ממש תודה אהובת שתיכן גרמתן לי באמת לבכות זהו עד הסוף גם במהלך הכתיבה יצאו לי דמעות אבל זהו זה הגיע לסף

תודה על הכל.

זהו נרגעתי תודה

אוהבת

יש משהו מלחיץ במילים האלו.

יעודד אותך לדעת שאת לא היחידה?

פעם הייתי בכיוון ההפוך, דתייה במקום של חרדים, כולם היו חברות שלי

ואז עברתי לאולפנה וזה כבר היה שונה..

כי בדיוק כמו שאמרת, פשוט בדיוק

ואז דווקא בגלל זה נעשיתי יותר דוסית, כי פתאום ראיתי מנקודת מבט אחרת איך אני התנהגתי..

ומה שקרה בסוף שהרבה מאוד חברות שלי חרדיות כבר הפסיקו להיות,

אבל זה רק לטובה, את יודעת?

באמת היית רוצה להיות חברה שלהם, אחרי שהבנת מה הם באמת?

כל הכבודד לך, על מה שאת עושה, שאת נשארת ככה ולא נשברת, זה מדהיםם

כמו שאמרת- את רק מנסה להיות טובה, ברור שאת לא רעה!

מה שאת עוברת זוהי תופעה ידועה של כל מי שחפץ באמת ורוצה ומשתדל בשביל להגיע לתיקונו הנצחי והשלם. אשריך! זה מראה על גבורה גדולה. אלא שלפי עוצם גדולת נשמתך וחשיבות התיקונים שבאת לעשות בעולם אין שום אפשרות שתגיעי אליהם אלא רק בדרך הזאת. זה כמו סדנה שה' מעביר אותך, מלמד אותך כלים כדי שתוכלי אחרי זה לשרוד מעברים הרבה יותר גרועים ועוד לעזור, לחזק ולעודד את כולנו. 

והנה הכלי החשוב כדי לשרוד את העולם הזה הוא בעיקר שמחה ואמונה. כדי שתוכלי להפסיק לסבול ולהתחיל לצמוח את מוכרחת לקחת מנה רצינית של התחזקות ומנה גדושה של אמונה. אמונה בה', בטוב שבך וגם למרות שזה מאוד קשה- בטוב של אנשים אחרים וכך באמת תוכלי גם לשפר את המצב שלך כי האמונה הזאת תביא לך כל כך הרבה שמחה ותקווה וגם זוהי הדרך היחידה לשפר באמת את המצב של אנשים אחרים כמו שכותב רבי נחמן- (ליקוטי מוהר"ן מאמר רפ"ב) "דַּע כִּי צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת
וַאֲפִילּוּ מִי שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר צָרִיך לְחַפֵּשׂ וְלִמְצא בּוֹ אֵיזֶה מְעַט טוֹב, שֶׁבְּאוֹתוֹ הַמְּעַט אֵינוֹ רָשָׁע וְעַל יְדֵי זֶה שֶׁמּוֹצֵא בּוֹ מְעַט טוֹב, וְדָן אוֹתוֹ לְכַף זְכוּת עַל יְדֵי זֶה מַעֲלֶה אוֹתוֹ בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת וְיוּכַל לַהֲשִׁיבוֹ בִּתְשׁוּבָה. עצתי היא שתקחי מישהי שמציקה לך באופן מיוחד ותקחי אותה כפרוייקט כלומר- תשבי זמן מסוים ביום ופשוט תמצאי בה את הנקודות הטובות. עשיתי את זה במשך כמה חודשים וראיתי ניסים עצומים אנשים אשכרה השתנו לגמרי לגמרי לנגד עיני. אם תוכלי לעיין במאמר הנ"ל כפי יכולתך לדעתי יכול לעזור לך מאוד.

כמובן שתפילה עולה על הכל ועוד יותר התפילה הספונטנית במילים שלך שכתוב בספרים הקדושים שכל המטרה של כל הבלבולים שעוברים על כל אחד זה כדי לשחרר לנו מהפה עוד כמה מילים אמיתיים שנדבר לה' ית'. (ועוד תרוויחי מזה שיהיה לך את החבר הכי אמיתי בעולם שלא יעזוב אף פעם ואפשר לדבר איתו תמיד- ה' ית')

בהצלחה רבה בשמחה ובאמונה!

