואז... יסתכל על אחרות...כי תמיד יהיו יותר יפות ואולי זה יכול לקרות אפילו עכשיו?! קשה לי ההרגשה הזאת מאוד.. אוכלת אותי מבפנים.


הוא לא אחד כזה שמסתכל ב״ה אבל הראיה הזאת באה איתי מהעולם הלא דתי ככ טבועה בי... כי ראיתי דברים...(לא קרה לי אישית ב״ה) אבל ראיתי...ראיתי...ושמעתי מקרים ואני עדיין שומעת....


ועכשיו אם הוא רואה בטעות מישהי שנראית טוב או לא צנועה זה פשוט מציק לי בוער לי התסכול עם הכעס עם הפחד...הכל מתערבב לי ביחד...ואז אני מתחילה להתעצבן עליו ללא סיבה כל התסכול שלי נזרק עליו...


ואז פתאום באלי להיות לבד... לא לפחד מזה... לא להיות בלחץ הזה שהוא  ראה מישהי יותר יפה חיצונית ועכשיו אני פחות יפה בעיניו...ואז פתאום נראה לי שאולי הוא הסתכל בכוונה...כי כמה אפשר להיות עם אותה אישה?! כן זה משם... מהעולם ההוא שנטבע בי... שנשארו בי שאריות ממנו שלא הצלחתי למחוק...


ונסיתי להפנים ש״חן אישה על בעלה״ אבל לא מצליח לי כי גם בעולם הדתי אנשים מסתכלים בחוץ... ויש לי פחד...איפה החן של הנשים שלהם נאבד?


וגם חוויתי מקרוב וראיתי איך אבא שלי עזב את אמא שהייתה במצב נפשי לא פשוט אפילו שהוא היה דתי....במצב הכי קשה שלה קם והלך... וגם היא שאלה אותו בהתחלה ״אם אהיה חולה אתה תשמור עלי״ וענה שכן... והוא לא... אז אפילו שזה לא היה בגלל שהוא הסתכל על נשים אחרות או משהו... עדיין זה מוסיף לי לקושי...


שאולי יום אחד הוא יקום וילך...

והוא אוהב אותי... מאוד... כשאנחנו רבים הוא בוכה... שקשה לי הוא בוכה איתי... אפילו פעם שהייתה לנו תקופה קשה ורבנו הרבה מתוך כעס אמרתי לו ״אז נתגרש״ והוא לא רצה ואז אמר משו כמו ״אם זה ככה (שאנחנו לא מסתדרים) אז אני אתפלל על עצמי...״ ושאלתי ״מה תתפלל" ואמר ״שאני אמות״... ובכה  (ואין לו שום בעיה ב״ה אמר את זה מתוך כאב מאוד עמוק ואחרי תקופה קשה...)


והוא ככ רגיש ועדין ומתוק... ואוהב אותי ורוצה לעשות לי טוב.. אומנם לפעמים לא מבין אותי כמו הרבה בעלים שקשה להם להבין ראש של אישה. 


ואני גם מאוד אוהבת אותו...אבל שעולה לי המחשבה הזאת או כשיש משבר בנינו או שהוא אומר איזה משהו או הסתכל לאיזה כיוון פתאום... פתאום הכל עולה לי בבת אחת... כל התסכול מהדבר הזה...


שאולי כדאי שאמנע מעכשיו את התוצאה הזאת ואקום ואלך....

אבל אני אוהבת אותו ויודעת שאולי (?) זה לא נכון..בשכל(?) אבל הרגש החזק הזה גובר... הופך להיות כמו ידיעה ברורה שזה ככה.


קשה לי... ככ קשה לחזור בתשובה ולמחוק הכל... כמו לשנות טבע....


תגידו לי שזה לא נכון... תשכנעו את הרגש הקשה הזה שלי. 




איזה מתוקהגלויה
אין לי יותר מדי מה להגיד... מקפיצה לך.
נשמה שליחגהבגה
ממש ממש לא.
ממש לא
נכון, יש מקרים
אבל ה' ברא את העולם כל- שיש גבר ויש אשה.
והם מיועדים להתחתן, ולקיים בית, יציב נאמן וחזק.
הוא ברא לגברים נסיון של צניעות- ונתן דרכים להתמודדות.
בעצם הבעיה שלך היא בנתינת אמון- כנראה שנכווית קשות העברת. צר לי על זה..
אבל נשמע שאת מכניסה את עצמך לסרטים- שלא קיימים.
של קומי והתגרשו עכשיו כדי שלא יקרה מצב שהוא יילך אח"כ?
למה?
אתם חיים יחד
שומרים טהרה (כך זה נשמע) - זה תנאי חיובי לשמירת הזוגיות.
בעלך נשמע אדם צדיק ועדין ששומר עיניים- למה את דוחקת אותו לפינות שהוא בוכה ונשבר?
הוא אומר לך שזה לא יקרה- תני אמון!
עוד בעיה שאני חושבת שאפשר להבין ממה שאת כותבת- חוסר ביטחון עצמי, אבל בפער.
אז 2 דברים.
טיפול
או
טיפול.
טיפול רגשי לעצמך להעצמת הביטחון העצמי בעצמך
וטיפול במשקעים מהעבר שיעזור לך לבנות אמון.
כי מה שאת מתארת זה פשוט לא קיים, לא קיים.
יש בגידות ה' ישמור, אבל זה לא מה שאנחנו צריכים לקחת בחשבון כש מתחתנים! ובוודאי לא צריך לחשוב על זה כש נשואים..
הבהרההריון ולידה2
ה"דוחקת אותו לפינות שהוא בוכה" זה לא היה קשור לנושא הזה....אלא לתקופה קצת קשה שהייתה בינינו בגלל המשפחה שלו ...בלי קשר לנושא הזה .
זאת רק הייתה דוגמא להראות שאני יודעת שהוא באמת ככ אוהב אותי.

* חוסר אמון מודה שיש לי עוד מקטנות
* וגם חוסר ביטחון (וזה הכי אבסורדי כי חברות היו מקנאות בי ...מבחינת מראה מבחינת שכל...שלא שלי בכלל הקב"ה נתן ב"ה ....)

אבל לא לא חושבת שזה בגלל מה שהיה בין אמא לאבא שלי (החוסר בטחון והאמון אולי כן).

כי דווקא הפחד הזה שהוא יסתכל או יתעניין במישהי אחרת גם בלי לעזוב או משהו....זה מציק לי....

כי אם ח"ו יקרה לי משהן רפואי/נפשי אני בטוחה שהוא ישאר איתי (בניגוד לאבא שלי שגם אותו אני מאוד מאוד מבינה כי גם ככה הם לא ככ הסתדרו).והוא לא עזב אותה בגלל אישה אחרת או בגלל שהוא הסתכל...הפוך הוא אהב אותה אבל היה לו קשה המצב של הדיכאון וגם היו בעיות עם המשפחה וכו וכו...אבל לא לא נשים אחרות...אני זוכרת כמה אבא היה אוהב את אמא ואפילו מקנא שמישהו מתחיל איתה...חמוד....

אז אני חושבת שכן יש לי אולי משקעים מהבית אבל הנושא הזה של להסתכל על נשים אחרות בא מסיפורים שהיו קרובים אלי...ב"ה לא מהבית של ההורים.

והעניין שאולי אקום ואלך כדי למנוע את זה עולה לי רק שאני מרגישה כאילו הוא הסתכל על מישהי. או כשאנחנו רבים ופתאום השווה אותי למישהי אחרת...ולא כל הזמן בראש שלי...

אז לא יודעת...





..הריון ולידה2
-@תפוחים ותמרים
-@בתי 123

לא הצלחתי לתייג בהודעה הקודמת
אם הןא השווה אותך למישהי אחרת זה באמת ממשבתי 123
לא בסדר
נסי לחשוב עם עצמך האם משהו בו או בהתנהגות שלו גורם לך לחוסר בטחון הזה או שזה באמת הכל אצלך
אני חושבת שגם וגםהריון ולידה2
לא היה לי בטחון עצמי יותר מידי ...
ולפעמים בכל מיני משפטים שהוא אמר אולי הוריד עוד קצת

זה שילוב של שניהם....גם הייתה תקופה שהרגשתי שהוא יותר קשור למשפחה שלו מאשר אלי..וכל מה שהם עושים אני צריכה להבין ושהם עושים משהו(והם באמת עשו דברים לא בסדר. התייעצנו ווזה לא רק "היה נראה לי גדול" זה באמת היה ככה מוגזם) הוא לא מבין למה זה מפריע לי...וזאת הייתה התקופה הכי קשה שלנו...

ולגבי ההשוואה למישהי אחרת זה לא מישהי שהוא מכיר סתם כל פעם מה נשים אחרות עושות במקרה הזה?וכד'

או שנכנס לבית של השכנה כדי לבדוק איזה נזילה. ואז בא הבייתה והכל היה הפוך בגלל שהייתה נזילה במטבח. ואמר "בכל מקום בבית יש כסאות הכל מבולגאן" (אף פעם לא ככ הפריע לו) ואז אמרתי לו "בכל הבתים שיש ילדים זה ככה" ואז הוא אמר לי "לא אצל השכנה למעלה זה לא ככה"....ככ נעלבתי ...השכנה למעלה לא במצב דומה לשלי בכלל...ולא עם ילדים בהפרשים כמו אצלי והיא זה לא אני (ואני מאוד אוהבת סדר אז בכלל נגע לי בנק רגישה).....

לפעמים מרגישה לא בסדר....בהריון הרבה פעמים היה שואל "מה את לא יכולה להרים את זה? ככה זה כל הנשים בהריון"....אם קשה לי אז "אז מה נשים אחרות עושות"??
באמת נשמע שחלק מההרגשה שלך היא גםבתי 123
בגלל ההתנהגות שלו...איך התקשורת שלכ? ניסית לדבר איתו על זה פעם? אולי תציעי לו ללכת לכמה מפגשים של יעוץ
התקשורת שלנוהריון ולידה2
כרגע יותר טוב.

בהתחלה באמת הוא ממש לא היה מבין אותי. היה מבטל את הרגשות שלי ורוצה שאני יעביר הלאה דברים בכזאת קלות כמוהו...לא משנה כמה אמרתי לו שזה קשה לי.

ממש לא היה מבין אותי....והיה לי ממש קשה עם זה. תסכל אותי מאוד..... עכשיו הוא לאט לאט מצליח ושומע הרצאות על זה וקורא... וקולט שאישה בנויה אחרת ממנו וזה לא רק אני...

ואולי באמת נחשוב על כמה מפגשים של ייעוץ...
לדעתי קרוא בספרים קדושים על שלום ביתרויטל.

חובת האיש כמובן לאיש, וחובת האישה לאישה,

לקבוע וללמוד קבוע בספר מוסר מחזק, לשמוח שזכית

ואת עכשיו יודעת את האמת, רק להתחזק ולשמוח עם מה

שיש ולא לתת ליצר לחשוב מהעבר, בהצלחה רבה רבה לך.

