זה משהו שאתם צריכים בתקשורת בינכם לדון עליו

אם אתה סומך עליה

ויש בינכם אמון וכנות ופתיחות

ומוכנים לבוא לקראת השני

ומוכנים להקים כאן בית עם אבני יסוד מסוימים

אז דברו על זה, תשתפו אחד את השני

ברצונות של השני

ולראות אם זה מתאים לשני הצדדים.

אתה צריך אמון בה, לא במערכת השידוכים.

דבר איתה.

כאילו זה נשמע שדיברת איתה אבל המילים שלה בכלל לא רלוונטיות מבחינתך,

וזה כבר בעיה.

זה מראה שלא באמת דיברתם. היא סתם הוציאה מילים מהפה.

אז או שאתה לא סומך עליה כי אין בינכם באמת חיבור אמיתי

או שלא תקשרתם נכון.

אני לא יודעת.

אבל בכל אופן, התשובות נמצאות אצלה.

וחבל לפספס במיוחד שעם כמה שחשוב לך הצניעות כן חשוב לך גם פתיחות מסוימת.

וזה דברים שאפשר לעבוד עליהם.

אני באמת מוכן לתת את כל כולי להקמת בית, אבל כפי שאמרתי היא מאוד רצינית אך מאידך יש לה חוסר יציבות מסוימת... אני לא יודע באמת כמה זה יכול להחזיק, דיברנו על זה ישיר( יש לנו פתיחות וכנות ממש ישירה וטובה ) והיה ממנה הסכמה, אבל להגיד שאני מאמין במאה אחוז ( כרגע שזה עדיין טרי) אני לא יודע לענות, אני הולך אחרי האינטונציה שלי והיא בספק כרגע, וברור שאני מאמין בתשובה מי כמוני הקטן חוזר כל יום לאבא שבשמיים

אולי תדברו על זה שלכל אחד יהיה את המקום שלו בבית בנושא הזה:

החינוך לילדים יהיה בלי התוכניות האלה ותהיו בקו אחד

היא עם עצמה בזמנה הפנוי תראה תוכנית שהיא ממש אוהבת

אני יודעת שזה לא אידיאלי, אבל לפעמים זה נכון לעשות פשרה כזו.

מה גם שאני בטוחה שאם זה ייעשה ממקום מכבד ולא כפייתי, עם הזמן החשק לראות את התוכניות יירד ולאט לאט תהיו בקו אחד בנושא הזה 

לא יודעת כמה זה קשור לתשובה...

זה פשוט עניין של הנהגה מסוימת לא להכניס תכנים מסוימים לבית... 

כוונתי בחוסר אמון בשידוכים.. שלא אמרו לי את כל הפרטים מהתחלה, אני נתקל באנשים שמנהלים את המערכת ומחסירים מידע רלוונטי וחשוב כמו מה שסיפרתי, נפגשנו ודיברנו וראיתי בחורה באמת טובה, ולא רק שראיתי את החוסר יציבות שמעתי אותה, ולגבי להאמין... אחרי מה שעברתי בכל העניין של השידוכים אני קצת סקפטי בנושא...

שאם היא אומרת משהו היא מתכוונת אליו

ששניכם מכוונים לאותו יעד... 

כאילו...

אתה לא לבד כאן בסיפור כן?

גם לה מן הסתם יש את העולם הרוחני שלה...