(אין זה מקומי להגיב אבל בקצרה) את צדיקה, תדעי את זה בנפשך, לא לכולם יש את ההתרוממות הזו להצליח להגיע לאיפה שאת. אני כ"כ שמח לשמוע דברים כאלה, זה מרים לי את ההתבוננות על הדור, נותן לי מנוחה שאנחנו באמת הולכים לפי החזון וה"נבואה" של הרב זצ"ל. באופן כללי - האיתנות שלך תעמוד לך לכל החיים. חזקי ואמצי! תמשיכי מתוך הקשיים וההתמודדות שלך להאיר את כל העולם, גם אם את לא שמה לב לזה.

מחזקת אותך מאוד!

במקום כזה שעבודת ה' שלך הרבה יותר קשה ודורשת מאמץ, תדעי שה' הרבהה יותר מעריך אותך!! על כל מצווה שאת עושה את מקבלת המוון זכויות! את עושה כזאת נחת לקב"ה!!

גם אם שנינו נלך בדיוק באותו אורך של החצאית (סתם הבאתי דוגמא), הצניעות שלך תהיה הרבה יותר שווה משלי! כי אני בסביבה דוסית ואת לא.. אני עושה את זה כי ככה אני רגילה מגיל אפס וככה גם כל החברות שלי ממקום מגוריי ואת לא. את עושה את זה כי זה חשוב לך ואת מתאמצת הרבה יותר! אין. פשוט אין לך מושג כמה ה' אוהב אותך. כמה את עושה לו נחת. אמרתי את זה כבר, אבל את פשוט לא מבינה כמה!! וכמה אני מעריצה אותך, גם את זה אין לך מושג..

אז תמשיכי. פשוט תמשיכי, את אלופה ויש לך כוחות מטורפיםם. כי אם ה' נתן לך ניסיון כזה כנראה שאת יכולה לעמוד בו. סליחה, לא כנראה. בטוח שאת יכולה לעמוד בו!! אין עלייך!!

ובגלל שזה נושא שהעסיק אותי הרבה באולפנה,

ממקום דומה לשלך, חשוב לי להגיב...

קודם כל את מדהימה! ממש.

אשרייך שאלו הניסיונות שאת עוברת.

מצטרפת לגמרי לכל התגובות.

רק רוצה להוסיף נקודה קטנה-

הרבה פעמים הדוסים, אלו שמקפידים, אלו שמתנהגים בדרך ארץ וכו',

הם כמו קוץ בעיני מי שלא.

תארי לך חבורה של בנות מדברות על משהו לא כ"כ ראוי,

ופתאום מגיעה מישהי שממש לא מתאים לה העסק.

התגובה בלב יכולה להיות "אוף... עוד פעם היא. מותר לנו קצת לעשות שמח"

חשוב תמיד, גם מתוך ה"דוסיות" להיות עממיים. לכבד כל אחד. גם בלב.

לאהוב את החברות, עם כל מה שהן עושות. לקבל באהבה כל אחד מישראל.

מבטיחה לך- אפשר להיות הכי דוסית שיש, לא לוותר על כלום, ועדיין להיות חלק מהחברה.

זה קשה. זה דורש. אבל חשוב לא להיות מקובעים ולקבל את השוני..

וכמים הפנים לפנים. מאמינה שזה יעבוד גם הפוך...

מתנצלת אם זה נשמע מטיף.. זאת ממש לא הכוונה.

איתך לגמרי, ומאחלת לך מלא הצלחה וחברות מדהימות!

לכבד אותן עצמן. לא את המעשים.

אפשר להיות חברה טובה של מישהי גם אם ממש שוללים חלק ממה שהיא עושה.

בעיקר- שלא מדובר בבנות חילוניות ח"ו. (גם אז זה אפשרי אבל הרבה יותר מורכב)

ממה שהתרשמתי מפותחת השרשור, לא מדובר במצב קיצוני יותר מדי (אם היא באמת לומדת בעטרת)

תכל'ס, יש המון טוב בבנות האלו. הן לא רע גמור.

אם זה המצב, זאת האולפנה, זאת החברה שבה נמצאים-

שווה לשנות את המבט, וקצת יותר להתמקד בטוב של החברות.

שלא ישמע אחרת- אני לא מבטלת את ההתמודדות.

חשוב מאד להישאר טהורה ותמימה ככל האפשר. ועדיין.. יש מה לעשות.

אני באמת לומדת בעטרת רחל למה מכירה משם בנות לומדת למדת?

(גם לי היה כיף לדבר ממשש)

ובהאבה גדולה.

תמשכי בדרך הנפלאה שלך, כי הדרך שלך הכי נכונה, תמשכי הלאה

ואל תפלי משום דבר בעולם, הפוך תמשכי להתחזק, ואת תראי בסוף

כולם יודו שאת היית הכי טובה מכולם,בהצלחה רבה רבה לך אמן.