מאמיתפוחים ותמרים
אני חושבת שאת צריכה לפתוח את העזיבה של אבא שלך.
אני לא בטוחה שחרדת הנטישה הזו מקורה בחזרה בתשובה ובעולם החילוני.
אני גם ילדה גרושה. גם אצלי אבא עזב (כשהייתי בת 9) וגם לפני כן אמא שלי לא ליקקה דבש.

היום - הרבה שנים חלפו - כבר יש לי עין טובה גם עליו וגם על אמא, ואני יכולה לראות את האהבה ואת החיבור שהיה ביניהם.

תמיד איחלתי לעצמי זוגיות בריאה ויציבה. ממש במקום ראשון ברשימה. לקח לי הרבה זמן ותופעות עבודה עצמית לבנות אותה. היו כל מיני קשיים - שלי, שלו, שלנו - בדרך. היום אנחנו רחוקים מהשיא שלנו, ואני חותמת על הזוגיות שלנו.

זמן ועבודה עצמית ישפרו את התחושה הפנימית שלך. אם החרדה גדולה עד כדי כך שאת לפעמים שוקלת לעזוב כדי להימנע ממנה - מעיד על כך שאת זקוקה לעזרה ומהר.

בהצלחה!!!!!
יקרה אני חושבת שיש לך המון משקעים ובעיקר מהביתבתי 123
אין שום קשר לדתיים וחילונים לצערי אני מכירה המון סיפורים בכל המגזרים
ומצד שני גם המון זוגות ובעלים מקסימים .
אל תשארי עם הפחדים האלו לבד נשמע שזה ממש הפך לחרדה לא רציונלית תנסי אולי טיפול טבעי אומהופתיה דיקור ואולי תשקלי קצת שיחות עם איש מקצוע
הרגש או המחשבות האלו מגיעים מאמונה נסתרתים...
שאת לא מספיק טובה.
זה לא שאריות מהעולם החילוני שאת צריכה למחוק.
זה שאת צריכה להיות שלמה עם עצמך כמו שאת, לאהוב ולהעריך את עצמך כמו שאת. תסתכלי במראה ותראי כמה את נפלאה וכמה בעלך יהיה מטומטם עם יעזוב אותך.
ויותר מזה, תאמיני בעצמך ותדעי שאת תהי בסדר גם אם חס וחלילה הנישואים שלכם לא יחזיקו לנצח. את לא תלויה בו והיא לא תלוי בך, אתם בוחרים להיות ביחד ואתם עושים את הבחירה הזו כל יום שאתם ביחד
מאוד הגיוניהריון ולידה2
שזה ככה....במיוחד שהבטחון העצמי שלי לא בשמים...

אבל כן חושבת שהמקרים האלו של אנשים שמסתכלים בחוץ מעמיקים את החשש....לא?
אני שומעת מקרים כזה ומתכווץ לי הלב...
אנחנו לא דתייםתפוחים ותמרים
ובעלי יכול להסתכל על מישהי אחרת. אני לא מגיעה עם הערכים של העולם הדתי, אבל אין אף אשה בעולם שיכולה לאיים על המקום שלי בלב שלו.
גם אם היא הרבה יותר צעירה
הרבה יותר חטובה
לבושה טיפ טופ
או דווקא חשופה

פשוט - אין לי תחליף 😁
ומה שהוא מוצא בי עמוק הרבה יותר מההופעה שלי
וואי וואי תקשיבי.. אני מתפעמת מכל תגובה שלך, בכל פעםהשם בשימוש כבר
עבר עריכה על ידי השם בשימוש כבר בתאריך כ' בתשרי תשפ"א 00:18
מחדש...( עזבי שהשרשורים שאת פותחת משולים בעיני לשירי ערש רכים כאלה..)

באמת אין לך תחליף.

@תפוחים ותמרים
תודה מאמי ❤תפוחים ותמרים
מסכימה איתך ה אחד, שאין לך תחליף!!!אם ל2

הכותרת היתה צריכה להיות שאני מסכימה פה אחד עם דברי תפוחימושאם ל2


את מהממתהריון ולידה2
אבל לי יפריע גם עצם ההסתכלות (שהלוואי שלא תהיה)....גם אם אני עמוק בלב שלו
את מהממת. איך את מצליחה להרגיש ככה?תהפוכות
הזדהיתי עם חלק מהדברים שכתבה הפותחת. יודעת שאצלי זה קשור הרבה פעמים לחוסר ביטחון.. הלוואי שאגיע לכזו ידיעה ברורה. אם יש לך עצות שתפי אותנו
אנחנו הרבה שנים ביחד (14+)תפוחים ותמרים
יש לנו ילדים משותפים
אנחנו מנהלים בית
רבנו בערך את כל הריבים האפשריים (והבלתי אפשריים....)
ואנחנו מכירים טוב אחד את השני
באמת
לא את הפנטזיה
לא את מה שחשבנו שצריך
שראוי
שכדאי
שנכון
אלא - את האדם שבפנים

האיש שלי אוהב אותי גם כשהוא מתעצבן עלי
גם כשהוא משאיר את התחתונים על הרצפה
גם כשהוא לא עושה מה שביקשתי שוב ושוב ושוב ושוב (ושוב)
גם כשהוא שקוע בעצמו
גם כשהוא מחנך את הילדים בדרך שהכי לא מוצאת חן בעיני בעולם
גם כשאין לו כוח להקשיב לי
גם כשאין לו חשק להיות איתי
גם.... תמיד
הצלחת נישואים, אהבה ומשיכה בין בני זוגים...
עבר עריכה על ידי ים... בתאריך כ' בתשרי תשפ"א 09:16

פחות קשורה למראה החיצוני

להרבה נשים יש חוסר ביטחון בגלל המראה אבל בעלך איתך והוא אוהב אותך ונמשך אליך כמו שאת

ודווקא גם בגלל כל מה שעברתם במשך החיים

כן יש מקרים שגבר מחפש ריגושים, אבל גבר שמכבד את עצמו ויודע להעריך את מה שיש לו, לא יסכן את זה בשביל ריגוש 

אני גם שמעתי על מקרים אבל זה לרוב נגמר בגבר עצוב ובודד בגיל מבוגר, שאיבד אישה שאהבה אותו ומשפחה

 

בסופו של דבר אי אפשר לדעת מה יהה בעתיד אבל גם אי אפשר לחיות בחרדות

את לא תלויה בו, ואם כבר להפך- גבר זקוק לאישה ויציבות בשביל להיות מאושר יותר ממה שאישה זקוקה לזה

תאמיני בעצמך שאת תהי בסדר גמור לא משנה מה יקרה בעתיד

תחזקי את הבטחון העצמי שלך ותדעי שאת שווה ומקסימום אם הוא ילך את תמצאי גבר יותר טוב כי את שווה! בדיוק כמו שאת!

תודההריון ולידה2
ממש חיזקת ועודדת במילים שלך!!
אבל היא דיברה על מראה חיצוניחולת שוקולד
בתחום הזה האמונה ש"אני לא מספיקמטובה" יותר הגיונית ולדעתי פחות קשורה לחוסר ביטחון
אז תוציאי את זה גם מהראש שלךים...
כל אמונה שאני לא מספיק טובה היא לא נכונה.
מי קבע מה נכון ומה לא, מי קבע למי יש מראה יותר מוצלח מלאחר. מאיפה מגיעה הביקורתיות הזאת
שנערות יפהפיות מרגישות מכוערות. שבחורות אנורקטיות מסתכלות במראה ומרגישות שמנות או לא מספיק רזות.
זו לא אובייקטיביות, זו ביקורתיות חולנית שהתרבות שמקדשת יופי יוצרת.
מי קבע מה יפה ומה לא.
למה שאישה עם יופי ממוצע צריכה להרגיש שהיכ לכ נספיק טובה או להשוות את עצמה לאחרות. כת יפה! תשאי את עצמך בביטחון ותשדרי לעולם כמה את נפלאה, בדיוק כמו שאת.
לדעתי אפילו יותר מזהשירקי
גם אם ניקח אישה שרוב העולם החליט שהיא יפה ברגע שגבר מסתכל ומחפש בחוץ גם מישהי פחות יפה ממנה תעניין אותו....
"מים גנובים ימתקו" לא משנה כמה יפה היא תהיה.
וזה לא קשור לזה שהיא "לא מספיק טובה"....
לדעתי קשור ליראת שמים של הגבר....(כמה הוא מספיק טוב ..) כי ברגע שיש לו "פת בסלו" ולא מחפש להשתדרג וכל מיני שטויות שכמו שאמרת "התרבות שמקדשת יופי" המציאה, אז הוא מסתפק במה שיש לו. ומה שיש לו זה הכי יפה בעיניו.

אני כן חולקת על נשים שאמרו שזה נובע רק מחוסר בטחון. וודאי שחוסר בטחון מוסיף פה אבל...
שאישה קצת חוששת שהבן שלה עובר כביש או כשהוא משחק שלא יפול או יקרה לו משהו זה אומר שיש לה חוסר בטחון עצמי? (אולי חוסר בטחון בקב"ה )
לא זה לא חוסר בטחון עצמי זה פחד ממציאות שקיימת וקיימת...

בלי קשר לאיך היא נראית בלי קשר לאיך שהיא מרגישה עם עצמה....זאת מציאות שיכולה להתרחש...ל"ע.

אבל הפותחת לדעתי את צריכה לזכור שאת עושה מה שאת יכולה והתוצאות כבר לא בידייך...אנחנו עושים את ההשתדלות שלנו שלא יקרו טעויות...ומתפללים!
אז אל תחשבי על זה...ותעשי מה שמתאים לך מכל מה שרשמו בשרשור הזה...וממש נשמע שאין לך יותר מידי מה לפחד במיוחד אם בעלך ככה אוהב אותך וגם שומר על העיניים! הולך עפ"י התורה....
תתחזקי בזה
🌷
יקירה..באפיק
אני לא חושבת שזה קשור לעולם הדתי, גם בעולם הדתי יש סיפורים קשים של בגידות, וגירושין לא עלינו (ולא חסר, ממש לא חסר..).
תשחררי את המחשבות שמגיעות מהכיוון הזה, ותתעסקי במה שיש, ובטוב שיש.
תהיי בטוחה בעצמך ובקשר שלכם, בעיקר בעצמך.
נשמע שיש לכם קשר טוב מאוד, פשוט תשמרי עליו ככה, עם האש והאהבה.
אל תחשבי על מה יקרה אם...כי לא יוצאים מזה.

אני למשל, משתדלת לשאול את בעלי מדי פעם אם הכל בסדר, אם משהו מפריע לו (והוא שואל בחזרה) פשוט כדי שהקשר יתחזק ויצמח עוד ועוד.
ב"ה, הקשר מדהים וזה החבר הכי טוב שלי, אבל עדיין, תמיד שומרת עלינו ממה שמפריע.