אבל יש מצבים שהאינטואיציה מאותת שמשהו לא קשורה ואז מתחיל הלבטים

האופי שלה כפי שכתבתי הוא בסדר גמור, אך יש את הנקודה הזאת של לצאת... עכשיו אין בעיה לצאת אני גם אוהב , אבל יש לצאת ויש לצאת, היא סיפרה לי שהיא יצאה פעם אחת לחו"ל וזה האיר בה משהו שלא היה בה לפני כן והיא אוהבת הרפתקאות, הסברתי לה שלא בשבילי ואני לא יוצא מהארץ קיצור עשינו על זה דיון נחמד מאוד ... אחרי כמה ימים היא הסבירה לי שהיא מוכנה לוותר בשביל חינוך הילדים או בשביל למצוא משהו ערכי...  וביננו לא בא לי לצאת עם אחת שרוצה לראות עולם והרפתקאות מה שנקרא "אקשן, אני איש של בית לא מחפש את כל הרעש שמבחוץ,  אני חושש שבמידה וזה יתאים  היא תשבר והמשך ידוע כמו שאומרים :" דבר זה ידוע לדוסים שביננו" חחח... הרצון שהילדים יראו מודל אמא, ולא אחת שמחפשת הרפתקאות, איך אפשר להאמין ? יכול להיות שכן ויכול להיות שלא... הלא אצלי כרגע גדול יותר.

תנסה לקרוא שוב את מה שרשמת, בתור ״צופה״. (זה קשה, אבל זה אפשרי)
ואז תרשום כאן, בתגובות, מה לדעתך *כל* האפשרויות שיש לאותו בחור.

נניח 3-5 אפשרויות מרכזיות.
ומגיבים אחרים, בעזרת חוכמת ההמונים, יתנו לך פידבק על האפשרויות האלה.
ואז תהיה יותר ממוקד לגבי המשך הדרך שלך בשידוך הזה.

תראה אם אתה רואה שהיא מתעקשת לראות תוכניות בסמרטאפון וזה יכול להמשיך

הלאה, אז לדעתי אתה צריך משהו יותר חזק, כי כשזה מתחיל כך אי אפשר לדעת

לאן זה יוביל, אבל והאבל הזה הכי חשוב, אם היא כן אכפת לה מהרוחניות שלך,

וכן רוצה בית טוב עם חינוך הכי טוב, אז שיהיה בהצלחה רבה רבה לכם.

בחינוך בדור שלנו חייבים ללכת על הכי טוב ולא להתפשר בשום פנים,

זה בסדר גמור אם אתה מעדיף שלא

אני מבין שאתה ואני לא שייכים בדיוק לאותו תת מגזר, ויש לנו רקע שונה וכו'... כלומר יכול להיות שכל מה שאני אכתוב - בכלל לא רלוונטי לרקע שממנו אתה בא, ולמי שאתה בעצם. 

עם זאת, אני רוצה להגיד שלי אישית זה נראה מוזר לדבר בדייט ראשון על חינוך הילדים וכו'.

לדעתי, בדייטים הראשונים צריכים קודם כל לחפש חברה טובה, ולא כלה.

כלומר ברור שהמטרה בסוף היא להתחתן, וכל המטרה של היציאה לדייט היא להקים בית נאמן בישראל. אבל אני חושב שהרבה יותר נכון מבחינה זוגית ואישית, להתחיל "בקטן". לראות האם אני מצליח להגיע למצב שבו היא חברה טובה שלי, במובן הכי פשוט של המילה.

אחרי שיש הצלחה בשלב הזה, ושני הצדדים מרגישים שהם הפכו משני זרים לחברים טובים וקרובים, אפשר לעלות שלב - ולהתחיל לדבר על העתיד, חינוך הילדים וכו'.

אך למען האמת אני חושב שיש גם צד שני למטבע,  כי רוב הפגישות שלי היו על הדבר הזה בהתחלה ולא שמעתי התנגדות מסוימת אלא להפך, צריך רק לדעת איך לגשת לזה... כמובן שישר על ההתחלה לא שואלים, אלא תחילה מסבירים על הרקע שלך ומהן שאיפותייך ובין השאיפות חבוי חינוך הילדים... זה דבר בעיני ערכי שצריך לברר אותו בהתחלה לא פחות מדברים חשובים אחרים ... 

 כדאי לפרק את השאלה שלך  למספר שאלות: 

יש לך כמה עניינים לא פתורים איתה/ מולה

1. מידת היציבות שלה

2. צפייה במדיה

3. יצר הרפתקנות

כל אחת משלוש השאלות הנ"ל צריכה התייחסות בנפרד.

