@david7031.

אתם תכתבו פיוטים, ונראה על מי אני יודע.

לכה דודי נכתב על ידי רבי שלמה אלקבץ, ממקובלי צפת בתקופת השולחן ערוך.

אדון עולם הוא אנונימי.

יוחס בטעות לאריז"ל, עם התגלות בתים חדשים נודע שם המחבר - רבי יצחק סלמה חזן.

החכם המדקדק רבי דונש (-"אדונים") בן לברט הלוי (וחתם שמו בראשי השורות שבכל בית ובית)

הבתים "אלקים תן" ו"הדוך קמי" הם ממחבר אחר, ולכן לא חתום בהם שמו.

הבית האחרון "דעה חכמה" הוא אמנם מדונש, אבל לא שייך לפיוט הזה אלא לפיוט אחר שחיבר - "דלה שובב"

ר' ישראל נג'ארה.

ריה"ל, בעל הכוזרי

וגם 'ציון הלא תשאלי' שלו.

הייתי בטוח שהוא של רשבא"ג

מחבר בלתי ידוע.

רגע רגע, תירגעו.

כן, הידיד נפש כמו שאתם מכירים אותו הוא מחבר בלתי ידוע...

ר' אלעזר אזקרי, בעל הספר "חרדים" חיבר פיוט אחר....

הוא חיבר פיוט בו אומרים:

"כי יערב לו ידידותיך" 

אז תתחזק ותתרפא והייתה לך שפחת עולם"

"וחוס נא על בן אוהבך"

"כי זה כמה נכסוף נכסף"

"אנא אלי מחמד ליבי, חושה נא ואל תתעלם"

"הגלה נא ופרוש חביב"

"מהר אהוב" - אני לוידע לנקד - אבל זה אהוב - בשורוק ולא אהוב בחולם.

אגב, האמת היא שגם את הפיוט המדוקדק כפי שהצגתי לא בטוח שהוא חיבר.

אבל זה לכל הפחות "מיוחס" אליו (היות ונמצא בתוך ספרו - "חרדים"). מה שאין כן הפיוט המצוי, שאין חכם אחד המעלה בדעתו שהוא חיברו...

ואמנם, על הצד שאכן לא הוא המחבר, אין הכרח לדחות הגירסאות המצויות מפני הגירסא שלו.

חוץ מהדקדוק ב"מהר אהוב" שהוא מוכרח מהשכל הישר.

ראו למשל בערך בויקיפדיה על "יה ריבון" שיש שינויים מנוסח המחבר.

זה לא אומר שלא הוא חיבר את הפיוט, כיוון שהרעיונות העיקריים עדיין נשתמרו. איש לא יטען (אני מקווה) שמה שיש בידינו זה קאבר על רבי אלעזר אזכרי.

(מעבר לזה שעד כמה שזכור לי ברינת ישראל תיקן את הפיוט, כך שרבים כן מכירים את הפיוט הנכון)

כמובן שלא התכוונתי שזה לא אותו פיוט.. זה היה שעשוע...

אבל צינזור אחד שאני אוהב להעיר עליו - בסליחות לשני בתרא - הנוסח המצוי בפיוט "אזון תחן" הוא  "צוה ישועות משחריך בחילוי, צור העולמים הושיענו בגלוי" כשהגירסא המקורית הייתה - "צמת בקצפך שוחחי לתלוי" (או: השוחחים לתלוי, אין משקל אחיד אז לא ניתן לקבוע מה הנכונה) כשהכוונה כמובן היא שיצמת את השוחחים = משתחווים - לתלוי = הלא הוא הממזר.

וחביב עלי למאוד להקפיד על תיקון זה...

אגב, @שחר אורן, אני חושב שהדיון הזה אמור לעניין אותך.. לאיפה נעלמת?

בסדר העבודה עיינתי קצת לקראת יוה"כ.

כאן המקום להזכיר שני דברים ביחס ל"אתה כוננת".

1. בניגוד למה שסברו רבים מהראשונים, הוא לא חובר על ידי יוסי בן יוסי. (יש חוקרים שסוברים שמקור הבלבלול הוא בפיוט אחר של יוסי בן יוסי, אתה כוננת עולם ברב חסד, שנאמר במנהג צרפת)

2. הנוסח שבידינו אינו הנוסח המקורי, והוא עבר שינויים רבים לאורך ההיסטוריה.

ושיוסי בן יוסי כבר השתמש בו כשחיבר את סדר העבודה שלו, אתה כוננת עולם ברוב חסד.

נשמט ממני קודם שכתבת "שני בתים"

זה לא נראה בתים כ"כ מעצבנים, למה צינזרו אותם? 

מן הסתם, דרישות התפקיד מהצנזור לא כללו כשרון בכתיבת פיוטים.

אז כן, הוא יוחס לו בגלל שנמצא בספרו, אבל אין וודאות שזה הוא. ויש כמה מוטיבים שונים משאר שיריו, שמוסיפים לפקפוק..

יש את הנוסח המקורי כמו שהעלית. 

וככה אני אומר...

רבי אלעזר הקליר.

מקאם – ויקיפדיה

[מהסליחות של עדות המזרח, ובאחד הימים גם בסליחות של האשכנזים]

רבי אפרים בר יצחק מרגנסבורג, מבעלי התוספות.

ואומרים את "אם אפס רובע הקן".

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....