בהצלחה יקירה!
זה באמתהריון ולידה2
מה שהפחיד אותי שגם במקומות הדתיים יש את הדברים האלה. לא משנה איפה אני יהיה יש את הסיכון הזה (אומנם פוחת אבל עדיין)
וכן אני יודעת שאני צריכה לשחרר... קשה...

ומה הכוונה שומרת עלינו ממה שמפריע?
לא קראתי את כולןאורוש3
אבל למען האמת נשמע לי יותר כמו משהו פנימי ולא בטוח בעצמו, שקשור יותר לעזיבה של אבא. ואולי לעוד דברים שגרמו לחוסר ביטחון כזה. ממליצה לך על טיפול כי קשה לחיות בצורה כזו ללא אמון בסיסי.
איזה סוג טיפול?הריון ולידה2
טיפול רגשיאורוש3
עובדת סוציאלית, פסיכולוגית. יש הכרה היום מהקופ''ח ואפשר למצוא מטפלים מעולים שעובדים בהסדרי קופות. יוצא בערך 130-140 למפגש.
איזה יפה כתבת... נוגע ואותנטידבורית
מכירה ממקומות אחרים את הפחד הזה
והרצון לברוח לפני שיאכזבו אותי...
הייתי מכניסה למשוואה הזו גם את הקב"ה
לא רק נתונים טבעיים
כי בנתונים הטבעיים אין שום בטחון
בעולם יש הכל מהכל
אין לאף אחד הבטחה על כלום
אבל אנחנו מאמינים בבורא עולם
שמזמן לנו את הניסיונות *שלנו*
לעשות הפרדה בין מה שרואים בחוץ לעולם שלנו
לא להתערבב
אגב, לימודי ימימה יכולים לעשות לך טוב ליצור תיחומים
אם זה מעניין אותך...
לברוח מהר לפני שהוא ילך - זה שקר
אין אפשרות לברוח מהחיים
החיים באים יחד עם סיכונים
לחיות בפחד זה עוד שקר
כאילו זה יכול לתת לך שליטה
ימימה קוראת לזה "מחזק כביכול"
אין פה שליטה, הוא אדם עצמאי ונפרד ממך
ובטחון יש לנו ככל שנחזק את האמונה בה'
איזה תגובה יפההריון ולידה2
באמת אני צריכה להכניס את ה' וגם להתפלל שהכל יהיה בסדר בנינו.

אני אבדוק מה זה לימודי ימימה נשמע לי ממש מעניין

(קשור לרבנית ימימה מזרחי?)
♥️ימימה אביטל ז"לדבורית
את יכולה לגלגל ולקרוא קצת...
אני ממש לא חסידה של שום שיטה
משהו בהודעה שלך קפץ לי כמה ימימה היתה מתאימה פה...
למדתי שנה ימימה ונתן לי כלים לכל החיים
עוזר לעשות המון סדר פנימי ושמחה אמיתית
תפני את כל החסר שלך בחיים תמיד מול ה'
את הכאב לנקז לתפילה
הכל מתחיל ונגמר בו
כל השאר תפאורה
למדת את זההריון ולידה2
דרך ספרים/ דיסקים או שיעורים?

ראיתי שמה כמה אפשרויות....

וכבר התבלבלתי יש ככ הרבה שיטות...ייעוץ רגשי קאוצ'ינק ועוד ועוד...טבעתי....

תודה...!!! ממש מחזק אותי
למדתי בקבוצת נשים עם מדריכהדבורית
קבוצה נותנת הרבה כח ללמידה ולהתהליך..
נכון יש המון תחומים ואפשרויות נורא מבלבל
איזה תחום שלא תבחרי, עדיף אנשים עם יראת שמים
הנפש זה תחום עדין וככ רחב
אמונה זה הכלי
כןהריון ולידה2
זה משהו שאני לא אלך למישהי בלי יראת שמים..
קבוצה עכשיו נשמע לי שלא יהיה משהו מסודר בגלל הקורונה:/ במיוחד באזור הנידח שלי....

אני אבדוק את זה ממה שקצת קראתי זה ממש נשמע שיתאים....

תודה❤
כתבת מקסים וכל כך מדוי. אין לנו שליטה. הוא אדם נפרד.תפוחים ותמרים
מאד הזדהיתי ונהניתי לקרוא.
אני גם באתי משםשירקי
אומנם בגיל צעיר הרבה הרבה לפני שהתחתנתי.

וגם לי היה קצת את הפחד הזה...במיוחד שראיתי את החיים של אחותי....
בניגוד לנשים פה אני כן חושבת שלשמוע סיפורים כאלה שוב ושוב מעצים את הפחד....את המציאות הזאת...גם אם יש בטחון עצמי ואמון.

אבל
יש לנו את ה'
שדואג וידאג בכל מצב שנהיה בו
יש לנו את הנכס היקר התפילה
הדרכה של רבנים
אמונה ובטחון....

כשמחשבה כזאת עולה לי אני מנסה להסיח את דעתי....להרגע...לעשות הכל כדי להעלים את החששות האלה ....ובכל דבר שקשה לי....
וכמו שאמרו לך פה אולי איזה הדרכה שתעזור לך לגבי ה"לשחרר"

בהצלחה🌸
מעניין ישר כוחרויטל.


שתמיד תהיה לך אמונה בלב, הכל טוב והכל לטובהמתביישת_אנונימ
וממש מצער לקרוא את מה שכתבת,
אל תכנסי למחשבות... זה כנראה הפחד מהבית...
אל תכנסי לזה, יותר מידי וזו התוצאה...
תמיד שתהיה לך אמונה שהכל טוב והכל לטובה,
שלא משנה מה יקרה את מקבלת באהבה
לחשוש, את ממש לא צריכה

שולחת לך הרבה חיזוקים וכוח!
תודה❤הריון ולידה2
כנראה אני צריכה להסיח דעתי מהמחשבה הזאת כמו שאמרת...

וכמו ש-@שירקי רשמה
ואוו, אמאלה, איך פספסתי את ההןדעה הזאת?חולת שוקולד
אני בהלם, צמרמורת

כי... אני במצב הפוך בדיוק

אני באה מבית דתי ועכשיו בתהליך של איבוד האמונה
מחפשת את האמת ומתקשה מאוד לשחרר תפיסות "של דתיים"

וגם בקטע של החיצוניות דווקא מרגישה שמעדיפה את הצד החילוני ומשום מה חושבת שדווקא אם גבר מרשה לעצמו להסתכל אז יותר קל לו אם אשתו לא נראית מי יודע מה

ואוו, הלם

טבע האדם שלא שבע...דבורית
נותן לעצמו קצת רוצה הרבה ♥️

(על אם גבר מרשה לעצמו להסתכל...)
באמת?הריון ולידה2
ואיי הייתי שם וזה ככ לא נכון. תמיד יש שונים אבל ממה שאני ראיתי הם רק מחפשים יותר ויותר ואז פתאום מתחיל להפריע להם דברים באישה שלהם. ואז האישה עושה כל מיני דברים כדי לשנות את עצמה חיצונית (לא אפרט) וזה עדיין לא מספיק לו...

ברור שנשים פה יקפצו עלי ויגידו שזה לא נכון והם גם שם. אבל בהחלט יש חלק לא מבוטל שזה ככה.

חיפוש לא מעמיק בגוגל יראה לך אתרי הכרויות דיסקרטיים של גברים נשואים שמחפשים בחוץ גם כשהם נשואים הרבה זמן.



הכל תלוי כמה הגבר ירא שמים.....

הייתי שם הרבה זמן אין לך הרבה מה לחפש שם
אני לא באמת מחפשת שם בשביל דבריםצכאלהחולת שוקולד
יש דברים בדת שאני דווקא פוחדת לאבד (עוד לא עשיתי שום צעד מעשי לכיוון החילוני אבל אם..)

אני מחפשת את האמת וכשאני אמצא אותה אני אתמודד עם ההשלכות, לכאן או לכאן
לא אמרתי שאת מחפשת דברים כאלההריון ולידה2
הבנת אותי לא נכון...

רק אמרתי מה אני ראיתי ספציפית בנושא הזה... כי על זה דובר בשרשור.....
ח"ו לא חשבתי שאת מחפשת משהו כזה..
הבנתי שאת מחפשת מה האמת....
אז אמרתי שאין הרבה מה לחפש שם גם בלי קשר לנושא הזה....

זכותך לחפש את האמת לא באתי לשלול שתעשי זאת....פשוט אמרתי לך בתור אחת שבאה משם...

הבנתי, תודהחולת שוקולד
הי יקרהקמה ש.

ה' שפתי תפתח

 

 

מועדים לשמחה אישה יקרה,

 

לחיות ככה עם פחד בתוך הלב, זה דבר קשה.

 

חזרת בתשובה! 

הוא חזר בתשובה! 

התחתנתם! בניתם בית!

הקמתם משפחה! יש לכם ילדים!

ב''ה זכיתם להגשים כל-כך הרבה חלומות!

ולהגשים את עצמיכם כל-כך הרבה!

ואני מניחה שכל הדברים הענקיים האלה הם פרי של עמל מאד גדול, של מאמצים יומיומיים, של מסע מלא עליות וירידות.

 

ואת מסתכלת על כל הטוב הזה ורק משאלה אחת יש בפיך: ''א-לי, א-לי, שלא ייגמר לעולם''.

 

ומיכוון שאת יודעת שהעולם לא תמיד וורוד,

מכיוון שראית ושמעת דברים לאורך החיים שלך, 

מכיוון שראית את זה אפילו מקרוב מאד,

קשה לך לסמוך עד הסוף על הטוב הענק שיש בידיים שלך.

 

אני מאד מאד מבינה אותך ❤

 

 

 

חשבתי לספר לך מה אני עושה כשאני מפחדת:

 

אני משתדלת להחזיר את עצמי להווה. כרגע בעלי נשוי לי? הוא בריא? אנחנו אוהבים אחד את השני? אנחנו בונים ביחד את הבית שלנו? כרגע יש לנו אוכל? כרגע יש לנו דירה ואפשרות לשלם את שכר הדירה? כרגע הילדים שלי נושמים ובריאים? כרגע ההורים שלי מסתדרים ובריאים?

 

ועל זה הדרך. להיות בהווה. לספוג אותו. להעריך אותו. לשהות בו.

העבר הרי, עבר. והעתיד, הוא יכול ללבוש כל-כך הרבה צורות, אי אפשר לדעת עליו שום דבר.

אבל את הרגע הנוכחי הזה --- יש לי ביד, ואליו אני רוצה להשתייך.

 

פחד הוא רגש טבעי והוא יכול לעלות בנו. זה בסדר גמור, זה חלק מהחיים. אבל ברגע שאנחנו 'מסכימות' שהוא יישאר בתוכנו, שהוא יתביית, שהוא יעסיק אותנו עוד ועוד -- מה שקורה זה שאנחנו פוגעות בהווה. במקום ליהנות מכל מה שיש לנו ביד, מכל מה שיש לנו כבר!, אנחנו נמצאות במקום היפותטי כואב שבכלל לא בטוח אם משהו ממנו יתגשם. יש לנו רק את ההווה. רק את ההווה! בואי נעריך אותו. בואי לא נקטין אותו, לא נפריך אותו, לא נבטל אותו. 