כדאי לך לבדוק מהי מידת היציבות שלה בחיים באופן כללי (ולא רק בהיבט מסויים) כי יכול להיות שבהיבט מסויים אין לה יעד מוגדר (מכל מיני סיבות שלא מעידות על הכלל) ובשאר התחומים היא מאוד יציבה. (תחומים לדוגמא: לימודים, עבודה, ניהול רגשות ואינטליגנציה רגשית)

בנוסף, בעניין הצפייה שלה בתוכניות, לי נראה שיש כאן איזשהו פער בין התפיסה שלה לתפיסה שלך בנוגע לתחומים 'האפורים'.  מצד אחד, חשובה לה מאוד הרוחניות וחינוך הילדים, אך, מצד שני, היא לא תופסת את הצפייה הזו כעבירה מוחלטת. 

ולעומת זאת, אתה, לפי מה שכתבת, נראה שלך יש יותר ראייה של אסור ומותר ושל גדרים מוחלטים. 

אם יש בינכם פער בתפיסה הזו, יכול להיות שזה לא מסתכם רק בזה.  תבדקו ביחד האם יש ביניכם התאמה 'בראש' של כל אחד ואחת מכם, בכל הסוגיות האפשריות.  יכול להיות שאכן אתה יותר חזק ממנה, אך לה יש שאיפות להתחזק.

ולכן, הכל תלוי האם אתם דומים בשאיפותיכם.

לגבי יצר ההרפתקנות, הרפתקנות זו בסך הכל תכונת אופי של אדם שהוא פעלתן יותר, טמפרמנטי. תכונה זו כמו כל תכונה אחרת היא ניטרלית ולכן היא יכולה להתבטא בצורה טובה ובצורה לא טובה.

בעזרת התכונה הזו היא יכולה להיות רעיה ואמא נהדרת  בעלת אנרגיה גבוהה ולהשקיע המון בזוגיות,בבית ובמשחק עם הילדים, וכן וביצירתיות מבורכת בעבודה.

ומנגד, היא יכולה לחפש את הריגושים ב'שדות זרים', אבל, אם היא בחורה טובה ובעלה יעניק לה את הצרכים שלה אין סיבה שזה יקרה.

אולי יש הבדל מסוים בנוגע לתכנים שגבר רואה או שאישה רואה, אך סוף כל סוף בין אם נרצה או לא לשניהם יש נשמה ומה שרואים משפיעים על הנפש ובתכלס לא חושב שיש הבדל אם התוצאה זהה.

שנית  לגבי מה שכתבת שאת לא רואה תוכניות או מוזיקה מסויימת לפני ילדיך ראשית מעריך מאוד את זה!! וזה מאוד משמח את הלב!, וזה בדיוק מה שהיא אמרה לי... אך לצד הזה יש פן שלילי בעיני, ומחילה שאני אומר, כמובן לא כלפייך אישי כי מי אני? אלא אני מדבר באופן כללי כמובן , אך אני חושב שזה קצת לשקר את עצמך עם עצמך אתה רואה הכל ובגלל הילדים לא?, זה משהו שצריך לבוא ממני ובקשר שלי עם ה' לא בגלל גורם חיצוני....

ודבר אחרון לגבי מה שכתבת אני רוצה מאוד להשתנות אחרי החתונה, אם יש לאדם מטרות מסוימות למה שלא ישתנה כמובן לטובה ולברכה ובנחת... ומוכן לעשות הכל בשביל להקים זוגיות טובה... אך התכנים הייתי אומר עוד ניחא, מה עם יצר הרפתקאות?, אני גם אוהב לטייל אך בשביל התורה ביטלתי מלא רצונות או שמצאתי להם תחליפים... לא מחפש "לראות עולם" והחשש מוצדק כי האישה הדבר החשוב בבית, וזה יכול להשפיע בין למוטב בין חלילה לרעה.. 

