אני ממש ממש מבינה אותך!!! 

וכעע אני ממש מסכימה שיש פעמים שאני לא מקבלת..

זה מתסכל!!

ואני ממש לא אחת שדורשת יותר מידי..

צומי ובאמת אני נותנת ומפרגנת מכול הלב...לפחות אני משתדלת אולי אני לא תמיד מצליחה..

כזה נכון

צריכה הרבה צומי= מבקשת אהבה

כל אחד מבקש אהבה

כל אחד רוצה שיאהבו אותו, שיתנו לו ממש מכל הלב.

"ילד מקבל חמימות בשנים הראשונות לחייו. חמימות היא החומר, החלק הפיזי, של האהבה. חלון ההזדמנויות הזה נסגר כשהוא בערך בן שלוש.

החלק הזה, אותו אנחנו מקבלים מההורים שלנו עד גיל שלוש, הוא החלק הביסי ביותר של האהבה. החמימות, החיבוק, הטיפול בצרכינו הפיזיים, הלבשה וסירוק וחינוך לניקיון, המגע האוהב גם אחר כך, כשגדלים מעט, הרוך, המילים הפשוטות האלה של 'אני אוהבת אותך' יחד עם שאר מילות החיבה וכינויי המתיקות, היכולת לטפס לתוך חיקה של אמא או לשבת על ברכיו של אבא- החלקים האלה בונים את הכלי של האהבה. כשיש כלי- אפשר למלא בתוכו.

מכאן ואילך הוא יתמלא. כל הרגשות החיוביים נכנסים מתחת למטריה הזו, של האהבה. אמון, הערכה, אכפתיות, ידידות, מסירות, שבחים ומחמאות, הכל. יש לו כלי- והוא יתמלא לאורך חייו. כל המשובים החיוביים שהוא מקבל לאורך חייו ממלאים את הכלי שלו."

מתוך הספר- 'תלויה'. מאת ח.ברטלר. הוצאת יפה נוף, תשע"ד

ובקיצור. יש לך כלי, לקבל בו אהבה. הכלי הוא ההרגשה שאת ראויה לכל המחמאות והאהבה מבחוץ.

תפתחי את הלב, חפשי סביבך דברים טובים שאנשים אומרים לך, ותתמלאי מזה.

וכל מה שתמלאי, זה רק בסיס לאהבה שה' אוהב אותך. כל מה שאת מכוונת לקבל מאחרים ולמלא את הכלי שלך, את מכינה את עצמך לאהבת הבורא.

נ.ב

יש בזה עוד הרבה עניינים שתלויים, דרך להתקדם בה, וכו'.

אבל זה בינתיים.

תודה!  מדהים, אני אשמור לי את זה..

הבאת נק' למחשבה...

רק, לא ככ הבנתי את המשפט האחרון (לפני הנ.ב)

אם תוכלי יותר להסביר אותו אשמח

"הכלי והשפע.

הכלי- הוא גשמי, השפע- רוחני. את האהבה הרוחנית של ה' יתברך אנחנו צריכים ליצוק לתוך הכלי הגשמי של אהבה לעצמנו, לבריאה שהיא אנחנו. אנחנו צריכים לגדל את העצמי שלנו, כמו שמטפחים ילד קטן. לגדל, לחזק, לבגר. שלאהבתו של השם יתברך יהיה על מה לחול.."

(מתוך אותו ספר)

לגדל את העצמי שלנו, לדאוג לעצמנו- זה למלא את הכלי שלנו באהבה, לשים לב לאהבה שנשלחת דרך שליחים מבחוץ- חברות, הורים, אנשים בפורום... ולתת אותה לעצמנו כמו תרופה לגדילה.

העניין הזה הוא כבר ההמשך של התהליך הפנימי, להמשך עבודה וצמיחה.

אני לא יודעת כל כך להסביר את זה טוב כי עוד לא הגעתי

זה בדיוק מה שהייתי צריכה לקרוא ולהבין..

קלעת בדיוק

זה ירד מאדד (ברוך ה'..)

אבל עכשיו יש פחות פעילות ממה שהיה לפני הקורונה

בבסיס אני חי כי זה לא דורש ממנו שום פעולה אלא קורה לבד.

ואני ממשיך לחיות כי אני רוצה להתפתח ולהיות יותר שלם ומאמין שעוד יהיה לי טוב.

בנוסף אני מרגיש שיש לי פה תפקיד בעולם שאולי יהיה משמעותי

לא יודע.

מבררים את זה, מחפשים את זה

הלוואי וידעתי

כל הזמן והמטרה שלי היא לאסוף כמה שיותר כוחות כשאני למעלה כדי להצליח לעלות אחרי הירידה הבאה...

ככה עד שיבוא המשיח....