 

ועוד משהו: את הרגע הזה שיש לי בהווה, ואני רוצה לא רק לחוות אותו, אלא גם, כמה שניתן - להפיק ממנו את המרב ואת המיטב. אז עכשיו אנחנו נשואים? יופי, אני רוצה להפיק מזה את ההכי טוב: 

 

להקדיש לנו זמנים מיוחדים,

לעבוד על התקשורת בינינו,

להתבונן בטוב שיש בנו,

להודות על הטוב הקיים,

להתפלל להקב''ה שהוא יעזור ויברך את כל מה שצריך עוד לגדול ולהסתדר לנו...

 

בצורה הזאת אני מרוויחה שני דברים:

 

(1) אני נשארת בהווה ואני ניהנת מהדבר היחיד שיש לי כרגע ביד. הוא עולם ומלואו שאני לא רוצה לפספס.

(2) בהשקעה בהווה אני למעשה גם עושה את ההשתדלות המרבית שלי לבנות לי ולנו עתיד טוב.

 

 

 

אני מקווה שזה עוזר לך...

 

בהצלחה רבה רבה!!! שתזכי ליהנות מכל המתוק שיש בחיים שלך, מתוך עיגון בטוב שבהווה ותפילה לטוב העתיד לבוא אליכם. חג שמח 💕💕!!

תודה...הריון ולידה2
ממש ממש חיזקת אותי..
תודה על התגובה המפורטת....
איזה כיף שעדכנת, כל-כך עשה לי טוב לקרוא ❤️קמה ש.
בס״ד

שתזכו לבניין עדי עד, ולכל האהבה והאמון שבעולם!!
אמן!!הריון ולידה2
העתקתי את התגובה שלך לרשימות בטלפון....
ועוד כמה תגובות שחיזקו אותי ....אני בתקופה לא פשוטה בכלל... בנוסף גם התקשורת איתו והמשפחה שלו וכו וכו...הכל מתערבב לי ביחד🙈 מרגישה בתוך חול טובעני...

ותודה לכולן ❤
וואי מותק...!קמה ש.

תודה ...הריון ולידה2
את ממש מתוקה! באמת אני רואה פה תגובות שלך בפורום ואת מעודדת מאוד מאוד...

אני צריכה כמה ימים לנוח ממש לנוח ולשכוח מהכל ולצבור כוחות ....בלי לחשוב על כלום....פשוט להתאוורר לתת לנפש שלי אוורור..

וקראתי עכשיו את הפוסט שלך על הנמלה....ועוד כמה וממש חיזק אותי....תודה!!❤
❤❤קמה ש.אחרונה

בס''ד

 

אז אני תפילה שתקבלי עכשיו את כל המנוחה והאוורור להם נפשך כה צמאה! 

 

תודה מעומק הלב על המילים. זה מאד מחזק אותי.

 

 

 

תרגישי טוב יקרה, בע''ה אחרי החושך יבוא אור גדול - 'הירידה לצורך עלייה' 💛

מישהי שנכנסת להריון עם מירנה?הריון ולידה

משקשקת שזה אולי מה שקורה לי עכשו

דימומים מוזרים ותחושה של בעלי שהחוט קצת התארך

אני, אבל הוא נפל...אני=)

וואוהריון ולידה

תודה

כשהיה לי ככהפרח חדש

התברר שההתקן זז וכמעט יצא לגמרי

עדיין מונע באחוזים מסויימים

אבל לא להשאיר ככה

ומה עושים ? צריך חדש?הריון ולידה

כשהתקנתי הרופא הביא לי אחריות של שנה עם כרטיס , אני בתוך השנה. רלוונטי?

בטוח זה אומר שזה זז?

תנסי לבדוק אם את מרגישה את החוטפרח חדש

אם כן כמעט בטוח שזז

ואם נתן אחריות אז תחזרי אליו

אני הייתי כבר 2 שנים אחרי ההתקנה והוצאתי וזהו

אבל בעיקרון צריך לשים חדש

או להכניס אותו פנימה חזרה @אמאלה סיפרה שזה קרה לה והרופא הכניס

תמיד הרגישו את החוטהריון ולידה

הייתי צריכה לקצר בכל מקרה כי הוא הפריע ודחיתי את זה.

לא העזתי להרגיש בעצמי מעולם וחוששת להיאסר

הרגשתי אותו, מרגיש כמו 0.5-1 ס"מהריון ולידה

שיתכן שהיה ככה מאז ומעולם כי תמיד הוא הפריע לו

תלכי לבדוק. אצלי במצב כזה ההתקן פשוט זז ועמדאמהלה

כמעט על צוואר הרחם ופצע אותי והכאיב ולכן היו הדימומים וגם הכאבים.

לי הרוםא אמר שלא כדאי חהחדיר בצורה רגילה רק בהיסטרוסקופיה כדי למנוע זיהומים

הלכתי לד"ר ברונו רוזן שעשה את זה תוך 10 שניות בלי שום כאב.

הבאסה היתה שהדימום אסר אותי....

ד"א בגלל שזה מירנה- ויש בו הורמונים המניעה לא ירדה לחלוטין אבל ודאי שזה מפחית את היעילות.

היית צריכה לקנות חדש?הריון ולידה

אני יכולה בינתיים ללכת למרכז בריאות האישה או שחייב תור מסודר?

אוףףף אני לא מעיזה ללכתהריון ולידה

חוששת שיאסור!

למרות שהדם הזה נראה ממש כמו פצע

מה הפסיקה שלכם בענייני התקנים?טארקו

בגדול זה נשמע ש100% יש במה לתלות

אבל אם ההתקנה אוסרת אצלכם בכל מקרה אז כנראה שאין מנוס מזה..

אולי כדאי להתייעץ עם רב איך לנהוג לפני?

מבינה אותך, אבל באמת שהכי חשוב עכשיו זהפרח חדשאחרונה

לדאוג שההתקן יהיה במקום

באולטרסאונד אפשר לבקש מהרופאה שלא תסתכל על המתמר

אגל אם יהיה צורך להוציא/להכניס לא כדאי להימנע בגלל זה

ואחכ תשאלי את הרב שלכם מה הפסיקה שלו בענייני התקנים

עור מגורה בחורףאור.י

היי לכולן,

הקטנה שלי בת שנתיים עם עור כנראה די רגיש. כבר שנה שעברה בחורף ראיתי שהעור שלה נהיה מגורה מאוד והיא ממש סבלה וגירדה. השתדלנו להמעיט מקלחות ולמרוח קרם גוף כל פעם והמצב השתפר אבל לא נעלם.

כשהגיע הקיץ הכל חלף כלא היה, ועכשיו שוב שמתקרר זה צץ מחדש...

למישהי יש עיצות בנושא?

היא ממש סובלת ומתגרדת (בעיקר ברגליים ובצוואר).

תודה רבה לעונות!

אני ככה כל שנה, זה סיוט שימושית

כל יום פעמיים ביום קרם לחות טוב, ובעת הצורך קרם רפואי.

עוקבתדרקונית ירוקה

אנחנו מורחים קרם פעמיים ביום. מקלחות מהירות פעם ביומיים עם שמן של מוסטלה. מיד אחרי קרם.

ממליצה מאד כרגיל על הקרם לחות ליפיקאר באום שלאמהלה

לה רוש פוזה, ולפי המצב שאת מתארת הייתי מקלחת רק בשמן ולא בסבון. וגם כאן חברות הפורום מכירות שאני ממליצה על השמן של ליפקאר באום

את הילד האטופי שלי הוא פשוט הציל.

ד"א למרוח את הקרם לחות כל ערב אחרי מקלחת- לא רק שהמצב מחמיר. זה מונע מראש התלקחות.

בנוסף- חשוב מאד להלביש לה בגדים רק מ100 אחוז כותנה

לדאוג שיהיה לחות בחדר שישנה.

מציינת שאצלי ו הקרם שרף… היא לא הסכימה…חמדמדה

ברור שהקרם שורף, כי העור מגורה. למדתי להניח עליהםאמהלה

את היד מיד אחרי שמורחת זה מקרר את האזור ומרגיע. זה שורף לדקה! ומפסיק, יום למחרת זה כבר לא שורף. מנסיון- ניסתי על עצמי אחרי שראיתי שהילדון בכה

ומאז הוא כבר ידע להגיד לי זה שורף אבל לטובתי.

ממליצה גם!!ילד בכור

אוטופיק? תנסן קרם של מוסטלה באופן יומיומיחמדמדה

לא לחכות שיציק , פשוט כל ערב

או לה רוש פוזה

כם אנחנו בממליצי מוסטלה. יש להם סדרה שלמהמקרמהאחרונה

שנקראת סלטופיה

השמן אמבט שלהם זה וואו

זקוקה לתמיכה: רפלוקס סמוי*אורחת

זקוקה לתמיכה, הבנה, ועצות...

האם יש כאן אמהות לתינוקות שסבלו מרפלוקס סמוי?

הבת שלי בת 4 שבועות, וצורחת חזק כ-ל שנייה שבה היא לא עוסקת בשינה או יניקה : (

יאא קשההאונמר

היה לי בקטנה עם הבת שלי, לא סבלה, רק הקיאה אחרי כל ארוחה חצי ממנה.

תכלס עלתה מספיק במשקל אז רק חיכינו שיעבור.

אבל יש תרופה לריפלוקס, שמיועדת באמת למצבים שהתינוק ככה סובל.

ניסית?

כן... מוכר ממש.חושבת לעצמי

קודם כל חיבוק גדול. זה מאוד מאוד קשה.

גם כי את לא יכולה להרגיע אותה, וגם כי זה לא משאיר לך שנייה לנשום.

אצלנו עזר בסוף שילוב של 3 דברים:

תמ"ל ar (אנטי ריפלוקס) + ביוגאיה (למניעת עצירויות) + אומפרזול (תרופה).

אני ממליצה לפנות לרופאת משפחה,להבין איך את מתקדמת עם זה.

  • עזר לתקופות, אני כבר לא זוכרת כל כך...

דבר שני, כל הזמן להגיד לעצמך שזה זמני, אצלי זה עזר כי הבכי היה באמת רצוף, לא היה לנו יום ולא לילה...

וכל שנייה שיש לך עזרה שמתאימה לך קחי בלי לחשוב פעמיים... אפילו שמישהו רק יחזיק אותה... היא כל כך מסכנה זה באמת סבל בשבילם...