אולי הרצון של ד' זה שתלמד להכיל את האישה שלך ככה כמו שהיא שונה ממך?

אולי היא הצדקת שאתה מחכה לה?

חשוב שתעשה הפרדה בין היכולת שלך לבטל את הרצונות שלך לבין היכולת של אנשים אחרים.

לא לכולם זה מתאים, לא כולם יכולים.

ועונה למה שכתבת בסוף השירשור- אם אתה בנאדם של בית, אתה מצפה שגם אשתך תהיה כזאת?

מה עם הפכים-משלימים? הרי זה כל מהות הנישואין. אחרת אנשים היו מתחתנים עם עצמם...

דיברתי על הפן המהותי של היציאות, זה לא שלילי אני גם יוצא ונהנה אני לא חייזר חחח, אבל יש את היציאות שאני מקווה שאת מבינה על מה אני מדבר... ושם זו בעיה, אני רואה את זה במשפחה שלי מדודים וזה לא הכי נעים, ובפועל אין בית

אבל ממש תודה רבה על העזרה זה לא מובן!

אבל כשהיא דיברה על לצאת וכדומה.. תביני לבד להיכן זה הולך, מכיר את הנושא מקרוב מאוד... ושוב זה לא שאני יוצא, אני מאוד אוהב, אבל אני איש של בית יותר מאשר בחוץ

כפי שכתבתי לעיל

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

כמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

יש שיר כזה

אגב זו תשובה לכל אתגר

חתן מתוק מדבש*

אני חושב שכולנו רוצים לבנות בית ורק מחכים לזה

שייך,

סביר מאוד שאפילו לא קיבלו את הפרטים שלך בגלל זה.

טאקט ויכולת להתאים את עצמך לסיטואציה שאתה נמצא בה היא נכללת בכישורי חברה בסיסיים.

ברור שיש מקרים שעדיף לוותר על הנימוסים ולדבר ישירות, אבל הרבה יותר מעצבן בן אדם שלא יודע להתאים את עצמו לסיטואציה.

לפעמים דווקא כשהאדם כבר לא רלוונטי עבורנו הדמיון מתחיל להשלים את כל מה שלא באמת קרה. הוא בונה בראש מה היה יכול להיות ובקלות מצייר תמונה מושלמת ( מידי) שלא בטוח שהייתה קיימת במציאות.

כשאתה רואה אותה עם בעל וילד אתה לא באמת רואה את החיים שהיו יכולים להיות לכם. אתה רואה תוצאה מוגמרת והמוח באופן טבעי משלים את החסר..

אל תשכח שגם אם הייתם נפגשים אף אחד לא יודע אם באמת הייתם מתאימים. יש הבדל גדול בין פוטנציאל שדמיינו במשך שנים לבין זוגיות אמיתית שנבנת יום יום .

ובעיניי, המשפט שכתבת מה אני אמצא? הוא כנראה הדבר שבאמת יושב מתחת לכל זה. מתי שלי תגיע

אל תיתן למחשבות האלה לשכנע אותך שפספסת את האחת. יכול להיות שהן פשוט מזכירות לך כמה אתה רוצה כבר להקים בית משלך. וגם זה, בעזרת ה' יגיע.

ועם כל מה שכתבתי לי יש כלל ישר שקופץ לי לא להשוות לאחרים תתרכז בעצמך זה באמת הרבה יותר כיף

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

אמן, שימחת

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

אני לא חושבת שמודלי זוגיות מכל סוג שהוא היו משפיעים על מה שאני מחפשת.

מה שהכי נגע בי היה לראות כמה הוא השקיע בסבתא שלי בהקשבה בעדינות וביחס המכבד שנתן לה.

ואצל ההורים התחברתי במיוחד לזה שהם תמיד ביחד גם כשהם לא מסכימים הם עדיין מחייכים אחד לשנייה ויש ביניהם חום יציבות ציניות הומור בעיניי יש בזה משהו ממש קסום.