אוף.
יודעת שכבר נמאס לכן בטח משרשור-מרמור
אבל מרגישה שאני הכי יכולה פה.
אנחנו אצל ההורים שלחי עוד מלפני ר"ה
וזה מה זה ברכה, אני ממש מודה לה', ממש ממש! יש לנו קומה נפרדת, ולבבעלי אפילו הייתה סוכה לבד בקומה למעלה, ויש לי אחות קטנה שהבנות שלי מתות עליה והיא עליהן, וההורים שלי שיא המפרגנים, עוזרים ומפנקים, ויש להם יחסים טובים עם בעלי, וממש מרגישים פה בנוח ובבית.
זה ממש חשוב לי כי הביצת שלנו מתוק אבל קטן ויהיה לי קשה ללמד שם מהזום והבנות שלי יתחרפנו פה יש עזרה ותעסוקה.
אז תשאלו- חגה, למה את בגה,.?
ובמילים אחרות למה את מתלוננת????
או, שאלה נהדרת, אענה לכן.
הקטנה שלי, שתהיה בריאה.
"ישנה" איתנו בחדר.
וכשאני כותבת "ישנה" כי אי אפשר לקרוא לזה שינה. כל שעה וחצי קמה לינוק, לפעמים לא חוזרת לישון.
עד שהרגלתי אותה למוצץ היא מסרבת לו כי אני המוצץ שלה.
ובלילה אין פשוט אין דרך להרדים אותה לפעמים היא שבעה ופשוט ערה, כי היא איתנו בחדר ורואה אותנו.
אז התחלתי להרדים על הידיים- כי זה קו ממש אדום מבחינתי..
ואני יודעת שזה בגלל שאנחנו לא בבית אבל היתרונות פה עולים על החסרונות וזה עדיין נורא קשה לי.
אני כל זמן עייפה- לא נוטלת וויטמינים וכו', ברוב טמטומי שכחתי בבית.
אני משתדלת לשמור כי די, באמת די.
הקטנה גם לא מוכנה בשום אופן לאכול בכפית, אז מאוד מתלכלכת כי אוכלת לבד.
עוד מעט עוברת שנה מהלידה ואי לא רואה את עצמי בקרוב עוד פעם בהריון- וזה מפחיד אותי.
תודה לה', באמת באמת. יש לי הכל, לא חסר לי כלום.
ברוך ה' עבודה נהדרת במקום מצויין
בעל מקסים ומאוד רזה(אאאררררררררר)
הורים ומשפחה תומכת ואוהבת
בנות מתוקות מדבש שיהיו בריאות
הכל, באמת הכל שפע של ברכה ותודה לה'
אבל קשה לי אוףףףף
מוצאת את עצמי שורפת שעות בפלאפון בערב רק כדי לברוח ולא לחשוב על כלום.
סוג של פריקה,
יודעת שנחזור לשגרה בע"ה והכל יסתדר בע"ה
תודה לכן
)