כן וזה קשה מאודדדדשקדי מרק

חיבוק

מציעה ללכת לרופא ילדים אם עוד לא הלכתי

למרות שאין פתרונות קסם

וואי זה מתיששshiran30005

הבת שלי הייתה ככה

אצלה הבכי היה 24/7 ורוב הטיפול נפל עלי אם כי בעלי סייע שהיה בבית. היינו עם תינוק בן שנה בבית כך שהקושי הוכפל. הייתי בוכה בלילות , כולם ישנים, הבית חשוך , היא בוכה בוכה ואני יחד איתה

בעצת הפורום הנהדר פניתי לרופאה היא נתנה אומפרזול ומטרנה AR

בהמשך התחילו פליטות והקאות אבל עלתה טוב במשקל

חיבוק חזק חזק , זה בסוף עובר❤️

סבלנו מזה (אולי... תכל'ס לא ברור מה היה לה...)מתואמת

מי אבחן שמדובר בזה? את עושה את כל הטיפים להקלה? ובדקתם גם לשון קשורה?

בכל אופן, מתפללת איתך שתעברו את זה בקלות...

חיבוק!ואני שר

מציעה לבדוק אוסטיאופתיה. אוסטיאופת טוב ידע להגיד אם הוא יכול לעזור בזה גם בשיחת טלפון מקדימה... (אותנו הציל בקושי קצת אחר אבל נראה לי ששמעתי שגם בזה יכול לעזור).

יש לי המלצה באיזור ירושלים אם רלוונטי.

תודה לעונות*אורחת

מוזר איך הנפש עובדת, עצם זה שאני רואה שגם אתן התמודדתן עוזר לי.

כמו שאתן כותבות, אין יום ואין לילה, והסבל הוא כפול: גם הקושי שלי, וגם הידיעה שהקטנה הזו שרק באה לעולם כ''כ סובלת!! יש לי דמעות כל פעם שאני חושבת על זה, אז משתדלת להתמקד רק בקושי שלי...

בדקנו לשון קשורה, היציאות סדירות, אין גזים יונקת בלבד.

כמובן מחזיקה אנכית חצי שעה אחרי כל הנקה.

התחלנו אומפרזול לפני שלושה ימים, בינתיים אין שיפור, הבנתי שצריך לחכות שבוע שבועיים לפני שרואים שיפור : (

לי זכור שאמרו שלושה ימים אחרי אומפרזולחושבת לעצמי

ניתן לראות שינוי, וזה תלוי במינון...

בינתיים חיבוק ותהיי חזקה,

זה באמת אתגר, במיוחד כשאת עדיין יולדת בעצמך...

עברתי את זה גם וסוחבת צלקות עד היום😌Doughnut

ועברו כמה שנים טובות...

המלצתי: לא לעבור את זה לבד! לשתף כל מי שאפשר ולחלוק עם הבעל את הזמנים הקשים. לקבל כל עזרה שמציעים וגם לא להתבייש לבקש לפני שאת קורסת.

תדאגי לך למלא פינוקים לשעות הקשות, סדרות מעניינות ללילות ערים, ועזרה ככל הניתן לימים שאחרי שתוכלי לישון,חוסר שינה זה נורא.

ממליצה בחום לנסות אוסטאופתיה אצל מישהו מקצועי, זה יכול ממש להקל.

ניסית מנשא? יכול לעזור לה מאוד ולך ♡אביה*אחרונה

ירקות/פירות- שמירת טריות בקירורפינק ליידי

איך אתן שומרות על טריות של פירות/ירקות במקרר

מלפפונים. מה ר מאוד נרקבים, מנסה לשים במקרר עטוף בשקית ואז יש אדי מים שמרככים את המלפפונים , בלע שקית הם גם מהר מאוד כבר לא טריים

אני מדברת על טריות של מס ימים לא שבועות....

גם פלפלים קשים מאוד , מהר מאוד לא נראים טוב

הקטע גם שאצחינו אוהבים שהםירות והירקות לא רכים

אשמח לרעיונות איך לשמור את הירקות והפירות במצב מעוחה במקרר

יש חשיבות למיקום בתוך המקרר - במגירות יעודיותאלישבע999

לפירות וירקות.

הירקות בשקיות הניילון מהסופר, כאשר השקיות פתוחות ומאווררות.

המגירות עצמן מיועדות לפירות וירקות (כתוב באנגלית, vegetable and fruit. מקרר סמסונג ישן). אלו שתי המגירות התחתונות במקרר. אין זרימת קור ישירה על הדברים. וגם לכל מגירה, כשהיא סגורה, יש מעין תקרת פלסטיק מחוררת, חציצה ממשבי הקירור שיש במקרר.

זה מקרר עםפינק ליידי

מגירה תחתונה לפירות/ירקות -לא מהדגמים החדשים.

האם נכון, לשים נייר מגבת סביב הפירות ירקות?

כן, זה מה שרציתי להגיד לךאביול

לשים את הטלפונים בשקית עם נייר סופג..זה עוזר, אבל אם יש כמות של מלפפונים אז כדאי לפצל לשתי שקיות.

כמו כן, יש בסטוקים ואושר עד משטחים ירוקים כאלה לפירות וירקות...

מכירה מאוד את מה שאת מתארת

כל ירק צריך אחסון שונהDoughnut

ויש סוגי ירקות ופירות שלא כדאי לשים יחד כי סוג אחד משחרר חומרים שמקריבים את השני, יש סרטונים ביוטיוב עם הסברים איך כדאי לאחסן.

ספציפית למלפפונים ששאלת כדאי לשים עטופים בשקית עם נייר סופג, כך הם נשמרים כמה ימים פריכים וטריים.

מלפפונים אני שמה בקופסה עם נייר סופגיעל מהדרום

לק"י

זכור לי שהם "אוהבים" להיות לבד. או לפחות בלי עגבניות.

אני גם בררנית נורא בירקות ולא מסוגלת לגעת בכאלהירדנית

שרכים, בטח לא לאכול...

לא מצאנו פתרון טוב מאשר לקנות בכמות קטנה פעמיים בשבוע.

זה הקטעפינק ליידי

שגם אני אוהבת את הירקות שהם קשים וטריים, כמובן ירקות שניתן לאכול קשים בעיקר מלפפונים ופלפלים.

ועושה את מה שאת עושה קונה פעמיים בשבוע...

לפעמים זה קשור לאיפה קוניםאביול

בעלי נגיד מאוד אוהב לקנות באושר עד, אבל האיכות של הירקות גרועה...

ברמי לוי בינוני

בשופרסל הכי איכותי אבל יקר...

בול. גמני קונה ירקות בשופרסלהמקורית

בגלל הטריות

אין שופרסל לידינופינק ליידי

מעניין, חשבתי שהסחורה של הפירות והירקות באושר עד נחשבת לטובה.

מה אומרות לגבי שוק מחנה יהודה? שוונ מאמץ של נסיעה ברכבת ולסחוב קניה של פירות וירקות משם?

לא מכירההמקורית

נחשב איכותיאביול

אבל בעיניי לא שווה בכלל את ההשקעה.

יש עוד הרבה סופרים עם איכות טובה, כמו למשל יוחננוף...

אישית אני קונה בחנות ירקות בכמויות קטנותראשונית

אבל אנחנו זוג ותינוק ורק אני אוהבת ירקות והחנות במרחק שדה הליכה מהבית

אני מעדיםה ככה, יש ירקן קרוב יחסית לביתירדנית

וזה התפקיד של בעלי

שמעתי לאחרונה וממש עוזרמאמינה-בטוב
לעטוף את המלפפונים בניילון נצמד. אני עושה שניים שניים, מחזיקים פי 2 זמן. לגבי עגבניות אני מכניסה בשקית ניירות סופגים מכל הכיוונים וזה גם יחסית עוזר. חשוב לא צמוד לדופן האחורית (ירקות ופירות)
אנחנו שמים בשקית עם נייר סופגאחת כמוני

וגם מלפפונים לא צמוד לדופן האחורית כי ראינו שזה מרקיב אותם מהר יותר.

קראתי פעםרק טוב!

לשים את המלפפונים בשקית עם כפית (או סכום אחר) ממתכת. היתה תקופה שעשינו את זה. נראה לי עזר.

וגם לא לשים את העגבניות והמלפפונים באותן מגירה זה גם לא טוב להם. על זה אני לא מקפידה מטעמי נוחות..

אני שמה בתחתית המגירה של הירקות נייר סופג. בשביל הנקיון. אבל רואה שכמה כתבו כאן שזה עוזר. אז אולי זה גם עוזר אצלנו (בסה"כ אם אין ירקות שהתחילו להתרכך או להרקב או ירקות פתוחים או רטיבות, נראה לי שהירקות כן מחזקים לנן באזור השבוע. בד"כ פשוט נגמר לפני)

אנחנו שמיםדפני11

במגירה התחתונה של המקרר

הם יחד- אבל לא מעורבב

זאת אומרת בצד שמאל של המגירה עגבניות

אחכ לכיוון ימין המלפפונים ועוד יותר ימינה גזר בשקית ומעליו פלפלים.

חוץ מהגזר הכל בלי שקיות. ככה כמו שהם.

אצל אמא שלי רק המלפפונים היו תמיד בשקית עם חורים שהיא עשתה בשקית, אבל אצלי במקרר ראיתי שזה מרקיב אותם יותר מהר ולכן גם הם בלי שקית.

כמובן להקפיד כשאת מכניסה את הירקות- שהמגירה תהיה נקייה ויבשה, ואם נשאר לך ירקות ישנים- אז קודם מכניסים את החדשים ומעליהם את הישנים- כדי שתשתמשי קודם בישן שלא ירקיב בעצמו ולא ידביק ברקבון אחרים. גם כן חשוב לשים לב שהירקות שאת מכניסה הם יבשים! לפעמים (במיוחד אם עושים משלוח) נם נמצאים בשקית סגורה הרבה זמן ואז נהיים עליהם אדים שהופכים לטיפות קטנות- חשוב להקשיע את הכמה דקות לנגב אותם שיכנסו יבשים למקרר- זה קריטי!

פירות- בסלסלאות נפרדות במדף שמעל, בצורה מסודרת. כנל לגבי הישנים והחדשים ולשים לב שלא נכנס משהו רטוב.

זה שומר לי ממש טוב. בערך שבוע יכול להשמר נהדר

מלפפונים אני שמה בשקית סגורה עם כפית ממתכתאמהלה

זה שומר עליהם נפלא לפחות לשבוע- ואצלי זה הולך בשקי ענק... אוכלים המון.

עגבניות במגירה השניה בקופסא מרופדת בנייר סופג.

מחוץ לקופסא הפלפלים על נייר סופג

לי זה נשמר מצוין

שימי לב אם הקור במקרר לא מדי חזק

צריך להיות 4 מעלות

בימי החורף הקרים מאד אפשר אפילו 5.

ממה שאני יודעת-קנמון

לא בשקית. השהות בשקית גורמת לזירוז הריקבון.

לשים לב לא להניח פירות כבדים וקשים על פירות רכים. נניח מלפפונים מעל עגבניות יגרמו לעגבניות להתקווצ'ץ' מהר.

בכלל עדיף שהעגבניות לא יהיו צמודות למלפפונים.