לקחנו אותו בידיים למרצע הוא נשך וקילל אהבנו אותו אהבה יתרה משלנו בגורל חייו הוא נישק אותנו בדמעות והמשיך לקלל ולבעוט (נשברה גם צלע) ורצענו לו את האוזן והיטבנו את הנרות וחבשנו תעלומות

הוא הבטיח שיש עכביש בתוך המזוזה והבטחנו לו שנבדוק

הוא יושב על הספה וקורא תהלים והאוזניים שלו שומעות עכשיו הכל

כשאנחנו אוכלים הוא משתעל ומבקש את המלח בדמעות כבושות

מצאנו אותו מתפלל מתחת לאדמה

הוא תלש לעצמו כנפיים של עטלף מהגב ואמר תהלים

הבטחנו לו שיהיה בסדר

בלילות עצמותיו נשתברו והוא אמר בקול נואש ששוב ריסק נבואה

הושבנו אותו מול הטלוויזיה הבאנו לו סירים של פסטה

הוא בורח מדי פעם מתחת לאדמה

עצמותיו משתברות לריסוק נבואות

הוא יכל לזרוק חץ ולעבור אבל הוא תולש לעצמו את הכנפיים וקובר אותן יפה

החיות מסתכלות מלמעלה וצוחקות

אני חושב לתת לו כדורים

לפעמים אני חושב שהוא לא טוב לעולם

דמיינתי אותו נושא כנף ובכיתי גם אני

החיות מסתכלות גם עלי

על גב העכביש להחזיק בשערות

גם מכאן אפשר לשאת תפילה

ילד לך בדרך הישרה, היה שם מדביר

תסתום את האף ותנשק את הראונדאפ שבאדמה

חפש אותי באבן הטוען

תנקה אותי מהקורים

עברתי דרך יערות חבטו בי ענפים

שרתי עם עכבישים שכחתי מהשמש

עכביש

אוצר מדרשים, אלפא ביתא דבן סירא, אלפא ביתא אחרת לבן סירא | Sefaria Library

עכביש

הבאתי איתי לגן עדן מזוודה

אספתי כל חיי אבנים

שחורות מפוחמות

זרקו הכל הלבישו אותי לבן

קשרו אותי למיטה שם לצרוח

להודות ולהלל

אבנים יורדות למטה ולא רוצים אותם כאן

הילדים מדקלמים אלהי נשמה

משרפות

יש בו מאפיינים ארספואטיים, אבל הרבה מעבר לזה.

שיר שמתאים יפה לעשרת ימי תשובה, ולא רק...

המצוי הראשון. מיכאל אברהם.

אתה לא תרגיש יותר את אלוהים לעולם, אך אולי תדע אותו.

הנה, אני מרגיש אותו

ומה הקשר למצוי הראשון ולרב מיכאל אברהם?

לעתיד וראית את ימח שם עראפאת עוד 50 שנה?

מאיפה הקביעה של ךשהוא עוד לא ירגיש לעולם את אלוהים?

ולמה לעזאזל השרשור הזה מופיע בראשי

לך מפה יצר הרע לך

שה' ימלא כל משאלותייך לטובה

מחכה להמשך

מה אהבת?

את הרוב כנראה שלא הבנתי, אבל אהבתי את גנדלף, ואת תאר את אשר עיניך רואות, ובכללי את ההיגיון החסר היגיון של הסיפור

רואים שלא קראת עד הסוף את הטרילוגיה

או ליתר דיוק עד העמצה

לצערי לא ממש אוכל לדאוג לך לחלק שני לפני סוכות

ככה שתעלץ להשאר כרגע עם לספור את הכבשים שלך בגבעה

זה כנראה חשוב יותר מהסיפור שלי

והוא פרסם את הפרומפט ולא את התוצר 😆

התחברתי לדיוק של הריקוד המהוסס

אבל השאלה הגדולה זה בעצם האם להיעלם זו בעיה. כלומר, שאנחנו תלויים במי שסביבנו או שזה סבבה להעלם לפעמים.

אני פחות בקטע לפשט את הדברים שאני כותבת..

לא אישי כמובן

@משה @כְּקֶדֶם

🙂

על דרך ההיעלמות ולא הגילוי

הגילוי מפחיד מי שרוצה שינסה להצטרף להיעלמות

מה פירוש נעלם?

פירושו: הלך לכל הרוחות

כמו השיר

"אני אף אחד מי אתם

האם גם אתם אף אחד

אם כך יש שניים מאיתנו

אל תגלו"

שיר מעניין

מסתורי משו

השפעה פנימית נסתרת