לאתר ירק רקוב ולסלק אותו. ירק בתהליך רקבון הורס את שאר הירקות שאיתו.

דווקא למשל גזר מניסיון שלי חייב שקיתאחת כמוניאחרונה

מפה בניק אחר..ברכה כפולה:)

אבל לרגל ההפתעה פתחתי ניק חדש

אז שבוע 7 ראינו דופק והכל,

והיום שבוע 10 הגענו לרופא (בנס שבעלי הגיע גם) והפתעה! יש 2 עוברים. פשוט הלם!!

אז קודם כל הייתי חייבת לפרוק פה

ודבר שני ממש אשמח לשמוע מבעלות נסיון, הרופא אמר שזה הריון מונו בי (אותה שליה) וקצת הרחיב על סיכונים, אז ממש אשמח לשמוע הרגעות שהריון כזה גם יכול להמשיך בטוב.. ובכלל על שבוע לידה, אם צריך שמירה וכו' (אני עובדת בעבודה פיזית)

וגם, עובר אחד התאים לשלב והעובר השני היה קטן בשבוע, קרה למשהי? יש לי ממש פחד שהוא לא יתפתח טוב..

ובכלל כל הרגעות על תאומים יתקבלו בברכה, יש לנו מלא פצפונים בבית תודה לה'!!

וואו מזל טוב! איזה מרגשקנקן שבור

אין לי ניסיון (רק חלום ;))

מקפיצה לך

תודהברכה כפולה:)

האמת שזה ממש לא החלום שלי, אבל ברגע שהרופא אמר את זה שנינו אמרנו מזמור לתחושה בכזאת שמחה😅

זה מופלא.מוריה

לא התנסתי בהריון כמו שלך. אצלנו זה ביבי.

אם ראו מחיצה, המצב יותר טוב.

יש כמובן יותר סיכונים כמו אנמיה, סכרת ורעלת הריון.

סביר להניח שתצאי לשמירת הריון.

ויש בדיקות שלא עושים בהריון כפול.

אישית ילדתי רגע לפני שבוע 37. אבל זה היה הריון תאומים קצת שונה.

היא עוד לא ראה מחיצהברכה כפולה:)

רק מהמנח שלהם הוא אמר שזה נראה שהם לא באותו שק ממש.

שמירת הריון כי זה יותר כבד או כי יותר סיכון ללדת מוקדם?

ואם כבר, מתי יוצאת הבטן בהריון הזה? רגילה שעד שבוע 18 בערך אף אחד לא מנחש..

אה.מוריה

שמירת הריון זה גם כי זה הריון בסיכון. וגם כי יש יותר חשש ללידה מוקדמת. (יש יותר עומס על הרחם)

אצלי יצאה יחסית מאוחר.

ואופן כללי הייתי יחסית קטנה להריון כפול.

אבל זה גם תלוי בשרירי הבטן ועוד.

באופן כללי ממה שראיתי והרגשתי יש פולסים של גדילה. בפעימות כאלה. פתאום הבטן גדלה.

ולהתפלל שייגמר בשלום וידיים מלאות. בבריאות ושמחה.

אמן, תודה רבה!!ברכה כפולה:)

אני לא מתאימה לעזור פהמתואמת

כי התאומים שלי היו בשני שקים ובשתי שליות נפרדים

את ההלם אני כן מבינה...

פותחת יקרה, מאחלת לך היריון מבורך ובריא, ובע"ה שתצאי בשתי ידיים מלאות ובריאות!

אז איך בעצם יודעים שזה לא הריון תאומים רגיל?ברכה כפולה:)

אין "רגיל"מתואמת

יש כל מיני אופנים של היריון תאומים.

אצלי בשבוע 9 (השבוע שבו באתי לעשות את האולטרסאונד הראשון) ראו בבירור שהם בשני שקים נפרדים. זה באמת היריון התאומים הכי קל, כלומר בלי סכנות לסיבוכים.

אבל גם היריון תאומים כמו שלך יכול להסתיים בברכה ובבריאות @אמהלה באמת תוכל לכתוב לך עידודים בנושא...

הרופא אמר לך שהוא רואה שהם מחוברים בשיליה אחתזמינה

הוא ראה את זה אולטרסאונד

זה לא קשור להריון רגיל זה פשוט סוג הריון

זה בהחלט הריון בעל סיכון גבוה יותר

כי העוברים ניזונים מאותה השיליה ויש מקרים שעובר אחד מתפתח על חשבון השני

אני מציעה לך להתפלל שבעז"ה הכל יהיה תקין

לא משנה אילו סיפורים יש נתפלל כולנו שההריון הזה יהיה תקין ויסתיים בידיים מלאות🙏🏼

שאלתי את מתואמת..ברכה כפולה:)

אמן, תודה!

מתכוונת להריון של לא זהים?מוריה

רואים שיש 2 שיליות, ו2 שקים, מחיצה עבה וכו'.

ככל שמגלים מוקדם יותר, מזהים את זה מוקדם יותר.

כי כשהם גדלים יותר קשה לראות.

לא לא..ברכה כפולה:)

מתאומת כתבה שיש לה זהים אבל ב2 שקים נפרדים ו2 שליות, אז תהיתי איך יודעים שהם זהים בעצם..

אה, עכשיו הבנתי מה את שואלת!מתואמת

אנחנו לא יודעים בוודאות שהם זהים - הם פשוט נראים זהים. (ויש להם צבע שיער ייחודי שמחזק את העובדה)

ורופאה מומחית אמרה לי שלפעמים ההתפצלות של הביצית קורית בשלב מוקדם מאוד, ואז היא מתחלקת לשני שקים ושתי שליות, וכך יש תאומים זהים מבחינה גנטית, אבל מבחינת ההיריון עצמו הם לא נחשבים זהים.

קראו לי, אז באתי אדום צהוב ירוק

אני אתחיל מהסוף הטוב - התאומים שלי בני 8, מתוקים מדבש ב"ה. והתאומות הזו היא קסם!

גם הם תאומי מונו-בי, שהחליטו לבדוק בעצמם את הסטטיסטיקות והסיכונים 😁

עברנו הרבה, ב"ה, כך שאני לא יכולה לבוא ולנופף בסיפורי הרגעה, אבל אני כן אגיד - שאנחנו סיפור קצה, ונכון שיש אחוזי סיכון לא מבוטלים בכלל, אבל רוצה ההריונות עוברים בטוב, וגם אלה שלא - זה מורכב אבל לא נורא.

גם אצלי עובר אחד היה קטן כל הזמן בשבוע, גם את הדופק שלו ראו רק שבוע אחרי הראשון.

זה נחשב תקין, כל עוד הפער נשמר/מצטמצם.

עוקבים ממש כל הזמן על הגדילה והפערים, כי זה סימן לשני סיכובי הריון שנפוצים אצל תאומים זהים.

חשוב לדעת שגם אם יש חלילה סיבוך יש בתוך זה סקאלה. יש מצבים שרק דורשים מעקב, יש מצבים שיש להם ב"ה טיפולים תוך רחמיים שממש מצילי חיים, ויש מצבים שאין מה לעשות חוץ מלהתפלל ולסמוך על הקב"ה שהוא יודע מה הוא עושה

מוזמנת לפרטי אם תרצי לשאול ולשמוע עוד

איך הזמן טס. 😄מוריה

אצל אחרים הם גדלים מזה מהר 😉אדום צהוב ירוק

וואי ממש תודה!!ברכה כפולה:)

כותבת לך בפרטי

וואי מזל טובשמ"פ

אין לי ניסיון עם הריון תאומים אבל שולחת כוחות וב"ה הריון משעמם וקל !

אמן!! תודה😊ברכה כפולה:)

בשעה טובה יקרה, שיהיה הריון תקין, קל ומשעמםםםםםםאמהלה

בידיים מלאות ומלא שמחה ובריאות.

אז ראשית- אהבתי את הניק, ומסכימה איתו לחלוטין. זו ברכה כפולה ומכופלת ונחת פי מליונים!!!!!

אני גליתי את ההריון בשבוע 6+5, מיד ראו שזה שניים בשק אחד ולא ראו מחיצה.

הייתי כל 3 ימים בUS, עד ששלחו אותי לד"ר נדג'ארי- מומחה מס' 1 בארץ לUS

והוא גילה את המחיצה שבוע 14+4 כמדומני.

בפעם השנייה שהגעתי לUS, עשתה לי אותו מתמחה והיא לא ראתה שני עוברים, ורק אחרי שהזדעקתי שאמורים להיות שניים ביא בדקה שוב וראתה.

היה תמיד מאד קשה לראות את שתיהן, כי הן היו תמיד באותו גודל, עם אותו קצב לב ואותם תנועות.

לדעתי זה שהם לא באותו הגודל בדיוק מוכיח יותר שסיכוי גבוה מאד שיש מחיצה.

בעקרון החשש הגדול בתאומים מוני בי הוא TTTS שזה בעצם גדילה של עובר אחד על חשבון השני

זה קורה אם יש להם כלי דם משותפים.

אצלנו ב"ה לא היה (אחרי הלידה הראו לי את השליה וראו את הכלי דם שהיו נראים ממש כמו עץ ששלח ענפים משני צידי השליה,

כלומר זה הראה לנו שכל החששות היו לשווא כי כלי הדם שלהם לא היו קרובים בכלל.)

אבל אני מכירה מקרוב תאומים מונו בי שכן היו להם כלי דם משותפים

ובערך בשבוע 20 עשו להם בחו"ל ניתוח תוך רחמי- צרבו להם את כלי הדם, ב"ה הם היום בני 15+

כיום הרפואה ב"ה מפותחת ויש רופא שמומחה לתחום- ד"ר יובל גיאלצ'ינסקי. אן את מאזור המרכז, ממליצה לך לעשות אצלו את מעקב ההריון.

כמובן שאת צריכה להיות במעקב הריון בסיכון

יש הרבה יותר ביקורות. בהתחלה היה לנו פעמיים בשבוע. אח"כ עברנו לפעם בשבוע/שבועיים, ובערך משבוע 30 זה היה כל יומיים....

יצאתי בשבוע 25 לשמירה, גם כדי לשמור עליהם כמה שיותר ולנוח הרבה וגם כי היה לי כבדדדדדדד.

עלי ראו מאד מהר... תמיד ראו עלי מוקדם כך שזה לא היה שונה מתמיד.

אצלנו חוץ מההורים אף אחד לא ידע, ולכולם אמרתי שאני חודש קדימה, כך שלא היה נראה להם מוזר הגודל...

מה גם שמיילדים מקסימום עד היום הראשון של שבוע 36.

עד כאן לבנתיים

אני פה....

רק כדי להרגיענירה22

גם לי יש תאומים מונו בי.

לא אומרת שהיה הריון קל, כי לסחוב שניים זה כבד, אבל ב"ה עבר בלי סיבוכים מיוחדים, לא יצאתי לשמירה (אבל העבודה שלי לא פיזית), וילדתי בזירוז בשבוע 36, רק בגלל שזה הנוהל. הייתי מוכנה למשוך יותר.

שיהיה בהצלחה ובידיים מלאות.

אמא לתאומים, ברוכה הבאה למועדון!חושבת לעצמיאחרונה

לי היה הריון bb, אז רק כאן להגיד שזה באמת הלם, אבל זו מתנה מתוקה, שמשדרגת לך את החיים, את ההורות ואת עצמך.

זה מורכב ומאתגר מאוד כשיש עוד קטנטנים בבית, אבל ה' נותן כוחות וזו ברכה שמאירה מאוד את הבית. הנחת כפולה ומכופלת!

מה עושים עם זה שאני נטרפת מהבן שלי?אונמר

הוא בן 5 וחכם ומקסים.

אבל יש לו קטע שהוא מציק לטונה בת 3 בלי סיבה, סתם כי היא באופציות שלו. וזה מטריף לי את המח.

מתעורר בוקר לוקח לה מוצץ וגרב. היא בוכה, אני קמה, ובלאגן.

אני ממש מרגישה את עצמי כל פעם נכנסת לטירוף. אני משתגעת.

אני יכולה לצרוח עליו או לתפוס לו את היד חזק מידי או לתת סטירה אפילו

ואני כל-כך ממוצפנת אחרי וכל כך שונאת את זה חושבת שזה לא אמור להיות.

אבל הבנתי שאני לא מצליחה שזה לא יפעיל אותי.

בזמנים אחרים אני מרעיפה עליו אהבה וחיבוקים חצילים טובות וביחד, אבל לא מצליחה שלא יקרה בכלל ההתפוצצות הזו שלי על ההתנהגות שלו.

מה אני אמורה כן לעשות?

מרגישה שאם אני אצליח לחשוב אחרת כשאני עוד שומעת שככה הוא מתנהג כרגע אני אצליח להגיע אליו כבר רגועה יותר ולא בכעס כזה גדול, אבל לא מצליחה לחשוב שום דבר חוץ מאיזה ילד בלתי 😔

והוא לא ככה תמיד וזה לא מה שאני חושבת עליו באופן כללי, אבל כשזה כן קורה אני באמת מאבדת את זה.

אני מבינה גם שזה קשור לזה שאני מרגישה חסרת אונים קצת מולו בנושא הזה כאילו אין לי דרך לעצור אותו. או אין לי דרך לשלוט באירוע. לא יודעת למה שזה מרגיש לי ככה כי הוא כן יפסיק כמובן כשאגיע.

אולי עצם זה שהוא עושה את זה רק כדי שאבוא זה מחרפן אותי.

באמת לא יודעת וזה עצוב לי להיות ככה לילד שלי.

ועצוב לי גם להיות ככה לעצמי.

בקיצור עצות יתקבלו ממש בברכה

מבינה אותך מאוד❤️מתואמת

העצה העיקרית שלי היא הדרכת הורים.

העצה השנייה שלי היא לנסות להבין שזה כנראה משהו לא בשליטתו, אף שהוא גדול יחסית. והצעד הבא הוא לנסות להבין ממה זה נובע. אבל זה קשה מאוד מאוד...

תודה.אונמר

מה הכוונה לא בשליטתו?

הוא לא מציק כי הוא רוצה להיות רעמתואמת

הוא מציק כי משהו מציק לו...

אכתוב לך כמה שאלות שאת יכולה לשאול אותו בזמן אמת (ששמעתי מקלינאית תקשורת):

  1. היא עשתה משהו שהפריע לך ולכן אתה מציק לה?

  2. אתה רוצה לשחק איתה, אבל לא יודע איך, ולכן זה יצא בצורת הצקה?

  3. אתה מאוד אוהב אותה, אבל לא יודע איך להביע את האהבה ולכן זה יצא בצורת הצקה?

    כמובן, תתאימי את השאלות לרמה שלו. ועצם זה שתחזיקי בראש את שלוש האפשרויות האלה כבר יוריד לך קצת את רמת הכעס עליו...

אנסה. תודה.אונמר

למרות שקצת מרגיש לי שזה בכלל לא קשור אליה. זה קשור לזה שהוא רוצה שאני יבוא ולא יודע לקרוא לי יפה. יש מצב?

כן, בהחלט!מתואמת

שכחתי עוד שאלה שאפשר לשאול אותו:

משעמם לך? וכשאחותך בוכה נהיה "אקשן"?

אבל נשמע שעלית בעצמך על הסיבה שנכונה אצלו. ועכשיו צריך לחשוב מה אפשר לעשות עם זה...

אולי ליזום פניות אליו לפני שהוא מנסה להסב את תשומת לבך? כמה שיותר פעמים ביום.

אולי זמן אישי רק איתו פעם אחת ביום ימלא את הצורך שלו?

זה הרבה ניסוי וטעייה והרבה עבודה, טכנית ורגשית, ואני מתפללת איתך שתעמדי בזה❤️

ואם בעלך נמצא בחלק מהיום, אז שגם הוא יתגייס למשימה הזו...

אז זהו שבאמת באופן כללי אנחנו עושים את זהאונמר

נותנים לו יחס אישי ובמשך היום זה כמעט לא קורה,

אבל בבוקר הוא מתעורר ואנחנו עוד ישנים. אז אין לנו איך להיות שם יותר...

נשמע לי מוגזם שמקום כל יום עוד שעה מוקדם כדי למנוע את זה. אני רוצה לתת לו כלים להתמודד עם החיים ולא רק למנוע היתקלויות.

בעז''ה.

צודקת בהחלטמתואמת

ובזה באמת הדרכת הורים תוכל לעזור לכם בע"ה...❤️

אם נראה לך שהוא רוצה שתקומי בבוקר, אולי משעמם לו?ירדנית

אפשר להקצות לו משחק או ספר מיוחד לשעה הזאת

פעם זה היה הבעיה והוא למד כבר מה לעשותאונמר

אבל אולי באמת צריך יותר מיקוד.

אני אנסה כל ערב לסגור איתו משהו שהוא רוצה למחר ואני אכין לו בשולחן. אולי יעזור באמת.

למרות שתכלס אם אני מספיק אמיצה להסתכל, הבעיה העיקרית היא לא שהוא רב איתה. אלא שאני מתפוצצת כל כך.

אבל שניהם באמת צריכים פתרון.

תודה

חיבוק♥️המקורית

לדעתי חוסר השליטה הוא זה שמוציא אותך מפרופורציות כמו שכתבת, ואולי גם הבכי של הקטנה מטרגר

אני ממליצה להתעכב על זה

מה עובר לך בגוף כשהילדה בוכה? את ככה מול כל הפגנת בכי? ממהרת "לכבות" אותה? קשה לך עם תחושת חוסר אונים?

אם תקראי לו כשהיא בוכה ותגידי לו שאת אוהבת אותו ותתני לו חיבוק ושיחזיר לה ?

אם לא תגיבי דקה ורק תגידי - אני באה ותאספי את עצמך ותוך כדי תחשבי על תגובה?

אני לא מסכימה עם זה שזה לא בשליטתו האמת, אני חושבת שילדים מנסים להשיג כל מיני דברים באמצעות התנהגויות. אולי הוא באמת רוצה להעיר אותה כדי לשחק למשל ולא יודע איך. אולי הוא רוצה להעיר אותך ונעזר בבכי שלה. . גם הבן שלי היה מציק לאחותו כדי להעיר אותה והסברתי לו שזה לא נעים ושיקרא לה בעדינות עד שתקום. והוא יודע לבוא להעחר אותי אם הוא קם מוקדם. גם כשהיה בגיל 5. הוא מתעורר הרבה פעמים לפני כולם?

לדעתי בגלל שזה מגיע למצב של צרחות ואפילו סטירה שזה דבר שהוא מאוד משפיל בעיניי, ובאמת מעיד על סוג של אבדן שליטה טוטאלי בסיטואציה (דווקא כי את מבינה כמה זה באמת לא בסדר), אני רואה צורך בהדרכת הורים/ טיפול סביב התחושות האלה.

עוד חיבוק גיבורה♥️ בטוח לא פשוט לכתוב ככה בפתיחות. שהשם יסייע בידך 🙏

זה בדיוק מה שהתכוונתי ב"לא בשליטתו"מתואמת

שההצקה נובעת ממקום אחר, לא מתוך רצון להציק. אלא שפשוט בלי שליטה זה יוצא בצורת הצקה...

אז לא הבנתי אותך סליחה🙏המקורית

הכול בסדר❤️מתואמת

תודה.אונמר

ממש ללכת להדרכת הורים? נשמע לי רחוק ממני.

אבל באמת אני רוצה.

אברר עם מישהי שאני מכירה בעז''ה שיהיה לי אומץ.

מבינה אותךהמקורית

היתרון בזה הוא שמדריכה טובה משקפת מעיניים של ילד את הסיטואציה ותעזור לך גם עם תיאום ציפיות מולו.

תחשבי על זה

את יכולה גם לבנות לך תכנית התקדמות מסוימת שעד זמן x אם לא חווים שיפור אפשר ללכת.

וככל שהם יגדלו זה ישתפר, מבטיחה♥️

אני חושבתoo

שמוקד ההפעלה הוא בציפייה

את מצפה שילד בן 5 לא יציק בלי סיבה

אבל ילדים

גם יותר גדולים

לא צריכים סיבה להציק

(ויש גם לא מעט מבוגרים כאלה

שמציקים בדרך שמבוגרים מציקים)

אם יוצאים מנקודת הנחה

שילד רשאי להציק

כי הוא צריך לעבור דרך

כדי לראות את העולם במבט רחב

יותר מנקודת המבט שלו

אז ההצקה הרבה פחות מציקה להורה

וכל הצקה יכולה להיות הזדמנות

לדבר איתו אחכ

לשמוע אותו

את נקודת המבט שלו

להסביר לו למה זה מציק

להציע דרכים אחרות לפעולה

אבל להשאר איתו

בצד שלו

להיות ההורה התומך והמנווט

לא השוטר

תודה ♥️♥️אונמר

היתי צריכה לשמוע את זה.

זה באמת הגיוני. בטח כשהוא איתה לבד ואני עוד לא קמתי.

אני צריכה להיות יותר בהבנה שככה זה ילד.

תודה.

מה שמפריע לך שהוא מנהל פה את המצבל666

אין לך אפשרות לא לבוא כי הקטנה היא גם ילדה קטנה וגם לה יש צרכים . אז מה שמעצבן אותך שהוא מפעיל אותך בצורה כזאת. גם אותי דברים כאלו מעצבנים.

אז צריך לקחת ילד ולהסביר לו שאם הוא רוצה שאת תבואי, הוא קורא לך. ובאיזה צורה הוא קורא לך . אבל אם הוא מציק לאחות קטנה , אז תהיה תוצאה לא נעימה. לא יקבל הפתעה , לא ילך לחבר, לא יהיה סרט. ולעמוד בזה.

בזמן הרגוע לדבר כמה זה לא נעים כשמציקים לך

וואי תודה על הדיוק. נכון.אונמר

באמת זה מה שמפריע לי.

שהוא יודע שהוא שהוא בטוח יקבל אותי.

ניסיתי להסביר לו פעם שיבוא להעיר אותי ואני יקום ואני באמת קמה, אבל התפספס. אולי ננסה שוב לחדד את זה עם איזה מבצע.

רק מציעהאפונהאחרונה

באופן מאד נקודתי ולא מקצועי או מקיף בכלל -

אולי תגידי לו בלילה בשקט באוזן שכשהוא מתעורר בבוקר והשמש זורחת בחלון, שאת מחכה לו שיבוא להתכרבל איתך במיטה?

מזדהה ממששיפור

לא ברמה של סטירה. אבל כן זה מטריף ברמות. גם בין בן 5 ובת 3, הצקות סתם, לא כי כועס. והוא לא עוצר כשאני באה, רק אם אני תופסת אותו או מסיחה את דעתו. אולי זה קשר נורמלי בין אחים בגילאים האלו?

הגיוני שזה תקין.אונמר

אני כן הבנתי מיזה שאני צריכה להיות יותר זמינה באופן מלא

מזמן הבנתי את זה ולכל זה נשאר רק בשעות הבוקר שהם קמים לפני.

ילדים צריכים נוכחות הורית.

היתה תקופהריבוזום

לפני כמה שנים שהבן שלי גם היה מציק ומרביץ לאחותו (הגדולה דווקא), בלי שום פרובוקציה מצדה. וזה באמת היה משגע! אז אני יכולה להזדהות. מצד אחד יש את החינוך שלו, ושם אפשר לומר שנגיד שוב ושוב ואפשר להיות סבלניים אתו וזה יחלחל וכו' - אבל מצד שני יש את האחות, שכאמא שלה יש לי אחריות להגן עליה ולא לתת לה לסבול ממנו. אני חושבת שממש חשוב להבהיר לילד שלא מקובל עלייך שהיא תסבול בגללו ואת חייבת להגן עליה. אבל לא לעשות את זה בכעס עליו או הרחקה שלו - אלה שני דברים נפרדים.

זה דבר ראשון.

דבר שני, באותה תקופה הרגשתי די אבודה מה גורם לו להרביץ לה סתם כך. נרשמתי לקורס קצר של הבית להורות מקרבת "למה הילד שלי מתנהג כך" (או משהו דומה). בגדול הרעיון שהם מביאים הוא שכל התנהגות מגיעה מצורך כלשהוא שמחפש מענה. ולפעמים קשה למצוא בדיוק מה הצורך הזה, אבל חשוב לנסות לחקור: מתי ההתנהגות התחילה? (וזה יכול להיות: מאז שהאחות נולדה, כן?), מתי היא קורית? כשמי נוכח? ועוד ועוד שאלות שיעזרו לנו אולי בסוף להתחקות אחרי הסיבה (אפשר לחפש רשימה של צרכים באינטרנט, יש דברים שאולי אנחנו לא חושבים עליהם). ברגע שנבין מה עומד מאחורי ההתנהגות נוכל לחשוב על דרכים לספק את הצורך שמניע אותה וממילא ההתנהגות השלילית תדעך. ספציפית עם הבן שלי אני חושבת שהיה לו צורך גדול בשליטה כי זו היתה שנה עם המון שינויים: התחלת גן עירייה, הולדת אחות קטנה והמון שינויים שלא בשליטתנו בצוות של הגן (שכולו היה מקסים, אבל הרבה חופשות לידה ועוד). לא יכולה להגיד שהצלחתי מאוד עם לספק את הצורך בדרכים אחרות, כי הרבה מהרגשת הערעור הגיעה מחוץ לבית אבל זה כן עזר שהיה לי קצה חוט מאיפה ההתנהגות הזו מגיעה. ועם הזמן וההתייצבות של הגן גם ההתנהגות שלו נרגעה מאוד.

אולי יוכל לעזור לך. זה באמת מאתגר.

בהצלחה, והרבה נחת מהם!

(חידוד של משהוריבוזום

כתבתי "בלי כעס עליו". אני לא מתכוונת שלא לגעור בו. אני חושבת שכן טוב להיות תקיפים במקרים של אלימות. אבל יש הבדל ענק בין גערה ללא כעס, שמגיעה באופן נקי רק למען חינוך, ובין כעס אמיתי. גם ההורה וגם הילד מרגישים היטב את ההבדל... כאן זו רק דעתי)

נכון. משתדלת ולרוב מצליחהאונמר

אבל לפעמים לא וכן יוצא הכעס...

תודה.

תודה!! אמן.אונמר

מזדהה, אבל אצלי שמתי לב שזה קשור לויסותיום שני

חושי.

לחלק מההצקות כמו לקחת מוצץ - יש תוצאה שתופסים איתו, לוקחים ממנו את המוצץ... מה שנותן מענה לתחושה.

אז אם יש לי יכולת לתת לו אמבטיית קצף או משהו אחר שנותן מענה לתחושה ומרגיע אותו, רמת ההצקות יורדת פלאים

מי שגומרת לעבוד קצת לפני התאריך המשוער של הלידהכל הישועות

מה אתן עושות בימים האלה בבית?

אני רוצה שזה יהיה ימים משמעותיים ולא סתם של שיעמום ובטלה שמביאים לדיכאון ולחץ..

ממליצה על הכנה רוחניתמדברה כעדן.

הפרשת חלה עם חברה/אחות. לצאת לים, לכתוב הודיה לה'... משהו רוחני לנסות לקלוט את גודל השעה של הורדת נשמה לעולם

מכינה אוכל לאחריאהבה.

כל מיני דברים שצריך לסדר עד הלידה,

טיולים בנחת בטבע

אף פעם לא מצאתי את עצמי משועממת בביתקל"ת

תמיד יש מה לארגן בבית: ניקיון, כביסות.ארגון וסדר🤨

שילוב של קינון ומנוחההשקט הזהאחרונה

הזדמנות לעשות דברים שאחרי הלידה יהיו יותר מורכבים- לצאת עם חברות/ לטייל בקטנה או כל דבר שעושה טוב לנפש

וקינון- מכבסת עגלה, מצעים, חיתולי בד, גופיות.. מרכיבה עריסה, מנקה את החדר שלנו שיהיה מוכן לניו בורן.. מכינה תיק לידה אם עוד אין..

ונחה.. אמנם שעות השינה לא נצברות אבל לפחות בשביל התחושה שהיה לי זמן לנוח לפני השינוי שיגיע

יש פה כאלה שבשבוע 12 אמרו לכן 80%בן ובסוף היתה בת?מבורכת

לא מאמינה שאני פותחת שרשור כזה... אבל מסתבר שממש שכנעתי את עצמי שזו בת והאכזבה קשה. יש סיכוי שזו עדיין בת? אפילו שהטכנאית הראתה לנו ממש בבירור את הזווית עולה כלפי מעלה? מצד שני היא אמרה 80% בן אבל שזה לא סופי... יש מה לתלות תקוות ב20% הנותרים?

עד עכשיו קיבלתי באהבה את שיירת הבנים המתוקים שלי, אבל עכשיו מאוד קשה לי. באמת חשבתי שהפעם תגיע סוף סוף הנסיכה.

חיזוקים ועידודים יתקבלו בברכה... (ואל תגידו לי אין כמו בנים, אני מאוד אוהבת את הבנים שלי אבל אין כמו בנות 😉 ואל תגידו לי שלפחות יש לי בגדים בשפע בשבילו ואני לא צריכה לקנות חדש. רציתי לא להשתמש בהם ולקנות מלא בגדים חדשים ורודים וממיסים)

למעלה זה לא בת?כורסא ירוקה.

זכור לי שלמעלה זה בת למטה זה בן. כל עוד לא ראית איבר מין יש סיכוי..

בכל מקרה אם בן קחי לעצמך את הזמן לעכל... ומאחלת לך שהוא או היא יהיו קסומ/ה ומתוק/ה

לא. בת זה ישר מקביל לעמוד שדרהמבורכת

קרה ליעל הניסים

בשבוע 12 עשיתי א"ס עם רופא והיתה גם טכנאית בחדר. הרופא אמר לי- רוצה לדעת מה זה? והטכנאית, המאוד ותיקה, צחקה ואמרה לו שאי אפשר לדעת עדיין.

הרופא הסתכל ואמר בשיא הביטחון- הנה זה בן.

אחרי חודש בסקירה המוקדמת, אמרו לי שזאת בת. וכשהגעתי שוב לטכנאית הזאת והיא ראתה שזאת בת היא צחקה על הרופא ואמרה ידעתי שאי אפשר לדעת עדיין.

אבל האמת שאני לא בטוחה שהייתי מתמקדת בתקווה הזאת, כי אז האכזבה תהיה גדולה יותר. הייתי מתמקדת יותר בלהשלים עם זה שזה בן.

וואימבורכת

זה דווקא מאוד מעודד. אבל ברור שיש סיכוי שזה יהיה בן בסוף וצריך להתכונן גם לאפשרות הזו

עשיתי אולטראסאונד כל שבועייםשושנושי

כבר לא זוכרת בדיוק באיזה שבוע.

אמרו לי בשקיפות שזה כנראה בן, שבועיים אחרי כנראה בת ככה התגלגל הלוך חזור.

בשורה התחתונה בסקירה מאוחרת סופית - בן.

נולד בן מתוק ושובב.

רק אומרת שבתור אימא לבנים אני ממש מבינהאמא טובה---דיה!

אותך❤️

לי אמרו בשקיפות בת ובסקירה היה בן..ברכה כפולה:)

כנל אבל ציינה שהיא ממש לא בטוחהשואלת12

אצלי בשבוע 13+4 ראו בבירור שזה בןפרח חדש

לא בשקיפות

אז אולי תנסי ללכת לרופאה עוד כשבועיים?

לא זוכרת באיזה שבוע בדיוק, אבל סביב 12אחת כמוני

בשקיפות עורפית רופאה אמרה לנו שהיא חושבת שזה בן , וזו בת מתוקה 😍 הלוואי בשבילך

תקני בנחת מלא בגדים חדשיםשימושית

ואני אגיד את זה שוב- תקני בגדים חדשים.

הבגדים החדשים ממיסים ונותנים כח ומותר לך להתפנק אפילו אם כבר יש לך בגדים מהבנים הקודמים.

לנו היה הפוך אבל זה יותר נפוץ (עד שבוע 23 אמרו לנו שזה בת ורק בסקירה המאוחרת אמרו שזה בן)

לא באה לבאסבאתי מפעם

שש הריונות , תמיד מה שאמרו לי בשקיפות זה מה שיצא בסוף.

ממש מבינה את ה ציפיה והאכזבה, חיבוק גדול!

עד הלידה כבר תשלימי עם זה

קרה לי בדיוק ככה^כיסופים^אחרונה